WEBVTT

00:00:01.357 --> 00:00:02.928
במשך זמן רב מאוד,

00:00:02.952 --> 00:00:06.086
התמודדתי עם שתי תעלומות.

00:00:06.689 --> 00:00:08.950
לא הבנתי אותן

00:00:08.974 --> 00:00:11.877
ולמען האמת, די חששתי לבחון אותן.

00:00:12.349 --> 00:00:15.896
התעלומה הראשונה הייתה, שאני בן 40,

00:00:15.920 --> 00:00:18.991
ולאורך כל חיי, שנה אחרי שנה,

00:00:19.015 --> 00:00:22.371
התרבו רגשות דיכאון וחרדה קשים,

00:00:22.395 --> 00:00:25.085
בארצות הברית, בבריטניה,

00:00:25.109 --> 00:00:26.863
ובכל רחבי העולם המערבי.

00:00:27.173 --> 00:00:30.101
ורציתי להבין למה.

00:00:31.108 --> 00:00:32.975
למה זה קורה לנו?

00:00:33.394 --> 00:00:36.036
מדוע בכל שנה שחולפת,

00:00:36.060 --> 00:00:39.314
יותר ויותר מאיתנו מתקשים לעבור את היום?

00:00:39.743 --> 00:00:43.300
ורציתי להבין זאת בגלל תעלומה אישית יותר .

NOTE Paragraph

00:00:43.324 --> 00:00:44.713
כשהייתי בגיל העשרה,

00:00:44.737 --> 00:00:46.158
אני זוכר שהלכתי לרופא שלי

00:00:46.182 --> 00:00:50.667
והסברתי שהרגשתי כאילו כאב דולף מתוכי.

00:00:51.237 --> 00:00:52.633
לא יכולתי לשלוט בזה,

00:00:52.657 --> 00:00:54.942
לא הבנתי למה זה קורה

00:00:54.966 --> 00:00:57.021
די התביישתי בזה.

00:00:57.045 --> 00:00:58.641
והרופא שלי סיפר לי סיפור

00:00:58.665 --> 00:01:00.678
שכעת אני מבין שהיתה בו כוונה טובה,


00:01:00.702 --> 00:01:02.394
אבל הוא היה פשטני למדי.

00:01:02.418 --> 00:01:03.586
לא שגוי לחלוטין.

00:01:03.610 --> 00:01:06.402
הרופא שלי אמר, "אנחנו יודעים
למה אנשים נעשים כאלה.

00:01:06.426 --> 00:01:10.658
יש אנשים שבאופן טבעי נוצר בראשם
חוסר איזון כימי -

00:01:10.682 --> 00:01:12.103
ברור שאתה אחד מהם.

00:01:12.127 --> 00:01:14.111
מה שצריך לעשות זה לתת לך כמה תרופות,

00:01:14.135 --> 00:01:16.499
שיגרמו לכימיקלים שלך לחזור לאיזון."


NOTE Paragraph

00:01:16.523 --> 00:01:18.933
אז התחלתי לקחת תרופה שנקראת
פקסיל, או סרוקסט,

00:01:18.957 --> 00:01:21.983
זו אותה תרופה עם שמות שונים
במדינות שונות.

00:01:22.007 --> 00:01:24.490
והרגשתי הרבה יותר טוב, התעודדתי מאוד.

00:01:24.514 --> 00:01:25.925
אבל זמן לא רב אחר כך,

00:01:25.949 --> 00:01:27.950
תחושת הכאב הזו החלה לחזור.

00:01:27.974 --> 00:01:29.802
אז ניתנו לי מינונים יותר ויותר גבוהים

00:01:29.826 --> 00:01:33.037
עד שבמשך 13 שנים לקחתי את 
המינון המרבי האפשרי

00:01:33.061 --> 00:01:35.077
שמותר באופן חוקי .

00:01:35.402 --> 00:01:38.871
ובהרבה מ 13 השנים האלו,
וכמעט ברוב הזמן, עד לסופן,

00:01:38.895 --> 00:01:40.395
עדיין סבלתי מכאב רב.

00:01:40.419 --> 00:01:43.395
והתחלתי לשאול את עצמי, "מה קורה פה?

00:01:43.419 --> 00:01:44.961
כי אתם עושים כל מה

00:01:44.985 --> 00:01:48.125
שאומרים לכם לעשות, על פי 
הטענה ששולטת בתרבות -

00:01:48.149 --> 00:01:50.268
למה אתם עדיין מרגישים ככה?"

NOTE Paragraph

00:01:50.292 --> 00:01:53.164
אז כדי לרדת לעומקן של שתי תעלומות אלו

00:01:53.188 --> 00:01:54.596
עבור ספר שכתבתי,

00:01:54.620 --> 00:01:57.125
יצאתי בסופו של דבר למסע גדול סביב העולם,

00:01:57.149 --> 00:01:58.568
נסעתי כ 81,000 קילומטר

00:01:58.592 --> 00:02:01.085
רציתי לשבת עם המומחים המובילים בעולם

00:02:01.109 --> 00:02:03.276
לגבי הגורמים לדיכאון ולחרדה

00:02:03.300 --> 00:02:05.172
ויותר חשוב, מה פותר אותם.

00:02:05.220 --> 00:02:07.844
ולגבי אנשים שסבלו מדיכאון וחרדה

00:02:07.844 --> 00:02:09.956
ויצאו מהם, בכל מיני דרכים,

00:02:09.980 --> 00:02:11.466
ולמדתי הרבה מאוד

00:02:11.490 --> 00:02:14.045
מהאנשים המדהימים שהיכרתי לאורך הדרך.

NOTE Paragraph

00:02:14.069 --> 00:02:17.045
אבל אני חושב שבלב כל מה שלמדתי היה,

00:02:17.069 --> 00:02:20.104
שעד כה יש לנו ראיות מדעיות

00:02:20.128 --> 00:02:23.835
לתשע סיבות שונות לדיכאון וחרדה.

00:02:23.859 --> 00:02:26.668
שתיים מהן באמת בביולוגיה שלנו.

00:02:26.692 --> 00:02:29.375
הגנים שלכם יכולים להפוך אתכם 
לרגישים יותר לבעיות אלה,

00:02:29.399 --> 00:02:31.333
אם כי הם לא חורצים את הגורל שלכם.

