WEBVTT

00:00:00.110 --> 00:00:03.749
אני חייל משוחרר
של ספינת החלל "אנטרפרייז".

00:00:04.539 --> 00:00:07.899
הגבהתי עוף ברחבי הגלקסיה

00:00:07.899 --> 00:00:10.635
בספינת החלל הענקית שהטסתי

00:00:10.635 --> 00:00:12.034
יחד עם צוות שכלל אנשים

00:00:12.034 --> 00:00:14.970
מכל רחבי העולם,

00:00:14.970 --> 00:00:18.420
מגזעים רבים ושונים, 
תרבויות רבות ושונות,

00:00:18.420 --> 00:00:20.264
מורשות רבות ושונות,

00:00:20.264 --> 00:00:22.221
כולם עובדים בשיתוף-פעולה,

00:00:22.221 --> 00:00:25.866
כשהמשימה שלנו -
לחקור עולמות חדשים וזרים,

00:00:25.866 --> 00:00:29.742
לחפש חיים חדשים 
ותרבויות חדשות,

00:00:29.742 --> 00:00:34.705
ללכת בעוז למקומות שאליו
בהם טרם דרך איש.

NOTE Paragraph

00:00:34.705 --> 00:00:36.190
ובכן -

00:00:36.190 --> 00:00:41.654
(מחיאות כפיים) -

00:00:42.906 --> 00:00:47.561
אני נכדם של מהגרים מיפן
שהגיעו לאמריקה

00:00:49.692 --> 00:00:53.177
שהלכו בעוז לעולם חדש וזר,

00:00:53.177 --> 00:00:56.013
בחיפוש אחר הזדמנויות חדשות.

00:00:56.463 --> 00:00:59.499
אמי נולדה בסקרמנטו, קליפורניה.

00:00:59.499 --> 00:01:01.940
אבי בא מסן פרנסיסקו.

00:01:01.940 --> 00:01:04.685
הם נפגשו והתחתנו בלוס אנג'לס
ושם נולדתי אני.

NOTE Paragraph

00:01:08.566 --> 00:01:10.392
הייתי בן ארבע

00:01:10.582 --> 00:01:16.979
כשפרל הרבור הופצצה
ב-7 לדצמבר 1941 על ידי יפן,

00:01:17.561 --> 00:01:23.730
ובין-לילה,
העולם הוטל למלחמת עולם.

00:01:24.894 --> 00:01:29.537
את אמריקה סחף לפתע גל של היסטריה

00:01:31.081 --> 00:01:36.035
יפנים-אמריקניים,
אזרחים אמריקניים ממוצא יפני,

00:01:36.035 --> 00:01:41.020
החלו לספוג יחס של חשד, פחד


00:01:41.542 --> 00:01:44.504
ושנאה גלויה,

00:01:44.504 --> 00:01:49.544
רק בגלל שבמקרה נראינו כמו
האנשים שהפציצו את פרל הארבור.

00:01:49.870 --> 00:01:53.340
וההיסטריה הלכה וגדלה

00:01:53.340 --> 00:01:56.930
עד שבפברואר 1942

00:01:57.330 --> 00:02:01.054
נשיא ארה"ב,
פרנקלין דלאנו רוזוולט,

00:02:01.484 --> 00:02:04.067
הורה לאסוף מיד את כל
היפנים-אמריקניים

00:02:04.067 --> 00:02:08.256
שבחוף המערבי של אמריקה

00:02:08.942 --> 00:02:12.147
ללא האשמות, ללא משפט

00:02:12.147 --> 00:02:14.574
ללא הליך הוגן -

00:02:14.574 --> 00:02:18.755
הליך הוגן, מאושיות הליבה
של מערכת המשפט שלנו.

00:02:18.758 --> 00:02:21.207
כל זה נעלם.

00:02:21.207 --> 00:02:23.306
הפקודה היתה לאסוף אותנו

00:02:23.306 --> 00:02:27.567
ולכלוא אותנו בעשרה מחנות
מוקפים בגדרות תיל

00:02:27.567 --> 00:02:31.759
בכמה מהמקומות השוממים
ביותר באמריקה:

00:02:31.759 --> 00:02:35.186
המדבר היוקד של אריזונה,

00:02:35.186 --> 00:02:38.651
הביצות המחניקות של ארקנסו,

00:02:38.651 --> 00:02:42.344
אזורי הישימון של ויומינג,
איידהו, יוטה, קולורדו,

00:02:42.344 --> 00:02:47.778
ושניים מהמקומות השוממים ביותר בקליפורניה.

