0:00:13.400,0:00:15.760
איך אוכל לספר בעשר דקות

0:00:15.760,0:00:19.280
על הקשרים שבין נשים[br]משלושה דורות,

0:00:19.280,0:00:22.170
ועל המקום שכוחם המדהים[br]של קשרים אלה

0:00:22.170,0:00:25.440
מילא בחייה של ילדה בת ארבע,

0:00:25.940,0:00:28.140
שמצטופפת יחד עם אחותה הצעירה,

0:00:28.140,0:00:30.400
אימה וסבתה

0:00:30.840,0:00:32.400
במשך חמישה ימים ולילות

0:00:32.400,0:00:36.300
בסירה קטנה בים סין[br]לפני יותר משלושים שנה,

0:00:37.110,0:00:39.810
קשרים שקנו אחיזה[br]בחייה של אותה ילדה

0:00:39.810,0:00:41.430
ומעולם לא הירפו?

0:00:42.000,0:00:44.640
אותה ילדה חיה כעת בסן-פרנסיסקו

0:00:44.870,0:00:46.880
והיא שמדברת אליכם כעת.

0:00:47.760,0:00:49.990
זה איננו סיפור גמור,

0:00:50.330,0:00:53.040
אלא תצרף שעדיין הולך ומורכב.

0:00:53.850,0:00:56.580
הבה ואספר לכם על כמה מפיסותיו.

0:00:57.640,0:00:59.400
דמיינו את הפיסה הראשונה:

0:00:59.400,0:01:02.400
גבר השורף את מפעל חייו.

0:01:02.400,0:01:05.400
זהו משורר, מחזאי,

0:01:05.750,0:01:07.690
אדם שכל חייו היו מאוזנים

0:01:07.690,0:01:09.260
על חודה של התקווה[br]האחת והיחידה

0:01:09.260,0:01:11.630
לאיחודה ושחרורה של ארצו.

0:01:12.400,0:01:15.400
דמיינו אותו בעת כניסת[br]הקומוניסטים לסייגון,

0:01:15.920,0:01:19.400
כשעליו להכיר בכך[br]שכל חייו היו בזבוז מוחלט.

0:01:19.860,0:01:22.400
המלים, ידידותיו משכבר, לועגות לו.

0:01:23.460,0:01:25.400
הוא התבצר בשתיקתו.

0:01:25.990,0:01:28.950
הוא כרע ומת תחת נטל ההיסטוריה.

0:01:29.720,0:01:31.400
זהו סבי.

0:01:33.340,0:01:35.400
מעולם לא זכיתי להכירו.

0:01:37.130,0:01:40.380
אבל חיינו הם הרבה יותר[br]מאשר זכרונותינו.

0:01:40.630,0:01:43.020
סבתי מעולם לא הניחה לי[br]לשכוח את חייו.

0:01:43.740,0:01:46.830
חובתי היתה לא לאפשר[br]שחייו יהיו לשווא,

0:01:47.040,0:01:51.310
והלקח שלמדתי היה שאכן,[br]ההיסטוריה ניסתה למחוץ אותנו,

0:01:51.430,0:01:52.740
אך אנו שרדנו.

0:01:54.180,0:01:55.730
הפיסה הבאה בתצרף

0:01:55.730,0:01:58.000
היא של סירה עם עלות השחר

0:01:58.000,0:02:00.150
המחליקה דומם אל הים.

0:02:00.930,0:02:03.970
אימי, מאי, היתה בת 18[br]כשאביה מת,

0:02:04.470,0:02:06.400
וכבר נשואה דרך שידוך,

0:02:06.740,0:02:08.850
וכבר אם לשתי ילדות קטנות.

0:02:09.680,0:02:12.850
מבחינתה, החיים הצטמצמו למטלה אחת:

0:02:13.310,0:02:14.700
הבריחה של משפחתה

0:02:14.700,0:02:16.400
והחיים החדשים באוסטרליה.

0:02:17.600,0:02:20.620
לא עלה כלל בדעתה[br]שהיא לא תצליח.

0:02:21.820,0:02:24.680
אז אחרי סאגה בת 4 שנים[br]שעולה על כל דמיון,

0:02:24.680,0:02:26.410
החליקה סירה אל הים

0:02:26.410,0:02:28.400
במסווה של סירת-דיג.

0:02:29.570,0:02:31.810
כל המבוגרים הכירו את הסכנות.

0:02:32.570,0:02:34.520
החשש הגדול ביותר[br]היה מפני שודדי-ים,

0:02:34.520,0:02:35.840
אונס ומוות.

