WEBVTT

00:00:11.110 --> 00:00:15.392
[אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה מציגה:]

00:00:15.392 --> 00:00:19.151
["קולות"]

00:00:19.151 --> 00:00:24.004
[דאגלס אדאמס,
יוצר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"]

00:00:24.004 --> 00:00:29.564
[תוכים, היקום וכל השאר]

00:00:49.409 --> 00:00:51.582
תודה רבה לכם, גבירותי ורבותי.

00:00:51.582 --> 00:00:55.044
זאת חוויה מעניינת, יוצאת-דופן
ומשונה בשבילי

00:00:55.044 --> 00:00:59.669
להרצות בעיר מולדתי, שהיא...

00:01:03.807 --> 00:01:08.991
בין הספרים שקונסטנס ציינה
כשהיא הציגה אותי,

00:01:09.161 --> 00:01:11.289
"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה",
"דירק ג'נטלי" וכו',

00:01:11.289 --> 00:01:12.686
אלה לא הספרים הכי אהובים עלי.

00:01:13.136 --> 00:01:16.277
הספר האהוב עלי
הוא זה שעליו אדבר הערב.

00:01:16.277 --> 00:01:18.777
מצחיק כמה הרבה קורה...

00:01:18.777 --> 00:01:20.419
שכמעט כל סופר שאני מכיר

00:01:20.419 --> 00:01:24.583
הספר הכי אהוב עליו
הוא זה שנמכר הכי מעט.

00:01:24.583 --> 00:01:26.756
הוא כאילו הגור הכי קטן ומסכן,

00:01:26.756 --> 00:01:29.597
והוא פשוט זה שאתה הכי אוהב.

00:01:30.280 --> 00:01:32.568
ואני רוצה לספר לכם מעט
איך זה קרה.

00:01:34.850 --> 00:01:38.196
מתישהו באמצע שנות השמונים
של המאה ה-20,

00:01:38.794 --> 00:01:40.315
הטלפון צלצל.

00:01:46.247 --> 00:01:47.862
והקול אמר,

00:01:48.676 --> 00:01:50.862
"אנו רוצים שתיסע למדגסקר.

00:01:53.266 --> 00:01:57.224
"אנו רוצים שתחפש
מין נדיר ביותר של למור,

00:01:58.132 --> 00:01:59.573
"ששמו 'איי-איי'.

00:02:00.061 --> 00:02:01.533
"המטוס ממריא בעוד שבועיים,

00:02:01.854 --> 00:02:03.715
"נשמח אם תהיה עליו."

00:02:03.715 --> 00:02:06.285
אני הנחתי שהם טעו במספר --
ואמרתי, "בסדר!"

00:02:06.285 --> 00:02:08.422
לפני שהם יגלו את טעותם.

00:02:12.125 --> 00:02:14.468
אבל מסתבר שהם החליטו,

00:02:15.298 --> 00:02:17.469
"הנה מישהו שאין לו מושג על למורים,

00:02:17.469 --> 00:02:20.103
"על 'איי-איי', על מדגסקר,

00:02:20.409 --> 00:02:21.939
"בואו נשלח דווקא אותו."

00:02:24.511 --> 00:02:27.385
אז התחלתי לנסות
ללמוד על זה משהו,

00:02:27.385 --> 00:02:29.432
ומסתבר שזה מעניין מאד.

00:02:31.585 --> 00:02:35.995
הלמורים היו פעם
הפרימטים הדומיננטיים בעולם כולו.

00:02:36.906 --> 00:02:40.996
והם היו יצורים מאד עדינים ונעימים.

00:02:41.134 --> 00:02:44.437
הם היו בערך בגודל של חתולים,

00:02:45.133 --> 00:02:48.949
והם בילו בנעימים על צמרות העצים.

00:02:52.338 --> 00:02:56.018
ואז גונדוואנאלאנד התפצלה.

00:02:57.625 --> 00:03:00.991
זה נשמע תמיד כמו
איזו להקת רוק משנות ה-70

00:03:00.991 --> 00:03:04.471
שהתפרקה בגלל חילוקי דעות מוסיקליים.

00:03:04.473 --> 00:03:06.067
אבל כפי שאתם ודאי זוכרים

00:03:06.542 --> 00:03:12.009
גונדוואנאלאנד היתה
מסה יבשתית ענקית

00:03:12.009 --> 00:03:17.604
שכללה את מה שהפך להיות
דרום-אמריקה, אפריקה, הודו,

00:03:17.604 --> 00:03:20.538
דרום-מזרח אסיה, אוסטרלאסיה --

00:03:20.538 --> 00:03:23.418
לא,
לא אוסטרליה ולא --

00:03:23.418 --> 00:03:25.233
וזה יהיה חשוב בהמשך,

00:03:25.571 --> 00:03:26.838
-- לא ניו-זילנד,

00:03:26.838 --> 00:03:30.073
שהתבררה כסתם ערימת גועל-נפש
שצף ועלה ממעמקי האוקיינוס.

00:03:38.053 --> 00:03:43.156
וכמו שאמרתי, הלמורים היו
הפרימטים הדומיננטיים בעולם

00:03:43.156 --> 00:03:46.168
וכשכל המסה היבשתית הזאת התפצלה,

00:03:46.168 --> 00:03:47.626
ומדגסקר כחלק ממנה,

00:03:47.756 --> 00:03:49.354
מדגסקר כאילו הפליגה לה

00:03:49.354 --> 00:03:52.664
לאמצע מה שהפך פתאום
לאוקיינוס ההודי,

00:03:53.613 --> 00:03:58.919
והיא לקחה איתה מדגם מייצג
של בעלי החיים של התקופה,

00:03:58.919 --> 00:04:00.833
כלומר, המוני למורים.

00:04:02.112 --> 00:04:05.819
והם בעקרון ישבו שם
במשך מיליונים רבים של שנים

00:04:05.819 --> 00:04:06.953
בבדידות מזהרת.

00:04:07.875 --> 00:04:12.499
בעוד שבשאר חלקי העולם
עלתה קרנו של יצור חדש.

00:04:12.499 --> 00:04:13.694
הגיע יצור חדש

00:04:14.975 --> 00:04:19.316
שהיה הרבה יותר נבון מהלמורים,

00:04:19.806 --> 00:04:21.184
לטענתו,

00:04:21.320 --> 00:04:22.440
הרבה יותר...

00:04:25.486 --> 00:04:26.868
הרבה יותר תחרותי,

00:04:27.244 --> 00:04:28.648
הרבה יותר תוקפני

00:04:29.441 --> 00:04:34.160
ושהיה לו הרבה מאד עניין
בכל מה שאפשר לעשות עם זרדים.

00:04:35.059 --> 00:04:36.589
זרדים היו דבר נהדר.

00:04:36.591 --> 00:04:38.452
אפשר היה לעשות המון עם זרדים:

00:04:38.452 --> 00:04:40.491
עם זרדים אפשר היה
לחפור באדמה ולמצוא דברים,

00:04:40.705 --> 00:04:43.134
עם זרדים אפשר היה
לחפש זחלים בתוך קליפת העץ,

00:04:43.295 --> 00:04:45.040
עם זרדים אפשר היה
להרביץ זה לזה.

00:04:45.179 --> 00:04:48.788
אילו מכרו אז
כתב-עת למשתמשי זרדים,

00:04:48.788 --> 00:04:51.692
היצורים ההם היו עומדים בתור
בשביל לקנות אותו.

00:04:53.611 --> 00:04:54.712
והיצורים ההם

00:04:54.712 --> 00:04:57.100
- שכפי שוודאי ניחשתם, 
קרויים קופים -

00:04:57.540 --> 00:05:00.917
היות שהם היו תחרותיים ותוקפניים בהרבה,

00:05:00.917 --> 00:05:03.318
וחיו באותה סביבת מחיה
של הלמורים,

00:05:03.949 --> 00:05:10.386
הם דחקו בהצלחה את רגלי הלמורים
מכל מקום בעולם פרט למדגסקר.

00:05:10.756 --> 00:05:15.808
כי מדגסקר היתה באמצע האוקיינוס ההודי
והם לא יכלו להגיע אליה.

00:05:17.300 --> 00:05:21.071
הם לא יכלו להגיע אליה
עד לפני 1500 שנה בערך,

00:05:21.281 --> 00:05:25.107
כשהודות להתקדמות מדהימה
בטכנולוגיית הזרדים...

00:05:32.703 --> 00:05:36.768
הם הצליחו להגיע לשם בסירות
ולבסוף - במטוסים,

00:05:36.768 --> 00:05:40.057
ולפתע, הלמורים
שהיה להם מקום משל עצמם

00:05:40.057 --> 00:05:42.821
מזה מיליונים רבים של שנים,

00:05:42.821 --> 00:05:46.209
ניצבו פתאום מול אויבם הוותיק:
הקוף.

00:05:47.468 --> 00:05:49.142
אז זאת מדגסקר,

00:05:49.635 --> 00:05:51.824
ומתברר שהלמור הנדיר ביותר --

00:05:51.824 --> 00:05:53.778
וכשאני אומר "הלמור הנדיר ביותר",

00:05:53.778 --> 00:05:58.039
בנקודה זו באמצע שנות ה-80
הם נחשבו ללמורים הכי נדירים;

00:05:58.039 --> 00:06:02.816
לאחרונה גילינו למור עוד יותר נדיר
בשם "למור הבמבוק הענק",

00:06:02.816 --> 00:06:05.809
שעבר מיד למקום הראשון
ברשימת הלמורים בסכנת הכחדה --

00:06:07.849 --> 00:06:11.143
אבל האיי-איי
הוא חיה מיוחדת מאד.

00:06:11.780 --> 00:06:15.157
הוא נראה כמו שילוב
של כל מיני חיות אחרות.

00:06:15.157 --> 00:06:18.755
למשל, יש לו אוזניים של שועל,

00:06:19.631 --> 00:06:21.914
ושיניים זעירות כמו של ארנבת

00:06:22.614 --> 00:06:27.957
זנב כמו נוצת יען

00:06:28.911 --> 00:06:31.612
ועיניים משונות מאד,

00:06:31.752 --> 00:06:35.669
למעשה, כמו של מרטי פלדמן.

00:06:36.535 --> 00:06:39.265
הן כאלו מסתכלות קצת מעבר לך

00:06:39.410 --> 00:06:43.440
לאיזה מימד אחר,
קצת מעל לכתפך השמאלית.

00:06:46.888 --> 00:06:51.213
אבל יש לו גם מאפיין
מאד מאד ייחודי:

00:06:51.213 --> 00:06:57.150
האצבע האמצעית בכל יד
רזה, גרומה ומאד מאד ארוכה.

00:07:00.940 --> 00:07:07.465
ומסתבר שיש רק עוד חיה אחת
בעולם כולו עם התכונה הזאת.

00:07:08.235 --> 00:07:10.103
והיא קרויה --

00:07:10.867 --> 00:07:13.947
אני מת על הזואולוגים.
יש להם דמיון שופע --

00:07:13.947 --> 00:07:16.236
היא קרויה
"האופוסום ארוך האצבע".

00:07:18.037 --> 00:07:20.815
וזהו יצור שחי בגיניאה החדשה,

00:07:21.619 --> 00:07:26.833
ואצלו, האצבע הרביעית
היא הרזה והמאורכת.

00:07:26.833 --> 00:07:30.712
וזה אומר לנו שאין שום זיקה
בין בעלי החיים האלה,

00:07:30.712 --> 00:07:32.430
זו אבולוציה מתכנסת טהורה,

00:07:32.474 --> 00:07:37.164
כי המכנה המשותף בין מדגסקר
עם האיי-איי,

00:07:37.405 --> 00:07:39.546
ובין גיניאה החדשה
עם האופוסום ארוך האצבע,

00:07:39.546 --> 00:07:44.201
הוא שבשתי סביבות המחיה הללו
אין נקרים.

00:07:46.880 --> 00:07:48.636
ועליכם להבין, העניין הוא --

00:07:49.333 --> 00:07:52.729
החיים הם אופורטוניסטיים ביותר,

00:07:52.865 --> 00:07:57.443
והם ינצלו כל מקור מזון
שנמצא בסביבה.

00:07:57.651 --> 00:08:03.053
ואם אין נקרים שמחפשים זחלים
מתחת לקליפת העצים,

00:08:04.266 --> 00:08:07.326
יעשו זאת במקרה זה היונקים,

00:08:07.776 --> 00:08:12.547
שיגדלו אצבע דקה וגרומה
כדי לחפור מתחת לקליפת העץ,

00:08:13.050 --> 00:08:16.374
כדי להגיע למקור המזון,
הזחלים שמתחת לקליפה.

00:08:18.246 --> 00:08:22.785
האיי-איי הוא יצור מוזר ביותר.

00:08:23.417 --> 00:08:26.937
ובאותה עת חשבו שנותרו
רק כחמישה עשר מהם.

00:08:29.966 --> 00:08:33.541
והם חיו לא במדגסקר עצמה,

00:08:33.541 --> 00:08:35.751
אלא באי יער-גשם זעיר

00:08:35.908 --> 00:08:39.023
מול חוף מדגסקר
ששמו "נוזי מנגבה",

00:08:39.023 --> 00:08:43.480
ממש מול הקצה
הצפון-מערבי של מדגסקר.

00:08:43.480 --> 00:08:45.516
כדי להגיע לשם,
מה שצריך לעשות

00:08:45.516 --> 00:08:48.700
הוא לטוס ב-747 למדגסקר.

00:08:49.579 --> 00:08:53.120
ואז לטוס בגרוטאה מעופפת איומה

00:08:54.017 --> 00:08:57.535
ממדגסקר אל נמל התעופה הצפון-מערבי.

00:08:57.535 --> 00:09:02.416
ומשם צריך לנוע,
בסדרה הולכת ויורדת של מצוינות טכנית

00:09:02.416 --> 00:09:04.681
בעגלות, משאיות וכו' וכו',

00:09:07.878 --> 00:09:09.869
עד לנמל קטן
שבו אמורה להיות סירה

00:09:09.874 --> 00:09:11.931
שתיקח אותנו לנוזי מנגבה.

00:09:12.265 --> 00:09:13.669
הגענו לשם,

00:09:14.758 --> 00:09:18.862
הגענו לנמל וחיפשנו את הסירה
שאמורה לקחת אותנו לנוזי מנגבה,

00:09:18.862 --> 00:09:21.537
ולא מצאנו אותה.
שאלנו כל הזמן אנשים,

00:09:21.537 --> 00:09:23.062
"איפה הסירה הזאת?"

00:09:23.062 --> 00:09:25.211
והם אמרו, "הנה, הנה!"

00:09:25.501 --> 00:09:27.267
ולא הצלחנו לראות
על מה הם מצביעים

00:09:27.267 --> 00:09:30.277
כי היה גוש ישן ורקוב
שהסתיר לנו.

00:09:32.141 --> 00:09:34.801
כפי שניחשתם,
הגוש הישן והנרקב האיום,

00:09:34.801 --> 00:09:36.849
הוא הדבר שבו נאלצנו
להפליג לנוזי מנגבה.

00:09:36.849 --> 00:09:41.465
והוא לא עמד, לדעתי,
באמות המידה הבסיסיות של סירה.

00:09:43.800 --> 00:09:45.567
כי הוא היה מלא באוקיינוס.

00:09:45.808 --> 00:09:46.588
ובעיני...

00:09:47.799 --> 00:09:50.712
כל הרעיון של סירה
הוא שהאוקיינוס יישאר בחוץ.

00:09:52.811 --> 00:09:55.188
בכל אופן, עברנו ככה
את הדרך לנוזי מנגבה,

00:09:56.854 --> 00:10:00.418
שהוא אי יער-גשם יפהפה ביותר,
קטנטן וזעיר.

00:10:00.865 --> 00:10:02.470
ונתקלנו בבעיה חמורה,

00:10:02.470 --> 00:10:07.491
שהיא, כמובן, שבעל החיים הזה
לא רק חי בעצים

00:10:07.491 --> 00:10:09.846
- שנים רבות מאד לא ראו אותו -

00:10:09.846 --> 00:10:13.426
הוא חי בעצים
אבל הוא גם בעל-חיים לילי.

00:10:14.181 --> 00:10:17.505
ואיכות הסוללות במדגסקר
היתה גרועה ביותר.

00:10:19.144 --> 00:10:22.441
אז בילינו לילה אחר לילה אחר לילה,

00:10:23.621 --> 00:10:25.500
בשוטטות ביער הגשם

00:10:26.735 --> 00:10:28.608
במה שניתן לתאר רק כך:

00:10:29.098 --> 00:10:30.682
גשם.

00:10:37.196 --> 00:10:38.839
נרטבנו כמו עכברים

00:10:39.967 --> 00:10:44.370
ופשוט העברנו לילה אחרי לילה
כשאנו מצטופפים מתחת יריעות ברזנט,

00:10:44.370 --> 00:10:46.077
מביטים זה בזה ואומרים,
"די עם הגשם."

00:10:47.157 --> 00:10:48.481
ואחת לכמה זמן היינו, כאילו,

00:10:48.481 --> 00:10:50.674
"די, אני מנסה למצוא
את החיה הארורה הזאת."

00:10:50.674 --> 00:10:52.013
זה היה נהדר:

00:10:52.130 --> 00:10:55.001
מצאנו איזה צריף
שהיה של פקח ציד --

00:10:55.435 --> 00:10:58.740
לא פקח ציד
אלא שומר יערות.

