WEBVTT 00:00:15.012 --> 00:00:16.794 כל מדינה בעולם, כרגע, 00:00:17.017 --> 00:00:19.047 מפעילה רפורמות בחינוך. 00:00:19.047 --> 00:00:21.022 ישנן שתי סיבות לכך. 00:00:21.022 --> 00:00:22.647 הראשונה שבהן היא כלכלית. 00:00:22.647 --> 00:00:24.335 אנשים מנסים למצוא דרך 00:00:24.541 --> 00:00:27.614 ללמד את הילדים 00:00:27.614 --> 00:00:30.318 כיצד לתפוס את מקומם בכלכלות של המאה ה -21. 00:00:30.318 --> 00:00:31.019 איך עושים את זה? 00:00:31.600 --> 00:00:33.750 הרי אין לנו כל דרך לדעת 00:00:33.750 --> 00:00:34.726 כיצד תיראה הכלכלה 00:00:34.726 --> 00:00:36.035 בשבוע הבא, 00:00:36.651 --> 00:00:40.072 בשל השינויים המהירים שמתרחשים. 00:00:40.072 --> 00:00:42.021 איך עושים את זה? 00:00:42.021 --> 00:00:43.589 הסיבה השנייה היא תרבותית. 00:00:43.616 --> 00:00:46.025 כל מדינה בעולם מנסה להבין 00:00:46.025 --> 00:00:48.621 כיצד נוכל לחנך את ילדינו 00:00:48.621 --> 00:00:50.262 ולפתח אצלם תחושה של זהות תרבותית, 00:00:50.262 --> 00:00:51.230 על מנת 00:00:51.230 --> 00:00:54.252 להעביר להם את הגנים התרבותיים שלנו 00:00:54.463 --> 00:00:57.037 כמו גם להיות חלק מתהליך הגלובליזציה. 00:00:57.037 --> 00:01:00.055 איך מרבעים את העיגול הזה? 00:01:00.055 --> 00:01:03.037 הבעיה היא שהגישה היא לנסות להתכונן לעתיד 00:01:03.037 --> 00:01:05.068 בהתאם למה שנעשה בעבר. 00:01:05.068 --> 00:01:08.020 בדרך זו יוצרים ניכור בקרב מיליוני ילדים, 00:01:08.020 --> 00:01:10.091 שלא מוצאים כל טעם בלימודים בביה"ס. 00:01:10.091 --> 00:01:12.009 כשאנחנו הלכנו לבית ספר, 00:01:12.009 --> 00:01:14.111 סיפרו לנו 00:01:14.111 --> 00:01:16.022 שאם נשקיע מאמצים, נתאמץ 00:01:16.022 --> 00:01:17.036 ונשיג תואר אקדמי, 00:01:17.036 --> 00:01:18.053 נוכל להשיג עבודה. 00:01:18.053 --> 00:01:20.052 הילדים שלנו לא מאמינים בזה. 00:01:20.052 --> 00:01:21.391 והם צודקים. 00:01:21.448 --> 00:01:23.406 מוטב להיות בעל תואר מאשר חסר תואר, 00:01:23.406 --> 00:01:25.011 אך התואר עצמו לא מבטיח דבר יותר, 00:01:25.011 --> 00:01:28.660 ובטח לא כשהמסלול להשגתו מחייב להתפשר 00:01:28.660 --> 00:01:30.862 על רוב הדברים שחשובים לך בנוגע לעצמך. 00:01:31.265 --> 00:01:32.752 יש הטוענים שעלינו להעלות את הדרישות, 00:01:32.752 --> 00:01:34.073 כאילו שמדובר באיזה רעיון מהפכני. 00:01:34.073 --> 00:01:37.087 מה, באמת? כן, כדאי. 00:01:37.858 --> 00:01:39.070 מדוע שנרצה להוריד אותן? 00:01:39.070 --> 00:01:42.020 עוד לא נתקלתי בתשובה 00:01:42.020 --> 00:01:43.087 ששכנעה אותי. 00:01:43.087 --> 00:01:46.048 אבל להעלות אותם? כמובן שכדאי. 