מה קורה אנשים?

קודם כל, אני לא מאמינה שאני מופיעה ב-TED.

זה חתיכת דבר.

משום שבזה הרגע

כל מי שבכפר שלי צופה בזה.

ולכן, כמובן שהמחיר שלי בתור כלה עלה.

שמי הוא אדיאולה פאיון.

אני במקור מניגריה.

אני חיה בארה"ב,

אני עיתונאית, או קומיקאית,

או סאטיריקנית,

כל מה שתרצו שאהיה, באמת.

אני כל אישה שהיא, הכל נמצא בי.

אני מארחת תוכנית ביוטיוב שנקראת
"אמיתי עם אדיאולה".

התוכנית הזו היא דרך עדינה, מכבדת ובוטה

מאוד, לעורר את המנהיגים המושחתים באפריקה.

(סרטון) הנשיא בוהארי: 
"אני לא יודע לאיזו מפלגה אישתי משתייכת,

אבל היא שייכת למטבח שלי."

אלוהים!

אני צריכה קצת מים.

אמרתי שאני צריכה קצת מים!!!

רואים?

אני באמת דואגת שזה יהיה אמיתי איתם, הא!

במיוחד כאשר הם מפשלים,
מה שקורה פעמים רבות.

אגב, אם במקרה צופה בי גורם אפריקאי רשמי,

אני לא מדברת עליך, אדוני.

אני מדברת על הקולגות שלך, כן.

אני עושה את זה משום שלאפריקה יש 
את כל מה שצריך בכדי להיות נהדרת.

אתם יודעים, גדלתי עם אמונה

שאפריקה כיבשת, היא כמו ענק.

יש לנו כישורים, אינטלקטואלים,

ומשאבי טבע יותר מכל יבשת אחרת.

אפריקה מספקת 31% מהזהב בעולם,

מנגן ואורניום,

57% מהיהלומים בעולם

ו-13% מהנפט בעולם.

אין לנו שום סיבה להסתמך על סיוע

או על הלוואת כספים מסין או מהבנק העולמי.

אבל בלי מנהיגים טובים,

אנחנו כמו נשר שאין לו מושג שהוא יכול לעוף,

ובטח שלא להמריא.

אפריקה היא כמו ענק ישן.

עכשיו, האמת היא, שאני מנסה 
להעיר את הענק הזה,

ולכן אני מוציאה כאן את הכביסה המלוכלכת

של אלו האחראיים על הענק הזה.

הפוליטיקאים שלנו, המנהיגים הדתיים שלנו,

בכבוד רב, כמובן,

בגלל שמנהיגים אפריקאיים, אוהבים,

יותר מכל דבר אחר, שמכבדים אותם.

אז אני נותנת להם את זה במנות קצובות.

בתוכנית שלי,

אני כורעת ברך בשבילם. הא!

אני קוראת להם הדודים שלי, הדודות שלי,

אבותינו שבשמיים,

ואז

אני מעליבה אותם על הזלזול
באינטליגנציה שלנו.

וזאת משום שהתעייפנו

מהצביעות ומהבטחות שווא.

לדוגמה,

נשיא ניגריה נשבע לסיים את תיירות המרפא

על ידי שיפוץ בתי החולים הרעועים שלנו

ובניית בתי חולים חדשים עבורנו.

אבל מה הוא עשה בפועל?

הוא בילה שלושה חודשים בשנת 2017
בקבלת טיפול רפואי בלונדון.

היינו בלי נשיא במשך שלושה חודשים.

היינו חסרי נשיא למשך שלושה חודשים.

אז עכשיו, זה הפך להיות התפקיד שלי
להשמיע את זעקתנו, לנשיא

שלנו, בכבוד רב, כמובן.

אמרתי, "היי, מר נשיא, זו הבחורה שלך,
אדיאולה.

את יודע מה שלומי, מה שלומך אתה?

אין לך בושה."

שכחתי להוסיף "אדוני."

"אדוני, אין לך בושה.

(בשפת בני היורובה:
אין לך פחד מאלוהים)

אין לך פחד מאלוהים."

שלושים וחמישה אלף רופאים ניגריים
עובדים כיום בארה"ב,

בבריטניה ובקנדה,

ועושים דברים מדהימים,

בגלל שבניגריה הם לא מקבלים שכר ראוי,

ואין להם את הציוד ההכרחי

שיאפשר להם לעשות את עבודתם כרופאים.

ודבר זה קורה בהרבה מדינות באפריקה.

יש לנו את היכולת לעוף.

אבל למרבה הצער, הרבה אפריקאים מוכשרים
עפים להם היישר מאפריקה

ליבשות אחרות.

למשל,

הרופא הניגרי הזה ביצע ניתוח
בתינוק שטרם נולד

בטקסס.