00:10:59.191 --> 00:11:00.548
וזה היה צריף זעיר.

00:11:01.469 --> 00:11:03.298
והוא היה מלא בחיות בר.

00:11:06.477 --> 00:11:07.677
מה שקרה זה...

00:11:10.727 --> 00:11:12.158
...היית פותח את הדלת

00:11:13.401 --> 00:11:15.311
והיית שומע את כל הרעש הזה...

00:11:20.182 --> 00:11:22.517
ואז הדלקת את האור
והכל היה נפסק!

00:11:26.979 --> 00:11:30.435
והיית רואה עכבישי ענק על הקיר,

00:11:30.435 --> 00:11:33.283
כל אחד מהם עם חרק
חצי-אכול בפה

00:11:35.705 --> 00:11:36.939
שאומרים, "כן?"

00:11:41.013 --> 00:11:42.531
ואז היית מכבה את האור ו...

00:11:46.892 --> 00:11:49.617
אז זה היה המחסה שלנו;
בילינו בו נהדר.

00:11:53.624 --> 00:11:55.212
ובסופו של דבר...

00:11:55.212 --> 00:11:56.860
אבל לילה אחד, לילה אחד,

00:11:56.860 --> 00:11:59.872
היינו כולנו, כמו שאמרתי,
צנופים מתחת לברזנטים,

00:11:59.880 --> 00:12:01.956
ואני יצאתי ושוטטתי בחוץ,

00:12:01.965 --> 00:12:05.777
ולפתע, לפתע,
הרמתי את המבט ועל ענף

00:12:05.777 --> 00:12:07.601
בערך בגובה כזה מעל לראשי,

00:12:08.940 --> 00:12:10.936
הופיע היצור הזה.

00:12:11.896 --> 00:12:15.571
היצור הזה הופיע על הענף

00:12:17.039 --> 00:12:19.075
הביט אלי למטה,

00:12:19.670 --> 00:12:23.730
ואני הבטתי בו,
ובעודו מביט בי --

00:12:23.730 --> 00:12:26.755
היה ברור שהוא בכלל לא אוהב
את מה שהוא רואה --

00:12:26.944 --> 00:12:28.899
הוא הסתובב ונעלם שוב.

00:12:30.612 --> 00:12:32.960
כל המפגש ארך כעשר שניות,

00:12:34.815 --> 00:12:36.510
וזה היה הדבר שלשמו באנו.

00:12:38.428 --> 00:12:40.875
ראיתי במו-עיני, וגם כולנו --

00:12:40.875 --> 00:12:44.513
כולנו הצלחנו לצלם אותו במהירות
כשהוא הופיע --

00:12:44.513 --> 00:12:47.122
אבל פתאום קלטתי שראינו איי-איי.

00:12:48.856 --> 00:12:51.573
ברגע ההוא הייתי מהופנט לגמרי

00:12:51.573 --> 00:12:54.779
מסיבות שבאותו רגע
לא יכולתי להסביר לעצמי לגמרי.

00:12:55.887 --> 00:12:58.187
כי חודש לפני כן
בכלל לא שמעתי על החיה הזאת

00:12:58.488 --> 00:13:01.646
ופתאום אני כאן, בוהה בה,

00:13:01.646 --> 00:13:03.908
וחושב שקורה כאן משהו מיוחד.

00:13:04.195 --> 00:13:06.577
אז התחלתי לחשוב על זה קצת,

00:13:07.067 --> 00:13:09.284
וזאת המחשבה שגיבשתי לעצמי:

00:13:12.523 --> 00:13:19.272
כשנסעתי הנה,
כשטסתי ב-747 לאטננריבו,

00:13:19.272 --> 00:13:21.195
שהיא בירת מדגסקר,

00:13:21.408 --> 00:13:23.432
ובגרוטאה המעופפת האיומה ההיא

00:13:23.432 --> 00:13:26.220
שהטיסה אותנו אל הפינה
הצפון-מערבית של המדינה,

00:13:26.624 --> 00:13:30.255
ואחר-כך בסדרת העגלות והמשאיות
ההולכת ויורדת מבחינת מצוינותה,

00:13:30.255 --> 00:13:34.024
ואחר-כך בדבר הרקוב והישן הזה
שהביא אותנו ליער הגשם,

00:13:34.278 --> 00:13:37.452
וביער הגשם, כשבעקרון הסתובבנו
לילה אחרי לילה,

00:13:37.452 --> 00:13:39.881
זה היה סוג של מסע בזמן

00:13:40.127 --> 00:13:41.355
- מסע בזמן -

00:13:41.659 --> 00:13:44.275
בחזרה אל העבר של טכנולוגיית הזרדים.

00:13:46.717 --> 00:13:48.950
והמפגש הזה היה,

00:13:49.980 --> 00:13:54.358
במפגש הזה אני הייתי קוף
שמביט בלמור.

00:13:55.083 --> 00:13:56.183
ואז אתה לפתע חושב,

00:13:56.495 --> 00:13:59.541
איזו כמות עצומה של היסטוריה
יש ברגע הזה,

00:13:59.541 --> 00:14:00.857
ואיננו חושבים,

00:14:00.857 --> 00:14:03.579
איננו קולטים
כמה היסטוריה אנו סוחבים איתנו.

00:14:03.749 --> 00:14:09.608
השורשים שלנו בכוכב הלכת הזה
הם נורא נורא נורא עתיקים,

00:14:09.898 --> 00:14:12.403
ובדרך-כלל איננו מרבים לחשוב על זה.

00:14:12.801 --> 00:14:14.669
ודרוש עימות כזה

00:14:14.669 --> 00:14:21.517
כדי שפתאום תקלוט
כמה המשפחה שלך עמוקה ורחבה.

00:14:22.353 --> 00:14:24.181
אז חשבתי לעצמי,
זה נורא מעניין.

00:14:24.990 --> 00:14:29.629
ודיברתי עם הבחור שהיה
כאילו המדריך שלי שם,

00:14:29.697 --> 00:14:31.927
זואולוג, שנשלח איתנו

00:14:32.173 --> 00:14:35.193
כדי לוודא שלא אפול מהעצים
או משהו כזה.

00:14:36.103 --> 00:14:39.274
שמו מארק קארווארדיין,
ואמרתי לו,

00:14:41.302 --> 00:14:42.953
"הייתי שמח מאד אילו יכולנו...

00:14:43.386 --> 00:14:45.573
"מה דעתך על הרעיון
לעבור בכל העולם

00:14:45.573 --> 00:14:48.472
"לחפש עוד מינים נכחדים של בעלי-חיים,

00:14:48.472 --> 00:14:49.960
"ואולי לכתוב על זה ספר?"

00:14:49.960 --> 00:14:52.219
הוא ענה,
"נו, מזה אני מתפרנס!

00:14:53.523 --> 00:14:54.787
"כן, בטח!"

00:14:56.837 --> 00:14:57.976
אז זה מה שעשינו.

00:14:57.976 --> 00:14:59.783
באותה עת זה התעכב,

00:14:59.783 --> 00:15:02.609
כי לאחרונה חתמתי על התחייבות
לכתוב שני ספרים.

00:15:03.619 --> 00:15:06.804
אז כתבתי את
"סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי"

00:15:06.804 --> 00:15:08.479
ואת "שעת התה האפלה של הנפש",

00:15:08.479 --> 00:15:10.616
ואז הגיע הזמן לצאת לדרך.

00:15:13.046 --> 00:15:15.675
והמקום הראשון שאליו יצאנו,

00:15:16.070 --> 00:15:21.523
היה לחפש חיה מסוימת
בשם לטאת דרקון קומודו.

00:15:24.414 --> 00:15:26.068
אתם מכירים לטאות, נכון?

00:15:26.905 --> 00:15:28.043
כאילו, הן בערך...

00:15:30.321 --> 00:15:31.321
...משהו כזה...

00:15:31.579 --> 00:15:35.181
דרקון הקומודו (כוח ענק)
הוא קצת יותר גדול.

00:15:37.685 --> 00:15:43.622
הכי גדול שראינו
היה באורך ארבעה מטרים,

00:15:44.882 --> 00:15:46.925
והראש שלו הגיע עד כאן

00:15:49.663 --> 00:15:52.301
"ענק מזוין",
זה לדעתי המונח הטכני.

00:15:54.945 --> 00:15:58.010
חושבים שהם המקור
של אגדות הדרקונים הסיניים

00:15:58.010 --> 00:16:01.922
כי הם ענקיים,
לטאות ממש ממש ענקיות,

00:16:02.080 --> 00:16:05.195
מכוסות קשקשים, טורפות אדם,

00:16:05.361 --> 00:16:06.862
ממש טורפות אדם,

00:16:06.958 --> 00:16:08.754
הן לא נושפות אש,

00:16:08.754 --> 00:16:12.846
אבל הנשימה שלהן הכי מסריחה
מזו של כל היצורים המוכרים לאדם.

00:16:15.638 --> 00:16:18.412
הם חיים באי בשם קומודו.

00:16:20.866 --> 00:16:22.198
לא די בזה -- מסתבר --

00:16:22.909 --> 00:16:27.181
שבאי הזה יש אלף וחמש מאות,

00:16:27.911 --> 00:16:31.114
אלף וחמש מאות דרקונים אוכלי אדם,

00:16:33.344 --> 00:16:37.902
אלא שמי שנמצא בסכנת ההכחדה
החמורה ביותר באי

00:16:38.032 --> 00:16:40.529
הם כל שאר בעלי החיים
פרט לדרקונים.

00:16:45.536 --> 00:16:47.761
למעשה, כפי שאמרתי,
הם אוכלי אדם.

00:16:47.761 --> 00:16:50.458
הם לא יאכלו אתכם מיד,

00:16:50.458 --> 00:16:52.834
הם לא קופצים עליך
ובולעים אותך,

00:16:52.834 --> 00:16:56.117
אלא הם מתגנבים אליך
ונותנים לך נשיכה.

00:16:57.031 --> 00:17:02.399
ובגלל שהרוק שלהם כל-כך ארסי,
הפצע שלך לא יתרפא

00:17:02.399 --> 00:17:04.679
ואחרי זמן-מה - תמות.

00:17:05.056 --> 00:17:07.171
ואז אחד הדרקונים יזכה לאכול אותך,

00:17:07.171 --> 00:17:09.394
לא בהכרח זה שנשך אותך.

00:17:09.394 --> 00:17:10.953
יש להם פשוט מדיניות

00:17:10.953 --> 00:17:14.648
שבאי יהיו כמה שיותר
יצורים גוססים ומתים

00:17:14.648 --> 00:17:17.567
ככל שיוכלו, וזה מקיים אותם.

00:17:20.983 --> 00:17:26.664
אבל מסתבר שלא מספיק
שבאי הזה יש 1,500 דרקונים אוכלי-אדם.

00:17:26.664 --> 00:17:28.789
רק כדי שזה יהיה
טיפה יותר מעניין,

00:17:28.789 --> 00:17:33.831
יש בו גם יותר נחשים ארסיים
למטר מרובע של אדמה,

00:17:33.831 --> 00:17:36.685
מאשר בכל אי
באותו סדר-גודל בעולם.

00:17:38.371 --> 00:17:42.118
אז התקרבנו לקומודו
בעצבנות קלה, עלי להודות,

00:17:42.411 --> 00:17:44.730
ובעיקוף מסוים.

00:17:45.105 --> 00:17:50.027
למעשה, העיקוף היה כזה,
שעברנו דרך מלבורן שבאוסטרליה.

00:17:51.454 --> 00:17:55.406
והסיבה שעברנו דרך מלבורן
היתה מישהו שרצינו לפגוש שם,

00:17:55.406 --> 00:17:58.350
אדם ששמו ד"ר סטרואן סת'רלנד.

00:18:00.281 --> 00:18:02.972
בעצם, אני רוצה
להקריא לכם משהו עליו,

00:18:02.972 --> 00:18:08.674
הוא היה מומחה גדול לארס נחשים.

00:18:10.626 --> 00:18:12.942
עלי להתנצל בעצם
לפני שאני מקריא את זה,

00:18:12.962 --> 00:18:16.858
על כך שהמבטא האוסטרלי שלי
לא הכי טוב.

00:18:16.858 --> 00:18:20.418
אבל שיהיה. כולכם אמריקנים,
אז ממילא לא תדעו מה ההבדל.

00:18:33.903 --> 00:18:35.168
במלבורן יש מישהו

00:18:35.168 --> 00:18:39.346
שיודע כנראה על נחשים ארסיים
יותר מכל אדם אחר בעולם.

00:18:39.925 --> 00:18:41.798
שמו ד"ר סטרואן סת'רלנד,

00:18:41.798 --> 00:18:45.544
והוא הקדיש את כל חייו
לחקר הארס.

00:18:46.551 --> 00:18:48.145
"כבר משעמם לי לדבר על זה,"

00:18:48.145 --> 00:18:50.585
הוא אמר, כשבאנו לפגוש אותו
בבוקר למחרת,

00:18:50.585 --> 00:18:52.256
עמוסים במכשירי הקלטה ופנקסים.

00:18:52.256 --> 00:18:56.509
"נמאסו עלי כל היצורים הארסיים האלה,
הנחשים, החרקים, הדגים והכל.

00:18:56.509 --> 00:18:58.426
"יצורים עלובים שמכישים את כולם.

00:18:58.426 --> 00:19:00.690
"וכולם מצפים ממני להגיד להם
מה לעשות בקשר אליהם.

00:19:00.690 --> 00:19:03.835
"הנה מה שאתם צריכים לעשות:
אל תתנו שיכישו אתכם מלכתחילה.

00:19:04.275 --> 00:19:05.307
"זאת התשובה.

00:19:05.307 --> 00:19:07.320
"נמאס לי להגיד את זה
כל הזמן לאנשים.

00:19:07.320 --> 00:19:09.425
"הידרופוניקה - זה מעניין!

00:19:10.373 --> 00:19:12.453
"אני מוכן לדבר איתכם
בלי סוף על הידרופוניקה.

00:19:12.453 --> 00:19:15.204
"זה מרתק, לגדל צמחים
באופן מלאכותי במים,

00:19:15.439 --> 00:19:16.844
"טכנולוגיה מעניינת מאד.

00:19:16.844 --> 00:19:19.955
"נצטרך להכיר אותה לגמרי
אם נעבור למאדים וכו'.

00:19:19.955 --> 00:19:22.637
"לאן אמרתם שאתם נוסעים?"
- "לקומודו."

00:19:23.078 --> 00:19:25.973
"תשתדלו שלא יכישו אתכם.
זה כל מה שיש לי לומר.

00:19:29.090 --> 00:19:32.812
"אם כן, אל תבואו לבכות לי,
כי לא תספיקו להגיע בזמן,

00:19:33.998 --> 00:19:35.985
"וממילא, יש לי מספיק צרות משלי.

00:19:36.248 --> 00:19:39.414
"תסתכלו על המשרד הזה.
מלא בחיות ארסיות.

00:19:39.414 --> 00:19:42.742
"רואים את המיכל הזה? מלא בנמלי-אש.
יצורים קטנים וארסיים.

00:19:42.742 --> 00:19:44.402
"מה נעשה איתן?

00:19:44.402 --> 00:19:47.404
"בכל אופן, יש לי עוגיות ביתיות,
אם אתם רעבים.

00:19:47.404 --> 00:19:50.427
"רוצים כמה עוגיות קטנות?
לא זוכר איפה שמתי אותן.

00:19:51.028 --> 00:19:52.557
"יש גם תה,
אבל הוא לא משהו.

00:19:52.557 --> 00:19:54.541
"נו, שבו כבר, למען השם.

00:19:55.201 --> 00:19:56.703
"אז אתם נוסעים לקומודו.

00:19:56.703 --> 00:19:58.685
"אין לי מושג למה שתרצו
לעשות דבר כזה

00:19:58.685 --> 00:20:00.697
"אבל כנראה שיש לכם סיבה.

00:20:01.102 --> 00:20:03.851
"יש בקומודו 15 מיני נחשים,

00:20:03.851 --> 00:20:05.744
"וחצי מהם ארסיים.

00:20:06.354 --> 00:20:09.377
"הקטלניים שביניהם הם הצפע ההודי,

00:20:09.463 --> 00:20:12.196
"צפע הבמבוק והקוברה ההודית

00:20:13.190 --> 00:20:17.110
"הקוברה ההודית היא הנחש
ה-15 הכי ארסי בעולם,

00:20:17.474 --> 00:20:20.885
"וכל יתר ה-14 חיים כאן, באוסטרליה.

00:20:22.584 --> 00:20:24.369
"ולכן כל-כך קשה לי
למצוא זמן

00:20:24.369 --> 00:20:27.837
"להתעסק בהידרופוניקה,
עם כל הנחשים שיש כאן.

00:20:28.264 --> 00:20:32.880
"וגם עכבישים. העכביש הכי ארסי
הוא עכביש המשפך של סידני,

00:20:32.880 --> 00:20:35.880
"בכל שנה עכבישים מכישים אצלנו
בערך 500 אנשים.

00:20:36.326 --> 00:20:37.813
"פעם, הרבה מהם היו מתים,

00:20:37.813 --> 00:20:41.444
"אז היינו צריכים לפתח נוגדן
כדי שיפסיקו לנדנד לי עם זה.

00:20:42.378 --> 00:20:46.746
"זה לקח לנו שנים.
אחר-כך פיתחנו ערכה לזיהוי ארס נחשים.

