אלא אם כן ביליתם זמן איכות
בתחנת החלל הבינלאומית,

זהו כנראה לא מראה שאתם מאוד מכירים.

זהו החוף המזרחי של ארצות הברית.

זו ניו יורק שם, מימין למטה,

וזו רצועה של אור שנמשכת כל הדרך
עד לוושינגטון הבירה.

הערים האלו נוצצות כמו תכשיטים,

כבישים מהירים משאירים עקבות
של רשת אורות.

וכל האור הזה נראה מעולה בצילום.

אבל יש בעיה.

מטרת האור הזה היא להעיר לנו את המדרכות,

הרחובות שלנו והבתים שלנו.

במקום זה, זה למעשה עולה למעלה בשמיים,

והלאה אל היקום,

איפה שזה לא תורם לאף אחד מאיתנו.

כשאני רואה תמונות של זה,
של כדור הארץ,

אני רואה קטסטרופה סביבתית.

אלו לא תכשיטים,

אלו גידולים.

אני אסטרונומית,

אז זה בטח לא יפתיע אף אחד

שאני תמיד אהבתי את שמי הלילה.

אני די קלישאה מהלכת.

אבל כשאני גדלתי במינסוטה,

אחד הדברים האהובים עליי לעשות בערב קיצי

היה לתפוס את שק השינה שלי

ולקחת אותו לאיזה שדה מאחורי הבית שלי,

איפה שהייתי מבלה שעות
בלהסתכל על שמי הלילה.

ובשביל לעשות את זה,
הייתי צריכה להתגבר לא רק על החשיכה,

אלא גם על נחילי יתושים,

ושק השינה שלי לא ממש הריח טוב.

(צחוק)

אבל היה כוכב אחד מסוים

שאני הייתי מחפשת, כל לילה.

ואז אני הייתי משחקת משחק

שבו הייתי מתרכזת חזק בכוכב הזה,

שלא הייתי רואה שום דבר אחר

והכוכב הבודד הזה היה כל מה שיכולתי לראות.

אני הצלחתי להחזיק את הריכוז הזה

למספר רגעים בודדים.

אבל כשהצלחתי,

הרגשתי חיבור חזק ליקום.

וכמעט תחושת ורטיגו,

כאילו אני הולכת ליפול לחלל.

וכשזה קרה --

אני יודעת שזה נשמע די מגוחך,

אני הייתי מרגישה בו זמנית חסרת משמעות
באופן בלתי נתפס

וגם קצת חשובה באופן מוזר.

הכוכב הזה שאני הייתי מסתכלת עליו
בכל לילה נקרא וגה.

וגה הוא הכוכב הבהיר ביותר
בקבוצת הכוכבים ליירה,

שזה באופן לא מקרי,
השם של אחד הכלבים שלי.

(צחוק)

אבל החוויה הזו נעלמת.

קבוצת הכוכבים האהובה עליי, ליירה,

ככה היא תיראה ממנהטן.

עבור אנשים שחיים בסביבה עירונית ופרברית,

אם הם ייצאו החוצה בלילה ויסתכלו למעלה,

במקום להיות מוכי תדהמה מול הקסם של היקום,

הם רואים פחות או יותר כלום.

שמי הלילה המדהימים בריקנותם,

כמובן שזה בעקבות כל האור 
שאנחנו מייצרים בלילה.

אותם האורות שאנחנו רואים כל הדרך מהחלל

זוהרים למעלה אל האטמוספירה,

איפה שהם מקפצים
ויוצרים ערפילית לא מעניינת של אור.

ולערפילית האור הלא מעניינת הזו יש שם.

היא נקראת זיהום אור.

כאסטרונומית,

אני באמת יכולה להגיד כמה חמור זיהום האור

על פי בהירות הכוכבים שאני רואה בשמיים.

ומתברר

שכשמנסים לגלות את סודות היקום,

זה מאוד עוזר שאפשר לראות את היקום.

ו...

[צחוק]

אמת.

והאור הזה שאנחנו מנסים לגלות

מגיע ממרחק מיליוני או מילארדי שנות אור,

אז לרוב הוא מרוחק.

וכאסטרונומית,

אני נלחמת בזה כל יום
כדי לבצע את העבודה שלי,

ואני חייבת להגיד לכם,
זו בעיה ממש רצינית.

אבל הבעיה היא הרבה יותר גרועה

מאשר רק להפסיד יכולת גחמתית לבהות בכוכבים.

לדוגמא,

מינים רבים של צמחים ובעלי חיים מושפעים.

אז אנחנו יכולים לדבר על צבי ים

או מאביקים

או כל אחד מהמינים הסופר חשובים האלו

שהם גם חמודים.

במקום זה, אני רוצה לדבר

על שבלולי הים השקטים האלו.

אולי ראיתם אותם

ולא הקדשתם להם יותר מדי מחשבה.

אבל הם די מגניבים.

אז בשנה שלמה

שבלול כזה כמעט ולא יזוז מעבר ל-10 מטרים.

זה אומר שכשהם תוקפים את הטרף שלהם

הם יכולים להגיע
לקצב מהיר של כמילימטר לשעה.

