WEBVTT 00:00:01.000 --> 00:00:02.976 שלום. 00:00:03.000 --> 00:00:04.976 אני רוצה להציג בפניכם מישהו. 00:00:05.000 --> 00:00:07.601 זהו ג'ומני. 00:00:07.625 --> 00:00:10.559 זה "ג'וני" אבל מאוית בטעות עם "מ" 00:00:10.583 --> 00:00:11.893 במקרה שתהיתם, 00:00:11.917 --> 00:00:13.393 כי איננו לחלוטין מושלמים. NOTE Paragraph 00:00:13.417 --> 00:00:15.434 ג'ומני הוא חייזר 00:00:15.458 --> 00:00:18.518 שנשלח לכדור הארץ עם משימה לחקור את בני האדם. 00:00:18.542 --> 00:00:22.393 ג'ומני מרגיש אבוד ובודד ורחוק מהבית, 00:00:22.417 --> 00:00:25.643 ואני חושב שכולנו הרגשנו כך. 00:00:25.667 --> 00:00:27.434 או,לפחות אני. 00:00:27.458 --> 00:00:30.434 כתבתי את הסיפור על החייזר הזה ברגע בחיי 00:00:30.458 --> 00:00:32.518 שcu הרגשתי זר במיוחד 00:00:32.542 --> 00:00:35.809 בדיוק עברתי לקיימברידג' והתחלתי את לימודי הדוקטורט ב-MIT, 00:00:35.833 --> 00:00:41.643 והרגשתי מאוים ומבודד ומאוד לא שייך. NOTE Paragraph 00:00:41.667 --> 00:00:43.768 אבל היה לי סוג של חבל הצלה. 00:00:43.792 --> 00:00:48.018 אני כתבתי בדיחות במשך שנים על שנים 00:00:48.042 --> 00:00:50.351 ושיתפתי אותם במדיה החברתית, 00:00:50.375 --> 00:00:53.458 וגיליתי שאני עושה זאת יותר ויותר. NOTE Paragraph 00:00:54.250 --> 00:00:58.309 עבור רבים, האינטרנט יכול להרגיש כמו מקום בודד. 00:00:58.333 --> 00:00:59.643 זה יכול להרגיש כך, 00:00:59.667 --> 00:01:02.434 ריק רחב ואינסופי, 00:01:02.458 --> 00:01:05.667 שבו אתם יכולים תמיד לזעוק אליו אבל אף אחד לא מקשיב. 00:01:06.708 --> 00:01:10.184 למעשה, מצאתי נחמה בדיבור לתוך הריק. 00:01:10.208 --> 00:01:12.643 מצאתי, שעל ידי שיתוף הרגשות שלי עם הריק, 00:01:12.667 --> 00:01:14.917 בסופו של דבר החל הריק לדבר חזרה. 00:01:16.375 --> 00:01:19.809 ומתברר שהריק כלל אינו מרחב בודד ואינסופי, 00:01:19.833 --> 00:01:22.268 אלא מלא בכל מיני אנשים אחרים, 00:01:22.292 --> 00:01:25.601 שגם הם בוהים בו ורוצים שישמעו אותם. 00:01:25.625 --> 00:01:29.393 הרבה דברים רעים נבעו מהמדיה החברתית, 00:01:29.417 --> 00:01:31.268 אני לא מנסה לערער על זה בכלל. 00:01:31.292 --> 00:01:35.184 להיות מקוון בכל בכל רגע נתון זה להרגיש כל כך הרבה עצבות 00:01:35.208 --> 00:01:37.518 וכעס ואלימות. 00:01:37.542 --> 00:01:39.393 זה יכול לגרום להרגשה שזה סוף העולם. 00:01:39.417 --> 00:01:41.268 אולם, בה בעת אני חלוק בדעתי 00:01:41.292 --> 00:01:44.934 כי איני יכול להכחיש את העובדה שכל כך הרבה מחבריי הקרובים 00:01:44.958 --> 00:01:47.583 הם אנשים שפגשתי לראשונה באינטרנט. 