0:02:37.480,0:02:39.140
כרוב המבוגרים באותה סירה,

0:02:39.140,0:02:41.830
אימי נשאה עימה בקבוקון רעל.

0:02:42.800,0:02:45.730
אם ניתפס, ראשית אחותי ואני,

0:02:46.070,0:02:48.840
ואחר היא וסבתי,[br]כולנו נשתה את הרעל.

0:02:50.660,0:02:52.710
זכרונותי הראשונים הם מאותה סירה --

0:02:53.490,0:02:55.300
ההלמות הקבועה של המנוע,

0:02:55.300,0:02:57.450
החרטום הטובל בכל גל,

0:02:58.150,0:03:00.310
האופק העצום והריק,

0:03:01.300,0:03:03.900
איני זוכרת את שודדי הים[br]שהגיעו פעמים רבות,

0:03:03.900,0:03:07.130
אך הוטעו ונרתעו מפני תעוזתם[br]של הגברים בסירתנו,

0:03:07.780,0:03:09.920
או את המנוע הגווע[br]ואינו מצליח להתעורר

0:03:09.920,0:03:11.360
במשך שש שעות.

0:03:12.450,0:03:15.020
אך אני זוכרת את אורות[br]אסדת הקידוח

0:03:15.020,0:03:16.380
מול חופי מלזיה

0:03:17.070,0:03:19.850
ואת הגבר הצעיר שקרס ומת --

0:03:19.850,0:03:22.150
המסע הסתיים מאוחר מדי בשבילו --

0:03:23.300,0:03:25.190
ואת התפוח הראשון שטעמתי,

0:03:25.190,0:03:27.260
שניתן לי ע"י הגברים[br]באסדת הקידוח.

0:03:27.760,0:03:30.790
לאף תפוח מאז[br]לא היה אותו הטעם.

0:03:33.370,0:03:37.540
אחרי שלושה חודשים במחנה פליטים[br]נחתנו במלבורן.

0:03:37.540,0:03:39.040
והפיסה הבאה של התצרף

0:03:39.040,0:03:41.690
היא של ארבע נשים[br]משלושה דורות

0:03:41.690,0:03:43.780
שיוצרות יחד חיים חדשים.

0:03:45.300,0:03:47.250
השתקענו בפוטסקריי,

0:03:47.250,0:03:48.790
פרבר של מעמד הפועלים

0:03:48.790,0:03:51.390
שהרכבו הדמוגרפי היה[br]רבדים של מהגרים.

0:03:51.780,0:03:53.750
שלא כמו הפרברים המבוססים[br]של המעמד הבינוני,

0:03:53.750,0:03:55.940
שלא הייתי מודעת לקיומם,

0:03:55.940,0:03:58.770
בפוסטקריי לא היתה[br]כל תחושה של השתייכות.

0:03:59.260,0:04:02.210
הריחות שנישאו מפתחי החנויות[br]היו מכל יתר חלקי העולם.

0:04:02.210,0:04:05.330
ושברי האנגלית המהוססת[br]הוחלפו בין אנשים

0:04:05.330,0:04:07.420
שלהם דבר אחד משותף:

0:04:07.820,0:04:09.650
כולם התחילו מחדש.

0:04:11.180,0:04:13.110
אימי עבדה במשקים חקלאיים

0:04:13.110,0:04:14.660
ואחר בקו ייצור מכוניות,

0:04:14.660,0:04:17.630
שישה ימים בשבוע[br]במשמרות כפולות.

0:04:18.110,0:04:20.189
איכשהו היא מצאה זמן ללמוד אנגלית

0:04:20.189,0:04:22.209
ולהשלים לימודי מחשבים.

0:04:22.969,0:04:24.479
היינו עניות.

0:04:25.199,0:04:27.180
לכל דולר היה שימוש

0:04:27.180,0:04:30.390
וכל הכשרה נוספת באנגלית ובמתמטיקה[br]זכתה לתקציב,

0:04:30.390,0:04:32.430
לא משנה על חשבון מה --

0:04:33.360,0:04:35.530
בדרך כלל על חשבון בגדים חדשים;

0:04:35.900,0:04:38.120
לבשנו תמיד בגדים משומשים.

0:04:38.260,0:04:40.010
שני זוגות גרביים לבית-הספר,

0:04:40.010,0:04:42.530
שכל אחד מהם נועד[br]להסתיר את החורים באחר.

0:04:42.850,0:04:44.540
תלבושת אחידה[br]שהגיעה עד הקרסוליים,

0:04:44.540,0:04:47.030
כי היתה אמורה[br]להספיק לנו לשש שנים.