00:01:46.048 --> 00:01:47.044 הבעיה היא 00:01:47.044 --> 00:01:49.183 שאת מערכת החינוך הקיימת 00:01:49.186 --> 00:01:53.424 עיצבו, בנו ויצרו 00:01:53.424 --> 00:01:55.099 לתקופה אחרת. 00:01:55.099 --> 00:01:57.086 היא נוצרה לראשונה 00:01:57.086 --> 00:02:01.095 בתרבות האינטלקטואלית של תקופת הנאורות, 00:02:01.959 --> 00:02:03.765 ובנסיבות הכלכליות 00:02:03.765 --> 00:02:06.027 של המהפכה התעשייתית. 00:02:06.027 --> 00:02:07.831 לפני אמצע המאה ה-19 00:02:07.831 --> 00:02:10.021 לא הייתה מערכת חינוך ציבורית. 00:02:10.021 --> 00:02:11.065 לא באמת. 00:02:11.065 --> 00:02:13.035 ניתן היה לרכוש השכלה אצל הישועים 00:02:13.035 --> 00:02:14.090 אם היה לך מספיק כסף, 00:02:14.090 --> 00:02:17.503 אך חינוך ציבורי שנשען על מיסים, 00:02:17.692 --> 00:02:19.018 שכולם חייבים לשלם אותם, 00:02:19.018 --> 00:02:20.181 חינוך שניתן בחינם, 00:02:20.336 --> 00:02:22.028 זה היה רעיון מהפכני, 00:02:22.028 --> 00:02:24.618 ואנשים רבים התנגדו לו. 00:02:24.618 --> 00:02:25.062 הם טענו 00:02:25.062 --> 00:02:28.576 שילדי הרחוב הרבים, 00:02:28.576 --> 00:02:29.551 ילדי מעמד הפועלים 00:02:29.551 --> 00:02:31.053 לא ירוויחו דבר מחינוך ציבורי. 00:02:31.053 --> 00:02:33.002 הם לא מסוגלים ללמוד לקרוא ולכתוב. 00:02:33.002 --> 00:02:35.034 מדוע לבזבז על זה משאבים? 00:02:35.034 --> 00:02:36.058 כלומר, הם יצקו לתוך העניין 00:02:36.058 --> 00:02:38.470 הרבה מאוד הנחות 00:02:38.470 --> 00:02:40.468 שקשורות למבנה חברתי ולמסוגלות. 00:02:40.630 --> 00:02:43.445 המניע היה הכורח הכלכלי של אותה תקופה, 00:02:43.586 --> 00:02:45.319 אך בבסיס העניין 00:02:45.879 --> 00:02:50.057 עמד דגם אינטלקטואלי של המוח, 00:02:50.057 --> 00:02:51.275 שהיה למעשה, 00:02:51.275 --> 00:02:53.000 האופן שבו ה"נאורות" ראתה אינטליגנציה. 00:02:53.000 --> 00:02:54.573 הם האמינו שאינטליגנציה מתקיימת 00:02:54.573 --> 00:02:57.020 רק בסוג מסוים של הסקה דדוקטיבית 00:02:57.020 --> 00:02:59.030 והכרת הקלאסיקות, 00:02:59.030 --> 00:03:02.530 מה שאנחנו מכנים יכולת אקדמית. 00:03:02.530 --> 00:03:05.737 תפיסה זו מקובעת עמוק בחינוך הציבורי. 