WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:03.000
בואו נתחיל בכך שנצפה בכמה צילומים נהדרים.

00:00:05.000 --> 00:00:08.000
זהו אייקון של הנשיונל ג'יאוגרפיק,

00:00:08.000 --> 00:00:11.000
פליטה אפגנית שצולמה ע"י סטיב מקארי.

00:00:11.000 --> 00:00:14.000
אך ה"הרוורד לאמפון" עומד לצאת

00:00:14.000 --> 00:00:16.000
עם פרודיה על הנשיונל ג'יאוגרפיק,

00:00:16.000 --> 00:00:20.000
ואני פוחד לחשוב מה הם הולכים לעשות לצילום הזה.

00:00:20.000 --> 00:00:22.000
הו, חרון-אפו של "פוטושופ".

NOTE Paragraph

00:00:24.000 --> 00:00:27.000
זהו מטוס נוחת בסן פרנסיסקו, צילם ברוס דייל.

00:00:27.000 --> 00:00:30.000
הוא הרכיב מצלמה על הזנב.

00:00:34.000 --> 00:00:37.000
תצלום פיוטי לכתבה על טולסטוי, של סם אייבל.

00:00:40.000 --> 00:00:42.000
פיגמים בקונגו, של רנדי אולסון.

00:00:42.000 --> 00:00:44.000
אני אוהב צילום זה כי הוא מזכיר לי

00:00:44.000 --> 00:00:47.000
את פסלי הארד של דגה, של הרקדנית הקטנה.

00:00:50.000 --> 00:00:55.000
דוב קוטב שוחה בים הארקטי, של פול ניקלין.

00:00:55.000 --> 00:00:58.000
דובי קוטב זקוקים לקרח כדי לנוע ממקום למקום -

00:00:58.000 --> 00:01:00.000
הם אינם שחיינים טובים במיוחד.

00:01:00.000 --> 00:01:02.000
ואנחנו יודעים מה קורה עם הקרח.

00:01:04.000 --> 00:01:08.000
אלה גמלים צועדים בעמק ריפט שבאפריקה.

00:01:08.000 --> 00:01:10.000
צולם ע"י כריס ג'ונס.

00:01:11.000 --> 00:01:17.000
זה צולם ישר כלפי מטה, כך שאלה צלליות הגמלים.

00:01:19.000 --> 00:01:21.000
זהו חוואי בטקסס, של וויליאם אלברט אלרד,

00:01:21.000 --> 00:01:24.000
צלם דיוקנאות גדול.

00:01:25.000 --> 00:01:27.000
וג'יין גודול, יוצרת את החיבור הייחודי שלה,

00:01:27.000 --> 00:01:29.000
צולם בידי ניק ניקולס.

00:01:32.000 --> 00:01:36.000
זה דיסקוטק קצף-סבון בספרד, שצילם דייויד אלן הרווי.

00:01:36.000 --> 00:01:38.000
ודייויד סיפר שהרבה מאד דברים מוזרים

00:01:38.000 --> 00:01:40.000
התרחשו על רחבת הריקודים.

00:01:40.000 --> 00:01:43.000
אבל זה לפחות היגייני.

00:01:43.000 --> 00:01:47.000
[צחוק]

00:01:47.000 --> 00:01:51.000
אלה אריות-ים באוסטרליה שרוקדים את הריקוד שלהם,

00:01:51.000 --> 00:01:53.000
של דייויד דובילה.

00:01:54.000 --> 00:01:58.000
וזהו כוכב שביט, שתפס במצלמתו ד"ר יואן מייסון.

00:02:00.000 --> 00:02:04.000
ולבסוף, חרטום הטיטניק, בלי כוכבי סרטים,

00:02:04.000 --> 00:02:06.000
שצילם אמורי קריסטוף.

00:02:11.000 --> 00:02:13.000
לצילום יש עוצמה שמחזיקה מעמד

00:02:13.000 --> 00:02:17.000
במערבולת הקשוחה של עולם התקשורת הרווי של היום,

00:02:17.000 --> 00:02:19.000
מפני שהתמונות מחקות את האופן שבו

00:02:19.000 --> 00:02:21.000
מוחנו מקפיא רגע משמעותי.

