1
00:00:00,000 --> 00:00:02,000
נולדתי בדן בוס,

2
00:00:02,000 --> 00:00:05,000
המקום אותו הצייר הירונימוס בוש אימץ כשמו.

3
00:00:05,000 --> 00:00:07,000
ולכן תמיד חיבבתי מאוד את הצייר הזה

4
00:00:07,000 --> 00:00:10,000
שחי ועבד במאה ה-15.

5
00:00:10,000 --> 00:00:12,000
מה שמעניין לגביו בהקשר של מוסר הוא

6
00:00:12,000 --> 00:00:15,000
שהוא חי בתקופה בה השפעתה של הדת הלכה ונחלשה,

7
00:00:15,000 --> 00:00:17,000
ולדעתי, הוא תהה

8
00:00:17,000 --> 00:00:19,000
מה יקרה לחברה

9
00:00:19,000 --> 00:00:22,000
אם לא תהיה דת או אם תהיה פחות דת.

10
00:00:22,000 --> 00:00:25,000
וכך הוא צייר את הציור המפורסם הזה, "גן התענוגות הארציים,"

11
00:00:25,000 --> 00:00:27,000
שיש שפירשו כמתאר

12
00:00:27,000 --> 00:00:29,000
את האנושות לפני היציאה מגן עדן,

13
00:00:29,000 --> 00:00:32,000
או את האנושות ללא היציאה מגן עדן כלל.

14
00:00:32,000 --> 00:00:34,000
כך שזה גורם לך לחשוב

15
00:00:34,000 --> 00:00:37,000
מה היה קורה לולא טעמנו מפרי עץ הדעת,

16
00:00:37,000 --> 00:00:40,000
ואיזה סוג של מוסר היה לנו?

17
00:00:40,000 --> 00:00:42,000
זמן רב לאחר מכן, כסטודנט,

18
00:00:42,000 --> 00:00:44,000
הלכתי לגן שונה מאד,

19
00:00:44,000 --> 00:00:47,000
לגן זואולוגי בארנהם

20
00:00:47,000 --> 00:00:49,000
בו יש לנו שימפנזים.

21
00:00:49,000 --> 00:00:51,000
זה אני כשהייתי צעיר עם שימפנזה תינוק.

22
00:00:51,000 --> 00:00:54,000
(צחוק)

23
00:00:54,000 --> 00:00:56,000
שם גיליתי שהשימפנזים

24
00:00:56,000 --> 00:00:59,000
הם מאד תאבי כוח, וכתבתי על כך ספר.

25
00:00:59,000 --> 00:01:02,000
באותה תקופה המיקוד בהרבה ממחקר בעלי החיים היה

26
00:01:02,000 --> 00:01:04,000
אגרסיביות ותחרות.

27
00:01:04,000 --> 00:01:06,000
ציירתי תמונה שלמה של ממלכת החיות,

28
00:01:06,000 --> 00:01:08,000
והאנושות בתוכה,

29
00:01:08,000 --> 00:01:10,000
המצביעה על כך שבתוך תוכנו אנחנו ביסודו של דבר תחרותיים,

30
00:01:10,000 --> 00:01:12,000
אנחנו אגרסיביים,

31
00:01:12,000 --> 00:01:15,000
ולמעשה אנחנו שם בשביל הרווח הפרטי שלנו.

32
00:01:15,000 --> 00:01:17,000
זוהי ההשקה של הספר שלי.

33
00:01:17,000 --> 00:01:19,000
אני לא בטוח כמה לעומק השימפנזים קראו את הספר

34
00:01:19,000 --> 00:01:22,000
אבל בהחלט נראה שהם התעניינו בו.

35
00:01:24,000 --> 00:01:26,000
במשך כל תהליך

36
00:01:26,000 --> 00:01:28,000
העבודה על כוח ודומיננטיות

37
00:01:28,000 --> 00:01:30,000
ועל אגרסיביות וכן הלאה,

38
00:01:30,000 --> 00:01:33,000
גיליתי ששימפנזים מתפייסים אחרי קרבות.

39
00:01:33,000 --> 00:01:36,000
כאן רואים שני זכרים שזה עתה נלחמו זה בזה.

40
00:01:36,000 --> 00:01:39,000
בסופו של דבר הם תלויים על עץ ואחד מהם מושיט יד לעבר השני.

41
00:01:39,000 --> 00:01:42,000
בערך שניה אחרי שצילמתי את התמונה, הם נפגשו במזלג העץ,

42
00:01:42,000 --> 00:01:44,000
וחיבקו ונישקו זה את זה.

43
00:01:44,000 --> 00:01:46,000
זה היה מאד מעניין.

44
00:01:46,000 --> 00:01:49,000
כיוון שבאותו זמן הכל סבב סביב תחרות ואגרסיביות,

45
00:01:49,000 --> 00:01:51,000
כך שלהתפייס לא נראה היה הגיוני.

46
00:01:51,000 --> 00:01:53,000
הדבר החשוב היחידי היה אם תנצח או תפסיד.

