1
00:00:00,000 --> 00:00:14,000
(מוזיקה)

2
00:00:14,000 --> 00:00:16,876
למה אנחנו נרתעים כשאנחנו שומעים את השם "שייקספיר?"

3
00:00:16,876 --> 00:00:19,938
אם תשאלו אותי, זה בדרך כלל בגלל המילים שלו.

4
00:00:19,938 --> 00:00:23,030
כל ההטיות המיושנות והמילים הגבוהות

5
00:00:23,030 --> 00:00:26,000
יכולים להיות די מעצבנות.

6
00:00:26,000 --> 00:00:30,322
אבל עליכם לשאול את עצמכם למה הוא כזה פופולרי?

7
00:00:30,322 --> 00:00:34,907
למה המחזות שלו הועלו שוב ושוב יותר מכל כותב מחזות אחר?

8
00:00:34,907 --> 00:00:37,000
זה בגלל המילים שלו.

9
00:00:37,000 --> 00:00:40,769
בשלהי המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17,

10
00:00:40,769 --> 00:00:43,000
זה היה הכלי הטוב ביותר שהיה לאדם,

11
00:00:43,000 --> 00:00:45,553
והיה הרבה על מה לדבר.

12
00:00:45,553 --> 00:00:48,584
עם זאת, הרוב היה די מדכא.

13
00:00:48,584 --> 00:00:50,507
אתם יודעים, עם המגפה השחורה והכל.

14
00:00:50,507 --> 00:00:54,646
שייקספיר באמת משתמש בהמון מילים.

15
00:00:54,646 --> 00:00:58,892
אחת מההישגים הכי מרשימים שלו הוא השימוש בעלבונות.

16
00:00:58,892 --> 00:01:01,000
הם איחדו את כל הקהל;

17
00:01:01,000 --> 00:01:05,676
ולא משנה איפה ישבתם, יכולתם לצחוק על מה שקרה על הבמה.

18
00:01:05,676 --> 00:01:09,000
משתמשים במילים, בעיקר דיאלוג במצב דרמטי,

19
00:01:09,000 --> 00:01:12,000
מסיבות רבות ומגוונות:

20
00:01:12,000 --> 00:01:14,000
כדי לקבוע את מצב הרוח של הסצנה,

21
00:01:14,000 --> 00:01:17,000
להוסיף אווירה לבמה,

22
00:01:17,000 --> 00:01:20,000
ולפתח את היחסים בין הדמויות.

23
00:01:20,000 --> 00:01:25,015
עלבונות עושים את זה קצר וקולע.

24
00:01:25,015 --> 00:01:27,800
בואו נתחיל עם "המלט."

25
00:01:27,800 --> 00:01:29,492
ממש לפני הדיאלוג הזה,

26
00:01:29,492 --> 00:01:34,169
פולוניוס הוא האבא של אופליה, שמאוהבת בנסיך המלט.

27
00:01:34,169 --> 00:01:39,000
המלך קלאודיוס מנסה להבין למה הנסיך המלט
מתנהג כמו מטורף

28
00:01:39,000 --> 00:01:42,061
מאז שהמלך התחתן עם אמא של המלט.

29
00:01:42,061 --> 00:01:45,000
פולוניוס מציע להשתמש בביתו

30
00:01:45,000 --> 00:01:48,000
כדי להשיג מידע מהנסיך המלט.

31
00:01:48,000 --> 00:01:50,753
אז אנחנו עוברים לתמונה השניה במערכה השניה.

32
00:01:50,753 --> 00:01:54,046
פולוניוס: "אתה מכיר אותי, אדוני?"

33
00:01:54,046 --> 00:01:58,200
המלט: "מכיר מצוין. אתה תגרן דגים."

34
00:01:58,200 --> 00:02:01,046
פולוניוס: "לא, לא, אדוני."

35
00:02:01,046 --> 00:02:04,861
המלט: "אז חשבתי שאתה אדם הוגן."

36
00:02:04,861 --> 00:02:08,061
עכשיו, אפילו אם לא ידעתם מה המשמעות של "תגרן דגים" ,

37
00:02:08,061 --> 00:02:11,045
אפשר להיעזר ברמזים מההקשר.

38
00:02:11,045 --> 00:02:15,600
אחד: פולוניוס הגיב בצורה שלילית, אז זה כנראה רע.