NOTE Paragraph

00:02:21.000 --> 00:02:23.000
הנה דוגמא:

00:02:23.000 --> 00:02:25.000
לפני 4 שנים הייתי בחוף הים עם בני,

00:02:25.000 --> 00:02:28.000
והוא למד אז לשחות

00:02:28.000 --> 00:02:31.000
בגלים המתונים יחסית של חופי דלאוור.

00:02:32.000 --> 00:02:35.000
אך אני פניתי הצידה לרגע והוא נלכד בגאות חזקה

00:02:35.000 --> 00:02:36.000
והחל להיגרר לעבר המזח.

00:02:38.000 --> 00:02:41.000
אני יכול לעמוד כאן עכשיו ולראות,

00:02:41.000 --> 00:02:44.000
בעודי נאבק ומפלס דרכי במים אחריו,

00:02:44.000 --> 00:02:47.000
איך הרגעים מאיטים וקופאים במיצב הזה.

00:02:47.000 --> 00:02:51.000
אני יכול לראות את הסלעים כאן.

00:02:51.000 --> 00:02:53.000
יש גל שעומד להתנפץ עליו.

00:02:53.000 --> 00:02:56.000
אני יכול לראות את ידיו המושטות,

00:02:56.000 --> 00:02:58.000
ואני יכול לראות את פניו מוכי האימה,

00:02:58.000 --> 00:03:01.000
מביטות בי ואומרות, "עזור לי, אבא."

00:03:02.000 --> 00:03:04.000
תפסתי אותו, הגל התנפץ מעלינו.

00:03:04.000 --> 00:03:06.000
חזרנו לחוף, הוא היה בסדר גמור.

00:03:06.000 --> 00:03:08.000
שיקשקנו קצת.

00:03:08.000 --> 00:03:12.000
אבל "זכרון נורת המבזק" הזה, כפי שהוא קרוי,

00:03:12.000 --> 00:03:14.000
הוא מה שקרה כשכל הרכיבים הצטרפו יחד והגדירו

00:03:14.000 --> 00:03:19.000
לא רק את האירוע, אלא גם את זיקתי הרגשית אליו.

00:03:19.000 --> 00:03:21.000
ולזה מתחבר הצילום

00:03:21.000 --> 00:03:24.000
כשהוא יוצר קשר רגשי משלו עם הצופה.

NOTE Paragraph

00:03:24.000 --> 00:03:26.000
אני חייב לומר לכם,

00:03:26.000 --> 00:03:28.000
שוחחתי על זה לפני שבוע עם קייל,

00:03:28.000 --> 00:03:30.000
ואמרתי לו שאני עומד לספר לכם את הסיפור הזה.

00:03:30.000 --> 00:03:32.000
והוא אמר, "אה, כן, גם אני זוכר את זה!

00:03:32.000 --> 00:03:34.000
לי יש בראש תמונה שלך,

00:03:34.000 --> 00:03:36.000
עומד שם על החוף וצועק עלי."

00:03:36.000 --> 00:03:38.000
[צחוק]

00:03:38.000 --> 00:03:40.000
ואני חשבתי שהייתי גיבור.

00:03:40.000 --> 00:03:41.000
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:03:41.000 --> 00:03:44.000
אם כן...

00:03:44.000 --> 00:03:46.000
זה מייצג - זוהי דוגמה מייצגת של

00:03:46.000 --> 00:03:50.000
כמה תמונות מעולות שצולמו ע"י כמה מטובי צלמי העיתונות

00:03:50.000 --> 00:03:53.000
שעובדים בצמרת של מקצועם.

00:03:53.000 --> 00:03:55.000
פרט לאחד.

00:03:55.000 --> 00:03:58.000
תמונה זו צולמה ע"י ד"ר יואן מייסון

00:03:58.000 --> 00:04:00.000
לפני שנה בניו-זילנד,

00:04:00.000 --> 00:04:03.000
והיא הוגשה לנשיונל ג'יאוגרפיק ופורסמה בו.

