-
Title:
כדי לגדל ילדות אמיצות, תעודדו הרפתקאות.
-
Description:
ילדות אמיצות רוכבות על סקייטבורד, מטפסות על עצים, נאבקות, נופלות, משפשפות את הברכיים, קמות -- וגדלות להיות נשים אמיצות. למדו כיצד להדליק קצת לקיחת סיכונים פרובוקטית ואיך לגדל ילדות עם ביטחון עצמי בעזרת סיפורים ועצות מלוחמת האש, צנחית ובסה"כ אשת ההרפתקאות קרולין פול.
-
Speaker:
קרולין פול
-
כשהייתי ילדה, הייתי אובססיבית
עם ספר השיאים של גינס,
-
וממש רציתי לקבוע שיא עולם בעצמי.
-
אבל הייתה רק בעיה אחת קטנה:
-
לא היה לי שום כשרון.
-
אז, החלטתי לקבוע שיא עולם במשהו
-
שלא דרש שום מיומנות בכלל.
-
החלטתי לקבוע שיא עולם
-
בזחילה.
-
-
השיא בזמנו היה קצת יותר מ20 ק"מ,
¶
-
ומשום מה, זה הרגיש לי לגמרי אפשרי.
-
-
-
וביחד החלטנו שאין לנו צורך אפילו להתאמן.
-
-
וביום שבו ניסינו לשבור את השיא,
¶
-
שמנו רפידות רהיטים
בחלקו החיצוני של ג'ינס המזל שלנו.
-
ויצאנו לדרך,
-
ומיד, היינו בצרות,
-
כי הג'ינס נצמד לעור שלנו
-
והוא התחיל לשפשף,
-
ובמהרה הברכיים שלנו התחילו להיחתך.
-
תוך כמה שעות,
-
התחיל לרדת גשם.
-
ואז אן פרשה.
-
ואז החשיך.
-
עד אז הברכיים שלי כבר דיממו דרך הג'ינס,
-
והתחילו לי הזיות מרוב מהקור
-
ומהכאב ומהמונוטוניות.
-
ובשביל שתבינו את פסטיבל הכאב שעברתי,
-
הסיבוב הראשון סביב מסלול הריצה
של התיכון לקח 10 דקות.
-
הסיבוב האחרון לקח כמעט 30.
-
-
עצרתי,
-
ועברתי קצת יותר מ13.5 ק"מ.
-
אז זה לא היה מספיק
בשביל השיא של מעל 20 ק"מ.
-
במשך שנים,
חשבתי שזה סיפור של כישלון מחפיר,
¶
-
אבל היום אני רואה את זה אחרת,
-
כי כשניסיתי לשבור את שיא העולם,
-
עשיתי שלושה דברים.
-
יצאתי מאזור הנוחות שלי,
-
דאגתי להשתמש באיתנות שלי,
-
ומצאתי ביטחון בעצמי
-
ובהחלטות שלי.
-
לא ידעתי את זה אז,
-
אבל אלה לא התכונות של כשלון.
-
אלה התכונות של אומץ.
-
-
הפכתי לכבאית אש בסן פרנסיסקו,
-
והייתי האישה ה-15 באגף של 1500 גברים.
-
-
וכפי שתוכלו לדמיין, כשהגעתי
¶
-
היו הרבה ספקות האם
נוכל לבצע את התפקיד.
-
אפילו שהייתי 1.55 מטר,
68 קילו ושייטת מקצועית,
-
ומישהי שיכולה לסבול 12 שעות
של כאב ברכיים מייגע --
-
-
ידעתי שאני עדיין חייבת
להוכיח את הכוח והכושר שלי.
¶
-
אז יום אחד, הגיעה קריאה על שריפה,
¶
-
וכמובן, שברגע שצוות הכבאית הגיע למקום,
-
עשן שחור עלה מתוך בניין באחת הסמטאות.
-
ואני הייתי עם בחור מגודל בשם סקיפ,
-
והוא אחז את הפיה של הזרנוק,
ואני הייתי ממש מאחוריו,
-
וזו הייתה שריפה די טיפוסית.