00:02:31.357 --> 00:02:34.968
ויש שינויים אַמִיתִיִּם
שיכולים לקרות כשאתם נכנסים לדיכאון

00:02:34.992 --> 00:02:36.690
שיכולים להקשות על היציאה מהמצב הזה.

00:02:36.714 --> 00:02:38.896
אבל רוב הגורמים שהוכחו

00:02:38.920 --> 00:02:40.761
כגורמים למצבי דיכאון וחרדה

00:02:40.785 --> 00:02:42.550
אינם בביולוגיה שלנו.

00:02:43.520 --> 00:02:45.734
אלה הם פקטורים שמגיעים מהדרך שבה אנו חיים.

00:02:46.116 --> 00:02:47.607
וברגע שאתם מבינים אותם,

00:02:47.631 --> 00:02:50.727
נפתחת בפניכם מערכת פתרונות שונים לחלוטין

00:02:50.751 --> 00:02:52.299
שצריכים להיות מוצעים לאנשים

00:02:52.323 --> 00:02:55.260
לצד האופציה של תרופות כימיות 
נוגדות דיכאון.

NOTE Paragraph

00:02:55.284 --> 00:02:57.077
לדוגמה:

00:02:57.101 --> 00:03:00.549
אם אתם בודדים, סביר יותר שתהיו מדוכאים.

00:03:00.573 --> 00:03:03.684
אם כשאתם הולכים לעבודה,
אין לכם שליטה על התפקיד שלכם,

00:03:03.708 --> 00:03:05.604
אתם פשוט עושים את מה שאומרים לכם,

00:03:05.628 --> 00:03:07.517
סביר יותר שתהיו מדוכאים.

00:03:07.541 --> 00:03:10.025
אם אתם יוצאים לחיק הטבע 
לעתים רחוקות מאוד בלבד,

00:03:10.049 --> 00:03:11.918
סביר יותר שתיכנסו לדיכאון.

NOTE Paragraph

00:03:11.942 --> 00:03:15.053
ודבר אחד מאחד את הסיבות הרבות 
לדיכאון וחרדה

00:03:15.077 --> 00:03:16.252
שלמדתי עליהם.

00:03:16.276 --> 00:03:18.339
לא את כולם, אבל רבות מהן.

00:03:18.363 --> 00:03:20.029
כולכם כאן יודעים

00:03:20.053 --> 00:03:22.712
שלכולכם יש צרכים גופניים טבעיים, נכון?

00:03:22.736 --> 00:03:23.910
כמובן.

00:03:23.934 --> 00:03:26.513
אתם זקוקים למזון, אתם זקוקים למים,

00:03:26.537 --> 00:03:28.767
אתם זקוקים למחסה, אתה זקוקים לאוויר נקי.


00:03:28.791 --> 00:03:30.585
לו הייתי לוקח מכם את הדברים האלה,

00:03:30.609 --> 00:03:32.902
תהיו ממש מהר בצרות צרורות

00:03:32.926 --> 00:03:34.728
אבל באותו זמן,

00:03:34.752 --> 00:03:38.123
לכל אדם יש תמיד צרכים פסיכולוגיים טבעיים.

00:03:38.147 --> 00:03:40.186
אתם צריכים להרגיש שאתם שייכים.

00:03:40.210 --> 00:03:43.274
אתם צריכים להרגיש שלחייכם 
יש משמעות ותכלית.

00:03:43.298 --> 00:03:45.829
אתם צריכים להרגיש שאנשים 
רואים אתכם ומעריכים אתכם.

00:03:45.853 --> 00:03:48.410
אתם צריכים להרגיש שמצפה לכם עתיד הגיוני.

00:03:48.434 --> 00:03:51.482
ושהתרבות הזו שבנינו טובה בהרבה מובנים.

00:03:51.506 --> 00:03:53.666
והרבה דברים הינם טובים יותר משהיו בעבר -

00:03:53.690 --> 00:03:55.011
אנחנו שמחים לחיות היום.

00:03:55.035 --> 00:03:56.999
אבל אנחנו הופכים להיות פחות ופחות מצליחים

00:03:57.023 --> 00:04:01.124
לענות על צרכים פסיכולוגיים בסיסיים אלה.

00:04:01.895 --> 00:04:03.998
וזה לא הדבר היחידי שקורה,

00:04:04.022 --> 00:04:08.069
אבל אני חושב שזו הסיבה העיקרית
לכך שהמשבר הזה ממשיך לגדול ולגדול.

00:04:08.919 --> 00:04:12.149
ומצאתי שממש קשה לקלוט את זה.

00:04:12.173 --> 00:04:14.879
ממש נאבקתי עם הרעיון

00:04:14.903 --> 00:04:19.309
לעבור מחשיבה על הדיכאון שלי כעל
בעיה במוח שלי,

00:04:19.333 --> 00:04:20.500
למשהו שיש לו הרבה סיבות,

00:04:20.524 --> 00:04:22.585
כולל רבות בשל האופן בו אנו חיים.

NOTE Paragraph

00:04:22.609 --> 00:04:24.974
וזה רק התחיל באמת להסתדר לי בראש

00:04:24.998 --> 00:04:28.141
כשיום אחד הלכתי לראיין 
פסיכיאטר דרום אפריקאי

00:04:28.165 --> 00:04:29.966
בשם ד"ר דרק סאמרפילד.

00:04:29.990 --> 00:04:31.141
הוא אדם נהדר.

00:04:31.165 --> 00:04:34.879
וד"ר סאמרפילד הזדמן לקמבודיה בשנת 2001,

00:04:34.903 --> 00:04:38.196
כשהציגו שם לראשונה 
תרופות כימיות נוגדות דיכאון

00:04:38.220 --> 00:04:39.952
לתושבי המדינה ההיא.

00:04:39.976 --> 00:04:43.273
והרופאים המקומיים, הקמבודים,
מעולם לא שמעו על התרופות האלו,

00:04:43.297 --> 00:04:44.888
אז הם היו ככה, מה זה?

00:04:44.912 --> 00:04:46.126
והוא הסביר.

00:04:46.150 --> 00:04:47.682
והם ענו לו,

00:04:47.706 --> 00:04:50.403
"אנחנו לא צריכים אותן, 
כבר יש לנו תרופות נגד דיכאון."

00:04:50.427 --> 00:04:52.164
והוא שאל, "למה אתם מתכוונים?"

