WEBVTT

00:00:01.060 --> 00:00:04.075
זוהי המחלקה לחולי שחפת,

00:00:04.100 --> 00:00:07.916
ובזמן שהתמונה צולמה בשלהי המאה ה -19

00:00:07.939 --> 00:00:10.556
אחד מכל שבעה אנשים

00:00:10.580 --> 00:00:12.340
מת משחפת.

00:00:12.780 --> 00:00:15.540
לא היה לנו מושג מה גרם למחלה זו.


00:00:16.140 --> 00:00:18.196
ההשערה הייתה למעשה


00:00:18.220 --> 00:00:21.476
שמבנה הגוף גרם לבני אדם להיות רגישים.

00:00:21.500 --> 00:00:24.236
וזו היתה מחלה ששיוו לה אופי רומנטי.

00:00:24.260 --> 00:00:27.076
היא נקראה גם קונסאמפשן (מאכלת),

00:00:27.100 --> 00:00:30.236
וזו היתה הפרעה של משוררים

00:00:30.260 --> 00:00:32.996
ואמנים ואינטלקטואלים.

00:00:33.020 --> 00:00:36.756
וכמה אנשים באמת חשבו שזה העניק רגישות יתר

00:00:36.780 --> 00:00:38.980
וגאונות יצירתית.

NOTE Paragraph

00:00:40.700 --> 00:00:42.836
בשנות החמישים של המאה הקודמת,

00:00:42.860 --> 00:00:45.436
ידענו כבר ששחפת נגרמה

00:00:45.460 --> 00:00:48.836
על ידי זיהום בקטריאלי מדבק מאוד,

00:00:48.860 --> 00:00:51.036
שזה פחות רומנטי,

00:00:51.060 --> 00:00:53.316
אבל מאידך

00:00:53.340 --> 00:00:56.676
זה איפשר לנו אולי לפתח
תרופות כדי לטפל במחלה.

00:00:56.700 --> 00:00:59.716
אז הרופאים גילו תרופה חדשה, איפרוניאזיד,

00:00:59.740 --> 00:01:03.116
שהם היו אופטימיים לגביה, 
שתוכל לרפא את המחלה

00:01:03.140 --> 00:01:04.916
והם נתנו אותה לחולים,

00:01:04.940 --> 00:01:06.716
והחולים היו במצב רוח מרומם.

00:01:06.740 --> 00:01:10.236
הם היו יותר חברותיים, יותר אנרגטיים.

00:01:10.260 --> 00:01:14.860
דו"ח רפואי אחד בעצם אומר
שהם "רקדו במסדרונות."

00:01:15.500 --> 00:01:17.116
ולרוע המזל,


00:01:17.140 --> 00:01:19.860
זה לא היה בהכרח כי מצבם השתפר.

00:01:20.420 --> 00:01:22.620
רבים מהם עדיין גססו.

00:01:23.660 --> 00:01:30.260
דו"ח רפואי אחר מתאר אותם
כ"מאושרים באופן בלתי הולם."

00:01:31.220 --> 00:01:34.820
וכך נוגד הדיכאון הראשון התגלה.

NOTE Paragraph

00:01:35.980 --> 00:01:40.036
אז גילוי מקרי אינו נדיר במדע,

00:01:40.060 --> 00:01:43.196
אבל זה דורש יותר מסתם 
צירוף מקרים מוצלח.

00:01:43.220 --> 00:01:46.660
צריכים להיות מסוגלים לזהות אותו
כדי שגילוי יתרחש.

NOTE Paragraph

00:01:47.500 --> 00:01:50.236
כנוירולוגית ארצה לדבר איתכם מעט

00:01:50.260 --> 00:01:51.676
על החוויה האישית שלי

00:01:51.700 --> 00:01:54.916
עם משהו שתרצו לקרוא לו ההפך ממזל עיוור---

00:01:54.940 --> 00:01:56.556
בואו נקרא לזה מזל חכם.

00:01:56.580 --> 00:01:59.300
אבל קודם, קצת יותר רקע.


NOTE Paragraph

00:02:00.460 --> 00:02:03.116
למרבה המזל, מאז שנות ה-50,

00:02:03.140 --> 00:02:07.116
פיתחנו כמה תרופות אחרות וכעת
אנחנו יכולים למעשה לרפא שחפת.

00:02:07.140 --> 00:02:10.795
ולפחות בארצות הברית,
אם כי לא בהכרח במדינות אחרות,

00:02:10.820 --> 00:02:12.316
סגרנו את הסנטוריומים

00:02:12.340 --> 00:02:16.020
ורובכם כנראה לא מודאגים מדי משחפת.


00:02:16.900 --> 00:02:19.556
אבל הרבה ממה שהיה נכון 
בשנים המוקדמות של המאה העשרים

00:02:19.580 --> 00:02:21.436
בנוגע למחלה זיהומית,

00:02:21.460 --> 00:02:24.100
אנחנו יכולים כעת לומר 
על הפרעות פסיכיאטריות.

NOTE Paragraph

00:02:24.820 --> 00:02:27.836
אנחנו בעיצומה של 
מגפה של הפרעות במצב הרוח

00:02:27.860 --> 00:02:31.620
כמו דיכאון, והפרעת דחק פוסט טראומטית,
או PTSD.

