[מאיה לין: ניו-יורק]

- העניין הוא להיות אקראי,
כך שלא תוכל ליצור שום תבניות,

ואתה תמיד צריך לשנות את המרחק--

לשים זוג אחד קרוב יותר
וזוג אחד רחוק יותר..

[ג'יימס איוורט, עוזר בסטודיו]

אבל עבור האזור הזה,
שזה קצה הנהר וזה צר מאד,

בד"כ מדובר בסיכה אחת,
כך שזה משתנה רק במימד אחד,

אבל לא יכול להיראות בכלל
כאילו יש תבנית.

[לין] בד"כ כשאנשים חווים משהו,
נניח באורך 1,000 ק"מ,

למרות שאתה רואה מפה ותכנית,
החוויה שלך של נתיב מים כלשהו היא מה שאתה מכיר.

קשה מאד להבין אוקיינוס.

קשה מאד להבין נהר.

כי, שוב, הם נוטים
למתוח את גבולותיהם--

הם נוטים להתפרש
לאזורים כה רבים ושונים.