מאז 2000, מספר האנשים שהורשעו בפשעים בארצות הברית נשאר יציב, אבל המספר הממוצע של אנשים בכלא כל שנה טיפס במהירות. איך זה יכול להיות? התשובה נמצאת במערכת השחרור בערבות -- שלא עושה מה שהיא אמורה לעשות. המונח שחרור בערבות מתייחס לשחרור אנשים שמחכים למשפט בתנאי שיחזרו לבית המשפט כדי לעמוד בפני ההאשמות. מדינות מסביב לעולם משתמשות בשיטות רבות של שחרור בערבות, וכמה לא משתמשות בה בכלל. מערכת השחרור בערבות בארצות הברית מסתמכת בעיקר על מה שנקרא שחרור בערבות במזומן, שהיתה אמורה לעבוד ככה: כשאדם הואשם בפשע, השופט היה קובע סכום הגיוני של ערבות. הנאשמם היה משלם את הסכום הזה כדי להשתחרר מהכלא עד שבית המשפט יגיע להחלטה במקרה. ברגע שהמשפט יסתיים, בין אם ימצא אשם או זכאי, הם יקבלו את סכום הערבות חזרה אם הם יופיעו לכל הדיונים בבית המשפט. ההגיון מאחורי המערכת הזו היא שתחת החוקים בארצות הברית, מניחים שאנשים זכאים עד שמוכח שהם אשמים -- אז מישהו שמואשם בפשע לא צריך להיות כלוא אלא אם הם הורשעו בפשע. אבל היום, מערכת השחרור בערבות בארצות הברית לא מכבדת את ההנחה של חוסר האשמה. במקום, היא חותרת תחת הזכויות של אנשים וגורמת לפגיעה חמורה, בעיקר לאנשים בקהילות עם הכנסה נמוכה וקהילות צבעוניות. סיבה עיקרית היא העלות של השחרור בערבות. כדי שמערכת השחרור בערבות במזומן תעבוד כמו שהיא אמורה, המחיר צריך להיות בר השגה לנאשם. העלות של שחרור בערבות לא היתה אמורה לשקף את הסבירות של האשמה של האדם-- כשערבות נקבעת, בית המשפט לא בדק עדין את הראיות. תחת תנאים יוצאי דופן, כמו האשמות בפשעים חמורים מאוד, שופטים יכולים לדחות ערבות ולכלוא את הנאשם לפני תחילת המשפט. שופטים היו אמורים להשתמש בכוח הזה לעיתים נדירות, ויכלו לעמוד לביקורת אם היו משתמשים בו יותר מדי. קביעה של ערבות גבוהה מדי הפכה לדרך השניה למנוע מאנשים שחרור מוקדם. שיקול הדעת האישי של שופט והדעות הקדומות משחקים תפקיד גדול במי הם בוחרים לעכב בדרך זו. סכומי הערבות טיפסו מאד, ויותר ויותר נאשמים לא יכלו לשלם -- אז הם נשארו בכלא. עד שלהי המאה ה 19, הנסיבות האלו הובילו לעליה של חברות שחרור בערבות מסחריות. הן משלמות את הערבות של נאשם, בתמורה לסכום גדול שהחברה שומרת. היום, הסכום הממוצע של ערבות הוא 10,000$ -- גבוה בצורה משמעותית לכמעט חצי מהאמריקאים, ולכמעט תשעה מתוך עשרה נאשמים. אם הנאשם לא יכול לשלם, הם מגישים בקשה להלוואה מחברת ערבות מסחרית. זה לגמרי תלוי בחברה להחליט ערבות של מי הם ישלמו. הם בוחרים נאשמים שהם חושבים שישלמו להם חזרה, והן מרוויחות בערך 2 מיליארד דולר בשנה. למעשה, ב 20 השנה האחרונות, מעצרים לפני משפט היו המניע העיקרי לגידול בכליאה באמריקה. כל שנה, מאות אלפי אנשים שלא יכולים לשלם ערבות או לקבל הלוואה נשארים בכלא עד שהמשפט שלהם מסתיים. חוסר הצדק הזה משפיע באופן לא פרופורציונלי על אמריקאים שחורים או לטינים, להם שופטים קובעים הרבה פעמים ערבות גבוהה יותר מאשר לאנשים לבנים שמואשמים באותן עברות. ערבות שאינה בת-השגה שמה אפילו את החפים מפשע בעמדה בלתי אפשרית. כמה מודים באשמה בפשעים שהם לא ביצעו. עבור עברות שוליות, התביעה אולי תציע עסקה שתחשיב זמן שכבר בוצע בבית הכלא לדין של נאשם אם הם יודו באשמה. פעמים רבות, הזמן שהם כבר בילו בכלא הוא משך הזמן של פסק הדין, והם יכולים ללכת הביתה מייד -- אבל הם ישארו עם תיק פלילי. הגנה על חפותם שלהם, מהצד השני, יכולה להביא להשארותם בכלא לזמן לא מוגבל בהמתנה למשפט -- ולא מבטיחה זכאות בגזר הדין. ערבות אולי אפילו לא הכרחית מראש. בוושינגטון הבירה חיסלו את הערבות במזומן ב 1990. ב 2017, העיר שחררה 94% מהנאשמים בלי לגבות ערבות במזומן, ו 88% מהם חזרו לכל מועדי המשפט שלהם. הארגון ללא מטרות רווח, פרוייקט הערבות, מספק סיוע ערבות בחינם לאלפי אנשים עם הכנסה נמוכה כל שנה, ומסירים את התמריץ הכספי שערבות אמורה ליצור. התוצאה? אנשים חוזרים ל 90% מתאריכי המשפט שלהם בלי שכסף מעורב בכך, ואלו שמחמיצים אל מועדי המשפט שלהם נוטים לעשות זאת בשל נסיבות כמו טיפול בילד, קונפליקטים בעבודה, או מקרי חרום רפואיים. מחקרים מצאו גם שהחזקת אנשים בבתי כלא לפני המשפט, הרבה פעמים בגלל שהם לא יכולים להרשות לעצמם ערבות, למעשה מגבירה את הסבירות למעצרים חוזרים ולעברות חוזרות. הנזק של מאסר אנשים לפני המשפט מתרחבת לכל הקהילות ויכולה לפגוע במשפחות במשך דורות שלמים. אנשים שנאסרים יכולים לאבד את מקור ההכנסה שלהם, הבתים, וגישה לשרותים חיוניים -- הכל לפני שהם הורשעו בפשע. זה גם מאוד יקר: משלמי המיסים מוציאים כמעט 14 מיליארד דולר כל שנה על מאסר אנשים שלמעשה נחשבים משפטית לחפים מפשע. זה חותר תחת ההבטחה של צדק שוויוני תחת החוק, בלי קשר לגזע או ממון. הבעיות סביב ערבות במזומן הן סימפטומטיות לבעיות החברתיות, כמו גזענות מובנה והסתמכות יתר על כליאה, שצריך לטפל בהן. בינתיים, רפורמטורים כמו פרוייקט הערבות פועלים כדי לעזור לאנשים שלכודים על ידי ערבות במזומן וכדי ליצור מערכות קדם משפט צודקות והומניות יותר לעתיד.