1
00:00:21,626 --> 00:00:25,335
אחד הנושאים החמים ביותר
בקורסים ובספרים בימינו,


2
00:00:25,336 --> 00:00:27,417
בכל הקשור לתקשורת מנהיגות,


3
00:00:27,418 --> 00:00:29,958
הוא המושג של נוכחות ניהולית.

4
00:00:29,959 --> 00:00:32,673
מה זה אומר? איך מגדירים את זה?


5
00:00:32,674 --> 00:00:34,336
והאם ניתן ללמד או ללמוד את זה?

6
00:00:35,436 --> 00:00:40,666
המרכז לכשרון חדשנות 
זיהה שלושה רוצחים עיקריים של זה:

7
00:00:40,667 --> 00:00:43,833
הופעה, מיומנויות תקשורת וגרביטאס.

8
00:00:43,834 --> 00:00:47,278
גרביטאס אלה הם דברים כמו "האם 
למילים שלכם יש שיניים?"

9
00:00:48,242 --> 00:00:51,483
"האם אתם מסוגלים לקבל את
ההחלטות הקשות ולדבוק בהן?"

10
00:00:52,375 --> 00:00:54,386
אחד החלקים החסרים

11
00:00:54,387 --> 00:01:00,168
כאשר אתם חושבים על מה שמשולב
באמת בין השורות של מושגים רחבים

12
00:01:00,169 --> 00:01:03,833
כמו מיומנויות תקשורת וגרביטאס

13
00:01:03,834 --> 00:01:06,708
היא נוכחות ניהולית קולית, 
כפי שאני מכנה זאת.

14
00:01:06,709 --> 00:01:08,311
זו החוליה החסרה.


15
00:01:08,312 --> 00:01:11,750
איך אתם נשמעים כשאתם מקבלים
את החלטות קשות אלה?

16
00:01:11,751 --> 00:01:15,960
האם אופן ההעברה מחזק את המסר שלכם
ומבסס את התדמית שאתם רוצים?

17
00:01:16,278 --> 00:01:17,619
או שהוא מערער אותה?

18
00:01:19,459 --> 00:01:23,418
מה קורה אם אני מנסה לנטרל
מצב מתוח ואני אומרת:


19
00:01:23,419 --> 00:01:27,103
"בסדר, כולם פשוט תירגעו עכשיו,
אנחנו צריכים להעריך את המצב מחדש . "


20
00:01:28,918 --> 00:01:32,041
במקרה הגרוע ביותר, אני פשוט מוסיפה
שמן למדורה,


21
00:01:32,042 --> 00:01:35,992
ובמקרה הטוב, תוכלו מאוחר יותר
להציע בעדינות שאעבור לקפה נטול קפאין.

22
00:01:38,834 --> 00:01:40,666
זה על האופן בו אנו מתחברים.

23
00:01:40,667 --> 00:01:43,041
אני בסופו של דבר עובדת 
הרבה עם אנשים

24
00:01:43,042 --> 00:01:46,960
שמתכוננים למצגות
ולמסיבות עיתונאים,


25
00:01:46,961 --> 00:01:48,981
והם מצהירים הצהרות כמו:


26
00:01:48,982 --> 00:01:50,732
"אנחנו מאוד נלהבים


27
00:01:50,733 --> 00:01:54,809
לסייע לילדים ולשפר את איכות בתי
הספר שלנו."

28
00:01:54,810 --> 00:01:58,966
ואני חושבת לעצמי: "באמת?
מכיוון שאתם הייתם יכולים לעבוד עליי. "

29
00:01:59,899 --> 00:02:04,284
יש טענה של תשוקה,
אבל אין ראיות לכך.


30
00:02:05,209 --> 00:02:06,668
הבעיה היא בניתוק


31
00:02:06,669 --> 00:02:10,604
בין בחירת המילים והביצוע שלהם,
ההעברה שלהם.

32
00:02:10,606 --> 00:02:13,236
וזה יוצר בעיה של אמינות.

33
00:02:13,906 --> 00:02:19,416
כעת, יש מחקר היסטורי ומכונן
שהתבונן על רגשות ועמדות


34
00:02:19,417 --> 00:02:23,291
כתוצאה מהעקביות
או מאי ההתאמה


35
00:02:23,292 --> 00:02:26,371
בסממני הודעות מילוליים ולא מילוליים.