00:03:05.737 --> 00:03:07.206 מבחינתם יש שני סוגי אנשים, 00:03:07.206 --> 00:03:09.004 אקדמאים וכאלה שאינם אקדמאים, 00:03:09.004 --> 00:03:11.016 אנשים חכמים ואנשים שאינם חכמים, 00:03:11.016 --> 00:03:12.463 וכתוצאה מכך, 00:03:12.463 --> 00:03:15.000 אנשים מבריקים רבים חושבים שאינם כאלה, 00:03:15.413 --> 00:03:16.720 מפני ששופטים אותם 00:03:16.720 --> 00:03:19.014 על בסיס תפיסה מחשבתית זו. 00:03:19.526 --> 00:03:21.192 כלומר, מדובר בשני עמודי תווך, 00:03:21.232 --> 00:03:23.003 הכלכלי והאינטלקטואלי. 00:03:23.003 --> 00:03:25.021 אני טוען 00:03:25.021 --> 00:03:28.186 שהדגם הזה גרם לכאוס 00:03:28.186 --> 00:03:29.574 בחייהם של אנשים רבים. 00:03:29.587 --> 00:03:30.578 הוא הועיל מאוד למעטים. 00:03:30.578 --> 00:03:31.372 יש אנשים 00:03:31.372 --> 00:03:32.703 שגישה זו עשתה עבורם נפלאות, 00:03:32.854 --> 00:03:34.854 אבל עבור רוב האנשים, לא. 00:03:35.655 --> 00:03:37.449 במקום זאת, הם נאלצו לסבול את זה. 00:03:37.518 --> 00:03:39.253 זוהי המגיפה המודרנית, 00:03:39.253 --> 00:03:40.544 והיא לא מובנת 00:03:40.622 --> 00:03:42.081 כפי שהיא לא נכונה. 00:03:42.081 --> 00:03:46.061 זוהי מגיפת הפרעות הקשב. 00:03:46.061 --> 00:03:50.872 זוהי מפת הפרעות הקשב באמריקה, 00:03:50.872 --> 00:03:53.068 או מפת מרשמי הפרעות הקשב. 00:03:53.961 --> 00:03:54.790 אל תטעו, 00:03:54.790 --> 00:03:57.942 אני לא טוען שאין דבר כזה 00:03:57.942 --> 00:03:59.555 הפרעת קשב. 00:03:59.713 --> 00:04:02.047 איני מוסמך לקבוע שאין דבר כזה. 00:04:02.047 --> 00:04:03.580 אני יודע שרובם הגדול 00:04:03.580 --> 00:04:05.455 של הפסיכולוגים ורופאי הילדים 00:04:05.455 --> 00:04:07.066 חושבים שבהחלט יש דבר כזה, 00:04:07.066 --> 00:04:10.055 אבל זה עדיין נושא שנוי במחלוקת. 00:04:10.905 --> 00:04:13.065 הדבר היחיד שאני יודע בוודאות 00:04:13.065 --> 00:04:15.028 הוא שלא מדובר במחלה מדבקת. 00:04:15.028 --> 00:04:18.477 הילדים האלה מקבלים תרופות באופן שגרתי 00:04:18.477 --> 00:04:20.766 כפי שנהגו פעם להוציא לנו את השקדים, 00:04:20.841 --> 00:04:23.003 על אותו בסיס גחמני, 00:04:23.003 --> 00:04:26.093 ומאותן סיבות ונהלים רפואיים. 00:04:26.093 --> 00:04:28.226 הילדים שלנו חיים 00:04:28.226 --> 00:04:30.447 בתקופה שופעת גירויים רבים יותר 00:04:30.486 --> 00:04:33.081 מבכל זמן אחר בהיסטוריה. 00:04:33.107 --> 00:04:35.861 הם "מופצצים" במידע 00:04:35.916 --> 00:04:38.960 שמושך את תשומת לבם מכל עבר. 00:04:39.024 --> 00:04:40.031 מחשבים, 00:04:40.031 --> 00:04:41.390 טלפונים ניידים, 00:04:41.390 --> 00:04:42.745 פרסומות, 00:04:42.745 --> 00:04:44.090 מאות ערוצי טלוויזיה. 00:04:44.533 --> 00:04:46.468 ועכשיו אנחנו מענישים אותם 00:04:46.468 --> 00:04:48.099 על כך שדעתם מוסחת. 