1
00:00:01,458 --> 00:00:04,250
כשאנו צעירים, אנחנו אמיצים מתוך תמימות,

2
00:00:04,292 --> 00:00:07,809
וחולמים ללא פחד על איך 
חיינו עשויים להיראות.

3
00:00:07,833 --> 00:00:11,351
אולי רציתם להיות אסטרונאוטים
או מדעני טילים.

4
00:00:11,375 --> 00:00:15,143
אולי חלמתם לנסוע לכל היבשות.

5
00:00:15,167 --> 00:00:16,851
מאז שהייתי מאוד צעירה,

6
00:00:16,875 --> 00:00:19,059
חלמתי לעבוד מטעם האו"ם

7
00:00:19,083 --> 00:00:22,059
בכמה מהמדינות הקשות ביותר בעולם.

8
00:00:22,083 --> 00:00:24,393
והודות להרבה אומץ

9
00:00:24,417 --> 00:00:26,518
החלום הזה התגשם.

10
00:00:26,542 --> 00:00:28,559
אבל העניין באומץ:

11
00:00:28,583 --> 00:00:31,184
שהוא לא פשוט מופיע בכל פעם שאנו נזקקים לו.

12
00:00:31,208 --> 00:00:34,518
הוא תוצאה של חשיבה רבה ועבודה ממשית,

13
00:00:34,542 --> 00:00:39,018
שכרוך בה איזון בין פחד לאומץ.

14
00:00:39,042 --> 00:00:41,851
ללא פחד נעשה דברים שטותיים,

15
00:00:41,875 --> 00:00:45,893
וללא אומץ לעולם לא נפסע אל הבלתי ידוע.

16
00:00:45,917 --> 00:00:48,768
האיזון בין השניים הוא המקום בו הקסם שוכן.

17
00:00:48,792 --> 00:00:51,833
והאיזון הוא מה שאנו 
מתמודדים איתו מידי יום.

18
00:00:52,958 --> 00:00:55,393
ראשית, מילה על הגלגלים המשוכללים שלי.

19
00:00:55,417 --> 00:00:57,476
לא תמיד השתמשתי בכסא גלגלים.

20
00:00:57,500 --> 00:00:58,976
גדלתי כמו רבים מכם,

21
00:00:59,000 --> 00:01:01,184
רצתי, קפצתי ורקדתי.

22
00:01:01,208 --> 00:01:04,059
אני אוהבת לרקוד.

23
00:01:04,083 --> 00:01:06,351
אבל, באמצע שנות העשרים שלי,

24
00:01:06,375 --> 00:01:10,476
התחלתי לחוות סדרת נפילות בלתי מוסברות.

25
00:01:10,500 --> 00:01:11,809
וכמה שנים אחר כך,

26
00:01:11,833 --> 00:01:15,184
אובחנתי כחולה במחלה גנטית רצסיבית

27
00:01:15,208 --> 00:01:18,851
שנקראת "ניוון שרירים עם גופיפי הסגר,"

28
00:01:18,875 --> 00:01:21,393
או HIBM.

29
00:01:21,417 --> 00:01:24,226
זוהי מחלת ניוון שרירים פרוגרסיבית

30
00:01:24,250 --> 00:01:27,893
שמשפיעה על כל השרירים שלי מכף רגל ועד ראש.

31
00:01:27,917 --> 00:01:30,059
HIBM נדירה מאוד,

32
00:01:30,083 --> 00:01:35,476
בארה"ב יש פחות מ-200 אנשים שאובחנו.

33
00:01:35,500 --> 00:01:39,684
נכון להיום אין שום טיפול או ריפוי מוכחים

34
00:01:39,708 --> 00:01:42,768
ותוך 10-15 שנים מרגע הופעתה

35
00:01:42,792 --> 00:01:45,684
HIBM מובילה בדרך כלל לשיתוק בארבע הגפיים,

36
00:01:45,708 --> 00:01:48,643
שזו הסיבה שאני משתמשת כעת בכסא גלגלים.

37
00:01:48,667 --> 00:01:52,268
כשאובחנתי לראשונה, הכל השתנה.

38
00:01:52,292 --> 00:01:54,268
אלה היו חדשות מפחידות

39
00:01:54,292 --> 00:01:58,643
כי לא היה לי כל ניסיון עם מחלות 
או מוגבלויות כרוניות.