36
00:02:26,372 --> 00:02:27,715
ומה שהם גילו היה

37
00:02:27,716 --> 00:02:30,125
שכאשר הם מבקשים מאנשים
להעריך את הדוברים

38
00:02:30,126 --> 00:02:34,583
עד כמה, נראה להם, שהדובר
נשמע אמין, או לא

39
00:02:34,584 --> 00:02:40,249
38% מהערכה זו היו מבוססים
על הטונאליות של קולו של הדובר.

40
00:02:40,250 --> 00:02:45,380
הטונאליות היא משהו כמו העליות
והירידות בדפוסי האינטונציה שלכם.


41
00:02:46,164 --> 00:02:50,529
בניגוד לכך, רק 7% מהחלטות אלה


42
00:02:50,576 --> 00:02:53,802
היו מבוססות על המילים שהדוברים בחרו,

43
00:02:53,803 --> 00:02:57,815
ו-55% האחרים הסתכלו 
על סממנים לא מילוליים,


44
00:02:57,816 --> 00:03:03,666
שהיו מבוססים על סממנים לא מילוליים
כמו היציבה שלכם, קשר עין שלכם, וכו '


45
00:03:03,667 --> 00:03:04,898
כעת, זהו מחקר.

46
00:03:04,899 --> 00:03:07,908
אנחנו חייבים להיות זהירים כי רבים 
אוהבים לצטט את זה לא-נכון.

47
00:03:07,909 --> 00:03:10,270
ותשמעו אנשים שמצהירים הרבה הצהרות

48
00:03:10,271 --> 00:03:13,383
כמו: "טוב, כידוע, 55% מכל תקשורת
הם בלתי מילוליים."

49
00:03:14,117 --> 00:03:17,680
זה לא מדוייק וזה לא מה 
שהמחקר דיבר עליו.

50
00:03:17,681 --> 00:03:20,020
אבל מה שאנחנו יכולים לקחת 
ממחקר זה,

51
00:03:20,021 --> 00:03:22,070
ומהרבה מחקרים שנעשו מאוחר יותר בתחום זה

52
00:03:22,071 --> 00:03:24,037
זו החשיבות שיש בלהישמע אמין.

53
00:03:24,626 --> 00:03:26,751
כעת, ארצה שתחשבו על זה

54
00:03:26,752 --> 00:03:31,248
בהקשר של האופן בו אתם עצמכם
מתכוננים לאיזושהי פרזנטציה.

55
00:03:31,959 --> 00:03:35,335
האם אתם משקיעים 38% מזמנכם
בעבודה על אופן מסירת הדברים שלכם?

56
00:03:36,684 --> 00:03:38,172
אם הינכם כמו רוב האנשים,

57
00:03:38,252 --> 00:03:41,277
כנראה שתבלו את רוב הזמן, אם לא
את כולו,

58
00:03:41,278 --> 00:03:46,153
בעבודה על התוכן שלכם, ראשי הפרקים
התסריט, שקופיות הפאורפוינט שלכם,

59
00:03:46,154 --> 00:03:49,209
כדי לוודא שיש לכם גרפיקה 
מגניבה וכמה אנימציות מדהימות,

60
00:03:49,210 --> 00:03:52,833
גורסים את הנתונים שלכם לתוך 
הגליונות האלקטרוניים שלכם.

61
00:03:52,834 --> 00:03:54,825
אבל אז, אחרי כל העבודה הזאת,

62
00:03:54,826 --> 00:03:58,794
אנחנו איכשהו מאלתרים זאת 
בתקווה שזה יהיה מספיק טוב.

63
00:03:58,795 --> 00:04:01,991
ובסופו של דבר זה פשוט חלש יחסית,

64
00:04:01,992 --> 00:04:05,833
וזה יכול לערער הן את מטרותיכם 
המיידיות ואת היעדים,

65
00:04:05,834 --> 00:04:08,798
כמו גם את הדימוי והמוניטין שלכם
לטווח הארוך.

66
00:04:09,631 --> 00:04:12,905
העובדה היא, שאם אתם רוצים
להראות כמנהיגים,

67
00:04:13,004 --> 00:04:14,552
עליכם להישמע כמנהיגים.