00:01:48.458 --> 00:01:51.726 ואני חושב שזה בחלקו כי יש מין אופי וידויי כזה 00:01:51.750 --> 00:01:53.000 למדיה החברתית. 00:01:53.750 --> 00:01:57.643 ניתן להרגיש כאילו אתם כותבים ביומן אישי ואינטימי 00:01:57.667 --> 00:01:59.143 שהוא לגמרי פרטי, 00:01:59.167 --> 00:02:02.434 אבל באותו זמן אתם רוצים שכולם ברחבי העולם יקראו את זה. 00:02:02.458 --> 00:02:05.226 ואני חושב שחלק מזה, השמחה בזה 00:02:05.250 --> 00:02:08.476 היא שאנחנו זוכים לחוות דברים מנקודות מבט של אנשים אחרים 00:02:08.500 --> 00:02:10.559 שהם שונים לגמרי מאיתנו, 00:02:10.583 --> 00:02:12.226 ולפעמים קורה דבר נחמד. NOTE Paragraph 00:02:12.250 --> 00:02:14.226 למשל, כשהצטרפתי לראשונה לטוויטר, 00:02:14.250 --> 00:02:17.101 גיליתי שרבים כל כך מהאנשים שאני עוקב אחריהם 00:02:17.125 --> 00:02:19.809 דיברו על בריאות נפשית והולכים לטיפול 00:02:19.833 --> 00:02:23.226 ללא הסטיגמה, כפי שקורה לעתים קרובות 00:02:23.250 --> 00:02:25.768 כאשר אנו מדברים על נושאים אלה באופן אישי. 00:02:25.792 --> 00:02:29.434 הודות להם, השיחה סביב הבריאות הנפשית הפכה לנורמלית, 00:02:29.458 --> 00:02:32.476 והם עזרו לי להבין שהטיפול הוא משהו 00:02:32.500 --> 00:02:34.101 שיוכל לעזור לי גם כן. NOTE Paragraph 00:02:34.125 --> 00:02:35.934 עבור אנשים רבים, 00:02:35.958 --> 00:02:40.434 זה נשמע כרעיון מפחיד, לדבר על הנושאים האלה 00:02:40.458 --> 00:02:43.351 בפומבי וכל כך בפתיחות באינטרנט. 00:02:43.375 --> 00:02:48.184 אני מרגיש שהרבה אנשים חושבים שמאוד משמעותי ומפחיד 00:02:48.208 --> 00:02:52.351 להיות פעילים באינטרנט אם אינכם עדיין מושלמים ומעוצבים לחלוטין. 00:02:52.375 --> 00:02:55.768 אבל אני חושב שהאינטרנט יכול להיות מקום נהדר שחבל יהיה לא להכיר אותו, 00:02:55.792 --> 00:02:59.768 ואני חושב שאנחנו יכולים להתייחס אליו בהתלהבות, 00:02:59.792 --> 00:03:04.393 כי מבחינתי יש משהו חשוב בשיתוף הפגמים שלכם 00:03:04.417 --> 00:03:07.559 וחוסר הביטחון, והפגיעות שלכם 00:03:07.583 --> 00:03:08.875 עם אנשים אחרים. NOTE Paragraph 00:03:10.083 --> 00:03:11.851 (צחוק) NOTE Paragraph 00:03:11.875 --> 00:03:15.434 כשאנשים משתפים עם אחרים את היותם עצובים או מפחדים 00:03:15.458 --> 00:03:17.143 או בודדים, למשל, 00:03:17.167 --> 00:03:19.309 זה למעשה גורם לי להרגיש פחות בודד, 00:03:19.333 --> 00:03:22.434 לא כי זה גורם לי להיפטר מהבדידות שלי 00:03:22.458 --> 00:03:24.893 אלא, כי זה מראה לי שאני לא היחיד 00:03:24.917 --> 00:03:26.309 שמרגיש בודד. 00:03:26.333 --> 00:03:28.059 וכסופר, וכאמן, 00:03:28.083 --> 00:03:31.726 מאוד חשוב לי להפוך את המצב בו