WEBVTT 00:00:01.619 --> 00:00:05.761 בשנים האחרונות הוקענו גברים. 00:00:07.103 --> 00:00:08.302 הדבר היה חייב להתרחש. NOTE Paragraph 00:00:08.326 --> 00:00:10.278 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:00:10.302 --> 00:00:15.646 אבל לאחרונה, התחלתי לחשוב שאנחנו צריכים משהו אפילו יותר רציני. 00:00:16.567 --> 00:00:20.149 אנחנו צריכים, כפי שחברי הטוב טוני פורטר אומר, 00:00:20.173 --> 00:00:23.889 למצוא דרך לקרוא לגברים לעמוד. NOTE Paragraph 00:00:25.412 --> 00:00:29.420 אבא שלי התחיל להתעלל בי מינית כשהייתי בת חמש. 00:00:30.586 --> 00:00:33.681 הוא היה נכנס לחדר שלי באמצע הלילה. 00:00:33.705 --> 00:00:35.515 הוא נראה כאילו הוא בטרנס. 00:00:36.476 --> 00:00:39.150 ההתעללות המשיכה עד שהייתי בת 10. 00:00:39.846 --> 00:00:42.149 כשניסיתי להתנגד לו, 00:00:42.173 --> 00:00:44.960 כשסוף סוף הייתי מסוגלת לומר לא, 00:00:44.984 --> 00:00:46.792 הוא התחיל להרביץ לי. 00:00:46.816 --> 00:00:48.590 הוא קרא לי טיפשה. 00:00:48.614 --> 00:00:49.974 הוא אמר שאני שקרנית. NOTE Paragraph 00:00:50.974 --> 00:00:53.705 ההתעללות המינית נפסקה כשהייתי בת 10, 00:00:53.729 --> 00:00:56.562 אבל למעשה, היא מעולם לא נפסקה. 00:00:57.531 --> 00:00:59.237 היא שינתה את מי שהייתי אז, 00:00:59.823 --> 00:01:04.298 הייתי מלאה בחרדות ואשמה ובושה כל הזמן, 00:01:04.322 --> 00:01:06.121 ולא ידעתי למה. 00:01:06.145 --> 00:01:09.200 שנאתי את הגוף שלי, שנאתי את עצמי, 00:01:09.224 --> 00:01:10.970 הייתי חולה הרבה, 00:01:10.994 --> 00:01:12.300 לא יכולתי לחשוב, 00:01:12.324 --> 00:01:13.946 לא יכולתי לזכור דברים, 00:01:14.343 --> 00:01:17.545 נמשכתי לאנשים ונשים מסוכנים 00:01:17.569 --> 00:01:22.438 להם הרשיתי - בעצם, הזמנתי - להתנהג אלי באופן מחפיר, 00:01:22.462 --> 00:01:25.276 כי ככה אבא שלי לימד אותי שאהבה נראית. NOTE Paragraph 00:01:26.708 --> 00:01:31.237 חיכיתי כל חיי שאבא שלי יתנצל בפני. 00:01:32.118 --> 00:01:33.470 הוא מעולם לא התנצל. 00:01:33.494 --> 00:01:35.009 הוא לא היה מוכן. 00:01:35.033 --> 00:01:37.794 ואז, עם הסקנדלים האחרונים של גברים מפורסמים, 00:01:37.818 --> 00:01:41.207 איך שאחד אחרי השני הם נחשפו, 00:01:41.231 --> 00:01:42.381 הבנתי משהו: 00:01:43.481 --> 00:01:46.536 מעולם לא שמעתי גבר 00:01:46.560 --> 00:01:50.758 שביצע אונס או אלימות גופנית 00:01:50.782 --> 00:01:54.838 מתנצל באופן פומבי לקרבן שלו. 00:01:56.294 --> 00:01:58.116 התחלתי לתהות, 00:01:58.140 --> 00:02:03.360 איך תיראה התנצלות אותנטית מעומק הלב? NOTE Paragraph 00:02:08.179 --> 00:02:11.702 