WEBVTT

00:00:08.060 --> 00:00:11.076
זוהי מחלקה לחולי שחפת,

00:00:11.100 --> 00:00:14.916
ובזמן שהתמונה צולמה בשלהי המאה ה-19,

00:00:14.940 --> 00:00:17.556
אחד מכל שבעה אנשים

00:00:17.580 --> 00:00:19.340
מת משחפת.

00:00:19.780 --> 00:00:22.540
לא היה לנו מושג מה גורם למחלה זו.

00:00:23.140 --> 00:00:25.196
למעשה, ההשערה הייתה

00:00:25.220 --> 00:00:28.476
שמבנה הגוף שלכם 
הוא שקובע את הרגישות למחלה.

00:00:28.500 --> 00:00:31.236
בנוסף, המחלה תוארה באור רומנטי ביותר.

00:00:31.260 --> 00:00:34.076
היא נקראה גם קונסאמפשן (מאכלת),

00:00:34.100 --> 00:00:37.236
וזו הייתה מחלה של משוררים

00:00:37.260 --> 00:00:39.996
ואמנים ואינטלקטואלים.

00:00:40.020 --> 00:00:43.756
אנשים מסוימים האמינו שהיא מעניקה
רגישות מוגברת

00:00:43.780 --> 00:00:45.980
וגאונות יצירתית.

00:00:47.700 --> 00:00:49.836
בשנות ה-50 של המאה הקודמת,

00:00:49.860 --> 00:00:52.436
כבר ידענו ששחפת נגרמת

00:00:52.460 --> 00:00:55.836
מזיהום חיידקי מדבק ביותר,

00:00:55.860 --> 00:00:58.036
שזה קצת פחות רומנטי,

00:00:58.060 --> 00:01:00.316
אך מהווה יתרון,

00:01:00.340 --> 00:01:03.676
בכך שייתכן ונוכל לפתח תרופות המרפאות אותה.

00:01:03.700 --> 00:01:06.716
אז רופאים גילו תרופה חדשה, איפרוניאזיד,

00:01:06.740 --> 00:01:10.116
שהם סברו שייתכן ותרפא שחפת,

00:01:10.140 --> 00:01:11.916
והם נתנו אותה לחולים,

00:01:11.940 --> 00:01:13.716
והחולים הפגינו מצב רוח מרומם.

00:01:13.740 --> 00:01:17.236
הם היו חברותיים יותר, אנרגטיים יותר.

00:01:17.260 --> 00:01:21.860
דו"ח רפואי מסוים אפילו דיווח שהם 
"רקדו במסדרונות".

00:01:22.500 --> 00:01:24.116
ולצערנו,

00:01:24.140 --> 00:01:26.860
זה לא היה בהכרח בגלל שהם הבריאו.

00:01:27.420 --> 00:01:29.620
רבים מהם עדיין גססו.

00:01:30.660 --> 00:01:37.260
דו"ח רפואי נוסף מתאר אותם 
כ"שמחים באופן בלתי הולם".

00:01:38.220 --> 00:01:41.820
וכך התגלה נוגד הדיכאון הראשון.

00:01:42.980 --> 00:01:47.036
תגלית מקרית איננה דבר נדיר במדע,

00:01:47.060 --> 00:01:50.196
אך נדרשת יותר ממקריות משמחת.

00:01:50.220 --> 00:01:53.660
כדי שתתרחש תגלית,
חייבים להיות מסוגלים לזהותה.

00:01:54.500 --> 00:01:57.236
כמדענית מוח, אני אדבר איתכם מעט

00:01:57.260 --> 00:01:58.676
על חוויתי ממקור ראשון

00:01:58.700 --> 00:02:01.916
עם איך שתקראו להיפך ממזל עיוור --

00:02:01.940 --> 00:02:03.556
בואו נקרא לכך מזל חכם.

00:02:03.580 --> 00:02:06.300
אך תחילה, עוד קצת רקע.

00:02:07.460 --> 00:02:10.116
למרבה המזל, מאז שנות ה-50 של המאה העשרים,

00:02:10.139 --> 00:02:14.116
פיתחנו תרופות נוספות אחדות
וכיום אנו יכולים לרפא שחפת.

00:02:14.140 --> 00:02:17.796
ולפחות בארה"ב, 
על אף שלא בהכרח גם במדינות אחרות,

00:02:17.820 --> 00:02:19.316
סגרנו את הסנטוריומים שלנו

00:02:19.340 --> 00:02:23.020
וככל הנראה רובכם אינכם חוששים
יותר מדי משחפת.

00:02:23.900 --> 00:02:26.556
אך הרבה ממה שהיה נכון בתחילת המאה ה-20

00:02:26.580 --> 00:02:28.436
בנוגע למחלות מדבקות,

00:02:28.460 --> 00:02:31.100
ניתן לומר עכשיו על הפרעות פסיכיאטריות.