מרגישים פגועים 00:03:31.750 --> 00:03:34.976 לעניין קהילתי, למשהו שאנחנו יכולים לשתף זה עם זה. 00:03:35.000 --> 00:03:37.518 אני נרגש לגבי החצנת הפנימיות, 00:03:37.542 --> 00:03:42.476 כשלוקחים את הרגשות האישיים הבלתי נראים, שאיני יכול לתאר במילים, 00:03:42.500 --> 00:03:45.018 להוציאם לאור ולתת להם מילים, 00:03:45.042 --> 00:03:46.934 ולאחר מכן לשתף אותם עם אנשים אחרים 00:03:46.958 --> 00:03:50.673 בתקווה שזה עשוי לעזור להם למצוא מילים גם לרגשות שלהם. NOTE Paragraph 00:03:50.697 --> 00:03:53.059 אני יודע שזה נשמע כמו דבר גדול, 00:03:53.083 --> 00:03:55.768 אבל בסופו של דבר אני מעוניין לשים את כל הדברים האלה 00:03:55.792 --> 00:03:58.309 בתוך חבילות קטנות ונגישות, 00:03:58.333 --> 00:04:00.976 כי כשאנחנו יכולים להסוות אותם בתוך חבילות קטנות אלו, 00:04:01.000 --> 00:04:03.934 אני חושב שהם יותר נגישים ויותר מהנים. 00:04:03.958 --> 00:04:06.893 ויכולים ביתר קלות לעזור לנו לראות את האנושיות המשותפת שלנו. 00:04:06.917 --> 00:04:09.309 לפעמים זה לובש צורה של סיפור קצר, 00:04:09.333 --> 00:04:12.893 לפעמים זה לובש צורה של ספר איורים חמוד. 00:04:12.917 --> 00:04:14.518 ולפעמים זה לובש צורה 00:04:14.542 --> 00:04:17.017 של בדיחה מטופשת שאני אעלה לאינטרנט. 00:04:17.041 --> 00:04:20.517 לדוגמה, לפני כמה חודשים, פרסמתי רעיון לאפליקציה 00:04:20.541 --> 00:04:22.476 לשירות הולכת-כלבים 00:04:22.500 --> 00:04:25.809 שבה רואים כלב ליד הדלת שלכם ואתם צריכים לצאת מהבית 00:04:25.833 --> 00:04:27.101 וללכת לטיול. NOTE Paragraph 00:04:27.125 --> 00:04:29.000 (צחוק) NOTE Paragraph 00:04:30.333 --> 00:04:32.476 אם יש מפתחי אפליקציות בקהל, 00:04:32.500 --> 00:04:33.958 בבקשה חפשו אותי אחרי השיחה. NOTE Paragraph 00:04:34.875 --> 00:04:38.330 אני גם רוצה לשתף ברשת שאני מרגיש חרדה כל פעם, לגבי שליחת אימייל. 00:04:38.330 --> 00:04:40.344 כשאני חותם על האימיילים שלי "מיטב יכולתי" 00:04:40.344 --> 00:04:42.269 שזה קיצור של "מנסה לעשות כמיטב יכולתי," 00:04:42.269 --> 00:04:45.740 שזה קיצור של "בבקשה אל תשנאו אותי, אני באמת משתדל לעשות כמיטב יכולתי! " NOTE Paragraph 00:04:46.708 --> 00:04:49.150 או התשובה שלי לשאלת שבירת הקרח הקלאסית, 00:04:49.150 --> 00:04:52.319 אילו יכולתי לאכול ארוחת ערב עם אדם כלשהו, חי או מת, הייתי עושה זאת. 00:04:52.319 --> 00:04:53.393 אני מאוד בודד. NOTE Paragraph 00:04:53.417 --> 00:04:55.042 (צחוק) NOTE Paragraph 00:04:57.750 --> 00:05:01.643 ומצאתי שכשאני מעלה דברים כאלה לאינטרנט, 00:05:01.667 --> 00:05:03.101 התגובות מאוד דומות. 