00:20:47.521 --> 00:20:50.874
"לא שצריך ערכה כדי לדעת
שנחש הכיש אותך,

00:20:50.886 --> 00:20:53.903
"זה בדרך-כלל ברור.
אבל הערכה הזאת מזהה

00:20:53.903 --> 00:20:56.758
"מה הכיש אותך כדי שתדע
איך לטפל נכון.

00:20:57.056 --> 00:21:00.821
"רוצים לראות ערכה כזאת?
יש לי פה כמה, במקרר הרעלים.

00:21:00.821 --> 00:21:03.021
"בואו נראה.
תראו, גם העוגיות כאן.

00:21:03.021 --> 00:21:03.954
"מהר,

00:21:04.564 --> 00:21:05.998
"תאכלו כל עוד זה טרי."

00:21:05.998 --> 00:21:07.959
"עוגיות ביתיות.
אפיתי אותן בעצמי."

00:21:09.703 --> 00:21:12.550
הוא העביר בינינו
את ערכת זיהוי ארס הנחשים

00:21:12.550 --> 00:21:16.044
ואת העוגיות תוצרת-בית,
וחזר לשולחן שלו,

00:21:16.579 --> 00:21:18.077
ומשם שלח אל כולנו חיוך קורן

00:21:18.077 --> 00:21:20.369
מאחורי הזקן המתולתל ועניבת הפרפר שלו.

00:21:20.660 --> 00:21:23.239
התפעלנו מן הערכות,
שהיו קופסאות קטנות ויעילות,

00:21:23.239 --> 00:21:28.651
שבהן נארזו בקבוקון, פיפטה, מזרק
ודף הוראות מסובכות

00:21:28.819 --> 00:21:31.994
שלא הייתי רוצה לקרוא
בפעם הראשונה במצב של פניקה.

00:21:33.432 --> 00:21:37.409
ואז שאלנו אותו כמה נחשים
הכישו אותו עצמו.

00:21:38.206 --> 00:21:39.467
"אף אחד," ענה.

00:21:39.597 --> 00:21:42.202
"זהו תחום מומחיות נוסף שפיתחתי:

00:21:42.762 --> 00:21:45.911
"לדאוג שאנשים אחרים
יתעסקו עם החיות המסוכנות.

00:21:48.634 --> 00:21:51.165
"אני לא מוכן לעשות את זה.
לא רוצה להינכש.

00:21:51.636 --> 00:21:53.717
"יודעים מה כתוב
על עטיפות הספרים שלי?

00:21:53.717 --> 00:21:55.790
"'תחביבים:
גינון - עם כפפות;

00:21:56.910 --> 00:21:58.298
"'דיג - עם מגפיים;

00:21:58.298 --> 00:22:01.052
"טיולים - בזהירות'.
זאת התשובה. מה עוד?

00:22:01.052 --> 00:22:04.785
"בנוסף למגפיים,
תלבשו גם מכנסי שק עבים.

00:22:04.785 --> 00:22:07.949
"ועדיף גם שכמה אנשים
ייכנסו לשם לפניך

00:22:07.949 --> 00:22:10.008
"ויקימו כמה שיותר רעש.

00:22:11.237 --> 00:22:14.382
"הנחשים קולטים את הרטט ומתרחקים.

00:22:14.382 --> 00:22:15.968
"אבל לא פתן המוות,

00:22:16.639 --> 00:22:19.276
"שמוכר גם כפתן החירש.

00:22:20.489 --> 00:22:22.133
"הוא נשאר לשכב שם,

00:22:23.204 --> 00:22:25.779
"אנשים יכולים לעבור לידו ומעליו
ושום דבר לא קורה.

00:22:25.779 --> 00:22:28.783
"שמעתי ש-12 איש עברו בטור
מעל פתן מוות

00:22:28.783 --> 00:22:31.922
"והאיש ה-12 דרך עליו בטעות וננכש.

00:22:32.331 --> 00:22:34.657
"בדרך-כלל די בטוח
ללכת 12 איש בטור.

00:22:34.970 --> 00:22:37.204
"אתם לא אוכלים את העוגיות.
נו, תאכלו כבר.

00:22:37.204 --> 00:22:39.633
"יש עוד המון במקרר הרעלים."

00:22:42.559 --> 00:22:44.948
שאלנו בהיסוס אם אפשר

00:22:44.948 --> 00:22:48.026
לקחת איתנו לקומודו
ערכת זיהוי ארס נחשים.

00:22:48.026 --> 00:22:51.937
"בטח, בטח.
קחו כמה ערכות שתרצו.

00:22:51.937 --> 00:22:55.962
"בכלל לא יעזור לכם,
כי זה טוב רק לנחשים אוסטרליים."

00:23:03.967 --> 00:23:08.264
"אז מה נעשה אם
משהו קטלני יכיש אותנו?" שאלתי.

00:23:08.934 --> 00:23:11.273
הוא מצמץ והביט בי כמו בטיפש.

00:23:12.858 --> 00:23:15.039
"נו, מה נראה לך?" אמר.

00:23:15.039 --> 00:23:17.782
"אתה תמות, כמובן.
זה הפירוש של 'קטלני'."

00:23:25.428 --> 00:23:29.955
"אבל מה עם לפתוח את הפצע
ולמצוץ את הארס?" שאלתי.

00:23:30.795 --> 00:23:32.655
"מצידי, לך על זה." אמר.

00:23:33.179 --> 00:23:36.188
"אני לא מעוניין בפה מלא ארס,
אבל זה לא יזיק לך.

00:23:36.188 --> 00:23:38.325
"לארס נחשים יש משקל מולקולרי גבוה

00:23:38.325 --> 00:23:40.844
"אז הוא לא יחלחל
לתוך כלי הדם שבפה,

00:23:40.844 --> 00:23:43.057
"כמו אלכוהול וסמים מסוימים.

00:23:43.057 --> 00:23:45.904
"והרעל ייהרס ע"י החומצות שבקיבה.

00:23:46.112 --> 00:23:48.691
"אבל זה ממילא לא יעזור.

00:23:48.691 --> 00:23:51.746
"הרי לא תצליח לשאוב
הרבה מהרעל,

00:23:51.746 --> 00:23:54.819
"וזה כנראה רק יחמיר את מצב הפצע.

00:23:54.819 --> 00:23:56.499
"ובמקום כמו קומודו זה אומר

00:23:56.499 --> 00:23:59.090
"שבמהרה תצטרך להתמודד
עם פצע מזוהם מאד

00:23:59.090 --> 00:24:00.949
"נוסף על רגל מלאה בארס.

00:24:00.949 --> 00:24:04.188
"אלח-דם, נמק, מה שזה לא יהיה,
זה יהרוג אותך."

00:24:04.923 --> 00:24:07.190
"מה עם חסם עורקים?" שאלתי.

00:24:07.977 --> 00:24:11.020
"אין בעיה, אם לא איכפת לך
שיכרתו לך אחר-כך את הרגל.

00:24:11.692 --> 00:24:14.549
"ויצטרכו לעשות את זה,
כי אם תחסום את אספקת הדם לרגל,

00:24:14.549 --> 00:24:15.691
"הרגל תמות,

00:24:15.890 --> 00:24:18.266
"ואם תצליח למצוא
באזור הזה באינדונזיה מישהו

00:24:18.266 --> 00:24:20.160
"שתוכל לסמוך עליו
בעניין כריתת הרגל שלך,

00:24:20.160 --> 00:24:21.864
"אז אתה אמיץ ממני.

00:24:23.477 --> 00:24:25.225
"לא. שמע,
הדבר היחיד שאתה יכול לעשות

00:24:25.225 --> 00:24:27.717
"הוא לעשות חבישת לחץ
היישר על הפצע

00:24:27.717 --> 00:24:30.670
"ולעטוף את כל הרגל במהודק,
אבל לא יותר מדי,

00:24:31.104 --> 00:24:33.407
"להאיט את זרימת הדם
מבלי לעצור אותה,

00:24:33.407 --> 00:24:35.150
"אחרת תאבד את הרגל.

00:24:35.150 --> 00:24:37.840
"לשמור את הרגל,
או איפה שלא ננכשת,

00:24:38.290 --> 00:24:40.272
"נמוך יותר מהלב ומהראש.

00:24:40.485 --> 00:24:43.533
"להישאר מאד מאד ללא תנועה,

00:24:43.533 --> 00:24:46.282
"לנשום לאט

00:24:47.332 --> 00:24:49.340
"ולהגיע מיד לרופא.

00:24:51.733 --> 00:24:53.709
"אם אתה בקומודו,
זה אומר כמה ימים,

00:24:53.709 --> 00:24:55.239
"ועד אז בטח תמות.

00:24:56.367 --> 00:24:59.419
"אז התשובה היחידה,
ואני אומר זאת בשיא הרצינות,

00:24:59.419 --> 00:25:01.585
"היא לא להינכש.

00:25:02.718 --> 00:25:04.331
"אין שום סיבה שזה יקרה.

00:25:04.332 --> 00:25:08.150
"כל הנחשים שם יזוזו מדרכך
הרבה לפני שתראה אותם.

00:25:08.379 --> 00:25:11.813
"אתה לא ממש צריך לדאוג
בקשר לנחשים, אם תיזהר.

00:25:12.137 --> 00:25:15.208
"לא. מה שצריך להדאיג אותך
הם היצורים הימיים."

00:25:15.978 --> 00:25:16.987
"מה??"

00:25:18.465 --> 00:25:20.757
"העקרבנון, האבנון, נחשי ים,

00:25:20.757 --> 00:25:23.038
"הם הרבה יותר ארסיים
מכל מה שיש ביבשה.

00:25:23.038 --> 00:25:26.149
"תחטוף עקיצה מאבנון -
והכאב עצמו יהרוג אותך.

00:25:26.392 --> 00:25:29.282
"אנשים מטביעים את עצמם
רק כדי להפסיק את הכאב."

00:25:37.196 --> 00:25:38.980
"איפה נמצאים כל הדברים האלה?"

00:25:39.241 --> 00:25:42.119
"אה, בים. המונים.
במקומך לא הייתי מתקרב לשם.

00:25:42.119 --> 00:25:44.482
"מלא בחיות ארסיות.
אני שונא אותן."

00:25:45.786 --> 00:25:47.258
"יש משהו שאתה אוהב?"

00:25:47.258 --> 00:25:49.083
"כן," הוא אמר.
"הידרופוניקה."

00:25:54.468 --> 00:25:59.348
"לא," אמרתי. "יש יצורים ארסיים
שאתה אוהב במיוחד?"

00:25:59.794 --> 00:26:01.328
הוא הביט לרגע מבעד לחלון.

00:26:01.328 --> 00:26:03.435
"היה פעם," אמר.
"אבל היא עזבה אותי."

00:26:20.019 --> 00:26:21.199
בכל אופן,

00:26:21.199 --> 00:26:25.609
החיה הכי אהובה עלי מכל אלה
שנסענו לראות, הכי אהובה עלי

00:26:26.449 --> 00:26:28.246
היתה חיה בשם "קקפו".

00:26:29.753 --> 00:26:32.543
הקקפו הוא סוג של תוכי.

00:26:34.268 --> 00:26:35.703
הוא חי בניו-זילנד.

00:26:36.727 --> 00:26:41.531
זהו תוכי שלא יודע לעוף.
הוא שכח איך לעוף.

00:26:43.592 --> 00:26:48.982
למרבה הצער, הוא גם שכח
שהוא שכח איך לעוף.

00:26:49.516 --> 00:26:50.216
אז...

00:26:57.130 --> 00:27:04.943
למשל, ידוע שקקפו אחד, מודאג מאד,
טיפס על עץ וקפץ ממנו.

00:27:09.826 --> 00:27:13.048
הדעות חלוקות באשר למה שקרה בהמשך:

00:27:14.244 --> 00:27:18.333
יש אומרים שהוא פיתח
יכולת צניחה בסיסית,

00:27:19.638 --> 00:27:22.137
ויש אומרים שהוא עף
בערך כמו בלוק.

00:27:25.294 --> 00:27:26.186
אבל העניין הוא --

00:27:26.186 --> 00:27:28.568
-- אני יכול לדבר על קקפו
מודאג ביותר --

00:27:28.568 --> 00:27:32.253
אבל אין סיכוי שתמצאו
קקפו מודאג ביותר

00:27:32.253 --> 00:27:35.432
כי הקקפו לא למדו
להיות מודאגים.

00:27:37.317 --> 00:27:38.838
נראה מדהים לומר דבר כזה,

00:27:38.838 --> 00:27:42.829
כי לדאוג זה משהו
שכולנו נורא טובים בו,

00:27:42.962 --> 00:27:47.706
וזה לגמרי טבעי לנו,
בעינינו זה טבעי כמו נשימה.

00:27:49.328 --> 00:27:50.735
אבל מסתבר שלדאוג

00:27:50.735 --> 00:27:54.364
זה פשוט הרגל נרכש
כמו כל דבר אחר.

00:27:58.205 --> 00:28:02.266
יש או אין נטיה גנטית לכך.

00:28:02.546 --> 00:28:06.879
והעניין הוא שהקקפו גדלו בניו-זילנד,

00:28:07.599 --> 00:28:14.665
שעד שהאדם הגיע לשם,
לא היו בה טורפים.

00:28:15.115 --> 00:28:17.871
והטורפים, אחרי כמה דורות,
הם אלה

00:28:17.871 --> 00:28:20.007
שמלמדים אותך לדאוג.

00:28:21.483 --> 00:28:27.080
ואם אין לך טורפים,
הצורך לדאוג בכלל לא יעלה על דעתך.

00:28:28.593 --> 00:28:31.341
כבר אמרתי שהתברר שניו-זילנד

00:28:31.341 --> 00:28:34.137
היא סתם ערימת דברים
שנפלטו מתחת לפני הים.

00:28:34.341 --> 00:28:36.446
וזאת הסיבה שכאשר היא צפה ועלתה,

00:28:36.446 --> 00:28:39.836
לא היו שם בכלל חיים.
אולי רק כמה דגים מתים.

00:28:45.747 --> 00:28:49.604
אז החיות היחידות שאיכלסו את ניו-זילנד

00:28:49.604 --> 00:28:52.286
היו החיות שידעו לעוף.
כלומר, ציפורים.

00:28:52.286 --> 00:28:56.170
היו שם גם כמה מיני עטלפים,
שהם יונקים, אבל הנקודה ברורה.

00:28:56.170 --> 00:28:59.868
אז בניו-זילנד חיו רק ציפורים,

00:29:00.335 --> 00:29:02.809
ובהעדר טורפים,

00:29:04.199 --> 00:29:06.274
לא היה להם ממה לדאוג.

00:29:06.560 --> 00:29:09.947
לנו מאד קשה להבין את זה,

00:29:09.947 --> 00:29:17.199
כי מעולם לא פגשנו
סביבה ללא טורפים.

00:29:17.447 --> 00:29:18.344
ומדוע?

00:29:18.344 --> 00:29:20.306
כי אנו בעצמנו טורפים,

00:29:20.306 --> 00:29:24.509
ואם אנו שם,
זאת סביבה עם טורפים.

00:29:27.440 --> 00:29:31.961
עבור האירופים שהגיעו במקור לניו-זילנד...

00:29:35.131 --> 00:29:38.439
...סליחה, מדהים שאמרתי את זה.

00:29:38.649 --> 00:29:41.781
לפניהם היו כמובן המאורים,

00:29:41.933 --> 00:29:48.969
ולפניהם - המאוריורים,
המאורים אכלו את המאוריורים

00:29:50.185 --> 00:29:52.898
ורק אחר כך הגיעו האירופים.

00:29:54.359 --> 00:29:57.620
אבל לפני שכל זה קרה,
כמו שאמרתי,

00:29:57.620 --> 00:30:05.315
לא היו באי הזה טורפים,
והציפורים ניהלו חיים חסרי-דאגה.

00:30:05.315 --> 00:30:09.345
היום אתם יכולים לראות דוגמה לכך
אם תסעו לאיי גלפגוס,

00:30:09.345 --> 00:30:12.559
יש שם מין חיה,
יש באיי גלפגוס ציפור

00:30:12.559 --> 00:30:13.992
בשם "סולה כחולת-רגל".

00:30:14.555 --> 00:30:18.838
הסולה כחולת הרגל קרויה כך, לדעתי,
משתי סיבות:

00:30:19.656 --> 00:30:21.916
אחת קשורה לצבע
כפות הרגליים שלה,

00:30:23.296 --> 00:30:26.842
והשניה קשורה להתנהגות מסוימת
שמיד אתאר.

00:30:26.842 --> 00:30:29.276
כי מסתבר שאפשר להתקרב
לסולה כחולת-רגל

00:30:29.746 --> 00:30:31.885
- היא יושבת לה על החוף
או על ענף -

00:30:32.255 --> 00:30:35.251
אפשר לגשת אליה ולהרים אותה.

00:30:37.330 --> 00:30:39.096
והסולה חושבת לה

00:30:40.240 --> 00:30:42.723
שאחרי שסיימתם איתה,
תחזירו אותה למקום.

00:30:53.952 --> 00:30:58.320
ואם לא חייתם במשך דורות רבים
שבהם ניסו לאכול אתכם,

00:30:58.320 --> 00:31:00.398
קל מאד להגיע למסקנה כזאת.

00:31:02.995 --> 00:31:05.039
אז הקקפו, כפי שאמרתי,

00:31:05.069 --> 00:31:08.975
גדל בסביבה ללא טורפים.