00:04:52.188 --> 00:04:55.427
הוא חשב שהם הולכים לדבר על
איזושהי תרופה מצמחי מרפא,

00:04:55.451 --> 00:04:59.223
כמו סנט ג'ונ'ס וורט, ג'ינקו בילובה, 
משהו כזה.

00:04:59.910 --> 00:05:02.299
במקום זה, הם סיפרו לו סיפור.

NOTE Paragraph

00:05:02.800 --> 00:05:06.379
בקהילה אחת היה איכר שעבד בשדות האורז.

00:05:06.403 --> 00:05:08.173
ויום אחד, הוא דרך על מוקש נעל

00:05:08.197 --> 00:05:10.387
שנשאר מהמלחמה עם ארצות הברית,

00:05:10.411 --> 00:05:11.823
ורגלו התרסקה.

00:05:11.847 --> 00:05:13.283
אז הם התקינו לו רגל תותבת,

00:05:13.307 --> 00:05:16.078
ואחרי זמן מה הוא חזר לעבוד בשדות האורז.

00:05:16.102 --> 00:05:18.634
אבל כנראה שמאוד כואב לעבוד מתחת למים

00:05:18.658 --> 00:05:20.332
כשיש גפה מלאכותית,

00:05:20.356 --> 00:05:22.276
ואני משער שזה היה די טראומטי

00:05:22.300 --> 00:05:24.879
לחזור ולעבוד בשדה היכן שהוא נפצע.

00:05:24.903 --> 00:05:27.306
הבחור התחיל לבכות כל היום,

00:05:27.330 --> 00:05:28.759
הוא סירב לצאת מהמיטה,

00:05:28.783 --> 00:05:31.666
הוא פיתח את כל התסמינים של דיכאון קלאסי.

00:05:32.013 --> 00:05:33.378
הרופא הקמבודי אמר,

00:05:33.402 --> 00:05:35.688
"זה הרגע שאנחנו נתנו לו נוגד דיכאון."

00:05:35.712 --> 00:05:38.347
וד"ר סאמרפילד אמר, "מה זה היה?"

00:05:38.371 --> 00:05:41.180
הם הסבירו שהם ישבו איתו.

00:05:41.982 --> 00:05:43.382
הם הקשיבו לו.

00:05:44.464 --> 00:05:47.011
הם הבינו שהכאב שלו הגיוני -

00:05:47.035 --> 00:05:49.956
היה לו קשה לראות את זה 
בעיצומו של הדיכאון שלו,

00:05:49.980 --> 00:05:53.640
אבל למעשה, היו 
סיבות הגיוניות לגמרי בחייו.

00:05:53.966 --> 00:05:57.164
אחד הרופאים שדבר עם האנשים בקהילה חשב,

00:05:57.188 --> 00:05:59.125
"אתם יודעים, לו קנינו לבחור הזה פרה,

00:05:59.149 --> 00:06:01.149
הוא היה יכול להיות רפתן,

00:06:01.173 --> 00:06:04.268
הוא לא יהיה במצב הזה שפגע בו כל כך,

00:06:04.292 --> 00:06:06.799
הוא לא יצטרך ללכת ולעבוד בשדות האורז."

00:06:06.823 --> 00:06:08.022
אז קנו לו פרה.

00:06:08.046 --> 00:06:10.226
תוך שבועיים, הוא הפסיק לבכות,


00:06:10.250 --> 00:06:12.162
תוך חודש, הדיכאון שלו נעלם.


00:06:12.186 --> 00:06:13.765
הם אמרו לד"ר סאמרפילד,

00:06:13.789 --> 00:06:16.559
"אז אתה רואה, דוקטור, הפרה ההיא,
זה היה נוגד דיכאון,

00:06:16.583 --> 00:06:18.050
לזה אתה מתכוון, נכון?"

NOTE Paragraph

00:06:18.074 --> 00:06:19.225
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:19.249 --> 00:06:22.302
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:06:22.326 --> 00:06:24.839
אם הייתם גדלים לחשוב על דיכאון כמוני,

00:06:24.839 --> 00:06:25.685
וכמו רוב האנשים כאן,

00:06:25.685 --> 00:06:27.943
זה היה נשמע כמו בדיחה גרועה, נכון?

00:06:27.943 --> 00:06:28.981
"הלכתי לרופאה שלי כדי לקבל נוגד דיכאון,

00:06:28.981 --> 00:06:31.771
היא נתנה לי פרה."

00:06:31.795 --> 00:06:34.822
אבל מה שאותם רופאים קמבודיים 
ידעו באופן אינטואיטיבי,

00:06:34.846 --> 00:06:37.823
בהתבסס על אנקדוטה לא מדעית זו,

00:06:37.847 --> 00:06:41.132
זה מה שהגוף הרפואי המוביל בעולם,

00:06:41.156 --> 00:06:43.243
ארגון הבריאות העולמי,

00:06:43.267 --> 00:06:45.457
מנסה לספר לנו כבר שנים,

00:06:45.481 --> 00:06:47.973
בהתבסס על העדויות המדעיות הטובות ביותר.

NOTE Paragraph

00:06:48.576 --> 00:06:50.505
אם אתם בדיכאון,

00:06:50.529 --> 00:06:51.906
אם אתם סובלים מחרדה,

00:06:53.008 --> 00:06:56.268
אתם לא חלשים, אתם לא משוגעים,

00:06:56.292 --> 00:06:59.877
אינכם מכונה עם חלקים שבורים

00:07:00.950 --> 00:07:03.484
אתם בני אדם עם צרכים לא מסופקים.

00:07:03.919 --> 00:07:07.459
וחשוב מאוד לשים לב למה שהרופאים הקמבודיים

00:07:07.483 --> 00:07:09.800
וארגון הבריאות העולמי, לא אומרים.

00:07:09.824 --> 00:07:11.356
הם לא אמרו לאיכר הזה,

00:07:11.380 --> 00:07:14.181
היי חבר, אתה צריך לקחת את עצמך בידיים.

00:07:14.205 --> 00:07:17.472
זה התפקיד שלך להבין ולתקן את הבעיה בעצמך."

00:07:17.851 --> 00:07:19.843
נהפוך הוא, מה שהם אמרו זה,

00:07:19.867 --> 00:07:23.391
"אנחנו כאן כקבוצה נעזור ונשתף איתך פעולה,

00:07:23.415 --> 00:07:27.827
וביחד, אנו יכולים להבין ולתקן את הבעיה."