00:04:03.000 --> 00:04:05.000
לפני שנה הוספנו לאתר שלנו מדור בשם "הצילום שלך,"

00:04:05.000 --> 00:04:09.000
שבו כל אחד יכול להגיש תמונות לפרסום אפשרי.

00:04:09.000 --> 00:04:12.000
וזה הפך להצלחה אדירה,

00:04:12.000 --> 00:04:15.000
עקב הקשר שנוצר עם קהילת הצלמים הנלהבים.

00:04:15.000 --> 00:04:17.000
איכות הצילומים החובבניים האלה

00:04:17.000 --> 00:04:19.000
יכולה לעתים להיות מדהימה.

00:04:19.000 --> 00:04:21.000
ובראותי זאת, זה מחזק בי את ההרגשה,

00:04:21.000 --> 00:04:24.000
שלכל אחד מאיתנו יש לפחות

00:04:24.000 --> 00:04:26.000
צילום נהדר אחד או שניים.

NOTE Paragraph

00:04:26.000 --> 00:04:29.000
אך על מנת להיות צלם-עיתונות גדול,

00:04:29.000 --> 00:04:31.000
אתה צריך שיהיו בך יותר

00:04:31.000 --> 00:04:33.000
מצילום גדול אחד או שניים.

00:04:33.000 --> 00:04:35.000
אתה צריך להיות מסוגל לצלם כאלה כל הזמן.

00:04:35.000 --> 00:04:38.000
אך אפילו חשוב מכך,

00:04:38.000 --> 00:04:41.000
עליך לדעת ליצור עלילה ויזואלית.

00:04:41.000 --> 00:04:44.000
עליך לדעת לספר סיפור.

00:04:44.000 --> 00:04:46.000
אז הבה ואשתף אתכם בכמה מהסיקורים

00:04:46.000 --> 00:04:49.000
שממחישים לדעתי את כוחו של הצילום לספר סיפור.

NOTE Paragraph

00:04:51.000 --> 00:04:54.000
הצלם ניק ניקולס יצא לתעד

00:04:54.000 --> 00:04:57.000
שמורת חי-בר קטנה ואלמונית יחסית

00:04:57.000 --> 00:04:59.000
בצ'אד, בשם זאקומה.

00:05:00.000 --> 00:05:02.000
הכוונה המקורית היתה לנסוע לשם

00:05:02.000 --> 00:05:04.000
ולחזור עם סיפור קלאסי על מינים שונים של בעלי חיים,

00:05:04.000 --> 00:05:06.000
שחיים במקום אקזוטי.

00:05:06.000 --> 00:05:08.000
וזה מה שניק עשה, עד לשלב מסוים.

00:05:08.000 --> 00:05:10.000
זהו חתול-סרוואל.

00:05:10.000 --> 00:05:12.000
הוא למעשה מצלם את עצמו,

00:05:12.000 --> 00:05:14.000
במה שקרוי 'מלכודת צילום'.

00:05:14.000 --> 00:05:16.000
יש קרן אינפרא-אדומה,

00:05:16.000 --> 00:05:18.000
והוא חוצה את הקרן ומצלם את עצמו.

00:05:18.000 --> 00:05:22.000
אלה בבונים ליד מקווה-מים.

00:05:23.000 --> 00:05:25.000
ניק - המצלמה, שוב, מצלמה אוטומטית -

00:05:25.000 --> 00:05:27.000
צילמה אלפי תמונות של זה.

00:05:27.000 --> 00:05:29.000
וניק גילה שיש לו המון תמונות

00:05:29.000 --> 00:05:31.000
של אחוריים של בבונים.

00:05:31.000 --> 00:05:32.000
[צחוק]

00:05:32.000 --> 00:05:35.000
אריה בארוחה לילית -

00:05:35.000 --> 00:05:37.000
שימו לב שיש לו שן שבורה.

00:05:40.000 --> 00:05:43.000
ותנין שעולה על גדת הנהר והולך אל מאורתו.

