Return to Video

אדי מרטינז שורק תוך כדי עבודה, דיוקן, ניו יורק, אמנות 21

  • 0:05 - 0:10
    [המהומים ושריקות]
  • 0:10 - 0:12
    בואי הנה
  • 0:12 - 0:14
    [שריקות]
  • 0:14 - 0:18
    ההתלהבות כשהיא באה היא מדהימה [צוחק]
  • 0:20 - 0:23
    המראיין: "אז יש לך רוטינה?"
  • 0:23 - 0:29
    בטוח אלך לסטודיו, בשלב מסוים או כמה פעמים ביום
  • 0:32 - 0:41
    [שריקות]
  • 0:42 - 0:45
    זה הולך להיות מרגש כשיש-
  • 0:45 - 0:48
    כזה משטח גדול וחדש.
  • 0:48 - 0:51
    [שריקות]
  • 0:52 - 0:56
    "אדי מרטינז שורק תוך כדי עבודה"
  • 0:57 - 1:01
    [קול של משייף חשמלי כנגד הבד]
  • 1:02 - 1:06
    אדי מרטינז - אמן
  • 1:11 - 1:14
    פראני - בולדוג צרפתי
  • 1:23 - 1:28
    בסדר, בוא נראה אם אני לא יכול חלעשות סקיצה הקטנה כאן.
  • 1:28 - 1:29
    [מנער פחית תרסיס]
  • 1:29 - 1:32
    [שריקות]
  • 1:32 - 1:35
    [קול של פחית תרסיס]
  • 1:35 - 1:38
    למדתי המון מגרפיטי
  • 1:38 - 1:40
    ולקחתי זאת לתוך הסטודיו,
  • 1:40 - 1:42
    [שריקות]
  • 1:42 - 1:44
    [קול של תרסיס]
  • 1:44 - 1:46
    מבחינת המימדים ואיך להשאיר חותם גדול
  • 1:46 - 1:52
    איך לקחת ציור קטן ולהפוך אותו לגדול.
  • 1:52 - 1:55
    אלה כישורים שאין כמוהם.
  • 1:57 - 1:58
    לא רע.
  • 1:58 - 2:02
    [קול של פחית תרסיס]
  • 2:02 - 2:07
    כמו בבמת איגרוף - זה תהליך פיזי מאוד.
  • 2:07 - 2:08
    [קול של תרסיס]
  • 2:08 - 2:10
    אולי אני קצת מכור לזה.
  • 2:10 - 2:11
    [קול של תרסיס]
  • 2:11 - 2:15
    זה החלק האמיתי של החיים שלי - זו הדרך האמיתית בשבילי לפתור דברים
  • 2:15 - 2:19
    מעבר לצביעה עצמה.
  • 2:19 - 2:21
    [קול של תרסיס]
  • 2:33 - 2:36
    לעזאזל, יאללה.
  • 2:39 - 2:44
    אני עלול להיות אחד מהאנשים הכי חסרי סבלנות בעולם.
  • 2:44 - 2:52
    לגמרי, לפעמים אני לא יכול לשלוט בחרדה, בחוסר הסבלנות והאנרגיה האגרסיבית יוצאת.
  • 2:53 - 3:01
    הכי טוב כשזה קורה כאן, כך אני אוהב לנסות לרתום זאת לעבודה, אף אחד לא יכול לשפוט אותי, או...
  • 3:12 - 3:15
    [צליל של הרגליים מתופפות]
  • 3:23 - 3:27
    אני חייב לרמות את עצמי בכדי לעבור את תהליך הציור.
  • 3:27 - 3:32
    [כלב נובח]
  • 3:32 - 3:38
    יאללה, פאני, יאללה.
  • 3:38 - 3:44
    כשאני מגיע לנקודה שבה אני יודע שהציור הופך לציור, יש לפעמים תחושה אמיתית של מטלה,
  • 3:46 - 3:49
    ואז אני צריך, ככה, לשתות בקבוק יין [צוחק]
  • 3:49 - 3:51
    או לעשות משהו כיף,
  • 3:51 - 3:53
    כמו ללכת סביב גריפוינט.
  • 3:54 - 4:07
    [צליל של הקשה בקצב אחיד]
  • 4:07 - 4:20
    [שריקות]
  • 4:20 - 4:28
    הדבר הטוב ביותר, וההרגשה הכי משחררת בשבילי היא, כשאני פשוט מזיז את המברשת ועושה משיכות במכחול
  • 4:28 - 4:32
    ולא עומד בחדר מאחור להסתכל על העבודה.
  • 4:34 - 4:37
    כשאני לגמרי בתוך העבודה.
  • 4:37 - 4:41
    [קול של מברשת כנגד בד]
  • 4:41 - 4:47
    יש תחושה שאני יכול לבטא כל סוג של תנועה או פעולה או רעש או מה שאני רוצה שם.
  • 4:47 - 4:58
    [קול של מברשת שמגרדת את הבד]
  • 4:59 - 5:00
    [האנחות]
  • 5:08 - 5:18
    [צליל של הרגל מקישה בקלילות]
  • 5:22 - 5:24
    אני חושב שזהו.
  • 5:24 - 5:28
    אני חושב שאם אני מתחיל ציור, אני הולך להתחיל לעשות טעויות.
  • 5:28 - 5:28
    "כן"
  • 5:29 - 5:30
    וזה בסדר, אבל אני לא רוצה.
  • 5:30 - 5:31
    "כן"
  • 5:34 - 5:40
    אבל הקומפוזיציה עובדת, וזה מרגש. אני אוהב כשאני תופס את הקומפוזיציה על ההתחלה. כי די נדיר-
  • 5:40 - 5:43
    קומפוזיציה על ההתחלה שאני רוצה ללכת איתה.
  • 5:45 - 5:48
    עכשיו שאמרתי, אני רואה משהו שאני שונא אבל...
  • 5:48 - 5:50
    "מה אתה שונא?"
  • 5:50 - 5:54
    הצורה של הכתף כאן, זה צריך לבוא ככה,
  • 5:54 - 5:55
    היא צריכה ליפול, ככה, שם.
  • 5:55 - 5:57
    [הצליל של סכין ציור כנגד הבד]
  • 5:59 - 6:07
    כשאוכל לצייר ציור תוך 25 דקות, שעושה לי משהו, זה מה שאני רוצה לצייר.
  • 6:10 - 6:13
    אבל אני לא יודע איך לעשות את זה עדיין, וזה מרגש,
  • 6:13 - 6:18
    כי אם הייתי יודע איך לעשות את זה, זה היה די מדכא [צוחק]
  • 6:18 - 6:21
    [שר "אני חי את חיי..."]
  • 6:27 - 6:34
    [שורק בקלילות]
Title:
אדי מרטינז שורק תוך כדי עבודה, דיוקן, ניו יורק, אמנות 21
Description:

מהי ההרגשה להתחיל ציור חדש? צולם בגרינפויט בסטודיו שלו בברוקלין, האמן אדי מרטינז מתחיל ציור חדש גדול עלי ידי טיול עם כלבת הבולדוג הצרפתית שלו, פאני, בשכונה מכוסה גרפיטי. מוקף בשפע של תמונות שגמר לצייר, מרטינז מתייחס לקומפוזיציות שלהן תוך כדי עבודה על הציור הגדול. מרטינז משתמש בספריי שחור לעשות סקיצות מהירות לפני שהוא ממלא בצבע רווים למשטח עם טקסטורת צבע עבה. הוא זז כל הזמן, וממלא את החלל השקט בשריקותיו, עושה סימנים בתזזית ומגרד את הצבע לפני שמתייבש. הוא משוווה את העבודה הפיזית שלו לזירת איגרוף, והוא המתאגרף שבקצב, מתעמת עם היריב ונסוג. תחת המבט האוהב של פראני, מרטינז מרוצה מההתקדמות של הציור בסוף יום עבודה, הוכחה ליכולת שלו לרתום את החרדה והאגרסיה שלו בסטודיו. אדי מרטינז (נולד ב-1977 בגרוטון, קונטיקוט) חי ועובד בברוקלין, ניו יורק.

more » « less
Video Language:
English
Team:
Art21
Project:
"New York Close Up" series
Duration:
06:41

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions