1
00:00:00,751 --> 00:00:07,636
בקיץ האחרון חזרתי לאוהיו 
כדי להשתתף בחתונה משפחתית

2
00:00:07,784 --> 00:00:09,985
ובזמן שהייתי שם,

3
00:00:09,985 --> 00:00:13,338
התרחש ארוע בהשתתפות
אנה ואלזה מ-"לשבור את הקרח"

4
00:00:13,478 --> 00:00:17,103
לא "ה"-אנה ואלזה מ-"לשבור את הקרח".

5
00:00:17,103 --> 00:00:19,833
כי זה לא היה ארוע בחסות חברת דיסני.

6
00:00:19,833 --> 00:00:24,433
שתי יזמיות אלו היו בעלות עסק לאירגון
מסיבות של נסיכות.

7
00:00:24,433 --> 00:00:26,017
הילדה שלכם חוגגת חמש?

8
00:00:26,017 --> 00:00:29,544
הן יבואו, ישירו כמה שירים,
יפזרו קצת אבקת פיות, זה נהדר.

9
00:00:29,554 --> 00:00:33,168
והן לא התכוונו לפספס את ההזדמנות

10
00:00:33,168 --> 00:00:35,803
של התופעה שהיא "לשבור את הקרח".

11
00:00:35,804 --> 00:00:37,760
אז חנות צעצועים מקומית שוכרת את שרותיהן,

12
00:00:37,760 --> 00:00:39,457
הילדים באים בשבת בבוקר,

13
00:00:39,458 --> 00:00:42,557
קונים קצת מוצרי דיסני,
מצטלמים עם הנסיכות,

14
00:00:42,557 --> 00:00:44,160
ואפשר לסיים את היום

15
00:00:44,160 --> 00:00:46,856
זה כמו סנטה קלאוס בלי מגבלות עונתיות.

16
00:00:46,857 --> 00:00:48,462
(צחוק)

17
00:00:48,463 --> 00:00:53,550
ואחייניתי בת השלוש וחצי, סמנתה, 
היתה עמוק בתוך העניינים.

18
00:00:53,550 --> 00:00:58,672
לא היה לה אכפת ששתי הנשים הללו
חתמו על פוסטרים וחוברות צביעה

19
00:00:58,672 --> 00:01:03,956
כמלכת השלג והנסיכה אנה עם N אחד
כדי להימנע מתביעות משפטיות

20
00:01:03,956 --> 00:01:05,122
(צחוק)

21
00:01:05,123 --> 00:01:09,818
על פי אחייניתי ועוד 200 ילדים
במגרש החנייה באותו יום

22
00:01:09,819 --> 00:01:14,542
אלו היו ה"אנה ואלזה" מ"לשבור את הקרח"

23
00:01:15,955 --> 00:01:21,597
זהו שבת בבוקר שרבי באוגוסט באוהיו,

24
00:01:21,598 --> 00:01:24,872
אנחנו מגיעים לשם בעשר, שעת ההתחלה

25
00:01:24,873 --> 00:01:27,105
ונתנו לנו את המספר 59.

26
00:01:27,106 --> 00:01:31,673
עד השעה 11, הם קראו למספרים 21-25.

27
00:01:31,674 --> 00:01:33,426
זה ייקח זמן.

28
00:01:33,427 --> 00:01:37,891
ואין שום כמות של איפור פנים חינמי
או קעקועים זמניים

29
00:01:37,892 --> 00:01:41,396
שימנעו את ההתמוססויות שקרו שם בחוץ.

30
00:01:41,397 --> 00:01:42,971
(צחוק)

31
00:01:42,972 --> 00:01:47,113
אז ב- 12:30 קראו לנו.

32
00:01:47,114 --> 00:01:50,306
"56 עד 63 בבקשה"

33
00:01:50,316 --> 00:01:53,677
וכשאנחנו נכנסים, זו סצינה שאני יכולה
רק לתאר לכם

34
00:01:53,678 --> 00:01:56,567
שזה נראה כמו קיא נורווגי

35
00:01:56,568 --> 00:01:57,947
(צחוק)

36
00:01:57,948 --> 00:02:02,333
היו פתיתי שלג מקרטון על כל הרצפה,

37
00:02:02,334 --> 00:02:07,252
נצנצים על כל משטח, ושלגונים על כל הקירות.