40
00:01:58,667 --> 00:02:03,059
ולא היה לי מושג איך המחלה עלולה להתפתח.

41
00:02:03,083 --> 00:02:05,184
אבל הכי מייאש היה

42
00:02:05,208 --> 00:02:08,351
להקשיב לאנשים אחרים שמייעצים לי

43
00:02:08,375 --> 00:02:10,518
להגביל את השאיפות והחלומות שלי.

44
00:02:10,542 --> 00:02:14,208
ולשנות את הציפיות שלי מהחיים.

45
00:02:15,208 --> 00:02:18,018
"את צריכה לוותר על 
הקריירה הבינלאומית שלך."

46
00:02:18,042 --> 00:02:20,684
"אף אחד לא יתחתן איתך כך."

47
00:02:20,708 --> 00:02:23,417
"תהיי אנוכית אם תביאי ילדים לעולם."

48
00:02:24,750 --> 00:02:26,976
העובדה שמישהו שלא היה אני

49
00:02:27,000 --> 00:02:29,851
מציב מגבלות על החלומות והשאיפות שלי

50
00:02:29,875 --> 00:02:31,643
היתה מגוחכת.

51
00:02:31,667 --> 00:02:33,292
ובלתי מתקבלת על הדעת.

52
00:02:34,875 --> 00:02:36,143
אז התעלמתי מהם.

53
00:02:36,167 --> 00:02:42,684
(תשואות ומחיאות כפיים)

54
00:02:42,708 --> 00:02:44,351
התחתנתי.

55
00:02:44,375 --> 00:02:48,184
והחלטתי לעצמי לא להביא ילדים לעולם.

56
00:02:48,208 --> 00:02:51,518
והמשכתי בקריירה שלי באו"ם.

57
00:02:51,542 --> 00:02:52,809
לאחר שאובחנתי,

58
00:02:52,833 --> 00:02:55,268
עבדתי באנגולה במשך שנתיים

59
00:02:55,292 --> 00:02:59,208
מדינה שמתאוששת מ27 שנות 
מלחמת אזרחים אכזרית.

60
00:03:00,125 --> 00:03:02,059
ועברו 5 שנים נוספות

61
00:03:02,083 --> 00:03:05,893
עד שהודעתי רשמית למעביד שלי 
על האבחנה שאובחנתי.

62
00:03:05,917 --> 00:03:07,226
כי פחדתי

63
00:03:07,250 --> 00:03:11,601
שיטילו ספק ביכולתי להסתדר, 
ואאבד את עבודתי.

64
00:03:11,625 --> 00:03:14,851
עבדתי במדינות שבהן הפוליו היה נפוץ,

65
00:03:14,875 --> 00:03:16,643
אז כששמעתי מישהו אומר

66
00:03:16,667 --> 00:03:19,393
שחשבו שאולי שרדתי את הפוליו,

67
00:03:19,417 --> 00:03:22,018
חשבתי שהסוד שלי היה נצור.

68
00:03:22,042 --> 00:03:24,351
אף אחד לא שאל מדוע צלעתי.

69
00:03:24,375 --> 00:03:26,559
אז לא אמרתי כלום.

70
00:03:26,583 --> 00:03:27,934
לקח לי למעלה מעשור

71
00:03:27,958 --> 00:03:31,143
להפנים את חומרת ה-HIBM,

72
00:03:31,167 --> 00:03:35,809
אפילו כשמשימות ופונקציות בסיסיות 
נעשו קשות יותר ויותר.

73
00:03:35,833 --> 00:03:39,893
ובכל זאת,המשכתי לרדוף אחר החלום
שלי לעבוד בכל העולם,

74
00:03:39,917 --> 00:03:42,309
ואפילו התמניתי לעבוד במוקד מוגבלות

75
00:03:42,333 --> 00:03:44,226
עבור UNICEF בהאיטי,

76
00:03:44,250 --> 00:03:48,125
שם שירתתי שנתיים לאחר רעידת האדמה 
ההרסנית ב-2010.

77
00:03:49,000 --> 00:03:51,893
ואז העבודה הביאה אותי לארה"ב,

78
00:03:51,917 --> 00:03:54,684
ועל אף שהמחלה התקדמה משמעותית

79
00:03:54,708 --> 00:03:57,726
ונזקקתי לסדי רגליים והליכון כדי להתהלך,

80
00:03:57,750 --> 00:04:00,726
עדיין השתוקקתי להרפתקאות.