00:02:31.820 --> 00:02:34.836
אנו בעיצומה של מגיפת הפרעות מצב רוח,

00:02:34.860 --> 00:02:38.620
כמו דיכאון, והפרעת דחק פוסט-טראומטית.

00:02:39.300 --> 00:02:43.156
אחד מכל ארבעה מבוגרים בארה"ב

00:02:43.180 --> 00:02:44.660
סובל ממחלה נפשית,

00:02:45.180 --> 00:02:48.316
והמשתמע מכך הוא 
שגם אם לא חוויתם את זה באופן אישי

00:02:48.340 --> 00:02:50.636
ולא מישהו ממשפחתכם,

00:02:50.660 --> 00:02:53.916
סביר מאוד שאתם מכירים מישהו שכן חווה זאת,

00:02:53.940 --> 00:02:55.580
על אף שייתכן שהוא לא ידבר על כך.

00:02:57.220 --> 00:03:00.516
למעשה, דיכאון מדורג כיום

00:03:00.540 --> 00:03:05.396
לפני איידס, מלריה, סכרת ומלחמות

00:03:05.420 --> 00:03:08.676
ברשימות הגורמים המובילים לנכות 
ברחבי העולם.

00:03:08.700 --> 00:03:12.316
ובנוסף, בדומה לשחפת בשנות החמישים,

00:03:12.340 --> 00:03:14.396
אנו לא יודעים מה הגורם לכך.

00:03:14.420 --> 00:03:16.356
ברגע שהמחלה מתפתחת, היא כרונית,

00:03:16.380 --> 00:03:17.876
נמשכת לכל החיים,

00:03:17.900 --> 00:03:20.220
ואין דרך ידועה לרפא אותה.

00:03:21.660 --> 00:03:23.876
נוגד הדיכאון השני שגילינו,

00:03:23.900 --> 00:03:26.356
גם כן באקראי, בשנות ה-50,

00:03:26.380 --> 00:03:29.580
מאנטי-היסטמין שהפך אנשים למאניים,

00:03:30.860 --> 00:03:32.060
הוא האימיפראמין.

00:03:33.220 --> 00:03:36.876
הן במקרה של השחפת, 
והן בזה של האנטיהיסטמין

00:03:36.900 --> 00:03:39.056
מישהו צריך היה להבחין

00:03:39.056 --> 00:03:41.466
שתרופה שנועדה לעשות דבר אחד --

00:03:41.466 --> 00:03:43.636
לטפל בשחפת או לדכא אלרגיות --

00:03:43.660 --> 00:03:46.396
יכולה לשמש לדבר שונה לחלוטין --

00:03:46.420 --> 00:03:47.620
לטפל בדיכאון.

00:03:48.380 --> 00:03:51.396
ולמען האמת, מתן יעוד מחדש שכזה
הוא מאתגר למדי.

00:03:51.420 --> 00:03:55.356
כשהרופאים ראו לראשונה את ההשפעה
משפרת מצב הרוח של האיפרוניאזיד,

00:03:55.380 --> 00:03:57.836
הם לא ממש זיהו את מה שהם ראו.

00:03:57.860 --> 00:03:59.716
הם היו כה רגילים לחשוב עליה

00:03:59.740 --> 00:04:02.516
כעל תרופה לטיפול בשחפת

00:04:02.540 --> 00:04:04.596
שהם תייגו זאת

00:04:04.620 --> 00:04:07.396
כתופעת לוואי, תופעת לוואי שלילית.

00:04:07.420 --> 00:04:08.571
כפי שתוכלו לראות כאן,

00:04:08.596 --> 00:04:12.620
רבים מהמטופלים הללו ב-1954
חווים אופוריה חמורה.

00:04:13.900 --> 00:04:17.516
והם היו מודאגים מכך שזה יפריע

00:04:17.540 --> 00:04:20.396
להחלמתם מהשחפת.

00:04:20.420 --> 00:04:26.676
אז הם המליצו שאיפרוניאזיד 
תילקח אך ורק במקרים קשים של שחפת,

00:04:26.700 --> 00:04:30.380
ובמטופלים בעלי יציבות רגשית גבוהה,

00:04:31.220 --> 00:04:35.116
שזה כמובן ההפך הגמור 
מאופן השימוש בתרופה כנוגדת-דיכאון.

00:04:35.140 --> 00:04:39.596
הם היו כל כך רגילים להסתכל עליה
מנקודת המבט של המחלה המסוימת הזו,

00:04:39.620 --> 00:04:43.540
שהם לא יכלו לראות את ההשלכות הרחבות
שיש לה עבור מחלה אחרת.

00:04:44.380 --> 00:04:47.076
ולמען האמת, זו לא לגמרי אשמתם.

00:04:47.100 --> 00:04:49.876
קיבעון מחשבתי הוא הטיה קוגניטיבית
שמשפיעה על כולנו.

00:04:49.900 --> 00:04:56.646
זו נטייה לחשוב על אובייקט אך ורק
במונחים של שימושו המסורתי

00:04:56.740 --> 00:04:58.636
ומערך מנטאלי הוא דבר אחר. נכון?