68
00:04:15,343 --> 00:04:17,942
עליכם להפגין נוכחות ניהולית קולית.

69
00:04:19,906 --> 00:04:24,161
עכשיו, חלק מנוכחות ניהולית קולית

70
00:04:24,162 --> 00:04:28,372
הוא היכולת לקרוא קהל
ולזהות את סוג האדם

71
00:04:28,373 --> 00:04:31,996
שממנו הם יהיה הכי פתוחים לקבל
את המסר שלכם,

72
00:04:31,997 --> 00:04:35,720
ואז לנסות להבין כיצד סוג זה של
אדם יישמע.

73
00:04:38,059 --> 00:04:41,794
עכשיו, במידה מסוימת, כולנו נולדים
עם הקול שיש לנו,

74
00:04:41,795 --> 00:04:44,877
אבל יש לנו הרבה שליטה
על האופן בו אנו משתמשים בו.


75
00:04:44,878 --> 00:04:47,126
מרגרט תאצ'ר היא
דוגמא מצוינת לכך.


76
00:04:47,127 --> 00:04:49,625
היא הייתה האישה הראשונה
בפרלמנט בריטי,


77
00:04:49,626 --> 00:04:52,709
והיא ספגה הרבה לעג ממתנגדיה

78
00:04:52,710 --> 00:04:56,987
עם ביטויים כמו: "חושבני שהליידי 
צווחת יותר מדי"


79
00:04:56,988 --> 00:05:00,188
משום שכשהיא התלהבה בנקודות מסוימות בטענתה,


80
00:05:00,189 --> 00:05:03,055
קולה עלה גבוה ונעשה צורם למדי.

81
00:05:03,056 --> 00:05:05,625
לכן, כאשר היא החליטה
לרוץ לראשות ממשלה,


82
00:05:05,626 --> 00:05:08,534
היא עבדה עם מורה
מהתיאטרון הלאומי

83
00:05:08,535 --> 00:05:12,901
שעזר לה להנמיך את גובה הצליל
במטרה להישמע סמכותית יותר.

84
00:05:12,902 --> 00:05:14,546
וזה באמת חשוב


85
00:05:14,547 --> 00:05:18,468
כי לקול יש השפעות קוגניטיבית
ורגשיות על השומע.


86
00:05:19,344 --> 00:05:20,908
בואו ונתחיל עם הקוגניטיבית

87
00:05:22,132 --> 00:05:26,875
דברנו על הטונאליות, 38% אלה,
העליות והמורדות בקול שלכם.


88
00:05:26,876 --> 00:05:28,654
ואם אנחנו משתמשים בזה 
באופן אסטרטגי,


89
00:05:28,655 --> 00:05:30,979
אנו יכולים למעשה לעזור למאזין להתמקד


90
00:05:30,980 --> 00:05:33,709
על המילים החשובות ביותר
והחלקים החשובים של המסר


91
00:05:33,710 --> 00:05:36,036
מה שמקל על אופן העיבוד 


92
00:05:36,037 --> 00:05:39,387
ועוזר להם להבין ולזכור באופן פוטנציאלי
את מה שאנחנו אומרים

93
00:05:39,388 --> 00:05:41,551
ויכולה להיות לזה השפעה משכנעת.

94
00:05:43,708 --> 00:05:45,458
כאשר אנו מקשיבים לנאום,

95
00:05:45,459 --> 00:05:48,668
אנו מעבדים אותו במה שמכונה
יחידות טון או נתחים.

96
00:05:48,669 --> 00:05:53,708
ואנחנו מתחילים קודם כל על ידי 
התקבעות על דפוס האינטונציה

97
00:05:53,709 --> 00:05:57,978
ועיגון מה שאנו מקשיבים לו עד למקום 
הפסגות הגבוהות האלו,

98
00:05:59,083 --> 00:06:00,442
ולאחר מכן, במידת הצורך,

99
00:06:00,443 --> 00:06:05,708
אנו מאפשרים לדמיוננו להשלים
את כל מה שעשוי להיות בעומקי הקול הנמוכים.

100
00:06:05,709 --> 00:06:09,249
דוגמא לכך היא במילות של שיר.