00:05:43.000 --> 00:05:45.000
אני אוהב את זרזיף המים

00:05:45.000 --> 00:05:47.000
שמטפטף מקצה זנבו.

NOTE Paragraph

00:05:49.000 --> 00:05:52.000
אך המין העיקרי בזאקומה הם הפילים.

00:05:52.000 --> 00:05:56.000
זהו אחד מגדולי העדרים השלמים בחלק זה של אפריקה.

00:05:56.000 --> 00:05:58.000
הנה תמונה שצולמה לאור הירח,

00:05:58.000 --> 00:06:01.000
משהו שהצילום הדיגיטלי תרם לו רבות.

00:06:01.000 --> 00:06:03.000
כל הסיפור הזה התחיל עם הפילים.

00:06:03.000 --> 00:06:07.000
ניק, יחד עם החוקר ד"ר מייקל פיי,

00:06:07.000 --> 00:06:09.000
הצמידו קולר על מנהיגת העדר.

00:06:09.000 --> 00:06:11.000
הם קראו לה אנני

00:06:11.000 --> 00:06:13.000
והחלו לעקוב אחר תנועותיה.

00:06:13.000 --> 00:06:15.000
העדר היה בטוח בתחומי השמורה

00:06:15.000 --> 00:06:17.000
הודות לקבוצת פקחי השמורה המסורים.

00:06:17.000 --> 00:06:21.000
אך כשהחלו הגשמים השנתיים,

00:06:21.000 --> 00:06:24.000
העדר היה מתחיל לנדוד לשטחי מזון מחוץ לשמורה.

NOTE Paragraph

00:06:24.000 --> 00:06:26.000
ואז הם נקלעו לצרות.

00:06:27.000 --> 00:06:29.000
כי מחוץ לבטחון של השמורה היו ציידים לא חוקיים

00:06:29.000 --> 00:06:33.000
שצדו אותם רק בגלל ערך חטי השנהב שלהם.

00:06:34.000 --> 00:06:36.000
מנהיגת העדר, שאחריה עקבו בגלי רדיו,

00:06:36.000 --> 00:06:39.000
אחרי שבועות של תנועה לתוך השמורה וממנה,

00:06:39.000 --> 00:06:41.000
חדלה לנוע מחוץ לשמורה.

00:06:41.000 --> 00:06:46.000
אנני חוסלה, יחד עם 20 מחברי העדר שלה.

00:06:49.000 --> 00:06:51.000
ורק בשביל השנהב.

00:06:55.000 --> 00:06:57.000
זהו למעשה אחד מפקחי השמורה.

00:06:57.000 --> 00:07:00.000
הם הצליחו להבריח צייד אחד ולתפוס את השנהב.

00:07:00.000 --> 00:07:02.000
הם לא יכלו להשאירו שם,

00:07:02.000 --> 00:07:04.000
כי הוא עדיין בעל ערך.

00:07:04.000 --> 00:07:06.000
אך מה שניק עשה, הוא חזר

00:07:06.000 --> 00:07:10.000
עם סיפור שמרחיק מעבר לגישה המיושנת

00:07:10.000 --> 00:07:12.000
של האמירה הסתמית: "איזה עולם מופלא."

00:07:12.000 --> 00:07:16.000
ובמקום זה יצר סיפור שנגע עמוק ללב הקהל שלנו.

00:07:16.000 --> 00:07:18.000
במקום סתם להכיר להם את השמורה,

00:07:18.000 --> 00:07:20.000
הוא יצר הבנה ואמפטיה

00:07:20.000 --> 00:07:22.000
לפילים, לפקחים ולנושאים רבים

00:07:22.000 --> 00:07:25.000
סביב הקונפליקט בין האדם לחיי-הבר.

NOTE Paragraph

00:07:26.000 --> 00:07:28.000
כעת נעבור להודו.

00:07:28.000 --> 00:07:31.000
לפעמים אפשר לספר סיפור רחב בצורה ממוקדת.

00:07:31.000 --> 00:07:34.000
בדקנו את הנושא בו טיפל ריצ'רד וורמן

00:07:34.000 --> 00:07:37.000
ב"הפרוייקט החדש של אוכלוסיית העולם" שלו.

