WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:02.000
נולדתי בדן בוס,

00:00:02.000 --> 00:00:05.000
המקום אותו הצייר הירונימוס בוש אימץ כשמו.

00:00:05.000 --> 00:00:07.000
ולכן תמיד חיבבתי מאוד את הצייר הזה

00:00:07.000 --> 00:00:10.000
שחי ועבד במאה ה-15.

00:00:10.000 --> 00:00:12.000
מה שמעניין לגביו בהקשר של מוסר הוא

00:00:12.000 --> 00:00:15.000
שהוא חי בתקופה בה השפעתה של הדת הלכה ונחלשה,

00:00:15.000 --> 00:00:17.000
ולדעתי, הוא תהה

00:00:17.000 --> 00:00:19.000
מה יקרה לחברה

00:00:19.000 --> 00:00:22.000
אם לא תהיה דת או אם תהיה פחות דת.

00:00:22.000 --> 00:00:25.000
וכך הוא צייר את הציור המפורסם הזה, "גן התענוגות הארציים,"

00:00:25.000 --> 00:00:27.000
שיש שפירשו כמתאר

00:00:27.000 --> 00:00:29.000
את האנושות לפני היציאה מגן עדן,

00:00:29.000 --> 00:00:32.000
או את האנושות ללא היציאה מגן עדן כלל.

00:00:32.000 --> 00:00:34.000
כך שזה גורם לך לחשוב

00:00:34.000 --> 00:00:37.000
מה היה קורה לולא טעמנו מפרי עץ הדעת,

00:00:37.000 --> 00:00:40.000
ואיזה סוג של מוסר היה לנו?

NOTE Paragraph

00:00:40.000 --> 00:00:42.000
זמן רב לאחר מכן, כסטודנט,

00:00:42.000 --> 00:00:44.000
הלכתי לגן שונה מאד,

00:00:44.000 --> 00:00:47.000
לגן זואולוגי בארנהם

00:00:47.000 --> 00:00:49.000
בו יש לנו שימפנזים.

00:00:49.000 --> 00:00:51.000
זה אני כשהייתי צעיר עם שימפנזה תינוק.

00:00:51.000 --> 00:00:54.000
(צחוק)

00:00:54.000 --> 00:00:56.000
שם גיליתי שהשימפנזים

00:00:56.000 --> 00:00:59.000
הם מאד תאבי כוח, וכתבתי על כך ספר.

00:00:59.000 --> 00:01:02.000
באותה תקופה המיקוד בהרבה ממחקר בעלי החיים היה

00:01:02.000 --> 00:01:04.000
אגרסיביות ותחרות.

00:01:04.000 --> 00:01:06.000
ציירתי תמונה שלמה של ממלכת החיות,

00:01:06.000 --> 00:01:08.000
והאנושות בתוכה,

00:01:08.000 --> 00:01:10.000
המצביעה על כך שבתוך תוכנו אנחנו ביסודו של דבר תחרותיים,

00:01:10.000 --> 00:01:12.000
אנחנו אגרסיביים,

00:01:12.000 --> 00:01:15.000
ולמעשה אנחנו שם בשביל הרווח הפרטי שלנו.

00:01:15.000 --> 00:01:17.000
זוהי ההשקה של הספר שלי.

00:01:17.000 --> 00:01:19.000
אני לא בטוח כמה לעומק השימפנזים קראו את הספר

00:01:19.000 --> 00:01:22.000
אבל בהחלט נראה שהם התעניינו בו.

NOTE Paragraph

00:01:24.000 --> 00:01:26.000
במשך כל תהליך

00:01:26.000 --> 00:01:28.000
העבודה על כוח ודומיננטיות

00:01:28.000 --> 00:01:30.000
ועל אגרסיביות וכן הלאה,

00:01:30.000 --> 00:01:33.000
גיליתי ששימפנזים מתפייסים אחרי קרבות.

00:01:33.000 --> 00:01:36.000
כאן רואים שני זכרים שזה עתה נלחמו זה בזה.

00:01:36.000 --> 00:01:39.000
בסופו של דבר הם תלויים על עץ ואחד מהם מושיט יד לעבר השני.

00:01:39.000 --> 00:01:42.000
בערך שניה אחרי שצילמתי את התמונה, הם נפגשו במזלג העץ,

00:01:42.000 --> 00:01:44.000
וחיבקו ונישקו זה את זה.

NOTE Paragraph

00:01:44.000 --> 00:01:46.000
זה היה מאד מעניין.

00:01:46.000 --> 00:01:49.000
כיוון שבאותו זמן הכל סבב סביב תחרות ואגרסיביות,

00:01:49.000 --> 00:01:51.000
כך שלהתפייס לא נראה היה הגיוני.

00:01:51.000 --> 00:01:53.000
הדבר החשוב היחידי היה אם תנצח או תפסיד.

00:01:53.000 --> 00:01:55.000
אבל למה להתפייס אחרי קרב?