38
00:02:07,870 --> 00:02:09,063
וכשעמדנו בתור

39
00:02:09,063 --> 00:02:11,596
בתקווה לאפשר לאחייניתי מראה טוב יותר

40
00:02:11,596 --> 00:02:14,151
מהצד האחורי של אמא מס.58,

41
00:02:14,151 --> 00:02:15,879
הושבתי אותה על כתפיי,

42
00:02:15,880 --> 00:02:19,978
והיא מיד הוקסמה למראה הנסיכות

43
00:02:19,979 --> 00:02:22,519
וככל שהתקדמנו, התרגשותה רק גדלה,

44
00:02:22,520 --> 00:02:24,804
וכשסופסוף הגענו לתחילת התור,

45
00:02:24,804 --> 00:02:28,497
ומספר 58 שחררה את הפוסטר שלה
לחתימת הנסיכות,

46
00:02:28,498 --> 00:02:32,097
ממש יכולתי להרגיש את ההתרגשות שלה 
עוברת בגופה.

47
00:02:32,098 --> 00:02:35,062
ובואו נהיה כנים,
בשלב זה אני גם די התרגשתי.

48
00:02:35,063 --> 00:02:36,457
(צחוק)

49
00:02:36,458 --> 00:02:39,456
הדקדנס הסקנדינבי היה מרתק.

50
00:02:39,457 --> 00:02:40,625
(צחוק)

51
00:02:40,626 --> 00:02:42,535
אז אנחנו מגיעים לתחילת התור,

52
00:02:42,536 --> 00:02:45,545
והעובדת המותשת פונה לאחייניתי ואומרת,

53
00:02:45,546 --> 00:02:47,365
"הי מותק, את הבאה!

54
00:02:47,366 --> 00:02:49,655
את רוצה לרדת, או שאת נשארת

55
00:02:49,656 --> 00:02:51,912
על הכתפיים של אבא לתמונה?"

56
00:02:51,913 --> 00:02:53,399
(צחוק)

57
00:02:53,400 --> 00:02:57,261
ומחוסר מילה טובה יותר, קפאתי.

58
00:02:57,262 --> 00:02:58,873
(צחוק)

59
00:02:58,874 --> 00:03:03,666
זה מדהים שברגע בלתי צפוי אנחנו 
עומדים בפני השאלה:

60
00:03:03,667 --> 00:03:04,997
מי אני?

61
00:03:04,998 --> 00:03:08,465
אני דודה? או שאני מיליטנטית?

62
00:03:08,466 --> 00:03:12,296
מליוני אנשים צפו בסרטון שלי על 
איך לקיים שיחה קשה,

63
00:03:12,297 --> 00:03:14,613
והנה עמדתי בפני אחת.

64
00:03:14,614 --> 00:03:15,685
באותו זמן,

65
00:03:15,686 --> 00:03:18,595
אין דבר שיותר חשוב לי מאשר
הילדים בחיי,

66
00:03:18,596 --> 00:03:22,543
אז מצאתי את עצמי בסיטואציה
בה אנו מוצאים את עצמנו לעיתים כה תכופות,

67
00:03:22,544 --> 00:03:25,766
קרועה בין שני דברים,
שתי בחירות בלתי אפשריות.

68
00:03:25,767 --> 00:03:27,793
אהיה פעילה חברתית?

69
00:03:27,794 --> 00:03:32,341
האם אוריד את האחיינית שלי מכתפי,
ואסביר לפקידה

70
00:03:32,342 --> 00:03:35,479
שבעצם אני דודתה, ולא אבא שלה

71
00:03:35,480 --> 00:03:37,848
ושהיא צריכה להיות יותר זהירה

72
00:03:37,849 --> 00:03:42,604
ולא לקפוץ למסקנות מגדר שמבוססות על תספורת
או רכיבה על הכתפיים --

73
00:03:42,605 --> 00:03:43,740
(צחוק)

74
00:03:43,741 --> 00:03:45,597
ותוך כדי שאני עושה את זה

75
00:03:45,598 --> 00:03:50,386
אני אפסיד את מה שעד עכשיו היה
הרגע הנפלא ביותר בחייה של האחיינית שלי.