-
היה מלא עשן, והיה חם,
-
ופתאום,
-
היה פיצוץ,
-
ואני וסקיפ עפנו לאחור,
-
המסכה שלי עפה לצד הפנים,
-
והיה רגע כזה של בלבול.
-
ואז הרמתי את עצמי,
-
תפסתי את הפיה של הזרנוק,
-
ועשיתי מה שכל כבאי אמור לעשות:
-
זינקתי לפנים,
-
פתחתי את המים
-
ונלחמתי באש לגמרי לבדי.
-
הפיצוץ התרחש בגלל דוד מים,
-
אז אף אחד לא נפגע,
ובסופו של דבר זה לא היה כזה סיפור,
-
אבל יותר מאוחר, סקיפ התקרב אלי ואמר,
-
"עבודה טובה, קרולין"
-
בקול שנשמע קצת מופתע.
-
-
ואני הייתי מבולבלת, כי,
השריפה לא הייתה כזו קשה פיזית,
¶
-
אז למה הוא מסתכל עלי
במבט מתפלא שכזה?
-
ואז זה הפך להיות מובן:
-
סקיפ, שאגב היה בחור ממש נחמד
-
ולוחם אש מצויין,
-
לא רק שחשב
שנשים לא יכולות להיות חזקות,
-
הוא גם חשב שהן לא יכולות להיות אמיצות.
-
והוא לא היה היחיד.
-
חברים, מכרים וזרים,
-
גברים ונשים במהלך כל הקריירה שלי
-
שאלו אותי שוב ושוב,
-
"קרולין, כל האש הזו, כל הסכנה הזו,
-
"את לא מפחדת?"
-
בכנות, מעולם לא שמעתי
ששואלים שאלה כזו מכבאי גבר.
-
והתחלתי להיות סקרנית.
-
למה לא מצפים מנשים שיהיו אמיצות?
-
-
כשחברה שלי קוננה בפני
-
שהבת הקטנה שלה ממש פחדנית,
-
אז התחלתי לשים לב,
-
שכן, הבת שלה הייתה חרדתית,
-
אבל יותר מזה, ההורים היו חרדתיים.
-
רוב הדברים שהם היו אומרים לה
כשהם היו יוצאים איתה לחצר היו:
-
"תזהרי!", "תשמרי על עצמך" או "לא."
-
החברים שלי לא היו הורים רעים.
-
הם פשוט עשו מה שעושים רוב ההורים,
-
שזה להזהיר את הבנות שלהן הרבה יותר
משמזהירים את הבנים שלהם.
-
היה מחקר שכלל מתקן שעשועים
של מוט כבאים, למרבה האירוניה,
¶
-
שבו חוקרים הבחינו שמאוד סביר
שילדות קטנות יוזהרו
-
גם על ידי אמם וגם על ידי אביהם
שהמתקן הזה מסוכן
-
ואם הילדות עדיין רצו לשחק במתקן,
-
קרוב לוודאי שאחד ההורים ילווה אותן.
-
אבל מה לגבי הבנים?
-
הבנים דווקא קיבלו עידוד לשחק במתקן
-
על אף חרדות כאלו ואחרות שאולי היו להם,
-
ולעיתים קרובות ההורים נתנו הדרכה
איך הילד יוכל לשחק במתקן בכוחות עצמו.
-
אז איזה מסר זה מעביר לבנים ולבנות?
-
ככל הנראה, שבנות הן שבירות,
שהן זקוקות יותר לסיוע,
-
ושבנים צריכים להתמודד
עם אתגרים קשים בכוחות עצמם.
-
זה אומר שבנות צריכות לפחד
-
ושבנים צריכים לאזור אומץ.
-
האירוניה היא שדווקא בגיל כזה צעיר,
¶
-
בנים ובנות כמעט זהים מבחינה פיזית.
-
למעשה, לעיתים קרובות בנות הן דווקא
יותר חזקות עד גיל ההתבגרות, ויותר בוגרות.