00:01:55.000 --> 00:01:57.000
אין בכך כל הגיון.

00:01:57.000 --> 00:02:00.000
כך עושים זאת קופי הבונובו. קופי בונובו עושים הכל דרך יחסי מין.

00:02:00.000 --> 00:02:02.000
כך שהם גם מתפייסים בעזרת יחסי מין.

00:02:02.000 --> 00:02:04.000
אבל העקרון זהה.

00:02:04.000 --> 00:02:06.000
העיקרון הוא

00:02:06.000 --> 00:02:08.000
שיש לך מערכת יחסים בעלת ערך

00:02:08.000 --> 00:02:10.000
שניזוקה מעימות,

00:02:10.000 --> 00:02:12.000
ולכן עליך לעשות משהו בנדון.

00:02:12.000 --> 00:02:14.000
כך שההשקפה הכוללת שלי על ממלכת החיות,

00:02:14.000 --> 00:02:16.000
ובני האדם בכללה,

00:02:16.000 --> 00:02:18.000
החלה להשתנות בזמן ההוא.

NOTE Paragraph

00:02:18.000 --> 00:02:20.000
אז התדמית שיש לנו

00:02:20.000 --> 00:02:22.000
במדעי המדינה, בכלכלה, במדעי הרוח

00:02:22.000 --> 00:02:24.000
וגם בפילוסופיה, לצורך העניין,

00:02:24.000 --> 00:02:26.000
היא שאדם לאדם זאב.

00:02:26.000 --> 00:02:29.000
ושעמוק בפנים, הטבע שלנו למעשה נבזי .

00:02:29.000 --> 00:02:32.000
אני חושב שזו תדמית שעושה לזאב עוול גדול.

00:02:32.000 --> 00:02:34.000
אחרי הכל, הזאב

00:02:34.000 --> 00:02:36.000
הוא חיה שיתופית מאד.

00:02:36.000 --> 00:02:38.000
וזו הסיבה שלרבים מכם יש כלב בבית,

00:02:38.000 --> 00:02:40.000
שלו כל התכונות הללו גם כן.

00:02:40.000 --> 00:02:42.000
התדמית הזו עושה גם עוול לאנושות,

00:02:42.000 --> 00:02:46.000
כי האנושות הרבה יותר שיתופית ואמפתית

00:02:46.000 --> 00:02:48.000
ממה שמיחסים לה.

00:02:48.000 --> 00:02:50.000
כך שהתחלתי להתעניין בנושאים הללו

00:02:50.000 --> 00:02:52.000
ולחקור אותם בבעלי חיים נוספים.

NOTE Paragraph

00:02:52.000 --> 00:02:54.000
כך שאלו הם עמודי התווך של המוסריות.

00:02:54.000 --> 00:02:58.000
אם תשאלו מישהו, "על מה מבוססת המוסריות?"

00:02:58.000 --> 00:03:00.000
שני הגורמים הללו תמיד מופיעים.

00:03:00.000 --> 00:03:02.000
האחד הוא הדדיות,

00:03:02.000 --> 00:03:05.000
ולה מקושרות תחושות הצדק וההוגנות.

00:03:05.000 --> 00:03:07.000
והשני הוא אמפתיה וחמלה.

00:03:07.000 --> 00:03:10.000
מוסריות אנושית היא יותר מזה,

00:03:10.000 --> 00:03:12.000
אבל אם תוציאו את שני עמודי התווך האלה,

00:03:12.000 --> 00:03:14.000
אני חושב שלא ישאר הרבה.

00:03:14.000 --> 00:03:16.000
כך שהם לגמרי חיוניים.

NOTE Paragraph

00:03:16.000 --> 00:03:18.000
הרשו לי לתת לכם כמה דוגמאות.

00:03:18.000 --> 00:03:20.000
זה סרטון מאד ישן ממרכז הפרימטים יירקס

00:03:20.000 --> 00:03:23.000
שם הם מאמנים שימפנזים לשתף פעולה.

00:03:23.000 --> 00:03:26.000
כך שזה כבר כמעט מאה שנים

00:03:26.000 --> 00:03:29.000
שאנחנו עושים ניסויים על שיתוף פעולה.

00:03:29.000 --> 00:03:32.000
מה שאתם רואים כאן הם שני שימפנזים צעירים, שלהם קופסא

00:03:32.000 --> 00:03:35.000
אך הקופסא כבדה מכדי ששימפנזה אחד יוכל למשוך אליו לבדו.

00:03:35.000 --> 00:03:37.000
וכמובן שעל הקופסא יש אוכל.

00:03:37.000 --> 00:03:39.000
אחרת הם לא היו מושכים חזק כל כך.

00:03:39.000 --> 00:03:41.000
אז הם מושכים את הקופסא אליהם.

00:03:41.000 --> 00:03:43.000
ואתם יכולים לראות שהם מסונכרנים אחד עם השני.