00:02:32.300 --> 00:02:36.156
אחד מכל ארבעה מכלל המבוגרים בארצות הברית

00:02:36.180 --> 00:02:37.660
סובל ממחלת נפש,


00:02:38.180 --> 00:02:41.316
כלומר, שאם אתם לא חוויתם את זה באופן אישי

00:02:41.340 --> 00:02:43.636
או מישהו מבני משפחתכם,

00:02:43.660 --> 00:02:46.916
עדיין מאוד סביר שמישהו שאתם מכירים
חווה זאת,

00:02:46.940 --> 00:02:48.580
אפילו אם הם לא מדברים על כך.

00:02:50.220 --> 00:02:53.516
דיכאון למעשה עבר עכשיו את

00:02:53.540 --> 00:02:58.396
האיידס, המלריה, הסכרת והמלחמות

00:02:58.420 --> 00:03:01.676
כגורם המוביל לנכות ברחבי העולם.

00:03:01.700 --> 00:03:05.316
וגם, כמו שחפת בשנות ה-50,

00:03:05.340 --> 00:03:07.396
אנחנו לא יודעים מה גורם לזה.

00:03:07.420 --> 00:03:09.356
כשזה מתפתח זה נעשה כרוני,

00:03:09.380 --> 00:03:10.876
נמשך לכל החיים,

00:03:10.900 --> 00:03:13.220
ואין אפשרויות מוכרות לריפוי.

NOTE Paragraph

00:03:14.660 --> 00:03:16.876
נוגד הדיכאון השני שגילינו,

00:03:16.900 --> 00:03:19.356
גם באקראי בשנות ה-50,

00:03:19.380 --> 00:03:22.580
מאנטי-היסטמין שגרם לאנשים מאניה,

00:03:23.860 --> 00:03:25.060
אימיפראמין.

00:03:26.220 --> 00:03:29.876
והן במקרה של השחפת, 
והן בזה של האנטי-היסטמין

00:03:29.900 --> 00:03:31.596
מישהו היה צריך לזהות

00:03:31.620 --> 00:03:34.036
שתרופה שנועדה לעשות דבר אחד --

00:03:34.060 --> 00:03:36.636
לטפל בשחפת
או באלרגיות --

00:03:36.660 --> 00:03:39.396
יכולה לשמש לדבר מאוד שונה --

00:03:39.420 --> 00:03:40.620
לטפל בדיכאון.

00:03:41.380 --> 00:03:44.396
וסוג זה של ייעוד מחדש הוא בעצם די מאתגר.

00:03:44.420 --> 00:03:48.356
כשרופאים ראו לראשונה את השפעת
האיפרוניאזיד על שיפור מצב הרוח,


00:03:48.380 --> 00:03:50.836
הם לא ממש זיהו את מה שהם ראו.

00:03:50.860 --> 00:03:52.716
הם היו כל כך רגילים לחשוב על זה

00:03:52.740 --> 00:03:55.516
כעל תרופה נגד שחפת

00:03:55.540 --> 00:03:57.596
שהם למעשה רשמו זאת

00:03:57.620 --> 00:04:00.396
כתופעת לוואי, תופעת לוואי שלילית.

NOTE Paragraph

00:04:00.420 --> 00:04:01.571
כמו שתוכלו לראות כאן,


00:04:01.596 --> 00:04:05.620
הרבה מהחולים הללו בשנת 1954
חווים אופוריה חמורה.

00:04:06.900 --> 00:04:10.516
והם היו מודאגים שזה עלול איכשהו להפריע

00:04:10.540 --> 00:04:13.396
להחלמה שלהם משחפת.

00:04:13.420 --> 00:04:19.676
אז הם המליצו שאיפרוניאזיד ישמש
רק במקרים של שחפת קיצונית


00:04:19.700 --> 00:04:23.380
ובחולים שהיו מאוד יציבים נפשית,

00:04:24.220 --> 00:04:28.116
שזה כמובן ההיפך הגמור מהאופן בו 
אנו משתמשים בזה כנוגד דיכאון.

00:04:28.140 --> 00:04:32.596
הם כל כך התרגלו להסתכל על התרופה
מנקודת המבט של מחלה אחת זו,

00:04:32.620 --> 00:04:36.540
שהם לא יכלו לראות את האפשרויות הרחבות יותר
עבור מחלה אחרת.

NOTE Paragraph

00:04:37.380 --> 00:04:40.076
וכדי להיות הוגנים,
זה לא לגמרי באשמתם.

00:04:40.100 --> 00:04:42.876
קיבעון פונקציונלי, הינו ההטיה
שמשפיעה על כל אחד מאיתנו.


00:04:42.900 --> 00:04:46.356
זוהי נטייה להיות מסוגל לחשוב על אובייקט

00:04:46.380 --> 00:04:48.980
רק במונחים של השימוש הפונקציונלי
או המסורתי שלו.

00:04:49.740 --> 00:04:51.636
ומבנה מנטאלי הוא דבר אחר. נכון?

