WEBVTT

00:00:06.407 --> 00:00:10.697
סבתא פטפטנית ובנדיט משוטט
עומדים אחד מול השני על דרך עפר.

00:00:10.697 --> 00:00:14.798
מוכר ספרי תנ"ך
מפתה פילוסוף בעל רגל אחת לאסם.

00:00:14.798 --> 00:00:20.281
תיקונאי מלמד אישה חרשת
את המילה הראשונה שלה על מטע עתיק.

NOTE Paragraph

00:00:20.281 --> 00:00:22.473
מהחווה שלה בג'ורג'יה הכפרית,

00:00:22.473 --> 00:00:24.673
מוקפת בלהקה של ציפורי מחמד,

00:00:24.673 --> 00:00:27.533
פלאנרי אוקונור כתבה מעשיות על מנודים,

00:00:27.533 --> 00:00:31.803
פולשים ולא יוצלחים שממוקמים
בעולם שהיא הכירה הכי טוב:

00:00:31.803 --> 00:00:33.642
הדרום האמריקאי.

00:00:33.642 --> 00:00:35.262
היא פרסמה שני רומנים,

00:00:35.262 --> 00:00:37.982
אבל היא אולי מוכרת הכי הרבה
בזכות הסיפורים הקצרים שלה,

00:00:37.982 --> 00:00:42.562
שחוקרים חיים בערים קטנות
עם שפה עוקצנית, והומור מוזר,

00:00:42.562 --> 00:00:45.548
ותרחישים נפלאים בחוסר הטעם שלהם.

NOTE Paragraph

00:00:45.548 --> 00:00:48.458
בזמנה החופשי אוקונור ציירה קריקטורות,

00:00:48.458 --> 00:00:51.168
וגם הכתיבה שלה מלאה קריקטורות.

00:00:51.168 --> 00:00:56.828
בסיפורים שלה, לאם יש פנים
"רחבים ותמימים כמו כרוב",

00:00:56.828 --> 00:01:00.337
לאיש אחר יש מוטיבציה של "סמרטוט רצפה",

00:01:00.337 --> 00:01:04.447
ולאישה אחת יש גוף בצורת "כד אפר".

NOTE Paragraph

00:01:04.447 --> 00:01:07.007
השמות של הדמויות שלה ערמומיים באותה מידה.

00:01:07.007 --> 00:01:10.137
קחו למשל את הסיפור
"החיים שאתם מצילים יכולים להיות שלכם",

00:01:10.137 --> 00:01:13.427
בו הנווד בעל היד האחת
טום שיפטלט נכנס לחיים

00:01:13.427 --> 00:01:15.767
של אישה זקנה בשם לוסינל קרייטר

00:01:15.767 --> 00:01:17.647
וביתה החרשת אילמת.

NOTE Paragraph

00:01:17.647 --> 00:01:19.707
למרות שגברת קרטר בטוחה בעצמה,

00:01:19.707 --> 00:01:22.327
הבית המבודד שלה מתפרק.

00:01:22.327 --> 00:01:25.227
ראשית, אולי נהיה חשדנים
בקשר למניעים של שיפטלט

00:01:25.227 --> 00:01:27.257
כשהוא מציע לעזור בבית,

00:01:27.257 --> 00:01:29.697
אבל אוקונור מגלה במהרה שהאישה הזקנה

00:01:29.697 --> 00:01:32.567
זוממת ממש כמו האורח הלא צפוי שלה --

00:01:32.567 --> 00:01:36.137
ומטלטלת את ההנחות המוקדמות
של הקוראים בנוגע לידו של מי על העליונה.

NOTE Paragraph

00:01:36.137 --> 00:01:38.847
עבור אוקונור, אף נושא לא היה מחוץ לתחום.

00:01:38.847 --> 00:01:40.497
למרות שהיא היתה קתולית אדוקה,

00:01:40.497 --> 00:01:42.807
היא לא פחדה לחקור את האפשרויות

00:01:42.807 --> 00:01:45.137
של מחשבה קנאית והתנהגות משוחררת

00:01:45.137 --> 00:01:47.157
שמתקיימים במקביל באותו אדם.

00:01:47.157 --> 00:01:49.597
ברומן שלה "האלימים נושאים את זה הלאה",

00:01:49.597 --> 00:01:53.117
הדמות המרכזית מתמודדת
עם הבחירה להפוך לאיש אלוהים --

00:01:53.117 --> 00:01:55.797
אבל גם מצית ורוצח.

00:01:55.797 --> 00:02:00.267
הספר פותח עם הנבואה המסוייגת
במצב מתפשר במיוחד:

00:02:00.267 --> 00:02:04.327
"דודתו של פרנסיס מריון טארווטר
היה מת רק חצי יום

00:02:04.327 --> 00:02:07.588
כשהילד השתכר מדי כדי לגמור
לחפור את הקבר שלו."