47
00:01:53,000 --> 00:01:55,000
אבל למה להתפייס אחרי קרב?

48
00:01:55,000 --> 00:01:57,000
אין בכך כל הגיון.

49
00:01:57,000 --> 00:02:00,000
כך עושים זאת קופי הבונובו. קופי בונובו עושים הכל דרך יחסי מין.

50
00:02:00,000 --> 00:02:02,000
כך שהם גם מתפייסים בעזרת יחסי מין.

51
00:02:02,000 --> 00:02:04,000
אבל העקרון זהה.

52
00:02:04,000 --> 00:02:06,000
העיקרון הוא

53
00:02:06,000 --> 00:02:08,000
שיש לך מערכת יחסים בעלת ערך

54
00:02:08,000 --> 00:02:10,000
שניזוקה מעימות,

55
00:02:10,000 --> 00:02:12,000
ולכן עליך לעשות משהו בנדון.

56
00:02:12,000 --> 00:02:14,000
כך שההשקפה הכוללת שלי על ממלכת החיות,

57
00:02:14,000 --> 00:02:16,000
ובני האדם בכללה,

58
00:02:16,000 --> 00:02:18,000
החלה להשתנות בזמן ההוא.

59
00:02:18,000 --> 00:02:20,000
אז התדמית שיש לנו

60
00:02:20,000 --> 00:02:22,000
במדעי המדינה, בכלכלה, במדעי הרוח

61
00:02:22,000 --> 00:02:24,000
וגם בפילוסופיה, לצורך העניין,

62
00:02:24,000 --> 00:02:26,000
היא שאדם לאדם זאב.

63
00:02:26,000 --> 00:02:29,000
ושעמוק בפנים, הטבע שלנו למעשה נבזי .

64
00:02:29,000 --> 00:02:32,000
אני חושב שזו תדמית שעושה לזאב עוול גדול.

65
00:02:32,000 --> 00:02:34,000
אחרי הכל, הזאב

66
00:02:34,000 --> 00:02:36,000
הוא חיה שיתופית מאד.

67
00:02:36,000 --> 00:02:38,000
וזו הסיבה שלרבים מכם יש כלב בבית,

68
00:02:38,000 --> 00:02:40,000
שלו כל התכונות הללו גם כן.

69
00:02:40,000 --> 00:02:42,000
התדמית הזו עושה גם עוול לאנושות,

70
00:02:42,000 --> 00:02:46,000
כי האנושות הרבה יותר שיתופית ואמפתית

71
00:02:46,000 --> 00:02:48,000
ממה שמיחסים לה.

72
00:02:48,000 --> 00:02:50,000
כך שהתחלתי להתעניין בנושאים הללו

73
00:02:50,000 --> 00:02:52,000
ולחקור אותם בבעלי חיים נוספים.

74
00:02:52,000 --> 00:02:54,000
כך שאלו הם עמודי התווך של המוסריות.

75
00:02:54,000 --> 00:02:58,000
אם תשאלו מישהו, "על מה מבוססת המוסריות?"

76
00:02:58,000 --> 00:03:00,000
שני הגורמים הללו תמיד מופיעים.

77
00:03:00,000 --> 00:03:02,000
האחד הוא הדדיות,

78
00:03:02,000 --> 00:03:05,000
ולה מקושרות תחושות הצדק וההוגנות.

79
00:03:05,000 --> 00:03:07,000
והשני הוא אמפתיה וחמלה.

80
00:03:07,000 --> 00:03:10,000
מוסריות אנושית היא יותר מזה,

81
00:03:10,000 --> 00:03:12,000
אבל אם תוציאו את שני עמודי התווך האלה,

82
00:03:12,000 --> 00:03:14,000
אני חושב שלא ישאר הרבה.

83
00:03:14,000 --> 00:03:16,000
כך שהם לגמרי חיוניים.

84
00:03:16,000 --> 00:03:18,000
הרשו לי לתת לכם כמה דוגמאות.

85
00:03:18,000 --> 00:03:20,000
זה סרטון מאד ישן ממרכז הפרימטים יירקס

86
00:03:20,000 --> 00:03:23,000
שם הם מאמנים שימפנזים לשתף פעולה.

87
00:03:23,000 --> 00:03:26,000
כך שזה כבר כמעט מאה שנים

88
00:03:26,000 --> 00:03:29,000
שאנחנו עושים ניסויים על שיתוף פעולה.

89
00:03:29,000 --> 00:03:32,000
מה שאתם רואים כאן הם שני שימפנזים צעירים, שלהם קופסא

90
00:03:32,000 --> 00:03:35,000
אך הקופסא כבדה מכדי ששימפנזה אחד יוכל למשוך אליו לבדו.

91
00:03:35,000 --> 00:03:37,000
וכמובן שעל הקופסא יש אוכל.

92
00:03:37,000 --> 00:03:39,000
אחרת הם לא היו מושכים חזק כל כך.

93
00:03:39,000 --> 00:03:41,000
אז הם מושכים את הקופסא אליהם.

94
00:03:41,000 --> 00:03:43,000
ואתם יכולים לראות שהם מסונכרנים אחד עם השני.