NOTE Paragraph

00:02:47.778 --> 00:02:52.546
ב-20 לאפריל חגגתי
את יום הולדתי החמישי,

00:02:52.546 --> 00:02:56.163
וכמה שבועות לאחר יום הולדתי,

00:02:56.163 --> 00:03:00.844
הורי העירו את אחי הצעיר,
את אחותי התינוקת ואותי

00:03:00.844 --> 00:03:03.021
מוקדם מאוד בבוקר

00:03:03.021 --> 00:03:05.656
והלבישו אותנו בחפזון.

00:03:06.246 --> 00:03:10.760
אחי ואני היינו בסלון,
הבטנו מבעד לחלון שבחזית הבית

00:03:11.303 --> 00:03:15.297
וראינו שני חיילים מתקרבים
בשביל הגישה שלנו.

00:03:15.297 --> 00:03:19.669
הם נשאו רובים מצוידים בכידונים.

00:03:19.669 --> 00:03:22.470
הם רקעו בכבדות על המרפסת הקדמית

00:03:22.470 --> 00:03:24.429
והלמו בדלת.

00:03:24.889 --> 00:03:27.094
אבי פתח את הדלת

00:03:27.094 --> 00:03:31.105
והחיילים פקדו עלינו לצאת מביתנו.

00:03:32.035 --> 00:03:36.140
אבי נתן לאחי ולי
תיקי נשיאה קטנים,

00:03:36.140 --> 00:03:39.418
יצאנו ועמדנו על שביל הגישה

00:03:39.418 --> 00:03:42.413
וחיכינו שאמא שלנו תצא החוצה,

00:03:42.413 --> 00:03:45.728
וכשאמי יצאה סוף סוף,

00:03:45.728 --> 00:03:48.791
היא נשאה את אחותנו התינוקת
בזרוע אחת,

00:03:48.791 --> 00:03:52.163
ותרמיל ענק בשניה,

00:03:52.163 --> 00:03:56.495
ועל שתי לחייה זלגו דמעות.

00:03:57.305 --> 00:04:01.092
לעולם לא אוכל לשכוח
את המראה הזה.

00:04:01.392 --> 00:04:04.450
הוא צרוב בזכרוני.

NOTE Paragraph

00:04:05.780 --> 00:04:10.789
נלקחנו מביתנו
והועמסנו אותנו על קרונות רכבת

00:04:10.789 --> 00:04:13.759
יחד עם עוד משפחות
יפניות-אמריקניות.

00:04:13.759 --> 00:04:18.299
שומרים הוצבו
בשני קצותיו של כל קרון,

00:04:18.699 --> 00:04:20.918
כאילו היינו פושעים.

00:04:21.398 --> 00:04:24.925
לקחו אותנו למרחק שני שלישים
מרוחבה של המדינה,

00:04:25.555 --> 00:04:29.767
כשאנו מיטלטלים ברכבת זאת
במשך ארבעה ימים ושלושה לילות,

00:04:29.767 --> 00:04:32.562
עד לביצות של ארקנסו.

00:04:33.502 --> 00:04:37.545
אני עדיין זוכר
את גדר התיל שסגרה עלי.

00:04:38.125 --> 00:04:43.992
אני זוכר את מגדל השמירה הגבוה
עם המקלעים המכוונים אלינו.

00:04:44.965 --> 00:04:47.654
אני זוכר את הזרקור שעקב אחרי

00:04:47.654 --> 00:04:51.453
כשהייתי רץ בלילה
מהצריף שלי למחראה.

00:04:52.344 --> 00:04:54.184
אבל הייתי בן חמש,

00:04:54.184 --> 00:04:57.140
וחשבתי שזה די נחמד 
שהם מאירים לי את הדרך

00:04:57.140 --> 00:04:58.387
כדי שאוכל ללכת להשתין.

00:04:58.387 --> 00:05:00.154
(צחוק)

00:05:00.394 --> 00:05:01.947
הייתי ילד,

00:05:01.947 --> 00:05:06.352
צעיר מכדי להבין את הנסיבות
להימצאי שם.

NOTE Paragraph

00:05:07.343 --> 00:05:11.619
ילדים יודעים להסתגל נהדר.

00:05:11.619 --> 00:05:15.326
מה שיכול היה להיות
לא נורמלי עד גרוטסקיות

00:05:15.326 --> 00:05:20.770
הפך עבורי להיות המצב הנורמלי
במחנה השבויים.