00:02:07.588 --> 00:02:11.308
זה משאיר את העוברים והשבים
"לגרור את הגופה משולחן ארוחת הבוקר

00:02:11.308 --> 00:02:13.308
שם היא עדיין ישבה ולקבור אותה [...]

00:02:13.308 --> 00:02:17.158
עם מספיק עפר עליה
כדי להרחיק את הכלבים מלחפור אותה."

NOTE Paragraph

00:02:17.158 --> 00:02:19.178
למרות שהפוליטיקה שלה עדיין בדיון,

00:02:19.178 --> 00:02:23.238
הפיקציה של אוקונור יכולה להיות
משוייכת לגזענות של הדרום.

00:02:23.238 --> 00:02:25.788
ב"כל מה שעולה חייב להתמזג",

00:02:25.788 --> 00:02:28.738
היא מתארת בן רותח על הגזענות של אימו.

00:02:28.738 --> 00:02:31.548
אבל הסיפור מגלה
שיש לו נקודות מבט מתות משלו

00:02:31.548 --> 00:02:33.918
ומציע שפשוט להכיר ברשע

00:02:33.918 --> 00:02:36.637
לא פוטר את הדמות שלו מבחינה עמוקה.

NOTE Paragraph

00:02:36.637 --> 00:02:40.057
אפילו כשאוקונור חוקרת
את הפנים הכי דוחות של האנושות,

00:02:40.057 --> 00:02:42.917
היא משאירה את הדלת לגאולה פתוחה מעט.

00:02:42.917 --> 00:02:45.117
ב"קשה למצוא אדם טוב",

00:02:45.117 --> 00:02:49.117
היא גואלת את הסבתא שלא ניתן לסבול
על שסלחה לפושע קשוח,

00:02:49.117 --> 00:02:51.707
אפילו כשהוא מתקרב למשפחתה.

00:02:51.707 --> 00:02:54.987
למרות שאולי נעצר במחיר
שהאישה משלמת על הגאולה הזו,

00:02:54.987 --> 00:02:57.127
אנחנו מוכרחים להתעמת עם הניואנסים ברגעים

00:02:57.127 --> 00:03:00.647
שאחרת היינו מחשיבים
לאלימים או מרושעים לגמרי.

NOTE Paragraph

00:03:00.647 --> 00:03:02.691
השליטה של אוקונור בגרוטסקי

00:03:02.691 --> 00:03:06.581
וחקר צרות האופק והדעות הקדומות של הדרום

00:03:06.581 --> 00:03:09.641
הובילו אותה להיות מסווגת
ככותבת דרומית גותית.

00:03:09.641 --> 00:03:11.976
אבל העבודה שלה דחפה מעבר למגוחך לגמרי

00:03:11.976 --> 00:03:14.956
ותכונות מפחידות שמקושרות לג'אנר

00:03:14.956 --> 00:03:18.546
כדי לגלות את המגוון
והניואנס של הדמות האנושית.

00:03:18.546 --> 00:03:20.926
היא ידעה שחלק מהמגוון הזה היה לא נוח,

00:03:20.926 --> 00:03:23.316
ושהסיפורים שלה יכולים להיות טעם נרכש --

00:03:23.316 --> 00:03:26.536
אבל היא נהנתה לאתגר את הקוראים שלה.

NOTE Paragraph

00:03:26.536 --> 00:03:29.356
אוקונור מתה מזאבת בגיל 39,

00:03:29.356 --> 00:03:33.786
אחרי שהמחלה הגבילה אותה בעיקר
לחווה שלה בג'ורג'יה לשתים עשר שנים.

00:03:33.786 --> 00:03:34.906
במהלך השנים האלו,

00:03:34.906 --> 00:03:37.766
היא כתבה את רוב העבודות בעלות הדמיון שלה.

00:03:37.766 --> 00:03:40.706
היכולת שלה לעבור בין דחיה לגילוי

00:03:40.706 --> 00:03:44.916
ממשיכה למשוך קוראים לעולמות
הדמיוניים האין סופיים המפתיעים שלה.

00:03:44.916 --> 00:03:47.180
כמו שהדמות שלה טום שיפלט אומרת,

00:03:47.180 --> 00:03:49.580
הגוף הוא "כמו בית:

00:03:49.580 --> 00:03:50.890
הוא לא הולך לשום מקום,

00:03:50.890 --> 00:03:53.780
אבל הנפש, גבירתי, היא כמו רכב:

00:03:53.780 --> 00:03:55.800
תמיד בתנועה".