00:04:48.099 --> 00:04:50.066 מוסחת מפני מה? 00:04:50.066 --> 00:04:51.092 מפני דברים משעממים, 00:04:51.092 --> 00:04:54.019 בעיקר בבית הספר. 00:04:54.019 --> 00:04:56.487 נדמה לי שאין זה צירוף מקרים 00:04:56.537 --> 00:04:58.310 שאחוזי הפרעות הקשב עולים 00:04:58.312 --> 00:05:01.015 ביחס ישיר לתפוצת המבחנים האחידים. 00:05:01.015 --> 00:05:02.852 אנחנו נותנים לילדים האלה 00:05:02.852 --> 00:05:05.029 רטלין ותרופות אחרות, 00:05:05.029 --> 00:05:07.047 לפעמים חומרים מסוכנים למדי, 00:05:07.047 --> 00:05:10.003 כדי להרגיע ולשפר את הריכוז שלהם. 00:05:10.003 --> 00:05:12.706 אך לפי הנתונים, אחוז הפרעות הקשב 00:05:12.847 --> 00:05:15.594 גדל ככל שנעים מזרחה בארצנו. 00:05:15.741 --> 00:05:22.208 אנשים מתחילים לאבד עניין באוקלהומה, 00:05:24.045 --> 00:05:27.036 בקושי מסוגלים לחשוב בארקנסו, 00:05:27.036 --> 00:05:29.035 ועד שהם מגיעים לוושינגטון, 00:05:29.035 --> 00:05:31.022 הם "מאבדים את זה" לגמרי. 00:05:31.022 --> 00:05:35.438 לכך יש סיבות אחרות, לדעתי. 00:05:35.793 --> 00:05:38.263 זוהי מגיפה בדויה. 00:05:38.489 --> 00:05:40.524 אם חושבים על זה, האמנויות, 00:05:41.056 --> 00:05:43.028 וזה לא נכון רק לגמרי אמנויות, 00:05:43.028 --> 00:05:44.508 אני חושב שזה נכון גם לגבי מדע 00:05:44.508 --> 00:05:45.074 ומתמטיקה, 00:05:45.074 --> 00:05:46.024 אבל הרשו לי... 00:05:46.024 --> 00:05:47.283 אני מתייחס לאמנויות 00:05:47.283 --> 00:05:50.011 כי זה תחום שנפגע מסוג המחשבה הזה, 00:05:50.011 --> 00:05:51.096 בעיקר. 00:05:51.786 --> 00:05:53.598 תחום האמנות 00:05:53.677 --> 00:05:59.029 קשור ישירות לרעיון החוויה האסתטית. 00:05:59.029 --> 00:06:00.195 חוויה אסתטית היא כזו 00:06:00.195 --> 00:06:03.098 שבה החושים שלנו פועלים בשיאם. 00:06:03.098 --> 00:06:05.372 שאנחנו "נוכחים" ברגע ההווה,, 00:06:05.455 --> 00:06:07.566 כשאנחנו חשים את הריגוש 00:06:07.566 --> 00:06:10.032 שבחוויה שעוברת עלינו, 00:06:10.032 --> 00:06:12.077 כשאנחנו חווים את החיים במלואם. 00:06:12.077 --> 00:06:16.034 "חוויה מרדימה היא כאשר החושים "כבים, 00:06:16.034 --> 00:06:19.008 ואנחנו חירשים למה שקורה סביבנו. 00:06:19.008 --> 00:06:22.023 כך פועלות רוב התרופות האלה. 00:06:22.023 --> 00:06:23.796 אנחנו שולחים את הילדים שלנו ללמוד 00:06:23.911 --> 00:06:26.042 כאשר אנחנו מרדימים אותם, 00:06:26.042 --> 00:06:27.564 ואני חושב שצריך לעשות בדיוק ההיפך. 00:06:27.564 --> 00:06:28.586 אנחנו לא צריכים להרדים אותם, 00:06:28.612 --> 00:06:30.051 אנחנו צריכים להעיר אותם 00:06:30.051 --> 00:06:32.055 כדי שיחוו את מה שיש בתוכם. 