39
00:02:15,600 --> 00:02:19,492
שניים: דגים מסריחים, אז זה כנראה רע.

40
00:02:19,492 --> 00:02:23,938
ושלוש: "תגרן" פשוט לא נשמע כמו מילה טובה.

41
00:02:23,938 --> 00:02:26,184
אז אפילו בלי לדעת את המשמעות,

42
00:02:26,184 --> 00:02:29,000
אתם מתחילים לבנות כמה מאפיינים

43
00:02:29,000 --> 00:02:32,000
של היחסים בין המלט לפולוניוס,

44
00:02:32,000 --> 00:02:34,000
שלא היו טובים.

45
00:02:34,000 --> 00:02:38,523
אבל אם תחפרו עוד קצת, "תגרן דגים" משמעו מתווך מסוג כלשהו,

46
00:02:38,523 --> 00:02:42,000
ובהקשר הזה, משמעו יהיה כמו סרסור,

47
00:02:42,000 --> 00:02:45,784
כאילו שפולוניוס מנסה לסרסר בביתו עבור כסף,

48
00:02:45,784 --> 00:02:48,000
מה שהוא עושה למען המלך.

49
00:02:48,000 --> 00:02:52,584
זה מאפשר לנו לראות שהמלט לא משוגע כמו שהוא טוען,

50
00:02:52,584 --> 00:02:56,846
ומגביר את העוינות בין שתי הדמויות האלו.

51
00:02:56,846 --> 00:02:58,769
רוצים עוד דוגמה?

52
00:02:58,769 --> 00:03:03,692
ב"רומיאו ויוליה" יש כמה מהעלבונות
הכי טובים מכל מחזות שייקספיר.

53
00:03:03,692 --> 00:03:06,000
זה מחזה על שתי כנופיות,

54
00:03:06,000 --> 00:03:08,830
ועל אוהבים שהגורל הפריד שמתאבדים.

55
00:03:08,830 --> 00:03:13,800
ובכן, ידוע שכל קרב אגרופים
מלווה גם בדיבור מלוכלך.

56
00:03:13,800 --> 00:03:15,600
ולא תתאכזבו.

57
00:03:15,600 --> 00:03:18,000
בתמונה הראשונה של המערכה הראשונה, ישר מההתחלה

58
00:03:18,000 --> 00:03:20,646
מראים לנו את רמת החשדנות והשנאה

59
00:03:20,646 --> 00:03:24,830
ששוררות בין בני שתי המשפחות, משפחת קפולט ומונטגיו.

60
00:03:24,830 --> 00:03:28,000
גרגורי: "אני אזעיף פנים כשאחלוף על פניהם,

61
00:03:28,000 --> 00:03:31,000
ואדאג שיראו את זה."

62
00:03:31,000 --> 00:03:35,000
סמפסון: "לא, שהם יתחילו. אנשוך את אגודלי לעומתם,

63
00:03:35,000 --> 00:03:38,000
זה עלבון, והם יהיו חייבים להגיב."

64
00:03:38,000 --> 00:03:41,000
נכנסים אברהם ובלתזר.

65
00:03:41,000 --> 00:03:44,000
אברהם: "האם אתה נושך את אגודלך לעומתנו, אדוני?"

66
00:03:44,000 --> 00:03:47,000
סמפסון: "אכן נשכתי את אגודלי, אדוני."

67
00:03:47,000 --> 00:03:50,953
אברהם: "האם אתה נושך את אגודלך לעומתנו, אדוני?"

68
00:03:50,953 --> 00:03:55,000
אוקיי, אז איך ההתפתחות הזו עוזרת לנו להבין את מצב הרוח והדמויות?

69
00:03:55,000 --> 00:03:58,000
ובכן, בואו נפרק את העלבון הזה.

70
00:03:58,000 --> 00:04:01,569
נשיכת האגודל אולי לא נראית היום כעניין גדול,

71
00:04:01,569 --> 00:04:04,000
אבל סמפסון אומר שזה כן עלבון.

72
00:04:04,000 --> 00:04:07,000
אם הם נפגעים, זה כנראה היה עלבון.

73
00:04:07,000 --> 00:04:10,000
זה מתחיל להראות לנו את רמת העוינות

74
00:04:10,000 --> 00:04:13,000
אפילו בין האנשים שעובדים עבור שני הבתים האלה.