76
00:03:51,116 --> 00:03:53,205
או שאהיה דודה?

77
00:03:53,206 --> 00:03:56,343
אתעלם מהתגובה הזו, אצלם אלף תמונות,

78
00:03:56,344 --> 00:04:01,321
ולא אהיה מוסחת לרגע מרגע טהור של שמחה,

79
00:04:01,322 --> 00:04:02,840
ובעשותי כך,

80
00:04:02,841 --> 00:04:06,223
אצא מלאת בושה על כי לא עמדתי למען עצמי,

81
00:04:06,224 --> 00:04:08,606
בעיקר בפני האחיינית שלי.

82
00:04:08,607 --> 00:04:10,409
מי הייתי?

83
00:04:10,410 --> 00:04:15,228
מי הייתה יותר חשובה?
איזה תפקיד יותר שווה את זה?

84
00:04:15,230 --> 00:04:18,218
האם אני דודה? או האם אני פעילה חברתית?

85
00:04:18,219 --> 00:04:21,435
והייתה לי חצי שניה להחליט.

86
00:04:22,235 --> 00:04:23,813
מלמדים אותנו כעת

87
00:04:23,814 --> 00:04:28,112
שאנו חיים בעולם של קוטביות הולכת וגדלה.

88
00:04:28,113 --> 00:04:32,684
הכל כל כך שחור ולבן כך שאנו והם
כך נכון ושגוי

89
00:04:33,524 --> 00:04:37,691
אין אמצע, אין תחום אפור, רק קוטביות.

90
00:04:37,691 --> 00:04:40,131
קוטביות היא מצב בו שני רעיונות או דעות

91
00:04:40,132 --> 00:04:42,712
הן הפוכות לגמרי אחת מהשנייה;

92
00:04:42,712 --> 00:04:44,866
ניגודים דיאמטריים.

93
00:04:46,127 --> 00:04:48,581
באיזה צד אתם נמצאים?

94
00:04:48,581 --> 00:04:52,646
האם אתם פציפיסטים, תומכי הפלות
מתנגדים לעונש מוות,

95
00:04:52,646 --> 00:04:56,104
תומכים בפיקוח על נשק

96
00:04:56,104 --> 00:05:01,337
או האם אתם לגמרי וללא התפשרות

97
00:05:01,337 --> 00:05:03,522
בעד מלחמה, בעד הפלות, בעד עונש מוות,

98
00:05:03,522 --> 00:05:05,838
מאמינים לחלוטין בתיקון השני,

99
00:05:05,838 --> 00:05:07,542
נגד הגירה, ובעד עסקים?

100
00:05:07,542 --> 00:05:09,787
זה הכל או כלום, אתה איתנו או נגדנו.

101
00:05:09,787 --> 00:05:11,507
זו קוטביות.

102
00:05:12,247 --> 00:05:17,190
הבעיה עם קוטביות ומוחלטות היא

103
00:05:17,191 --> 00:05:22,355
שהיא שוללת את האינדבידואליות 
של החוויה האנושית שלנו

104
00:05:22,355 --> 00:05:26,381
וזה הופך אותה למנוגדת לטבע האנושי שלנו.

105
00:05:27,187 --> 00:05:29,297
אבל אם אנחנו נמשכים בשני הכיוונים האלה,

106
00:05:29,297 --> 00:05:31,077
אבל זה לא באמת היכן שאנו מתקיימים --

107
00:05:31,077 --> 00:05:33,507
קוטביות היא לא המציאות האמתית שלנו --

108
00:05:33,507 --> 00:05:34,887
לאן אנחנו הולכים משם?