00:04:58.660 --> 00:05:00.676
זהו סוג של מסגרת חשיבה שגובשה מראש

00:05:00.700 --> 00:05:02.476
שאיתה אנו ניגשים לפתרון בעיות.

00:05:02.500 --> 00:05:05.756
וזה למעשה מקשה מאוד על כולנו
לבצע שינוי יעוד.

00:05:05.780 --> 00:05:08.660
וזוהי הסיבה, לדעתי, 
שבגללה נתנו תכנית טלוויזיה

00:05:08.660 --> 00:05:11.660
לאדם שהצטיין מאוד בשינויי יעוד.

00:05:11.660 --> 00:05:13.540
(צחוק)

00:05:14.180 --> 00:05:18.516
אז, ההשפעות בשני המקרים,
של האיפרוניאזיד ושל האימיפראמין,

00:05:18.540 --> 00:05:19.916
היו כל כך חזקות --

00:05:19.940 --> 00:05:22.156
היתה מאניה, או אנשים שרקדו במסדרונות.

00:05:22.180 --> 00:05:25.316
למען האמת זה לא מפתיע שהבחינו בהן.

00:05:25.340 --> 00:05:28.820
אך זה גורם לנו לתהות מה עוד פספסנו?

00:05:30.020 --> 00:05:32.196
אז איפרוניאזיד ואימיפראמין,

00:05:32.220 --> 00:05:34.636
הן יותר מסתם מקרה בוחן בתחום שינוי יעוד.

00:05:34.660 --> 00:05:37.636
יש להן שני מכנים משותפים אחרים
שהינם בעלי חשיבות גבוהה.

00:05:37.660 --> 00:05:40.156
אחד, יש להן תופעות לוואי נוראיות.

00:05:40.180 --> 00:05:42.796
שכוללות פגיעה בכבד,

00:05:42.820 --> 00:05:45.796
עלייה במשקל של מעל 20 ק"ג,

00:05:45.820 --> 00:05:47.596
אובדנות.

00:05:47.620 --> 00:05:51.796
ושניים, שתיהן מעלות את רמות הסרוטונין,

00:05:51.820 --> 00:05:54.156
שהוא אות כימי במוח,

00:05:54.180 --> 00:05:55.380
או מוליך עצבי.

00:05:56.380 --> 00:05:58.430
ושילוב של שני הדברים האלו יחד -

00:05:58.430 --> 00:06:00.516
כל אחד בנפרד אולי אינו בעל חשיבות -

00:06:00.540 --> 00:06:04.276
אך המשמעות של שניהם ביחד הייתה 
שצריך לפתח תרופות בטוחות יותר,

00:06:04.300 --> 00:06:07.820
ושהסרוטונין נראה כמו מקום טוב להתחיל בו.

00:06:08.660 --> 00:06:12.556
אז פיתחנו תרופות 
שיתמקדו ספציפית בסרוטונין:

00:06:12.580 --> 00:06:16.236
מעכבי קליטה חוזרת בררניים
של סרוטונין, ה-SSRI,

00:06:16.260 --> 00:06:18.996
המפורסם שבהם הוא פרוזאק.

00:06:19.020 --> 00:06:20.996
וזה היה לפני 30 שנים,

00:06:21.020 --> 00:06:24.220
ומאז עבדנו בעיקר על אופטימיזציה
של התרופות הללו.

00:06:24.740 --> 00:06:27.956
וה-SSRI טובות יותר מהתרופות שקדמו להן,

00:06:27.980 --> 00:06:30.076
אך עדיין יש להן תופעות לוואי רבות,

00:06:30.100 --> 00:06:32.996
כמו עלייה במשקל, נדודי שינה,

00:06:33.020 --> 00:06:34.220
אובדנות --

00:06:35.100 --> 00:06:37.436
ולוקח להם זמן רב מאוד להשפיע,

00:06:37.460 --> 00:06:39.996
משהו כמו 4-6 שבועות במטופלים רבים.

00:06:40.020 --> 00:06:42.196
וזה במטופלים שמגיבים לטיפול.

00:06:42.220 --> 00:06:45.076
ישנם מטופלים רבים שאינם מגיבים לטיפול.

00:06:45.100 --> 00:06:48.476
והמשמעות של זה, כיום, בשנת 2016,

00:06:48.500 --> 00:06:52.316
היא שאין לנו עדיין מרפא 
לאף הפרעת מצב רוח,

00:06:52.340 --> 00:06:54.396
רק תרופות שמדכאות את הסימפטומים,

00:06:54.420 --> 00:06:58.476
שזה בערך כמו ההבדל בין 
נטילת משכך כאבים לטיפול בזיהום

00:06:58.500 --> 00:06:59.916
במקום אנטיביוטיקה.

00:06:59.940 --> 00:07:01.796
משכך כאבים יגרום לכם להרגיש יותר טוב,

00:07:01.820 --> 00:07:04.900
אך לא יטפל כלל במחלה הבסיסית.