75
00:04:13,000 --> 00:04:18,723
ואתם בדרך כלל לא הייתם עושים משהו למישהו
אלא אם הייתם רוצים לגרום להם לריב,

76
00:04:18,723 --> 00:04:21,000
שזה בדיוק מה שעומד לקרות.

77
00:04:21,000 --> 00:04:25,876
אם מביטים יותר לעומק, נשיכת האגודל בזמן שהמחזה נכתב

78
00:04:25,876 --> 00:04:28,169
זה כמו להראות למישהו אצבע משולשת היום.

79
00:04:28,169 --> 00:04:30,784
רגשות די חזקים מגיעים עם זה,

80
00:04:30,784 --> 00:04:34,000
אז עכשיו אנחנו מתחילים להרגיש את המתח בסצנה.

81
00:04:34,000 --> 00:04:37,415
בהמשך התמונה, טיבלט מבית קפולט

82
00:04:37,415 --> 00:04:41,000
מנחית אחת טובה לבנווליו מבית מונטגיו.

83
00:04:41,000 --> 00:04:45,815
טיבלט: "מה, אתה נמשך לצביות ערלות הלב הללו?

84
00:04:45,815 --> 00:04:49,000
הסתובב, בנווליו, והבט במותך."

85
00:04:49,000 --> 00:04:54,000
בנווליו: "אני רק שומר על השקט; אבל הרם את חרבך,

86
00:04:54,000 --> 00:04:57,000
או השתמש בה כדי להפריד את האנשים האלה ממני."

87
00:04:57,000 --> 00:05:00,123
טיבלט: "מה, שולף ומדבר על שקט!

88
00:05:00,123 --> 00:05:04,615
אני שונא את המילה, כשם שאני שונא את הגיהינום, 
את כל בני מונטגיו, ואותך.

89
00:05:04,615 --> 00:05:07,000
הילחם נגדי, פחדן!"

90
00:05:07,000 --> 00:05:10,000
אוקיי, צביות ערלות לב.

91
00:05:10,000 --> 00:05:13,000
שוב, אנחנו יודעים שזה לא דבר טוב.

92
00:05:13,000 --> 00:05:17,907
שתי המשפחות שונאות זו את זו, וזה רק מוסיף לאש.

93
00:05:17,907 --> 00:05:20,738
אבל כמה כואבת בדיוק העקיצה הזו?

94
00:05:20,738 --> 00:05:22,000
צבייה ערלת לב פרושה פחדן,

95
00:05:22,000 --> 00:05:26,000
ולקרוא למישהו כך מול אנשיו, והמשפחה היריבה,

96
00:05:26,000 --> 00:05:29,000
אומר שעומדת להיות מריבה.

97
00:05:29,000 --> 00:05:31,000
טיבלט בעיקרון מתגרה בבנווליו,

98
00:05:31,000 --> 00:05:35,000
וכדי לשמור על כבודו, בנווליו חייב להילחם.

99
00:05:35,000 --> 00:05:39,923
הדיאלוג נותן לנו מבט יסודי על האפיון של שתי הדמויות האלו.

100
00:05:39,923 --> 00:05:43,000
טיבלט חושב שבני מונטגיו הם פשוט כלבים פחדנים,

101
00:05:43,000 --> 00:05:45,000
ואין לו שום כבוד אליהם.

102
00:05:45,000 --> 00:05:48,000
שוב, זה מוסיף מתח דרמתי לסצנה.

103
00:05:48,000 --> 00:05:50,000
אוקיי, עכשיו הנה אזהרת ספוילר.

104
00:05:50,000 --> 00:05:54,000
חמימות המוח והשנאה העזה של טיבלט לבני מונטגיו

105
00:05:54,000 --> 00:05:57,675
הן מה שאנשי הספרות קוראים לו המרטיה,

106
00:05:57,675 --> 00:05:59,000
או מה שגורם לנפילתו.

107
00:05:59,000 --> 00:06:04,000
ו-כן, הוא נופל לידיו של רומיאו.

108
00:06:04,000 --> 00:06:07,000
אז כשאתם מסתכלים בשייקספיר,

109
00:06:07,000 --> 00:06:09,000
עיצרו והביטו במילים,

110
00:06:09,000 --> 00:06:12,246
מפני שהן באמת מנסות להגיד לכם משהו.