95
00:03:43,000 --> 00:03:46,000
אתם יכולים לראות שהם עובדים ביחד, הם מושכים באותו הזמן.

96
00:03:46,000 --> 00:03:49,000
זו כבר התקדמות אדירה מעבר לבעלי חיים רבים אחרים

97
00:03:49,000 --> 00:03:51,000
שלא היו מסוגלים לכך.

98
00:03:51,000 --> 00:03:53,000
ועכשיו תקבלו תמונה מעניינת עוד יותר,

99
00:03:53,000 --> 00:03:56,000
כיוון שעכשיו אחד משני השימפנזים קיבל אוכל.

100
00:03:56,000 --> 00:03:58,000
כך שהמשימה כבר לא ממש מעניינת

101
00:03:58,000 --> 00:04:01,000
את אחד מהם.

102
00:04:01,000 --> 00:04:04,000
(צחוק)

103
00:04:08,000 --> 00:04:13,000
(צחוק)

104
00:04:19,000 --> 00:04:22,000
(צחוק)

105
00:04:35,000 --> 00:04:38,000
עכשיו הסתכלו מה קורה ממש בסוף.

106
00:04:41,000 --> 00:04:43,000
(צחוק)

107
00:04:52,000 --> 00:04:54,000
הוא למעשה לוקח את הכל.

108
00:04:54,000 --> 00:04:57,000
(צחוק)

109
00:04:57,000 --> 00:04:59,000
אז יש בזה שני דברים מעניינים.

110
00:04:59,000 --> 00:05:01,000
האחד הוא שהשימפנזה מימין

111
00:05:01,000 --> 00:05:03,000
מבין לחלוטין שהוא צריך את בן הזוג שלו -

112
00:05:03,000 --> 00:05:05,000
כך שיש הבנה מוחלטת של הצורך בשיתוף פעולה.

113
00:05:05,000 --> 00:05:08,000
הדבר השני הוא, שבן הזוג מוכן לעבוד

114
00:05:08,000 --> 00:05:10,000
למרות שהוא אינו מעוניין באוכל.

115
00:05:10,000 --> 00:05:13,000
למה שזה יקרה? כנראה שיש לזה קשר להדדיות.

116
00:05:13,000 --> 00:05:15,000
למעשה יש עדויות רבות בפרימטים ובבעלי חיים אחרים

117
00:05:15,000 --> 00:05:17,000
שהם מחזירים טובות.

118
00:05:17,000 --> 00:05:19,000
כך שהוא יקבל טובה בחזרה

119
00:05:19,000 --> 00:05:21,000
בזמן כלשהו בעתיד.

120
00:05:21,000 --> 00:05:23,000
וככה זה הכל עובד.

121
00:05:23,000 --> 00:05:25,000
אנחנו עושים את אותה המשימה עם פילים.

122
00:05:25,000 --> 00:05:28,000
עכשיו, פילים... מאד מסוכן לעבוד עם פילים.

123
00:05:28,000 --> 00:05:30,000
בעיה נוספת עם פילים

124
00:05:30,000 --> 00:05:32,000
היא שאתה לא יכול ליצור מתקן

125
00:05:32,000 --> 00:05:34,000
שיהיה כבד מדי עבור פיל אחד.

126
00:05:34,000 --> 00:05:36,000
ניתן אולי לבנות אותו

127
00:05:36,000 --> 00:05:38,000
אבל אני חושב שזה יהיה מתקן די מסורבל.

128
00:05:38,000 --> 00:05:40,000
אז מה שעשינו במקרה הזה -

129
00:05:40,000 --> 00:05:43,000
את המחקרים הללו אנו עושים בתאילנד עבור ג'וש פלוטניק -

130
00:05:43,000 --> 00:05:46,000
זה שיש לנו מתקן סביבו יש חבל. חבל יחיד.

131
00:05:46,000 --> 00:05:48,000
ואם מושכים בצד הזה של החבל,

132
00:05:48,000 --> 00:05:50,000
החבל ייעלם מהצד השני.

133
00:05:50,000 --> 00:05:53,000
כך ששני פילים צריכים להרים את זה בדיוק באותו הזמן ולמשוך.

134
00:05:53,000 --> 00:05:55,000
אחרת לא יקרה דבר

135
00:05:55,000 --> 00:05:57,000
והחבל ייעלם.

136
00:05:57,000 --> 00:05:59,000
הסרטון הראשון אותו אתם הולכים לראות

137
00:05:59,000 --> 00:06:01,000
הוא שני פילים שמשוחררים ביחד

138
00:06:01,000 --> 00:06:03,000
מגיעים למתקן.

139
00:06:03,000 --> 00:06:06,000
המתקן הוא משמאל ויש עליו אוכל.

140
00:06:06,000 --> 00:06:09,000
כך שהם באים ביחד, הם מגיעים ביחד,

141
00:06:09,000 --> 00:06:11,000
הם מרימים אותו ביחד והם מושכים ביחד.

142
00:06:11,000 --> 00:06:14,000
כך שבעצם זה די פשוט עבורם.