00:06:32.055 --> 00:06:34.041 אבל זה הדגם שיש לנו. 00:06:34.041 --> 00:06:36.353 אני חושב שמערכת החינוך שלנו 00:06:36.353 --> 00:06:40.930 מבוססת על אינטרסים תעשייתיים 00:06:41.393 --> 00:06:43.059 ובנויה בדמותם, 00:06:43.059 --> 00:06:45.000 אתן לכם כמה דוגמאות. 00:06:45.000 --> 00:06:46.235 בתי הספר שלנו 00:06:46.235 --> 00:06:48.406 עדיין מאורגנים כמו מפעלים. 00:06:48.406 --> 00:06:49.360 פעמונים מצלצלים, 00:06:49.360 --> 00:06:50.345 מבנים נפרדים, 00:06:50.949 --> 00:06:53.092 לתחומים נפרדים. 00:06:53.433 --> 00:06:56.371 אנחנו עדיין מלמדים את הילדים שלנו בקבוצות. 00:06:56.918 --> 00:07:00.023 הם עוברים דרך המערכת לפי קבוצות גיל. 00:07:00.023 --> 00:07:01.086 מדוע אנחנו עושים זאת? 00:07:01.086 --> 00:07:03.034 מדוע אנחנו מניחים 00:07:03.034 --> 00:07:05.588 שהדבר החשוב ביותר שמשותף לילדים 00:07:05.588 --> 00:07:07.066 הוא הגיל שלהם? 00:07:07.405 --> 00:07:09.258 זה כאילו שהדבר החשוב ביותר אצלם 00:07:09.258 --> 00:07:11.033 הוא תאריך הייצור שלהם. 00:07:11.790 --> 00:07:14.016 אני מכיר ילדים טובים יותר מילדים אחרים 00:07:14.016 --> 00:07:15.789 מאותו גיל בתחומים שונים, 00:07:15.956 --> 00:07:18.071 בשעות שונות של היום, 00:07:18.071 --> 00:07:20.692 או טובים בקבוצות קטנות יותר מאשר בגדולות. 00:07:20.694 --> 00:07:22.071 או שלפעמים הם רוצים להיות לבד. 00:07:22.071 --> 00:07:24.005 אם רוצים לחשוב על דגם של לימוד, 00:07:24.005 --> 00:07:26.047 יש לזנוח את גישת קו הייצור הזאת. 00:07:26.047 --> 00:07:28.603 מדובר למעשה בקונפורמיות, 00:07:28.603 --> 00:07:29.478 וזו מהות העניין. 00:07:29.478 --> 00:07:31.436 כשמסתכלים על המבחנים האחידים 00:07:31.461 --> 00:07:33.039 ותוכניות הלימודים האחידות, 00:07:33.039 --> 00:07:35.083 רואים שמדובר בהאחדה. 00:07:35.083 --> 00:07:37.540 אני חושב שעלינו לפנות בכיוון הנגדי. 00:07:37.671 --> 00:07:40.017 זו כוונתי בשינוי תבנית המחשבה. 00:07:40.017 --> 00:07:41.672 יש מחקר נפלא 00:07:41.672 --> 00:07:44.030 בנושא חשיבה מסועפת 00:07:44.030 --> 00:07:45.958 שפורסם לפני כמה שנים. 00:07:45.958 --> 00:07:48.750 חשיבה מסועפת אינה זהה ליצירתיות. 00:07:49.027 --> 00:07:50.582 אני מגדיר יצירתיות 00:07:50.582 --> 00:07:52.634 כתהליך העלאת רעיונות מקוריים 00:07:52.634 --> 00:07:53.681 בעלי ערך. 00:07:54.429 --> 00:07:56.474 חשיבה מסועפת אינה מילה נרדפת, 00:07:56.881 --> 00:08:02.004 אלא מסוגלות חיונית ליצירתיות. 