WEBVTT 00:00:00.000 --> 00:00:03.561 רציתי לדבר איתכם על, 00:00:03.561 --> 00:00:07.122 או לחלוק איתכם, גישה פורצת דרך 00:00:07.122 --> 00:00:10.464 לניהול פריטים במלאי בתוך מחסן. 00:00:10.464 --> 00:00:13.022 אנחנו מדברים על סביבת איסוף, אריזה ושילוח. NOTE Paragraph 00:00:13.022 --> 00:00:15.845 אז כרמז, 00:00:15.845 --> 00:00:19.998 הפתרון הזה כולל מאות רובוטים ניידים, 00:00:19.998 --> 00:00:22.422 לפעמים אלפי רובוטים ניידים, 00:00:22.422 --> 00:00:25.020 שנעים בתוך המחסן. ואני אגיע לפתרון. 00:00:25.020 --> 00:00:26.240 אבל לרגע, רק חשבו 00:00:26.240 --> 00:00:28.766 על הפעם האחרונה שהזמנתם משהו ברשת. 00:00:28.766 --> 00:00:30.830 ישבתם על הספה 00:00:30.830 --> 00:00:34.890 והחלטתם שאתם ממש חייבים את החולצה האדומה הזו. 00:00:34.890 --> 00:00:37.186 אז -- קליק!-- אתם שמים אותה בעגלת הקניות שלכם. 00:00:37.186 --> 00:00:39.084 ואז אתם מחליטים שזוג מכנסיים ירוקים 00:00:39.084 --> 00:00:40.982 נראים גם ממש טוב -- קליק! 00:00:40.982 --> 00:00:42.882 ואולי זוג נעליים כחולות -- קליק! 00:00:42.882 --> 00:00:44.932 אז בנקודה הזו הרכבתם הזמנה. 00:00:44.932 --> 00:00:46.700 לא הפסקתם לחשוב לרגע 00:00:46.700 --> 00:00:48.468 שזו אולי לא תלבושת מעולה. 00:00:48.468 --> 00:00:50.440 אבל אתם לוחצים על כפתור "הזמן" 00:00:50.500 --> 00:00:54.412 ויומיים מאוחר יותר, החבילה הזו מופיעה על מפתן דלתכם. 00:00:54.412 --> 00:00:57.366 ואתם פותחים את הקופסה ואתם כאילו, וואו, הנה הגו שלי. NOTE Paragraph 00:00:57.366 --> 00:01:00.327 האם אי פעם עצרתם לחשוב על איך המוצרים האלה במלאי 00:01:00.327 --> 00:01:04.540 מוצאים את דרכם למעשה לתוך הקופסה במחסן? 00:01:04.540 --> 00:01:08.358 אז אני פה כדי לספר לכם שזה הבחור הזה פה. 00:01:08.358 --> 00:01:11.978 אז עמוק במרכז התמונה, 00:01:11.978 --> 00:01:14.493 אתם רואים פועל ליקוט קלאסי 00:01:14.493 --> 00:01:17.718 בסביבת הפצה או מילוי הזמנות. 00:01:17.718 --> 00:01:21.600 באופן קלאסי עובדי הליקוט האלה יבלו 60 עד 70 אחוז מהיום שלהם 00:01:21.600 --> 00:01:23.512 מסתובבים ברחבי המחסן. 00:01:23.512 --> 00:01:26.223 הם ילכו פעמים רבות 8 או 16 קילומטר 00:01:26.223 --> 00:01:28.884 במרדף אחרי הפריטים במלאי. 00:01:28.884 --> 00:01:33.305 לא רק שזו דרך לא פרודוקטיבית למלא הזמנות, 00:01:33.305 --> 00:01:37.362 מסתבר שזה גם דרך לא מספקת למלא הזמנות. NOTE Paragraph 00:01:37.362 --> 00:01:40.993 אז תנו לי לספר לכם איפה נתקלתי לראשונה בבעיה הזו. 00:01:40.993 --> 00:01:45.047 הייתי אז באזור המפרץ, ב-1999, 2000, עליית הדוט.קום. 00:01:45.047 --> 00:01:49.109 עבדתי עבור חברה מקסימה שקרסה שנקראה וובוואן. 