00:07:05.700 --> 00:07:08.036
והגמישות המחשבתית שלנו היא זו

00:07:08.060 --> 00:07:10.996
שגרמה לנו להכיר בכך 
שאיפרוניאזיד ואימיפראמין

00:07:11.020 --> 00:07:13.116
יכולים לעבור תהליך יעוד מחדש בדרך זו,

00:07:13.140 --> 00:07:15.116
דבר שהוביל אותנו להיפותיזת הסרוטונין,

00:07:15.140 --> 00:07:18.140
שעליה, באופן אירוני, התקבענו.

00:07:18.980 --> 00:07:21.516
זהו איתות מוחי, סרוטונין,

00:07:21.540 --> 00:07:22.796
מתוך תשדיר פרסומת ל-SSRI.

00:07:22.820 --> 00:07:25.180
במידה וזה לא ברור, זו דְּרָמָטִיזַצְיָה.

00:07:25.660 --> 00:07:29.716
ובמדע, אנו מנסים להסיר את ההטייה שלנו,

00:07:29.740 --> 00:07:32.116
על ידי עריכת ניסויי סמיות כפולה,

00:07:32.140 --> 00:07:35.836
או להיות ספקנים מבחינה סטטיסטית 
לגבי התוצאות שלנו.

00:07:35.860 --> 00:07:40.156
אך ההטייה מחלחלת פנימה בערמומיות
גם לבחירת נושא המחקר שלנו,

00:07:40.180 --> 00:07:41.900
ולשיטת המחקר שלנו.

00:07:43.260 --> 00:07:46.836
אז התמקדנו בסרוטונין ב-30 השנים האחרונות,

00:07:46.860 --> 00:07:49.100
לעיתים תכופות תוך כדי התעלמות 
מדברים אחרים.

00:07:49.860 --> 00:07:51.220
עדיין אין לנו מרפא,

00:07:52.180 --> 00:07:55.596
ומה אם סרוטונין אינו הגורם היחיד בדיכאון?

00:07:55.620 --> 00:07:57.676
מה אם אין לו אפילו תפקיד מרכזי?

00:07:57.700 --> 00:07:59.876
כלומר, שלא משנה כמה זמן

00:07:59.900 --> 00:08:02.636
או כסף או מאמץ נשקיע בו,

00:08:02.660 --> 00:08:04.580
זה לעולם לא יוביל לריפוי.

00:08:05.500 --> 00:08:08.076
בשנים האחרונות, רופאים גילו

00:08:08.100 --> 00:08:13.020
תרופה חדשה נוגדת דיכאון,
ככל הנראה הראשונה מאז ה-SSRIs,

00:08:13.540 --> 00:08:14.836
קליפסול,

00:08:14.860 --> 00:08:18.316
והתרופה הזו פועלת מהר מאוד,
תוך מספר שעות עד יום,

00:08:18.340 --> 00:08:20.236
והיא לא עובדת על סרוטונין.

00:08:20.260 --> 00:08:22.940
היא עובדת על גלוטאמאט,
שהוא מוליך עצבי אחר.

00:08:23.380 --> 00:08:24.876
וגם היא עברה שינוי יעוד.

00:08:24.900 --> 00:08:27.980
השתמשו בה באופן מסורתי 
כתרופת הרדמה בניתוחים.

00:08:28.540 --> 00:08:30.196
אך שלא כמו התרופות האחרות,

00:08:30.220 --> 00:08:32.035
שזוהו די מהר,

00:08:32.059 --> 00:08:33.756
לקח לנו 20 שנים

00:08:33.780 --> 00:08:36.436
להבין שקליפסול היא נוגדת-דיכאון,

00:08:36.460 --> 00:08:39.316
על אף העובדה שלמעשה
היא נוגדת דיכאון טובה יותר,

00:08:39.340 --> 00:08:40.956
ככל הנראה, משאר התרופות.

00:08:40.980 --> 00:08:45.076
למעשה, אולי בגלל העובדה 
שהיא נוגדת דיכאון טובה יותר,

00:08:45.100 --> 00:08:46.995
התקשינו לזהות אותה.

00:08:47.019 --> 00:08:49.100
לא הייתה מאניה שהעידה על ההשפעות שלה.

00:08:49.580 --> 00:08:52.676
אז ב-2013, באוניברסיטת קולומביה,

00:08:52.700 --> 00:08:54.276
עבדתי עם העמיתה שלי,

00:08:54.300 --> 00:08:56.276
ד"ר קריסטין אן דני,

00:08:56.300 --> 00:09:00.100
וחקרנו את הקליפסול כנוגדת דיכאון בעכברים.

00:09:00.660 --> 00:09:03.476
ולקליפסול יש זמן מחצית חיים מאוד קצר,

00:09:03.500 --> 00:09:06.556
משמע שהיא יוצאת מגופכם תוך כמה שעות.

00:09:06.580 --> 00:09:07.996
וזה היה רק ניסוי מקדים שלנו.

