ובכן, הנושא של משא ומתן קשה
מזכיר לי את אחד הסיפורים החביבים עלי
מהמזרח התיכון,
על אדם שהוריש לשלושת בניו 17 גמלים
ולבן הראשון, הוא הוריש חצי מהגמלים
לבן השני, הוא הוריש שליש מהגמלים
ולבן הצעיר ביותר, הוא הוריש תשיעית מהגמלים
ובכן שלושת הבנים נכנסו למשא ומתן
17 אינו מתחלק לשניים
הוא אינו מתחלק לשלוש
ואינו מתחלק לתשע
האחים החלו להתעצבן
לבסוף, ביאושם,
הם הלכו להתייעץ עם אישה זקנה וחכמה
האישה הזקנה והחכמה חשבה על הבעיה שלהם זמן רב
ולבסוף היא חזרה ואמרה
"ובכן, אני לא יודעת אם אני יכולה לעזור לכם
אבל לפחות, אם תרצו, אתם יכולים לקבל את הגמל שלי"
אז היו להם 18 גמלים
הבן הראשון לקח את החצי שלו - חצי מ-18 הוא 9
הבן השני לקח את השליש שלו - שליש של 18 הוא 6
הבן הצעיר ביותר לקח את התשיעית שלו
תשיעית של 18 היא 2
קיבלתם 17
נותר להם גמל אחד
והם החזירו אותו לאישה הזקנה והחכמה
(צחוק)
עכשיו אם תחשבו על הסיפור לרגע
אני חושב שזה דומה
להרבה משאים ומתנים קשים שאנחנו מעורבים בהם
הם מתחילים עם 17 גמלים - אין שום דרך לישב את זה
איך שהוא, מה שאנחנו צריכים לעשות
הוא להתרחק מהמצבים האלה, כמו האישה הזקנה והחכמה
להסתכל על המצבים בעינים חדשות
ולמצוא את הגמל ה-18
עכשיו למצוא את הגמל ה-18 של הסכסוכים בעולם
היא התשוקה העיקרית שלי בחיים
בעקרון אני רואה את האנושות קצת כמו שלושת האחים האלה
אנחנו כולנו משפחה אחת
אנחנו יודעים את זה בצורה מדעית
תודות למהפכת התקשורת
כל השבטים על הכוכב, כל 15,000 השבטים
נמצאים בקשר אחד עם השני
וזה כמו איחוד משפחות גדול
אבל עדיין, כמו הרבה איחודי משפחות
זה לא רק שלום ואור
יש הרבה סכסוכים
והשאלה היא
איך אנחנו מתמודדים עם השוני שלנו
איך אנחנו מתמודדים עם השוני העמוק ביותר שלנו
בהנתן הנטיה הטבעית שלנו לסיכסוכים
והגאונות האנושית
בהמצאת כלי נשק להשמדה המונית
זאת השאלה
אני ביליתי את החלק הארי של שלושת העשורים
כמעט ארבעה
בנסיעות בעולם
בנסיון לעבוד, להיות מעורב בסכסוכים
מיוגוסלביה למזרח התיכון
לצ'צ'ניה, לוונצואלה
כמה מהסיכסוכים הכי קשים בעולם
שאלתי את עצמי את השאלה הזאת
ואני חושב שמצאתי, בדרכים מסוימות,
מהו הסוד לשלום
זה באמת פשוט בצורה מפתיעה
זה לא קל, אבל זה פשוט
זה אפילו לא חדש
זה יתכן אחת מהירושות העתיקות ביותר שלנו
הסוד לשלום הוא אנחנו
זה אנחנו הפועלים
כחברה המקיפה
כל סיכסוך
אנחנו יכולים לשחק תפקיד בונה
הרשו לי לספר לכם סיפור, דוגמא
לפני כ-20 שנה הייתי בדרום אפריקה
עבדתי עם המפלגות באותו סיכסוך
והיה לי חודש נוסף
אז ביליתי אותו במחיצת
מספר קבוצות בסאן בושמן
הייתי סקרן לגביהם, והדרך שבה הם פותרים סיכסוכים
בגלל, בסופו של דבר, בזכרון החי שלהם
הם היו ציידים ומלקטים
חיים בצורה מאד דומה לדרך בה חיו אבותיהם
במשך אולי 99% מההיסטוריה האנושית
ולכל הגברים יש חצים מורעלים שהם משתמשים בהם לצייד
קטלני לחלוטין
אז איך הם מתמודדים עם סיכסוכים
ובכן מה שלמדתי