00:03:43.000 --> 00:03:46.000
אתם יכולים לראות שהם עובדים ביחד, הם מושכים באותו הזמן.

00:03:46.000 --> 00:03:49.000
זו כבר התקדמות אדירה מעבר לבעלי חיים רבים אחרים

00:03:49.000 --> 00:03:51.000
שלא היו מסוגלים לכך.

00:03:51.000 --> 00:03:53.000
ועכשיו תקבלו תמונה מעניינת עוד יותר,

00:03:53.000 --> 00:03:56.000
כיוון שעכשיו אחד משני השימפנזים קיבל אוכל.

00:03:56.000 --> 00:03:58.000
כך שהמשימה כבר לא ממש מעניינת

00:03:58.000 --> 00:04:01.000
את אחד מהם.

00:04:01.000 --> 00:04:04.000
(צחוק)

00:04:08.000 --> 00:04:13.000
(צחוק)

00:04:19.000 --> 00:04:22.000
(צחוק)

00:04:35.000 --> 00:04:38.000
עכשיו הסתכלו מה קורה ממש בסוף.

00:04:41.000 --> 00:04:43.000
(צחוק)

00:04:52.000 --> 00:04:54.000
הוא למעשה לוקח את הכל.

NOTE Paragraph

00:04:54.000 --> 00:04:57.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:57.000 --> 00:04:59.000
אז יש בזה שני דברים מעניינים.

00:04:59.000 --> 00:05:01.000
האחד הוא שהשימפנזה מימין

00:05:01.000 --> 00:05:03.000
מבין לחלוטין שהוא צריך את בן הזוג שלו -

00:05:03.000 --> 00:05:05.000
כך שיש הבנה מוחלטת של הצורך בשיתוף פעולה.

00:05:05.000 --> 00:05:08.000
הדבר השני הוא, שבן הזוג מוכן לעבוד

00:05:08.000 --> 00:05:10.000
למרות שהוא אינו מעוניין באוכל.

00:05:10.000 --> 00:05:13.000
למה שזה יקרה? כנראה שיש לזה קשר להדדיות.

00:05:13.000 --> 00:05:15.000
למעשה יש עדויות רבות בפרימטים ובבעלי חיים אחרים

00:05:15.000 --> 00:05:17.000
שהם מחזירים טובות.

00:05:17.000 --> 00:05:19.000
כך שהוא יקבל טובה בחזרה

00:05:19.000 --> 00:05:21.000
בזמן כלשהו בעתיד.

00:05:21.000 --> 00:05:23.000
וככה זה הכל עובד.

NOTE Paragraph

00:05:23.000 --> 00:05:25.000
אנחנו עושים את אותה המשימה עם פילים.

00:05:25.000 --> 00:05:28.000
עכשיו, פילים... מאד מסוכן לעבוד עם פילים.

00:05:28.000 --> 00:05:30.000
בעיה נוספת עם פילים

00:05:30.000 --> 00:05:32.000
היא שאתה לא יכול ליצור מתקן

00:05:32.000 --> 00:05:34.000
שיהיה כבד מדי עבור פיל אחד.

00:05:34.000 --> 00:05:36.000
ניתן אולי לבנות אותו

00:05:36.000 --> 00:05:38.000
אבל אני חושב שזה יהיה מתקן די מסורבל.

00:05:38.000 --> 00:05:40.000
אז מה שעשינו במקרה הזה -

00:05:40.000 --> 00:05:43.000
את המחקרים הללו אנו עושים בתאילנד עבור ג'וש פלוטניק -

00:05:43.000 --> 00:05:46.000
זה שיש לנו מתקן סביבו יש חבל. חבל יחיד.

00:05:46.000 --> 00:05:48.000
ואם מושכים בצד הזה של החבל,

00:05:48.000 --> 00:05:50.000
החבל ייעלם מהצד השני.

00:05:50.000 --> 00:05:53.000
כך ששני פילים צריכים להרים את זה בדיוק באותו הזמן ולמשוך.

00:05:53.000 --> 00:05:55.000
אחרת לא יקרה דבר

00:05:55.000 --> 00:05:57.000
והחבל ייעלם.

NOTE Paragraph

00:05:57.000 --> 00:05:59.000
הסרטון הראשון אותו אתם הולכים לראות

00:05:59.000 --> 00:06:01.000
הוא שני פילים שמשוחררים ביחד

00:06:01.000 --> 00:06:03.000
מגיעים למתקן.

00:06:03.000 --> 00:06:06.000
המתקן הוא משמאל ויש עליו אוכל.

00:06:06.000 --> 00:06:09.000
כך שהם באים ביחד, הם מגיעים ביחד,

00:06:09.000 --> 00:06:11.000
הם מרימים אותו ביחד והם מושכים ביחד.

00:06:11.000 --> 00:06:14.000
כך שבעצם זה די פשוט עבורם.