109
00:05:34,887 --> 00:05:38,367
מהו הקצה השני של הספקטרום הזה?

110
00:05:38,368 --> 00:05:42,407
אינני חושבת שזו הרמוניה אוטופית שלא 
ניתנת להשגה.

111
00:05:42,408 --> 00:05:45,841
אני חושבת שההפך מקוטביות זו דואליות.

112
00:05:45,842 --> 00:05:48,446
דואליות היא מצב שיש בו שני חלקים

113
00:05:48,446 --> 00:05:51,729
אבל לא בניגודיות דיאמטרית,

114
00:05:51,730 --> 00:05:54,675
בקיום סימולטני.

115
00:05:54,676 --> 00:05:56,662
לא חושבים שזה אפשרי?

116
00:05:56,663 --> 00:05:58,333
הנה האנשים שאני מכירה:

117
00:05:58,334 --> 00:06:01,497
אני מכירה קתולים תומכי-הפלות,
ופמיניסטיות שלובשות חיג'אבים

118
00:06:01,497 --> 00:06:03,201
יוצאי צבא ותיקים שמתנגדים למלחמה,

119
00:06:03,202 --> 00:06:05,986
וחברי NRA שחושבים שמגיע לי להתחתן.

120
00:06:05,987 --> 00:06:09,022
אלה הם אנשים שאני מכירה,
אלה הם חבריי ובני משפחתי,

121
00:06:09,023 --> 00:06:11,999
זה רוב החברה שלנו, זה אתה, זו אני.

122
00:06:12,000 --> 00:06:13,657
(מחיאות כפיים)

123
00:06:20,717 --> 00:06:25,885
דואליות היא היכולת להחזיק בשני הדברים.

124
00:06:25,886 --> 00:06:30,007
אבל השאלה היא:
האם נוכל להחזיק בדואליות זו?

125
00:06:30,008 --> 00:06:33,730
האם יש לנו את האומץ להחזיק בשני הדברים?

126
00:06:34,230 --> 00:06:36,422
אני עובדת במסעדה בעיר,

127
00:06:36,422 --> 00:06:39,032
התחברתי מאוד עם שוטפת הכלים.

128
00:06:39,032 --> 00:06:42,050
הייתי מלצרית והיתה לנו מערכת יחסים נפלאה

129
00:06:42,050 --> 00:06:43,990
היה לנו ממש כיף יחד.

130
00:06:43,990 --> 00:06:47,608
הספרדית שלה הייתה מעולה

131
00:06:47,609 --> 00:06:49,450
בגלל שהיא הייתה ממקסיקו.

132
00:06:49,451 --> 00:06:51,312
(צחוק)

133
00:06:51,313 --> 00:06:53,746
השורה ההיא באמת יצאה הפוך.

134
00:06:53,747 --> 00:06:57,668
האנגלית שלה הייתה מוגבלת,
אבל הרבה יותר טובה מהספרדית שלי.

135
00:06:59,848 --> 00:07:03,677
אבל הדמיון בינינו איחד אותנו,

136
00:07:03,678 --> 00:07:06,578
לא הפרידו בינינו ההבדלים.

137
00:07:06,578 --> 00:07:09,698
והיינו קרובות למרות 
שבאנו משני עולמות מאוד שונים.

138
00:07:09,698 --> 00:07:10,838
היא הייתה ממקסיקו,

139
00:07:10,838 --> 00:07:14,169
היא עזבה את המשפחה שלה מאחור 
כדי לבוא לכאן

140
00:07:14,169 --> 00:07:16,149
ולתת להם חיים טובים יותר שם.

141
00:07:16,166 --> 00:07:19,106
היא הייתה קתולית שמרנית אדוקה

142
00:07:19,106 --> 00:07:21,826
מאמינה בערכי משפחה מסורתית,

143
00:07:21,826 --> 00:07:23,932
תפקידים סטריאוטיפים של גברים ונשים,

144
00:07:23,933 --> 00:07:26,727
ואני הייתי, נו, אני.