00:05:21.794 --> 00:05:25.484
התרגלתי לשגרת העמידה בתור
שלוש פעמים ביום

00:05:25.484 --> 00:05:29.711
כדי לאכול אוכל מחורבן
בחדר אוכל רועש.

00:05:30.231 --> 00:05:32.436
הפך להיות נורמלי עבורי 
ללכת עם אבי

00:05:32.436 --> 00:05:34.794
להתרחץ במקלחת המונית.

00:05:35.384 --> 00:05:39.805
השהייה בכלא,
במחנה אסירים מגודר בתיל,

00:05:39.805 --> 00:05:42.509
הפכה למצבי הנורמלי.

NOTE Paragraph

00:05:43.269 --> 00:05:46.440
כשהסתיימה המלחמה,
שחררו אותנו

00:05:46.962 --> 00:05:48.968
ונתנו לנו כרטיס בכיוון אחד

00:05:48.968 --> 00:05:52.214
לכל מקום שנרצה בארצות הברית.

00:05:52.534 --> 00:05:56.645
הורי החליטו לחזור הביתה
ללוס אנג'לס,

00:05:57.003 --> 00:06:01.384
אבל לוס אנג'לס לא קיבלה אותנו במאור פנים.

00:06:01.590 --> 00:06:05.256
היינו חסרי כל;
הכל נלקח מאיתנו,

00:06:05.256 --> 00:06:07.689
והעוינות הייתה עצומה.

00:06:07.689 --> 00:06:10.540
ביתנו הראשון שלנו היה
במשכנות העוני

00:06:10.540 --> 00:06:15.493
שבחלק הגרוע ביותר בעירנו,

00:06:15.493 --> 00:06:19.730
בשכנות לאנשים עזובים, שיכורים ומטורפים.

00:06:19.920 --> 00:06:22.674
בכל מקום עמדה צחנה של שתן,

00:06:22.964 --> 00:06:25.787
ברחוב, בסמטה,

00:06:25.787 --> 00:06:27.498
במסדרון.

00:06:28.108 --> 00:06:30.810
זו היתה חוויה נוראית,

00:06:30.810 --> 00:06:34.226
ועבורנו, הילדים, זה היה מפחיד.

00:06:34.226 --> 00:06:36.738
אני זוכר שפעם

00:06:36.738 --> 00:06:39.690
התקרב אלינו שיכור מתנודד,

00:06:39.690 --> 00:06:42.207
נפל ממש לפנינו

00:06:42.207 --> 00:06:43.717
והקיא.

00:06:43.717 --> 00:06:49.174
אחותי הקטנה אמרה:
"אמא, בואי נחזור הביתה",

00:06:49.174 --> 00:06:51.480
כי המקום שמאחורי גדר התיל

00:06:51.480 --> 00:06:54.096
היה בשבילנו

00:06:54.096 --> 00:06:55.579
הבית.

NOTE Paragraph

00:06:56.939 --> 00:07:00.530
הורי עבדו קשה
כדי לשוב ולעמוד על רגליהם.

00:07:00.547 --> 00:07:01.666
איבדנו הכל.

00:07:01.666 --> 00:07:04.170
הם היו באמצע חייהם

00:07:04.170 --> 00:07:05.805
והיה עליהם להתחיל הכל מחדש.

00:07:05.805 --> 00:07:08.354
הם עבדו בפרך,

00:07:08.354 --> 00:07:11.632
ובסופו של דבר הצליחו

00:07:11.632 --> 00:07:14.120
לצבור את סכום הכסף הדרוש כדי לקנות

00:07:14.120 --> 00:07:17.285
בית עם שלושה חדרי-שינה
בשכונה נחמדה.

00:07:17.285 --> 00:07:18.876
הייתי אז נער מתבגר,

00:07:18.876 --> 00:07:23.130
ונעשיתי סקרן מאוד
באשר לילדותי בכלא.

00:07:23.940 --> 00:07:26.980
קראתי ספרי אזרחות שסיפרו לי

00:07:26.980 --> 00:07:30.691
על האידיאלים של הדמוקרטיה האמריקנית.

00:07:30.691 --> 00:07:33.356
כל בני האדם נבראו שווים,

00:07:33.356 --> 00:07:36.267
יש לנו זכות בלתי ניתנת להעברה

00:07:36.267 --> 00:07:41.206
לחיים, חרות ורדיפת אושר,

00:07:41.206 --> 00:07:46.770
ולא יכולתי ליישב זאת
עם מה שהכרתי מילדותי בכלא.