00:06:15.000 --> 00:06:17.000
הנה הם.

00:06:24.000 --> 00:06:26.000
וכך הם מביאים אותו אליהם.

00:06:26.000 --> 00:06:28.000
אבל עכשיו נקשה את העניין.

00:06:28.000 --> 00:06:30.000
כי כל המטרה של הניסוי הזה

00:06:30.000 --> 00:06:32.000
היא לראות כמה הם מבינים מה זה שיתוף פעולה.

00:06:32.000 --> 00:06:35.000
האם הם מבינים את זה טוב כמו השימפנזים, לדוגמא?

NOTE Paragraph

00:06:35.000 --> 00:06:37.000
אז מה שאנחנו עושים בשלב הבא הוא

00:06:37.000 --> 00:06:39.000
אנחנו משחררים את אחד הפילים לפני הפיל השני,

00:06:39.000 --> 00:06:41.000
והפיל הזה צריך להיות חכם מספיק

00:06:41.000 --> 00:06:43.000
כדי להשאר שם ולחכות, ולא למשוך בחבל -

00:06:43.000 --> 00:06:46.000
כיוון שאם הוא מושך בחבל, זה נעלם וזה סופו של הניסוי.

00:06:46.000 --> 00:06:48.000
עכשיו, הפיל הזה עושה משהו בלתי חוקי

00:06:48.000 --> 00:06:50.000
שאנחנו לא לימדנו אותו.

00:06:50.000 --> 00:06:52.000
אך זה מראה את ההבנה שיש לו,

00:06:52.000 --> 00:06:55.000
כיוון שהוא שם את כף רגלו הגדולה על החבל,

00:06:55.000 --> 00:06:57.000
נעמד על החבל, ומחכה שם לשני,

00:06:57.000 --> 00:07:00.000
ואז השני יעשה את כל העבודה בשבילו.

00:07:00.000 --> 00:07:03.000
לזה אנחנו קוראים אוכל חינם.

00:07:03.000 --> 00:07:05.000
(צחוק)

00:07:05.000 --> 00:07:08.000
אבל זה מראה את האינטיליגנציה של הפילים.

00:07:08.000 --> 00:07:11.000
הם מפתחים מספר טכניקות אלטרנטיביות

00:07:11.000 --> 00:07:14.000
להן אנו לא בהכרח מסכימים.

00:07:14.000 --> 00:07:19.000
אז עכשיו בא הפיל השני

00:07:19.000 --> 00:07:22.000
והוא הולך למשוך את זה אליהם.

00:07:38.000 --> 00:07:41.000
עכשיו תסתכלו על השני. השני לא שוכח לאכול, כמובן.

00:07:41.000 --> 00:07:45.000
(צחוק)

00:07:45.000 --> 00:07:47.000
זה היה החלק של שיתוף-פעולה והדדיות.

NOTE Paragraph

00:07:47.000 --> 00:07:49.000
עכשיו משהו על חמלה.

00:07:49.000 --> 00:07:51.000
חמלה היא נושא המחקר המרכזי שלי כרגע.

00:07:51.000 --> 00:07:53.000
לחמלה יש שתי תכונות, ניתן לומר.

00:07:53.000 --> 00:07:56.000
האחת היא החלק של ההבנה. זו היא רק ההגדרה הרגילה:

00:07:56.000 --> 00:07:58.000
היכולת להבין ולחלוק את רגשותיו של האחר.

00:07:58.000 --> 00:08:00.000
והחלק הרגשי.

00:08:00.000 --> 00:08:02.000
כך שלחמלה יש למעשה שני אפיקים.

NOTE Paragraph

00:08:02.000 --> 00:08:04.000
האחד הוא האפיק הגופני.

00:08:04.000 --> 00:08:06.000
אם אתם מדברים עם מישהו עצוב,

00:08:06.000 --> 00:08:09.000
אתם תאמצו הבעה עצובה ותנוחת גוף עצובה,

00:08:09.000 --> 00:08:11.000
ולפני שתשימו לב תרגישו עצובים.

00:08:11.000 --> 00:08:14.000
וזה בערך האפיק הגופני של חמלה רגשית,

00:08:14.000 --> 00:08:16.000
שיש לבעלי חיים רבים.

00:08:16.000 --> 00:08:18.000
לכלב טיפוסי יש את זה גם.

00:08:18.000 --> 00:08:20.000
זו בעצם הסיבה שאנשים מחזיקים יונקים בבתיהם

00:08:20.000 --> 00:08:22.000
ולא צבים או נחשים או משהו כזה

00:08:22.000 --> 00:08:24.000
שאין לו את החמלה הזו.

00:08:24.000 --> 00:08:26.000
ואז יש את האפיק הקוגניטיבי,

00:08:26.000 --> 00:08:28.000
שהוא יותר היכולת לאמץ את נקודת המבט של מישהו אחר.