143
00:06:15,000 --> 00:06:17,000
הנה הם.

144
00:06:24,000 --> 00:06:26,000
וכך הם מביאים אותו אליהם.

145
00:06:26,000 --> 00:06:28,000
אבל עכשיו נקשה את העניין.

146
00:06:28,000 --> 00:06:30,000
כי כל המטרה של הניסוי הזה

147
00:06:30,000 --> 00:06:32,000
היא לראות כמה הם מבינים מה זה שיתוף פעולה.

148
00:06:32,000 --> 00:06:35,000
האם הם מבינים את זה טוב כמו השימפנזים, לדוגמא?

149
00:06:35,000 --> 00:06:37,000
אז מה שאנחנו עושים בשלב הבא הוא

150
00:06:37,000 --> 00:06:39,000
אנחנו משחררים את אחד הפילים לפני הפיל השני,

151
00:06:39,000 --> 00:06:41,000
והפיל הזה צריך להיות חכם מספיק

152
00:06:41,000 --> 00:06:43,000
כדי להשאר שם ולחכות, ולא למשוך בחבל -

153
00:06:43,000 --> 00:06:46,000
כיוון שאם הוא מושך בחבל, זה נעלם וזה סופו של הניסוי.

154
00:06:46,000 --> 00:06:48,000
עכשיו, הפיל הזה עושה משהו בלתי חוקי

155
00:06:48,000 --> 00:06:50,000
שאנחנו לא לימדנו אותו.

156
00:06:50,000 --> 00:06:52,000
אך זה מראה את ההבנה שיש לו,

157
00:06:52,000 --> 00:06:55,000
כיוון שהוא שם את כף רגלו הגדולה על החבל,

158
00:06:55,000 --> 00:06:57,000
נעמד על החבל, ומחכה שם לשני,

159
00:06:57,000 --> 00:07:00,000
ואז השני יעשה את כל העבודה בשבילו.

160
00:07:00,000 --> 00:07:03,000
לזה אנחנו קוראים אוכל חינם.

161
00:07:03,000 --> 00:07:05,000
(צחוק)

162
00:07:05,000 --> 00:07:08,000
אבל זה מראה את האינטיליגנציה של הפילים.

163
00:07:08,000 --> 00:07:11,000
הם מפתחים מספר טכניקות אלטרנטיביות

164
00:07:11,000 --> 00:07:14,000
להן אנו לא בהכרח מסכימים.

165
00:07:14,000 --> 00:07:19,000
אז עכשיו בא הפיל השני

166
00:07:19,000 --> 00:07:22,000
והוא הולך למשוך את זה אליהם.

167
00:07:38,000 --> 00:07:41,000
עכשיו תסתכלו על השני. השני לא שוכח לאכול, כמובן.

168
00:07:41,000 --> 00:07:45,000
(צחוק)

169
00:07:45,000 --> 00:07:47,000
זה היה החלק של שיתוף-פעולה והדדיות.

170
00:07:47,000 --> 00:07:49,000
עכשיו משהו על חמלה.

171
00:07:49,000 --> 00:07:51,000
חמלה היא נושא המחקר המרכזי שלי כרגע.

172
00:07:51,000 --> 00:07:53,000
לחמלה יש שתי תכונות, ניתן לומר.

173
00:07:53,000 --> 00:07:56,000
האחת היא החלק של ההבנה. זו היא רק ההגדרה הרגילה:

174
00:07:56,000 --> 00:07:58,000
היכולת להבין ולחלוק את רגשותיו של האחר.

175
00:07:58,000 --> 00:08:00,000
והחלק הרגשי.

176
00:08:00,000 --> 00:08:02,000
כך שלחמלה יש למעשה שני אפיקים.

177
00:08:02,000 --> 00:08:04,000
האחד הוא האפיק הגופני.

178
00:08:04,000 --> 00:08:06,000
אם אתם מדברים עם מישהו עצוב,

179
00:08:06,000 --> 00:08:09,000
אתם תאמצו הבעה עצובה ותנוחת גוף עצובה,

180
00:08:09,000 --> 00:08:11,000
ולפני שתשימו לב תרגישו עצובים.

181
00:08:11,000 --> 00:08:14,000
וזה בערך האפיק הגופני של חמלה רגשית,

182
00:08:14,000 --> 00:08:16,000
שיש לבעלי חיים רבים.

183
00:08:16,000 --> 00:08:18,000
לכלב טיפוסי יש את זה גם.

184
00:08:18,000 --> 00:08:20,000
זו בעצם הסיבה שאנשים מחזיקים יונקים בבתיהם

185
00:08:20,000 --> 00:08:22,000
ולא צבים או נחשים או משהו כזה

186
00:08:22,000 --> 00:08:24,000
שאין לו את החמלה הזו.

187
00:08:24,000 --> 00:08:26,000
ואז יש את האפיק הקוגניטיבי,

188
00:08:26,000 --> 00:08:28,000
שהוא יותר היכולת לאמץ את נקודת המבט של מישהו אחר.

189
00:08:28,000 --> 00:08:30,000
זה יותר מוגבל.

190
00:08:30,000 --> 00:08:32,000
יש מספר מועט של בעלי חיים - אני חושב שפילים וקופים מסוגלים לזה -

191
00:08:32,000 --> 00:08:35,000
אבל רק מעט מאד בעלי חיים יכולים לעשות את זה.

192
00:08:35,000 --> 00:08:37,000
כך שסינכרוניזציה,

193
00:08:37,000 --> 00:08:39,000
שהיא חלק מהמנגנון ההוא של החמלה,

194
00:08:39,000 --> 00:08:41,000
היא מנגנון מאד עתיק בממלכת בעלי החיים..

195
00:08:41,000 --> 00:08:43,000
ובבני אדם, כמובן, אנחנו יכולים לחקור זאת

196
00:08:43,000 --> 00:08:45,000
עם ההדבקות בפיהוקים.

197
00:08:45,000 --> 00:08:47,000
בני אדם מפהקים כשאחרים מפהקים.

198
00:08:47,000 --> 00:08:49,000
וזה קשור לחמלה.

199
00:08:49,000 --> 00:08:51,000
זה מפעיל את אותם האזורים במוח.

200
00:08:51,000 --> 00:08:53,000
בנוסף, אנחנו יודעים שאנשים שנדבקים מפיהוקים בקלות

201
00:08:53,000 --> 00:08:55,000
הם מאד אמפתיים.

202
00:08:55,000 --> 00:08:57,000
אנשים להם בעיות עם חמלה, כמו ילדים אוטיסטיים,

203
00:08:57,000 --> 00:08:59,000
אינם נדבקים מפיהוקים.

204
00:08:59,000 --> 00:09:01,000
כך שיש קשר בין הדברים.

205
00:09:01,000 --> 00:09:04,000
ובשימפנזים שלנו אנו חוקרים זאת בכך שאנו מציגים להם ראש מאוייר.

206
00:09:04,000 --> 00:09:06,000
זה מה שאתם רואים למעלה משמאל,

207
00:09:06,000 --> 00:09:08,000
ראש מאוייר שמפהק.

208
00:09:08,000 --> 00:09:10,000
והנה שימפנזה שמסתכל,

209
00:09:10,000 --> 00:09:13,000
שימפנזה אמיתי מסתכל על מסך מחשב

210
00:09:13,000 --> 00:09:16,000
עליו אנו מריצים את האנימציות הללו.

211
00:09:20,000 --> 00:09:22,000
(צחוק)

212
00:09:22,000 --> 00:09:24,000
אז ההידבקות מפיהוקים

213
00:09:24,000 --> 00:09:26,000
שכולכם סביר להניח מכירים -

214
00:09:26,000 --> 00:09:29,000
ואולי אתם תתחילו לפהק עכשיו גם בעוד רגע -

215
00:09:29,000 --> 00:09:32,000
היא משהו שאנחנו חולקים עם בעלי חיים אחרים.

216
00:09:32,000 --> 00:09:35,000
וזה קשור לאפיק הגופני הזה של סינכרוניזציה

217
00:09:35,000 --> 00:09:37,000
שמהווה את הבסיס של חמלה

218
00:09:37,000 --> 00:09:40,000
וזה משהו אוניברסלי ביונקים למעשה.

219
00:09:40,000 --> 00:09:43,000
עכשיו, אנחנו חוקרים גם הבעות יותר מורכבות. זהו מתן תנחומים.

220
00:09:43,000 --> 00:09:46,000
זהו שימפנזה זכר שהפסיד קרב והוא צורח,

221
00:09:46,000 --> 00:09:48,000
והצעיר בא אליו ומניח את זרועו עליו

222
00:09:48,000 --> 00:09:50,000
ומרגיע אותו.

223
00:09:50,000 --> 00:09:53,000
זהו מתן תנחומים. זה דומה מאד למתן תנחומים בבני אדם.

224
00:09:53,000 --> 00:09:56,000
והתהגות של מתן תנחומים

225
00:09:56,000 --> 00:09:58,000
מונעת על ידי חמלה.

226
00:09:58,000 --> 00:10:01,000
למעשה הדרך לחקור חמלה בילדים אנושיים

227
00:10:01,000 --> 00:10:03,000
היא להורות למישהו מהמשפחה להתנהג כאילו הוא במצוקה,

228
00:10:03,000 --> 00:10:05,000
ואז לראות מה הילדים הצעירים עושים.

229
00:10:05,000 --> 00:10:07,000
כך שזה קשור לחמלה,

230
00:10:07,000 --> 00:10:10,000
ואלו סוגי ההבעות אחריהם אנו עוקבים.

231
00:10:10,000 --> 00:10:13,000
לא מזמן גם פרסמנו ניסוי עליו אולי שמעתם.

232
00:10:13,000 --> 00:10:16,000
זה על אלטרואיזם ושימפנזים

233
00:10:16,000 --> 00:10:18,000
כשהשאלה היא האם איכפת לשימפנזים

234
00:10:18,000 --> 00:10:20,000
מרווחתו של האחר.