00:09:08.020 --> 00:09:10.276
אז נתנו זריקה לעכברים,

00:09:10.300 --> 00:09:11.596
ואז חיכינו שבוע,

00:09:11.620 --> 00:09:14.600
ואז ערכנו ניסוי נוסף, כדי לחסוך בכסף.

00:09:15.020 --> 00:09:17.156
ובאחד הניסויים שערכתי,

00:09:17.180 --> 00:09:18.836
הלחצנו את העכברים,

00:09:18.860 --> 00:09:21.076
והשתמשנו בזה כבמודל של דיכאון.


00:09:21.100 --> 00:09:24.436
ובהתחלה זה נראה שזה לא ממש עובד.

00:09:24.460 --> 00:09:25.980
אז יכולנו לעצור שם.


00:09:26.540 --> 00:09:29.436
אבל הרצתי את מודל הדיכאון הזה לאורך שנים,

00:09:29.460 --> 00:09:31.356
והנתונים נראו קצת מוזרים.

00:09:31.380 --> 00:09:33.236
זה ממש לא היה נראה לי נכון.

00:09:33.260 --> 00:09:36.036
אז שבנו וניתחנו זאת מחדש,

00:09:36.036 --> 00:09:41.276
כשהתבססנו על השאלה אם הם קיבלו
זריקת קליפסול שבוע קודם לכן.

00:09:41.940 --> 00:09:43.956
וזה נראה בערך כך.

00:09:43.980 --> 00:09:46.116
אז אם תסתכלו בצד שמאל,

00:09:46.140 --> 00:09:48.636
אם תשימו עכבר במרחב חדש,

00:09:48.660 --> 00:09:50.916
כמו הקופסה, זה מאוד מרגש,

00:09:50.940 --> 00:09:53.076
העכבר יסתובב ויחקור,

00:09:53.100 --> 00:09:57.396
והקו הוורוד שאתם רואים 
הוא למעשה מסלול ההליכה שלהם.

00:09:57.420 --> 00:10:00.596
ונוסיף לו עכבר אחר בתוך כוס רשת,

00:10:00.620 --> 00:10:03.086
כך שהוא יכול להחליט 
אם לקיים איתו אינטראקציה.

00:10:03.086 --> 00:10:05.916
זו גם דרמטיזציה, אם זה לא ברור.

00:10:05.940 --> 00:10:09.636
ועכבר נורמלי יהיה חקרני.

00:10:09.660 --> 00:10:10.900
הוא יהיה חברותי.

00:10:11.620 --> 00:10:12.996
שימו לב מה קורה.

00:10:13.020 --> 00:10:15.916
אם מלחיצים עכבר במודל הדיכאון הזה,

00:10:15.940 --> 00:10:17.220
זוהי התמונה האמצעית,

00:10:18.100 --> 00:10:19.996
הם לא חברותיים, הם אינם חקרנים.

00:10:20.020 --> 00:10:23.300
הם בעיקר מסתתרים
בפינה האחורית, מאחורי כוס.

00:10:24.020 --> 00:10:27.116
אולם, עכברים שקיבלו זריקה אחת של קליפסול,

00:10:27.140 --> 00:10:28.340
כאן מימינכם,

00:10:29.060 --> 00:10:31.020
אלה היו חקרנים, הם היו חברותיים.

00:10:31.740 --> 00:10:34.220
הם נראו כאילו מעולם לא נלחצו בכלל,

00:10:35.020 --> 00:10:36.220
שזה בלתי אפשרי.

00:10:37.260 --> 00:10:38.980
אז יכולנו פשוט לעצור שם,

00:10:39.780 --> 00:10:44.076
אבל כריסטין השתמשה בעבר
בקליפסול כבחומר הרדמה,

00:10:44.100 --> 00:10:45.676
ולפני כמה שנים היא הבחינה

00:10:45.700 --> 00:10:48.076
שנראה היה שהיו לו 
כמה השפעות מוזרות על תאים

00:10:48.100 --> 00:10:49.316
ועל התנהגויות אחרות,

00:10:49.340 --> 00:10:52.356
שנראה שגם נמשכו זמן רב לאחר מתן התרופה,

00:10:52.380 --> 00:10:53.636
אולי מספר שבועות.

00:10:53.660 --> 00:10:54.916
אז חשבנו לעצמנו, בסדר,

00:10:54.940 --> 00:10:57.116
אולי זה לא לגמרי בלתי אפשרי,

00:10:57.140 --> 00:10:58.636
אבל היינו ממש ספקניות.

00:10:58.660 --> 00:11:01.196
אז עשינו את מה שעושים במדע כשלא בטוחים,

00:11:01.220 --> 00:11:02.420
והרצנו את זה שוב.

00:11:03.460 --> 00:11:06.476
ואני זוכרת את עצמי בחדר החיות,

00:11:06.500 --> 00:11:10.156
מזיזה עכברים מקופסה לקופסה כדי לבחון אותם,

00:11:10.180 --> 00:11:13.796
וכריסטין ישבה למעשה על הרצפה 
עם המחשב בחיקה

00:11:13.820 --> 00:11:15.236
כך שהעכברים לא יכלו לראותה,

00:11:15.260 --> 00:11:17.516
והיא ניתחה את הנתונים בזמן אמת.