00:04:51.660 --> 00:04:53.676
סוג זה של מסגרת חשיבה שגובשה מראש

00:04:53.700 --> 00:04:55.476
שאיתה אנו ניגשים לבעיות.

00:04:55.500 --> 00:04:58.756
וזה למעשה מקשה מאוד על כולנו לפעול
למען הייעוד מחדש.

00:04:58.780 --> 00:05:02.316
שזו, אני מניחה, הסיבה שנתנו 
תוכנית טלוויזיה לאותו בחור שהיה,

00:05:02.340 --> 00:05:04.140
כאילו, באמת נהדר בייעוד מחדש.

NOTE Paragraph

00:05:04.660 --> 00:05:06.540
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:07.180 --> 00:05:11.516
אז ההשפעות הן במקרה של האיפרוניאזיד והן
בזה של האימיפראמין,

00:05:11.540 --> 00:05:12.916
היו כל כך חזקות.

00:05:12.940 --> 00:05:15.156
היתה מאניה, או אנשים רוקדים במסדרונות.


00:05:15.180 --> 00:05:18.316
זה בעצם לא כל כך מפתיע שהם נתפסו.

00:05:18.340 --> 00:05:21.820
אבל זה גורם לכם לתהות מה עוד פספסנו.

00:05:23.020 --> 00:05:25.196
אז איפרוניאזיד ואימיפראמין,

00:05:25.220 --> 00:05:27.636
הם יותר מסתם מקרה של ייעוד מחדש.

00:05:27.660 --> 00:05:30.636
יש להם שני דברים אחרים במשותף
שהם באמת חשובים.

00:05:30.660 --> 00:05:33.156
אחד, יש להם תופעות לוואי איומות.

00:05:33.180 --> 00:05:35.796
שכוללות רעילות בכבד,

00:05:35.820 --> 00:05:38.796
עלייה במשקל של מעל 20 ק"ג,

00:05:38.820 --> 00:05:40.596
אובדנות.

00:05:40.620 --> 00:05:44.796
ושתיים, שתיהן מעלות את רמת הסרוטונין,

00:05:44.820 --> 00:05:47.156
שהוא אות כימי במוח,

00:05:47.180 --> 00:05:48.380
או מוליך עצבי.

00:05:49.380 --> 00:05:51.876
ושני הדברים האלה יחד,
נכון, אחד מהם או שניהם,

00:05:51.900 --> 00:05:53.516
אולי לא היה כל כך חשובים,

00:05:53.540 --> 00:05:57.276
אבל שניהם יחד משמעם היה שהיה עלינו לפתח
תרופות בטוחות יותר,

00:05:57.300 --> 00:06:00.820
ושסרוטונין נראה היה כמקום טוב להתחיל בו.

NOTE Paragraph

00:06:01.660 --> 00:06:05.556
אז פיתחנו תרופות שיתמקדו 
ביתר דיוק על סרוטונין,

00:06:05.580 --> 00:06:09.236
מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין,
אז ה SSRIs,

00:06:09.260 --> 00:06:11.996
שהמפורסם שבהם הוא פרוזאק.


NOTE Paragraph

00:06:12.020 --> 00:06:13.996
וזה היה לפני 30 שנה,


00:06:14.020 --> 00:06:17.220
ומאז בעיקר עבדנו רק על המיטוב
של תרופות אלו.

00:06:17.740 --> 00:06:20.956
וה SSRIs, הן טובות יותר
מאשר התרופות שקדמו להם,

00:06:20.980 --> 00:06:23.076
אבל עדיין יש להן הרבה תופעות לוואי,

00:06:23.100 --> 00:06:25.996
כולל עלייה במשקל, נדודי שינה,

00:06:26.020 --> 00:06:27.220
אובדנות --

00:06:28.100 --> 00:06:30.436
ולוקח להן הרבה זמן להשפיע,

00:06:30.460 --> 00:06:32.996
משהו כמו ארבעה עד שישה שבועות
אצל חולים רבים.

00:06:33.020 --> 00:06:35.196
וזה במקרים שהתרופות עובדות.

00:06:35.220 --> 00:06:38.076
יש הרבה מטופלים שעליהם 
התרופות אינן עובדות.

NOTE Paragraph

00:06:38.100 --> 00:06:41.476
וזה אומר שכעת, ב 2016,

00:06:41.500 --> 00:06:45.316
עדיין אין לנו יכולת לרפא הפרעות במצבי רוח,

00:06:45.340 --> 00:06:47.396
אלא רק תרופות המדכאות סימפטומים,


00:06:47.420 --> 00:06:51.476
שזה דומה להבדל בין נטילת משכך כאבים
עבור דלקת

00:06:51.500 --> 00:06:52.916
לעומת מתן אנטיביוטיקה.

00:06:52.940 --> 00:06:54.796
משככי כאבים יגרמו לכם להרגיש טוב יותר,


00:06:54.820 --> 00:06:57.900
אבל הם לא יעשו דבר כדי לטפל 
במחלה הבסיסית.