ו --

(צחוק)

זה עובד די בסדר,

כי הם תוקפים דברים כמו בלוטי ים.

(צחוק)

אז שבלולי הים האלו חיים
באיזורים חופיים בין הגאות לשפל,

היכן שמסתבר,

הם חלק די חשוב במערכת האקולוגית.

לא רק שהם מטורפי חסרי החוליות הדומיננטים,

אלא שחיות אחרות, כמו סרטנים וציפורים,
חושבים שהם די טעימים.

אז זה משאיר את החלזונות המסכנים האלו
במצב די מסוכן,

כיוון שאם הם יהיו נמוך מדי במים,

אז סרטנים מהווים איום,

אבל אם הם ייצאו רחוק מדי מהמים,

לציפורים תהיה ארוחה חגיגית.

למה אסטרונומית מספרת לכם על שבלולי ים?

אני גם שואלת בעצמי.

כיוון שההתנהגות שלהם מושפעת מזיהום אור.

לדוגמא,

אם שבלולי הים חשופים לאור מלאכותי בלילה

הסיכוי שלהם להישאר מתחת למים עם טורף
גדול פי שניים.

וזה שם אותם בסיכון מוגבר.

וזה לא שהם יכולים לבצע בריחה מהירה.

אז הם --

(צחוק)

והבעיה השניה היא שהם זזים, באופן מילולי,

בקצב של חילזון.

אם אוכלוסיה נמחקת,

יכול לקחת עשורים להתאוששות שלה.

וזה, בתורו, משפיע על יתר המערכת האקולוגית

והמינים האחרים,
כמו ציפורים ובלוטי הים והסרטנים.

אז זו רק דוגמה קטנה וחלקלקה

על איך זיהום אור
יכול ליצור תגובת שרשרת

על מערכת אקולוגית שלמה.

למעשה כל מין שנחקר עד היום

מושפע מזיהום האור.

וזה כולל בני אדם.

אז בואו נדבר עלינו.

אתם בטח לא תופתעו לשמוע

שזיהום האור יכול להשפיע
על היכולת שלנו לישון טוב בלילה.

אבל אתם אולי תופתעו לשמוע
שזיהום אור מקושר להשמנת יתר.

למעשה, במחקר שנעשה לאחרונה

הם מצאו שזיהום אור תרם ליותר מ-70 אחוזים

מקצב השמנת היתר ב-80 מדינות.

יותר מזה,

זיהום אור תרם למשקל יתר באותה מידה

כמו לאכול מזון לא בריא.

וזה נעשה גרוע יותר.

לאנשים שחשופים

לכמויות משמעותיות של אור מלאכותי בלילה

יש סבירות גבוהה בכ-50 אחוזים לסרטן השד.

ולמעשה, זיהום אור נמצא בקורלציה
עם סוגי סרטן

מכל סוג.

ובסביבת מעבדה מפוקחת

יש קשר ישיר בין אור מלאכותי מוגבר בלילה

וקצב גדילת הגידול.

אתם בטח תוהים איך אור רגיל

יכול באיזשהו אופן להשפיע על שיעור הסרטן.

קיימת סבירות גבוהה
שהכל מסתכם בהורמון הסופר חשוב

שנקרא מלטונין,

שנוצר באבולציה של מיליוני שנים

בשביל ליצור לנו מחזור של יום ולילה,
או קצב צירקאדי.

מה שקורה זה שכשאור פוגע

ברשתית הנמצאת בחלק האחורי של העין, בלילה

זה יכול לפגוע בייצור המלטונין,

וכשייצור מלטונין נפגע,

שרשרת שלמה של תהליכים כימיים מושפעת,

וזה כולל ייצור אסטרוגן.

וכשאנחנו מוציאים
את שיווי המשקל הכימי הזה מאיזון,

דברים רעים מאוד יכולים לקרות.

למעשה, דברים כל כך גרועים,

שהסוכנות הבינלאומית למחקר הסרטן

הודיעה שהפרעה לקצב הצירקדי האנושי

היא ככל הנראה קרצינוגן.

בנוסף, בשביל הכיף, אני רוצה ליידע אתכם

שזיהום אור קושר גם לדברים הבאים,

בואו נראה -- כאבי ראש, חרדה, דיכאון, סכרת,

מחלות לב והרשימה נמשכת.

אבל אולי לא אכפת לכם מהבריאות שלכם.

כולנו הולכים למות בכל מקרה,

לפחות תמותו בחדר מואר היטב.

(צחוק)

העובדה שאתם צוחקים על מוות היא די מדהימה.

(צחוק)

אולי עדיין אכפת לכם לגבי כסף.

הכסף שמוציאים על האור המבוזבז,

ואני מתכוונת לאור שיוצא החוצה ליקום,

ולא מועיל לנו בשום צורה,

הוא שלושה מיליארד דולר בשנה.

זה מספיק כסף לבנות, למשל,

1,000 טורבינות רוח לשימוש הציבור,

או לכסות את התקציב של מערכת החינוך הציבורי
בוושינגטון הבירה לשנתיים,

או, וזה המועדף עליי, כי אני ממש רוצה אחת

אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי --

לקנות 30,000 מכוניות טסלה
מדגם X SUV.

