WEBVTT

00:00:06.698 --> 00:00:08.793
מה הופך ספר לספר?

00:00:08.793 --> 00:00:12.828
האם זה כל דבר שמכיל ומתקשר מידע?

00:00:12.828 --> 00:00:14.509
או שזה חייב להיות קשור לנייר,

00:00:14.509 --> 00:00:15.236
לכריכה,

00:00:15.236 --> 00:00:15.984
לגופן,

00:00:15.984 --> 00:00:16.736
לדיו,

00:00:16.736 --> 00:00:17.973
למשקל שלו ביד שלכם,

00:00:17.973 --> 00:00:19.803
לריח של הדפים?

00:00:19.803 --> 00:00:21.112
האם זה ספר?

00:00:21.112 --> 00:00:22.486
כנראה לא.

00:00:22.486 --> 00:00:23.483
אבל האם זה?

00:00:23.483 --> 00:00:24.763
כדי לענות על השאלות האלו,

00:00:24.763 --> 00:00:27.525
אנחנו צריכים לחזור להתחלה של הספר
כמו שאנחנו מכירים אותו.

00:00:27.525 --> 00:00:30.698
ולהבין איך האלמנטים האלה
התחברו כדי ליצור דבר השווה

00:00:30.698 --> 00:00:33.240
יותר מסכום חלקיהם.

00:00:33.240 --> 00:00:36.859
החפץ הקדום ביותר
שאנחנו חושבים עליו כספר הוא הקודקס,

00:00:36.859 --> 00:00:39.949
ערמת ניירות שכרוכה לאורך צד אחד.

00:00:39.949 --> 00:00:42.395
אבל נקודת המפנה האמיתית בהסטוריית הספרים

00:00:42.395 --> 00:00:46.575
היתה מכבש הדפוס של יוהאנס גוטנברג
באמצע המאה ה 15.

00:00:46.575 --> 00:00:51.642
הרעיון של אותיות שניתן להזיז
הומצא הרבה לפני כן בתרבות המזרח,

00:00:51.642 --> 00:00:55.833
אבל להצגה של הדפוס של גוטנברג
היתה אפקט משמעותי.

00:00:55.833 --> 00:00:59.949
פתאום, הנזירים במעמד הגבוה, והמעמד השולט

00:00:59.949 --> 00:01:02.531
לא שלטו יותר ביצור הטקסטים.

00:01:02.531 --> 00:01:04.328
ניתן היה להפיץ הודעות בקלות,

00:01:04.328 --> 00:01:07.333
ולייצר עותקים בעקביות,

00:01:07.333 --> 00:01:10.432
כך שבתי דפוס הופיעו בכל רחבי אירופה.

00:01:10.432 --> 00:01:15.268
התוצר של הבום הביבליוגרפי
מוכר לנו מכמה אספקטים,

00:01:15.268 --> 00:01:17.949
אבל שונה מאוד באחרים.

00:01:17.949 --> 00:01:22.796
השלד של הספר הוא נייר, אותיות וכריכה.

00:01:22.796 --> 00:01:27.044
לפני יותר מ 2000 שנה,
סין המציאה את הנייר כמשטח לכתיבה,

00:01:27.044 --> 00:01:30.516
דבר שהגיע אחרי הפפירוס המצרי.

00:01:30.516 --> 00:01:32.707
עם זאת, עד המאה ה 16,

00:01:32.707 --> 00:01:35.236
ארופאים בעיקר כתבו על לוחות עץ דקים

00:01:35.236 --> 00:01:39.176
וקלפים עמידים עשויים מעורות חיות מתוחים.

00:01:39.176 --> 00:01:43.022
בסופו של דבר,
הפופולריות של הנייר התפשטה ברחבי אירופה,

00:01:43.022 --> 00:01:47.673
והחליפה את הקלף ברוב ההדפסות
כי בכמויות גדולות הוא היה פחות יקר.

00:01:47.673 --> 00:01:51.576
דיו נעשה על ידי שילוב
של צבעים מצמחים אורגניים וחיות

00:01:51.576 --> 00:01:53.046
עם מים או יין,

00:01:53.046 --> 00:01:55.519
אבל מאחר ומים לא נדבקים לאותיות מתכת,

00:01:55.519 --> 00:02:00.144
השימוש בדפוס דרש מעבר לדיו מבוסס שמן.