00:06:58.700 --> 00:07:01.036
והיתה זו הגמישות שבחשיבה שלנו

00:07:01.060 --> 00:07:03.996
שאיפשרה לנו להכיר בכך 
שאיפרוניאזיד ואימפראמין

00:07:04.020 --> 00:07:06.116
יוכלו לעבור שינוי יעוד בדרך זו,

00:07:06.140 --> 00:07:08.116
שהובילה אותנו להיפותיזה של הסרוטונין,

00:07:08.140 --> 00:07:11.140
שעליה, למרבה האירוניה, אנו מקובעים.

00:07:11.980 --> 00:07:14.516
זהו מוח שמאותת, סרוטונין,

00:07:14.540 --> 00:07:15.796
מתוך תשדיר פרסומת ל SSRI.

00:07:15.820 --> 00:07:18.180
במידה וזה לא ברור, זו דרמטיזציה.

00:07:18.660 --> 00:07:22.716
ובמדע, אנו מנסים להסיר את ההטיה שלנו,

00:07:22.740 --> 00:07:25.116
על ידי הפעלת ניסויי סמיות-כפולה

00:07:25.140 --> 00:07:28.836
או להיות אגנוסטים סטטיסטית לגבי מה תהיינה 
התוצאות שלנו.

00:07:28.860 --> 00:07:33.156
אבל הטייה זוחלת פנימה ביתר עורמה לתוך מה
שאנו בוחרים לחקור

00:07:33.180 --> 00:07:34.900
וכיצד אנו בוחרים לחקור זאת.

NOTE Paragraph

00:07:36.260 --> 00:07:39.836
אז התמקדנו על סרוטונין 
במשך 30 השנים האחרונות,


00:07:39.860 --> 00:07:42.100
לעתים קרובות תוך כדי התעלמות מדברים אחרים.

00:07:42.860 --> 00:07:44.220
ועדיין אין לנו מרפא,

00:07:45.180 --> 00:07:48.596
ומה אם סרוטונין אינו כל מה שיש בדיכאון?

00:07:48.620 --> 00:07:50.676
מה אם זה אפילו לא חלק מרכזי ממנו?

00:07:50.700 --> 00:07:52.876
כלומר, לא משנה כמה זמן

00:07:52.900 --> 00:07:55.636
או כסף או מאמץ השקענו בו,

00:07:55.660 --> 00:07:57.580
זה אף פעם לא יוביל למרפא.

NOTE Paragraph

00:07:58.500 --> 00:08:01.076
בשנים האחרונות, רופאים גילו

00:08:01.100 --> 00:08:06.020
כנראה מהו נוגד הדיכאון הראשון והחדש באמת 
מאז ה SSRI,

00:08:06.540 --> 00:08:07.836
קליפסול,

00:08:07.860 --> 00:08:11.316
ותרופה זו פועלת מהר מאוד, תוך מספר שעות, 
או יום אחד,

00:08:11.340 --> 00:08:13.236
וזה לא עובד על סרוטונין

00:08:13.260 --> 00:08:15.940
זה עובד על גלוטמט, שהוא מוליך עצבי אחר.

00:08:16.380 --> 00:08:17.876
והוא גם עבר שינוי יעוד.

00:08:17.900 --> 00:08:20.980
הוא שימש באופן מסורתי 
כחומר הרדמה בניתוחים.

00:08:21.540 --> 00:08:23.196
אבל שלא כמו התרופות האחרות,


00:08:23.220 --> 00:08:25.036
שזוהו די מהר,

00:08:25.060 --> 00:08:26.756
לקח לנו 20 שנה

00:08:26.780 --> 00:08:29.436
להבין שקליפסול היה נוגד דיכאון,

00:08:29.460 --> 00:08:32.316
למרות העובדה שזה למעשה
נוגד דיכאון טוב יותר,

00:08:32.340 --> 00:08:33.956
ככל הנראה משאר התרופות האחרות.

00:08:33.980 --> 00:08:38.076
ככל הנראה בשל העובדה 
שזה נוגד דיכאון טוב יותר


00:08:38.100 --> 00:08:39.995
היה לנו יותר קשה לזהות אותו.


00:08:40.019 --> 00:08:42.100
לא היתה מאניה שאותתה על השפעותיו,

NOTE Paragraph

00:08:42.580 --> 00:08:45.676
אז ב 2013, באוניברסיטת קולומביה,

00:08:45.700 --> 00:08:47.276
עבדתי עם העמיתים שלי,

00:08:47.300 --> 00:08:49.276
ד"ר כריסטין אן דני,

00:08:49.300 --> 00:08:53.100
וחקרנו את הקליפסול כנוגד דיכאון בעכברים.

00:08:53.660 --> 00:08:56.476
ולקליפסול יש זמן מחצית חיים קצר באמת,

00:08:56.500 --> 00:08:59.556
מה שאומר שהוא יוצא מהגוף שלכם 
תוך שעות אחדות.

00:08:59.580 --> 00:09:00.996
וזה היה רק ניסוי מקדים שלנו.

00:09:01.020 --> 00:09:03.276
אז היינו נותנים זריקה לעכברים,


00:09:03.300 --> 00:09:04.596
ואז היינו מחכים שבוע,


00:09:04.620 --> 00:09:07.300
ואז היינו עורכים ניסוי נוסף כדי לחסוך כסף.