-
ולמרות זאת, אנחנו המבוגרים מתנהגים
-
כאילו ילדות הן שבירות,
-
זקוקות יותר לעזרה,
-
ושהן לא יכולות להתמודד עם הרבה.
-
זה המסר שאנחנו סופגים בתור ילדים,
-
וזה המסר שדבק בנו כשאנו מתבגרים.
-
אנו הנשים מאמינות בזה, גברים מאמינים בזה,
-
ונחשו מה?
-
כשאנחנו הופכים להורים,
אנחנו מעבירים את זה לילדים שלנו,
-
והמעגל ממשיך.
-
אז עכשיו קיבלתי את התשובה שחיפשתי.
¶
-
זו הסיבה שמצפים שנשים, אפילו לוחמות אש,
-
יפחדו.
-
וזו הסיבה שנשים
לעיתים קרובות באמת מפחדות.
-
אני יודעת שחלקכם לא תאמינו כשאספר את זה,
¶
-
אבל אני לא נגד פחד.
-
אני מכירה בחשיבות שלו כרגש,
והוא שם כדי לשמור עלינו.
-
אבל הבעיה היא שפחד הוא התגובה העיקרית
-
שאנחנו מלמדים ומעודדים בילדות
-
בכל פעם שהן מתמודדות
עם משהו שמחוץ לאזור הנוחות שלהן.
-
אז, הייתי צנחנית רחיפה במשך שנים רבות --
¶
-
-
ומצנח רחיפה הוא סוג של
כנף שעשויה ממצנח,
¶
-
והוא דווקא עף די טוב,
-
אבל אני מבינה שלהרבה אנשים
זה נראה יותר כמו סדין
-
עם כמה חוטים שקשורים אליו.
-
-
וביליתי הרבה מאוד זמן על כיפות הרים
¶
-
בניפוח של הסדין הזה,
-
ובריצה לתעופה.
-
ואני יודעת מה אתם חושבים.
-
אתם כזה:
"קרולין, קצת פחד יהיה הגיוני פה".
-
ואתם צודקים, זה הגיוני.
-
ואני מבטיחה לכם שפחדתי.
-
אבל על כיפת ההר הזו,
-
בהמתנה לרוח שתגיע בדיוק בצורה הנכונה,
-
הרגשתי עוד כל כך הרבה דברים.
-
התרגשות, ביטחון עצמי.
-
ידעתי שאני צנחנית טובה.
-
ידעתי שהתנאים היו טובים,
או שאני לא הייתי שם.
-
ידעתי שזה הולך להיות מדהים
להיות אלפי מטרים באוויר.
-
אז כן, הפחד היה שם,
-
אבל אני הבטתי בו ארוכות,
-
הערכתי כמה הוא באמת רלוונטי
-
ואז שמתי אותו במקומו,
-
שלעיתים קרובות יותר מרחוקות
-
היה מאחורי ההתרגשות, הציפייה
-
והביטחון העצמי שלי.
-
אז אני לא נגד פחד.
-
אני פשוט בעד אומץ.
-
אני לא אומרת שהבנות שלכם
צריכות להיות לוחמות אש
¶
-
או שהן צריכות לעסוק במצנחי רחיפה,
-
אני כן אומרת שאנחנו מגדלים את הבנות
שלנו להיות ביישניות ואפילו חסרות אונים,
-
וזה מתחיל בזה שאנחנו מזהירים אותן
מפני סכנות פיזיות.
-
הפחד שאנו לומדות וההתנסויות שאנחנו לא
-
נשארים איתנו כשאנו הופכות לנשים
-
וזה משתנה לכל אותם דברים
שאנו מתמודדות איתן ומנסות להיפטר מהם:
-
ההיסוס שלנו לומר את מה שאנחנו חושבות,
-
הכניעה שאנו מציגות כדי שיאהבו אותנו
-
והביטחון העצמי הנמוך בהחלטות שלנו.
-
אז איך אנחנו הופכות לאמיצות?