(צחוק)

וזה כולל את מס הרכב החשמלי.

ואז יש את העלויות הקיומיות.

אין לי שום נתונים

לגבי איך הניתוק מהמקום שלנו ביקום

משפיע עלינו.

אבל אני מאמינה

שזה בוודאי משפיע על האנושות שלנו

יותר מכל סטטיסטיקה מפחידה
שאני יכולה לשתף עמכם.

וזה נהיה גרוע יותר עם הזמן.

כמות זיהום האור מכפילה את עצמה
בערך כל 35 שנה.

זה אומר שבעשור הקרוב

למעשה כל החצי המזרחי של ארצות הברית

יהיה באופן קבוע בהיר יותר
מאשר שמי הדמדומים.

ויש עוד עניין עם זיהום אור.

הבעיה היא הרבה יותר גרועה
מזו שאנחנו רואים במו עינינו.

העיניים שלנו התפתחו לקלוט רק טווח קטן מאוד

ממנעד האור המלא.

כל האור האחר הזה, שאנחנו לא רואים,

האור הבלתי נראה,

גם לו יש בעיית זיהום.

לרוב זה מטכונולגיה מודרנית,

דברים כמו טלפונים סלולריים
או רדאר בין מכוניות,

או שעכשיו מתברר שאנחנו צריכים
מכשירים חשמליים שיכולים לדבר אחד עם השני.

כל הטכנולוגיה המודרנית הזו
מוציאה החוצה אותות חזקים

שיכולים לגמרי להציף

את האור הנחלש באופן תמידי
שאנחנו מנסים לזהות

משאר היקום מחוץ לכדור הארץ,

שרק לפרוטוקול, זה רוב היקום.

(צחוק)

ואז, יש לווינים.

לוויינים הם בעיה גם באורכי הגל הנראים
וגם בבלתי נראים.

לחברות פרטיות רבות ישנן תוכניות
לשלוח עשרות אלפי לוויינים

להקיף את כדור הארץ,

היכן שלא רק שהם יהיו
בכמות גדולה הרבה יותר,

ממש כמות גדולה יותר
מהכוכבים הנראים בשמיים,

באותו זמן הם ישחררו אור בלתי נראה
חזרה לכדור הארץ.

אז עבור אסטרונומים כמוני,

המשתמשים באור בלתי נראה לחקור את היקום,

זה הולך להיות כמו להסתכל על השמש

ולנסות לראות נר יום הולדת מאחוריה.

בסדר, אני רוצה להיות ברורה

שאין שום דבר לא בסדר
באף טכנולוגיה מודרנית.

עם טלפונים סלולריים או לוויינים
או רדאר של מכונית.

אני לא בטוחה לגבי מכשירי חשמל למטבח.

(צחוק)

אני לא נשברתי

ועדיין לא קניתי תנור שמדבר עם הטלפון שלי.

ואני משתמשת באורות בלילה כמו כל אחד אחר.

אבל הנה העניין.

חלק מהבעיות העולמיות,

כמו אלו ששמענו עליהן היום
ותשמעו עליהן עוד,

הן מדהימות ונראות בלתי פתירות.

זיהום האור הנראה הוא לא אחת הבעיות האלו.

זה למעשה פשוט בצורה בלתי רגילה, בסדר?

אז הנה חמישה דברים סופר פשוטים
שאתם יכולים לעשות.

אל תשתמשו באורות בהירים יותר
ממה שאתם צריכים.

אל תשתמשו באורות כשאתם לא צריכים אותם.

האורות האלו שאתם משתמשים בהם,

תוודאו שהם מכוונים כלפי מטה,

ולא בוהקים לכיוון השמיים.

ובואו נדבר על אורות LED.

אם יש לכם ברירה, אל תקנו את הכחולים.

תחפשו מילים כמו ״לבן חם.״

אם אתם קונים אורות LED עם מילים כמו
״אור טבעי״ או ״אור יום״,

זה כמו להגיד שאתם שונאים את החלל.

(צחוק)

ולבסוף,

אתם יכולים לתמוך בזה.

אפילו בקהילה המקומית שלכם,

תבדקו אם יש קוד תאורה

ואם זה יכול להיות יותר ידידותי לשמי הלילה.

או אם אני אעז להגיד,
אתם אפילו יכולים לתמוך ברמה הארצית,

על ידי בקשה בנימוס מהרשויות,

אולי חלקם נמצאים פה,

שבבקשה לא לבטל לנו את המראה
של היקום הבלתי נראה

למציע ההצעה עם זיהום האור הגבוה ביותר,

שזה למעשה מה שקורה.

עכשיו, כמו מרצה טובה,

יש לי שיעורי בית עבורכם.

אם אף פעם לא ראיתם שמי לילה באמת חשוכים,

אני רוצה שתצאו ותחוו את זה בעצמכם.

כי אם לא תעשו את זה,

אתם לא יודעים מה אתם מפספסים,

ואתם לא יודעים מה האנושות מפסידה.

תודה.

(מחיאות כפיים)