145
00:07:26,728 --> 00:07:28,632
(צחוק)

146
00:07:28,633 --> 00:07:32,318
אבל הדברים שחיברו ביננו 
היו כשהיא שאלה על חברה שלי

147
00:07:32,319 --> 00:07:35,787
או שיתפה תמונות שהיו לה של משפחתה מהבית.

148
00:07:35,788 --> 00:07:38,415
אלו היו הדברים שחיברו ביננו.

149
00:07:38,416 --> 00:07:40,002
אז יום אחד היינו מאחור,

150
00:07:40,003 --> 00:07:43,682
בולסות אוכל מהר ככל שיכולנו
סביב שולחן קטן,

151
00:07:43,683 --> 00:07:45,313
במהלך הפוגה נדירה,

152
00:07:45,313 --> 00:07:47,323
ומישהו חדש מהמטבח בא --

153
00:07:47,323 --> 00:07:48,985
שבמקרה היה בן דודה --

154
00:07:48,985 --> 00:07:51,787
והתיישב עם כל התעוזה והמצ'ואיזם

155
00:07:51,788 --> 00:07:53,949
שגופו בן ה-20 יכול היה לשאת.

156
00:07:53,950 --> 00:07:55,771
(צחוק)

157
00:07:55,772 --> 00:08:00,744
והוא אמר לה, [בספרדית] "האם לאש יש חבר?"

158
00:08:01,904 --> 00:08:05,856
והיא אמרה [בספרדית]

159
00:08:07,386 --> 00:08:10,911
והוא אמר [בספרדית] "חברה?!?!"

160
00:08:10,912 --> 00:08:14,024
והיא הניחה את המזלג שלה, 
ונעצה בו את עיניה

161
00:08:14,025 --> 00:08:19,047
ואמרה [בספרדית] "כן, חברה. זה הכל."

162
00:08:19,048 --> 00:08:23,940
והגיחוך שלו הפך להבעת כבוד אימהית,

163
00:08:23,941 --> 00:08:27,143
לקח את הצלחת שלו, יצא, חזר לעבוד.

164
00:08:27,144 --> 00:08:28,878
היא אף פעם לא יצרה אתי קשר עין.

165
00:08:29,668 --> 00:08:31,383
היא עזבה, עשתה אותו דבר --

166
00:08:31,384 --> 00:08:34,654
היו 10 שניות של שיחה, אינטראקציה כה קטנה

167
00:08:34,655 --> 00:08:37,191
ועל הנייר, היה לה הרבה יותר במשותף אתו:

168
00:08:37,191 --> 00:08:42,289
שפה, תרבות, היסטוריה, משפחה, הקהילה
שלה הייתה עורק החיים שלה

169
00:08:42,289 --> 00:08:46,460
אבל המצפן המוסרי שלה גבר על כל זה.

170
00:08:46,461 --> 00:08:50,123
ומעט מאוחר יותר, הם התלוצצו 
במטבח בספרדית,

171
00:08:50,124 --> 00:08:52,024
לזה לא היה כל קשר אלי.

172
00:08:52,025 --> 00:08:54,469
וזו היא דואליות.

173
00:08:54,470 --> 00:08:58,983
היא לא נאלצה לנקוט עמדה על
הומוסקסואליות מעל למורשת שלה

174
00:08:58,983 --> 00:09:02,133
היא לא הייתה צריכה לבחור בין
משפחה לידידות בינינו.

175
00:09:02,134 --> 00:09:04,408
זה לא היה ישו או אש.

176
00:09:04,409 --> 00:09:06,376
(צחוק)

177
00:09:08,556 --> 00:09:10,493
(תשואות)

178
00:09:15,183 --> 00:09:19,760
המוסר האישי שלה היה מושרש כל כך חזק

179
00:09:19,761 --> 00:09:23,142
שהיה לה האומץ לאחוז בשני הדברים.

180
00:09:23,143 --> 00:09:26,324
טוהר המידות שלנו הוא באחריותנו

181
00:09:26,325 --> 00:09:30,556
ואנו חייבים להיות מוכנים להגן עליו
אפילו אם זה לא נוח.