235
00:10:20,000 --> 00:10:22,000
לאורך עשרות שנים ההנחה היתה

236
00:10:22,000 --> 00:10:24,000
שרק בני אדם יכולים להראות את זה,

237
00:10:24,000 --> 00:10:27,000
שרק בני אדם דואגים לרווחתו של מישהו אחר.

238
00:10:27,000 --> 00:10:29,000
אז עשינו ניסוי מאד פשוט.

239
00:10:29,000 --> 00:10:32,000
אנחנו עושים את זה עם שימפנזים שחיים בלורנסוויל,

240
00:10:32,000 --> 00:10:34,000
במחנה המחקר ביירקס.

241
00:10:34,000 --> 00:10:36,000
ככה הם חיים.

242
00:10:36,000 --> 00:10:39,000
ואנחנו קוראים להם להכנס לחדר ועושים איתם ניסויים.

243
00:10:39,000 --> 00:10:41,000
כאן, שמנו שני שימפנזים זה לצד זה,

244
00:10:41,000 --> 00:10:44,000
ולאחד מהם יש סל מלא אסימונים, ולאסימונים יש משמעויות שונות.

245
00:10:44,000 --> 00:10:47,000
אסימון מסוג אחד מאכיל רק את השותף שבוחר,

246
00:10:47,000 --> 00:10:49,000
והשני מאכיל את שניהם.

247
00:10:49,000 --> 00:10:52,000
אז זה מחקר שעשינו יחד עם וויקי הורנר.

248
00:10:53,000 --> 00:10:55,000
וכאן יש לכם את האסימונים בשני הצבעים.

249
00:10:55,000 --> 00:10:57,000
אז יש להם דלי מלא בהם.

250
00:10:57,000 --> 00:11:00,000
והם צריכים לבחור אחד משני הצבעים.

251
00:11:00,000 --> 00:11:03,000
אתם תראו איך זה הולך.

252
00:11:03,000 --> 00:11:06,000
אז אם השימפנזה הזה בוחר בבחירה האנוכית,

253
00:11:06,000 --> 00:11:09,000
שבמקרה זה היא האסימון האדום,

254
00:11:09,000 --> 00:11:11,000
הוא צריך לתת אותו לנו.

255
00:11:11,000 --> 00:11:14,000
אנחנו מרימים אותו, אנו מניחים אותו על השולחן היכן שיש שני פריטי מזון כתמורה,

256
00:11:14,000 --> 00:11:17,000
אבל במקרה הזה רק הפרט מימין מקבל אוכל.

257
00:11:17,000 --> 00:11:19,000
זו שמשמאל מתרחקת עכשיו כי היא כבר יודעת

258
00:11:19,000 --> 00:11:22,000
שזה לא ניסוי טוב בשבילה הפעם.

259
00:11:22,000 --> 00:11:24,000
בפעם הבאה זה האסימון החברותי.

260
00:11:24,000 --> 00:11:27,000
אז זה שבוחר - זה החלק המעניין כאן -

261
00:11:27,000 --> 00:11:29,000
עבור אלו שבוחרים,

262
00:11:29,000 --> 00:11:31,000
זה לא ממש משנה.

263
00:11:31,000 --> 00:11:34,000
אז עכשיו היא נותנת לנו את האסימון החברותי ושתי השימפנזות מקבלות אוכל.

264
00:11:34,000 --> 00:11:37,000
אז זו שבוחרת תמיד מקבלת תמורה.

265
00:11:37,000 --> 00:11:39,000
לה זה כלל לא משנה.

266
00:11:39,000 --> 00:11:41,000
היא למעשה יכלה לבחור בחירה עיוורת.

267
00:11:41,000 --> 00:11:43,000
אבל מה שאנחנו מוצאים

268
00:11:43,000 --> 00:11:45,000
הוא שהם מעדיפים את האסימון החברותי.

269
00:11:45,000 --> 00:11:48,000
אז זה קו 50 האחוזים שהוא הציפייה במקרה של מקריות מוחלטת.

270
00:11:48,000 --> 00:11:51,000
ובעיקר אם השותף מושך תשומת לב לעצמו, הם בוחרים יותר.

271
00:11:51,000 --> 00:11:54,000
ואם השותף לוחץ עליהם -

272
00:11:54,000 --> 00:11:57,000
אז אם השותף מתחיל לירוק עליהם מים או להפחיד אותם -

273
00:11:57,000 --> 00:12:00,000
אז הבחירות יורדות.

274
00:12:00,000 --> 00:12:02,000
זה כאילו הם אומרים,

275
00:12:02,000 --> 00:12:04,000
"אם לא תתנהג יפה, אני לא אהיה חברותי היום."

276
00:12:04,000 --> 00:12:06,000
וזה מה שקורה כשאין שותף,

277
00:12:06,000 --> 00:12:08,000
כשאין שותף שיושב שמה.