0:04:48.542,0:04:50.940
ולעתים נדירות נשמעו גם[br]קולות צורמניים:

0:04:51.340,0:04:52.550
"מלוכסנות!"

0:04:52.550,0:04:54.100
ומידי פעם כתובות קיר:

0:04:54.110,0:04:55.480
"אסיאתים הביתה!"

0:04:56.460,0:04:58.170
הביתה לאן?

0:04:58.870,0:05:00.860
משהו התקשח בתוכי.

0:05:01.226,0:05:02.726
הצטברה בי נחישות

0:05:02.726,0:05:06.050
וקול שקט שאמר, "אתעלם מכם."

0:05:07.670,0:05:11.320
אימי, אחותי ואני[br]ישנו באותה המיטה.

0:05:12.300,0:05:14.700
אימי היתה מותשת מידי לילה,

0:05:14.700,0:05:16.830
ובכל זאת סיפרנו זו לזו על יומנו

0:05:16.830,0:05:19.890
והקשבנו לתנועותיה של סבתי[br]כשהתהלכה בבית.

0:05:21.030,0:05:24.180
אימי סבלה מסיוטים[br]מן התקופה בסירה.

0:05:25.310,0:05:28.270
ותפקידי היה להישאר ערה[br]עד שהחלו סיוטיה

0:05:28.270,0:05:29.860
כדי שאוכל להעיר אותה.

0:05:31.920,0:05:33.630
היא פתחה חנות מחשבים

0:05:33.630,0:05:36.630
ואחר למדה קוסמטיקה[br]ופתחה עסק נוסף.

0:05:37.350,0:05:39.090
והנשים הגיעו עם סיפוריהן

0:05:39.090,0:05:41.620
אודות גברים שלא יכלו[br]לעמוד בשינוי בחייהם

0:05:41.880,0:05:43.600
בשל זעמם וחוסר-גמישותם,

0:05:43.600,0:05:46.350
ועל ילדים בעייתיים[br]הלכודים בין שני העולמות.

0:05:46.900,0:05:50.720
חיפשנו מילגות ומממנים,[br]הקמנו מרכזים.

0:05:51.730,0:05:53.400
חייתי בשני עולמות מקבילים.

0:05:53.880,0:05:56.940
באחד, הייתי הסטודנטית האסייאתית המצויה,

0:05:56.940,0:05:59.940
בלתי-מתפשרת בתביעות שהצבתי לעצמי.

0:06:00.620,0:06:03.800
ובשני הייתי לכודה[br]בחיים מלאי סכנות

0:06:03.800,0:06:07.830
ומצולקים באורח טרגי ע"י אלימות,[br]סמים ובידוד חברתי.

0:06:08.700,0:06:10.890
אבל רבים כל-כך זכו[br]לקבל עזרה במרוצת השנים,

0:06:10.890,0:06:13.750
והודות לכך,[br]בשנתי האחרונה כסטודנטית למשפטים,

0:06:13.750,0:06:16.370
נבחרתי ל"אוסטרלית הצעירה של השנה",

0:06:16.370,0:06:20.370
והוטלתי מפיסה אחת של התצרף לאחרת,

0:06:20.370,0:06:22.230
ללא שום התאמה בין הפיסות;

0:06:22.950,0:06:24.980
טאן לי,[br]תושבת אלמונית של פוטסקריי,

0:06:24.980,0:06:28.410
הפכה לטאן לי[br]הפליטה והפעילה החברתית,

0:06:28.560,0:06:31.780
שמוזמנת להרצות במקומות[br]שאת שימעם לא שמעה

0:06:31.780,0:06:35.930
ובבתים שאת עצם קיומם[br]מעולם לא שיערה.

0:06:36.510,0:06:37.970
לא הכרתי את הקודים.

0:06:38.500,0:06:40.720
לא ידעתי איך משתמשים בסכו"ם.

0:06:41.340,0:06:43.630
לא ידעתי איך לדבר על יינות.

0:06:44.020,0:06:46.460
לא ידעתי איך לדבר על שום דבר.

0:06:47.510,0:06:50.820
רציתי לסגת[br]אל חיי השגרה ואל הנוחות

0:06:50.820,0:06:53.390
של הפרבר האפור --

0:06:53.940,0:06:56.660
סבתא, אימא ושתי בנות

0:06:56.660,0:06:59.790
שמסיימות כל יום[br]כפי שעשו כמעט 20 שנה

0:07:00.300,0:07:02.510
כשהן מספרות זו לזו[br]את מאורעות יומן,

0:07:02.870,0:07:04.180
ואחר נרדמות --

0:07:04.180,0:07:06.440
שלושתנו באותה המיטה.