00:07:28.543 --> 00:07:32.559
זה מה שכל אדם בדיכאון צריך,

00:07:32.583 --> 00:07:35.828
וזה מה שמגיע לכל אדם שסובל מדיכאון.

NOTE Paragraph

00:07:35.852 --> 00:07:38.839
זו הסיבה שאחד הרופאים המובילים באו"ם,

00:07:38.863 --> 00:07:41.181
בהצהרתו הרשמית ביום הבריאות העולמי,

00:07:41.205 --> 00:07:42.696
לפני כמה שנים, ב 2017,

00:07:42.720 --> 00:07:45.537
אמר שאנחנו צריכים לדבר פחות 
על חוסר איזון כימי

00:07:45.561 --> 00:07:48.618
ויותר על חוסר האיזון בדרך בה אנו חיים.


00:07:48.920 --> 00:07:50.893
תרופות ממש מקלות על אנשים מסוימים -

00:07:50.917 --> 00:07:53.047
הן הקלו עלי לזמן מה -

00:07:53.071 --> 00:07:57.498
אבל בדיוק בגלל שהבעיה הזאת יותר 
עמוקה מהביולוגיה שלהם

00:07:57.522 --> 00:08:00.577
גם הפתרונות צריכים להעמיק הרבה יותר.

NOTE Paragraph

00:08:00.601 --> 00:08:03.188
אבל כשלמדתי זאת לראשונה,

00:08:03.212 --> 00:08:04.895
אני זוכר שחשבתי,

00:08:04.919 --> 00:08:06.599
"בסדר, יכולתי לראות את הראיות המדעיות,

00:08:06.599 --> 00:08:07.785
קראתי הרבה מחקרים,

00:08:07.785 --> 00:08:10.721
ראיינתי הרבה מומחים
שהסבירו את זה,

00:08:10.721 --> 00:08:13.841
המשכתי לחשוב, 
"בסדר אבל איך נוכל לעשות את זה?"

00:08:13.841 --> 00:08:16.318
הדברים שגורמים לנו לדיכאון

00:08:16.342 --> 00:08:18.833
הם ברוב המקרים מורכבים יותר ממה שקרה

00:08:18.857 --> 00:08:20.154
עם החקלאי הקמבודי הזה.

00:08:20.178 --> 00:08:22.812
היכן אנו מתחילים, עם התובנה הזו?

NOTE Paragraph

00:08:22.836 --> 00:08:26.085
אבל אז, במסע הארוך לקראת הספר שלי,

00:08:26.109 --> 00:08:27.680
סביב העולם,

00:08:27.704 --> 00:08:30.299
המשכתי לפגוש אנשים שעשו בדיוק את זה,

00:08:30.323 --> 00:08:32.775
מסידני לסן-פרנסיסקו,

00:08:32.799 --> 00:08:33.971
ולסאן פאולו.

00:08:33.995 --> 00:08:36.061
המשכתי לפגוש אנשים שהבינו


00:08:36.085 --> 00:08:38.432
את הסיבות העמוקות יותר לדיכאון וחרדה

00:08:38.456 --> 00:08:40.871
וכקבוצות, תיקנו אותן.

00:08:40.895 --> 00:08:43.576
כמובן, שאיני יכול לספר לכם 
על כל האנשים המדהימים

00:08:43.600 --> 00:08:45.076
שיצא לי להכיר ושכתבתי עליהם,

00:08:45.100 --> 00:08:48.553
או על כל תשעת הגורמים לדיכאון ולחרדה
שלמדתי עליהם,

00:08:48.577 --> 00:08:51.059
כי לא יתנו לי להגיש שיחת TED של 10 שעות -

00:08:51.083 --> 00:08:52.835
תוכלו להתלונן על כך בפניהם.

NOTE Paragraph

00:08:52.859 --> 00:08:54.789
אבל אני רוצה להתמקד בשניים מהגורמים

00:08:54.813 --> 00:08:58.226
ושניים מהפתרונות שעולים מהם, אם זה בסדר.

00:08:58.578 --> 00:08:59.728
הנה הראשון:

00:09:00.285 --> 00:09:03.293
אנחנו החברה הבודדה ביותר 
בהיסטוריה האנושית.

00:09:03.317 --> 00:09:06.150
במחקר שנערך לאחרונה, שאלו אמריקאים:

00:09:06.174 --> 00:09:09.324
"האם אתה מרגיש שאתה כבר לא קרוב לאף אחד?"

00:09:09.348 --> 00:09:12.999
ו- 39% מהאנשים אמרו שזה מתאר אותם.

00:09:13.023 --> 00:09:14.387
"לא קרוב יותר לאף אחד."

00:09:14.411 --> 00:09:16.908
במדד הבדידות העולמי,

00:09:16.932 --> 00:09:19.490
בריטניה ושאר אירופה, 
נמצאים ממש מאחורי ארה"ב,

00:09:19.514 --> 00:09:21.299
במקרה ומישהו כאן מרגיש זָחוּחַ.

NOTE Paragraph

00:09:21.323 --> 00:09:22.331
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:22.355 --> 00:09:24.244
ביליתי זמן רב בדיונים על כך

00:09:24.268 --> 00:09:26.664
עם המומחה המוביל בעולם לבדידות,

00:09:26.688 --> 00:09:28.942
אדם מדהים בשם פרופסור ג'ון קסיופו,

00:09:28.966 --> 00:09:30.117
שהיה בשיקגו,

00:09:30.141 --> 00:09:32.964
וחשבתי הרבה על שאלה אחת שהעבודה שלו
מציבה בפנינו.

00:09:32.988 --> 00:09:35.293
פרופסור קסיופו שאל,

00:09:35.317 --> 00:09:36.967
"מדוע אנחנו קיימים?

00:09:36.991 --> 00:09:38.944
למה אנחנו כאן, למה אנחנו חיים?"

00:09:38.968 --> 00:09:41.174
סיבה מרכזית אחת היא

00:09:41.198 --> 00:09:44.015
שאבותינו בסוואנות של אפריקה

00:09:44.039 --> 00:09:45.759
היו ממש טובים בדבר אחד.

00:09:46.287 --> 00:09:49.577
הם לא היו גדולים מהחיות שהם צדו
הרבה מהזמן,

00:09:49.601 --> 00:09:52.914
הם לא היו יותר מהירים מבעלי החיים 
שהם צדו הרבה מהזמן,

00:09:52.938 --> 00:09:55.652
אבל הם היו הרבה יותר טובים
בהתאגדות לקבוצות

00:09:55.676 --> 00:09:57.276
ובשיתוף פעולה.