00:31:09.485 --> 00:31:11.391
ובגלל שהיו שם רק ציפורים,

00:31:11.681 --> 00:31:16.912
ומשום שהטבע, כמו שאני אומר,
הוא מאד אופורטוניסטי,

00:31:16.912 --> 00:31:21.504
והחיים מגיעים לכל נישה
שבה אפשר להתקיים,

00:31:21.729 --> 00:31:25.475
אז אם להתחצף לרגע
ולעשות האנשה,

00:31:25.475 --> 00:31:27.943
זה כאילו שחלק מהציפורים חשבו,

00:31:29.023 --> 00:31:31.986
"כל עניין המעוף הזה
הוא מאד מאד יקר.

00:31:31.986 --> 00:31:33.193
"זה צורך המון אנרגיה,

00:31:33.193 --> 00:31:35.488
"צריך לאכול קצת, לעוף קצת,
לאכול קצת, לעוף קצת,

00:31:35.488 --> 00:31:37.064
"כי בכל פעם שאוכלים משהו,

00:31:37.064 --> 00:31:39.439
"זה מכביד וקשה לעוף,

00:31:39.439 --> 00:31:40.896
"אז, לאכול קצת, לעוף קצת...

00:31:40.896 --> 00:31:43.188
"אפשר גם לחיות אחרת."

00:31:43.188 --> 00:31:45.177
זה כאילו שכמה מהציפורים אמרו,

00:31:45.177 --> 00:31:48.655
"אפשר בעצם להתיישב לארוחה רצינית,

00:31:48.655 --> 00:31:50.903
"ואחר כך לצאת להליכה."

00:31:56.285 --> 00:31:58.766
ובהדרגה, במשך הרבה מאד דורות,

00:31:58.766 --> 00:32:01.710
הרבה ציפורים איבדו את היכולת לעוף,

00:32:01.710 --> 00:32:03.253
ולמדו לחיות על הקרקע.

00:32:03.755 --> 00:32:06.778
הקיווי, הציפור הכי מפורסמת, אולי,
של ניו-זילנד,

00:32:06.778 --> 00:32:13.509
והווקה, והתוכי הלילי ההוא -
ככה הוא מכונה - הקקפו,

00:32:13.968 --> 00:32:20.228
שהיא ציפור גדולה, שמנה,
רכה, פלומתית ועגומה.

00:32:21.236 --> 00:32:25.109
ומכיוון שהיא מעולם לא למדה לדאוג,

00:32:25.410 --> 00:32:27.737
כשהאדם הגיע והביא איתו

00:32:27.890 --> 00:32:33.771
את גן החיות הקטלני שלו:
כלבים, חתולים וסמורים,

00:32:33.771 --> 00:32:37.581
ואת החיה הכי הרסנית מכולן,

00:32:37.878 --> 00:32:41.079
חוץ מהאדם:
החולדה המצויה, עכברוש הספינות.

00:32:42.308 --> 00:32:47.887
לפתע הציפורים האלה
ניסו לדדות ולברוח על חייהן.

00:32:49.025 --> 00:32:50.849
אבל הן לא ידעו איך עושים זאת

00:32:50.849 --> 00:32:54.225
כי בעלי החיים שבהם נתקלו היו טורפים,

00:32:54.225 --> 00:32:55.367
הן לא ידעו מה לעשות,

00:32:55.367 --> 00:32:57.065
הן לא ידעו מהי הנורמה החברתית,

00:32:57.065 --> 00:33:00.049
הן רק חיכו שהחיה השניה
תעשה את המהלך הבא,

00:33:00.049 --> 00:33:03.302
וכמובן וכרגיל,
זה היה מהלך מהיר וקטלני למדי.

00:33:06.614 --> 00:33:13.188
אז פתאום, מאוכלוסיה של --
אין לנו מושג כמה בדיוק --

00:33:13.188 --> 00:33:17.177
אולי לא מיליון,
אבל מאות אלפי ציפורים כאלה,

00:33:18.007 --> 00:33:23.426
האוכלוסיה שלהן הצטמקה
במהירות עצומה עד לקצת יותר מ-40,

00:33:24.926 --> 00:33:27.144
והיא עדיין בערך כזאת.

00:33:30.880 --> 00:33:35.514
יש קבוצות של אנשים
שהקדישו את כל חייהם

00:33:35.514 --> 00:33:38.586
לנסיון להציל את החיות האלה,
לשמר אותן.

00:33:40.931 --> 00:33:42.845
ואחת הבעיות שבהן הם נתקלו

00:33:42.845 --> 00:33:45.480
היתה שנחמד מאד להגן עליהן

00:33:46.360 --> 00:33:49.435
מפני טורפים,
שזה קשה מאד מאד,

00:33:50.481 --> 00:33:52.316
אבל הבעיה הבאה שלהם

00:33:52.316 --> 00:33:56.087
היתה הרגלי ההזדווגות של הקקפו.

00:33:56.510 --> 00:33:58.938
כי מסתבר שהרגלי ההזדווגות של הקקפו

00:33:59.328 --> 00:34:01.477
ממושכים באופן לא-יאומן,

00:34:01.507 --> 00:34:03.224
מסובכים להדהים

00:34:03.426 --> 00:34:05.840
וכמעט בכלל לא יעילים.

00:34:08.678 --> 00:34:12.093
יש מי שיגידו לכם
שקריאת ההזדווגות של הקקפו הזכר

00:34:12.093 --> 00:34:15.020
ממש דוחה את נקבת הקקפו,

00:34:15.777 --> 00:34:18.890
וזאת בעצם התנהגות
שמוצאים רק בדיסקוטקים.

00:34:27.002 --> 00:34:30.625
האנשים ששמעו את קריאת ההזדווגות
של הקקפו הזכר

00:34:32.664 --> 00:34:36.928
אומרים שכמעט ואי-אפשר לשמוע אותה,
זה כמו...

00:34:39.812 --> 00:34:42.188
הנה מה שהם עושים.

00:34:42.548 --> 00:34:47.548
בעל החיים הזה, כל --
במשך כמאה לילות בשנה

00:34:47.988 --> 00:34:51.022
הוא עוסק בטקס ההזדווגות:

00:34:51.022 --> 00:34:54.983
הוא מוצא איזה צוק סלע חשוף וגדול

00:34:56.346 --> 00:34:59.974
שמשקיף על העמקים הגדולים והארוכים
של ניו-זילנד,

00:34:59.974 --> 00:35:03.392
כי האקוסטיקה חשובה מאד
מבחינת מה שהולך לקרות.

00:35:06.810 --> 00:35:10.906
הוא חופר מעין קערה
ויושב בתוכה.

00:35:12.067 --> 00:35:13.499
והוא יושב שם,

00:35:13.819 --> 00:35:18.904
מנפח מעין שקי אוויר גדולים
שיש לו סביב החזה.

00:35:20.844 --> 00:35:21.903
והוא יושב שם

00:35:21.903 --> 00:35:25.711
-- אלה הם תאי-הדהוד,
מין תא-הדהוד --

00:35:26.191 --> 00:35:29.565
הוא יושב שם
ובמשך לילה אחר לילה

00:35:29.565 --> 00:35:31.140
במשך מאה לילות בשנה,

00:35:31.604 --> 00:35:33.366
במשך שמונה שעות בלילה,

00:35:33.766 --> 00:35:37.942
הוא מבצע את צלילי הפתיחה
של "הצד האפל של הירח".

00:35:46.518 --> 00:35:51.387
אני רואה כאן קצת שיער שיבה,
אז אתם מכירים את האלבום הזה.

00:35:52.927 --> 00:35:59.421
ואם אתם זוכרים, הוא מתחיל
במין "בום, בום, בום" גדול,

00:35:59.583 --> 00:36:01.974
צליל של פעימות לב.

00:36:02.056 --> 00:36:05.404
וזהו הצליל שמשמיע הקקפו.

00:36:05.591 --> 00:36:07.911
כלומר, צליל כל-כך עמוק,

00:36:08.081 --> 00:36:11.465
שיותר מרגישים אותו
כרטט בתחתית הקיבה.

00:36:11.465 --> 00:36:14.949
צריך להשתדל מאד לשמוע את זה.

00:36:15.035 --> 00:36:17.052
אני לא זכיתי לשמוע אותו,

00:36:17.955 --> 00:36:23.672
אבל אלה שכן, אומרים שזה
צליל מצמרר מאד

00:36:23.819 --> 00:36:26.916
כי לא ממש שומעים,
אלא יותר מרגישים אותו.

00:36:31.563 --> 00:36:34.881
וזה צליל בס.
צליל בס עמוק מאד,

00:36:34.881 --> 00:36:36.677
ממש מתחת לסף השמיעה שלנו.

00:36:36.685 --> 00:36:40.582
מסתבר שלצליל הבס
יש שני מאפיינים חשובים.

00:36:41.070 --> 00:36:46.765
אחד מהם הוא שגלי הקול
הארוכים מאד האלה,

00:36:46.765 --> 00:36:50.493
גלי הקול הארוכים האלה
נשמעים למרחקים גדולים,

00:36:50.493 --> 00:36:54.584
והם ממלאים את העמקים הגדולים
באי הדרומי של ניו-זילנד.

00:36:55.581 --> 00:36:57.668
וזה טוב.
זה טוב.

00:36:58.333 --> 00:36:59.221
אבל...

00:37:00.541 --> 00:37:04.858
לצלילי הבס יש מאפיין נוסף,
שאתם אולי מכירים:

00:37:04.858 --> 00:37:08.481
אם יש לכם רמקולי סטריאו כאלה,

00:37:08.902 --> 00:37:12.762
שיש בהם שני רמקולים זעירים
שנותנים את הצלילים הגבוהים,

00:37:14.101 --> 00:37:16.106
וצריך למקם אותם במדויק בחדר,

00:37:16.106 --> 00:37:18.886
כי הם אלה שמגדירים
את תמונת הסטריאו.

00:37:19.138 --> 00:37:21.459
ויש לכם גם מה שנקרא
"סאב-וופר",

00:37:21.459 --> 00:37:23.247
שהוא תיבת בס,

00:37:24.677 --> 00:37:29.526
שמפיקה רק את צלילי הבס
ושאפשר לשים אותה איפה שרוצים.

00:37:29.575 --> 00:37:31.867
אפשר אפילו לשים אותה מאחורי הספה,

00:37:31.867 --> 00:37:34.483
כי המאפיין השני של צליל הבס

00:37:34.483 --> 00:37:37.369
-- וזיכרו שאנו מדברים על
קריאת ההזדווגות של הקקפו הזכר --

00:37:37.369 --> 00:37:40.377
הוא שאין לדעת מניין הוא מגיע!

00:37:53.940 --> 00:37:55.857
אז דמיינו את זה, בבקשה:

00:37:57.642 --> 00:38:00.356
הקקפו הזכר יושב למעלה,

00:38:00.958 --> 00:38:04.395
משמיע את כל הבומים האלה,

00:38:05.255 --> 00:38:11.932
שאם יש איפשהו נקבה --
מה שכנראה לא סביר --

00:38:12.056 --> 00:38:15.970
והיא אוהבת את הבומים האלה
-- מה שגם לא סביר --

00:38:18.181 --> 00:38:21.389
היא לא יכולה למצוא
את מי שמשמיע אותם!

00:38:24.119 --> 00:38:25.265
אבל נניח שהיא מצליחה,

00:38:25.265 --> 00:38:27.428
נניח שהיא שם
-- לא סביר --

00:38:27.428 --> 00:38:29.442
שהיא אוהבת את הבומים האלה
-- לא סביר --

00:38:29.442 --> 00:38:33.071
נניח שהיא מצליחה למצוא אותו
-- גם לא סביר --

00:38:33.697 --> 00:38:39.404
היא תסכים להזדווג
רק אם עץ הפודוקרפוס נותן פרי!

00:38:47.019 --> 00:38:49.101
לכולנו היו מערכות יחסים כאלה...

00:39:02.573 --> 00:39:05.541
אבל נניח שהם מתגברים
על כל המכשולים האלה.

00:39:05.541 --> 00:39:08.937
ונניח שהיא מצליחה למצוא אותו:

00:39:09.430 --> 00:39:13.429
היא תטיל ביצה בודדת
אחת לשנתיים או שלוש

00:39:13.429 --> 00:39:16.687
שאותה יטרפו מיד
סמור או חולדה.

00:39:17.255 --> 00:39:21.642
ונשאלת השאלה, עד לפני
הנסיונות להציל ולשמר אותם,

00:39:21.642 --> 00:39:25.270
איך בכלל הם הצליחו
לשרוד כל-כך הרבה זמן?!

00:39:27.172 --> 00:39:29.454
והתשובה מעניינת ביותר

00:39:31.884 --> 00:39:32.897
והיא:

00:39:34.132 --> 00:39:37.830
בעינינו, זאת התנהגות מגוחכת,

00:39:38.687 --> 00:39:44.901
אבל זה רק כי הסביבה שלהם
השתנתה מבחינה דרמטית אחת

00:39:44.901 --> 00:39:47.220
שסמויה לגמרי מעינינו.

00:39:48.271 --> 00:39:53.917
וההתנהגות שלהם תואמת לחלוטין
את הסביבה בה הם התפתחו,

00:39:53.917 --> 00:39:58.763
ולגמרי לא תואמת את הסביבה
בה הם מוצאים עצמם היום.

00:39:59.256 --> 00:40:04.145
כי בסביבה שבה שום דבר
אינו מנסה לטרוף אתכם,

00:40:05.049 --> 00:40:07.683
לא כדאי לך
להתרבות מהר מדי.

00:40:10.042 --> 00:40:13.319
ומסתבר שאפשר בהחלט
לשרטט את זה במחשב.

00:40:14.699 --> 00:40:18.503
כלומר, אם לוקחים קצב התרבות נתון

00:40:19.225 --> 00:40:27.180
יחד עם יכולתה של סביבה נתונה
לתמוך ברמת איכלוס מסוימת,

00:40:27.833 --> 00:40:31.063
ומתחילים, נניח,
בקצב התרבות נמוך למדי,

00:40:31.063 --> 00:40:33.667
ומחשבים את זה על פני
מספר דורות,

00:40:33.667 --> 00:40:36.642
מוצאים שהאוכלוסיה גדלה עוד ועוד,

00:40:36.642 --> 00:40:39.149
ואז מתייצבת במישור נאה.

00:40:39.149 --> 00:40:41.379
הגבירו מעט את קצב ההתרבות,

00:40:41.703 --> 00:40:46.567
זה יעלה מעט
ואז אולי יתייצב ויתיישר שוב.

00:40:47.039 --> 00:40:49.573
הגבירו עוד קצת
את קצב ההתרבות,

00:40:49.573 --> 00:40:51.668
וזה יעלה, יעלה יותר מדי,

00:40:51.668 --> 00:40:53.621
ואז יירד, יירד יותר מדי,

00:40:53.621 --> 00:40:57.830
יעלה מדי, יירד מדי,
ויתייצב בתנודה של גל סינוס.

00:40:58.284 --> 00:41:02.007
הגבירו עוד קצת, וזה ייכנס לתנודה
בין ארבעה ערכים שונים.

00:41:02.186 --> 00:41:03.678
הגבירו עוד ועוד ועוד,

00:41:03.678 --> 00:41:07.032
ותיקלעו למצב האופנתי הנורא
המכונה "כאוס",

00:41:07.510 --> 00:41:08.260
שבו...

00:41:09.388 --> 00:41:17.342
שבו אוכלוסיית בעלי החיים
משתנה בפראות משנה לשנה,

00:41:17.342 --> 00:41:21.489
כשבשלב מסוים היא מגיעה לאפס,
לפי חישוב מתמטי פשוט של המצב.

00:41:21.489 --> 00:41:24.057
וכשמגיעים לאפס,
אין דרך חזרה.

00:41:26.795 --> 00:41:30.408
אז היות שהטבע
נוטה להיות חסכני ביותר,

00:41:30.615 --> 00:41:37.206
והוא לא יבזבז אנרגיה ומשאבים
על משהו שאין ממנו דרך חזרה,

00:41:39.816 --> 00:41:46.002
קצב ההתרבות של בעל-חיים
בסביבה שאין בה טורפים

00:41:46.002 --> 00:41:50.748
יתכוונן לרמה מתאימה של התרבות.

00:41:51.081 --> 00:41:53.914
ואם אין במיוחד מה שיטרוף אתכם

00:41:53.914 --> 00:41:56.460
אז קצב ההתרבות יהיה נמוך מאד.

00:41:56.803 --> 00:42:00.546
וזהו הקצב שבו הקקפו התרבו בעבר,

00:42:00.955 --> 00:42:03.966
והם ממשיכים כך
למרות העובדה שהם נטרפים,

00:42:03.966 --> 00:42:05.796
כי הם לא מכירים משהו טוב יותר.

00:42:05.842 --> 00:42:10.012
כי לא היה משהו שהצליח
ללמד אותם אחרת,

00:42:10.250 --> 00:42:13.432
כי השינוי שקרה,
קרה בפתאומיות רבה,

00:42:13.432 --> 00:42:15.162
בלי שום מדרון,

00:42:15.580 --> 00:42:19.703
בלי שום מדרון של
לחץ אבולוציוני הדרגתי,

00:42:19.703 --> 00:42:22.273
שהוא מה שמחולל שינוי.