NOTE Paragraph

00:09:08.020 --> 00:09:10.156
ובאחד הניסויים שערכתי,

00:09:10.180 --> 00:09:11.836
היינו מלחיצים את העכברים,

00:09:11.860 --> 00:09:14.076
והשתמשנו בזה כמודל של דיכאון.

00:09:14.100 --> 00:09:17.436
ובהתחלה זה היה נראה כאילו זה לא ממש עבד.

00:09:17.460 --> 00:09:18.980
אז יכולנו לעצור שם.

00:09:19.540 --> 00:09:22.436
אבל אני ערכתי מודל זה
של דיכאון לאורך שנים,

00:09:22.460 --> 00:09:24.356
והנתונים פשוט נראו קצת מוזרים.

00:09:24.380 --> 00:09:26.236
זה ממש לא נראה לי נכון.

00:09:26.260 --> 00:09:27.476
אז חזרתי,

00:09:27.500 --> 00:09:28.996
ושבנו וניתחנו את זה

00:09:29.020 --> 00:09:32.836
בהתבסס על השאלה באם הם קיבלו, או לא, 
את אותה זריקה אחת של קליפסול

00:09:32.860 --> 00:09:34.060
שבוע לפני כן.

00:09:34.940 --> 00:09:36.956
וזה היה נראה כמו משהו כזה.

00:09:36.980 --> 00:09:39.116
אז אם תסתכלו רחוק שמאלה,

00:09:39.140 --> 00:09:41.636
אם תשימו עכבר במרחב חדש,

00:09:41.660 --> 00:09:43.916
זו היא הקופסה, זה מאוד מרגש,

00:09:43.940 --> 00:09:46.076
עכבר יסתובב סביב ויחקור,

00:09:46.100 --> 00:09:50.396
ואתם יכולים לראות שהקו הורוד הוא למעשה
מדידה של איך הם הולכים.

00:09:50.420 --> 00:09:53.596
ואנחנו גם נותנים לו עכבר אחר
בתוך כוס עפרונות

00:09:53.620 --> 00:09:55.676
כך שהוא יכול לקיים איתו אינטראקציה.

00:09:55.700 --> 00:09:58.916
זוהי גם דרמטיזציה במקרה שזה לא ברור.

00:09:58.940 --> 00:10:02.636
ועכבר רגיל יחקור.

00:10:02.660 --> 00:10:03.900
הוא יהיה חברותי.

00:10:04.620 --> 00:10:05.996
שימו לב מה קורה.

00:10:06.020 --> 00:10:08.916
אם אתם מלחיצים עכבר במודל דיכאון זה,

00:10:08.940 --> 00:10:10.220
שהוא הקופסה האמצעית,

00:10:11.100 --> 00:10:12.996
הם לא חברותיים, הם אינם חוקרים.

00:10:13.020 --> 00:10:16.300
הם בעיקר רק מסתתרים 
באותה פינה אחורית, מאחורי כוס.

00:10:17.020 --> 00:10:20.116
אולם העכברים שקיבלו את אותה זריקה אחת
של קליפסול,

00:10:20.140 --> 00:10:21.340
כאן מימינכם,

00:10:22.060 --> 00:10:24.020
הם היו חקרנים, הם היו חברותיים

00:10:24.740 --> 00:10:27.220
הם נראו כאילו לא היו לחוצים מעולם,

00:10:28.020 --> 00:10:29.220
שזה בלתי אפשרי.

NOTE Paragraph

00:10:30.260 --> 00:10:31.980
אז יכולנו פשוט לעצור שם,

00:10:32.780 --> 00:10:37.076
אבל קריסטין גם השתמשה בקליפסול כבסם הרדמה,

00:10:37.100 --> 00:10:38.676
ולפני כמה שנים היא ראתה

00:10:38.700 --> 00:10:41.076
שנראה היה שהיו לו
כמה השפעות מוזרות על תאים

00:10:41.100 --> 00:10:42.316
וגרם לכמה התנהגויות אחרות

00:10:42.340 --> 00:10:45.356
שנראה היה שנמשכו הרבה לאחר מתן התרופה,

00:10:45.380 --> 00:10:46.636
אולי כמה שבועות.


00:10:46.660 --> 00:10:47.916
אז חשבנו לעצמנו, בסדר,

00:10:47.940 --> 00:10:50.116
אולי זה לא לגמרי בלתי אפשרי,


00:10:50.140 --> 00:10:51.636
אבל היינו ממש ספקנים.

NOTE Paragraph

00:10:51.660 --> 00:10:54.196
אז עשינו את מה שעושים במדע כאשר לא בטוחים,

00:10:54.220 --> 00:10:55.420
והרצנו את זה שוב.

00:10:56.460 --> 00:10:59.476
ואני זוכרת את עצמי בחדר החיות,

00:10:59.500 --> 00:11:03.156
מזיזה עכברים מקופסא לקופסא כדי לבחון אותם,

00:11:03.180 --> 00:11:06.796
וכריסטין ישבה למעשב על הרצפה
עם המחשב בחיקה

00:11:06.820 --> 00:11:08.296
כך שהעכברים לא יכלו לראות אותה,

00:11:08.296 --> 00:11:10.516
והיא ניתחה את הנתונים בזמן אמת.