00:07:47.050 --> 00:07:48.910
קראתי ספרי היסטוריה,

00:07:48.910 --> 00:07:51.781
ולא מצאתי בהם דבר על זה.

00:07:51.781 --> 00:07:55.685
ולכן נהגתי למשוך את אבי,
לאחר ארוחת הערב,

00:07:55.685 --> 00:08:00.245
לשיחות ארוכות שלפעמים התלהטו.

00:08:00.245 --> 00:08:03.013
ניהלנו המון שיחות כאלו,

00:08:03.633 --> 00:08:05.792
ומה שקיבלתי מהן

00:08:05.792 --> 00:08:07.982
היה את חוכמתו של אבי.

00:08:07.982 --> 00:08:10.294
הוא היה זה שסבל הכי הרבה

00:08:10.294 --> 00:08:13.760
באותם תנאי מאסר,

00:08:13.760 --> 00:08:17.737
ובכל זאת הוא הבין את 
הדמוקרטיה האמריקנית.

00:08:17.737 --> 00:08:20.464
הוא אמר לי שהדמוקרטיה שלנו

00:08:20.464 --> 00:08:22.571
היא דמוקרטיה של אנשים,

00:08:22.571 --> 00:08:25.630
והיא יכולה להיות גדולה כמו 
שהאנשים יכולים להיות,

00:08:25.630 --> 00:08:30.821
וגם מועדת לטעויות,
בדיוק כמו אנשים.

00:08:30.821 --> 00:08:33.081
הוא אמר לי שדמוקרטיה אמריקנית

00:08:33.081 --> 00:08:37.077
תלויה במהותה באנשים טובים

00:08:37.077 --> 00:08:41.048
שמוקירים את האידיאלים
של המערכת שלנו 


00:08:41.048 --> 00:08:46.988
ולוקחים חלק פעיל בתהליך
שגורם לדמוקרטיה שלנו להצליח.

00:08:47.408 --> 00:08:51.343
והוא לקח אותי אל מטה בחירות -

00:08:51.343 --> 00:08:55.134
מושל אילינוי רץ אז לנשיאות --

00:08:55.134 --> 00:08:59.822
והכיר לי את הפוליטיקה האמריקנית
של הבחירות.

00:08:59.822 --> 00:09:02.183
והוא גם סיפר לי על

00:09:02.183 --> 00:09:06.781
אמריקנים צעירים ממוצא יפני
שנלחמו במלחמת העולם השניה.

NOTE Paragraph

00:09:07.021 --> 00:09:09.825
כאשר פרל הרבור הופצצה,

00:09:09.825 --> 00:09:12.806
אמריקנים צעירים ממוצא יפני, 
כמו כל האמריקנים הצעירים,

00:09:12.806 --> 00:09:15.304
מיהרו ללשכת הגיוס שלהם

00:09:15.304 --> 00:09:18.712
כדי להתנדב להילחם למען ארצנו.

00:09:18.712 --> 00:09:21.144
מעשה זה של פטריוטיות

00:09:21.144 --> 00:09:24.722
נענה בסטירת לחי.

00:09:25.462 --> 00:09:28.466
מנעו מאיתנו לשרת

00:09:28.466 --> 00:09:34.328
וסיווגו אותנו כאויב מבית.

00:09:34.328 --> 00:09:37.372
היה שערורייתי להיקרא "אויב"

00:09:37.372 --> 00:09:40.590
כשאתה מתנדב להילחם
למען ארצך,

00:09:40.590 --> 00:09:44.960
אבל זה היה חלק מהמונח
"אויב מבית,"

00:09:44.960 --> 00:09:48.070
שפירושו

00:09:48.590 --> 00:09:52.111
"אזרח" במובן השלילי.

00:09:52.111 --> 00:09:56.141
אפילו את המילה "אזרח" לקחו מאיתנו

00:09:56.141 --> 00:10:00.389
וכלאו אותה למשך שנה שלמה.

NOTE Paragraph

00:10:00.389 --> 00:10:02.377
ואז הממשלה ראתה

00:10:02.377 --> 00:10:06.747
שיש מחסור בכוח אדם לוחם,

00:10:06.747 --> 00:10:11.126
ובאותה מהירות בה הם
אספו וכלאו אותנו,

00:10:11.126 --> 00:10:15.913
הם פתחו את הצבא לשירות
של אמריקנים צעירים ממוצא יפני.