00:09:57.300 --> 00:09:59.561
זה היה הכוח העליון שלנו כמין --

00:09:59.585 --> 00:10:00.990
אנחנו מתאגדים יחד,

00:10:01.014 --> 00:10:03.490
בדיוק כמו שדבורים התפתחו לחיות בכוורת,

00:10:03.514 --> 00:10:05.746
בני האדם התפתחו לחיות בשבט.

00:10:05.770 --> 00:10:09.580
ואנחנו בני האדם הראשונים אי פעם

00:10:10.492 --> 00:10:11.959
שפירקנו את השבטים שלנו.

00:10:12.484 --> 00:10:14.551
וזה גורם לנו להרגיש נורא.

00:10:15.048 --> 00:10:17.192
אבל זה לא צריך להיות כך.

NOTE Paragraph

00:10:17.216 --> 00:10:19.850
אחד הגיבורים בספרי, ובעצם בחיי,

00:10:19.874 --> 00:10:21.969
הוא רופא בשם סם אברינגטון.

00:10:21.993 --> 00:10:24.731
הוא רופא כללי באזור עני של מזרח לונדון,

00:10:24.755 --> 00:10:26.334
היכן שחייתי הרבה שנים.

00:10:26.358 --> 00:10:28.045
ולסם היה ממש לא קל,

00:10:28.069 --> 00:10:29.625
כי שהיו לו המון מטופלים

00:10:29.649 --> 00:10:32.093
שהגיעו אליו עם דיכאון וחרדה קשים מאוד.

00:10:32.117 --> 00:10:34.839
וכמוני, הוא לא מתנגד לתרופות כימיות
נוגדות דיכאון,

00:10:34.863 --> 00:10:37.085
הוא חושב שהם מקלים איכשהו 
על אנשים מסוימים.

00:10:37.109 --> 00:10:38.482
אבל הוא יכל לראות שני דברים.

00:10:38.506 --> 00:10:42.061
ראשית, מטופליו היו בדיכאון וחרדה
הרבה מהזמן

00:10:42.085 --> 00:10:45.823
מסיבות מובנות לחלוטין, כמו בדידות.

00:10:45.847 --> 00:10:49.291
ושנית, למרות שהתרופות נתנו הקלה מסוימת 
לאנשים מסוימים,

00:10:49.315 --> 00:10:51.583
להרבה אנשים אחרים, הם לא פתרו את הבעיה.

00:10:51.607 --> 00:10:53.140
הבעיה הבסיסית.

00:10:53.871 --> 00:10:56.522
יום אחד, סם החליט ליזום גישה אחרת.

00:10:56.546 --> 00:10:58.998
אישה הגיעה למרכז הרפואי שלו,

00:10:59.022 --> 00:11:00.489
קראו לה ליסה קנינגהם.

00:11:00.513 --> 00:11:02.387
התוודעתי לליסה מאוחר יותר.

00:11:02.411 --> 00:11:06.495
וליסה נסגרה בביתה 
עם דיכאון משתק וחרדה

00:11:06.519 --> 00:11:07.669
במשך 7 שנים.

00:11:08.898 --> 00:11:11.823
וכשהגיעה למרכז של סם, אמרו לה: "אל תדאגי,

00:11:11.847 --> 00:11:13.677
נמשיך לתת לך את התרופות האלו,

00:11:13.701 --> 00:11:16.498
אבל נרשום לך גם משהו אחר.

00:11:16.522 --> 00:11:19.965
אנו נרשום לך לבוא לכאן, 
למרכז הזה פעמיים בשבוע

00:11:19.989 --> 00:11:22.767
כדי להיפגש עם קבוצת אנשים אחרים
שסובלים מדיכאון וחרדה.

00:11:22.791 --> 00:11:25.601
לא כדי לדבר על כמה את אומללה,

00:11:25.625 --> 00:11:29.172
אלא כדי לחשוב על משהו משמעותי
שכולכם יכולים לעשות יחד

00:11:29.196 --> 00:11:32.299
כדי שלא תהיו בודדים ולא תרגישו 
שהחיים חסרי טעם"

NOTE Paragraph

00:11:32.323 --> 00:11:35.098
בפעם הראשונה שהקבוצה הזו נפגשה,

00:11:35.122 --> 00:11:37.378
ליסה פשוט החלה להקיא מרוב חרדה,

00:11:37.402 --> 00:11:39.323
זה היה כל כך מהמם עבורה.

00:11:39.347 --> 00:11:41.981
אבל אנשים טפחו לה על הגב, 
והקבוצה התחילה לדבר,

00:11:42.005 --> 00:11:43.410
הם היו כאילו "מה אנחנו יכולים לעשות?"

00:11:43.410 --> 00:11:44.968
אלה אנשים עירוניים, ממזרח לונדון, כמוני,

00:11:44.968 --> 00:11:47.120
הם לא ידעו שום דבר על גינון.

00:11:47.120 --> 00:11:48.489
והם אמרו "למה שאנחנו לא נלמד גינון?"

00:11:48.489 --> 00:11:50.839
היה שטח מאחורי משרדי הרופאים

00:11:50.839 --> 00:11:52.124
מכוסה בשיחים סבוכים.

00:11:52.124 --> 00:11:54.480
"מדוע שלא נהפוך את זה לגן?"

00:11:54.480 --> 00:11:56.359
הם התחילו להשאיל ספרים בספרייה,

00:11:56.359 --> 00:11:58.728
התחילו לצפות בסרטוני יוטיוב.

00:11:58.728 --> 00:12:01.501
הם התחילו לתחוב את אצבעותיהם באדמה.

00:12:01.844 --> 00:12:04.887
הם התחילו ללמוד את מקצבי העונות.

00:12:04.911 --> 00:12:05.911
יש הרבה הוכחות

00:12:05.911 --> 00:12:07.464
שחשיפה לעולם הטבע

00:12:07.464 --> 00:12:09.894
היא נוגד דיכאון חזק באמת.

00:12:09.918 --> 00:12:12.927
אבל הם התחילו לעשות משהו אפילו יותר חשוב.

00:12:13.347 --> 00:12:15.377
הם התחילו להקים שבט.

00:12:15.401 --> 00:12:17.212
הם התחילו להקים קבוצה.