אז, משהו מוזר התחיל לקרות, 00:02:12.404 --> 00:02:14.282 התחלתי לכתוב, 00:02:14.306 --> 00:02:17.290 והקול של אבא שלי יצא ממני. 00:02:18.235 --> 00:02:20.782 הוא התחיל לספר לי מה הוא עשה 00:02:20.806 --> 00:02:22.245 ולמה. 00:02:22.269 --> 00:02:25.104 הוא התחיל להתנצל, 00:02:25.128 --> 00:02:27.589 אבא שלי מת כבר 31 שנים, 00:02:27.613 --> 00:02:29.361 ועדיין, בהתנצלות הזו, 00:02:29.385 --> 00:02:31.977 ההתנצלות שהייתי צריכה לכתוב עבורו, 00:02:32.001 --> 00:02:36.486 גיליתי את הכוח שבהתנצלות 00:02:36.510 --> 00:02:39.241 ואיך היא יכולה להיות האמצעי להתקדמות הלאה 00:02:39.265 --> 00:02:41.364 מהמשבר בו אנחנו נמצאים 00:02:41.388 --> 00:02:44.414 עם הגברים והנשים בהם הם פגעו. NOTE Paragraph 00:02:45.196 --> 00:02:48.966 התנצלות היא התחייבות מקודשת. 00:02:49.798 --> 00:02:52.061 היא דורשת כנות מוחלטת. 00:02:52.719 --> 00:02:55.948 היא תובעת בחינה עצמית עמוקה וזמן. 00:02:55.972 --> 00:02:57.671 אי אפשר לדחוק בה, 00:02:58.052 --> 00:03:01.140 אני גיליתי שלהתנצלות יש ארבעה שלבים, 00:03:01.164 --> 00:03:04.133 ואם תרצו, הייתי רוצה להראות לכם אותם. NOTE Paragraph 00:03:04.157 --> 00:03:07.989 הצעד הראשון הוא שאתה צריך לומר מה עשית, בפירוט. 00:03:08.858 --> 00:03:10.807 הפירוט שלך לא יכול להיות מעורפל. 00:03:11.236 --> 00:03:12.682 "אני מצטער שפגעתי בך" 00:03:12.706 --> 00:03:14.707 או "אני מצטער אם פגעתי בך מינית" 00:03:14.731 --> 00:03:16.049 זה לא יעבור מסך. 00:03:16.350 --> 00:03:19.474 אתה צריך לומר מה קרה בפועל. 00:03:20.351 --> 00:03:22.676 "נכנסתי לחדר באמצע הלילה, 00:03:22.700 --> 00:03:25.074 והורדתי את התחתונים שלך". 00:03:25.810 --> 00:03:27.921 "הקטנתי אותך כי קינאתי בך 00:03:27.945 --> 00:03:30.349 ורציתי שתרגישי פחותה". 00:03:30.373 --> 00:03:33.358 השחרור טמון בפרטים. 00:03:34.088 --> 00:03:36.930 התנצלות היא זכירה. 00:03:36.954 --> 00:03:39.426 היא מקשרת בין העבר ובין ההווה. 00:03:39.450 --> 00:03:42.712 היא אומרת שמה שקרה באמת קרה. NOTE Paragraph 00:03:43.838 --> 00:03:48.203 הצעד השני הוא שאתה חייב לשאול את עצמך למה. 00:03:48.997 --> 00:03:52.019 שורדים רדופים בשאלת ה-"למה". 00:03:52.043 --> 00:03:57.139 למה? למה שאבא שלי ירצה לפגוע מינית בביתו הבכורה? 00:03:57.163 --> 00:04:00.535 למה שהוא ירצה לקחת את הראש שלי ולרסק אותו על הקיר? 00:04:03.565 --> 00:04:05.668 במקרה של אבא שלי, 00:04:05.692 --> 00:04:09.666 הוא היה הילד שנולד הרבה אחרי שאר הילדים. 00:04:10.671 --> 00:04:14.020 הוא היה התאונה שהפכה ל"נס". 