00:42:22.273 --> 00:42:24.623
אם קורה שינוי דרמטי ופתאומי,

00:42:24.623 --> 00:42:27.888
אין לאן לפנות
ומתרחש פשוט אסון.

00:42:28.778 --> 00:42:32.231
אז אם אוכל שוב
לבצע לרגע האנשה,

00:42:32.231 --> 00:42:36.205
נראה שמה שקרה היה...

00:42:38.875 --> 00:42:42.290
שבעל החיים הגיע לפתע למשבר
ברמת האיכלוס שלו, וחשב,

00:42:42.306 --> 00:42:46.709
"וואו, רגע, כדאי שפשוט אעשה
מה שאני עושה נהדר, הכי טוב

00:42:46.709 --> 00:42:48.836
"שזה להתרבות ממש ממש לאט!"

00:42:50.064 --> 00:42:51.460
ואז האוכלוסיה שלו פוחתת.

00:42:51.460 --> 00:42:53.276
"טוב, כדאי שאעשה
את מה שאני יודע,

00:42:53.276 --> 00:42:55.682
"ואתרבה ממש ממש ממש ממש לאט!"

00:42:55.984 --> 00:42:58.507
ולנו זה נראה אבסורדי

00:42:59.267 --> 00:43:03.431
כי אנו רואים את התמונה הגדולה.

00:43:03.922 --> 00:43:10.970
אבל אם זאת התנהגות הרבייה
שאליה התפתחתם בהצלחה,

00:43:10.970 --> 00:43:14.393
הרי כל מעשה אחר
יהיה מנוגד לטבע הקקפו,

00:43:14.659 --> 00:43:17.477
יהיה מעשה בלתי-קקפואי.

00:43:19.050 --> 00:43:25.800
ואין שום דבר שילמד אותם
לעשות אחרת ממה שתמיד עשו,

00:43:25.978 --> 00:43:28.162
שזה להמשיך בשיטה המוצלחת שלהם.

00:43:28.275 --> 00:43:30.280
ומשום שהזמנים סביבם השתנו,

00:43:30.294 --> 00:43:35.251
זאת כבר לא שיטה מוצלחת,
ובעל החיים נתון בצרה צרורה.

00:43:38.573 --> 00:43:40.338
היה בעל-חיים נוסף שנסענו למצוא,

00:43:40.878 --> 00:43:43.789
שנמצא כיום בצרה עוד יותר צרורה.

00:43:44.916 --> 00:43:50.930
והוא הבאיג'י,
דולפין הנהרות הסיני שבנהר היאנג-צה,

00:43:52.160 --> 00:43:55.209
דולפין נהרות עיוור כמעט.

00:43:56.755 --> 00:43:58.595
הסיבה לכך שהוא כמעט עיוור

00:43:58.595 --> 00:44:01.075
היא שבנהר היאנג-צה
אין מה לראות.

00:44:03.688 --> 00:44:09.702
אלפים רבים של שנות חקלאות
לאורך גדות היאנג-צה

00:44:10.453 --> 00:44:13.578
סחפו לתוכו כל-כך הרבה
בוץ, טיט וכדומה,

00:44:14.098 --> 00:44:17.093
עד שהנהר נעשה לגמרי <i>עכור</i>,

00:44:17.093 --> 00:44:19.068
וזאת מילה שאפילו לא ידעתי
מה המשמעות שלה,

00:44:19.075 --> 00:44:20.590
לפני שראיתי את נהר היאנג-צה.

00:44:20.590 --> 00:44:23.588
בעקרון, אי-אפשר לראות בתוכו כלום.

00:44:26.922 --> 00:44:29.510
אז בעלי החיים האלה,
הדולפינים, כפי שאמרתי,

00:44:30.618 --> 00:44:36.141
זנחו בהדרגה את השימוש בחוש הראייה.
וכידוע לכולנו,

00:44:38.151 --> 00:44:44.933
ליונקים ימיים יש חושים נוספים
שהם יכולים לפתח, למשל שמיעה.

00:44:45.245 --> 00:44:51.128
אז מה שהדולפין של היאנג-צה
עשה במשך אלפי שנים,

00:44:52.109 --> 00:44:54.532
ככל שהראייה שלו הידרדרה,

00:44:55.142 --> 00:45:00.615
כישורי הסונאר שלו הפכו
יותר ויותר ויותר מתוחכמים,

00:45:00.615 --> 00:45:02.690
יותר חזקים ומורכבים.

00:45:03.020 --> 00:45:07.535
וזה מעניין מאד.
אפשר ממש לראות - אם בא לכם -

00:45:08.856 --> 00:45:11.392
את התפתחות עובּר הבאיג'י,

00:45:12.531 --> 00:45:15.305
ורואים שממש...

00:45:15.613 --> 00:45:20.558
אולי אתם יודעים ואולי לא,
יש מידה מסוימת של אמת ברעיון

00:45:20.988 --> 00:45:27.921
שבהתפתחות העובר מיוצגים שלבים
באבולוציה של בעל החיים.

00:45:28.361 --> 00:45:30.802
רואים שממש בתחילת התפתחות העובר

00:45:30.802 --> 00:45:33.604
העיניים שלו ממוקמות
במיקום נורמלי לדולפין,

00:45:34.724 --> 00:45:37.849
יחסית מאד למטה בצידי הראש.

00:45:37.849 --> 00:45:39.979
ובהדרגה, עם חלוף הדורות,

00:45:39.979 --> 00:45:43.205
העיניים כאילו נדדו
במעלה צידי הראש,

00:45:43.205 --> 00:45:45.381
ורואים את זה קורה
בהתפתחות העובר.

00:45:46.331 --> 00:45:51.966
כי בהדרגה, לאורך הדורות,
האור היחיד הגיע רק מלמעלה

00:45:51.966 --> 00:45:53.744
בלי שום אור סביבתי,

00:45:53.744 --> 00:45:57.972
ואז גם זה דעך,
והעיניים בהדרגה התנוונו,

00:45:58.378 --> 00:46:04.944
ואת מקומן תפס הסונאר.

00:46:04.944 --> 00:46:08.139
בעלי החיים האלה
פיתחו רגישות עצומה,

00:46:08.139 --> 00:46:14.632
ויכולת דיוק לא-תיאמן של ניווט במים,
בעזרת הסונאר בלבד.

00:46:14.879 --> 00:46:16.457
הכל היה טוב ויפה,

00:46:17.527 --> 00:46:21.801
עד המאה ה-20,
כשהאדם המציא את מנוע הדיזל.

00:46:23.290 --> 00:46:27.390
ואז השתרר לפתע גיהנום מוחלט
מתחת לפני היאנג-צה,

00:46:27.549 --> 00:46:30.233
כי לפתע הוא התמלא רעש.

00:46:32.546 --> 00:46:37.353
לפתע, בעלי החיים האלה גילו
שהם לכודים ע"י משהו --

00:46:37.633 --> 00:46:39.824
ואיש לא יכול היה לחזות את זה --

00:46:39.850 --> 00:46:41.837
שהדבר עליו הם מסתמכים

00:46:41.837 --> 00:46:43.731
מוצף עכשיו לגמרי

00:46:43.731 --> 00:46:47.620
בזיהום הרעש שאנו יוצרים באוקיינוסים.

00:46:49.859 --> 00:46:50.978
לפתע, בעלי החיים האלה

00:46:50.978 --> 00:46:55.615
שהיו כה מתוחכמים
מבחינת היכולת להתמצא בסביבה,

00:46:55.615 --> 00:46:57.823
החלו להתנגש בדברים,
להתנגש בסירות,

00:46:57.823 --> 00:46:59.682
להיתקל במדחפי אוניות,

00:46:59.682 --> 00:47:03.114
למצוא עצמם לכודים
ברשתות דיג וכן הלאה,

00:47:03.114 --> 00:47:06.919
משום שהרסנו את החוש החלופי שלהם.

00:47:08.356 --> 00:47:10.959
וזאת הרגשה משונה מאד...

00:47:11.303 --> 00:47:18.490
אני זוכר שישבתי בסירה
בנהר היאנג-צה והסתכלתי,

00:47:18.648 --> 00:47:19.961
טוב, ניסיתי להסתכל לתוך...

00:47:19.961 --> 00:47:23.414
אי-אפשר לראות בגלל העכירות,
ואתה זוכרים מה זה "עכירות" --

00:47:26.274 --> 00:47:30.312
והבנתי מה המשמעות
של כל הרעש הזה למטה...

00:47:32.141 --> 00:47:36.565
משונה מאד לחשוב
שאולי היה איזה דולפין בקרבתי --

00:47:36.565 --> 00:47:40.306
לא ידעתי אז,
זה היה לפני עשר שנים,

00:47:40.309 --> 00:47:41.846
שנותרו רק מאתיים מהם

00:47:41.846 --> 00:47:44.793
בגוף מים שאורכו 300 קילומטרים,

00:47:44.803 --> 00:47:47.396
ולא יכולת לדעת
אם אחד מהם נמצא בקרבתך --

00:47:47.396 --> 00:47:52.097
אבל האמת... זה מעניין,
כי אם אתה והאדם השני,

00:47:52.295 --> 00:47:55.241
היצור השני,
שניכם חיים באותו העולם,

00:47:55.241 --> 00:47:58.104
אז מן הסתם
אתם מרגישים דומה.

00:47:58.554 --> 00:48:01.465
אבל אחד הדברים שאתה מתחיל להבין
כשאתה רואה בעלי-חיים שונים,

00:48:02.375 --> 00:48:06.120
הוא שבגלל העבר האבולוציוני שלהם,

00:48:06.120 --> 00:48:09.684
ובגלל הצורות שאליהן הם התפתחו,

00:48:09.932 --> 00:48:13.432
והדרכים שהם פיתחו
כדי לתפוש את העולם,

00:48:14.541 --> 00:48:16.241
הם אולי חיים באותו העולם,

00:48:16.241 --> 00:48:18.757
אבל למעשה הם ביקום אחר לגמרי.

00:48:19.677 --> 00:48:23.959
למעשה, יקום אחר לגמרי,
משום שכל יצור מדמיין את היקום שלו

00:48:23.959 --> 00:48:28.260
עם מה שהוא עושה
במידע החושי הנקלט אצלו.

00:48:28.780 --> 00:48:34.623
אז אתה מבין שאתה כאן,
ושם יש דולפין,

00:48:34.953 --> 00:48:38.415
לך נוח,
ולדולפין זהו אולי גהינום.

00:48:38.975 --> 00:48:42.250
אבל אין לו שום דרך
להגיד לך את זה

00:48:42.250 --> 00:48:45.157
כי אנו תפסנו את הפיקוד,

00:48:45.381 --> 00:48:50.000
ואין שום דרך להודיע להנהלה
שיש בעיה.

00:48:55.175 --> 00:49:00.604
פתאום עניין מאד אותי לדעת
איך זה באמת נשמע

00:49:00.994 --> 00:49:02.505
בנהר היאנג-צה.

00:49:04.320 --> 00:49:08.225
כשהיינו שם, הלכנו להקליט
כמה תכניות רדיו לבי-בי-סי,

00:49:08.837 --> 00:49:10.992
אז יחד עם מארק קרווארדיין, הזואולוג,

00:49:10.992 --> 00:49:13.556
היה איתנו גם טכנאי קול
מהבי-בי-סי.

00:49:14.064 --> 00:49:15.120
אז אמרתי לו,

00:49:16.476 --> 00:49:18.807
"אפשר להוריד מיקרופון לתוך היאנג-צה,

00:49:18.807 --> 00:49:21.833
"כדי לדעת איך זה נשמע
בתוך הנהר?"

00:49:22.747 --> 00:49:23.961
והוא אמר,

00:49:25.141 --> 00:49:27.775
"חבל שלא אמרת את זה
לפני שיצאנו מלונדון."

00:49:28.905 --> 00:49:30.049
שאלתי, "למה?"

00:49:30.049 --> 00:49:32.979
והוא ענה, "כי הייתי יכול להביא
גם מיקרופון עמיד למים,

00:49:33.847 --> 00:49:37.054
"אבל לא אמרת כלום
על הקלטה מתחת למים."

00:49:38.189 --> 00:49:41.102
אמרתי, "נכון.
יש משהו שנוכל לעשות?"

00:49:41.102 --> 00:49:45.861
והוא אמר, "יש בעצם שיטה

00:49:45.861 --> 00:49:49.843
"שמלמדים אותנו בבי-בי-סי
להקלטה מתחת למים במצב חירום.

00:49:57.436 --> 00:49:59.677
"יש למישהו מכם קונדומים?"

00:50:02.140 --> 00:50:03.326
לא היו לנו.

00:50:04.266 --> 00:50:06.002
זה לא היה טיול מהסוג הזה.

00:50:09.033 --> 00:50:11.162
אז החלטנו שכדאי לקנות כמה.

00:50:12.474 --> 00:50:16.201
יצאנו לרחובות שנחאי
כדי לנסות לקנות קונדומים,

00:50:16.201 --> 00:50:19.984
ואני רוצה רק להקריא לכם
קטע קצר על זה.

00:50:26.597 --> 00:50:30.689
"כלבו הידידות" נראה כמו מקום מבטיח
למצוא בו קונדומים,

00:50:32.392 --> 00:50:35.164
אבל התקשינו להסביר את הרעיון.

00:50:36.351 --> 00:50:40.069
עברנו מדלפק לדלפק
בחנות הכלבו הגדולה והמרווחת,

00:50:40.069 --> 00:50:43.665
שהיו בה המון תאים,
דוכנים ודלפקים,

00:50:43.665 --> 00:50:45.598
אבל איש לא הצליח לעזור לנו.

00:50:46.258 --> 00:50:49.523
תחילה שאלנו בדוכנים
שמכרו ציוד רפואי,

00:50:49.523 --> 00:50:50.811
לא הלך.

00:50:51.621 --> 00:50:54.702
כשהגענו לדוכנים שמכרו
תומכי ספרים ומקלות אכילה

00:50:54.702 --> 00:50:56.139
ידענו שלא נצליח,

00:50:56.139 --> 00:50:59.478
אבל הצלחנו למצוא מוכרת צעירה
שידעה אנגלית.

00:51:00.356 --> 00:51:03.336
ניסינו להסביר לה מה אנו מחפשים,

00:51:04.492 --> 00:51:07.941
וכנראה שאוצר המלים שלה
נגמר לה מהר מאד.

00:51:08.665 --> 00:51:12.594
אז הוצאתי את הפנקס שלי
וציירתי במדויק קונדום,

00:51:13.290 --> 00:51:15.648
כולל הבלון הקטן שבקצה.

00:51:16.768 --> 00:51:19.573
היא הזעיפה פנים
אבל לא קלטה את הרעיון.

00:51:19.573 --> 00:51:21.366
היא הביאה לנו כף עץ,

00:51:22.911 --> 00:51:27.330
נר, מין סכין לחיתוך נייר,
ולמרבה הפלא,

00:51:27.330 --> 00:51:29.848
גם דגם קטן עשוי פורצלן
של מגדל אייפל

00:51:37.908 --> 00:51:40.383
ולבסוף היא קרסה בתנוחה של תבוסה.

00:51:41.755 --> 00:51:44.143
נערות נוספות בדוכן התגייסו כדי לעזור,

00:51:44.143 --> 00:51:46.407
אבל הציור שלנו הביס גם אותן.

00:51:46.741 --> 00:51:51.358
לבסוף אזרתי אומץ וביצעתי
פנטומימה מעודנת קטנה

00:52:03.653 --> 00:52:05.377
ואז נפל סוף-סוף האסימון.

00:52:07.934 --> 00:52:11.939
"אה!" קראה הנערה הראשונה
אפופת חיוכים פתאומיים. "אה, כן!"

00:52:12.849 --> 00:52:15.878
כולן קרנו בעונג
כשהן תפשו את הרעיון.

00:52:16.142 --> 00:52:17.908
"את מבינה?" שאלתי.

00:52:17.908 --> 00:52:19.430
"כן, כן! אני מבינה."

00:52:19.691 --> 00:52:20.804
"יש לך כאלה?"

00:52:21.116 --> 00:52:22.509
"לא," אמרה, "לא יש."

00:52:22.774 --> 00:52:24.737
"אה".
- "אבל, אבל, אבל..."

00:52:24.737 --> 00:52:25.606
"כן?"

00:52:26.747 --> 00:52:29.204
"אני אתה אומרת
אתה לאן הולך, כן?"

00:52:29.747 --> 00:52:31.623
"תודה, תודה רבה לך. כן."

00:52:31.927 --> 00:52:36.180
"אתה הולך דרך ננג'ינג 616. בסדר?
שם יש.

00:52:36.180 --> 00:52:38.592
"מבקש אתה 'גומי-מעל', כן?"

00:52:39.237 --> 00:52:40.292
"גומי-מעל?"

00:52:40.292 --> 00:52:43.512
"גומי-מעל. מבקש אתה. הם יש.
אוקיי. הֶב נַייס דֶיי."

00:52:48.271 --> 00:52:51.960
היא ציחקקה באושר על כל העניין
כשכף ידה מכסה את פיה.

00:52:52.638 --> 00:52:57.438
הודינו להם שוב מעומק ליבנו
ונפרדנו בנפנופים וחיוכים רבים.

00:52:57.438 --> 00:52:59.821
נראה שהבשורות התפשטו במהירות רבה בחנות,

00:52:59.821 --> 00:53:01.753
וכולם נופפו לנו.