שבכל פעם שהמתח עולה בקבוצות האלה
מישהו הולך ומחביא את החיצים המורעלים הרחק בשיחים
ואז כולם יושבים במעגל ככה
והם יושבים, והם מדברים, והם מדברים
זה יכול לקחת יומיים, שלושה ימים, ארבעה ימים
אבל הם לא נחים
עד שהם מוצאים פיתרון
ויותר טוב, התפייסות
ואם העצבים עדיין גבוהים
הם שולחים מישהו לבקר איזה קרוב משפחה
כתקופת צינון
ובכן השיטה הזאת
היא, לדעתי, ככל הנראה השיטה שהשאירה אותנו בחיים עד עכשיו
בהנתן הנטיות האנושיות שלנו
לשיטה הזאת אני קורא הצד השלישי
בגלל שאם אתם חושבים על זה
בדרך כלל כאשר אנחנו חושבים על עימות, כאשר אנחנו מתארים אותו,
יש תמיד שני צדדים
זה הערבים נגד הישראלים, העובדים נגד ההנהלה
הבעל נגד האישה, הרפובליקנים נגד הדמוקרטים
אבל מה שאנחנו בדרך כלל לא רואים
זה שתמיד יש צד שלישי
והצד השלישי של העימות זה אנחנו
זה הקהילה המקיפה
זה החברים, בני הברית
חברי המשפחה, השכנים
ואנחנו יכולים לשחק תפקיד בונה מדהים
אולי הדרך הבסיסית ביותר
שבה הצד השלישי יכול לעזור
זה להזכיר לצדדים מהו הסיכון האמיתי
לטובת הילדים, לטובת המשפחה
לטובת הקהילה, לטובת העתיד
בואו נפסיק להלחם לרגע ונתחיל לדבר
בגלל שמה שקורה
כאשר אנחנו מעורבים בעימות
זה מאד קל לאבד פרספקטיבה
זה מאד קל להגיב
בני אדם: אנחנו מכונות של תגובה
וכמו שאומרים
כאשר אתה עצבני, אתה תיתן את הנאום הטוב ביותר
שתתחרט עליו לעולם
ואז הצד השלישי מזכיר לנו את זה
הצד השלישי עוזר לנו לצאת למרפסת
זוהי ההמשלה למקום של פרספקטיבה
בו אנחנו יכולים להביט על הפרס
הרשו לי לספר לכם סיפור קצר מנסיון האישי שלי במשא ומתן
לפני כמה שנים, הייתי מעורב כמתווך
בכמה שיחות מאד קשות
בין המנהיגים של רוסיה
והמנהיגים של צ'צ'ניה
התחוללה מלחמה, כפי שאתם יודעים
ואנחנו נפגשנו בהאג
בארמון השלום
באותו החדר בו התנהל המשפט של פשעי המלחמה
ביוגוסלביה
השיחות נתקעו בהתחלה די סלעית
כאשר סגן הנשיא של צ'צ'ניה
התחיל בהצבעה על הרוסים ואמר
"אתם צריכים להשאר ממש כאן בכסאות שלכם
בגלל שאתם הולכים להשפט על פשעי מלחמה"
ואז הוא המשיך, והוא פנה אליי ואמר
"אתה אמריקאי
תסתכל מה אתם האמריקאים עושים בפורטו ריקו
והראש שלי התחיל לדהור "פורטו ריקו? מה אני יודע על פורטו ריקו?""
אני התחלתי להגיב
אבל אז ניסיתי להזכר לצאת למרפסת
ואז כאשר הוא הפסיק
וכולם הביטו בי לתשובה
מפרספקטיבת המרפסת, יכולתי להודות לו על ההערות שלו
ולומר "אני מעריך את הביקורת על המדינה שלי,
ואני רואה בזה כסימן שאנחנו בין חברים
ויכולים לדבר בצורה פתוחה אחד לשני
ואנחנו נמצאים כאן לא לדבר על פורטו ריקו או על העבר
אנחנו כאן כדי לראות אם אנחנו יכולים למצוא מוצא
לעצור את הסבל ושפיכות הדמים בצ'צ'ניה"
השיחות חזרו למסלול
זה התפקיד של הצד השלישי
לעזור לצדדים לצאת למרפסת
עכשיו הרשו לי לקחת אתכם לרגע
למה שנחשב כסיכסוך הקשה ביותר בעולם
הסיכסוך הכי חסר סיכוי
הוא המזרח התיכון
השאלה היא: איפה הצד השלישי שם?