81
00:04:00,750 --> 00:04:02,018
והפעם,

82
00:04:02,042 --> 00:04:05,434
התחלתי לחלום על הרפתקה גדולה בטבע.

83
00:04:05,458 --> 00:04:08,917
ומה יותר גדול מהגרנד קניון?

84
00:04:09,875 --> 00:04:14,268
האם ידעתם שמכל 5 מיליון מבקרים
בגדות הקניון

85
00:04:14,292 --> 00:04:17,542
רק אחוז אחד יורד לתחתית הקניון?

86
00:04:18,417 --> 00:04:21,393
רציתי להיות חלק מאותו אחוז.

87
00:04:21,417 --> 00:04:22,934
הדבר היחידי היה --

88
00:04:22,958 --> 00:04:27,309
(מחיאות כפיים)

89
00:04:27,333 --> 00:04:31,726
הדבר היחיד היה שהגרנד קניון לא בדיוק נגיש.

90
00:04:31,750 --> 00:04:33,476
הייתי זקוקה לאיזושהי עזרה

91
00:04:33,500 --> 00:04:38,434
כדי לרדת את 1524 המטרים
של קרקע אנכית רופפת.

92
00:04:38,458 --> 00:04:40,018
עכשיו כשאני עומדת מול מכשולים,

93
00:04:40,042 --> 00:04:43,809
הפחד לא בהכרח מתפרץ מיד

94
00:04:43,833 --> 00:04:46,643
כי אני מניחה שכך או אחרת

95
00:04:46,667 --> 00:04:48,226
אני אסתדר.

96
00:04:48,250 --> 00:04:50,476
ובמקרה הזה המחשבה שלי היתה,

97
00:04:50,500 --> 00:04:52,643
טוב, אם אני לא יכולה לרדת,

98
00:04:52,667 --> 00:04:54,851
אוכל ללמוד לרכב על סוס.

99
00:04:54,875 --> 00:04:56,809
אז זה מה שעשיתי.

100
00:04:56,833 --> 00:04:58,643
וההחלטה הגורלית ההיא

101
00:04:58,667 --> 00:05:00,643
הביאה למחויבות בת ארבע שנים,

102
00:05:00,667 --> 00:05:03,726
כשאני מתנדנדת קדימה ואחורה בין פחד לאומץ,

103
00:05:03,750 --> 00:05:06,476
להתחייב למשלחת בת 12 יום.

104
00:05:06,500 --> 00:05:09,726
4 ימי רכיבה על סוס כדי לחצות 
את הגרנד קניון מגדה לגדה.

105
00:05:09,750 --> 00:05:13,768
ושייט רפסודה בן 8 ימים ו- 240 ק"מ
על נהר הקולורדו,

106
00:05:13,792 --> 00:05:15,726
הכל כשצוות הסרטה נגרר מאחור.

107
00:05:15,750 --> 00:05:18,059
התראת ספוילר - עשינו את זה.

108
00:05:18,083 --> 00:05:20,893
אבל לא מבלי שנוכחתי איך 
הפחד הגדול ביותר שלי

109
00:05:20,917 --> 00:05:25,768
יכול איכשהו להפגין תגובת ראי
של אומץ במידה שווה.

110
00:05:25,792 --> 00:05:28,976
ב 13 באפריל, 2018,

111
00:05:29,000 --> 00:05:30,726
אני יושבת 2.5 מטר מעל הקרקע

112
00:05:30,750 --> 00:05:32,976
כשאני רוכבת על סוס מוסטנג בשם שריף,

113
00:05:33,000 --> 00:05:35,268
הרושם הראשוני שלי מהגרנד קניון

114
00:05:35,292 --> 00:05:38,184
היה של הלם ואימה.

115
00:05:38,208 --> 00:05:41,018
מי ידע שיש לי פחד גבהים.

116
00:05:41,042 --> 00:05:42,309
(צחוק)

117
00:05:42,333 --> 00:05:44,851
אבל לא היה מצב לוותר כעת.

118
00:05:44,875 --> 00:05:48,601
אזרתי כל פיסת אומץ שהיתה בי

119
00:05:48,625 --> 00:05:52,101
כדי לא לתת לפחד להשתלט.