00:53:02.985 --> 00:53:05.871
הם נראו מרוצים מאד
מכך שפנו אליהם.

00:53:07.551 --> 00:53:10.808
כשהגענו למס' 616 בדרך ננגי'נג,

00:53:10.808 --> 00:53:15.627
מה שהתגלה כחנות כלבו נוספת, קטנה יותר,
ולא בית-בושת, כפי שחשדנו-למחצה,

00:53:15.867 --> 00:53:19.070
כנראה שהאופן בו הגינו "גומי-מעל"
הכזיב אותנו

00:53:19.070 --> 00:53:21.804
והניב גל נוסף של חוסר-הבנה ובלבול.

00:53:22.253 --> 00:53:26.703
הפעם עברתי מיד לפנטומימה
ששירתה אותנו היטב מקודם,

00:53:30.473 --> 00:53:33.283
ונראה מיד שזה עובד.

00:53:34.103 --> 00:53:38.624
הזבנית, גברת קצת יותר מבוגרת
עם שיער במצב גרוע,

00:53:38.624 --> 00:53:40.575
צעדה היישר לעבר ארונית עם מגירות

00:53:40.575 --> 00:53:45.636
הביאה חפיסה והניחה אותה בנצחון
על הדלפק לפנינו.

00:53:45.908 --> 00:53:48.431
"הצלחה!" חשבנו,
פתחנו את החפיסה,

00:53:48.733 --> 00:53:51.906
ומצאנו שהיא מכילה פס של גלולות.

00:53:53.522 --> 00:53:57.347
"הרעיון הנכון," נאנח מארק.
"השיטה הלא-נכונה."

00:54:06.243 --> 00:54:10.926
ובמהרה שוב הסתבכנו
כשניסינו להסביר לגברת הפגועה קלות

00:54:10.926 --> 00:54:13.106
שזה לא בדיוק מה שאנו מחפשים.

00:54:13.717 --> 00:54:17.751
בשלב זה כבר התאסף סביבנו
קהל של כ-15 צופים,

00:54:17.751 --> 00:54:22.269
חלקם, כך אני משוכנע,
עקבו אחרינו עוד מ"כלבו הידידות".

00:54:23.452 --> 00:54:25.415
אחד הדברים שמגלים מהר מאד בסין,

00:54:25.415 --> 00:54:27.519
הוא שכולנו בגן חיות.

00:54:27.906 --> 00:54:32.674
אם אתה עומד לרגע בשקט,
אנשים יתאספו סביבך ויבהו בך.

00:54:33.786 --> 00:54:37.591
המעצבן הוא שהם לא בוהים
בכוונה או בתהייה,

00:54:37.591 --> 00:54:39.786
אלא סתם עומדים שם,
לעתים קרובות בדיוק לפניך,

00:54:39.786 --> 00:54:43.461
ובוהים בך במבט ריקני
כאילו שאתה פרסומת למזון כלבים.

00:54:48.610 --> 00:54:52.137
לבסוף, צעיר חיוור-פנים וממושקף

00:54:52.167 --> 00:54:56.505
פילס את דרכו בקהל ואמר
שהוא מדבר קצת אנגלית והאם אפשר לעזור?

00:54:56.673 --> 00:54:59.764
הודינו לו ואמרנו שכן,
אנו רוצים לקנות קונדומים,

00:54:59.764 --> 00:55:01.047
כמה "גומי-מעל",

00:55:01.047 --> 00:55:03.611
ונהיה אסירי-תודה
אם יוכל להסביר זאת עבורנו.

00:55:05.107 --> 00:55:06.331
הוא נראה מבולבל,

00:55:08.165 --> 00:55:13.041
הרים את החפיסה הדחויה שעל הדלפק
מול הזבנית הפגועה, ואמר,

00:55:13.221 --> 00:55:15.658
"לא רוצים גומי-מעל!
זה יותר טוב!"

00:55:18.984 --> 00:55:20.505
"לא," אמר מארק.

00:55:20.737 --> 00:55:23.371
"אנו בהחלט רוצים גומי-מעל,
לא גלולות."

00:55:23.741 --> 00:55:26.455
"למה רוצים גומי-מעל?
גלולות יותר טוב!"

00:55:29.180 --> 00:55:31.019
"תגיד לו אתה," אמר מארק.

00:55:34.942 --> 00:55:38.612
"זה בשביל להקליט דולפינים," אמרתי.
"אה...

00:55:46.063 --> 00:55:50.207
"לא את הדולפינים עצמם,
אלא את הרעש ביאנג-צה, ש...

00:55:50.207 --> 00:55:52.668
"זה בשביל לשים על המיקרופון,
אתה מבין, ו..."

00:55:53.194 --> 00:55:57.335
"בחייך, תגיד לו שאתה רוצה לזיין מישהי,"
אמר טכנאי הקול.

00:55:57.335 --> 00:55:59.060
"ושאין לך סבלנות."

00:56:06.698 --> 00:56:09.662
אבל עכשיו הצעיר
התרחק מאיתנו בעצבנות,

00:56:09.662 --> 00:56:12.589
כשהבין לפתע שאנו משוגעים ומסוכנים,

00:56:13.177 --> 00:56:15.698
ושכדאי פשוט לסלוח להם ולברוח.

00:56:16.174 --> 00:56:18.542
הוא אמר במהירות משהו לזבנית

00:56:19.422 --> 00:56:21.150
ונסוג לתוך הקהל.

00:56:21.150 --> 00:56:23.949
הזבנית משכה בכתפיה,
לקחה את הגלולות,

00:56:23.949 --> 00:56:27.290
פתחה מגירה אחרת
ושלפה חפיסת קונדומים.

00:56:28.061 --> 00:56:30.525
קנינו תשעה, רק לשם בטחון.

00:56:41.451 --> 00:56:45.272
אז יומיים אחר-כך
עמדנו על גדות היאנג-צה,

00:56:46.369 --> 00:56:49.598
ביום גשום קלות,
אפור ומדכא ביותר.

00:56:50.066 --> 00:56:53.241
הכנסנו את המיקרופון
לדבר הוורוד הקטן הזה,

00:56:56.047 --> 00:56:57.649
והשלכנו אותו למים.

00:57:01.014 --> 00:57:03.005
ובדרך-כלל אני לא עושה חיקויים

00:57:04.055 --> 00:57:06.116
אבל עכשיו אעשה למענכם חיקוי

00:57:06.736 --> 00:57:10.864
של איך שזה נשמע
מתחת לפני המים של נהר היאנג-צה.

00:57:10.864 --> 00:57:12.211
זה נשמע ככה,

00:57:16.440 --> 00:57:18.385
נהר היאנג-צה, גבירותי ורבותי.

00:57:23.192 --> 00:57:27.722
ואז הבנתי לפתע איזה דבר נורא

00:57:27.730 --> 00:57:30.942
עוללנו לחיות האומללות האלה,

00:57:31.774 --> 00:57:36.807
שחיות בעולם של רגישות עילאית
לקול וצליל.

00:57:38.123 --> 00:57:43.375
וזו הסיבה לכך שהחיות האלה
נתונות כעת בסכנת הכחדה חמורה

00:57:43.667 --> 00:57:47.822
כי אחרי שלקחנו מהן
דרך-חיים אחת

00:57:47.822 --> 00:57:50.043
אנו לוקחים כעת את השניה.

00:57:52.097 --> 00:57:54.647
הבעיה היא שבקרוב
ניקח מהן את השלישית,

00:57:55.314 --> 00:57:59.111
אני אומר את זה כי
כשהייתי שם לפני 10 שנים

00:57:59.111 --> 00:58:00.939
נותרו 200 מהם,

00:58:01.209 --> 00:58:02.426
והיום יש רק 20.

00:58:03.626 --> 00:58:10.802
ובגלל שהסינים בונים סכרים ענקיים

00:58:11.340 --> 00:58:14.453
על היאנג-צה

00:58:14.873 --> 00:58:19.914
באחד האתרים הכי יפים ונהדרים בעולם,
במפגש שלושת הערוצים,

00:58:20.914 --> 00:58:21.914
הם סוכרים אותם,

00:58:21.914 --> 00:58:27.923
וזה אומר שהפעם,
דולפין היאנג-צה בהחלט ייכחד.

00:58:30.308 --> 00:58:32.225
וזה עצוב נורא.

00:58:33.714 --> 00:58:39.026
מה שמעניין בסכרים הוא
שאנו כל הזמן בונים אותם

00:58:39.026 --> 00:58:40.833
ואף אחד מהם לא מועיל.

00:58:41.315 --> 00:58:42.403
זה לא מדויק,

00:58:42.403 --> 00:58:45.911
כי למרבה הצער יש
בהיסטוריה של הסכרים

00:58:45.911 --> 00:58:48.108
שניים שעשו את העבודה:
האחד הם סכר הובר

00:58:48.309 --> 00:58:55.092
והשני, בצפון-מערב אוקיינוס השקט,
הוא סכר קולי.

00:58:56.688 --> 00:58:58.672
וכל היתר לא עובדים.

00:59:00.245 --> 00:59:03.907
ומשום-מה אנו לא מצליחים
לעצור בעצמנו...

00:59:03.907 --> 00:59:05.814
אנו תמיד חושבים
שכדאי לבנות עוד אחד.

00:59:05.848 --> 00:59:08.916
אולי יש לנו גנים של בונה...

00:59:10.830 --> 00:59:15.137
אבל העצוב הוא, כמו שאמרתי,
שהדולפין של היאנג-צה

00:59:15.137 --> 00:59:19.825
עתיד בהחלט וללא ספק להיכחד.

00:59:24.370 --> 00:59:25.747
ובעיני, משונה מאד

00:59:27.560 --> 00:59:34.464
שאנו חיים כרגע בעידן מיוחד,
רנסנס יוצא מהכלל,

00:59:38.547 --> 00:59:45.943
משום שהגענו לשלב שבו לפתע
אנו מבינים את ערכו של המידע,

00:59:45.943 --> 00:59:47.064
יותר מאי-פעם.

00:59:47.064 --> 00:59:49.645
אנו מכנים אותו "עידן המידע".

00:59:49.771 --> 00:59:56.481
וגילינו שהמידע הוא המשאב
הכי יקר שיש לנו.

00:59:59.130 --> 01:00:03.117
וכידוע לכם, לאחרונה הוצאנו
מיליארדי דולרים,

01:00:03.590 --> 01:00:07.495
די בצדק,
על הנסיון להבין את הגנום האנושי,

01:00:12.549 --> 01:00:14.858
ומדובר רק במין אחד: בנו.

01:00:15.331 --> 01:00:19.943
והצלחנו להבין כמה יקר המידע הזה.

01:00:22.434 --> 01:00:26.649
ומעולם עד כה לא הבנו
איך הכל עובד ביחד,

01:00:26.759 --> 01:00:31.029
כי לפני כן...
אומר זאת כך:

01:00:31.699 --> 01:00:36.199
בעבר, עשינו מדע
בכך שפירקנו דברים

01:00:36.199 --> 01:00:37.860
כדי לראות איך הם עובדים.

01:00:38.742 --> 01:00:44.609
וזה הוביל לתגליות מופלאות,
לרמות מופלאות של הבנה,

01:00:45.059 --> 01:00:48.779
אבל הבעיה עם פירוק של דברים
כדי לראות איך הם פועלים,

01:00:48.949 --> 01:00:52.388
היא שלמרות שזה מלמד אותך
על החלקיקים היסודיים,

01:00:52.388 --> 01:00:56.425
על העקרונות היסודיים,
כוחות היסוד שנמצאים בפעולה,

01:00:57.409 --> 01:01:00.147
בכל זאת איננו באמת מבינים
איך הדברים עובדים

01:01:00.147 --> 01:01:01.674
אם איננו רואים אותם בפעולה.

01:01:02.517 --> 01:01:08.045
אחד הדברים שנוצרו כתוצאה מהבנת
עקרונות היסוד האלה,

01:01:08.045 --> 01:01:10.756
הוא שהמצאנו את הדבר הזה, "מחשב".

01:01:10.756 --> 01:01:13.033
ומה שנהדר במחשב הוא,

01:01:13.033 --> 01:01:19.143
שלא כמו אמצעי הניתוח הקודמים,
ויש לא מעט כאלה --

01:01:19.483 --> 01:01:21.744
מוזר כמה הרבה דברים כאלה
קשורים לזכוכית,

01:01:22.314 --> 01:01:27.813
כשנתקלנו לראשונה בזכוכית,
שהיא צורה של חול,

01:01:29.022 --> 01:01:32.656
והמצאנו את העדשות
והסתכלנו אל השמיים,

01:01:33.136 --> 01:01:36.596
וכתוצאה מכך גילינו את העקרונות...

01:01:36.596 --> 01:01:41.727
כשחקרנו את השמיים התחלנו לגלות
דברים יסודיים לגבי הכבידה,

01:01:43.653 --> 01:01:49.275
וגילינו גם שהיקום כנראה עשוי,
למרבה האימה,

01:01:49.275 --> 01:01:50.762
כמעט כולו מכלום.

01:01:52.707 --> 01:01:57.889
אחר-כך השתמשנו בזכוכית במיקרוסקופים,

01:01:58.553 --> 01:02:03.878
הסתכלנו למטה, ממש אל תוך
העולם המוצק שסביבנו,

01:02:04.576 --> 01:02:08.579
וראינו שם את חלקיקי היסוד, האטומים

01:02:09.967 --> 01:02:14.517
שעשויים מפרוטונים, ניוטרונים,
אלקטרונים שמסתובבים סביבם,

01:02:14.730 --> 01:02:19.974
וגם שם גילינו שהם כנראה מורכבים
למרבה האימה כמעט לגמרי מכלום,

01:02:20.601 --> 01:02:24.862
שאפילו כשמגלים משהו,
מסתבר שהוא בכלל לא נמצא,

01:02:24.862 --> 01:02:26.490
שבכלל אין שם משהו,

01:02:26.490 --> 01:02:30.326
אלא קיימת רק האפשרות
שאולי יש שם משהו.

01:02:32.018 --> 01:02:35.105
בכלל אין הרגשה שזה אמיתי
כמו זה.

01:02:38.566 --> 01:02:41.795
הדבר הבא שעשינו מחול
היה הסיליקון,

01:02:42.745 --> 01:02:44.101
כשיצרנו את המחשב.

01:02:45.370 --> 01:02:48.833
וזה סוף-סוף איפשר לנו
לחבר בין דברים

01:02:48.833 --> 01:02:50.162
כדי לראות איך הם עובדים.

01:02:51.428 --> 01:02:55.087
וזה איפשר לנו לראות ממש
תהליכים בפעולה,

01:02:55.356 --> 01:02:58.020
ואנו מתחילים לראות
איך דברים פשוטים מאד

01:02:58.020 --> 01:03:01.818
מובילים באופן בלתי-נמנע,
באמצעות חזרה אחרי חזרה,

01:03:01.818 --> 01:03:06.738
לתהליכים מורכבים ביותר
שמתפתחים ומשגשגים.

01:03:07.007 --> 01:03:12.487
ובעיני, אחד הדברים
הכי מדהימים בתקופתנו

01:03:12.937 --> 01:03:15.153
-- אלה מאיתנו שהיו אז ודאי זוכרים

01:03:15.153 --> 01:03:17.369
כשראינו לראשונה
אדם שמתהלך על הירח --

01:03:17.369 --> 01:03:25.176
אבל לדעתי הדבר הכי דרמטי ומופלא
שראינו בימי חיינו

01:03:25.176 --> 01:03:27.206
היה היכולת לראות על צג המחשב

01:03:27.206 --> 01:03:34.093
את התהליך שבו דברים
פשוטים ופרימיטיביים ביותר,

01:03:34.093 --> 01:03:38.348
תהליכים, הוראות שחזרו על עצמם
פעמים רבות,

01:03:39.038 --> 01:03:43.115
במהירות רבה מאד,
חזרתיות של דורות של הוראות,

01:03:43.462 --> 01:03:46.166
מפיקים תוצאות מורכבות ביותר.

01:03:47.378 --> 01:03:55.623
כך שאנו יכולים פתאום ליצור
מהוראות פשוטות ופרימיטיביות ביסודן,

01:03:55.623 --> 01:04:04.475
אנו יכולים ליצור את התנהגות הרוח
במנהרת רוח. מערבולת רוח.

01:04:04.475 --> 01:04:10.310
אנו יכולים לראות את האור שמרצד
בעיניו של דינוזאור דמיוני,

01:04:11.096 --> 01:04:15.218
ואת כל זה אנו עושים
בעזרת הוראות בסיסיות ופשוטות.

01:04:15.531 --> 01:04:19.209
וכתוצאה מכך הצלחנו בסופו של דבר
להבין

01:04:20.359 --> 01:04:24.950
כיצד התפתחו החיים.

01:04:25.400 --> 01:04:28.815
יש המון דברים
שאיננו יודעים על החיים.

01:04:29.505 --> 01:04:31.635
אבל כל מדען במדעי החיים יאמר לכם,

01:04:32.749 --> 01:04:35.672
שלמרות שיש הרבה מאד
שאיננו יודעים,

01:04:36.655 --> 01:04:39.734
כבר אין מסתורין עמוק.

01:04:39.953 --> 01:04:45.024
כבר אין מסתורין עמוק,
שהרי ראינו במו-עינינו

01:04:45.024 --> 01:04:48.845
איך הפשטות מניבה מורכבות.

01:04:50.514 --> 01:04:53.683
כשאני אומר שאין יותר מסתורין
זה כמו...