00:12:17.236 --> 00:12:19.260
הם התחילו לדאוג אחד לשני.

00:12:19.284 --> 00:12:20.958
אם אחד מהם לא הגיע,

00:12:20.982 --> 00:12:23.502
האחרים היו הולכים לחפש אותו - "אתה בסדר?"

00:12:23.526 --> 00:12:26.137
לעזור לו להבין מה הטריד אותו באותו יום.

00:12:26.161 --> 00:12:27.964
זו הדרך בה ליסה תיארה לי את זה,

00:12:27.988 --> 00:12:30.585
"כשהגן התחיל לפרוח,

00:12:30.609 --> 00:12:31.876
התחלנו אנחנו לפרוח."

NOTE Paragraph

00:12:32.474 --> 00:12:34.506
הגישה הזו מכונה מתן מרשם חברתי,

00:12:34.530 --> 00:12:36.045
היא מתפשטת ברחבי אירופה.

00:12:36.069 --> 00:12:38.394
ויש יותר ויותר הוכחות

00:12:38.394 --> 00:12:41.274
לכך שזה יכול להביא לירידות 
ממשיות ומשמעותיות

00:12:41.298 --> 00:12:43.276
בדיכאון ובחרדה.

NOTE Paragraph

00:12:43.300 --> 00:12:47.021
ויום אחד, אני זוכר שעמדתי בגן

00:12:47.045 --> 00:12:49.526
שליסה וחבריה, המדוכאים לשעבר הקימו --

00:12:49.550 --> 00:12:51.134
זה גן ממש יפה -

00:12:51.158 --> 00:12:52.349
ומחשבה זו,

00:12:52.373 --> 00:12:56.244
היא הרבה בהשראת אדם בשם 
פרופסור יו מקאי מאוסטרליה.

00:12:56.268 --> 00:13:00.649
חשבתי: זה כל כך נפוץ כשאנשים מרגישים
רע, בתרבות הזו,

00:13:00.673 --> 00:13:03.737
שאנחנו אומרים להם - אני בטוח 
שכולם כאן אמרו את זה, אני אמרתי

00:13:03.761 --> 00:13:06.985
אנו אומרים: "אתה רק צריך להיות 
עצמך"

00:13:07.742 --> 00:13:10.692
והבנתי, שמה שאנחנו צריכים לומר לאנשים זה,

00:13:10.716 --> 00:13:11.866
"אל תהיה אתה.

00:13:12.306 --> 00:13:13.639
אל תהיה עצמך.

00:13:14.218 --> 00:13:16.427
תהיה אנחנו, תהיה אנו.

00:13:16.765 --> 00:13:18.090
תהיה חלק מקבוצה"

NOTE Paragraph

00:13:18.114 --> 00:13:21.820
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:13:21.844 --> 00:13:24.423
הפתרון לבעיות האלו

00:13:24.447 --> 00:13:27.598
הוא לא לשאוב יותר ויותר מהמשאבים שלכם

00:13:27.622 --> 00:13:29.061
כיחידים מבודדים -

00:13:29.085 --> 00:13:31.125
זה בחלקו מה שהכניס אותנו למשבר הזה.

00:13:31.149 --> 00:13:33.902
הוא מתבסס על חיבור מחדש עם משהו גדול מכם.

NOTE Paragraph

00:13:33.926 --> 00:13:36.347
וזה באמת מתקשר לאחת מהסיבות האחרות

00:13:36.371 --> 00:13:38.678
לדיכאון וחרדה שעליה רציתי לדבר איתכם.

00:13:38.678 --> 00:13:40.982
אז כולם יודעים

00:13:41.006 --> 00:13:44.752
שהג'אנק פוד השתלט על התזונה שלנו
והפך אותנו לחולים פיזית.

00:13:44.776 --> 00:13:46.982
אני לא אומר את זה מתוך תחושת עליונות,

00:13:47.006 --> 00:13:49.405
אני ממש הגעתי לשיחה זו ממקדונלד'ס.

00:13:49.429 --> 00:13:51.185
ראיתי שכולכם אוכלים את ארוחת הבוקר הבריאה של TED,

00:13:51.185 --> 00:13:52.942
וחשבתי כאילו, אין מצב.

00:13:52.966 --> 00:13:58.109
אבל כמו שהג'אנק פוד השתלט על התזונה שלנו 
והפך אותנו לחולים פיזית,

00:13:58.133 --> 00:14:02.243
סוג של ערכי ג'אנק השתלטו על דעתנו

00:14:02.267 --> 00:14:03.745
והפכו אותנו לחולים בנפש.

00:14:04.157 --> 00:14:07.261
במשך אלפי שנים, פילוסופים אמרו,

00:14:07.285 --> 00:14:11.873
אם אתם חושבים שהחיים הם 
על כסף ומעמד ועשיית רושם,

00:14:11.897 --> 00:14:13.420
אתם תרגישו מגעיל.

00:14:13.420 --> 00:14:15.181
זה לא ציטוט מדויק משופנהאואר,

00:14:15.181 --> 00:14:17.307
אבל זו תמצית הדברים שהוא אמר.

NOTE Paragraph

00:14:17.331 --> 00:14:20.357
אבל באופן מוזר,כמעט אף אחד
לא חקר זאת מדעית,

00:14:20.381 --> 00:14:24.030
עד שאדם יוצא דופן, 
בשם פרופסור טים קאסר,

00:14:24.054 --> 00:14:26.347
ממכללת נוקס באילינוי,

00:14:26.371 --> 00:14:28.934
והוא חוקר את זה כבר 30 שנה.

00:14:28.958 --> 00:14:31.974
והמחקר שלו מציע כמה דברים ממש חשובים.

00:14:31.998 --> 00:14:35.189
ראשית, ככל שאתם יותר מאמינים

00:14:35.213 --> 00:14:39.578
שאתם יכולים להשיג ולהציג 
את הדרך שלכם לצאת מהעצב,

00:14:39.602 --> 00:14:41.793
לחיים טובים,

00:14:41.817 --> 00:14:44.729
יותר אתם צפויים להפוך למדוכאים וחרדים.

00:14:44.753 --> 00:14:46.046
ושנית,

00:14:46.070 --> 00:14:50.658
כחברה, הפכנו הרבה יותר מונעים 
על ידי אמונות אלו.

00:14:50.682 --> 00:14:52.095
לאורך כל חיי,

00:14:52.119 --> 00:14:56.312
בהשפעת הפרסום והאינסטגרם ושכמותם.

