ברגע של חזון...

1905, צפון קליפורניה.

פרנק אפרסון בן 11.

הוא יושב על המרפסת הקדמית שלו
ויוצר סוג של משקה ביתי

שהיה מאוד פופולרי באותו זמן.

הוא בדיוק שפך אבקת סודה מתוקה לתוך כוס מים

וערבב בהתלהבות עם מקל ערבוב מעץ.

אנחנו לא יודעים בדיוק
איך 24 השעות הבאות עברו,

אבל אנחנו יכולים לדמיין שמשהו
לכד את תשומת ליבו של פרנק

והוא נטש את המשקה שלו באמצע ערבוב.

אחרי לילה קר במפרץ,

פרנק גילה את המשקה המעורבב בבוקר הבא.

הוא קפוא לגמרי.

אבל במקום לזרוק אותו,

פרנק הוציא את בלוק הסודה
מהכוס עם מקל הערבוב התקוע

וברגע של חזון, ליקק אותו.

מאושר מההמצאה,

פרנק התחיל לייצר את המעדן הקפוא לחברים,

וכשהוא גדל,

הוא התחיל למכור אותם כאפסיקלים,

חיבור של שם משפחתו והמילה קרחון.

אומרים שמאוחר יותר,

הילדים של פרנק קראו למעדן הקפוא פופס סיקל.

אחרים טוענים שהשם
הוא שילוב של סוכריה וקרחון.

בלי קשר למקור השם, הקרטיב פה להשאר.

בערך 2 מיליארד קרטיבים נמכרים כל שנה.