00:11:10.540 --> 00:11:11.916
ואני זוכרת אותנו צורחות,

00:11:11.940 --> 00:11:15.236
מה שלא היינו אמורות לעשות בחדר חיות
שבה עורכים ניסויים,

00:11:15.260 --> 00:11:16.836
משום שזה עבד.

00:11:16.860 --> 00:11:21.236
נראה היה שעכברים אלה
היו מוגנים מפני מתח,

00:11:21.260 --> 00:11:24.316
או שהם שמחו באופן בלתי הולם,
איך שתרצו לקרוא לזה.

00:11:24.340 --> 00:11:26.780
והיינו ממש נרגשות.

NOTE Paragraph

00:11:27.820 --> 00:11:31.300
ואז היינו ממש סקפטיות,
כי זה היה טוב מכדי להיות אמיתי.

00:11:31.860 --> 00:11:33.060
אז הרצנו את הניסוי שוב.

00:11:33.740 --> 00:11:36.476
ואז הרצנו אותו שוב במודל PTSD,

00:11:36.500 --> 00:11:38.916
והרצנו את זה שוב במודל פיזיולוגי,


00:11:38.940 --> 00:11:41.156
כשכל מה שעשינו היה לתת הורמוני דחק.

00:11:41.180 --> 00:11:42.796
ונתנו לסטודנטים שלנו להריץ את זה.

00:11:42.820 --> 00:11:46.940
ואז העמיתים שלנו מעבר לים בצרפת
הריצו את זה.

00:11:47.780 --> 00:11:50.996
ובכל פעם שמישהו הריץ את זה,
הוא אישר את אותו הדבר.

00:11:51.020 --> 00:11:53.836
נראה היה שהזריקה האחת הזו של קליפסול

00:11:53.860 --> 00:11:56.620
הגנה איכשהו כנגד לחץ למשך שבועות,

NOTE Paragraph

00:11:57.180 --> 00:11:59.036
ואנחנו פירסמנו את זה רק לפני שנה,

00:11:59.060 --> 00:12:03.140
אבל מאז מעבדות אחרות
אשרו באופן עצמאי את האפקט הזה.

00:12:03.940 --> 00:12:05.860
אז אנחנו לא יודעים מה גורם לדיכאון,

00:12:06.460 --> 00:12:10.156
אבל אנחנו כן יודעים כי שדחק הוא הלחיצה
הראשונית על ההדק הראשוני

00:12:10.180 --> 00:12:12.516
ב-80 אחוז מהמקרים,

00:12:12.540 --> 00:12:14.756
ודיכאון ו PTSD הן מחלות שונות,

00:12:14.780 --> 00:12:16.796
אבל זה משהו שהן חולקות במשותף.

00:12:16.820 --> 00:12:18.636
נכון? זהו דחק טראומטי

00:12:18.660 --> 00:12:21.556
כמו הלם קרב או אסונות טבע

00:12:21.580 --> 00:12:24.036
או אלימות בקהילה או תקיפה מינית

00:12:24.060 --> 00:12:26.340
שגורמת להפרעת דחק פוסט טראומטית,

00:12:26.980 --> 00:12:32.596
ולא כל מי שחשוף ללחץ מפתח הפרעת מצב רוח.

00:12:32.620 --> 00:12:35.516
ויכולת זו לחוות מתח ולהיות גמיש

00:12:35.540 --> 00:12:39.700
ולקפוץ אחורה ולא לפתח דיכאון או PTSD

00:12:40.500 --> 00:12:42.756
ידוע כחסינות לדחק,

00:12:42.780 --> 00:12:44.636
וזה משתנה אצל אנשים שונים.

00:12:44.660 --> 00:12:47.996
ואנחנו תמיד חשבנו על זה
כעל סוג של תכונה פסיבית.

00:12:48.020 --> 00:12:50.556
זה היעדר גורמים רגישים

00:12:50.580 --> 00:12:52.660
וגורמי סיכון ליצירת הפרעות אלו.

00:12:53.620 --> 00:12:55.500
אבל מה אם זה היה פעיל?

00:12:56.420 --> 00:12:57.916
אולי היינו יכולים לחזק זאת,

00:12:57.940 --> 00:13:00.100
בדומה ללבישת שריון.

NOTE Paragraph

00:13:01.220 --> 00:13:05.820
בטעות גילינו את התרופה הראשונה 
לשיפור החוסן.


00:13:06.740 --> 00:13:09.516
וכפי שאמרתי, נתנו רק כמות זעירה של התרופה.

00:13:09.540 --> 00:13:11.116
וזה נמשך לאורך שבועות,

00:13:11.140 --> 00:13:14.356
וזה לא דומה לשום דבר
שאתם רואים עם תרופות נוגדות דיכאון.

NOTE Paragraph

00:13:14.380 --> 00:13:18.700
אבל זה בעצם דומה איכשהו למה שרואים
בחיסונים של המערכת החיסונית.