101
00:06:09,250 --> 00:06:10,719
כולנו היינו במצב הזה

102
00:06:10,720 --> 00:06:13,343
שזימרנו עם השיר האהוב עלינו

103
00:06:13,344 --> 00:06:17,963
ולפתע הבנו, או שמישהו אולי מציין 
לא כל כך בנימוס

104
00:06:17,964 --> 00:06:20,620
ששרנו לא נכון את המילים.

105
00:06:20,835 --> 00:06:21,994
הייתם במצב כזה פעם?

106
00:06:22,805 --> 00:06:24,065
הרבה הנהונים.

107
00:06:24,755 --> 00:06:26,144
יש שיר קלאסי,


108
00:06:26,240 --> 00:06:28,460
"איזה עולם נפלא" של לואי 
ארמסטרונג.

109
00:06:29,023 --> 00:06:30,600
אני חושבת שכל אחד מכיר אותו.

110
00:06:30,689 --> 00:06:32,759
ובו ישנה שורה שמדברת על:

111
00:06:32,784 --> 00:06:36,014
"היום הבהיר והמבורך והלילה האפל
והמקודש."

112
00:06:36,528 --> 00:06:39,579
אבל כשהייתי ילדה חשבתי 
שהשורה אומרת:

113
00:06:39,580 --> 00:06:42,955
"היום הבהיר והמבורך
והכלבים אומרים לילה טוב."

114
00:06:42,956 --> 00:06:44,331
(צחוק)

115
00:06:44,332 --> 00:06:46,710
עכשיו, האם זה איכשהו הגיוני?

116
00:06:46,711 --> 00:06:50,251
לא, אבל קיבלתי את זה, בין השאר
משום שבראש ובראשונה,

117
00:06:50,252 --> 00:06:55,625
זה תואם את דפוסי האינטונציה
האלה וגם תואם את פסגות גובה הצליל,

118
00:06:55,626 --> 00:06:58,501
את התנועות, את ההברות 
שנמצאות בפסגה.

119
00:06:58,502 --> 00:07:00,662
ואז, בחלקים שהיו פחות בולטים,

120
00:07:00,663 --> 00:07:03,875
שהיו פחות מודגשים, בעמקים של 
גובה הצליל,

121
00:07:03,876 --> 00:07:05,574
הרשיתי לעצמי להמציא את השאר.

122
00:07:06,626 --> 00:07:10,209
זה גם מסביר מדוע נואמים אפקטיביים, 
כאשר הם מדברים,

123
00:07:10,210 --> 00:07:13,887
ידגישו את המילים החשובות ביותר
עם גובה צליל גבוה יותר.

124
00:07:14,876 --> 00:07:17,227
כעת, טונאליות, אם אנו משתמשים בה 
באופן אסטרטגי,

125
00:07:17,228 --> 00:07:20,374
יכולה להיות לה השפעה טובה על הרושם
הראשון שאנו משאירים

126
00:07:20,375 --> 00:07:23,316
בנסיון לבסס את עצמנו כמנהיגים

127
00:07:23,317 --> 00:07:25,038
מהרגע שאנו פוגשים מישהו.

128
00:07:25,673 --> 00:07:27,291
זה ממש חשוב, כמובן,

129
00:07:27,292 --> 00:07:31,333
להשאיר רושם ראשוני חזק, בלתי נשכח.

130
00:07:31,334 --> 00:07:33,645
אבל זה קשה
כאשר הרבה אנשים מרגישים


131
00:07:33,646 --> 00:07:36,393
שהם אינם טובים אפילו
בלזכור שמות של אנשים.

132
00:07:36,394 --> 00:07:37,837
האם אי פעם אתם מרגישים כך?

133
00:07:37,838 --> 00:07:41,087
טוב, אני עומדת לפטור אותכם בערך 
ממחצית מהאשמה הזו.


134
00:07:41,619 --> 00:07:45,048
וזה בגלל שרוב האנשים
כשהם מציגים את עצמם בפניכם,


135
00:07:45,049 --> 00:07:47,576
הם מבטאים לא נכון את השמות שלהם.

136
00:07:49,103 --> 00:07:50,985
טוב, ובכן, אולי לא באופן שגוי 
מבחינה טכנית 


137
00:07:50,986 --> 00:07:55,535
אבל הם מבטאים אותם תוך שימוש
בקצב ודפוס אינטונציה

138
00:07:55,536 --> 00:07:59,238
שמקשה עליכם להבין מה הם אומרים.