00:11:17.540 --> 00:11:18.916
ואני זוכרת אותנו צורחות,

00:11:18.940 --> 00:11:22.236
מה שלא אמורים לעשות
בחדר ניסויים בבעלי חיים,

00:11:22.260 --> 00:11:23.836
כי זה עבד!

00:11:23.860 --> 00:11:28.236
נראה היה שהעכברים האלה 
היו מוגנים מפני דחק,

00:11:28.260 --> 00:11:31.316
או שהם היו שמחים באופן בלתי הולם,
איך שתרצו לקרוא לזה.

00:11:31.340 --> 00:11:33.780
וממש התרגשנו.

00:11:34.820 --> 00:11:38.300
ואז היינו ממש ספקניות,
כי זה היה טוב מידי מכדי להיות אמיתי.

00:11:38.860 --> 00:11:40.060
אז הרצנו זאת שוב.

00:11:40.740 --> 00:11:43.476
ואז הרצנו את זה שוב במודל PTSD,

00:11:43.500 --> 00:11:45.916
והרצנו את זה שוב במודל פיזיולוגי,

00:11:45.940 --> 00:11:48.156
שבו כל מה שעשינו היה לתת הורמוני דחק.

00:11:48.180 --> 00:11:49.796
ונתנו לסטודנטים שלנו להריץ את זה.

00:11:49.820 --> 00:11:53.940
ואז העמיתים שלנו מעבר לים, בצרפת,
הריצו את זה.

00:11:54.780 --> 00:11:57.996
ובכל פעם שמישהו הריץ את זה, 
הוא אישר את אותו הדבר.

00:11:58.020 --> 00:12:00.836
נראה היה שזריקה אחת זו של קליפסול

00:12:00.860 --> 00:12:03.620
הגנה איכשהו מפני דחק למשך שבועות.

00:12:04.180 --> 00:12:06.036
ופירסמנו זאת רק לפני שנה,

00:12:06.060 --> 00:12:10.140
אבל מאז מעבדות עצמאיות אחרות
אישרו את האפקט הזה.

00:12:10.940 --> 00:12:12.860
אז איננו יודעים מה גורם לדיכאון,

00:12:13.460 --> 00:12:17.156
אבל אנחנו כן יודעים שדחק 
מהווה את הגירוי הראשוני

00:12:17.180 --> 00:12:19.516
בשמונים אחוז מהמקרים,

00:12:19.540 --> 00:12:21.756
ודיכאון ו-PTSD הן מחלות שונות,

00:12:21.780 --> 00:12:23.796
אבל יש משהו שהן חולקות במשותף.

00:12:23.820 --> 00:12:25.636
נכון? דחק טראומתי

00:12:25.660 --> 00:12:28.556
כמו הלם קרב או אסונות טבע

00:12:28.580 --> 00:12:31.036
או אלימות בקהילה או תקיפה מינית,

00:12:31.060 --> 00:12:33.340
הוא הגורם ל-PTSD,

00:12:33.980 --> 00:12:39.596
ולא כל מי שחשוף לדחק מפתח הפרעת מצב רוח.

00:12:39.620 --> 00:12:42.516
ויכולת זו לחוות מתח ולהיות חסון

00:12:42.540 --> 00:12:46.700
ולהתאושש ולא לפתח דיכאון או PTSD

00:12:47.500 --> 00:12:49.756
ידועה בשם חוסן בפני דחק,

00:12:49.780 --> 00:12:51.636
וזה שונה בין אנשים.

00:12:51.660 --> 00:12:54.996
ואנחנו תמיד חשבנו על זה
כעל סוג של נכס פסיבי.

00:12:55.020 --> 00:12:57.556
כלומר, היעדר גורמי פגיעות

00:12:57.580 --> 00:12:59.660
וגורמי סיכון ליצירת הפרעות אלו.

00:13:00.620 --> 00:13:02.500
אבל מה אם זה משהו פעיל?

00:13:03.420 --> 00:13:04.916
אולי היינו יכולים לחזק זאת,


00:13:04.940 --> 00:13:07.100
בדומה לעטיית שריון.

00:13:08.220 --> 00:13:12.820
במקרה גילינו את התרופה הראשונה 
לשיפור החוסן.

00:13:13.740 --> 00:13:16.516
וכפי שאמרתי, נתנו רק כמות זעירה של התרופה.


00:13:16.540 --> 00:13:18.116
וההשפעה נמשכה לאורך שבועות,

00:13:18.140 --> 00:13:21.356
וזה לא דומה לשום דבר
שרואים בתרופות נוגדות דיכאון.

00:13:21.380 --> 00:13:25.700
אבל זה בעצם דומה למה שרואים
בחיסונים של המערכת החיסונית.