00:10:16.171 --> 00:10:18.838
זה היה חסר היגיון לחלוטין,

00:10:18.838 --> 00:10:21.072
אבל הדבר המדהים,

00:10:21.412 --> 00:10:23.429
הדבר המהמם,

00:10:23.429 --> 00:10:28.052
הוא שאלפי צעירים,
גברים ונשים אמריקנים ממוצא יפני

00:10:28.340 --> 00:10:32.303
יצאו שוב מאחורי גדרות תיל אלה,

00:10:32.303 --> 00:10:35.760
לבשו מדים זהים לאלה
של השומרים שלנו,

00:10:35.760 --> 00:10:39.288
השאירו מאחוריהם במאסר
את משפחותיהם,

00:10:39.288 --> 00:10:41.602
ויצאו להילחם למען הארץ הזאת.

NOTE Paragraph

00:10:41.602 --> 00:10:43.563
הם הצהירו שיילחמו

00:10:43.563 --> 00:10:49.079
לא רק כדי להוציא את משפחותיהם
מבין גדרות התיל אלה,

00:10:49.387 --> 00:10:52.617
אלא משום שהם הוקירו 
את עצם האידיאל

00:10:52.617 --> 00:10:56.530
שממשלתנו מייצגת,
שהיא אמורה לייצג,

00:10:56.731 --> 00:11:01.632
ושהתרוקן מתוכן אחרי מה שעוללה:

NOTE Paragraph

00:11:03.145 --> 00:11:05.849
האידיאל שכל בני האדם נולדו שווים.

00:11:05.849 --> 00:11:09.300
והם הלכו להילחם למען הארץ הזאת.

00:11:09.300 --> 00:11:13.270
הם הוצבו ביחידה מופרדת
שכולה יפנים-אמריקניים

00:11:13.270 --> 00:11:15.826
ונשלחו לשדות הקרב של אירופה,

00:11:15.826 --> 00:11:18.897
והם השליכו עצמם אל מול האש.

00:11:18.897 --> 00:11:24.602
הם נלחמו באומץ ובגבורה מדהימים.

00:11:25.200 --> 00:11:28.962
הם נשלחו למשימות המסוכנות ביותר

00:11:28.962 --> 00:11:34.193
והם ספגו את הנפגעים הרבים ביותר
יחסית לכל יחידה אחרת.

NOTE Paragraph

00:11:35.649 --> 00:11:39.214
יש קרב אחד שממחיש את זה.

00:11:39.214 --> 00:11:41.988
זה היה הקרב על הקו הגותי.

00:11:41.988 --> 00:11:46.527
הגרמנים היו מחופרים על צלע הר,

00:11:46.527 --> 00:11:48.449
צלע הר סלעי,

00:11:48.449 --> 00:11:51.239
במערות בלתי חדירות,

00:11:51.239 --> 00:11:54.200
ושלושה גדודים של בעלות הברית

00:11:54.200 --> 00:11:57.558
הפגיזו אותה שוב ושוב
במשך שישה חודשים,

00:11:57.558 --> 00:11:59.892
והם נקלעו למבוי סתום.

00:11:59.892 --> 00:12:05.546
גדוד 442 נצטווה להצטרף ללחימה,

00:12:06.108 --> 00:12:08.274
אבל הלוחמים של גדוד 442

00:12:08.274 --> 00:12:13.394
העלו רעיון יוצא-דופן אך מסוכן:

00:12:13.734 --> 00:12:17.989
צידו האחורי של ההר
היה צוק סלע תלול.

00:12:18.190 --> 00:12:23.519
הגרמנים חשבו שלא תיתכן התקפה מאחור.

00:12:24.109 --> 00:12:28.750
הגברים של 442 החליטו 
לעשות את הבלתי-אפשרי.

00:12:28.750 --> 00:12:32.223
בלילה אפל ללא ירח,

00:12:32.223 --> 00:12:36.471
הם התחילו לטפס על קיר הסלע,

00:12:36.471 --> 00:12:40.090
שמתחתיו תהום של יותר מ-300 מטר

00:12:40.090 --> 00:12:42.737
בציוד לחימה מלא.

00:12:42.737 --> 00:12:48.231
הם טיפסו כל הלילה
על המצוק התלול ההוא,

00:12:50.659 --> 00:12:52.232
בחשכה,

00:12:52.232 --> 00:12:56.032
כמה מהם איבדו
את אחיזת היד או הרגל

00:12:56.032 --> 00:12:59.762
ונפלו אל מותם
אל הערוץ שלמטה

00:13:00.453 --> 00:13:04.630
כל הנופלים נפלו בשקט.