00:08:28.000 --> 00:08:30.000
זה יותר מוגבל.

00:08:30.000 --> 00:08:32.000
יש מספר מועט של בעלי חיים - אני חושב שפילים וקופים מסוגלים לזה -

00:08:32.000 --> 00:08:35.000
אבל רק מעט מאד בעלי חיים יכולים לעשות את זה.

NOTE Paragraph

00:08:35.000 --> 00:08:37.000
כך שסינכרוניזציה,

00:08:37.000 --> 00:08:39.000
שהיא חלק מהמנגנון ההוא של החמלה,

00:08:39.000 --> 00:08:41.000
היא מנגנון מאד עתיק בממלכת בעלי החיים..

00:08:41.000 --> 00:08:43.000
ובבני אדם, כמובן, אנחנו יכולים לחקור זאת

00:08:43.000 --> 00:08:45.000
עם ההדבקות בפיהוקים.

00:08:45.000 --> 00:08:47.000
בני אדם מפהקים כשאחרים מפהקים.

00:08:47.000 --> 00:08:49.000
וזה קשור לחמלה.

00:08:49.000 --> 00:08:51.000
זה מפעיל את אותם האזורים במוח.

00:08:51.000 --> 00:08:53.000
בנוסף, אנחנו יודעים שאנשים שנדבקים מפיהוקים בקלות

00:08:53.000 --> 00:08:55.000
הם מאד אמפתיים.

00:08:55.000 --> 00:08:57.000
אנשים להם בעיות עם חמלה, כמו ילדים אוטיסטיים,

00:08:57.000 --> 00:08:59.000
אינם נדבקים מפיהוקים.

00:08:59.000 --> 00:09:01.000
כך שיש קשר בין הדברים.

NOTE Paragraph

00:09:01.000 --> 00:09:04.000
ובשימפנזים שלנו אנו חוקרים זאת בכך שאנו מציגים להם ראש מאוייר.

00:09:04.000 --> 00:09:06.000
זה מה שאתם רואים למעלה משמאל,

00:09:06.000 --> 00:09:08.000
ראש מאוייר שמפהק.

00:09:08.000 --> 00:09:10.000
והנה שימפנזה שמסתכל,

00:09:10.000 --> 00:09:13.000
שימפנזה אמיתי מסתכל על מסך מחשב

00:09:13.000 --> 00:09:16.000
עליו אנו מריצים את האנימציות הללו.

00:09:20.000 --> 00:09:22.000
(צחוק)

00:09:22.000 --> 00:09:24.000
אז ההידבקות מפיהוקים

00:09:24.000 --> 00:09:26.000
שכולכם סביר להניח מכירים -

00:09:26.000 --> 00:09:29.000
ואולי אתם תתחילו לפהק עכשיו גם בעוד רגע -

00:09:29.000 --> 00:09:32.000
היא משהו שאנחנו חולקים עם בעלי חיים אחרים.

00:09:32.000 --> 00:09:35.000
וזה קשור לאפיק הגופני הזה של סינכרוניזציה

00:09:35.000 --> 00:09:37.000
שמהווה את הבסיס של חמלה

00:09:37.000 --> 00:09:40.000
וזה משהו אוניברסלי ביונקים למעשה.

NOTE Paragraph

00:09:40.000 --> 00:09:43.000
עכשיו, אנחנו חוקרים גם הבעות יותר מורכבות. זהו מתן תנחומים.

00:09:43.000 --> 00:09:46.000
זהו שימפנזה זכר שהפסיד קרב והוא צורח,

00:09:46.000 --> 00:09:48.000
והצעיר בא אליו ומניח את זרועו עליו

00:09:48.000 --> 00:09:50.000
ומרגיע אותו.

00:09:50.000 --> 00:09:53.000
זהו מתן תנחומים. זה דומה מאד למתן תנחומים בבני אדם.

00:09:53.000 --> 00:09:56.000
והתהגות של מתן תנחומים

00:09:56.000 --> 00:09:58.000
מונעת על ידי חמלה.

00:09:58.000 --> 00:10:01.000
למעשה הדרך לחקור חמלה בילדים אנושיים

00:10:01.000 --> 00:10:03.000
היא להורות למישהו מהמשפחה להתנהג כאילו הוא במצוקה,

00:10:03.000 --> 00:10:05.000
ואז לראות מה הילדים הצעירים עושים.

00:10:05.000 --> 00:10:07.000
כך שזה קשור לחמלה,

00:10:07.000 --> 00:10:10.000
ואלו סוגי ההבעות אחריהם אנו עוקבים.

NOTE Paragraph

00:10:10.000 --> 00:10:13.000
לא מזמן גם פרסמנו ניסוי עליו אולי שמעתם.

00:10:13.000 --> 00:10:16.000
זה על אלטרואיזם ושימפנזים

00:10:16.000 --> 00:10:18.000
כשהשאלה היא האם איכפת לשימפנזים

00:10:18.000 --> 00:10:20.000
מרווחתו של האחר.