00:02:00.144 --> 00:02:03.513
דפסים השתמשו בדיו שחור
שעשוי מתערובת של פיח מנורות,

00:02:03.513 --> 00:02:04.395
טרפנטין,

00:02:04.395 --> 00:02:06.138
ושמן אגוזים.

00:02:06.138 --> 00:02:08.236
ומה לגבי גודל הגופן והסוג?

00:02:08.236 --> 00:02:12.577
האותיות הניידות הראשונות היו אותיות הפוכות

00:02:12.577 --> 00:02:16.673
יצוקות בהבלטה על קצוות
פיסות מתכת מבוססת עופרת.

00:02:16.673 --> 00:02:19.147
הן נעשו ביד והיו יקרות,

00:02:19.147 --> 00:02:22.865
והעיצוב היה שונה כמו האנשים שיצרו אותן.

00:02:22.865 --> 00:02:27.151
סטנדרטיזציה לא ממש התאפשרה
עד ליצור המוני

00:02:27.151 --> 00:02:30.830
והיצירה של מערכות עיבוד תמלילים נגישות.

00:02:30.830 --> 00:02:36.230
בנוגע לעיצוב, אנחנו יכולים להודות לניקולאס
ג'נסן על פיתוח שני סוגים של גופן רומי

00:02:36.230 --> 00:02:38.610
שהובילו לאלפי אחרים,

00:02:38.610 --> 00:02:41.248
כולל הטיימס רומן המוכר.

00:02:41.248 --> 00:02:44.013
משהו היה צריך להחזיק אותן יחד,

00:02:44.013 --> 00:02:46.399
ועד המאה ה 15,

00:02:46.399 --> 00:02:48.732
כיסויים כללו עץ,

00:02:48.732 --> 00:02:51.045
או דפים של נייר שמודבקים יחד.

00:02:51.045 --> 00:02:54.698
אלה לבסוף הוחלפו על ידי לוחות עץ סיבי,

00:02:54.698 --> 00:02:59.482
שבמקור נועדו לכריכות באיכות גבוהה
בשלהי המאה ה 17,

00:02:59.482 --> 00:03:02.947
אבל מאוחר יותר היו אופציה פחות יקרה.

00:03:02.947 --> 00:03:06.550
ובעוד הכריכות של היום
המיוצרות ביצור המוני הן כלי שיווק,

00:03:06.550 --> 00:03:10.304
עיצובי הכריכות של הספרים המוקדמים
הוכנו לפי הזמנה.

00:03:10.304 --> 00:03:12.839
אפילו לשדרות יש הסטוריה.

00:03:12.839 --> 00:03:16.406
בהתחלה, הן לא נחשבו לחשובות אסטתית,

00:03:16.406 --> 00:03:19.743
והמוקדמות ביותר היו שטוחות, במקום מעוגלות.

00:03:19.743 --> 00:03:22.516
הצורה השטוחה עשתה את הספרים
קלים יותר לקריאה

00:03:22.516 --> 00:03:25.522
בכך שאפשרו לספר לנוח בנוחות על השולחן.

00:03:25.522 --> 00:03:30.453
אבל השדרות האלו ניזוקו בקלות
מהלחץ של שימוש רגיל.

00:03:30.453 --> 00:03:32.580
צורה מעוגלת פתרה את הבעיה,

00:03:32.580 --> 00:03:34.555
למרות שבעיות חדשות התעוררו,

00:03:34.555 --> 00:03:37.389
כמו שהספר נסגר בעצמו.

00:03:37.389 --> 00:03:39.263
אבל גמישות היתה יותר חשובה,

00:03:39.263 --> 00:03:41.609
בעיקר לאלה שקראו תוך כדי תנועה.

00:03:41.609 --> 00:03:45.266
כשהספרים התפתחו והחליפו טקסטים כרוכים

00:03:45.266 --> 00:03:47.855
במסכים ודיו אלקטרוני,

00:03:47.855 --> 00:03:50.953
האם האובייקטים והקבצים האלה באמת ספרים?

00:03:50.953 --> 00:03:52.436
האם תחושת הכריכה

00:03:52.436 --> 00:03:55.738
או ריח הנייר מוסיפים משהו חיוני לחוויה?

00:03:55.738 --> 00:03:58.837
או האם הקסם חי רק במילים,

00:03:58.837 --> 00:04:01.018
לא משנה איך הן מוצגות?