איך אנחנו יכולים בכלל לצאת למרפסת
אני לא מתיימר לדעת את התשובה
לסכסוך במזרח התיכון
אבל אני חושב שיש לי את הצעד הראשון
פשוטו כמשמעו הצד הראשון
דבר שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כצד שלישי
הרשו לי לשאול אתכם קודם לכן שאלה אחת
כמה מכם
בשנים האחרונות
מצאו את עצמם דואגים לגבי המזרח התיכון
ותוהים מה מישהו יכול לעשות?
פשוט מתוך סקרנות, כמה מכם?
או קי, אז הרוב המוחלט שלכם
וכאן, זה כל כך רחוק מכאן
למה אנחנו נותנים כל כך הרבה תשומת לב לסכסוך הזה?
האם זה מספר מקרי המוות?
יותר מפי מאה אנשים מתים
בסכסוך באפריקה מאשר במזרח התיכון
לא, זה בגלל הסיפור
בגלל שאנחנו מרגישים מעורבים אישית
בסיפור הזה
בין אם אנחנו נוצרים, מוסלמים או יהודים
דתיים ולא דתיים
אנחנו מרגישים שיש לנו מעורבות אישית בו
סיפורים הם חשובים, כאנתרופולוג, אני יודע את זה
סיפורים הם הדרך בה אנחנו משתמשים כדי להעביר ידע
הם נותנים משמעות לחיים שלנו
זה מה שאנחנו מספרים כאן בטד, אנחנו מספרים סיפורים
סיפורים הם המפתח
לכן השאלה שלי היא
כן, בואו ננסה לפתור את הפוליטיקות
שם במזרח התיכון
אבל בואו נסתכל בסיפור
בואו ננסה להגיע לשורש העניין
בואו נראה אם אנחנו יכולים להפעיל את הצד השלישי בו
מה זה אומר? מהו הסיפור שם?
כאנתרופולוגים אנחנו יודעים
שלכל תרבות יש סיפור מקורות
מהו סיפור המקורות של המזרח התיכון
במשפט אחד זה:
"לפני 4,000 שנה, אדם אחד הלך עם משפחתו
לאורך המזרח התיכון
ומאז העולם לא היה אותו דבר
האדם הזה, כמובן
היה אברהם
ומה שהוא עמד עליו היה איחוד
האיחוד של המשפחה
הוא האבא של כולנו
אבל זה לא רק מה שהוא עמד עליו, זה מה היה המסר שלו
המסר הבסיסי שלו גם הוא היה איחוד
הקשר הפנימי בין כל הדברים והאיחוד של הכל
הערך הבסיסי שלו היה כבוד
היה אדיבות כלפי זרים
זה מה שהוא היה ידוע בו, הכנסת האורחים שלו
אז המובן הזה
הוא היה הסמל של הצד השלישי
של המזרח התיכון
הוא האחד שמזכיר לנו
שאנחנו כולנו חלקים משלם גדול יותר
עכשיו איך הייתם -
עכשיו חישבו על כך לרגע
היום אנחנו מתמודדים עם התקפות טרור
מהו טרור?
טרור הוא בעיקרו לקחת זר חף מפשע
ולהתייחס אליו כאויב שאתה הורג
כדי לעורר פחד
מהו ההפך של טרור
זה לקחת זר חף מפשע
ולהתייחס אליו כחבר
אותו אתה מכניס כאורח לתוך ביתך
כדי לטוות וליצר הבנה
או כבוד, או אהבה
אז מה אם הייתם
לוקחים את הסיפור של אברהם
שהוא הסיפור של הצד השלישי
מה אם זה היה יכול להיות
בגלל שאברהם הוא הכנסת אורחים
מה אם זה היה יכול להיות תרופת נגד לטרור
מה אם זה היה יכול להיות חיסון
נגד חוסר סובלנות דתית?
איך הייתם מביאים את הסיפור הזה לחיים?
עכשיו, זה לא מספיק רק לספר סיפור
זה חזק -
אבל אנשים צריכים לחוות את הסיפור
הם צריכים להיות מסוגלים לחיות את הסיפור. איך הייתם עושים את זה?
וזה היה מה שחשבתי על איך הייתם עושים זאת
וזה מה שמביא לצעד הראשון כאן
בגלל שהדרך הפשוטה ביותר לעשות את זה
היא לצאת להליכה
אתם יוצאים להליכה בעקבות אברהם
אתם עוקבים בעקבות אברהם
בגלל שלהליכה יש כוח אמיתי
אתם יודעים, כאנתרופולוג, הליכה היא מה שעשתה אותנו אנושיים
זה מצחיק, כאשר אתם הולכים
אתם הולכים צד בצד
באותו כיוון משותף
אם הייתי מגיע אליכם פנים מול פנים
ומגיע כל כך קרוב אליכם
הייתם מרגישים מאוימים
אבל אם אני הולך כתף אל כתף
אפילו כאשר הכתפיים נוגעות
זו אינה בעיה
מי נלחם בזמן שהם הולכים?