00:13:26.180 --> 00:13:29.116
אז בחיסונים של המערכת החיסונית
תקבלו זריקות,

00:13:29.140 --> 00:13:32.516
ואז שבועות, חודשים, שנים מאוחר יותר,

00:13:32.540 --> 00:13:34.876
כשנחשפים באמת לחיידקים,

00:13:34.900 --> 00:13:37.356
זה לא החיסון שבגופכם שמגן עליכם.



00:13:37.380 --> 00:13:38.756
זו המערכת החיסונית שלכם

00:13:38.780 --> 00:13:42.916
שפיתחה עמידות וחוסן כנגד חיידקים אלה
ונלחמת בהם,

00:13:42.940 --> 00:13:45.076
ולמעשה אינכם מקבלים את הזיהום,

00:13:45.100 --> 00:13:48.156
וזה מאוד שונה מהטיפולים שלנו. נכון?

00:13:48.180 --> 00:13:51.996
ששם, אתם מקבלים את הזיהום,
אתם נחשפים לחיידקים,

00:13:52.020 --> 00:13:55.876
אתם נעשים חולים, ואז אתם נוטלים,
למשל, אנטיביוטיקה שמרפאת את זה,

00:13:55.900 --> 00:13:59.140
ותרופות אלו פועלות בעצם 
כדי להרוג את החיידקים.

00:13:59.780 --> 00:14:02.276
או כמו שאמרתי קודם, עם טיפול תומך,

00:14:02.300 --> 00:14:05.156
תיקחו משהו שידכא את הסימפטומים,



00:14:05.180 --> 00:14:07.876
אבל לא יטפל בזיהום הבסיסי,

00:14:07.900 --> 00:14:11.236
ואתם תרגישו טוב יותר
רק בזמן בו אתם לוקחים את זה,

00:14:11.260 --> 00:14:13.196
וזו הסיבה שאתם צריכים להמשיך לקחת זאת.

00:14:13.220 --> 00:14:15.916
ובדיכאון וב-PTSD --

00:14:15.940 --> 00:14:17.916
כאן רואים את החשיפה לדחק --

00:14:17.940 --> 00:14:20.556
ויש לנו רק טיפול תומך.

00:14:20.580 --> 00:14:23.076
תרופות נוגדות דיכאון רק מדכאות סימפטומים,

00:14:23.100 --> 00:14:25.956
ולכן אתם בעצם חייבים להמשיך לקחת אותן

00:14:25.980 --> 00:14:27.676
לכל אורך החיים של המחלה,

00:14:27.700 --> 00:14:29.900
שלעתים קרובות הוא אורך החיים שלכם.

00:14:30.940 --> 00:14:35.156
אז אנחנו קוראים לתרופות משפרות החוסן שלנו
"פארא-ווקסינים",

00:14:35.180 --> 00:14:36.716
כלומר, דמויות-חיסון,

00:14:36.740 --> 00:14:39.236
כי נראה שעשוי להיות להן הפוטנציאל

00:14:39.260 --> 00:14:41.076
להגן כנגד דחק,

00:14:41.100 --> 00:14:46.956
ולמנוע מעכברים לפתח
דיכאון והפרעת דחק פוסט טראומטית.

00:14:47.780 --> 00:14:51.220
כמו כן, לא כל התרופות נוגדות הדיכאון 
הן גם דמויות חיסון.

00:14:52.300 --> 00:14:53.916
ניסינו גם פרוזאק,

00:14:53.940 --> 00:14:55.300
ולא היתה לו כל השפעה.

00:14:56.060 --> 00:14:59.076
אז אם זה היה מתורגם לטיפול בבני אדם

00:14:59.100 --> 00:15:01.676
אולי היינו יכולים להגן על אנשים

00:15:01.700 --> 00:15:03.956
הנמצאים בסיכון

00:15:03.980 --> 00:15:07.836
כנגד הפרעות שמקורן בדחק כמו 
דיכאון ו-PTSD.

00:15:07.860 --> 00:15:10.996
כמו מגישי שרותי חירום, כבאים,

00:15:11.020 --> 00:15:15.156
פליטים, אסירים וסוהרים,

00:15:15.180 --> 00:15:17.260
חיילים, ועוד.

00:15:18.220 --> 00:15:22.020
וכדי לתת לכם מושג על היקף המחלות האלו,

00:15:22.620 --> 00:15:25.676
ב-2010, הנטל הכספי העולמי של המחלה

00:15:25.700 --> 00:15:29.540
נאמד ב-2.5 טריליון דולר,

00:15:30.060 --> 00:15:31.596
ומכיוון שהן כרוניות,

00:15:31.620 --> 00:15:34.836
העלות מצטברת, ולפיכך צפויה לעלות

00:15:34.860 --> 00:15:38.510
עד שישה טריליון דולר 
בתום 15 השנים הבאות בלבד.

00:15:39.460 --> 00:15:41.039
כפי שציינתי קודם,

00:15:41.064 --> 00:15:45.140
שינוי ייעוד יכול להיות מאתגר 
בשל ההטיות הקודמות שלנו.