120
00:05:52,125 --> 00:05:53,934
ביציאה לגדה הדרומית,

121
00:05:53,958 --> 00:05:56,684
כל שיכולתי לעשות כדי לשלוט ברוחי

122
00:05:56,708 --> 00:06:00,351
היה לנשום עמוק, להביט בעננים

123
00:06:00,375 --> 00:06:03,893
ולהתמקד בקולות אנשי הצוות שלי.

124
00:06:03,917 --> 00:06:08,476
אבל אז, בשעה הראשונה, קרה אסון.

125
00:06:08,500 --> 00:06:10,851
לא הצלחתי להחזיק את עצמי זקופה על האוכף,

126
00:06:10,875 --> 00:06:12,851
בצעד גדול בירידה,

127
00:06:12,875 --> 00:06:17,393
נזרקתי קדימה ונחבטתי בפנים
בגב ראשו של הסוס.

128
00:06:17,417 --> 00:06:18,684
היתה בהלה,

129
00:06:18,708 --> 00:06:20,268
הראש כאב לי מאוד.

130
00:06:20,292 --> 00:06:23,976
אבל השביל היה צר מכדי לרדת מהסוס.

131
00:06:24,000 --> 00:06:26,809
רק בנקודת האמצע בגובה 700 ק"מ,

132
00:06:26,833 --> 00:06:29,059
כעבור לא פחות משעתיים בירידה,

133
00:06:29,083 --> 00:06:31,184
יכולנו לעצור, להסיר את הקסדה שלי,

134
00:06:31,208 --> 00:06:35,143
ולראות את הבליטה בגודל ביצה 
מזדקרת לי מהמצח.

135
00:06:35,167 --> 00:06:37,226
חרף כל התכנון וההצטיידות

136
00:06:37,250 --> 00:06:40,059
איך זה שלא היתה לנו שקית קרח?

137
00:06:40,083 --> 00:06:41,101
(צחוק)

138
00:06:41,125 --> 00:06:44,018
למזלנו הנפיחות היתה כלפי חוץ,

139
00:06:44,042 --> 00:06:48,059
והתנקזה לפנים כמו שני פנסים מוזרים

140
00:06:48,083 --> 00:06:51,143
שזו דרך מדהימה להיראות בסרט דוקומנטרי.

141
00:06:51,167 --> 00:06:53,226
(צחוק)

142
00:06:53,250 --> 00:06:58,309
(מחיאות כפיים ותשואות)

143
00:06:58,333 --> 00:07:00,476
זה לא היה מסע קל ושלו,

144
00:07:00,500 --> 00:07:02,559
ובכל זאת, זה היה בדיוק העניין.

145
00:07:02,583 --> 00:07:05,184
למרות שפחדתי, לחזור לאוכף.

146
00:07:05,208 --> 00:07:06,559
עליתי חזרה.

147
00:07:06,583 --> 00:07:08,934
הירידה עצמה לקרקעית הקניון

148
00:07:08,958 --> 00:07:10,851
ארכה 10 שעות

149
00:07:10,875 --> 00:07:13,768
וזה היה רק היום הראשון מתוך 4 ימי רכיבה.

150
00:07:13,792 --> 00:07:15,851
לאחר מכן הגיעו האשדות האדירים.

151
00:07:15,875 --> 00:07:17,851
בנהר הקולורדו בגרנד קניון

152
00:07:17,875 --> 00:07:20,768
יש אחדים מ"המים הלבנים" 
הגבוהים ביותר במדינה.

153
00:07:20,792 --> 00:07:23,643
ורק כהכנה למקרה שנתהפך,

154
00:07:23,667 --> 00:07:26,476
תירגלנו את האפשרות שאשחה דרך
אשד קטן יותר.

155
00:07:26,500 --> 00:07:29,184
ובטוח לומר שזה לא היה זוהר.

156
00:07:29,208 --> 00:07:30,268
(צחוק)

157
00:07:30,292 --> 00:07:32,809
לקחתי נשימה בחלק הלא נכון של הגל,

158
00:07:32,833 --> 00:07:34,268
נחנקתי ממי הנהר

159
00:07:34,292 --> 00:07:36,809
ולא הייתי מסוגלת לנווט את עצמי.

160
00:07:36,833 --> 00:07:38,393
כן, זה היה מפחיד,

161
00:07:38,417 --> 00:07:40,809
אבל זה גם היה נפלא.