00:04:14.495 --> 00:04:18.090 העריצו אותו והתייחסו אליו כנער הזהב. 00:04:18.714 --> 00:04:21.774 אבל הערצה, מתברר, אינה אהבה. 00:04:22.410 --> 00:04:23.863 הערצה היא הקרנה 00:04:23.887 --> 00:04:26.157 של הצורך של מישהו אחר שאתה תהיה מושלם 00:04:26.181 --> 00:04:27.331 עליך. 00:04:27.788 --> 00:04:30.731 אבא שלי היה צריך לעמוד באידיאל הבלתי אפשרי הזה, 00:04:30.755 --> 00:04:33.029 ולכן הוא מעולם לא הרשה לעצמו פשוט להיות הוא. 00:04:33.441 --> 00:04:35.502 הוא מעולם לא הרשה לעצמו להפגין רוך 00:04:35.526 --> 00:04:38.759 או פגיעות, סקרנות, ספק. 00:04:38.783 --> 00:04:40.999 הוא מעולם לא הרשה לעצמו לבכות. 00:04:41.023 --> 00:04:44.187 ולכן הוא נאלץ לדחוף את כל הרגשות האלה מתחת לפני השטח, 00:04:44.211 --> 00:04:47.100 והם לבסוף שלחו גרורות. 00:04:47.124 --> 00:04:51.295 הרגשות המודחקים האלה הפכו לצל, 00:04:51.319 --> 00:04:52.963 והוא היה בלתי נשלט, 00:04:52.987 --> 00:04:56.549 והוא בסופו של דבר שחרר את כל הזעם שלו עלי. NOTE Paragraph 00:04:58.215 --> 00:05:02.215 הצעד השלישי הוא שאתה חייב לפתוח את הלב שלך 00:05:02.239 --> 00:05:06.263 ולהרגיש את מה שהקרבן שלך הרגישה בזמן שפגעת בה. 00:05:07.072 --> 00:05:09.032 אתה חייב לתת ללב שלך להישבר. 00:05:09.056 --> 00:05:11.204 אתה חייב להרגיש את האימה והבגידה 00:05:11.228 --> 00:05:15.270 וההשפעות לטווח ארוך של הפגיעה שלך בקרבן שלך. 00:05:15.883 --> 00:05:19.167 אתה חייב לשהות עם הסבל שגרמת אתה. NOTE Paragraph 00:05:19.729 --> 00:05:21.373 וברור שהצעד הרביעי 00:05:21.397 --> 00:05:24.594 הוא נטילת אחריות למעשיך 00:05:24.618 --> 00:05:26.529 ותיקון שלהם. NOTE Paragraph 00:05:26.977 --> 00:05:32.474 אז, למה שמישהו ירצה לעבור תהליך כל כך מפרך ומזוויע? 00:05:32.982 --> 00:05:35.721 למה שתרצה לקרוע את עצמך לגזרים? 00:05:36.636 --> 00:05:40.829 כי זה הדבר היחידי שייתן לך שחרור. 00:05:40.853 --> 00:05:44.540 זה הדבר היחידי שישחרר את הקרבן שלך. 00:05:44.564 --> 00:05:47.384 אתה לא רק הרסת את הקרבן שלך. 00:05:47.408 --> 00:05:49.455 אתה הרסת את עצמך. 00:05:49.479 --> 00:05:53.606 אין אף אדם שמתנהג באלימות כלפי אדם אחר 00:05:53.630 --> 00:05:56.495 שלא סובל מההשפעות של זה בעצמו. 00:05:57.348 --> 00:06:03.988 זה יוצר נשמה שחורה ורעילה כל כך 00:06:04.012 --> 00:06:06.411 וזה מתפשט בכל תחומי החיים שלך. NOTE Paragraph 00:06:07.962 --> 00:06:10.732 ההתנצלות אותה כתבתי - למדתי משהו 00:06:10.756 --> 00:06:13.156 על משקפיים אחרות בהן אנחנו חייבים לראות את העולם 00:06:13.180 --> 00:06:16.203 כדי להבין את הבעיה של אלימות גברים 00:06:16.227 --> 00:06:20.121 שאני ומיליארד נשים אחרות שרדנו. 