139
00:08:00,627 --> 00:08:03,725
ואגב, אני פוטרת אותכם רק ממחצית 
האשמה

140
00:08:03,726 --> 00:08:05,369
משום שבמחצית השנייה של הזמן

141
00:08:05,370 --> 00:08:08,287
אתם הם אלה שמציגים את עצמכם
בפני מישהו אחר.

142
00:08:08,288 --> 00:08:11,875
לכן, אם אני רוצה לדעת שאני מציגה 
את עצמי

143
00:08:11,876 --> 00:08:15,248
ועוזרת למאזין באמת להבין את שמי,

144
00:08:15,249 --> 00:08:16,998
ועל ידי הבנה

145
00:08:16,999 --> 00:08:20,043
יש תקווה שהם יוכלו לזכור אותו,
ועל ידי כך יזכרו אותי,

146
00:08:20,044 --> 00:08:22,791
אני רוצה להתחיל כשאני נותנת לקול
שלי לעלות,

147
00:08:22,792 --> 00:08:27,167
למעלה כך, בשמכם הפרטי, כאילו כדי
לומר, "אני לא סיימתי עדיין,"

148
00:08:27,168 --> 00:08:30,166
ואז, בגובה, תהיה לנו הפסקה קטנה,

149
00:08:30,167 --> 00:08:35,500
הפסקה קטנה זו שתאפשר להפוגת קול 
לציין גבול מילה,

150
00:08:35,501 --> 00:08:39,543
ואז, בשם המשפחה שלנו, נרצה להנמיך,
נאפשר לקול לרדת,

151
00:08:39,544 --> 00:08:41,650
כאילו לומר, "וכעת סיימתי,"

152
00:08:41,650 --> 00:08:44,159
כאילו שאתם שמים 
נקודת מיקום קטנה בסוף.

153
00:08:44,898 --> 00:08:47,875
אז במקום לטשטש את האופן בו
אתם מציגים את עצמכם,

154
00:08:47,876 --> 00:08:50,794
כמו, "הי, שמי לורה סיקולה"
ובלה, בלה, בלה,

155
00:08:50,795 --> 00:08:54,042
אני רוצה להתמקד ולעזור 
למאזין להבין,

156
00:08:54,043 --> 00:08:58,360
וכך, אעשה כל שביכולתי לומר להם, "הי
שמי הוא לורה סיקולה."

157
00:08:59,328 --> 00:09:02,882
ותהיו מופתעים מההבדל שאסטרטגיה
טונאלית זו יכולה לעשות

158
00:09:02,883 --> 00:09:04,565
אפילו במשהו כל כך קטן.

159
00:09:06,083 --> 00:09:09,673
כמובן, שאם אנו משתמשים באינטונציה
שלנו באופן אקראי,

160
00:09:09,674 --> 00:09:11,990
ושמים זאת במקום הלא נכון,

161
00:09:11,991 --> 00:09:14,596
אנו יכולים לקבל את האפקט ההפוך.

162
00:09:14,597 --> 00:09:17,833
אנו יכולים להסיט את תשומת לבו 
של המאזין ממה שהכי חשוב,

163
00:09:17,834 --> 00:09:21,030
ולהקשות עליהם לעבד את מה שאנחנו
אומרים.

164
00:09:21,725 --> 00:09:26,122
ואחת מהדוגמאות הנפוצות ביותר, ולדעתי 
אחת מהמעצבנות,

165
00:09:26,123 --> 00:09:29,267
שהופכת להיות רווחת בחברה בימינו

166
00:09:29,268 --> 00:09:31,336
זו התופעה שנקראת "אפ-ספיק,"
(דיבור עולה)

167
00:09:31,337 --> 00:09:36,124
הידועה גם כ"אפ-טוק", או יותר
מבחינה טכנית כסיומת שמתרוממת לגובה.