¶
-
טוב, אלו החדשות הטובות.
-
אומץ זו תכונה נרכשת,
-
וכמו כל תכונה נרכשת
-
פשוט צריך לאמן אותה.
-
אז דבר ראשון,
-
אנחנו צריכים לקחת נשימה עמוקה
-
ולעודד את הילדות שלנו
-
לגלוש בסקייטבורד, לטפס על עצים
-
ולטפס על מוט הכבאים בגן השעשועים.
-
זה מה שאמא שלי עשתה.
-
היא לא ידעה את זה אז,
-
אבל לחוקרים דווקא יש שם לזה.
-
הם קוראים לזה "משחק מסוכן",
-
ומחקרים מראים שמשחק מסוכן
הוא ממש חשוב לילדים, לכל הילדים,
-
בגלל שזה מלמד אותם להעריך סכנות,
-
זה מלמד אותם לדחות סיפוקים,
-
זה מלמד אותם איתנות,
-
זה מלמד אותם ביטחון עצמי,
-
במילים אחרות,
-
כשילדים יוצאים לחצר
ומתאמנים בלהיות אמיצים,
-
הם לומדים לקחים מאוד חשובים לחיים.
-
הדבר השני שאנו צריכים לעשות הוא להפסיק
להזהיר את בנותינו בין אם הן רוצות או לא.
¶
-
אז שימו לב בפעם הבאה שאתם אומרים,
-
"זהירות, את תפגעי"
-
או "אל תעשי את זה, זה מסוכן."
-
ותזכרו שלעיתים קרובות
מה שאתם בעצם אומרים לה
-
זה שהיא לא צריכה לדחוק בעצמה,
-
שהיא בעצם לא טובה מספיק,
-
שהיא צריכה לפחד.
-
-
אנו הנשים חייבות להתחיל להתאמן באומץ גם.
-
אנחנו לא יכולות ללמד את הילדות שלנו
עד שלא נלמד את עצמינו.
-
אז הנה עוד משהו:
-
פחד והתרגשות משמחה,
-
מרגישים די דומים --
-
הידיים רועדות, פעימות לב מואצות,
-
המתיחות הדרוכה,
-
ואני מתערבת שרבים מכם
-
בפעם האחרונה שחשבתם
שאתם ממש מפחדים ממשהו
-
כנראה שבכלל הרגשתם התרגשות,
-
ועכשיו כבר פיספסתם את ההזדמנות.
-
אז תתאמנו.
-
ועל אף שבנות צריכות לצאת החוצה
כדי ללמוד להיות אמיצות,
-
אני מבינה שמבוגרים לא כל כך רוצים
לעלות על רכינוע או לטפס על עצים,
-
אז כולנו צריכות להתאמן
-
בבית, במשרד,
-
ואפילו ממש כאן
לאזור אומץ
-
לדבר עם מישהו שאת ממש מעריצה.
-
ולבסוף, כשהבת שלך נניח,
¶
-
תרכב על האופניים שלה בראש גבעה תלולה,
-
שהיא מתעקשת שהיא מפחדת מדי לרדת,
-
תנחו אותה להיות אמיצה.
-
בסופו של דבר, אולי הגבעה הזו באמת תלולה,
-
אבל היא תגיע למסקנה הזו
דרך אומץ, ולא דרך פחד.
-
בגלל שזה לא קשור לגבעה התלולה הזו שלפניה,
-
זה קשור לחיים שלפניה
-
ושיש לה את הכלים
-
להעריך ולהתמודד
-
עם הסכנות שאנו לא נוכל להגן עליה מפניהן,
-
עם כל האתגרים שאנו לא נהיה שם
כדי להדריך אותה להתמודד איתם,
-
כל דבר שהבנות שלנו כאן
-
ומסביב לעולם
-
יתמודדו איתו בעתיד.
-
-
שיא העולם בזחילה כיום --
-
-
-
וממש הייתי שמחה לראות
ילדה שתנסה לשבור את השיא הזה.
-