NOTE Paragraph

00:14:56.871 --> 00:14:58.244
וכשחשבתי על זה

00:14:58.268 --> 00:15:04.029
הבנתי שזה כאילו מיום היוולדנו, 
מאכילים אותנו סוג של מזון מהיר לנפש.

00:15:04.053 --> 00:15:07.926
הוכשרנו לחפש אושר בכל המקומות הלא נכונים,

00:15:07.950 --> 00:15:10.720
וממש כמו שג'אנק פוד 
לא עונה על צרכיכם התזונתיים

00:15:10.744 --> 00:15:13.042
ולמעשה גורם לכם להרגיש נורא,

00:15:13.066 --> 00:15:16.208
כך ערכי הג'אנק אינם עונים 
על הצרכים הפסיכולוגיים שלכם,

00:15:16.232 --> 00:15:18.874
ולוקחים אתכם רחוק מחיים טובים.

00:15:18.898 --> 00:15:21.521
אבל כשביליתי לראשונה עם פרופסור קאסר

00:15:21.545 --> 00:15:23.022
ולמדתי את כל זה,

00:15:23.046 --> 00:15:25.633
חשתי תערובת רגשות ממש מוזרה.

00:15:25.657 --> 00:15:28.347
כי מצד אחד מצאתי שזה ממש מאתגר.

00:15:28.371 --> 00:15:31.633
יכולתי לראות באיזו תדירות בחיי, 
כשהרגשתי גרוע,

00:15:31.657 --> 00:15:36.922
ניסיתי לתקן את זה בעזרת סוג של 
פתרון חיצוני מופלא, שנועד להרשים.

00:15:37.441 --> 00:15:40.131
ויכולתי לראות מדוע זה לא עבד טוב בשבילי.

00:15:40.930 --> 00:15:43.812
חשבתי גם, האין זה ברור מאליו?

00:15:43.836 --> 00:15:45.581
האין זה כמעט בנאלי?

00:15:45.605 --> 00:15:46.930
אם הייתי אומר לכולם כאן,

00:15:46.954 --> 00:15:48.667
שאף אחד מכם לא ישכב על ערש הדווי שלו

00:15:48.667 --> 00:15:51.107
ויחשוב על כל הנעליים שקנה, 
וכל הציוצים שקיבל חזרה, נכון?

00:15:51.107 --> 00:15:52.644
אתם תחשבו על רגעים

00:15:52.644 --> 00:15:55.219
של אהבה, משמעות וקשר בחיים שלכם.

00:15:55.219 --> 00:15:57.328
אני חושב שזה נשמע כמעט כמו קלישאה.

00:15:57.328 --> 00:16:00.621
אבל המשכתי לדבר, ולומר לפרופסור קאסר,

00:16:00.645 --> 00:16:02.998
"למה אני מרגיש את הכפילות המוזרה הזו?"

00:16:03.022 --> 00:16:06.829
והוא אמר, "ברמה מסוימת, כולנו יודעים 
את הדברים האלה.

00:16:06.853 --> 00:16:09.228
אבל בתרבות הזו, אנחנו לא חיים על פיהם."

00:16:09.252 --> 00:16:10.861
אנו מכירים אותם כל כך טוב
שהם הפכו לקלישאות,

00:16:10.861 --> 00:16:12.633
אבל אנחנו לא חיים על פיהם.

00:16:12.657 --> 00:16:15.866
שבתי ושאלתי, מדוע אנו יודעים 
על משהו כל כך נחרץ,

00:16:15.890 --> 00:16:17.176
אבל לא חיים על פיו?

00:16:17.200 --> 00:16:20.604
ולאחר זמן מה, פרופסור קאסר אמר לי,

00:16:20.628 --> 00:16:23.049
"כי אנחנו חיים במכונה

00:16:23.073 --> 00:16:26.806
שמתוכננת לגרום לנו להזניח 
את מה שחשוב בחיים."

00:16:27.260 --> 00:16:28.847
הייתי באמת צריך לחשוב על זה.

00:16:28.871 --> 00:16:30.276
"כי אנחנו חיים במכונה

00:16:30.300 --> 00:16:33.978
שמתוכננת לגרום לנו להזניח
את מה שחשוב בחיים."

NOTE Paragraph

00:16:34.299 --> 00:16:38.077
ופרופסור קאסר רצה להבין אם אנו יכולים
לשבש את המכונה הזו.

00:16:38.101 --> 00:16:39.974
הוא ערך הרבה מאוד מחקרים בנושא זה;

00:16:39.998 --> 00:16:41.553
אני אספר לכם על דוגמה אחת,

00:16:41.577 --> 00:16:45.077
ואני באמת קורא לכולם כאן לנסות את זה 
עם חברים ובני משפחה.

00:16:45.101 --> 00:16:48.443
יחד עם בחור בשם נתן דונגן, הוא קיבל קבוצה 
של בני נוער ומבוגרים

00:16:48.467 --> 00:16:52.680
שיגיעו וייפגשו לסדרת מפגשים 
לאורך תקופת זמן,

00:16:52.704 --> 00:16:54.467
וחלק ממטרת הקבוצה

00:16:54.491 --> 00:16:57.791
היה לגרום לאנשים לחשוב על רגע בחייהם

00:16:57.815 --> 00:17:00.561
שבו הם מצאו משמעות ותכלית.

00:17:00.585 --> 00:17:02.728
עבור אנשים שונים, אלה היו דברים שונים.

00:17:02.752 --> 00:17:06.369
עבור אנשים מסוימים זה היה נגינה,
כתיבה, עזרה לזולת -

00:17:06.393 --> 00:17:09.196
אני בטוח שכולם כאן יכולים לתאר משהו, נכון?

00:17:09.220 --> 00:17:12.101
וחלק ממטרת הקבוצה היה לגרום לאנשים לשאול,

00:17:12.125 --> 00:17:14.887
"בסדר, איך הייתם יכולים להקדיש 
יותר זמן מחייכם

00:17:14.911 --> 00:17:17.595
כדי לחוות יותר רגעים כאלה 
של משמעות ותכלית,

00:17:17.619 --> 00:17:20.569
ופחות לרכוש קשקושים, שאינכם צריכים,

00:17:20.593 --> 00:17:23.315
להעלות אותם למדיה החברתית 
ולנסות לגרום לאנשים להגיב,

00:17:23.339 --> 00:17:24.606
"וואיי, מה זה מקנאים!"