168
00:09:36,125 --> 00:09:38,699
וזה הדפוס
שבו אנשים, מדברים


169
00:09:38,700 --> 00:09:40,929
ונוהגים להוסיף טונים דמויי שאלה

170
00:09:40,930 --> 00:09:43,288
בסיומת של כל הביטויים והמשפטים
שלהם,

171
00:09:43,289 --> 00:09:45,105
"אתם יודעים" כאילו הם מציעים

172
00:09:45,106 --> 00:09:46,908
צרורות של "אוקיי", ו"נכון" קטנים,

173
00:09:46,933 --> 00:09:48,138
בזה אחר זה,

174
00:09:48,139 --> 00:09:50,450
כאילו יש סוג של חוסר ביטחון עמוק


175
00:09:50,451 --> 00:09:52,658
וצורך פתולוגי באימות קבוע?

176
00:09:52,659 --> 00:09:54,348
(צחוק)

177
00:09:54,349 --> 00:09:55,499
אתם יודעים?

178
00:09:58,909 --> 00:10:02,981
הבעיה בדיבור כזה היא
שמה שבסופו של דבר הופך מודגש

179
00:10:02,982 --> 00:10:06,299
הוא רק מה שבאופן אקראי נופל
בסופו של המשפט.


180
00:10:06,790 --> 00:10:09,579
זה לא עוזר לאף אחד לעבד את מה 
שאתם אומרים.

181
00:10:09,580 --> 00:10:14,041
ועלייה מתנגנת מונוטונית זו שוב ושוב
יכולה להיות די מהפנטת

182
00:10:14,042 --> 00:10:16,255
וכך, לאחר זמן מה אנחנו 
לא באמת יודעים

183
00:10:16,256 --> 00:10:19,659
אם הקהל בכלל מקשיב למשהו
ממה שאנו אומרים, שלא לדבר על מה.

184
00:10:21,365 --> 00:10:23,310
אגב, אני צריכה גם לציין

185
00:10:23,311 --> 00:10:26,730
שזה לא רק סוג סגנון של"פרחה",

186
00:10:26,731 --> 00:10:28,881
כפי שנראה שהרבה אנשים 
מייחסים לו אותו.

187
00:10:28,882 --> 00:10:31,765
בימינו יותר ויותר, פשע ווקאלי זה
כלפי האנושות

188
00:10:31,766 --> 00:10:35,151
מתבצע על ידי גברים ונשים, 
זקנים וצעירים,

189
00:10:35,152 --> 00:10:37,363
משכילים מאד ופחות משכילים.

190
00:10:37,392 --> 00:10:40,053
אז מזל טוב חברים, סגרתם את 
הפער המגדרי.

191
00:10:40,078 --> 00:10:41,271
ממש דרך להנהיג!

192
00:10:41,296 --> 00:10:42,374
(צחוק)

193
00:10:43,748 --> 00:10:47,740
אז משם, אחד מהנושאים האחרים

194
00:10:47,765 --> 00:10:50,928
הוא שכאשר אנשים,
כמובן, שומעים "אפ-ספיק"

195
00:10:50,929 --> 00:10:55,124
הם נוטים שתהיה להם תגובה שלילית
ואפילו תגובה מהבטן.

196
00:10:55,125 --> 00:10:59,082
זו לא רק אנטי תזה של סמכות קולית,

197
00:10:59,083 --> 00:11:02,923
זה כמעט כמו המקבילה של 
תלתול שיער עצבני

198
00:11:04,501 --> 00:11:06,751
לכן, כאשר לאנשים
יש תגובה מהבטן,

199
00:11:06,752 --> 00:11:11,158
זה יביא אותנו עכשיו לדבר על
ההשפעות הרגשיות של הקול

200
00:11:12,918 --> 00:11:16,843
בואו ונתחיל עם חשיבה על אנשים 
מסוימים שיש להם קולות ממש ברורים.

201
00:11:18,132 --> 00:11:19,917
נתחיל עם ג'יימס ארל ג'ונס

202
00:11:19,918 --> 00:11:23,033
שידוע אולי בעיקר כקולו האיקוני 
של דארת ויידר.

203
00:11:23,586 --> 00:11:28,532
כעת, לדעתי, עם קול הבס העמוק העשיר
הזה שיש לו,

204
00:11:28,533 --> 00:11:31,725
הוא יוכל לקרוא את רשימת החומרים 
המרכיבים שמאחורי בקבוק שמפו

205
00:11:31,726 --> 00:11:33,286
וזה יישמע כמו שירה.