00:15:45.860 --> 00:15:47.380
לקליפסול יש גם שם אחר,

00:15:48.100 --> 00:15:49.300
קטאמין,

00:15:50.380 --> 00:15:51.940
שיש לו גם עוד שם,

00:15:52.460 --> 00:15:53.876
ספיישל K,

00:15:53.900 --> 00:15:56.300
שהוא סם מועדונים וסם פסיכואקטיבי.

00:15:57.540 --> 00:16:00.636
הוא עדיין משמש ברחבי העולם כסם הרדמה.

00:16:00.660 --> 00:16:03.516
משתמשים בו בילדים, משתמשים בו בשדה הקרב.

00:16:03.540 --> 00:16:06.516
זו בעצם התרופה המועדפת 
בהרבה מדינות מתפתחות,

00:16:06.540 --> 00:16:08.396
כי היא אינה משפיעה על הנשימה.

00:16:08.420 --> 00:16:13.100
היא ברשימת התרופות החיוניות ביותר
של ארגון הבריאות העולמי.

00:16:13.580 --> 00:16:17.140
לו היינו מגלים קודם 
שהקטאמין הוא דמוי-חיסון,

00:16:17.820 --> 00:16:20.676
זה היה מקל עלינו מאוד לפתח אותו.

00:16:20.700 --> 00:16:24.556
אולם במצב הנוכחי, אנחנו צריכים להתחרות
בקיבעון התפקודי שלנו

00:16:24.580 --> 00:16:27.380
ובמערך המנטאלי שלנו המפריעים לנו.

00:16:28.700 --> 00:16:32.556
למרבה המזל, זו לא התרכובת היחידה שגילינו

00:16:32.580 --> 00:16:36.020
שיש לה תכונות מניעה כאלו, דמויות חיסון,

00:16:36.700 --> 00:16:38.900
אבל כל שאר התרופות שגילינו,

00:16:39.780 --> 00:16:41.956
או תרכובות, אם תרצו, הן חדשות לגמרי,

00:16:41.980 --> 00:16:45.596
הן צריכות לעבור את 
כל תהליך האישור של ה-FDA

00:16:45.620 --> 00:16:49.196
לפני שיוכלו, אם בכלל, להשתמש בהן בבני אדם.

00:16:49.220 --> 00:16:50.876
וזה יארך שנים.

00:16:50.900 --> 00:16:53.156
אז אם אנו רוצים משהו מוקדם יותר,

00:16:53.180 --> 00:16:55.556
קטאמין אושר כבר על ידי ה-FDA.

00:16:55.580 --> 00:16:58.276
הוא גנרי, הוא זמין.

00:16:58.300 --> 00:17:02.460
אפשר לפתח אותו בחלק קטן מהעלות 
ובשבריר מהזמן.

00:17:03.380 --> 00:17:07.756
אבל למעשה, מעבר לקיבעון תפקודי
ומערך מנטלי,

00:17:07.780 --> 00:17:11.356
יש אתגר אמיתי אחר ליעוד תרופות מחדש,

00:17:11.380 --> 00:17:12.579
שהוא מדיניות.

00:17:12.869 --> 00:17:17.879
ברגע שתרופה היא גנרית ומחוץ לפטנט, 
ואינה עוד בלעדית,

00:17:17.879 --> 00:17:21.516
אין תמריצים שיעודדו 
חברות תרופות לפתח אותה,

00:17:21.540 --> 00:17:22.969
כי היא לא מכניסה כסף.

00:17:23.380 --> 00:17:26.500
זה נכון לא רק לקטמין. זה נכון לכל התרופות.

00:17:27.579 --> 00:17:33.236
בכל מקרה, הרעיון עצמו
הוא חדשני לגמרי בפסיכיאטריה.

00:17:33.260 --> 00:17:37.156
להשתמש בתרופות למניעת מחלה נפשית

00:17:37.180 --> 00:17:38.540
בניגוד לטיפול בה.

00:17:39.740 --> 00:17:44.796
יתכן שבעוד 20, 50, 100 שנים מהיום,

00:17:44.820 --> 00:17:48.916
נסתכל אחורה על דיכאון ו-PTSD

00:17:48.940 --> 00:17:52.156
בדרך בה אנו מסתכלים על סנטוריומים לשחפת,

00:17:52.180 --> 00:17:53.380
כעל משהו שהוא נחלת העבר.

00:17:54.180 --> 00:17:59.420
זו תוכל להיות תחילת הסוף 
של מגיפת בריאות הנפש.

00:18:00.380 --> 00:18:03.580
אבל כמו שאמר פעם מדען גדול,

00:18:04.900 --> 00:18:07.156
"רק טיפש בטוח במשהו.

00:18:07.180 --> 00:18:11.000
"אדם חכם ממשיך לשער."
[מקגייבר]

00:18:11.044 --> 00:18:12.284
תודה לכם,


00:18:12.780 --> 00:18:16.846
(מחיאות כפיים)