00:05:03.125 --> 00:05:04.976 אנשים מתכנסים יחד כדי לשתף צחוק, 00:05:05.000 --> 00:05:06.309 לחלוק את ההרגשה הזו, 00:05:06.333 --> 00:05:08.434 ולאחר מכן גם להתפזר באותה מהירות NOTE Paragraph 00:05:08.458 --> 00:05:10.018 (צחוק) NOTE Paragraph 00:05:10.042 --> 00:05:13.000 כן, משאירים אותי שוב לבד. 00:05:14.250 --> 00:05:18.601 אבל אני חושב לפעמים, שהתכנסויות קטנות אלו יכולות להיות משמעותיות מאד. NOTE Paragraph 00:05:18.625 --> 00:05:21.184 לדוגמה, כאשר סיימתי את בית הספר לארכיטקטורה 00:05:21.208 --> 00:05:22.518 ועברתי לקיימברידג', 00:05:22.542 --> 00:05:24.018 פרסמתי שאלה זו: 00:05:24.042 --> 00:05:26.421 "עם כמה אנשים בחייכם כבר ניהלתם 00:05:26.435 --> 00:05:27.870 את השיחה האחרונה?" 00:05:28.958 --> 00:05:32.768 וחשבתי על ידידיי לשעבר 00:05:32.792 --> 00:05:35.143 שעברו לערים שונות, ואפילו למדינות שונות, 00:05:35.167 --> 00:05:37.976 וכמה קשה יהיה לי לשמור איתם על קשר. 00:05:38.000 --> 00:05:41.226 אבל אנשים אחרים התחילו להגיב ולשתף את החוויות שלהם. 00:05:41.250 --> 00:05:44.393 מישהו דיבר על בן משפחה שהתנתקו ממנו. 00:05:44.417 --> 00:05:47.059 מישהו דיבר על אדם אהוב שנפטר 00:05:47.083 --> 00:05:48.684 במהירות ובאופן בלתי צפוי. 00:05:48.708 --> 00:05:51.143 מישהו אחר דיבר על החברים מבית הספר 00:05:51.167 --> 00:05:52.851 שעברו גם כן למקומות אחרים 00:05:52.875 --> 00:05:55.601 אבל אז משהו ממש נחמד התחיל לקרות. 00:05:55.625 --> 00:05:57.143 במקום רק לענות לי, 00:05:57.167 --> 00:05:59.559 אנשים התחילו לענות זה לזה, 00:05:59.583 --> 00:06:02.893 והתחילו לדבר זה עם זה ולשתף את החוויות שלהם 00:06:02.917 --> 00:06:04.309 ולנחם זה את זה 00:06:04.333 --> 00:06:07.268 ולעודד זה את זה להגיע אל אותו חבר 00:06:07.292 --> 00:06:09.101 שלא דיברו איתו מזה זמן רב 00:06:09.125 --> 00:06:11.726 או לאותו בן משפחה שהתנתקו ממנו. 00:06:11.750 --> 00:06:16.518 ובסופו של דבר, הפכנו למעין מיקרו-קהילה. 00:06:16.542 --> 00:06:19.018 זה הרגיש כמו קבוצת תמיכה שנוצרה 00:06:19.042 --> 00:06:21.643 מכל מיני אנשים שנפגשים יחד. 00:06:21.667 --> 00:06:24.768 ואני חושב שבכל פעם שאנחנו מפרסמים באינטרנט, 00:06:24.792 --> 00:06:26.684 בכל פעם שאנחנו עושים את זה, יש סיכוי 00:06:26.708 --> 00:06:28.851 שמיקרו-קהילות קטנות אלו יוכלו להיווצר. 00:06:28.875 --> 00:06:32.893 יש סיכוי שכל מיני סוגים של אנשים שונים 00:06:32.917 --> 00:06:35.101 יימשכו לקהילה ויתאחדו. 00:06:35.125 --> 00:06:37.393 ולפעמים, דרך כל הטירוף של האינטרנט, 00:06:37.417 --> 00:06:39.625 ניתן למצוא רוח נדיבה. 