00:13:19.180 --> 00:13:22.116
אז בחיסונים של המערכת החיסונית
תקבלו זריקות,

00:13:22.140 --> 00:13:25.516
ואז שבועות, חודשים, שנים מאוחר יותר,

00:13:25.540 --> 00:13:27.876
כשנחשפים ממש לחיידקים

00:13:27.900 --> 00:13:30.356
זה לא החיסון שבגופכם שמגן עליכם.

00:13:30.380 --> 00:13:31.756
זו המערכת החיסונית שלכם


00:13:31.780 --> 00:13:35.916
שפיתחה עמידות וחוסן כנגד חיידקים אלה
ונלחמת בהם,

00:13:35.940 --> 00:13:38.076
ואינכם מקבלים את הזיהום,

00:13:38.100 --> 00:13:41.156
וזה מאוד שונה מהטיפולים שלנו. נכון?

00:13:41.180 --> 00:13:44.996
במקרה זה, אתם מקבלים את הזיהום,
אתם נחשפים לחיידקים,

00:13:45.020 --> 00:13:48.876
אתם חולים, ואז אתם נוטלים,
למשל, אנטיביוטיקה שמרפאת את זה,

00:13:48.900 --> 00:13:52.140
ותרופות אלו פועלות בעצם 
כדי להרוג את החיידקים.

00:13:52.530 --> 00:13:55.276
או בדומה למה שאני אמרתי קודם,
עם טיפול פליאטיבי (תומך) זה,

00:13:55.300 --> 00:13:58.156
תיקחו משהו שידכא את הסימפטומים,

00:13:58.180 --> 00:14:00.876
אבל לא יטפל בזיהום הבסיסי,

00:14:00.900 --> 00:14:04.236
ואתם רק תרגישו טוב יותר
במהלך הזמן בו אתם לוקחים את זה,

00:14:04.260 --> 00:14:06.196
שזו הסיבה שאתם צריכים להמשיך לקחת זאת.

00:14:06.220 --> 00:14:08.916
ובדיכאון ו- PTSD --

00:14:08.940 --> 00:14:10.916
כאן יש לנו את החשיפה שלכם לדחק --

00:14:10.940 --> 00:14:13.556
יש לנו רק טיפול פליאטיבי.

00:14:13.580 --> 00:14:16.076
תרופות נוגדות דיכאון רק מדכאות סימפטומים,

00:14:16.100 --> 00:14:18.956
ובגלל זה אתם בעצם חייבים להמשיך לקחת אותם

00:14:18.980 --> 00:14:20.676
לכל אורך החיים של המחלה,

00:14:20.700 --> 00:14:22.900
אשר לעתים קרובות היא אורך החיים שלכם.

NOTE Paragraph

00:14:23.940 --> 00:14:28.156
אז אנחנו קוראים לתרופות משפרות החוסן שלנו
תרופות "paravaccines" (מסייעות חיסון),


00:14:28.180 --> 00:14:29.716
שמשמעו דמויות-חיסון


00:14:29.740 --> 00:14:32.236
כי נראה שעשוי להיות להן הפוטנציאל

00:14:32.260 --> 00:14:34.076
להגן כנגד לחץ

00:14:34.100 --> 00:14:37.516
ולמנוע מעכברים לפתח

00:14:37.540 --> 00:14:40.300
דיכאון והפרעת דחק פוסט טראומטית.

00:14:40.780 --> 00:14:44.220
כמו כן, לא כל התרופות נוגדות הדיכאון הן גם
מסייעות חיסון.

00:14:45.300 --> 00:14:46.916
ניסינו גם פרוזאק,

00:14:46.940 --> 00:14:48.300
ולא היתה לו כל השפעה.

NOTE Paragraph

00:14:49.060 --> 00:14:52.076
אז אם זה היה מתורגם לטיפול בבני אדם

00:14:52.100 --> 00:14:54.676
אנו עשויים להיות מסוגלים להגן על אנשים


00:14:54.700 --> 00:14:56.956
שצפויים לסיכון

00:14:56.980 --> 00:15:00.836
כנגד הפרעות שמקורן בדחק כמו דיכאון ו PTSD.

00:15:00.860 --> 00:15:03.996
אז אלה הם קודם כל
מגישי שרותי חירום, כבאים,

00:15:04.020 --> 00:15:08.156
פליטים, אסירים והסוהרים שלהם,


00:15:08.180 --> 00:15:10.260
חיילים, וכו'.

NOTE Paragraph

00:15:11.220 --> 00:15:15.020
וכדי לתת לכם תחושה של היקף המחלות האלו,

00:15:15.620 --> 00:15:18.676
בשנת 2010, הנטל הכספי העולמי של המחלה


00:15:18.700 --> 00:15:22.540
נאמד ב -2.5 טריליון דולר,


00:15:23.060 --> 00:15:24.596
ומכיוון שהיא כרונית,

00:15:24.620 --> 00:15:27.836
העלות היא מורכבת ולפיכך צפויה לעלות

00:15:27.860 --> 00:15:31.100
עד שישה טריליון דולר רק ב -15 השנים הבאות.

NOTE Paragraph

00:15:32.460 --> 00:15:34.039
כפי שציינתי קודם לכן,


00:15:34.064 --> 00:15:38.140
ייעוד מחדש יכול להיות מאתגר בגלל
ההטיות הקודמות שלנו.