278
00:12:08,000 --> 00:12:10,000
אז מה שמצאנו הוא שלשימפנזים איכפת

279
00:12:10,000 --> 00:12:12,000
מרווחתם של אחרים -

280
00:12:12,000 --> 00:12:15,000
בעיקר אם הם חברי קבוצה שלהם.

281
00:12:15,000 --> 00:12:18,000
אז הניסוי האחרון שאראה לכם

282
00:12:18,000 --> 00:12:20,000
הוא ניסוי ההוגנות שלנו.

283
00:12:20,000 --> 00:12:23,000
וזה ניסוי שמאוד התפרסם.

284
00:12:23,000 --> 00:12:25,000
ויש עכשיו עוד רבים כמוהו,

285
00:12:25,000 --> 00:12:27,000
כי לאחר שהרצנו אותו, לפני כ-10 שנים,

286
00:12:27,000 --> 00:12:29,000
הוא התפרסם מאוד.

287
00:12:29,000 --> 00:12:31,000
ובמקור עשינו זאת עם קופי קפוצ'ין.

288
00:12:31,000 --> 00:12:34,000
ואני אראה לכם את הניסוי הראשון שעשינו.

289
00:12:34,000 --> 00:12:37,000
מאז זה כבר נעשה בכלבים, בציפורים

290
00:12:37,000 --> 00:12:39,000
ובשימפנזים.

291
00:12:39,000 --> 00:12:43,000
אבל עם שרה ברוסנן התחלנו עם קופי הקפוצ'ין.

292
00:12:43,000 --> 00:12:45,000
אז מה שעשינו

293
00:12:45,000 --> 00:12:47,000
הוא ששמנו שני קופי קפוצ'ין אחד ליד השני.

294
00:12:47,000 --> 00:12:49,000
שוב, הקפוצ'ין חיים בקבוצה
ומכירים זה את זה.

295
00:12:49,000 --> 00:12:52,000
אנחנו מוציאים אותם מהקבוצה
ושמים אותם בחדר הניסוי.

296
00:12:52,000 --> 00:12:54,000
והם צריכים לבצע

297
00:12:54,000 --> 00:12:56,000
משימה פשוטה מאוד.

298
00:12:56,000 --> 00:12:59,000
ואם תיתנו לשניהם מלפפון בתמורה למשימה,

299
00:12:59,000 --> 00:13:01,000
שני הקופים אחד ליד השני,

300
00:13:01,000 --> 00:13:03,000
הם יהיו מוכנים לעשות זאת 25 פעמים ברצף.

301
00:13:03,000 --> 00:13:07,000
אז מלפפון, (למרות שלדעתי זה סתם מים),

302
00:13:07,000 --> 00:13:10,000
אבל מלפפון זה בסדר גמור עבורם.

303
00:13:10,000 --> 00:13:13,000
עכשיו, אם תיתנו לבן הזוג ענבים --

304
00:13:13,000 --> 00:13:15,000
העדפות המזון של קופי הקפוצ'ין שלי

305
00:13:15,000 --> 00:13:18,000
מתואמות עם המחירים בסופר,

306
00:13:18,000 --> 00:13:21,000
כך שענבים הם הרבה יותר טובים מבחינתם --

307
00:13:21,000 --> 00:13:24,000
אז תיצרו אי שיוויון ביניהם.

308
00:13:24,000 --> 00:13:26,000
אז זה הניסוי שעשינו.

309
00:13:26,000 --> 00:13:29,000
לאחרונה צילמנו את זה עם קופים חדשים, 
שמעולם לא ביצעו את המשימה,

310
00:13:29,000 --> 00:13:31,000
במחשבה שאולי הם יגיבו יותר חזק,

311
00:13:31,000 --> 00:13:33,000
מה שהתברר כנכון.

312
00:13:33,000 --> 00:13:35,000
הקופה משמאל היא זו שמקבלת מלפפון.

313
00:13:35,000 --> 00:13:38,000
זאת שמימין היא זו שמקבלת ענבים.

314
00:13:38,000 --> 00:13:40,000
זו שמקבלת מלפפון,

315
00:13:40,000 --> 00:13:42,000
שימו לב שהמלפפון הראשון מתקבל בסדר.

316
00:13:42,000 --> 00:13:45,000
את המלפפון הראשון היא אוכלת.

317
00:13:45,000 --> 00:13:48,000
אבל אז היא רואה שהשנייה מקבלת ענב, 
ומיד תראו מה קורה.

318
00:13:48,000 --> 00:13:51,000
אז היא נותנת לנו אבן. 
זו המשימה.

319
00:13:51,000 --> 00:13:54,000
ואנחנו נותנים לה מלפפון, 
והיא אוכלת אותו.

320
00:13:54,000 --> 00:13:57,000
השנייה צריכה לתת לנו אבן.

321
00:13:57,000 --> 00:14:00,000
וזה מה שהיא עושה.

322
00:14:00,000 --> 00:14:03,000
והיא מקבלת ענב ואוכלת אותו.

323
00:14:03,000 --> 00:14:05,000
הראשונה רואה את זה.