00:10:20.000 --> 00:10:22.000
לאורך עשרות שנים ההנחה היתה

00:10:22.000 --> 00:10:24.000
שרק בני אדם יכולים להראות את זה,

00:10:24.000 --> 00:10:27.000
שרק בני אדם דואגים לרווחתו של מישהו אחר.

00:10:27.000 --> 00:10:29.000
אז עשינו ניסוי מאד פשוט.

00:10:29.000 --> 00:10:32.000
אנחנו עושים את זה עם שימפנזים שחיים בלורנסוויל,

00:10:32.000 --> 00:10:34.000
במחנה המחקר ביירקס.

00:10:34.000 --> 00:10:36.000
ככה הם חיים.

00:10:36.000 --> 00:10:39.000
ואנחנו קוראים להם להכנס לחדר ועושים איתם ניסויים.

00:10:39.000 --> 00:10:41.000
כאן, שמנו שני שימפנזים זה לצד זה,

00:10:41.000 --> 00:10:44.000
ולאחד מהם יש סל מלא אסימונים, ולאסימונים יש משמעויות שונות.

00:10:44.000 --> 00:10:47.000
אסימון מסוג אחד מאכיל רק את השותף שבוחר,

00:10:47.000 --> 00:10:49.000
והשני מאכיל את שניהם.

NOTE Paragraph

00:10:49.000 --> 00:10:52.000
אז זה מחקר שעשינו יחד עם וויקי הורנר.

00:10:53.000 --> 00:10:55.000
וכאן יש לכם את האסימונים בשני הצבעים.

00:10:55.000 --> 00:10:57.000
אז יש להם דלי מלא בהם.

00:10:57.000 --> 00:11:00.000
והם צריכים לבחור אחד משני הצבעים.

00:11:00.000 --> 00:11:03.000
אתם תראו איך זה הולך.

00:11:03.000 --> 00:11:06.000
אז אם השימפנזה הזה בוחר בבחירה האנוכית,

00:11:06.000 --> 00:11:09.000
שבמקרה זה היא האסימון האדום,

00:11:09.000 --> 00:11:11.000
הוא צריך לתת אותו לנו.

00:11:11.000 --> 00:11:14.000
אנחנו מרימים אותו, אנו מניחים אותו על השולחן היכן שיש שני פריטי מזון כתמורה,

00:11:14.000 --> 00:11:17.000
אבל במקרה הזה רק הפרט מימין מקבל אוכל.

00:11:17.000 --> 00:11:19.000
זו שמשמאל מתרחקת עכשיו כי היא כבר יודעת

00:11:19.000 --> 00:11:22.000
שזה לא ניסוי טוב בשבילה הפעם.

00:11:22.000 --> 00:11:24.000
בפעם הבאה זה האסימון החברותי.

NOTE Paragraph

00:11:24.000 --> 00:11:27.000
אז זה שבוחר - זה החלק המעניין כאן -

00:11:27.000 --> 00:11:29.000
עבור אלו שבוחרים,

00:11:29.000 --> 00:11:31.000
זה לא ממש משנה.

00:11:31.000 --> 00:11:34.000
אז עכשיו היא נותנת לנו את האסימון החברותי ושתי השימפנזות מקבלות אוכל.

00:11:34.000 --> 00:11:37.000
אז זו שבוחרת תמיד מקבלת תמורה.

00:11:37.000 --> 00:11:39.000
לה זה כלל לא משנה.

00:11:39.000 --> 00:11:41.000
היא למעשה יכלה לבחור בחירה עיוורת.

00:11:41.000 --> 00:11:43.000
אבל מה שאנחנו מוצאים

00:11:43.000 --> 00:11:45.000
הוא שהם מעדיפים את האסימון החברותי.

00:11:45.000 --> 00:11:48.000
אז זה קו 50 האחוזים שהוא הציפייה במקרה של מקריות מוחלטת.

00:11:48.000 --> 00:11:51.000
ובעיקר אם השותף מושך תשומת לב לעצמו, הם בוחרים יותר.

NOTE Paragraph

00:11:51.000 --> 00:11:54.000
ואם השותף לוחץ עליהם -

00:11:54.000 --> 00:11:57.000
אז אם השותף מתחיל לירוק עליהם מים או להפחיד אותם -

00:11:57.000 --> 00:12:00.000
אז הבחירות יורדות.

00:12:00.000 --> 00:12:02.000
זה כאילו הם אומרים,

00:12:02.000 --> 00:12:04.000
"אם לא תתנהג יפה, אני לא אהיה חברותי היום."

00:12:04.000 --> 00:12:06.000
וזה מה שקורה כשאין שותף,

00:12:06.000 --> 00:12:08.000
כשאין שותף שיושב שמה.