00:07:37.000 --> 00:07:39.000
לראשונה בהיסטוריה,

00:07:39.000 --> 00:07:43.000
אנשים רבים יותר חיים בסביבה עירונית מאשר כפרית

00:07:43.000 --> 00:07:45.000
ועיקר הצמיחה הזו אינה מתרחשת בערים,

00:07:45.000 --> 00:07:47.000
אלא בשכונות העוני שמקיפות אותן.

00:07:48.000 --> 00:07:51.000
ג'ונאס בנדיקסן, צלם נמרץ מאד,

00:07:51.000 --> 00:07:53.000
בא אלי ואמר,

00:07:53.000 --> 00:07:56.000
"אנו חייבים לתעד זאת, וזה מה שאני מציע:

00:07:56.000 --> 00:07:59.000
ניסע סביב העולם ונצלם כל שכונת עוני בעולם."

00:07:59.000 --> 00:08:02.000
עניתי, "זה אולי קצת שאפתני מדי לתקציב שלנו."

00:08:02.000 --> 00:08:04.000
אז מה שעשינו במקום זה,

00:08:04.000 --> 00:08:07.000
במקום לצאת ולעשות משהו שיתבטא מבחינתנו

00:08:07.000 --> 00:08:09.000
במעין סיקור עיתונאי,

00:08:09.000 --> 00:08:12.000
שבה אתה רק בא ורואה מעט מכל דבר,

00:08:12.000 --> 00:08:15.000
מיקמנו את ג'ונאס בדאראבי,

00:08:15.000 --> 00:08:17.000
שהיא חלק ממומבאי, הודו,

00:08:17.000 --> 00:08:19.000
כדי שיישאר שם וממש ייכנס לעומק

00:08:19.000 --> 00:08:25.000
ליבו ונשמתו של האזור העירוני הגדול הזה.

00:08:26.000 --> 00:08:28.000
ג'ונאס לא סתם העיף מבט שטחי

00:08:28.000 --> 00:08:31.000
בתנאים האיומים ששוררים במקומות כאלה.

00:08:31.000 --> 00:08:34.000
הוא גילה שזהו חלק חי, נושם וחיוני

00:08:34.000 --> 00:08:36.000
של אופן תיפקודו של כל האזור האורבני.

00:08:37.000 --> 00:08:39.000
בכך שהוא נותר ממוקד היטב על מקום יחיד,

00:08:39.000 --> 00:08:42.000
ג'ונאס התחבר לנשמה ולרוח הנצחית של האדם

00:08:42.000 --> 00:08:44.000
שעומדת ביסוד הקהילה הזו.

00:08:46.000 --> 00:08:48.000
והוא עשה זאת בצורה יפהפיה.

NOTE Paragraph

00:08:51.000 --> 00:08:54.000
אך לעתים, הדרך היחידה לספר סיפור היא בתמונה סוחפת

00:08:54.000 --> 00:08:57.000
ציוותנו את הצלם התת-מימי בריאן סקרי

00:08:57.000 --> 00:08:59.000
עם צלם העיתונות רנדי אולסון

00:08:59.000 --> 00:09:02.000
כדי לתעד את דילול אזורי הדיג העולמיים.

00:09:02.000 --> 00:09:05.000
לא היינו היחידים שטיפלו בנושא זה,

00:09:05.000 --> 00:09:08.000
אך הצילומים שבריאן ורנדי יצרו

00:09:08.000 --> 00:09:10.000
הם מטובי הצילומים שלוכדים הן את ההרס האנושי

00:09:10.000 --> 00:09:12.000
והן את ההרס הטבעי עקב דיג מופרז.

00:09:12.000 --> 00:09:14.000
כאן, בתמונה של בריאן,

00:09:14.000 --> 00:09:17.000
כריש בתנוחת צליבה, שנלכד

00:09:17.000 --> 00:09:19.000
ברשת אגידים מול באחה.