לכם לעיתים תוך כדי משא ומתן, כאשר הדברים מסתבכים
אנשים יוצאים להליכה ביערות
אז הרעיון בא לי
מה לגבי מסלול, דרך
מעוררי השראה
חישבו על דרך המשי, מסלול האפלצ'יאני --
שהולך בעקבות
אברהם
אנשים אומרים, "זה שגעון, אתה לא יכול
אתה לא יכול ללכת בעקבות אברהם, זה יותר מדי מסוכן
אתה צריך לחצות את כל הגבולות האלה
זה הולך דרך 10 מדינות שונות במזרח התיכון
בגלל שזה מאחד את כולם"
אז בחנו את הרעיון הזה בהרוורד
עשינו את בחינת הישום שלנו
ואז לפני מספר שנים, קבוצה שלנו
בערך 25 מאיתנו מבערך 10 מדינות
החלטנו לראות אם אנחנו יכולים ללכת בעקבות אברהם
ללכת ממקום הלידה שלו בעיר אורפה
בדרום טורקיה, צפון מסופוטמיה
אז לקחנו אוטובוס ועשינו כמה הליכות
והלכנו לחרן
שם בתנ"ך, הוא יצא למסעו
אז חצינו את הגבול לסוריה, הלכנו לצובה
שהסתבר שקרויה על שם אברהם
הלכנו לדמשק
שיש לה היסטוריה ארוכה הקשורה לאברהם
אז הגענו לצפון ירדן
לירושלים
שהיא כולה קשורה לאברהם, לבית לחם
ולסיום למקום בו הוא קבור
בחברון
בקיצור הלכנו מרחם לקבר
הוכחנו שניתן לעשות זאת. זה היה מסע מדהים
הרשו לי לשאול אתכם שאלה
לכמה מכם היתה החוויה
להיות בשכונה זרה
או מדינה זרה
וזר מוחלט, זר מושלם
בא אליכם והראה קצת אדיבות
אולי הזמין אתכם אליו הביתה, נתן לכם לשתות
נתן לכם קפה, נתן לכם ארוחה?
לכמה מכם היתה החוויה הזאת?
זהו הבסיס
של הדרך של אברהם
אבל מה שאתם מגלים, אתם נכנסים לכפרים אלה במזרח התיכון
היכן שהייתם מצפים לעוינות
ואתם מקבלים את ההכנסת הפנים הכי מדהימה
הכל מתייחס לאברהם
"בשמו של אברהם אבינו
הרשו לי להציע לכם קצת אוכל"
אז מה שגילינו
הוא שאברהם הוא לא רק דמות מספר בשביל האנשים האלה
הוא חי ונוכח
וכדי לקצר סיפור ארוך
במשך השנתיים האחרונות
אלפי אנשים
החלו ללכת בחלקים מדרכו של אברהם
במזרח התיכון
נהנים מהכנסת האורחים של האנשים שם
הם החלו ללכת
בישראל ובפלסטין
בירדן, בטורקיה, בסוריה
זהו חוויה מדהימה
גברים, נשים, צעירים, זקנים
יותר נשים מאשר גברים, למעשה, בצורה מענינת
לאלה שאינם יכולים ללכת
שאינם יכולים להגיע לשם עכשיו
אנשים החלו לארגן הליכות
בערים, בקהילות שלהם
בסינסינטי, למשל, ארגנו הליכה
מכנסיה למסגד לבית כנסת
וכולם אכלו ארוחה ברוח אברהם
זה היה ביום דרך אברהם
בסאן פאולו, ברזיל, זה הפך להיות ארוע שנתי
לאלפי אנשים לרוץ
בריצה בדרך אברהם וירטואלית
מאחדים את הקהילות השונות
התקשורת אוהבת את זה, הם ממש מעריצים את זה
הם מרעיפים תשומת לב לזה
בגלל שזה חזותי
וזה משדר את הרעיון
הרעיון הזה של הכנסת האורחים של אברהם
של אדיבות כלפי זרים
ורק לפני שבועיים
היתה כתבה בערוץ טלוויזיה על זה
בחודש שעבר
היתה כתבה בגרדיאן
בגרדיאן של מנצסטר לגבי זה
שני עמודים שלמים
והם ציטטו כפרי
שאמר "ההליכה הזאת מחברת אותנו לעולם"
הוא אמר שזה היה כמו אור שזרח בחיים שלנו
זה הביא לנו תקווה
שזה בדיוק מה שזה
אבל זה לא רק פסיכולוגיה
זה כלכלה