00:08:02.004 --> 00:08:02.814 זו היכולת 00:08:02.814 --> 00:08:05.866 למצוא פתרונות רבים לשאלה אחת, 00:08:06.018 --> 00:08:08.026 דרכים שונות רבות לפירוש השאלה, 00:08:08.026 --> 00:08:12.003 "חשיבה שאדוארד דה בונו היה מכנה "אופקית, 00:08:12.003 --> 00:08:16.618 לא רק חשיבה ליניארית או מכונסת. 00:08:16.751 --> 00:08:18.932 לראות פתרונות רבים יותר מאחד. 00:08:19.589 --> 00:08:20.631 יש ניסויים בנושא הזה. 00:08:20.631 --> 00:08:22.431 דוגמה אחת תהיה 00:08:22.431 --> 00:08:24.001 לבקש מאנשים לחשוב 00:08:24.001 --> 00:08:26.904 כמה שימושים יש לאטב נייר? 00:08:28.070 --> 00:08:29.360 שאלות שגרתיות. 00:08:29.393 --> 00:08:31.137 רוב האנשים ימצאו 10 או 15 שימושים. 00:08:31.615 --> 00:08:34.004 מי שטוב בזה ימצא 200 שימושים. 00:08:34.497 --> 00:08:35.936 הם עושים זאת כשהם חושבים, 00:08:36.038 --> 00:08:37.617 אולי האטב הזה יהיה ענקי 00:08:37.617 --> 00:08:39.094 ויהיה עשוי מגומי מוקצף? 00:08:39.094 --> 00:08:42.053 האם הוא חייב להיות האוטב המוכר לנו, ג'ים? 00:08:42.053 --> 00:08:44.049 יש ניסויים בעניינים האלה. 00:08:44.049 --> 00:08:46.066 ערכו ניסוי עם 1,500 אנשים 00:08:46.066 --> 00:08:49.041 "בספר שנקרא "נקודת השבירה ומעבר לה, 00:08:49.041 --> 00:08:50.315 ובניסוי שהם ערכו, 00:08:50.321 --> 00:08:52.513 אם קיבלת ציון מעל לרמה מסוימת, 00:08:52.652 --> 00:08:56.044 אתה נחשב לגאון בחשיבה מסועפת. 00:08:56.044 --> 00:08:57.044 בסדר? 00:08:57.044 --> 00:08:58.611 אז השאלה שאני שואל היא 00:08:58.620 --> 00:09:02.774 כמה מקרב 1,500 הנסיינים שהשתתפו 00:09:03.125 --> 00:09:06.038 הגיעו לדרגת גאונות בחשיבה מסועפת? 00:09:06.038 --> 00:09:08.047 ואתם צריכים לדעת עליהם עוד פרט אחד. 00:09:08.047 --> 00:09:10.054 כולם היו ילדי גן. 00:09:10.054 --> 00:09:11.698 מה דעתכם? 00:09:11.787 --> 00:09:13.093 מה אחוז הגאונים שנמצא? 00:09:13.747 --> 00:09:15.635 שמונים אחוזים? תודה. 00:09:15.724 --> 00:09:16.720 שמונים אחוזים. בסדר. 00:09:17.009 --> 00:09:18.033 תשעים ושמונה אחוזים. 00:09:18.269 --> 00:09:19.517 אחד הדברים שחשוב לדעת 00:09:19.517 --> 00:09:20.933 הוא שזה היה מחקר אורכי, 00:09:21.092 --> 00:09:25.318 כך שהם בחנו את אותם ילדים אחרי 5 שנים 00:09:25.490 --> 00:09:27.330 כשהיו בני שמונה עד עשר. 00:09:27.611 --> 00:09:29.077 מה דעתכם? חמישים אחוזים? 00:09:29.283 --> 00:09:32.286 בחנו אותם שוב 5 שנים לאחר מכן, 00:09:32.286 --> 00:09:34.767 כשהיו בני 13 עד 15. 