00:09:19.000 --> 00:09:22.000
ראתי כמה תמונות 'בסדר' של לכידה משנית,

00:09:22.000 --> 00:09:24.000
בעלי החיים שנלכדו בטעות

00:09:24.000 --> 00:09:26.000
במהלך דיג של מינים מסוימים.

00:09:26.000 --> 00:09:28.000
אך כאן בריאן תפס מראה ייחודי

00:09:28.000 --> 00:09:31.000
בכך שמיקם עצמו מתחת לסירה

00:09:31.000 --> 00:09:35.000
כשהם השליכו את הפסולת לים.

00:09:37.000 --> 00:09:39.000
ובריאן סיכן עצמו אף יותר

00:09:39.000 --> 00:09:41.000
כדי להשיג תמונה שלא היתה כמותה

00:09:41.000 --> 00:09:43.000
של רשת מכמורת שמקרצפת את קרקעית האוקינוס.

NOTE Paragraph

00:09:46.000 --> 00:09:48.000
על היבשה, רנדי אולסון צילם

00:09:48.000 --> 00:09:50.000
שוק דגים ארעי באפריקה,

00:09:50.000 --> 00:09:53.000
שבו שיירי הדגים שבשרם הוסר נמכרו למקומיים,

00:09:53.000 --> 00:09:56.000
בעוד החלקים העיקריים נשלחו לאירופה.

00:09:56.000 --> 00:09:59.000
וכאן, בסין, רנדי צילם שוק מדוזות.

00:10:00.000 --> 00:10:02.000
ככל שמקורות המזון הראשיים מנוצלים עד תום,

00:10:02.000 --> 00:10:04.000
הקציר מתבצע עמוק יותר ויותר באוקינוסים

00:10:04.000 --> 00:10:06.000
ומשיג עוד מקורות כאלה של חלבון.

00:10:06.000 --> 00:10:09.000
זה נקרא לדוג בתחתית שרשרת המזון.

NOTE Paragraph

00:10:09.000 --> 00:10:11.000
אך ישנם ניצוצות של תקווה,

00:10:11.000 --> 00:10:14.000
ואני חושב שבכל פעם שאנו עושים כתבה ענקית על זה,

00:10:14.000 --> 00:10:16.000
איננו רוצים באמת רק ללכת

00:10:16.000 --> 00:10:18.000
ולחפש את הבעיות.

00:10:18.000 --> 00:10:19.000
אנו גם רוצים לחפש פתרונות.

00:10:19.000 --> 00:10:23.000
בריאן צילם שמורה ימית בניו-זילנד

00:10:23.000 --> 00:10:25.000
שבה נאסר הדיג המסחרי,

00:10:25.000 --> 00:10:29.000
כתוצאה מכך, המינים שניצודו בהגזמה השתקמו,

00:10:29.000 --> 00:10:32.000
ויחד עימם גם הפתרון האפשרי לאזורי דיג ברי-קיימא.

NOTE Paragraph

00:10:32.000 --> 00:10:35.000
הצילום יכול גם לאלץ אותנו להתעמת

00:10:35.000 --> 00:10:38.000
עם נושאים בעלי פוטנציאל מטריד ומעורר מחלוקת.

00:10:38.000 --> 00:10:42.000
ג'יימס נאכטוויי, שזכה לכבוד ב"טד" של השנה שעברה,

00:10:42.000 --> 00:10:44.000
בחן את יעילות המערכת הרפואית

00:10:44.000 --> 00:10:47.000
המטפלת בפצועים האמריקאיים שמגיעים מעירק.

00:10:47.000 --> 00:10:50.000
היא כמו צינור שחיילים פצועים נכנסים בקצהו האחד

00:10:50.000 --> 00:10:53.000
ויוצאים בקצה השני, בחזרה הביתה.

00:10:53.000 --> 00:10:55.000
ג'ים התחיל בשדה הקרב.

00:10:55.000 --> 00:10:59.000
כאן, חובש מטפל בחייל פצוע

00:10:59.000 --> 00:11:01.000
במסוק שמחזיר אותם אל ביה"ח שדה.

00:11:02.000 --> 00:11:04.000
כאן הוא בביה"ח שדה.

