1 00:00:06,407 --> 00:00:10,697 סבתא פטפטנית ובנדיט משוטט עומדים אחד מול השני על דרך עפר. 2 00:00:10,697 --> 00:00:14,798 מוכר ספרי תנ"ך מפתה פילוסוף בעל רגל אחת לאסם. 3 00:00:14,798 --> 00:00:20,281 תיקונאי מלמד אישה חרשת את המילה הראשונה שלה על מטע עתיק. 4 00:00:20,281 --> 00:00:22,473 מהחווה שלה בג'ורג'יה הכפרית, 5 00:00:22,473 --> 00:00:24,673 מוקפת בלהקה של ציפורי מחמד, 6 00:00:24,673 --> 00:00:27,533 פלאנרי אוקונור כתבה מעשיות על מנודים, 7 00:00:27,533 --> 00:00:31,803 פולשים ולא יוצלחים שממוקמים בעולם שהיא הכירה הכי טוב: 8 00:00:31,803 --> 00:00:33,642 הדרום האמריקאי. 9 00:00:33,642 --> 00:00:35,262 היא פרסמה שני רומנים, 10 00:00:35,262 --> 00:00:37,982 אבל היא אולי מוכרת הכי הרבה בזכות הסיפורים הקצרים שלה, 11 00:00:37,982 --> 00:00:42,562 שחוקרים חיים בערים קטנות עם שפה עוקצנית, והומור מוזר, 12 00:00:42,562 --> 00:00:45,548 ותרחישים נפלאים בחוסר הטעם שלהם. 13 00:00:45,548 --> 00:00:48,458 בזמנה החופשי אוקונור ציירה קריקטורות, 14 00:00:48,458 --> 00:00:51,168 וגם הכתיבה שלה מלאה קריקטורות. 15 00:00:51,168 --> 00:00:56,828 בסיפורים שלה, לאם יש פנים "רחבים ותמימים כמו כרוב", 16 00:00:56,828 --> 00:01:00,337 לאיש אחר יש מוטיבציה של "סמרטוט רצפה", 17 00:01:00,337 --> 00:01:04,447 ולאישה אחת יש גוף בצורת "כד אפר". 18 00:01:04,447 --> 00:01:07,007 השמות של הדמויות שלה ערמומיים באותה מידה. 19 00:01:07,007 --> 00:01:10,137 קחו למשל את הסיפור "החיים שאתם מצילים יכולים להיות שלכם", 20 00:01:10,137 --> 00:01:13,427 בו הנווד בעל היד האחת טום שיפטלט נכנס לחיים 21 00:01:13,427 --> 00:01:15,767 של אישה זקנה בשם לוסינל קרייטר 22 00:01:15,767 --> 00:01:17,647 וביתה החרשת אילמת. 23 00:01:17,647 --> 00:01:19,707 למרות שגברת קרטר בטוחה בעצמה, 24 00:01:19,707 --> 00:01:22,327 הבית המבודד שלה מתפרק. 25 00:01:22,327 --> 00:01:25,227 ראשית, אולי נהיה חשדנים בקשר למניעים של שיפטלט 26 00:01:25,227 --> 00:01:27,257 כשהוא מציע לעזור בבית, 27 00:01:27,257 --> 00:01:29,697 אבל אוקונור מגלה במהרה שהאישה הזקנה 28 00:01:29,697 --> 00:01:32,567 זוממת ממש כמו האורח הלא צפוי שלה -- 29 00:01:32,567 --> 00:01:36,137 ומטלטלת את ההנחות המוקדמות של הקוראים בנוגע לידו של מי על העליונה. 30 00:01:36,137 --> 00:01:38,847 עבור אוקונור, אף נושא לא היה מחוץ לתחום. 31 00:01:38,847 --> 00:01:40,497 למרות שהיא היתה קתולית אדוקה, 32 00:01:40,497 --> 00:01:42,807 היא לא פחדה לחקור את האפשרויות 33 00:01:42,807 --> 00:01:45,137 של מחשבה קנאית והתנהגות משוחררת 34 00:01:45,137 --> 00:01:47,157 שמתקיימים במקביל באותו אדם. 35 00:01:47,157 --> 00:01:49,597 ברומן שלה "האלימים נושאים את זה הלאה", 36 00:01:49,597 --> 00:01:53,117 הדמות המרכזית מתמודדת עם הבחירה להפוך לאיש אלוהים -- 37 00:01:53,117 --> 00:01:55,797 אבל גם מצית ורוצח. 