162
00:07:40,833 --> 00:07:42,976
מפלים, קניונים חלקלקים,

163
00:07:43,000 --> 00:07:44,934
וסלעים בני מליארדי שנים

164
00:07:44,958 --> 00:07:47,434
שנראו כמשנים את צבעם במהלך היום.

165
00:07:47,458 --> 00:07:50,351
הגרנד קניון הוא אזור טבע אמיתי

166
00:07:50,375 --> 00:07:53,059
וראוי לכל השבחים.

167
00:07:53,083 --> 00:07:56,792
(מחיאות כפיים)

168
00:08:00,833 --> 00:08:02,226
המשלחת,

169
00:08:02,250 --> 00:08:05,184
כל התכנון , והמסע עצמו,

170
00:08:05,208 --> 00:08:10,226
הראו לי רמת פחד שמעולם לא חוויתי קודם.

171
00:08:10,250 --> 00:08:11,643
אבל יותר חשוב,

172
00:08:11,667 --> 00:08:16,059
זה הראה לי כמה אמיצה ונועזת
אני יכולה להיות.

173
00:08:16,083 --> 00:08:18,351
המסע שלי בגרנד קניון לא היה קל.

174
00:08:18,375 --> 00:08:21,018
זה לא היה חיזיון של אמזונה

175
00:08:21,042 --> 00:08:24,559
שעושה את דרכה בקלות דרך נוף אפי.

176
00:08:24,583 --> 00:08:26,268
זו הייתי אני, בוכה,

177
00:08:26,292 --> 00:08:30,184
מותשת וחבולה עם פנסים בשתי העיניים,

178
00:08:30,208 --> 00:08:31,601
זה היה מפחיד.

179
00:08:31,625 --> 00:08:33,601
זה היה מלחיץ,

180
00:08:33,625 --> 00:08:35,917
זה היה מרגש.

181
00:08:37,000 --> 00:08:38,268
כעת כשהמסע הסתיים,

182
00:08:38,292 --> 00:08:41,809
קל להיות שוות נפש לגבי מה שהשגנו,

183
00:08:41,833 --> 00:08:44,351
אני יודעת שאני רוצה שוב
לשוט על הנהר ברפסודה.

184
00:08:44,375 --> 00:08:47,768
הפעם לאורך כל 1600 הקילומטרים שלו.

185
00:08:47,792 --> 00:08:51,226
(מחיאות כפיים)

186
00:08:51,250 --> 00:08:54,601
אבל אני גם יודעת שאת קטע הרכיבה 
לא אעשה יותר לעולם.

187
00:08:54,625 --> 00:08:56,268
(צחוק)

188
00:08:56,292 --> 00:08:58,851
זה פשוט מסוכן מדי.

189
00:08:58,875 --> 00:09:00,518
וזו הנקודה האמיתית שלי.

190
00:09:00,542 --> 00:09:03,434
אני לא כאן כדי להראות לכם 
את צילומי הסרט שלי,

191
00:09:03,458 --> 00:09:05,476
אני כאן כדי להזכיר לכולנו

192
00:09:05,500 --> 00:09:07,726
שהחיים הם באמת רק שיעור

193
00:09:07,750 --> 00:09:10,809
למציאת האיזון בין פחד לאומץ.

194
00:09:10,833 --> 00:09:15,643
ולהבין מהו רעיון טוב ומה לא.

195
00:09:15,667 --> 00:09:16,893
(צחוק)

196
00:09:16,917 --> 00:09:18,643
החיים הם כבר מפחידים,

197
00:09:18,667 --> 00:09:22,393
אז כדי שהחלומות שלנו יתגשמו, 
עלינו להיות אמיצים.

198
00:09:22,417 --> 00:09:23,768
אל מול הפחדים שלנו

199
00:09:23,792 --> 00:09:26,393
ולאזור אומץ לעבור דרכם

200
00:09:26,417 --> 00:09:30,101
חיי באמת היו יוצאי דופן.

201
00:09:30,125 --> 00:09:31,559
אז תחיו בגדול

202
00:09:31,583 --> 00:09:34,518
ונסו לאפשר לאומץ לבכם לגבור על הפחד.

203
00:09:34,542 --> 00:09:37,476
אף פעם אינכם יודעים לאן זה עשוי לקחת אתכם.

204
00:09:37,500 --> 00:09:38,768
תודה רבה.

205
00:09:38,792 --> 00:09:42,250
(מחיאות כפיים ותשואות)