00:11:04.000 --> 00:11:07.000
החייל שמימין נושא את שם ביתו

00:11:07.000 --> 00:11:10.000
המקועקע על חזהו כמזכרת מהבית.

00:11:10.000 --> 00:11:14.000
מכאן מועברים הפצועים הקשים יותר

00:11:14.000 --> 00:11:16.000
בחזרה לגרמניה, ושם הם פוגשים את משפחותיהם

00:11:16.000 --> 00:11:18.000
בפעם הראשונה.

00:11:21.000 --> 00:11:25.000
ובחזרה לארה"ב, להחלמה בבתי חולים לחיילים משוחררים

00:11:25.000 --> 00:11:27.000
כמו זה, ב"וולטר ריד."

00:11:27.000 --> 00:11:29.000
ולבסוף, לרוב אחרי התאמת תותבים משוכללים,

00:11:29.000 --> 00:11:31.000
הם עוזבים את המערכת הרפואית ומנסים

00:11:31.000 --> 00:11:33.000
לשוב לחייהם מלפני המלחמה.

00:11:33.000 --> 00:11:36.000
ג'ים לקח סיפור מדעי-רפואי פשוט לכאורה

00:11:36.000 --> 00:11:40.000
והעניק לו מימד אנושי שנגע עמוקות ללב קוראינו.

NOTE Paragraph

00:11:42.000 --> 00:11:44.000
סיפורים אלה הם דוגמאות מצוינות

00:11:44.000 --> 00:11:46.000
איך אפשר להשתמש בצילום

00:11:46.000 --> 00:11:49.000
לטיפול בכמה מהנושאים החשובים ביותר שלנו.

00:11:49.000 --> 00:11:51.000
אבל קורה גם שהצלמים

00:11:51.000 --> 00:11:53.000
פשוט נתקלים בדברים, שבשורה התחתונה

00:11:53.000 --> 00:11:55.000
הם כיף טהור.

00:11:55.000 --> 00:11:57.000
הצלם פול ניקלין נסע לאנטארקטיקה

00:11:57.000 --> 00:11:59.000
כדי לצלם כתבה על כלב הים הנמרי.

00:11:59.000 --> 00:12:02.000
הם צולמו לעתים נדירות בלבד, חלקית כי הם נחשבים

00:12:02.000 --> 00:12:04.000
מהטורפים המסוכנים ביותר באוקינוס.

00:12:05.000 --> 00:12:07.000
למעשה, בשנה לפני כן, חוקר אחד

00:12:07.000 --> 00:12:09.000
נתפס ע"י אחד מהם, נגרר למעמקים ונהרג.

00:12:09.000 --> 00:12:11.000
אז אתם ודאי מתארים לעצמכם

00:12:11.000 --> 00:12:13.000
שפול קצת היסס להיכנס למים.

00:12:14.000 --> 00:12:17.000
כלבי הים הנמריים אוכלים בעיקר פינגווינים.

00:12:17.000 --> 00:12:19.000
ודאי שמעתם על "מסע הפינגווינים",

00:12:19.000 --> 00:12:21.000
אז כאן מדובר ב"מסעדת הפינגווינים".

00:12:21.000 --> 00:12:23.000
[צחוק]

00:12:24.000 --> 00:12:27.000
הנה פינגווין שניגש לתצפית

00:12:27.000 --> 00:12:29.000
כדי לבדוק אם השטח פנוי.

00:12:29.000 --> 00:12:32.000
ואז כולם רצים החוצה ויוצאים לים.

NOTE Paragraph

00:12:35.000 --> 00:12:37.000
אבל אז פול נכנס למים.

00:12:37.000 --> 00:12:40.000
ולדבריו, הוא לא ממש פחד.

00:12:40.000 --> 00:12:42.000
ואז התקרבה אליו הנקבה הזו.

00:12:42.000 --> 00:12:45.000
היא ודאי - חבל שאינכם יכולים לראות זאת בצילום -

00:12:45.000 --> 00:12:47.000
אבל אורכה הוא 4 מטר.

00:12:47.000 --> 00:12:49.000
כך שהיא גדולה למדי.