00:09:35.057 --> 00:09:39.005 אתם רואים כאן נטייה, נכון? 00:09:39.005 --> 00:09:42.742 זה מעניין, 00:09:42.963 --> 00:09:45.978 כי לא חשבתם שהכיוון יהיה הפוך, נכון? 00:09:46.678 --> 00:09:48.253 שמתחילים במקום נמוך יחסית 00:09:48.253 --> 00:09:49.634 ומשתפרים ככל שמתבגרים. 00:09:49.756 --> 00:09:51.098 אבל זה מוכיח שני דברים. 00:09:51.098 --> 00:09:53.333 ראשית, לכולנו יש את היכולת הזאת, 00:09:54.415 --> 00:09:57.030 ושנית, היא בעיקר מדרדרת. 00:09:57.054 --> 00:09:57.947 הרבה מאוד דברים 00:09:57.947 --> 00:09:59.419 קרו לילדים אלה בהתבגרותם. 00:09:59.739 --> 00:10:01.030 המון. 00:10:01.030 --> 00:10:02.708 אחד הדברים החשובים ביותר שקרו להם, 00:10:02.708 --> 00:10:03.678 אני בטוח בכך לגמרי, 00:10:03.678 --> 00:10:05.733 שבינתיים הם כבר משכילים. 00:10:06.439 --> 00:10:07.936 הם בילו עשר שנים בבית הספר 00:10:07.936 --> 00:10:09.043 ושם אמרו להם שיש רק תשובה אחת. 00:10:09.043 --> 00:10:10.049 היא רשומה מאחור, 00:10:10.618 --> 00:10:11.667 ואל תסתכלו. 00:10:11.794 --> 00:10:14.164 ואל תעתיקו. 00:10:14.379 --> 00:10:16.045 זה נקרא לרמות. 00:10:16.196 --> 00:10:17.182 מחוץ לכותלי בית הספר 00:10:17.182 --> 00:10:18.457 זה נקרא שיתוף פעולה. 00:10:18.471 --> 00:10:20.065 אבל בבית הספר זה לא כך, 00:10:20.828 --> 00:10:23.008 זה לא מפני שכך המורים רוצים, 00:10:23.008 --> 00:10:25.091 אלא מפני שכך זה קורה. 00:10:25.710 --> 00:10:29.570 זה כך מפני שמערכת החינוך בנויה כך. 00:10:29.817 --> 00:10:32.027 חייבים לחשוב אחרת על היכולת האנושית. 00:10:32.027 --> 00:10:34.615 חייבים לזנוח את התפיסה הישנה 00:10:34.615 --> 00:10:36.752 של אקדמי, לא אקדמי, 00:10:37.061 --> 00:10:38.881 מופשט, תיאורתי, 00:10:38.921 --> 00:10:40.008 מקצועי, 00:10:40.339 --> 00:10:41.862 ולראות את מה שזה באמת. 00:10:41.934 --> 00:10:44.049 מיתוס. 00:10:44.049 --> 00:10:45.725 שנית, חייבים להבין 00:10:45.725 --> 00:10:47.732 שהלמידה הטובה ביותר קורית בקבוצות. 00:10:47.770 --> 00:10:50.377 שיתוף פעולה הוא זה שמצמיח. 00:10:50.590 --> 00:10:52.764 אם אנחנו מפרידים בין אנשים 00:10:52.764 --> 00:10:54.010 ושופטים אותם בנפרד, 00:10:54.010 --> 00:10:57.482 אנחנו מעמידים מכשול 00:10:57.482 --> 00:10:59.522 בינם לבין סביבת הלמידה הטבעית שלהם. 00:10:59.913 --> 00:11:00.705 ושלישית, 00:11:00.705 --> 00:11:03.754 מדובר בתרבות הממסדית שלנו, 00:11:03.754 --> 00:11:05.039 בהרגלים של הממסד שלנו 00:11:05.039 --> 00:11:09.467 ובסביבת הגידול שהוא לוקח לעצמו.