324
00:14:05,000 --> 00:14:07,000
עכשיו היא נותנת לנו אבן,

325
00:14:07,000 --> 00:14:10,000
ומקבלת, שוב, מלפפון.

326
00:14:12,000 --> 00:14:27,000
(צחוק)

327
00:14:27,000 --> 00:14:30,000
היא בוחנת את האבן כנגד הקיר.

328
00:14:30,000 --> 00:14:32,000
היא צריכה לתת לנו אותה.

329
00:14:32,000 --> 00:14:35,000
ושוב היא מקבלת מלפפון.

330
00:14:37,000 --> 00:14:41,000
(צחוק)

331
00:14:43,000 --> 00:14:47,000
כך שבעצם אתם רואים כאן
ש"העם דורש צדק חברתי".

332
00:14:47,000 --> 00:14:50,000
(צחוק)

333
00:14:50,000 --> 00:14:53,000
(מחיאות כפיים)

334
00:14:53,000 --> 00:14:55,000
תרשו לי לספר לכם...

335
00:14:55,000 --> 00:14:57,000
יש לי עדיין שתי דקות, תרשו לי לספר לכם סיפור מצחיק על זה.

336
00:14:57,000 --> 00:14:59,000
המחקר הזה התפרסם מאד

337
00:14:59,000 --> 00:15:01,000
וקיבלנו הרבה מאד תגובות,

338
00:15:01,000 --> 00:15:03,000
בעיקר אנתרופולוגים, כלכלנים,

339
00:15:03,000 --> 00:15:05,000
פילוסופים.

340
00:15:05,000 --> 00:15:07,000
הם לא אהבו את זה בכלל.

341
00:15:07,000 --> 00:15:10,000
כיוון שהם החליטו מבחינתם, אני חושב,

342
00:15:10,000 --> 00:15:12,000
שהוגנות היא נושא מורכב ביותר

343
00:15:12,000 --> 00:15:14,000
שלא יכול להיות אצל בעלי חיים.

344
00:15:14,000 --> 00:15:16,000
כך שפילוסוף אחד אפילו כתב לנו

345
00:15:16,000 --> 00:15:19,000
שזה בלתי אפשרי שלקופים יש תחושה של הוגנות

346
00:15:19,000 --> 00:15:22,000
כיוון שהוגנות הומצאה במהלך המהפיכה הצרפתית.

347
00:15:22,000 --> 00:15:24,000
(צחוק)

348
00:15:24,000 --> 00:15:27,000
אחד אחר כתב פרק שלם

349
00:15:27,000 --> 00:15:31,000
בו הוא טוען שהוא היה מאמין שיש לזה קשר להגינות

350
00:15:31,000 --> 00:15:33,000
אם זו שקיבלה את הענבים היתה מסרבת לקחת אותם.

351
00:15:33,000 --> 00:15:35,000
מה שמצחיק הוא שלשרה ברוסנן,

352
00:15:35,000 --> 00:15:37,000
שעושה את זה עם שימפנזים,

353
00:15:37,000 --> 00:15:39,000
היו מספר קומבינציות של שימפנזים

354
00:15:39,000 --> 00:15:42,000
בהם באמת, זה שקיבל את הענב היה מסרב לקחת אותו

355
00:15:42,000 --> 00:15:44,000
עד שהאחר קיבל ענב גם הוא.

356
00:15:44,000 --> 00:15:47,000
כך שאנחנו מתקרבים מאד לראייה האנושית של הוגנות

357
00:15:47,000 --> 00:15:51,000
ואני חושב שפילוסופים צריכים לחשוב מחדש על הפילוסופיה שלהם.

358
00:15:51,000 --> 00:15:53,000
הרשו לי לסכם.

359
00:15:53,000 --> 00:15:55,000
אני מאמין שישנה מוסריות שהתפתחה באבולוציה.

360
00:15:55,000 --> 00:15:57,000
אני חושב שמוסריות היא הרבה יותר ממה שדיברתי עליו,

361
00:15:57,000 --> 00:16:00,000
אבל היא לא יכולה להיות ללא המרכיבים הללו

362
00:16:00,000 --> 00:16:02,000
אותם אנו מוצאים בפרימטים אחרים,

363
00:16:02,000 --> 00:16:04,000
שהם חמלה ומתן תנחומים,

364
00:16:04,000 --> 00:16:07,000
נטיות חברותיות והדדיות, ותחושת הגינות.

365
00:16:07,000 --> 00:16:10,000
אז אנחנו עובדים על הנושאים הספציפיים האלו

366
00:16:10,000 --> 00:16:13,000
על מנת לראות אם אנחנו יכולים ליצור מוסריות מלמטה למעלה, כמו שאומרים,

367
00:16:13,000 --> 00:16:15,000
בלי לערב בהכרח את אלוהים או דת,

368
00:16:15,000 --> 00:16:18,000
ובכדי לראות איך אנחנו יכולים להגיע למוסריות בהתפתחות אבולוציונית.

369
00:16:18,000 --> 00:16:21,000
ואני מודה לכם על תשומת הלב.

370
00:16:21,000 --> 00:16:30,000
(מחיאות כפיים)