38 00:01:55,797 --> 00:02:00,267 הספר פותח עם הנבואה המסוייגת במצב מתפשר במיוחד: 39 00:02:00,267 --> 00:02:04,327 "דודתו של פרנסיס מריון טארווטר היה מת רק חצי יום 40 00:02:04,327 --> 00:02:07,588 כשהילד השתכר מדי כדי לגמור לחפור את הקבר שלו." 41 00:02:07,588 --> 00:02:11,308 זה משאיר את העוברים והשבים "לגרור את הגופה משולחן ארוחת הבוקר 42 00:02:11,308 --> 00:02:13,308 שם היא עדיין ישבה ולקבור אותה [...] 43 00:02:13,308 --> 00:02:17,158 עם מספיק עפר עליה כדי להרחיק את הכלבים מלחפור אותה." 44 00:02:17,158 --> 00:02:19,178 למרות שהפוליטיקה שלה עדיין בדיון, 45 00:02:19,178 --> 00:02:23,238 הפיקציה של אוקונור יכולה להיות משוייכת לגזענות של הדרום. 46 00:02:23,238 --> 00:02:25,788 ב"כל מה שעולה חייב להתמזג", 47 00:02:25,788 --> 00:02:28,738 היא מתארת בן רותח על הגזענות של אימו. 48 00:02:28,738 --> 00:02:31,548 אבל הסיפור מגלה שיש לו נקודות מבט מתות משלו 49 00:02:31,548 --> 00:02:33,918 ומציע שפשוט להכיר ברשע 50 00:02:33,918 --> 00:02:36,637 לא פוטר את הדמות שלו מבחינה עמוקה. 51 00:02:36,637 --> 00:02:40,057 אפילו כשאוקונור חוקרת את הפנים הכי דוחות של האנושות, 52 00:02:40,057 --> 00:02:42,917 היא משאירה את הדלת לגאולה פתוחה מעט. 53 00:02:42,917 --> 00:02:45,117 ב"קשה למצוא אדם טוב", 54 00:02:45,117 --> 00:02:49,117 היא גואלת את הסבתא שלא ניתן לסבול על שסלחה לפושע קשוח, 55 00:02:49,117 --> 00:02:51,707 אפילו כשהוא מתקרב למשפחתה. 56 00:02:51,707 --> 00:02:54,987 למרות שאולי נעצר במחיר שהאישה משלמת על הגאולה הזו, 57 00:02:54,987 --> 00:02:57,127 אנחנו מוכרחים להתעמת עם הניואנסים ברגעים 58 00:02:57,127 --> 00:03:00,647 שאחרת היינו מחשיבים לאלימים או מרושעים לגמרי. 59 00:03:00,647 --> 00:03:02,691 השליטה של אוקונור בגרוטסקי 60 00:03:02,691 --> 00:03:06,581 וחקר צרות האופק והדעות הקדומות של הדרום 61 00:03:06,581 --> 00:03:09,641 הובילו אותה להיות מסווגת ככותבת דרומית גותית. 62 00:03:09,641 --> 00:03:11,976 אבל העבודה שלה דחפה מעבר למגוחך לגמרי 63 00:03:11,976 --> 00:03:14,956 ותכונות מפחידות שמקושרות לג'אנר 64 00:03:14,956 --> 00:03:18,546 כדי לגלות את המגוון והניואנס של הדמות האנושית. 65 00:03:18,546 --> 00:03:20,926 היא ידעה שחלק מהמגוון הזה היה לא נוח, 66 00:03:20,926 --> 00:03:23,316 ושהסיפורים שלה יכולים להיות טעם נרכש -- 67 00:03:23,316 --> 00:03:26,536 אבל היא נהנתה לאתגר את הקוראים שלה. 68 00:03:26,536 --> 00:03:29,356 אוקונור מתה מזאבת בגיל 39, 69 00:03:29,356 --> 00:03:33,786 אחרי שהמחלה הגבילה אותה בעיקר לחווה שלה בג'ורג'יה לשתים עשר שנים. 70 00:03:33,786 --> 00:03:34,906 במהלך השנים האלו, 71 00:03:34,906 --> 00:03:37,766 היא כתבה את רוב העבודות בעלות הדמיון שלה. 72 00:03:37,766 --> 00:03:40,706 היכולת שלה לעבור בין דחיה לגילוי 73 00:03:40,706 --> 00:03:44,916 ממשיכה למשוך קוראים לעולמות הדמיוניים האין סופיים המפתיעים שלה. 74 00:03:44,916 --> 00:03:47,180 כמו שהדמות שלה טום שיפלט אומרת, 75 00:03:47,180 --> 00:03:49,580 הגוף הוא "כמו בית: 76 00:03:49,580 --> 00:03:50,890 הוא לא הולך לשום מקום, 77 00:03:50,890 --> 00:03:53,780 אבל הנפש, גבירתי, היא כמו רכב: 78 00:03:53,780 --> 00:03:55,800 תמיד בתנועה".