NOTE Paragraph

00:17:24.958 --> 00:17:26.601
ומה שהם מצאו היה,

00:17:26.625 --> 00:17:27.959
שרק לקיים את המפגשים האלה,

00:17:27.983 --> 00:17:31.093
היה כמו סוג של אלכוהוליסטים אנונימיים, 
לצרכנות,

00:17:31.807 --> 00:17:34.760
לגרום לאנשים לקיים את המפגשים האלה, 
להגות את הערכים האלה,

00:17:34.784 --> 00:17:37.315
להחליט לפעול על פיהם ולשוחח זה עם זה,

00:17:37.339 --> 00:17:40.196
הוביל לשינוי ניכר בערכיהם של האנשים.

00:17:40.220 --> 00:17:44.633
זה הרחיק אותם מהוריקן ההודעות 
שמייצרות דיכאון

00:17:44.657 --> 00:17:47.291
שמכוונות אותנו לחפש אושר 
במקומות הלא נכונים,

00:17:47.315 --> 00:17:50.656
ולקראת יותר משמעות וערכים מזינים

00:17:50.680 --> 00:17:52.680
שירימו אותנו מהדיכאון.

NOTE Paragraph

00:17:53.347 --> 00:17:56.649
אבל עם כל הפתרונות שראיתי וכתבתי עליהם,

00:17:56.673 --> 00:17:59.412
ועוד רבים שאני לא יכול לדבר עליהם כאן,

00:17:59.436 --> 00:18:00.807
המשכתי לחשוב,

00:18:00.831 --> 00:18:04.530
ולמה לקח לי כל כך הרבה זמן 
לראות את התובנות האלו?

00:18:04.554 --> 00:18:06.570
כי כשמסבירים אותן לאנשים -

00:18:06.594 --> 00:18:09.038
חלקן יותר מסובכות, אבל לא כולן,

00:18:09.062 --> 00:18:11.286
כשמסבירים את זה לאנשים,
זה לא כמו הנדסת טילים, נכון?

00:18:11.286 --> 00:18:14.015
ברמה מסוימת, אנו כבר יודעים
את הדברים האלה.

00:18:14.015 --> 00:18:17.086
מדוע אנחנו כל כך מתקשים להבין אותם?

00:18:17.110 --> 00:18:19.044
אני חושב שיש לכך הרבה סיבות.

00:18:19.475 --> 00:18:23.744
אבל לדעתי אחת הסיבות לכך היא
שעלינו לשנות את ההבנה שלנו

00:18:23.768 --> 00:18:27.188
מהם בעצם, דיכאון וחרדה.

00:18:27.776 --> 00:18:29.958
ישנן תרומות ביולוגיות ממשיות מאוד

00:18:29.982 --> 00:18:31.715
לדיכאון ולחרדה.

00:18:32.117 --> 00:18:35.871
אבל אם נאפשר לביולוגיה להפוך לתמונה כולה,

00:18:35.895 --> 00:18:37.141
כפי שעשיתי לאורך הרבה זמן,

00:18:37.165 --> 00:18:41.230
כשטענתי שהתרבות שלנו עשתה הרבה לאורך חיי

00:18:41.254 --> 00:18:45.111
מה שאנחנו בעצם רומזים לאנשים הוא, בלי כוונה,

00:18:45.135 --> 00:18:48.172
אבל מה שאנחנו רומזים הוא:

00:18:48.196 --> 00:18:50.498
"הכאב שלכם לא אומר כלום.

00:18:50.522 --> 00:18:51.958
זו רק תקלה.

00:18:51.982 --> 00:18:54.451
הוא כמו תקלה בתוכנת מחשב,

00:18:54.475 --> 00:18:57.142
זו רק בעיית חיווט בראש שלכם."

00:18:58.061 --> 00:19:01.168
אבל אני הצלחתי להתחיל לשנות את חיי,

00:19:01.192 --> 00:19:05.257
כשהבנתי שהדיכאון שלכם אינו תקלה.

00:19:06.620 --> 00:19:07.770
הוא איתות.

00:19:08.684 --> 00:19:10.691
הדיכאון שלכם הוא איתות.

00:19:11.077 --> 00:19:12.918
הוא אומר לכם משהו.

NOTE Paragraph

00:19:12.942 --> 00:19:17.553
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:19:17.577 --> 00:19:19.966
יש סיבות למה אנחנו מרגישים כך,

00:19:19.990 --> 00:19:22.705
ויכול להיות שקשה לראותן
בעיצומם של ייסורי הדיכאון --

00:19:22.729 --> 00:19:25.339
אני מבין את זה ממש טוב מניסיון אישי.

00:19:25.363 --> 00:19:28.846
אבל בעזרת העזרה הנכונה, 
אנו יכולים להבין את הבעיות האלו

00:19:28.870 --> 00:19:31.344
ונוכל לפתור את הבעיות האלו ביחד.

00:19:31.368 --> 00:19:32.560
אבל כדי לעשות זאת,


00:19:32.584 --> 00:19:34.322
הצעד הראשון

00:19:34.346 --> 00:19:36.964
הוא שעלינו להפסיק לזלזל באותות האלה

00:19:36.988 --> 00:19:41.180
תוך אמירה שהם סימן לחולשה, או לשיגעון 
או ביולוגיים גרידא,

00:19:41.204 --> 00:19:43.139
פרט למספר זעיר של אנשים.

00:19:43.163 --> 00:19:46.789
אנחנו צריכים להתחיל להאזין לאותות האלה,

00:19:46.813 --> 00:19:50.085
כי הם אומרים לנו משהו שאנחנו באמת
צריכים לשמוע.

00:19:50.514 --> 00:19:55.537
זה רק כשאנחנו באמת מקשיבים לאותות האלה,

00:19:55.561 --> 00:19:59.576
ואנחנו מכבדים ומוקירים את האותות האלה,


00:19:59.600 --> 00:20:01.847
אנחנו נתחיל לראות

00:20:01.871 --> 00:20:06.029
את הפתרונות המשחררים, המזינים
והמעמיקים יותר.

00:20:07.133 --> 00:20:11.206
את הפרות שמחכות סביבנו.

NOTE Paragraph

00:20:11.585 --> 00:20:12.766
תודה.

NOTE Paragraph

00:20:12.790 --> 00:20:16.478
(מחיאות כפיים)