בנוסף, הרופא הניגרי הזה

גילה את ההשפעות הניורולוגיות
של זעזוע מוח על אתלטים.

ולהרבה מדינות יש אתלטיים אפריקאיים

אשר זוכים במדליות זהב עבורן.

הדבר המעניין הוא,

שאנחנו מחכים שאלוהים יסדר את אפריקה.

כאילו, באמת, זו לא בדיחה, 
אנחנו מחכים לאלוהים.

כלומר, פשוט תסתכלו על נשיא בורונדי.

הוא שם בכלא עיתונאים וחברי אופוזיציה,

אבל הכריז על יום תפילה לאומי

בכדי שאנשים יוכלו להתפלל לאלוהים
שיסדר את המדינה.

ואני כזה, לא הוא אמור לסדר את המדינה?

הו לא, לא, לא, לא, לא, לא.

אנחנו רוצים שאלוהים יסדר את זה.

אתם רואים עם מה אני צריכה להתמודד?

אני אומרת לכם,

יש ברק שמתכונן לפגוע בפוליטקאים
האלה יום אחד.

אנחנו יותר טובים מזה.

אני רוצה שהמנהיגים שלנו יתחילו לקחת אחריות

ויפסיקו לשים הכל על אלוהים.

אלוהים נתן לנו את כל מה שאנחנו צריכים.

זה ממש כאן, בואו נשתמש בזה.

אבל זה הקטע, החלק האהוב עליי
במה שאני עושה

הוא להציג אפריקאיים שעושים דברים מדהימים,

אנשים רגילים שנוגעים בחיים של אנשים.

כמו האישה הקנייתית הזו, וואנגרי מאאת'יי,

האישה האפריקאית הראשונה שקיבלה
פרס נובל לשלום,

עבור עמידתה על זכויות אדם

ונטיעת מיליון עצים.

גם האישה הזימבבואית הזו,

ד"ר טרראי טרנט,

אשר חיתנו אותה בגיל 14

בתמורה לפרה אחת.

ובכל זאת, האישה הזו לימדה
את עצמה קרוא וכתוב,

והגיעה בסופו של דבר לתוכנית של אופרה.

הו, אלוהים, אני רוצה להיות בתוכנית
של אופרה יום אחד.

והיום, האישה הזו בנתה בתי ספר

עבור אלפי ילדים בזימבבואה.

בנוסף, האדריכל הפופולרי דיוויד אדג'יי,

תיכנן מבנים מרהיבים בכל העולם.

והוא גם גנאי וגם טנזני,

אז אנחנו מבינים שזה חייב להיות
אורז הג'ולוף הגנאי,

שהוא אכל,

שנתן לו את ההשראה לתכנון.

אה, אולי זה בעצם אורז הג'ולוף הניגרי,

כי האורז הניגרי יותר טוב.

כך או כך, זה מה שנתן לו את ההשראה להיות

האדם הדגול שהוא היום.

וכל עוד יש לי את תשומת ליבכם,

יש לי עוד דבר אחד לומר,

אז בבקשה תתקרבו.

יופי, ככה זה טוב, אל תתקרבו מידי,
ככה זה טוב.

אני לא אוהבת את הדרך שבה חלק מכם

מתארים את אפריקה.

לא כולכם, רק חלק מכם.

אתה במיוחד.

קודם כל, זו לא מדינה, זו יבשת.

אני לא מכירה את פול מאוגנדה,

אני לא מכירה את רבקה מזימבבואה.

ניגריה רחוקה מזימבבואה

כמו שניו יורק רחוקה מצרפת.

ולא מדובר בחבורה של אנשים ערומים
שזקוקים לתרומה מהמערב.

קלטתם את זה לא נכון.

אריות לא משוטטים ברחובות שלנו, אוקיי?

ואני יכולה להמשיך,

אבל כבר הבנתם על מה אני מדברת.

אז בזמן שאני מנסה לעשות את עבודתי,

ומנסה להעיר את הענק הישן, אפריקה,

כך שהיא תוכל לתפוס את מקומה הראוי
בזירה העולמית,

אתם גם יכולים, קצת.

אנא הקשיבו עוד.

תקשיבו לחברים האפריקאיים שלכם,

בלי דעה מגובשת מראש,

של מה אתם חושבים שהם הולכים להגיד.

תקראו ספרים אפריקאיים.

אלוהים ישמור, תצפו בסרטים אפריקאיים.

או, לכל הפחות,

תלמדו כמה משמות המדינות של
54 המדינות היפות שלנו.

כן כן, חמישים וארבע מותק, חמש-ארבע.

אוקיי, כולכם, זה היה אמיתי,

ואני ממשיכה לדאוג שזה יהיה אמיתי ממש כאן.

אז עד הפעם הבאה, אראה את כולכם אחר כך.

אני הייתי אני.