01:04:56.653 --> 01:04:59.956
לקחת בלש מהמאה ה-19,

01:05:00.396 --> 01:05:03.698
לצוות אותו עם בלש
מסוף המאה ה-20,

01:05:04.909 --> 01:05:07.414
ולהציג בפניהם תעלומה:

01:05:08.114 --> 01:05:15.774
חשוד בפשע נראה יום אחד
הולך ברחוב באמצע לונדון,

01:05:15.774 --> 01:05:19.164
ולמחרת הוא נראה באיזה מדבר
באמצע ניו-מקסיקו.

01:05:19.817 --> 01:05:21.911
הבלש מהמאה ה-19 יאמר,

01:05:22.781 --> 01:05:27.706
"בחיי, אין לי מושג.
מן הסתם קרה כאן איזה קסם."

01:05:28.165 --> 01:05:32.544
ולא יהיה לו מושג
מאיפה להתחיל לפתור

01:05:32.544 --> 01:05:33.755
את מה שקרה כאן.

01:05:33.932 --> 01:05:35.709
הבלש מהמאה ה-20

01:05:35.960 --> 01:05:38.434
אולי לא יידע לעולם

01:05:38.434 --> 01:05:42.338
אם האיש הזה טס ב"בריטיש איירוויז",
ב"יונייטד" או ב"אמריקן",

01:05:42.338 --> 01:05:45.110
איפה הוא שכר רכב
ודברים כאלה,

01:05:45.113 --> 01:05:47.353
אולי הוא לא יגלה
את הפרטים האלה,

01:05:47.570 --> 01:05:51.728
אבל לא יהיה מסתורין בסיסי במה שקרה.

01:05:53.271 --> 01:05:58.154
מבחינתנו, כבר אין
שום מסתורין בסיסי בנוגע לחיים.

01:05:59.014 --> 01:06:04.799
הכל הוא תהליך של
פרצים מדהימים של מידע,

01:06:06.111 --> 01:06:08.494
מידע שמעניק לנו

01:06:08.494 --> 01:06:12.667
את העולם המורכב והעשיר להפליא
שבו אנו חיים.

01:06:12.667 --> 01:06:14.844
אבל במקביל לכך שגילינו את זה,

01:06:15.034 --> 01:06:20.290
אנו משמידים אותו בקצב
שאין אח ורע בהיסטוריה,

01:06:20.290 --> 01:06:25.162
אלא אם ניזכר בתקופה
שבה פגע בנו אסטרואיד.

01:06:26.470 --> 01:06:30.566
אז יש איזו אירוניה איומה בכך

01:06:30.566 --> 01:06:37.526
שבשלב שבו אנו יכולים
להבין, להוקיר ולהעריך הכי טוב

01:06:38.009 --> 01:06:39.626
את עושר החיים סביבנו,

01:06:39.626 --> 01:06:43.809
אנו גם משמידים אותם
בקצב גבוה יותר מאי-פעם.

01:06:46.169 --> 01:06:49.849
ואנו מאבדים מינים
בזה אחר זה אחר זה,

01:06:49.849 --> 01:06:51.184
יום אחרי יום,

01:06:51.184 --> 01:06:54.292
רק בגלל שאנו שורפים דברים
בשביל להתחמם.

01:06:55.205 --> 01:06:58.728
וזהו כתב-אישום חמור
כלפי ההבנה שלנו.

01:06:59.478 --> 01:07:03.749
אבל אנו עושים טעות נוספת
כי משום-מה אנו חושבים

01:07:03.749 --> 01:07:07.291
שכל זה בסדר,
באופן יסודי כלשהו,

01:07:07.866 --> 01:07:12.512
כי נראה לנו שהכל כאילו,
"כך נגזר מראש".

01:07:12.715 --> 01:07:18.818
הרשו לי להסביר לכם
איך נקלענו לאורח החשיבה הזה,

01:07:18.818 --> 01:07:22.874
כי זהו בדיוק אורח החשיבה
שהקקפו תקוע בו.

01:07:23.245 --> 01:07:29.114
כי מה שהיה מבחינת הקקפו
אסטרטגיה מוצלחת ביותר

01:07:29.183 --> 01:07:32.746
במשך דור אחרי דור
ואלפים רבים של שנים,

01:07:32.746 --> 01:07:35.672
הפך פתאום לאסטרטגיה המוטעית
ואין לו איך לדעת את זה,

01:07:35.672 --> 01:07:39.190
כי הוא פשוט ממשיך לעשות
את מה שהצליח עד אז.

01:07:40.266 --> 01:07:43.400
ואנחנו, כיוצרי כלים,

01:07:43.673 --> 01:07:46.867
שלוקחים מהסביבה שלנו
את מה שנחוץ לנו

01:07:46.867 --> 01:07:50.521
כדי לבנות את מה שאנו רוצים
וזה תמיד הצליח לנו...

01:07:51.951 --> 01:07:53.187
אגיד לכם מה קרה.

01:07:53.187 --> 01:07:56.205
זה כאילו שלחצנו
על כפתור ההשהייה

01:07:56.975 --> 01:07:58.687
של תהליך האבולוציה שלנו,

01:07:58.932 --> 01:08:08.642
כי הקמנו סביבנו חציצה
של רפואה, חינוך, בניינים

01:08:08.642 --> 01:08:13.532
וכל הדברים האלה שמגינים עלינו
מהלחצים האקולוגיים הנורמליים.

01:08:15.385 --> 01:08:18.727
והיכולת שלנו לבנות כלים
היא שאיפשרה לנו את זה.

01:08:18.790 --> 01:08:21.610
באופן כללי, מה שמניע התמיינות

01:08:21.610 --> 01:08:27.230
הוא שקבוצה קטנה של בעלי-חיים
מתפצלת מן הגוף העיקרי

01:08:27.230 --> 01:08:30.967
בגלל לחצי אוכלוסיה,
תהפוכות גיאוגרפיות וכו'.

01:08:31.195 --> 01:08:35.959
אז דמיינו קבוצה קטנה
שמגלה לפתע שהיא נטושה

01:08:35.959 --> 01:08:37.744
בסביבה קצת יותר קרה.

01:08:38.017 --> 01:08:40.353
ברור לכם אז
שבמשך מספר דורות,

01:08:40.354 --> 01:08:44.418
הגנים של הפרווה העבה יותר
יקבלו עדיפות,

01:08:44.418 --> 01:08:46.451
ואם חוזרים אחרי כמה דורות,

01:08:46.451 --> 01:08:48.526
מגלים שהפרווה של בעלי החיים
עבה יותר.

01:08:48.526 --> 01:08:51.736
בני האדם,
כמי שיודעים להכין כלים,

01:08:51.909 --> 01:08:55.653
כשאנו מגיעים לסביבה חדשה
וקרה בהרבה,

01:08:55.653 --> 01:08:57.636
איננו צריכים להמתין לתהליך הזה.

01:08:57.636 --> 01:08:59.869
כי אנו רואים בעל-חיים
עם פרווה עבה יותר,

01:08:59.869 --> 01:09:02.099
ומחליטים לקחת אותה ממנו.

01:09:05.702 --> 01:09:08.689
כלומר, לקחנו את השליטה
על הסביבה שלנו,

01:09:09.153 --> 01:09:11.267
והכל טוב ויפה,

01:09:11.277 --> 01:09:17.337
אבל מחובתנו להתעלות איכשהו
מעל לתהליך הזה,

01:09:19.721 --> 01:09:22.713
להתעלות ולראות חזון נשגב יותר,

01:09:22.713 --> 01:09:26.218
ולהבין מהי ההשפעה שלנו.

01:09:26.557 --> 01:09:32.396
דמיינו, בבקשה, אדם קדמון,

01:09:33.209 --> 01:09:36.510
ובואו נראה איך נוצר
הלך החשיבה הזה:

01:09:36.510 --> 01:09:40.906
הוא עומד וסוקר את עולמו
בסוף היום.

01:09:42.737 --> 01:09:44.170
והוא צופה בו וחושב,

01:09:44.170 --> 01:09:48.204
"באיזה עולם נפלא אני נמצא.
זה בכלל לא רע.

01:09:48.804 --> 01:09:52.427
"כי אני כאן ומאחורַי ההרים,

01:09:52.658 --> 01:09:55.405
"ההרים נהדרים
כי יש בהם מערות

01:09:55.405 --> 01:09:57.503
"שבהן אני יכול למצוא מחסה

01:09:57.503 --> 01:10:02.330
"מפני מזג האוויר או דובים
שבאים מידי פעם ותוקפים אותי.

01:10:02.330 --> 01:10:04.607
"אז יש לי שם מחסה,
זה נהדר.

01:10:05.277 --> 01:10:06.707
"ולפני ישנו היער,

01:10:06.707 --> 01:10:09.761
"והיער מלא באגוזים, גרגרים ועצים,

01:10:09.881 --> 01:10:13.170
"הם מזינים אותי, זה טעים
וזה מקיים אותי.

01:10:13.170 --> 01:10:16.650
"הנה נחל זורם,
ובנחל יש דגים,

01:10:16.650 --> 01:10:19.265
"המים טעימים ואני שותה אותם,

01:10:19.490 --> 01:10:20.667
"והכל מצוין.

01:10:20.667 --> 01:10:22.622
"הנה הדודן שלי, אג.

01:10:22.715 --> 01:10:26.151
"אג צד ממותה. יש!

01:10:26.188 --> 01:10:29.382
"אג תפס ממותה!
ממותות זה דבר נהדר!

01:10:29.752 --> 01:10:32.613
"אין יותר טוב מממותות,
כי עם ממותה,

01:10:33.203 --> 01:10:35.829
"אתה יכול להתעטף בפרווה
של ממותה,

01:10:35.873 --> 01:10:39.024
"לאכול את הבשר של הממותה,

01:10:39.049 --> 01:10:43.116
"ולהשתמש בעצמות של הממותה
כדי לתפוס ממותות נוספות!

01:10:44.608 --> 01:10:48.217
"העולם הזה הוא
עולם טוב להפליא בשבילי."

01:10:49.855 --> 01:10:57.404
וחלק מהדרך שבה הגענו
לשלוט בעולמנו, בסביבתנו,

01:10:57.404 --> 01:11:00.005
ולהכין כלים שמאפשרים זאת לנו,

01:11:00.166 --> 01:11:02.710
היא לשאול את עצמנו
כל הזמן שאלות לגבי זה.

01:11:02.720 --> 01:11:05.396
אז האיש הזה מתחיל לשאול את עצמו.

01:11:06.746 --> 01:11:12.407
"העולם הזה," הוא אומר,
"טוב, מי... מי יצר אותו?"

01:11:13.767 --> 01:11:17.642
והוא כמובן חושב ככה,
כי הוא בעצמו יוצר דברים

01:11:17.642 --> 01:11:21.814
ולכן הוא מחפש מישהו
שיצר את העולם הזה.

01:11:22.632 --> 01:11:25.847
הוא אומר, "מי יכול היה
ליצור את העולם הזה?

01:11:25.847 --> 01:11:28.341
"זה בטח מישהו שקצת דומה לי.

01:11:28.925 --> 01:11:32.335
"הרבה הרבה יותר גדול. ברור...

01:11:35.218 --> 01:11:37.322
"וכמובן בלתי-נראה,

01:11:41.717 --> 01:11:45.819
"אבל הוא בטח ברא אותו.
אבל למה הוא יצר אותו?"

01:11:48.100 --> 01:11:52.265
אנו תמיד שואלים את עצמנו "למה",
כי אנו מחפשים סביבנו כוונה,

01:11:52.483 --> 01:11:56.326
משום שאנו תמיד עושים דברים
שיש מאחוריהם כוונה.

01:11:56.696 --> 01:11:57.747
למשל...

01:11:59.017 --> 01:12:01.179
אנו מבשלים ביצה
כדי לאכול אותה.

01:12:03.440 --> 01:12:06.137
אנו מסתכלים על הסלעים
ועל העצים,

01:12:06.137 --> 01:12:08.456
ותוהים מהי הכוונה,

01:12:08.456 --> 01:12:10.539
למרות שאין מאחוריהם שום כוונה,

01:12:12.010 --> 01:12:18.082
וחושבים, מה היתה הכוונה
של מי שעשה את העולם הזה.

01:12:18.082 --> 01:12:19.951
וכאן נכנסת המחשבה:

01:12:20.552 --> 01:12:23.230
"זה כל-כך מתאים לי,

01:12:24.523 --> 01:12:29.100
"המערות והיערות,
הנחל והממותות.

01:12:29.644 --> 01:12:32.153
"הוא בטח ברא את כל זה בשבילי!

01:12:32.643 --> 01:12:35.538
"לאיזו עוד מסקנה אפשר להגיע?"

01:12:35.544 --> 01:12:41.378
זה כאילו שאיזו שלולית
מתעוררת בבוקר --

01:12:41.378 --> 01:12:43.351
אני יודע ששלוליות
בדרך-כלל לא עושות את זה,

01:12:43.351 --> 01:12:45.330
אבל תרשו לי,
כסופר מדע בדיוני.

01:12:47.668 --> 01:12:50.826
שלולית מתעוררת בבוקר וחושבת,

01:12:51.779 --> 01:12:54.856
"באיזה עולם מעניין אני נמצאת.

01:12:55.790 --> 01:12:57.869
"הוא מתאים לי בדיוק.

01:12:58.969 --> 01:13:01.555
"למעשה, הוא כל-כך מתאים לי,

01:13:02.024 --> 01:13:03.868
"ממש במדויק, נכון?

01:13:11.450 --> 01:13:14.223
"הוא בטח נברא
כדי שאני אהיה בו!"

01:13:15.144 --> 01:13:19.301
השמש עולה והשלולית ממשיכה
לטוות את הסיפור

01:13:19.301 --> 01:13:21.877
איך שהבור הזה נועד להכיל אותה,

01:13:22.112 --> 01:13:26.416
השמש זורחת והשלולית, בהדרגה,
מתכווצת עוד ועוד ועוד,

01:13:26.905 --> 01:13:29.523
וכשהשלולית חדלה מלהתקיים,

01:13:29.523 --> 01:13:32.685
היא עדיין חושבת,
עדיין לכודה ברעיון הזה

01:13:32.685 --> 01:13:35.091
שהבור הזה היה קיים בשבילה.

01:13:35.429 --> 01:13:38.771
ואם אנו חושבים
שהעולם הזה קיים בשבילנו,

01:13:39.521 --> 01:13:42.899
אנו נמשיך להרוס אותו
כפי שתמיד הרסנו אותו,

01:13:42.994 --> 01:13:45.791
כי אנו חושבים
שאיננו מסוגלים לעולל כל נזק.

01:13:48.327 --> 01:13:52.563
יש היום המון השערות
כאלה ואחרות,

01:13:53.183 --> 01:13:55.766
בשאלה אם יש חיים
על כוכבי לכת אחרים.

01:13:56.164 --> 01:13:58.463
קרל סאגאן, כידוע לכם,

01:13:58.463 --> 01:14:01.494
היה נלהב מאד מהרעיון
שמן הסתם יש כאלה.

01:14:01.834 --> 01:14:05.827
מעצם הכמות משתמע שיש מיליארדים
על מיליארדים על מיליארדים --

01:14:06.207 --> 01:14:07.979
כפי שהוא כידוע לא אמר, בעצם --

01:14:09.284 --> 01:14:10.613
-- של עולמות.

01:14:10.853 --> 01:14:16.045
אז יש בהחלט סיכוי
שיש אי-שם חיים תבוניים.

01:14:16.983 --> 01:14:20.894
נשמעים כיום גם קולות אחרים,
שטוענים שאם לוקחים בחשבון

01:14:20.894 --> 01:14:25.326
את הנסיבות המיוחדות
של כדור הארץ,

01:14:25.620 --> 01:14:28.705
הרי שהן כל-כך ייחודיות
ויוצאות-דופן,

01:14:28.705 --> 01:14:34.192
שהסיכויים שיהיה משהו כזה במקום נוסף
הם קלושים למדי.

01:14:34.650 --> 01:14:36.722
במובן מסוים, זה לא חשוב.

01:14:38.022 --> 01:14:39.127
כי, תחשבו על זה...

01:14:39.127 --> 01:14:41.510
קארל סאגאן, לדעתי,
אמר את זה בעצמו.

01:14:41.640 --> 01:14:43.241
יש שתי אפשרויות:

01:14:44.461 --> 01:14:46.702
או שיש חיים בכוכבי-לכת אחרים,

01:14:48.164 --> 01:14:50.677
או שאין חיים בכוכבי-לכת אחרים.

01:14:52.097 --> 01:14:55.863
שניהם רעיונות מדהימים לחלוטין!

01:15:00.933 --> 01:15:05.748
אבל ישנה אפשרות ממשית

01:15:05.748 --> 01:15:08.758
שלא קיים בכלל משהו
שאפילו דומה לנו.

01:15:10.857 --> 01:15:14.949
והנה אנו מתנהגים כאילו
שכוכב הלכת הזה,

01:15:14.949 --> 01:15:19.480
כדור החיים הקטן,
המופלא לגמרי הזה,

01:15:20.412 --> 01:15:24.126
הוא משהו שאנו יכולים להתעלל בו
כמה שבא לנו.

01:15:27.552 --> 01:15:28.903
אולי זה אסור לנו.

01:15:30.261 --> 01:15:33.668
אולי כדאי לנו לטפל בו
קצת יותר טוב.