206
00:11:34,334 --> 00:11:36,955
אבל הוא כנראה
לא היה כה מוצלח


207
00:11:36,956 --> 00:11:40,292
לו היה מנסה לשחק את תפקידו של
אלמו ברחוב סומסום.

208
00:11:40,293 --> 00:11:41,609
(צחוק)

209
00:11:43,959 --> 00:11:47,249
מה לגבי מישהי כמו פראן דרשר


210
00:11:47,250 --> 00:11:53,472
עם הקול הבכייני המאנפף, שאי אפשר
לטעות בו, היישר מקווינס, ניו יורק?

211
00:11:54,000 --> 00:11:56,249
היא הייתה מצוינת בטלוויזיה כנני,


212
00:11:56,250 --> 00:11:59,821
אבל היא כנראה תהיה
פחות מוצלחת כדארת ויידר.

213
00:12:00,858 --> 00:12:04,043
האם אתם יכולים לדמיין אותה עומדת 
מעל לוק סקייווקר ואומרת,

214
00:12:04,044 --> 00:12:06,661
"לוק, אני אביך!".

215
00:12:06,662 --> 00:12:09,012
(צחוק)


216
00:12:10,239 --> 00:12:12,326
זה פשוט כל כך לא עובד!

217
00:12:14,125 --> 00:12:17,124
זה קול גדול לאתנחתא קומית

218
00:12:17,125 --> 00:12:20,542
אבל זה לא הקול שבהכרח 
אתם רוצים לפגוש

219
00:12:20,543 --> 00:12:22,807
כשאתם מחפשים מנהל לוויות.

220
00:12:24,037 --> 00:12:25,689
זה הכל עניין של הקשר.

221
00:12:25,709 --> 00:12:30,567
בהקשר של לוויה אתם מחפשים מישהו
שנשמע סימפתטי,

222
00:12:30,568 --> 00:12:34,229
שנשמע חומל, שנשמע כמו מי שאתם
יכולים לסמוך עליו

223
00:12:34,230 --> 00:12:38,730
לדאוג לכם ולמשפחתכם בזמן שיש לכם 
את הצורך הרגשי הגדול ביותר

224
00:12:40,230 --> 00:12:41,436
והבעיה היא,

225
00:12:41,499 --> 00:12:45,500
שכאשר אנו מוצאים מישהו
עם קול שלא נעים לנו לשמוע

226
00:12:45,501 --> 00:12:49,441
או איכשהו נראה שחסרים לו המאפיינים

227
00:12:49,442 --> 00:12:53,401
של סוג האדם אותו אנו מחפשים, 
-אינו נשמע כאותו אדם.

228
00:12:53,402 --> 00:12:54,913
אנו יכולים לכוון אותו החוצה.

229
00:12:54,918 --> 00:12:56,642
אנו יכולים איכשהו לכבות אותו,

230
00:12:56,643 --> 00:12:59,295
ואיננו רוצים אפילו לשמוע את יתרת המסר,

231
00:12:59,296 --> 00:13:01,619
לא משנה עד כמה המידע הוא חשוב.

232
00:13:01,620 --> 00:13:06,135
שלא במודע, אנו באמת רוצים שקולו 
של הדובר יהיה תואם למסר.

233
00:13:07,028 --> 00:13:10,160
עכשיו, האם זה אומר שניהול נוכחות
קולית משמעה עניין של משחק?

234
00:13:10,161 --> 00:13:12,668
לא, להיפך, זה ההיפך הגמור.

235
00:13:12,669 --> 00:13:15,959
עליכם להיות אוטנטיים, 
עליכם להיות עצמכם.

236
00:13:15,967 --> 00:13:17,875
אבל המפתח הוא לזהות

237
00:13:17,876 --> 00:13:22,160
אילו חלקים של אישיותכם 
צריכים לזרוח החוצה ברגע מסוים

238
00:13:22,161 --> 00:13:25,429
וכיצד להעביר זאת באמצעות קולכם
וסגנון הדיבור שלכם.

239
00:13:26,818 --> 00:13:28,883
עכשיו, אתם מקשיבים לי כאן היום


240
00:13:28,884 --> 00:13:33,098
בין השאר משום שהאופן בו אני מציגה
את הדברים בפניכם נראית לכם הגיונית.