00:12:50.000 --> 00:12:51.000
ופול סיפר שהוא לא ממש פחד,

00:12:51.000 --> 00:12:54.000
כי היא היתה יותר סקרנית לגביו מאשר מאויימת.

00:12:54.000 --> 00:12:56.000
פעירת הפה הזו, מימין,

00:12:56.000 --> 00:12:59.000
היא למעשה דרכה לומר לו, "תראה כמה אני גדולה!"

00:12:59.000 --> 00:13:02.000
כאילו, "כמה גדולות שינייך, סבתא."

00:13:02.000 --> 00:13:03.000
[צחוק]

00:13:03.000 --> 00:13:05.000
ופול חושב שהיא פשוט ריחמה עליו.

00:13:05.000 --> 00:13:09.000
בעיניה הוא היה היצור הגדול והמטופש הזה במים,

00:13:09.000 --> 00:13:11.000
שמשום-מה לא מגלה עניין

00:13:11.000 --> 00:13:13.000
במרדף אחרי פינגווינים.

00:13:13.000 --> 00:13:17.000
אז היא התחילה להביא לו פינגווינים,

00:13:17.000 --> 00:13:20.000
חיים, ולהניח אותם לפניו.

00:13:20.000 --> 00:13:23.000
היא שמטה אותם שם והם היו בורחים בשחייה.

00:13:23.000 --> 00:13:25.000
היא הביטה בו, כאילו, "מה אתה עושה?"

00:13:25.000 --> 00:13:28.000
והיתה חוזרת ותופסת ומחזירה לו אותם

00:13:28.000 --> 00:13:30.000
ושומטת אותם לפניו.

00:13:30.000 --> 00:13:33.000
והיא המשיכה לעשות זאת במשך יומיים רצופים

00:13:33.000 --> 00:13:35.000
ובשלב מסוים נעשתה כה מאוכזבת ממנו,

00:13:35.000 --> 00:13:38.000
שהיא התחילה להניח אותם ישר על ראשו.

00:13:38.000 --> 00:13:40.000
[צחוק]

00:13:40.000 --> 00:13:43.000
ויצא מזה צילום פנטסטי.

00:13:43.000 --> 00:13:46.000
[צחוק]

00:13:46.000 --> 00:13:49.000
ובסופו של דבר נראה לפול שהיא הגיעה למסקנה

00:13:49.000 --> 00:13:51.000
שפשוט אין לו סיכוי לשרוד.

00:13:51.000 --> 00:13:54.000
זוהי נשיפת הבוז שלה,

00:13:54.000 --> 00:13:56.000
מין נחרת גועל.

00:13:56.000 --> 00:13:58.000
[צחוק]

00:13:58.000 --> 00:14:01.000
איבדה בו עניין ושבה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות.

NOTE Paragraph

00:14:01.000 --> 00:14:03.000
פול יצא לצלם יצור

00:14:03.000 --> 00:14:05.000
מסתורי ולא-מוכר יחסית,

00:14:05.000 --> 00:14:07.000
וחזר לא סתם עם מקבץ צילומים,

00:14:07.000 --> 00:14:10.000
אלא עם חווייה מדהימה וסיפור גדול.

00:14:11.000 --> 00:14:13.000
סיפורים מהסוג הזה,

00:14:13.000 --> 00:14:16.000
שמרחיקים מעבר למיידי או לשטחי,

00:14:16.000 --> 00:14:18.000
הם הממחישים את כוחו של הצילום העיתונאי.

00:14:19.000 --> 00:14:24.000
אני מאמין שהצילום מסוגל ליצור חיבור מיידי אל האדם,

00:14:24.000 --> 00:14:27.000
ויכול לשמש כגורם חיובי

00:14:27.000 --> 00:14:29.000
להבנת האתגרים וההזדמנויות

00:14:29.000 --> 00:14:31.000
שמולם ניצב עולמנו היום.

00:14:31.000 --> 00:14:32.000
תודה רבה.

00:14:32.000 --> 00:14:36.000
[מחיאות כפיים]