00:06:41.333 --> 00:06:44.351 לעתים כשקוראים את התגובות 00:06:44.375 --> 00:06:47.851 ואת ההערות ומוצאים תשובה נעימה במיוחד 00:06:47.875 --> 00:06:49.559 או בעלת תובנה או מצחיקה. 00:06:49.583 --> 00:06:52.476 לפעמים כשעוקבים אחרי מישהו 00:06:52.500 --> 00:06:55.226 ולראות שהם כבר עוקבים אחריכם. 00:06:55.250 --> 00:06:58.518 ולפעמים כשמסתכלים על מישהו שאתם מכירים בחיים האמיתיים 00:06:58.542 --> 00:07:01.726 שרואים את הדברים שאתם כותבים והם כותבים 00:07:01.750 --> 00:07:05.059 ומגלים שאתם חולקים כל כך הרבה תחומי עניין 00:07:05.083 --> 00:07:07.268 וזה מקרב אותם יותר אליכם. 00:07:07.292 --> 00:07:09.476 לפעמים, אם יש לכם מזל, 00:07:09.500 --> 00:07:11.458 אתם עשויים לפגוש חייזר אחר. NOTE Paragraph 00:07:12.874 --> 00:07:15.351 [כאשר שני חייזרים מוצאים זה את זה במקום זר, 00:07:15.375 --> 00:07:16.976 זה מרגיש קצת יותר כמו בבית] NOTE Paragraph 00:07:17.000 --> 00:07:19.184 אבל אני מודאג, כי כפי שכולנו יודעים, 00:07:19.208 --> 00:07:22.226 באינטרנט לרוב לא מרגישים כך. 00:07:22.250 --> 00:07:23.976 כולנו יודעים שעל פי רוב, 00:07:24.000 --> 00:07:27.684 יש תחושה שהאינטרנט זה מקום שבו אנו לא מבינים אחד את השני, 00:07:27.708 --> 00:07:31.500 שבו אנו נכנסים להתנצחות אחד עם השני, 00:07:32.583 --> 00:07:37.851 שיש בו סוגים שונים מהומה וצעקות וצווחות 00:07:37.875 --> 00:07:40.184 וישנה הרגשה שיש שם יותר מדי מהכל 00:07:40.208 --> 00:07:41.559 זה מרגיש כמו כאוס, 00:07:41.583 --> 00:07:45.809 ואיננו יודעים איך להסדיר את הדברים הרעים עם הטובים 00:07:45.833 --> 00:07:47.643 כי כפי שאנו יודעים וכפי שראינו, 00:07:47.667 --> 00:07:51.417 החלקים הרעים יכולים ממש לפגוע בנו. 00:07:52.417 --> 00:07:57.476 אני מרגיש שהפלטפורמות בהן אנו משתמשים כדי לאכלס מרחבים מקוונים אלה 00:07:57.500 --> 00:08:00.101 תוכננו בשל בורות או בכוונה 00:08:00.125 --> 00:08:03.893 לאפשר הטרדה וגידופים כדי להפיץ מידע שגוי, 00:08:03.917 --> 00:08:07.601 שיתן במה לאיבה ולדיבורי שנאה ולאלימות הנובעת ממנה, 00:08:07.625 --> 00:08:09.976 ויש תחושה שאף אחת מהפלטפורמות הנוכחיות שלנו 00:08:10.000 --> 00:08:12.083 לא עושות מספיק כדי לטפל ולתקן את זה. NOTE Paragraph 00:08:12.792 --> 00:08:16.476 אבל עדיין, ואולי כנראה למרבה הצער, 00:08:16.500 --> 00:08:20.143 אני עדיין נמשך אל מרחבים מקוונים אלה, כמו רבים אחרים, 00:08:20.167 --> 00:08:24.434 כי לפעמים יש הרגשה שזה המקום בו כל האנשים נמצאים. 