00:15:38.860 --> 00:15:40.380
לקליפסול יש גם שם אחר,

00:15:41.100 --> 00:15:42.300
קטאמין.

00:15:43.380 --> 00:15:44.940
שגם לו יש עוד שם אחר

00:15:45.460 --> 00:15:46.876
ספיישל K.

00:15:46.900 --> 00:15:49.300
שהוא סם מועדונים וסם התעללות.

00:15:50.540 --> 00:15:53.636
זה עדיין משמש ברחבי העולם כסם הרדמה.

00:15:53.660 --> 00:15:56.516
משתמשים בו בילדים, משתמשים בו בשדה הקרב.

00:15:56.540 --> 00:15:59.516
זו בעצם תרופה מועדפת בהרבה מדינות מתפתחות,

00:15:59.540 --> 00:16:01.396
כי אינה משפיעה על הנשימה.

00:16:01.420 --> 00:16:06.100
היא ברשימת התרופות החיוניות ביותר
של ארגון הבריאות העולמי


NOTE Paragraph

00:16:06.580 --> 00:16:10.140
לו היינו מגלים בראשונה
את הקטאמין כמשפר-חיסון,

00:16:10.820 --> 00:16:13.676
זה היה מקל עלינו מאוד לפתח אותו,

00:16:13.700 --> 00:16:17.556
אולם כפי שקורה, אנחנו צריכים להתחרות
עם העקשנות הפונקציונלית שלנו

00:16:17.580 --> 00:16:20.380
והמערך המנטאלי שאיכשהו מפריע.

00:16:21.700 --> 00:16:25.556
למרבה המזל, זו לא התרכובת היחידה שגילינו

00:16:25.580 --> 00:16:29.020
שיש לה תכונות מניעה אלו,
תכונות משפרות חיסון,

00:16:29.700 --> 00:16:31.900
אבל כל שאר התרופות שגילינו,

00:16:32.780 --> 00:16:34.956
או תרכובות אם תרצו, הן חדשות לגמרי,


00:16:34.980 --> 00:16:38.596
הן צריכות לעבור את כל תהליך האישור
של ה- FDA

00:16:38.620 --> 00:16:42.196
אם זה יקרה, לפני שיוכלו לשמש אי פעם 
בבני אדם

00:16:42.220 --> 00:16:43.876
וזה יקח שנים.

00:16:43.900 --> 00:16:46.156
אז לו היינו רוצים משהו מוקדם יותר,

00:16:46.180 --> 00:16:48.556
קטאמין אושר כבר על ידי ה FDA.

00:16:48.580 --> 00:16:51.276
זה גנרי, זה זמין

00:16:51.300 --> 00:16:55.460
יכולנו לפתח את זה עבור חלק קטן
מהמחיר וכן בשבריר מהזמן.

NOTE Paragraph

00:16:56.380 --> 00:17:00.756
אבל למעשה, מעבר לעקשנות פונקציונלית
ומערך מנטלי,

00:17:00.780 --> 00:17:04.356
יש אתגר אמיתי אחר
לתרופות עם ייעוד מחדש,

00:17:04.380 --> 00:17:05.579
שזה מדיניות.

00:17:06.179 --> 00:17:08.395
אין תמריצים

00:17:08.419 --> 00:17:12.155
ברגע שתרופה היא גנרית ומחוץ לפטנט, 
ואינה עוד בלעדית 


00:17:12.179 --> 00:17:14.516
כדי לעודד חברות פארמה לפתח אותן,

00:17:14.540 --> 00:17:15.969
משום שהן לא עושות כסף.

00:17:16.380 --> 00:17:19.500
וזה לא נכון רק לקטמין.
זה נכון לגבי כל התרופות.

00:17:20.579 --> 00:17:26.236
בכל מקרה, הרעיון עצמו
הוא חדיש לגמרי בפסיכיאטריה.

00:17:26.260 --> 00:17:30.156
להשתמש בתרופות כדי למנוע מחלת נפש

00:17:30.180 --> 00:17:31.540
בניגוד לסתם לטפל בה.

NOTE Paragraph

00:17:32.740 --> 00:17:37.796
יתכן ש 20, 50, 100 שנים מהיום,

00:17:37.820 --> 00:17:41.916
נסתכל אחורה על דיכאון ו PTSD

00:17:41.940 --> 00:17:45.156
בדרך בה אנו מסתכלים על סנטוריומים לשחפת

00:17:45.180 --> 00:17:46.380
כעל משהו שהוא נחלת העבר.

00:17:47.180 --> 00:17:52.420
זו יכולה להיות תחילת הסוף
של מגיפת בריאות הנפש.

NOTE Paragraph

00:17:53.380 --> 00:17:56.580
אבל כמו שאמר פעם מדען גדול,

00:17:57.900 --> 00:18:00.156
"רק טיפש בטוח במשהו.

00:18:00.180 --> 00:18:02.220
אדם חכם ממשיך לנחש."

NOTE Paragraph

00:18:04.044 --> 00:18:05.284
תודה לכם,

NOTE Paragraph

00:18:05.780 --> 00:18:09.846
(תשואות)