בגלל שכאשר אנשים הולכים הם מבזבזים כסף
האישה הזאת כאן, אום אחמד
היא אישה שחיה על הדרך בצפון ירדן
היא עניה מרודה
היא חצי עיוורת, בעלה אינו יכול לעבוד
יש לה 7 ילדים
אבל מה שהיא יכולה לעשות זה לבשל
אז היא החלה לבשל לכמה קבוצות של הולכים
שעוברים בכפר שלה וסועדים בבית שלה
הם יושבים על הריצפה
אין לה אפילו מפת שולחן
היא מכינה את האוכל הכי טעים
טרי מתבלינים מהכפרים בסביבה
וכך יותר ויותר הולכים מגיעים
ולאחרונה היא החלה להרוויח
כדי לתמוך במשפחה שלה
וכך היא סיפרה לצוות שלנו, היא אמרה
"אתם הפכתם אותי לנראית
בכפר בו פעם אנשים התביישו
להביט בי"
זה הפוטנציאל של דרך אברהם
יש לפחות מאות של קהילות כאלה
לאורך המזרח התיכון, לאורך המסלול
הפוטנציאל הוא בעיקרון לשנות את המשחק
וכדי לשנות את המשחק, אתם צריכים לשנות את המסגרת
הדרך שבה אנחנו רואים דברים
לשנות את המסגרת
מעוינות להכנסת אורחים
מטרור לתיירות
ובמובן הזה, דרך אברהם
הוא משנה משחק
הרשו לי להראות לכם משהו אחד
יש לי כאן בלוט קטן
שקטפתי כאשר הלכתי בדרך
מוקדם יותר השנה
הבלוט מתקשר לעץ האלון, כמובן --
הוא צומח להיות עץ אלון
שמתקשר לאברהם
המסלול כעת הוא כמו בלוט
הוא עדיין בשלב מוקדם
איך יראה עץ האלון?
ובכן אני נזכר בילדות שלי
חלק ניכר ממנה ביליתי, אחרי שנולדתי כאן בשיקגו,
ביליתי באירופה
אם הייתם
בהריסות של, למשל, לונדון
ב-1945, או בברלין
הייתם אומרים
"בעוד שישים שנה מעכשיו.
זה הולך להיות המקום הכי שליו ופורח בכדור הארץ"
אנשים היו חושבים
שאתם מטורפים עם תעודות
אבל הם עשו את זה בזכות הזהות המשותפת -- אירופה --
והכלכלה המשותפת
אז השאלה שלי היא, אם זה יכול להעשות באירופה
מדוע לא במזרח התיכון?
מדוע לא, בזכות הזהות המשותפת
שהיא הסיפור של אברהם --
ובזכות הכלכלה המשותפת
שיכולה להתבסס ברובה על תיירות?
אז הרשו לי לסכם
ולומר שב-35 השנה האחרונות
כשעבדתי
בכמה מהסיכסוכים הכי מסוכנים, קשים ומסובכים
ברחבי כדור הארץ
עדיין לא ראיתי סיכסוך אחד
שהרגשתי שאינו יכול להשתנות
זה אינו קל, כמובן,
אבל זה אפשרי
זה נעשה בדרום אפריקה
זה נעשה בצפון אירלנד
זה יכול להעשות בכל מקום
זה פשוט תלוי בנו
זה תלוי בנו לקחת את הצד השלישי
אז הרשו לי הזמין אתכם
לשקול לקחת את הצד השלישי
אפילו בצעד מאד קטן
אנחנו עומדים לקחת הפסקה בעוד רגע
פשוט גשו למישהו
מתרבות אחרת, מדינה אחרת
מוצא אחר, משהו אחר
וצרו איתם שיחה, הקשיבו להם
זה הפעולה של הצד השלישי
זה ללכת בדרכו של אברהם
אחרי שיחות טד
מדוע לא הליכות טד?
הרשו לי להשאיר אתכם
עם שלושה דברים
הראשון, הסוד לשלום
הוא הצד השלישי
הצד השלישי הוא אנחנו
כל אחד מאיתנו
עם צעד אחד
יכול לקחת את העולם, יכול להביא את העולם
צעד קרוב יותר לשלום
יש פתגם אפריקאי שאומר:
"כאשר קורי העכביש מתאחדים,
הם יכולים לעצור אפילו אריה"
אם אנחנו מסוגלים לאחד
את קורי השלום של הצד השלישי
אנחנו יכולים לעצור אפילו את האריה של המלחמה
תודה רבה לכם
(מחיאות כפיים)