0:07:08.650,0:07:11.010
אמרתי לאימי שלא אוכל לעמוד בכך.

0:07:12.150,0:07:17.240
היא הזכירה לי שכעת אני בגילה,[br]אז, כשעלינו לסירה ההיא.

0:07:18.120,0:07:20.200
"לא" מעולם לא היה בגדר אפשרות.

0:07:21.430,0:07:22.780
"פשוט תעשי את זה," אמרה,

0:07:22.780,0:07:24.470
"ואל תהיי מי שאינך."

0:07:25.630,0:07:28.730
אז הרציתי[br]על אבטלת הצעירים ועל חינוך,

0:07:28.730,0:07:32.430
ועל הזנחת הנדחקים לשוליים[br]וחסרי הזכויות.

0:07:32.430,0:07:34.200
וככל שהרביתי לדבר בגילוי-לב,

0:07:34.200,0:07:37.010
כך הירבו להזמין אותי להרצות.

0:07:37.770,0:07:39.900
פגשתי אנשים מכל אורחות החיים,

0:07:39.900,0:07:42.350
וכה רבים מהם עסקו[br]בדברים האהובים עליהם

0:07:42.350,0:07:44.700
כשהם ממצים את אפשרויותיהם.

0:07:45.060,0:07:47.370
ולמרות שכבר סיימתי את התואר שלי,

0:07:47.370,0:07:51.170
הבנתי שאינני יכולה[br]לשקוע בקריירה משפטית;

0:07:51.170,0:07:53.630
חסרה לי עוד פיסה בתצרף.

0:07:54.330,0:07:56.940
ובה-בעת גם הבנתי

0:07:56.940,0:07:59.050
שזה בסדר, להיות זרה,

0:07:59.570,0:08:01.080
זו שמקרוב באה,

0:08:01.080,0:08:02.530
חדשה בשטח --

0:08:03.050,0:08:04.800
ולא רק שזה בסדר,

0:08:04.800,0:08:06.990
אלא שזה משהו[br]שיש להודות עליו,

0:08:07.230,0:08:09.370
אולי מתנה שנותרה לי מאותה סירה.

0:08:09.850,0:08:14.470
כי להיות אחת מכולם[br]יכול כה בקלות להצר אופקים,

0:08:14.470,0:08:19.080
יכול כה בקלות להביא[br]לקבלת הנחות היסוד הפרובינציאליות.

0:08:19.810,0:08:22.260
עתה כבר התרחקתי מספיק[br]מאזור הנוחות שלי

0:08:22.260,0:08:24.920
כדי לדעת שאכן, העולם מתפרק,

0:08:24.920,0:08:27.090
אך לא כפי שחששתי.

0:08:27.450,0:08:29.760
אפשרויות שבעבר אסור היה[br]להעלות על הדעת

0:08:29.760,0:08:31.520
זכו כעת לעידוד חוצפני.

0:08:31.850,0:08:35.460
היתה כעת אנרגיה,[br]אופטימיזם שאין לרצותו,

0:08:35.640,0:08:38.550
תערובת משונה של ענווה והעזה.

0:08:39.070,0:08:40.790
אז נעניתי לתחושת הבטן.

0:08:40.790,0:08:43.420
קיבצתי סביבי צוות קטן של אנשים

0:08:43.420,0:08:47.260
שבעיניהם התווית "זה בלתי אפשרי"[br]היא אתגר שאין לעמוד בפניו.

0:08:48.290,0:08:50.030
במשך שנה היינו חסרי-פרוטה.

0:08:50.250,0:08:54.000
בסוף כל יום הכנתי סיר מרק ענק[br]וכולנו חלקנו בו.

0:08:54.620,0:08:56.770
עבדנו עד השעות הקטנות של הלילה.

0:08:57.980,0:09:01.980
מרבית רעיונותינו היו מטורפים,[br]אך אחדים מהם היו מבריקים,

0:09:02.260,0:09:03.730
והיתה לנו פריצת-דרך.

0:09:05.390,0:09:09.420
קיבלתי החלטה לעבור לארה"ב[br]אחרי נסיעה אחת בלבד לכאן.

0:09:09.530,0:09:11.100
שוב, תחושת-בטן.

0:09:11.550,0:09:15.800
כעבור שלושה חודשים עברתי לכאן,[br]וההרפתקה נמשכה.

0:09:17.590,0:09:20.970
אך בטרם אסיים[br]הבה ואספר לכם על סבתי.

0:09:21.820,0:09:22.910
היא גדלה בעידן

0:09:22.910,0:09:25.620
שבו הדת של קונפוציוס[br]היתה הנורמה

0:09:25.620,0:09:28.230
והמנדרין המקומי היה האיש החשוב.