241
00:13:33,099 --> 00:13:36,860
ותואמת את הציפיות שלכם לאופן שבו
מרצה ב-TED צריך להישמע.

242
00:13:37,773 --> 00:13:42,079
אבל איני יכולה להשתמש באותו סגנון 
דיבור כשאני מדברת אל אחייני בן ה-3.

243
00:13:43,845 --> 00:13:47,625
הוא יתפלא מה קורה לדודה לורה כי אינני
נשמעת כיפית יותר,

244
00:13:47,650 --> 00:13:49,618
והוא כנראה יפסיק לשחק איתי.

245
00:13:49,718 --> 00:13:51,844
אבל בה בעת אינני יכולה לבוא לכאן היום

246
00:13:51,844 --> 00:13:54,321
ולדבר אליכם באותו אופן שאני מדברת אליו.

247
00:13:55,015 --> 00:13:56,910
האם תוכלו לדמיין אם פתחתי 
כשאני אומרת:

248
00:13:56,911 --> 00:13:58,689
"הי כולם, יש לי רעיון גדול!


249
00:13:58,714 --> 00:14:00,954
בואו ונדבר על ניהול נוכחות קולית!"

250
00:14:00,954 --> 00:14:01,954
(צחוק)

251
00:14:02,158 --> 00:14:05,263
תחשבו כמו," את צוחקת עלינו? 
מי המטורפת הזו?

252
00:14:05,264 --> 00:14:09,333
מה כבר היא יכולה לדעת
על מנהיגות או ניהול כלשהו?

253
00:14:09,334 --> 00:14:11,625
ולצורך העניין, מי הזמין אותה?"

254
00:14:11,626 --> 00:14:13,404
ודרך אגב, אלה היו הם.

255
00:14:13,429 --> 00:14:14,562
(צחוק)

256
00:14:15,824 --> 00:14:19,435
אני קוראת לזה " הפעלת הקול 
הפריזמתי שלכם."

257
00:14:21,099 --> 00:14:23,583
בסופו של דבר אני לא משחקת

258
00:14:23,584 --> 00:14:25,543
זה רק עניין של זיהוי

259
00:14:25,544 --> 00:14:30,766
ומודעות לצרכים השונים
והציפיות השונות של שני הקהלים.

260
00:14:30,767 --> 00:14:33,501
ואז לזהות אילו חלקים מהאישיות שלי

261
00:14:33,502 --> 00:14:35,835
אני רוצה להעביר אליכם וכיצד,

262
00:14:35,836 --> 00:14:38,139
במטרה להבטיח את הפתיחות שלכם
למסר שלי.

263
00:14:39,389 --> 00:14:43,875
ובכל הנוגע לרעיון הגדול, למטפורה, 
לקול הפריזמתי

264
00:14:43,876 --> 00:14:48,818
במובנים רבים, באותה דרך שאור לבן 
עובר דרך פריזמה

265
00:14:48,819 --> 00:14:53,131
ונשבר לכל צבעי הקשת 
שמרכיבים את האור הלבן,

266
00:14:53,132 --> 00:14:55,458
כשהאור הלבן של אישיותכם

267
00:14:55,459 --> 00:14:58,374
עובר דרך הפריזמה של הקשרי מצב מסוימים,

268
00:14:58,375 --> 00:15:01,386
עליכם להסתכל על כל הצבעים הזמינים,

269
00:15:01,387 --> 00:15:03,687
כל החלקים השונים של אישיותכם,

270
00:15:03,688 --> 00:15:08,041
ולהחליט איזה מהם אתם צריכים 
להדגיש ברגע מסוים וכיצד.

271
00:15:08,042 --> 00:15:11,700
במטרה להיות יותר אפקטיבי
ומתאים לאותו רגע.

272
00:15:12,667 --> 00:15:15,418
ואם אתם יכולים להבין
כיצד לעשות זאת בהצלחה,

273
00:15:15,419 --> 00:15:19,676
אז תוכלו ליצור קול מנהיגותי,
ייחודי, ואוטנטי משלכם

274
00:15:20,252 --> 00:15:21,646
תודה.

275
00:15:21,647 --> 00:15:24,081
(מחיאות כפיים)