182
00:09:30,557 --> 00:09:33,870
זה משמעותו של בן-ברית ואם 
אתם הולכים להיות בני ברית,

183
00:09:33,870 --> 00:09:36,157
עליכם להיות בני ברית פעילים:

184
00:09:36,158 --> 00:09:40,045
שאלו שאלות, תפעלו כשאתם
שומעים משהו בלתי הולם,

185
00:09:40,046 --> 00:09:42,074
באמת תהיה מעורבים.

186
00:09:42,075 --> 00:09:46,508
היה לי ידידת משפחה שבמשך שנים
נהגה לקרוא לבת זוגי המאהבת שלי.

187
00:09:48,531 --> 00:09:50,975
באמת? מאהבת?

188
00:09:50,976 --> 00:09:53,000
זה היה כל כך מיני בגלוי,

189
00:09:53,001 --> 00:09:55,046
כל כך פורנו הומוסקסואלי של שנות ה-70.

190
00:09:55,047 --> 00:09:56,253
(צחוק)

191
00:09:59,293 --> 00:10:01,788
אבל היא ניסתה, והיא שאלה.

192
00:10:01,789 --> 00:10:03,572
היא היתה יכולה לקרוא לה החברה שלי

193
00:10:03,573 --> 00:10:07,707
או "חברה" שלי או "חברה מיוחדת" שלי --

194
00:10:07,708 --> 00:10:09,092
(צחוק)

195
00:10:09,093 --> 00:10:12,058
או אפילו, גרוע מזה, לא לשאול בכלל.

196
00:10:12,059 --> 00:10:15,689
האמינו לי, אנחנו מעדיפות שתשאלו.

197
00:10:15,690 --> 00:10:20,931
הייתי מעדיפה שהיא תאמר מאהבת שלי 
מאשר לא תאמר כלום.

198
00:10:20,932 --> 00:10:23,963
אנשים לעיתים קרובות אומרים לי,
"טוב, אש, לא איכפת לי.

199
00:10:23,964 --> 00:10:27,756
איני רואה מוצא אתני, דת או מיניות.

200
00:10:27,757 --> 00:10:30,600
זה לא משנה לי. אני לא רואה את זה."

201
00:10:31,910 --> 00:10:37,244
אבל אני חושבת שההיפוך של הומופוביה וגזענות
ושנאת זרים, אינו אהבה,

202
00:10:37,245 --> 00:10:38,858
זה אפאטיה.

203
00:10:38,859 --> 00:10:42,962
אם אינך רואה את ההומוסקסואליות שלי
אינך רואה אותי.

204
00:10:42,963 --> 00:10:45,948
אם לא אכפת לך עם מי אני שוכבת,

205
00:10:45,949 --> 00:10:48,134
אז אינך יכול לדמיין איך אני מרגישה

206
00:10:48,135 --> 00:10:51,011
כשאני הולכת ברחוב מאוחר בלילה אוחזת בידה,

207
00:10:51,011 --> 00:10:53,829
וקבוצת אנשים קרבה וצריכה לקבל החלטה

208
00:10:53,829 --> 00:10:56,075
אם להמשיך בזה, או לשמוט את ידה

209
00:10:56,075 --> 00:10:58,583
כאשר כל מה שאני רוצה לעשות
הוא ללחוץ את ידה יותר חזק.

210
00:10:58,583 --> 00:11:01,011
והניצחון הקטן שאני מרגישה

211
00:11:01,012 --> 00:11:03,719
כשאני עושה זאת ולא עוזבת

212
00:11:03,720 --> 00:11:08,838
והפחדנות המדהימה והתסכול שאני מרגישה
כשאני שומטת אותה.

213
00:11:08,839 --> 00:11:10,787
אם אינכם רואים את המאבק הזה

214
00:11:10,788 --> 00:11:17,263
שייחודי לחוויה האנושית משום שאני לסבית,
אז אינכם רואים אותי.

215
00:11:17,264 --> 00:11:22,678
אם אתם הולכים להיות בני ברית,
אני זקוקה שתראו אותי.