0:09:28.870,0:09:31.270
החיים לא השתנו[br]מזה מאות בשנים.

0:09:31.800,0:09:34.530
אביה מת מיד אחרי לידתה.

0:09:35.460,0:09:37.460
אימה גידלה אותה בעצמה.

0:09:38.390,0:09:42.200
בגיל 17 היא הפכה לאשתו השניה[br]של מנדרין אחד,

0:09:42.200,0:09:43.990
ואימו נהגה להכותה.

0:09:44.630,0:09:46.610
כשלא זכתה לשום תמיכה מצד בעלה,

0:09:46.610,0:09:49.200
היא חוללה שערוריה[br]בכך שתבעה אותו לדין

0:09:49.200,0:09:51.440
וייצגה את עצמה כתובעת,

0:09:51.660,0:09:54.430
ושערוריה עוד יותר גדולה[br]כשזכתה במשפט.

0:09:54.430,0:09:55.860
(צחוק)

0:09:55.860,0:09:59.280
(מחיאות כפיים)

0:10:00.130,0:10:02.580
הביטוי "בלתי אפשרי" הוכח כשגוי.

0:10:05.620,0:10:08.520
הייתי במקלחת, בחדר-מלון בסידני

0:10:08.840,0:10:10.310
ברגע פטירתה,

0:10:10.430,0:10:13.460
במרחק 1000 ק"מ משם, במלבורן.

0:10:14.180,0:10:17.700
הבטתי דרך וילון המקלחת[br]וראיתיה עומדת בעבר השני.

0:10:18.290,0:10:20.340
ידעתי שהיא באה להיפרד.

0:10:20.850,0:10:23.230
כעבור רגעים אחדים טילפנה אימי.

0:10:24.400,0:10:27.610
ימים מספר לאחר מכן[br]הלכנו למקדש בודהיסטי בפוטסקריי

0:10:27.610,0:10:29.380
וישבנו סביב ארונה.

0:10:30.010,0:10:33.850
סיפרנו את סיפוריה[br]והבטחנו לה שאנו עדיין איתה.

0:10:34.740,0:10:39.510
בחצות הגיע הנזיר[br]ואמר שעליו לסגור את הארון.

0:10:40.320,0:10:42.980
אימי ביקשה מאיתנו לגעת בידה.

0:10:43.680,0:10:45.040
היא שאלה את הנזיר,

0:10:45.040,0:10:49.930
"איך זה שידה עדיין כה חמה[br]ושאר גופה קר?"

0:10:50.720,0:10:54.050
"זה משום שאתן אוחזות בידה[br]מאז הבוקר," ענה.

0:10:54.600,0:10:56.400
"לא הנחתן לה."

0:10:59.250,0:11:01.760
אם יש במשפחתי איזה חוסן,

0:11:01.760,0:11:03.950
הרי שהוא עובר מאישה לאישה.

0:11:04.290,0:11:06.990
בהינתן מי שהיינו[br]וכיצד עיצבו אותנו החיים,

0:11:07.160,0:11:10.340
אנו יכולות עתה לראות[br]שהגברים שהיו עשויים להיכנס לחיינו

0:11:10.340,0:11:11.850
היו מעכבים אותנו

0:11:12.410,0:11:14.900
והיה לנו קל מדי להרים ידיים.

0:11:15.560,0:11:18.230
עכשיו אני רוצה ללדת את ילדי,

0:11:18.230,0:11:20.000
ואני נזכרת בסירה ההיא.

0:11:20.750,0:11:23.550
מי היה יכול לקוות[br]להשיג את כל זה לבדו?

0:11:23.920,0:11:26.210
ועם זאת אני חוששת[br]מתחושת הפריבילגיה,

0:11:26.210,0:11:27.440
מקלות החיים,

0:11:27.440,0:11:28.850
מתחושת ההשתייכות.

0:11:29.380,0:11:31.650
האם אוכל להעניק להם חרטום-סירה,

0:11:31.650,0:11:33.650
שטובל בעוז בכל גל,

0:11:34.600,0:11:37.190
את הלמות המנוע[br]הבלתי-נטרדת והיציבה,

0:11:37.920,0:11:40.820
את האופק הנרחב[br]שאינו מבטיח דבר?

0:11:42.560,0:11:43.770
אינני יודעת.

0:11:44.330,0:11:45.860
אך אם אוכל להעניק להם זאת

0:11:45.860,0:11:49.250
ועדיין ללוותם בביטחה במסעם,[br]זאת אעשה.

0:11:50.790,0:11:55.200
(מחיאות כפיים)