00:12:08.000 --> 00:12:10.000
אז מה שמצאנו הוא שלשימפנזים איכפת

00:12:10.000 --> 00:12:12.000
מרווחתם של אחרים -

00:12:12.000 --> 00:12:15.000
בעיקר אם הם חברי קבוצה שלהם.

NOTE Paragraph

00:12:15.000 --> 00:12:18.000
אז הניסוי האחרון שאראה לכם

00:12:18.000 --> 00:12:20.000
הוא ניסוי ההוגנות שלנו.

00:12:20.000 --> 00:12:23.000
וזה ניסוי שמאוד התפרסם.

00:12:23.000 --> 00:12:25.000
ויש עכשיו עוד רבים כמוהו,

00:12:25.000 --> 00:12:27.000
כי לאחר שהרצנו אותו, לפני כ-10 שנים,

00:12:27.000 --> 00:12:29.000
הוא התפרסם מאוד.

00:12:29.000 --> 00:12:31.000
ובמקור עשינו זאת עם קופי קפוצ'ין.

00:12:31.000 --> 00:12:34.000
ואני אראה לכם את הניסוי הראשון שעשינו.

00:12:34.000 --> 00:12:37.000
מאז זה כבר נעשה בכלבים, בציפורים

00:12:37.000 --> 00:12:39.000
ובשימפנזים.

00:12:39.000 --> 00:12:43.000
אבל עם שרה ברוסנן התחלנו עם קופי הקפוצ'ין.

NOTE Paragraph

00:12:43.000 --> 00:12:45.000
אז מה שעשינו

00:12:45.000 --> 00:12:47.000
הוא ששמנו שני קופי קפוצ'ין אחד ליד השני.

00:12:47.000 --> 00:12:49.000
שוב, הקפוצ'ין חיים בקבוצה
ומכירים זה את זה.

00:12:49.000 --> 00:12:52.000
אנחנו מוציאים אותם מהקבוצה
ושמים אותם בחדר הניסוי.

00:12:52.000 --> 00:12:54.000
והם צריכים לבצע

00:12:54.000 --> 00:12:56.000
משימה פשוטה מאוד.

00:12:56.000 --> 00:12:59.000
ואם תיתנו לשניהם מלפפון בתמורה למשימה,

00:12:59.000 --> 00:13:01.000
שני הקופים אחד ליד השני,

00:13:01.000 --> 00:13:03.000
הם יהיו מוכנים לעשות זאת 25 פעמים ברצף.

00:13:03.000 --> 00:13:07.000
אז מלפפון, (למרות שלדעתי זה סתם מים),

00:13:07.000 --> 00:13:10.000
אבל מלפפון זה בסדר גמור עבורם.

00:13:10.000 --> 00:13:13.000
עכשיו, אם תיתנו לבן הזוג ענבים --

00:13:13.000 --> 00:13:15.000
העדפות המזון של קופי הקפוצ'ין שלי

00:13:15.000 --> 00:13:18.000
מתואמות עם המחירים בסופר,

00:13:18.000 --> 00:13:21.000
כך שענבים הם הרבה יותר טובים מבחינתם --

00:13:21.000 --> 00:13:24.000
אז תיצרו אי שיוויון ביניהם.

00:13:24.000 --> 00:13:26.000
אז זה הניסוי שעשינו.

NOTE Paragraph

00:13:26.000 --> 00:13:29.000
לאחרונה צילמנו את זה עם קופים חדשים, 
שמעולם לא ביצעו את המשימה,

00:13:29.000 --> 00:13:31.000
במחשבה שאולי הם יגיבו יותר חזק,

00:13:31.000 --> 00:13:33.000
מה שהתברר כנכון.

00:13:33.000 --> 00:13:35.000
הקופה משמאל היא זו שמקבלת מלפפון.

00:13:35.000 --> 00:13:38.000
זאת שמימין היא זו שמקבלת ענבים.

00:13:38.000 --> 00:13:40.000
זו שמקבלת מלפפון,

00:13:40.000 --> 00:13:42.000
שימו לב שהמלפפון הראשון מתקבל בסדר.

00:13:42.000 --> 00:13:45.000
את המלפפון הראשון היא אוכלת.

00:13:45.000 --> 00:13:48.000
אבל אז היא רואה שהשנייה מקבלת ענב, 
ומיד תראו מה קורה.

00:13:48.000 --> 00:13:51.000
אז היא נותנת לנו אבן. 
זו המשימה.

00:13:51.000 --> 00:13:54.000
ואנחנו נותנים לה מלפפון, 
והיא אוכלת אותו.

00:13:54.000 --> 00:13:57.000
השנייה צריכה לתת לנו אבן.

00:13:57.000 --> 00:14:00.000
וזה מה שהיא עושה.

00:14:00.000 --> 00:14:03.000
והיא מקבלת ענב ואוכלת אותו.

00:14:03.000 --> 00:14:05.000
הראשונה רואה את זה.