216
00:11:22,679 --> 00:11:25,622
כיחידים, כבני ברית, כבני אדם,

217
00:11:25,622 --> 00:11:28,622
אנו צריכים להיות מסוגלים
לאחוז בשני הדברים:

218
00:11:28,622 --> 00:11:31,070
בטוב וברע,

219
00:11:31,070 --> 00:11:32,900
בקל ובקשה.

220
00:11:32,900 --> 00:11:37,371
אינכם לומדים כיצד לאחוז
בשני דברים מן הרוך,

221
00:11:37,372 --> 00:11:39,773
אתם לומדים זאת מתוך אומץ

222
00:11:39,774 --> 00:11:43,158
ומה אם דואליות היא רק הצעד הראשון?

223
00:11:44,308 --> 00:11:49,137
מה אם בעזרת חמלה ואמפטיה 
ואינטרקציה אנושית

224
00:11:49,138 --> 00:11:51,532
אנחנו מסוגלים ללמוד לאחוז בשני דברים?

225
00:11:51,533 --> 00:11:53,838
ואם אנו יכולים לאחוז שני דברים
נוכל לאחוז ארבעה,

226
00:11:53,838 --> 00:11:56,048
ואם אנחנו יכולים לאחוז ארבעה,
אנו יכולים לאחוז שמונה,

227
00:11:56,048 --> 00:11:58,099
ואם אנחנו יכולים לאחוז שמונה
אנחנו יכולים לאחוז מאות.

228
00:11:58,100 --> 00:12:00,562
אנחנו בני אדם מורכבים,

229
00:12:00,562 --> 00:12:02,362
מערבולות של ניגודים.

230
00:12:02,362 --> 00:12:04,967
כולכם אוחזים בכל כך הרבה דברים עכשיו.

231
00:12:05,888 --> 00:12:09,330
מה אתם יכולים לעשות
כדי לאחוז בעוד כמה אחדים?

232
00:12:10,100 --> 00:12:12,237
אז חזרה לטולדו, אוהיו.

233
00:12:12,237 --> 00:12:14,417
אני בראש התור,

234
00:12:14,417 --> 00:12:18,519
אחייניתי על כתפיי העובדת
המותשת קוראת לי אבא.

235
00:12:18,520 --> 00:12:22,080
האם אי פעם טעו בזיהוי המגדר שלכם?

236
00:12:23,111 --> 00:12:25,309
לא זה אפילו.

237
00:12:25,310 --> 00:12:29,759
האם אי פעם קראו לכם משהו שאם לא?

238
00:12:31,509 --> 00:12:34,039
זה מה שזה מרגיש עבורי:

239
00:12:34,040 --> 00:12:38,113
אני כהרף עין בסערה פנימית של 
רגשות מנוגדים.

240
00:12:38,114 --> 00:12:43,656
אני מתכסה זיעה שהיא שילוב של כעס ועלבון,

241
00:12:43,657 --> 00:12:46,617
אני מרגישה שכל החנות צופה בי.

242
00:12:46,618 --> 00:12:49,178
ובאותו זמן אני מרגישה בלתי נראית.

243
00:12:49,179 --> 00:12:52,122
אני רוצה להתפוצץ בחמת זעם.

244
00:12:52,123 --> 00:12:54,716
ואני רוצה לזחול מתחת לסלע.

245
00:12:54,717 --> 00:12:57,819
ומעל כל זה יש את התסכול שאני לובשת

246
00:12:57,820 --> 00:13:01,418
חולצת טי סגולה צמודה שלא לטעמי,

247
00:13:01,418 --> 00:13:03,456
כך שכל החנות יכולה לראות לי את הציצים,

248
00:13:03,456 --> 00:13:06,457
כדי לוודא שאותו דבר לא קורה.

249
00:13:06,458 --> 00:13:08,640
ׁ(צחוק)

250
00:13:08,640 --> 00:13:12,962
אבל למרות המאמצים שלי
להיראות כשייכת למגדר שלי,

251
00:13:12,962 --> 00:13:14,803
זה עדיין קורה.