01:15:35.069 --> 01:15:37.033
לא למען העולם עצמו --

01:15:37.899 --> 01:15:40.347
אנו מרבים לדבר גבוהה-גבוהה
על "להציל את העולם".

01:15:40.347 --> 01:15:42.895
איננו צריכים להציל את העולם.
העולם בסדר גמור!

01:15:43.231 --> 01:15:46.829
העולם עבר חמישה עידנים
של הכחדה המונית.

01:15:47.458 --> 01:15:52.468
לפני 65 מיליון שנה,
כששביט פגע כנראה בכדור הארץ

01:15:52.468 --> 01:15:56.403
היו התפרצויות געשיות נרחבות בהודו,

01:15:56.664 --> 01:15:58.221
והדינוזאורים נכחדו,

01:15:58.617 --> 01:16:01.501
יחד עם משהו כמו
90% מהחיים עלי-אדמות.

01:16:01.509 --> 01:16:04.906
נחזור עוד אחורה, נראה לי
150 מיליון שנה לפני כן,

01:16:05.115 --> 01:16:10.534
לאירוע הפרם-טריאס,
עוד הכחדה עצומה, ענקית.

01:16:10.534 --> 01:16:13.726
העולם עבר את זה
כבר פעמים רבות מאד.

01:16:14.181 --> 01:16:15.601
ומה שבדרך-כלל קורה,

01:16:15.941 --> 01:16:18.929
מה שקורה תמיד
אחרי כל הכחדה המונית,

01:16:19.042 --> 01:16:23.808
הוא שמתפנה המון מקום,

01:16:23.808 --> 01:16:27.509
וצורות חיים חדשות
מופיעות ומשגשגות בו.

01:16:27.783 --> 01:16:34.363
בדיוק כפי שהכחדת הדינוזאורים
פינתה את הדרך עבורנו.

01:16:34.838 --> 01:16:37.381
לולא אותה הכחדה,
לא היינו כאן.

01:16:37.996 --> 01:16:41.010
אז העולם בסדר גמור.
אנו לא צריכים להציל את העולם.

01:16:41.010 --> 01:16:43.736
העולם מבוגר מספיק כדי לדאוג לעצמו.

01:16:44.075 --> 01:16:49.759
מה שצריך להדאיג אותנו
הוא האם העולם שבו אנו חיים

01:16:49.759 --> 01:16:54.044
יוכל לקיים אותנו בתוכו.

01:16:54.817 --> 01:16:56.494
זה מה שצריך להעסיק אותנו.

01:16:56.494 --> 01:16:58.576
תודה רבה לכם,
גבירותי ורבותי.

01:17:29.020 --> 01:17:31.150
וכעת, אם יש למישהו שאלה,

01:17:31.150 --> 01:17:32.804
אשמח לשמוע.

01:17:32.804 --> 01:17:37.432
יש כאן מיקרופונים,
אז אני מציע שתשתמשו בהם.

01:17:38.825 --> 01:17:41.844
כן, הי.
- תודה לך. הרצאה נהדרת.

01:17:41.844 --> 01:17:47.303
אמרת שעלינו להיזהר
לבל נהרוס את כדור הארץ.

01:17:47.947 --> 01:17:49.953
הצעה אחת שהועלתה בעניין זה,

01:17:49.953 --> 01:17:52.023
אומרת שהסיבה לכך
שאנו הורסים את כדור הארץ

01:17:52.240 --> 01:17:54.469
היא שאיננו משלמים
את המחיר האמיתי של דברים

01:17:54.469 --> 01:17:55.830
כשאנו צורכים אותם.

01:17:56.628 --> 01:18:00.858
מחיר הדלק צנח בדולרים אמיתיים

01:18:00.858 --> 01:18:02.934
וכלי הרכב הולכים ונעשים
גדולים יותר ויותר,

01:18:02.934 --> 01:18:05.102
יש לנו "מכוניות מיותרות
לאנשים אנוכיים" (SUV)

01:18:05.102 --> 01:18:07.595
כך נראה לי שקוראים להן,
"רכבי כבישטח".

01:18:12.473 --> 01:18:15.217
- עלי לומר, כבריטי,

01:18:15.311 --> 01:18:16.988
אנו יושבים וחושבים,

01:18:16.988 --> 01:18:19.841
"האמריקנים שוב מתלוננים
כי מחירי הדלק אצלם

01:18:19.841 --> 01:18:22.977
"הגיעו כעת כמעט לרבע
ממה שאנו משלמים."

01:18:24.955 --> 01:18:31.170
- אז אני תוהה אם לדעתך
פתרון טוב יהיה

01:18:31.170 --> 01:18:33.856
אם נשלם על דברים את מחירם האמיתי,

01:18:33.856 --> 01:18:36.307
אילו שילמנו עשרה דולר לגלון

01:18:36.307 --> 01:18:39.745
או את המחיר האמיתי שלו
מבחינת הפגיעה בסביבה,

01:18:39.745 --> 01:18:42.103
האם זה ישנה משהו?

01:18:43.342 --> 01:18:48.168
- הממ. אולי... אני...

01:18:52.456 --> 01:18:56.526
יש כאן בעיה
שאני מאד מודע לה:

01:18:57.278 --> 01:18:58.318
שהיא...

01:18:59.771 --> 01:19:04.783
אף על פי שאני מדבר
מנקודת ראותו של סביבתן,

01:19:04.783 --> 01:19:06.549
וזה מאד מאד חשוב לי,

01:19:06.549 --> 01:19:08.780
הרי כשסוקרים את ההיסטוריה

01:19:08.780 --> 01:19:12.093
של מה שאנו
והתנועה למען הסביבה אמרנו

01:19:12.093 --> 01:19:14.147
בעשר השנים האחרונות
ובעשר השנים שלפניהן,

01:19:14.147 --> 01:19:15.646
ובעשר השנים שלפני כן.

01:19:16.256 --> 01:19:20.149
רוב מה שאמרנו לגבי
מה שצריך לעשות בקשר לזה,

01:19:20.149 --> 01:19:23.629
או דרך הפעולה שבה בחרנו,
כל זה התברר כטעות.

01:19:25.925 --> 01:19:30.452
אז קשה לי מאד להעמיד פנים

01:19:30.452 --> 01:19:34.361
ולעמוד כאן ולומר
שעלינו לעשות ככה או ככה.

01:19:34.361 --> 01:19:37.045
כי ייתכן שאלה אינם הפתרונות הנכונים.

01:19:38.347 --> 01:19:40.824
אני מודע לכך מאד, בכל הנוגע ל...

01:19:41.710 --> 01:19:43.242
אם נחזור שוב לאחור

01:19:43.242 --> 01:19:49.346
ונחשוב על הגנה
על בעלי-חיים באפריקה, למשל.

01:19:49.683 --> 01:19:52.985
פעם אחר פעם עשינו זאת
לא נכון.

01:19:55.336 --> 01:19:56.825
ונכון, מאמצי השימור

01:19:56.825 --> 01:20:00.821
של אחת לעשר שנים
יועילו, כמו כל דבר אחר,

01:20:01.051 --> 01:20:03.512
כדי לפתור את הבעיות
של עשר השנים שלפניהן.

01:20:03.942 --> 01:20:09.369
אז זאת שאלה של חינוך עצמי מתמיד,

01:20:09.369 --> 01:20:11.008
לנסות ולהטמיע את המידע,

01:20:11.008 --> 01:20:15.826
לנסות לראות מהי התוצאה
של מה שעשינו עד כה,

01:20:15.826 --> 01:20:17.361
ומה אפשר ללמוד מזה.

01:20:17.361 --> 01:20:24.623
וייתכן מאד שאם נחליט
להכפיל את מחיר הדלק

01:20:25.009 --> 01:20:29.368
פי עשרה או משהו כזה,
אולי יהיה לזה אפקט ש...

01:20:32.384 --> 01:20:36.989
ואולי תהיינה לכך תוצאות
שלא התכוונו אליהן.

01:20:37.909 --> 01:20:41.967
לדעתי, הכי טוב
לרכוש ידע ללא הרף,

01:20:41.967 --> 01:20:46.189
להיות הכי מודעים שנוכל
למה שבאמת קורה,

01:20:46.429 --> 01:20:52.778
אם ניצור משוב חוזר כזה,
שיגדיר את המחיר האמיתי

01:20:52.778 --> 01:20:56.669
של הנזק שאנו גורמים
ויהיה עלינו לשלם חלק מזה,

01:20:56.669 --> 01:20:59.803
הרי שאז זה יהיה
מענה טוב מאד;

01:20:59.803 --> 01:21:02.389
אבל מדאיג אותי גם
שזאת אולי לא התשובה.

01:21:02.402 --> 01:21:06.139
שזאת דרך מסובכת להגיד
"אני לא יודע".

01:21:13.818 --> 01:21:16.828
- שתי שאלות. קודם כל,
אתה יודע איפה המגבת שלך?

01:21:18.931 --> 01:21:19.695
- לא.

01:21:20.544 --> 01:21:21.614
- בסדר.

01:21:22.418 --> 01:21:24.146
- זאת תמיד היתה הבעיה שלי.

01:21:25.021 --> 01:21:27.323
מצחיק מאד, העניין עם המגבת, כי...

01:21:29.100 --> 01:21:30.892
אגלה לך מה מקורו.

01:21:30.892 --> 01:21:35.768
הייתי בחופשה עם כמה אנשים
בווילה בקורפו.

01:21:36.518 --> 01:21:38.776
ובכל יום היינו הולכים לים,

01:21:39.246 --> 01:21:42.839
וממש לפני שהיינו יוצאים לחוף
היתה תמיד בעיה:

01:21:43.589 --> 01:21:47.870
הבעיה היתה שדאגלס
לא מצליח למצוא את המגבת שלו.

01:21:49.567 --> 01:21:51.324
איפה המגבת שלי?

01:21:51.324 --> 01:21:54.808
מתחת למיטה?
על קצה המיטה? בתוך המיטה?

01:21:54.814 --> 01:21:57.867
בחדר הרחצה?
תלויה בחוץ על החבל?

01:21:57.998 --> 01:21:59.523
היא בכביסה? איפה...?

01:21:59.523 --> 01:22:03.328
יום אחרי יום לא ידעתי
איפה לעזאזל המגבת שלי.

01:22:04.083 --> 01:22:05.817
ואחרי כמה זמן התחלתי לחשוב

01:22:05.817 --> 01:22:11.536
שזה בטח מאפיין מישהו
מבולגן עמוקות.

01:22:12.506 --> 01:22:14.605
אבל אז אני...

01:22:14.605 --> 01:22:17.659
אני לא יודע אפילו
אם זה היה רעיון שלי,

01:22:17.659 --> 01:22:20.562
שמישהו יותר מסודר,

01:22:21.530 --> 01:22:24.127
שמישהו מאורגן יותר ממני

01:22:24.127 --> 01:22:27.109
הוא אדם שיודע תמיד
איפה המגבת שלו.

01:22:28.909 --> 01:22:35.256
אז כשכתבתי את
"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", הכנסתי...

01:22:35.557 --> 01:22:38.830
לעתים קרובות אתה מכניס דברים
כי לך ברור מה פירושם.

01:22:39.116 --> 01:22:42.511
וזה מעין סימן לעצמך

01:22:42.875 --> 01:22:50.506
שבטיוטה הבאה עליך להכניס משהו
שכולם יבינו אותו כמוך.

01:22:51.620 --> 01:22:53.247
אבל זה נשאר ככה,

01:22:53.268 --> 01:22:56.817
והסתבר שזה בהחלט
אומר משהו גם לכולם.

01:22:58.045 --> 01:22:59.569
זה עונה על שאלתך?

01:23:00.093 --> 01:23:02.667
- טוב. וגם, האם אנו מתנהגים

01:23:02.667 --> 01:23:05.241
כמו צאצאים של קופים
שלמדו להשתמש במקלות

01:23:05.241 --> 01:23:08.378
או כמו צאצאים של אנשים
שמחטאים טלפונים.

01:23:10.939 --> 01:23:14.556
- לדעתי, יש בגנים שלנו
גם מזה וגם מזה, חוששני.

01:23:21.864 --> 01:23:25.550
- אני בהחלט אתאבד אם אצא מכאן
בלי לשאול אותך,

01:23:25.556 --> 01:23:27.587
השאלה הזאת עלתה בדעתי
כשחברה שלי

01:23:27.587 --> 01:23:30.173
הכריחה אותי בכוח פיזי
להרים את הספר הראשון

01:23:30.173 --> 01:23:32.891
של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה",
ואני קראתי את המשפטים הראשונים

01:23:32.891 --> 01:23:34.573
בפיסקה הראשונה,

01:23:34.899 --> 01:23:38.680
"מה לכל הרוחות יש לאיש הזה
נגד שעונים דיגיטליים?!"

01:23:45.734 --> 01:23:48.449
- עלי להודות שהם השתפרו מאז...

01:23:50.709 --> 01:23:53.205
...מאז שכתבתי את הקטע הזה.

01:23:55.295 --> 01:23:58.921
אבל אם תחשבי על זה,
השעונים הדיגיטליים הראשונים, שהיו...

01:24:01.911 --> 01:24:06.633
בשעון רגיל עם מחוגים
את רואה דיאגרמת עוגה.

01:24:07.310 --> 01:24:13.440
זוכרת שפעם התלהבנו מאד
מדיאגרמות עוגה שהמחשב יצר עבורנו?

01:24:13.440 --> 01:24:15.811
"אווו! דיאגרמות עוגה!"

01:24:19.019 --> 01:24:22.609
אבל יחד עם זה
שהתלהבנו נורא מדיאגרמות עוגה

01:24:22.609 --> 01:24:25.039
וממה שהן תורמות להבנת העולם שלנו,

01:24:25.039 --> 01:24:28.045
אמרנו, "אנו לא רוצים
דיאגרמת עוגה על פרק היד.

01:24:28.598 --> 01:24:30.521
"זאת טכנולוגיה מיושנת.

01:24:30.521 --> 01:24:32.075
"לא. אנו לא רוצים משהו

01:24:32.075 --> 01:24:34.189
שדי במבט אחד כדי לדעת מה השעה.

01:24:34.189 --> 01:24:38.941
"אנו רוצים משהו שצריך
ללכת לפינה חשוכה, להניח את התיק,

01:24:38.941 --> 01:24:41.236
"וללחוץ על כפתור ולקרוא:

01:24:41.489 --> 01:24:43.740
"רגע, השעה היא 11:43?
מה זה אומר... אה...?

01:24:44.140 --> 01:24:46.465
"כמה זמן יש עד 12:00?"

01:24:48.370 --> 01:24:49.861
וזה נחשב לקידמה.

01:24:52.469 --> 01:24:54.917
אבל מה שגדול בעיני
אצל בני האדם,

01:24:55.653 --> 01:24:57.059
אפילו אם אנו צוחקים על זה,

01:24:57.765 --> 01:25:03.297
הוא שאנו לא רק ממציאים
דברים חדשים, טובים יותר,

01:25:03.297 --> 01:25:05.070
שעושים דברים טוב יותר.

01:25:05.070 --> 01:25:07.568
אלא שדברים שעובדים בסדר גמור,

01:25:07.568 --> 01:25:09.702
אפילו אותם אנו לא מסוגלים
לעזוב בשקט,

01:25:09.702 --> 01:25:14.282
וזה ההיבט הכי מקסים ומענג
אצל בני האדם,

01:25:14.469 --> 01:25:18.103
זה שאנו ממשיכים להמציא דברים
שכבר עשינו נכון.

01:25:19.833 --> 01:25:23.154
למשל, ברזי אמבטיה,
זה הרי משהו פשוט מאד,

01:25:23.185 --> 01:25:26.431
אתה מסובב - המים יוצאים.
אתה מסובב הפוך - המים נפסקים.

01:25:26.431 --> 01:25:28.838
קלטנו את זה. זה עובד.

01:25:29.087 --> 01:25:33.955
אבל מדהים שאתה נכנס
ללובי במלון או לשדה תעופה,

01:25:33.955 --> 01:25:38.630
אתה הרי ניגש לכיור בחרדה מסוימת.

01:25:38.695 --> 01:25:39.805
"רגע, מה...?

01:25:45.721 --> 01:25:48.649
"מה צריך לעשות? לסובב משהו?
ללחוץ על משהו? למשוך משהו?

01:25:48.649 --> 01:25:50.072
"ללחוץ על זה עם הברך?

01:25:53.042 --> 01:25:55.318
"אולי רק להתקרב לזה?"

01:25:59.398 --> 01:26:03.667
וכשהמים מתחילים לזרום
כי הם קלטו

01:26:03.667 --> 01:26:05.953
איזו אנרגיה מהמוח שלי או משהו,

01:26:08.612 --> 01:26:11.899
"עכשיו איך עוצרים את זה?
זה בכלל תפקידי?

01:26:11.899 --> 01:26:13.093
"זה יפסיק לבד?"

01:26:17.792 --> 01:26:20.746
חשבתי שכבר פיענחנו את עניין הברזים.

01:26:21.366 --> 01:26:27.611
אבל לדעתי נהדר שאנו ממשיכים
להמציא את זה, למרות שזה עובד,

01:26:27.611 --> 01:26:32.473
כי זאת דרך להוציא מאיתנו
את המקסימום, נכון?

01:26:37.370 --> 01:26:40.835
נראה לי שזה כל מה
שיש לי לומר בעניין זה. תודה.