00:13:04.630 --> 00:13:09.665
איש לא צעק,
שמא יסגיר את מיקומם.

00:13:10.427 --> 00:13:14.285
הגברים טיפסו במשך שמונה שעות רצופות,

00:13:14.285 --> 00:13:17.934
ואלה שהגיעו לפיסגה

00:13:17.934 --> 00:13:21.476
המתינו שם עד אור ראשון,

00:13:21.886 --> 00:13:24.965
וברגע שהאור הפציע,

00:13:24.965 --> 00:13:26.558
הם תקפו.

00:13:26.558 --> 00:13:28.212
הגרמנים הופתעו,

00:13:28.212 --> 00:13:32.300
והם כבשו את ההר
ופרצו את הקו הגותי.

00:13:33.280 --> 00:13:35.258
מבוי סתום בן שישה חודשים

00:13:35.258 --> 00:13:40.033
נפרץ על ידי גדוד 442
בתוך 32 דקות.

NOTE Paragraph

00:13:40.444 --> 00:13:44.080
זה היה מעשה מדהים.

00:13:44.080 --> 00:13:46.140
וכשהמלחמה הסתיימה,

00:13:46.930 --> 00:13:50.147
יחידה 442 חזרה לארה"ב

00:13:50.147 --> 00:13:55.503
כיחידה המעוטרת ביותר
בכל מלחמת העולם השניה.

00:13:55.503 --> 00:13:58.420
בשובם, קידם את פניהם על מדשאת
הבית הלבן

00:13:58.420 --> 00:14:00.816
הנשיא טרומן, שאמר להם,

00:14:00.816 --> 00:14:04.244
"לחמתם לא רק באויב

00:14:04.244 --> 00:14:08.694
"אלא גם בדעות הקדומות,
וניצחתם."

NOTE Paragraph

00:14:08.694 --> 00:14:11.670
אלה הגיבורים שלי.

00:14:12.290 --> 00:14:15.337
הם דבקו באמונתם

00:14:15.337 --> 00:14:18.389
באידיאלים הזוהרים של 
הארץ הזאת,

00:14:18.389 --> 00:14:22.680
והם הוכיחו שלהיות אמריקני

00:14:22.680 --> 00:14:25.890
איננו מנת חלקם של אחדים,

00:14:25.890 --> 00:14:31.323
שהגזע אינו מגדיר בשבילנו
את היותנו אמריקנים.

00:14:31.323 --> 00:14:37.084
הם הרחיבו את הגדרת האמריקאי
גם ליפנים האמריקנים

00:14:37.084 --> 00:14:41.398
שזכו ליחס של פחד, חשד ושנאה.

00:14:41.398 --> 00:14:44.189
הם היו מחוללי שינוי,

00:14:44.609 --> 00:14:48.491
והם הותירו לי מורשת

00:14:49.308 --> 00:14:51.097
אלה הגיבורים שלי

00:14:51.097 --> 00:14:53.448
וגם אבי הוא הגיבור שלי,

00:14:53.448 --> 00:14:55.258
הוא הבין מהי דמוקרטיה

00:14:55.258 --> 00:14:58.359
ולימד אותי לאורה.

00:14:59.329 --> 00:15:01.819
הם העניקו לי מורשת.

00:15:01.819 --> 00:15:05.331
ולמורשת מתלווה אחריות,

00:15:05.331 --> 00:15:07.597
ואני מסור למטרה

00:15:07.597 --> 00:15:09.586
של הפיכת ארצי

00:15:09.586 --> 00:15:12.790
לאמריקה עוד יותר טובה,

00:15:12.790 --> 00:15:15.000
להפיכת ממשלתנו

00:15:15.520 --> 00:15:18.497
לדמוקרטיה עוד יותר אמיתית,

00:15:18.497 --> 00:15:25.057
והודות לגיבורים שלי
ולמאבקינו,

00:15:25.859 --> 00:15:27.858
אני יכול להתייצב בפניכם

00:15:27.858 --> 00:15:30.717
כיפני-אמריקני גיי.

00:15:30.717 --> 00:15:33.184
אבל יותר מזה:

00:15:33.184 --> 00:15:36.422
כאמריקני גאה.

NOTE Paragraph

00:15:37.192 --> 00:15:38.839
תודה רבה לכם.

NOTE Paragraph

00:15:38.839 --> 00:15:41.350
(מחיאות כפיים)