252
00:13:14,804 --> 00:13:19,147
ואני מקווה בכל לבי שאף אחד לא שמע --

253
00:13:19,147 --> 00:13:23,500
לא אחותי, לא בת הזוג שלי,
ובוודאי לא אחייניתי.

254
00:13:23,500 --> 00:13:26,491
אני רגילה לכאב מוכר זה.

255
00:13:26,491 --> 00:13:30,566
אבל אעשה כל מה שאני צריכה כדי להגן מכך
על האנשים שאני אוהבת.

256
00:13:31,906 --> 00:13:34,440
אבל אז אני מורידה את אחייניתי מהכתפיים,

257
00:13:34,441 --> 00:13:36,615
והיא רצה לאלזה ואנה --

258
00:13:36,616 --> 00:13:39,182
מה שהיא חיכתה לו כל כך הרבה זמן --

259
00:13:39,183 --> 00:13:41,270
וכל זה נעלם.

260
00:13:41,270 --> 00:13:44,980
מה שחשוב זה רק החיוך שעל פניה,

261
00:13:44,980 --> 00:13:50,637
וכש 30 השניות חיכינו שעתיים וחצי מסתיימות

262
00:13:50,638 --> 00:13:55,841
אנו אוספות את חפצינו ואני והעובדת 
מחליפות שוב מבט:

263
00:13:55,842 --> 00:13:58,978
והיא מחייכת אלי חיוך מתנצל ואומרת:

264
00:13:58,979 --> 00:14:01,275
"אני כל כך מצטערת!"

265
00:14:01,276 --> 00:14:03,385
(צחוק)

266
00:14:03,386 --> 00:14:09,242
והאנושיות שלה, הנכונות שלה להודות
בטעות שלה מנטרלת אותי מיד.

267
00:14:09,243 --> 00:14:14,415
ואז אני אומרת לה "זה בסדר,
זה קורה, אבל תודה."


268
00:14:14,416 --> 00:14:17,406
ואני מבינה באותו רגע

269
00:14:17,407 --> 00:14:19,444
שאיני צריכה להיות

270
00:14:19,445 --> 00:14:23,643
או דודה, או פעילה חברתית, 
אני יכולה להיות שתיהן.

271
00:14:24,903 --> 00:14:30,251
אני יכולה לחיות בדואליות
ואני יכולה לאחוז בשני דברים.

272
00:14:30,252 --> 00:14:33,189
ואם אני יכולה לאחוז בשני דברים בסביבה זו,

273
00:14:33,190 --> 00:14:35,542
אני יכולה לאחוז בכל כך הרבה דברים נוספים.

274
00:14:35,543 --> 00:14:39,295
ובעת שבת זוגי ואחייניתי אוחזות ידיים
ופונות לכיוון היציאה.

275
00:14:39,296 --> 00:14:42,039
אני פונה לאחותי ואומרת,
"זה היה שווה את זה?"

276
00:14:42,040 --> 00:14:43,814
והיא אומרת, ":את צוחקת עלי?

277
00:14:43,815 --> 00:14:47,702
ראית את המבט על פניה? זה היה 
היום הכי טוב בחייה!"

278
00:14:47,703 --> 00:14:48,800
(צחוק)

279
00:14:48,801 --> 00:14:51,758
"זה היה שווה את השעתיים וחצי בחום,

280
00:14:51,759 --> 00:14:56,146
זה היה שווה את חוברת הצביעה 
במחיר מופקע שכבר היתה לנו."

281
00:14:56,147 --> 00:14:57,854
(צחוק)

282
00:14:57,855 --> 00:15:01,509
"זה היה שווה אפילו שיקראו לך אבא."

283
00:15:01,510 --> 00:15:02,615
(צחוק)

284
00:15:05,205 --> 00:15:10,919
ובפעם הראשונה בחיי, זה באמת היה.

285
00:15:10,920 --> 00:15:13,098
תודה לכם בולדר, לילה טוב.

286
00:15:13,099 --> 00:15:14,619
(תשואות)