00:06:20.438 --> 00:06:22.600 פעמים רבות אנחנו פונים לענישה קודם. 00:06:23.576 --> 00:06:26.000 זה האינסטינקט הראשוני שלנו, אבל בעצם, 00:06:26.024 --> 00:06:30.440 למרות שענישה יכולה להיות אפקטיבית, 00:06:30.464 --> 00:06:32.714 בפני עצמה, היא אינה מספיקה. 00:06:32.738 --> 00:06:34.285 אבא שלי העניש אותי. 00:06:34.849 --> 00:06:36.076 אני נסגרתי, 00:06:36.100 --> 00:06:38.051 והייתי שבורה. 00:06:38.587 --> 00:06:42.142 אני חושבת שענישה מחשלת אותנו אבל היא לא מלמדת אותנו. 00:06:42.166 --> 00:06:44.604 השפלה אינה הארה. 00:06:45.334 --> 00:06:50.190 אנחנו זקוקים ליצור תהליך שאולי יכלול ענישה, 00:06:50.214 --> 00:06:52.529 בו אנחנו פותחים צוהר 00:06:52.553 --> 00:06:57.293 דרכו גברים יוכלו להפוך למשהו ומישהו אחרים. NOTE Paragraph 00:06:57.847 --> 00:07:00.232 במשך שנים ארוכות, שנאתי את אבא שלי. 00:07:00.256 --> 00:07:03.234 רציתי שימות, רציתי שיהיה בכלא. 00:07:03.258 --> 00:07:07.085 אבל בעצם, האונס הזה שמר על הקשר שלי עם הסיפור של אבא שלי. 00:07:08.086 --> 00:07:12.657 מה שבאמת רציתי לא היה רק לעצור את אבא שלי. 00:07:12.681 --> 00:07:14.253 רציתי שהוא ישתנה. 00:07:14.277 --> 00:07:16.157 רציתי שהוא יתנצל. 00:07:16.181 --> 00:07:17.515 זה מה שאנחנו רוצים. 00:07:17.871 --> 00:07:20.172 אנחנו לא רוצים שגברים יהרסו, 00:07:20.196 --> 00:07:22.950 אנחנו לא רוצים שהם רק ייענשו. 00:07:22.974 --> 00:07:27.632 אנחנו רוצים שהם יראו אותנו, הקרבנות בהם הם פגעו, 00:07:27.656 --> 00:07:29.651 ואנחנו רוצים שהם יתחרטו 00:07:29.675 --> 00:07:31.120 וישתנו. 00:07:31.425 --> 00:07:33.449 ואני באמת מאמינה שזה אפשרי. 00:07:34.474 --> 00:07:37.288 ואני באמת מאמינה שזאת הדרך שלנו להתקדם. 00:07:37.928 --> 00:07:40.777 אבל אנחנו צריכים שהגברים יצטרפו אלינו. 00:07:41.354 --> 00:07:46.629 אנחנו צריכים שהגברים יהיו אמיצים עכשיו ויהיו חלק מהשינוי הזה. 00:07:47.677 --> 00:07:51.376 ביליתי את רוב חיי בהוקעתם של גברים, 00:07:52.344 --> 00:07:54.070 ואני עומדת כאן היום, 00:07:55.336 --> 00:07:56.527 ממש עכשיו, 00:07:57.049 --> 00:07:59.517 וקוראת לכם לעמוד אתנו. NOTE Paragraph 00:08:01.104 --> 00:08:02.256 תודה רבה. NOTE Paragraph 00:08:02.280 --> 00:08:04.690 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:08:04.714 --> 00:08:05.865 תודה רבה. NOTE Paragraph 00:08:05.889 --> 00:08:06.905 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:08:06.929 --> 00:08:08.198 תודה רבה. תודה רבה. NOTE Paragraph 00:08:08.222 --> 00:08:10.317 (מחיאות כפיים)