00:14:05.000 --> 00:14:07.000
עכשיו היא נותנת לנו אבן,

00:14:07.000 --> 00:14:10.000
ומקבלת, שוב, מלפפון.

00:14:12.000 --> 00:14:27.000
(צחוק)

00:14:27.000 --> 00:14:30.000
היא בוחנת את האבן כנגד הקיר.

00:14:30.000 --> 00:14:32.000
היא צריכה לתת לנו אותה.

00:14:32.000 --> 00:14:35.000
ושוב היא מקבלת מלפפון.

00:14:37.000 --> 00:14:41.000
(צחוק)

00:14:43.000 --> 00:14:47.000
כך שבעצם אתם רואים כאן
ש"העם דורש צדק חברתי".

NOTE Paragraph

00:14:47.000 --> 00:14:50.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:14:50.000 --> 00:14:53.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:14:53.000 --> 00:14:55.000
תרשו לי לספר לכם...

00:14:55.000 --> 00:14:57.000
יש לי עדיין שתי דקות, תרשו לי לספר לכם סיפור מצחיק על זה.

00:14:57.000 --> 00:14:59.000
המחקר הזה התפרסם מאד

00:14:59.000 --> 00:15:01.000
וקיבלנו הרבה מאד תגובות,

00:15:01.000 --> 00:15:03.000
בעיקר אנתרופולוגים, כלכלנים,

00:15:03.000 --> 00:15:05.000
פילוסופים.

00:15:05.000 --> 00:15:07.000
הם לא אהבו את זה בכלל.

00:15:07.000 --> 00:15:10.000
כיוון שהם החליטו מבחינתם, אני חושב,

00:15:10.000 --> 00:15:12.000
שהוגנות היא נושא מורכב ביותר

00:15:12.000 --> 00:15:14.000
שלא יכול להיות אצל בעלי חיים.

00:15:14.000 --> 00:15:16.000
כך שפילוסוף אחד אפילו כתב לנו

00:15:16.000 --> 00:15:19.000
שזה בלתי אפשרי שלקופים יש תחושה של הוגנות

00:15:19.000 --> 00:15:22.000
כיוון שהוגנות הומצאה במהלך המהפיכה הצרפתית.

00:15:22.000 --> 00:15:24.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:15:24.000 --> 00:15:27.000
אחד אחר כתב פרק שלם

00:15:27.000 --> 00:15:31.000
בו הוא טוען שהוא היה מאמין שיש לזה קשר להגינות

00:15:31.000 --> 00:15:33.000
אם זו שקיבלה את הענבים היתה מסרבת לקחת אותם.

00:15:33.000 --> 00:15:35.000
מה שמצחיק הוא שלשרה ברוסנן,

00:15:35.000 --> 00:15:37.000
שעושה את זה עם שימפנזים,

00:15:37.000 --> 00:15:39.000
היו מספר קומבינציות של שימפנזים

00:15:39.000 --> 00:15:42.000
בהם באמת, זה שקיבל את הענב היה מסרב לקחת אותו

00:15:42.000 --> 00:15:44.000
עד שהאחר קיבל ענב גם הוא.

00:15:44.000 --> 00:15:47.000
כך שאנחנו מתקרבים מאד לראייה האנושית של הוגנות

00:15:47.000 --> 00:15:51.000
ואני חושב שפילוסופים צריכים לחשוב מחדש על הפילוסופיה שלהם.

NOTE Paragraph

00:15:51.000 --> 00:15:53.000
הרשו לי לסכם.

00:15:53.000 --> 00:15:55.000
אני מאמין שישנה מוסריות שהתפתחה באבולוציה.

00:15:55.000 --> 00:15:57.000
אני חושב שמוסריות היא הרבה יותר ממה שדיברתי עליו,

00:15:57.000 --> 00:16:00.000
אבל היא לא יכולה להיות ללא המרכיבים הללו

00:16:00.000 --> 00:16:02.000
אותם אנו מוצאים בפרימטים אחרים,

00:16:02.000 --> 00:16:04.000
שהם חמלה ומתן תנחומים,

00:16:04.000 --> 00:16:07.000
נטיות חברותיות והדדיות, ותחושת הגינות.

00:16:07.000 --> 00:16:10.000
אז אנחנו עובדים על הנושאים הספציפיים האלו

00:16:10.000 --> 00:16:13.000
על מנת לראות אם אנחנו יכולים ליצור מוסריות מלמטה למעלה, כמו שאומרים,

00:16:13.000 --> 00:16:15.000
בלי לערב בהכרח את אלוהים או דת,

00:16:15.000 --> 00:16:18.000
ובכדי לראות איך אנחנו יכולים להגיע למוסריות בהתפתחות אבולוציונית.

NOTE Paragraph

00:16:18.000 --> 00:16:21.000
ואני מודה לכם על תשומת הלב.

NOTE Paragraph

00:16:21.000 --> 00:16:30.000
(מחיאות כפיים)