00:08:24.458 --> 00:08:26.268 ואני מרגיש מטומטם, 00:08:26.292 --> 00:08:28.393 וטיפש לפעמים, 00:08:28.417 --> 00:08:33.308 בשל הערכת הרגעים הקטנים של קשר אנושי בזמנים כאלה. 00:08:33.332 --> 00:08:35.643 אבל תמיד פעלתי לאור הרעיון הזה 00:08:35.667 --> 00:08:40.518 שרגעים קטנים אלה של אנושיות אינם מיותרים. 00:08:40.542 --> 00:08:42.601 הם בכלל אינם דרך נסיגה מן העולם, 00:08:42.625 --> 00:08:45.476 אלא הסיבות לכך שאנחנו מגיעים למרחבים האלה. 00:08:45.500 --> 00:08:48.667 הם חשובים, חיוניים ומאששים, ונותנים לנו חיים. 00:08:50.333 --> 00:08:53.143 והם מקומות מפלט זעירים כאלה 00:08:53.167 --> 00:08:55.875 שמראים לנו שאנחנו לא בודדים כפי שאנחנו חושבים. 00:08:57.792 --> 00:09:00.601 אז כן, למרות שהחיים רעים וכולם עצובים 00:09:00.625 --> 00:09:03.351 ויום אחד נמות כולנו-- NOTE Paragraph 00:09:03.375 --> 00:09:05.018 [תראו. החיים רעים. כולם עצובים 00:09:05.042 --> 00:09:08.351 כולנו הולכים למות, אבל אני כבר קניתי טירה מתנפחת ומקפיצה 00:09:08.375 --> 00:09:10.309 אז אתם מתכוונים לחלוץ נעליים או לא] NOTE Paragraph 00:09:10.333 --> 00:09:14.893 אני חושב שמטפורית, במקרה הזה, הטירה המתנפחת והמקפיצה 00:09:14.917 --> 00:09:19.792 היא למעשה מערכות היחסים והקשרים שלנו עם אנשים אחרים. NOTE Paragraph 00:09:22.542 --> 00:09:23.851 וכך לילה אחד, 00:09:23.875 --> 00:09:26.976 כשהרגשתי עצוב במיוחד וחסר תקווה לגבי העולם, 00:09:27.000 --> 00:09:29.184 צעקתי אל הריק, 00:09:29.208 --> 00:09:30.518 אל האפלה הבודדה. 00:09:30.542 --> 00:09:33.684 ואמרתי, "בשלב זה, כניסה אל מדיה חברתית 00:09:33.708 --> 00:09:36.684 גורמת לי להרגיש כמו להחזיק יד של מישהו בסוף העולם". 00:09:36.708 --> 00:09:39.184 והפעם, במקום שהריק יגיב, 00:09:39.208 --> 00:09:41.851 היו אלה האנשים שהגיעו, 00:09:41.875 --> 00:09:45.559 שהתחילו לענות לי, ואז התחילו לדבר זה עם זה 00:09:45.583 --> 00:09:48.809 ולאט לאט הקהילה הקטנטנה הזו נוצרה. 00:09:48.833 --> 00:09:50.958 כולם התקבצו יחד כדי להחזיק ידיים. NOTE Paragraph 00:09:51.875 --> 00:09:56.059 ובזמנים מסוכנים ולא בטוחים אלה, 00:09:56.083 --> 00:09:58.184 בתוך כל זה, 00:09:58.208 --> 00:10:02.601 אני חושב שהדבר שעלינו להיאחז בו הוא אנשים אחרים. 00:10:02.625 --> 00:10:07.059 ואני יודע שזה דבר קטן שמורכב מרגעים קטנים, 00:10:07.083 --> 00:10:10.518 אבל אני חושב שזה רסיס אור אחד קטנטן 00:10:10.542 --> 00:10:12.351 בתוך כל החשיכה. NOTE Paragraph 00:10:12.375 --> 00:10:13.643 תודה. NOTE Paragraph 00:10:13.667 --> 00:10:18.184 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:10:18.208 --> 00:10:19.476 תודה. NOTE Paragraph 00:10:19.500 --> 00:10:23.375 (מחיאות כפיים)