00:01:49.109 --> 00:01:50.930 (צחוק) 00:01:50.930 --> 00:01:53.660 החברה הזו גייסה מאות מליונים של דולרים עם ההנחה 00:01:53.660 --> 00:01:56.442 שנספק הזמנות מצרכים ברשת. 00:01:56.442 --> 00:02:00.615 וזה באמת הגיע למצב שלא יכולנו לעשות את זה בצורה שתכסה את העלויות. 00:02:00.615 --> 00:02:04.329 מסתבר שמסחר ברשת היה משהו מאוד קשה ומאוד יקר. 00:02:04.329 --> 00:02:08.828 במקרה הספציפי הזה ניסינו להרכיב 30 פריטי מלאי 00:02:08.828 --> 00:02:12.800 לכמה סלים, לתוך ואן כדי לספק לבית. 00:02:12.800 --> 00:02:16.600 וכשאתם חושבים על זה, זה עלה לנו 30 דולר. 00:02:16.600 --> 00:02:19.686 דמיינו, היתה לנו פחית מרק ב-89 סנט 00:02:19.686 --> 00:02:23.362 שעלתה לנו דולר לאסוף ולארוז לסל. 00:02:23.362 --> 00:02:26.570 וזה לפני שניסינו לספק אותה לבית. NOTE Paragraph 00:02:26.570 --> 00:02:29.357 אז בקיצור, במהלך השנה שלי בוובוואן, 00:02:29.357 --> 00:02:32.593 מה שהבנתי בדיבור עם עובדי המחסן 00:02:32.593 --> 00:02:37.231 היה שלא היה פתרון שתוכנן במיוחד לפתור כל איסוף בסיסי. 00:02:37.231 --> 00:02:41.254 פריט אדום, ירוק, כחול, לשים את כל אלה בקופסה. 00:02:41.254 --> 00:02:44.239 אז אמרתי, חייבת להיות דרך טובה יותר לעשות את זה. 00:02:44.239 --> 00:02:46.766 טיפול נוכחי בשינוע סחורות תוכנן לשאוב 00:02:46.766 --> 00:02:50.533 משטחים וארגזים של גו לחנויות קמעונאיות. NOTE Paragraph 00:02:50.533 --> 00:02:54.330 כמובן שוובוואן פשטה את הרגל, ובערך שנה וחצי מאוחר יותר, 00:02:54.330 --> 00:02:57.910 עדיין חשבתי על הבעיה הזו. היא עדיין הציקה לי. 00:02:57.910 --> 00:02:59.778 והתחלתי לחשוב על זה שוב. 00:02:59.778 --> 00:03:04.905 ואמרתי, תנו לי רק להתמקד רגע במה שרציתי אני כעובד ליקוט, 00:03:04.905 --> 00:03:07.236 או החזון שלי לאיך זה צריך לעבוד. 00:03:07.236 --> 00:03:08.650 (צחוק) 00:03:08.650 --> 00:03:10.572 אמרתי, בואו נתמקד בבעיה. 00:03:10.572 --> 00:03:14.427 יש לי הזמנה פה ומה שאני רוצה, הוא לשים 00:03:14.427 --> 00:03:16.647 אדום, ירוק וכחול בקופסה הזו ממש פה. 00:03:16.647 --> 00:03:19.499 מה שאני צריך זו מערכת בה אני מושיט את היד ופוף -- 00:03:19.499 --> 00:03:22.022 המוצר מופיע ואני אורז אותו בהזמנה, 00:03:22.022 --> 00:03:23.715 ועכשיו אנחנו חושבים, 00:03:23.715 --> 00:03:27.729 זו תהיה גישה מאוד מוכוונת-מפעיל לפיתרון הבעיה. 00:03:27.729 --> 00:03:31.956 זה מה שאני צריך. איזו טכנולוגיה זמינה לפתרון הבעיה הזו? 00:03:31.956 --> 00:03:35.897 אבל כמו שאתם רואים, הזמנות יכולות לבוא וללכת, מוצרים יכולים לבוא וללכת. 00:03:35.897 --> 00:03:40.580 זה מאפשר לנו להתמקד בלהפוך את פועל הליקוט מרכז הבעיה, 00:03:40.580 --> 00:03:45.204 ולספק להם את הכלים שיהפכו אותם להכי יעלים שניתן. NOTE Paragraph 00:03:45.204 --> 00:03:47.304 אז איך הגעתי לרעיון הזה? 00:03:47.304 --> 00:03:50.837 ובכן, למעשה הוא הגיע מתרגיל סיעור מוחות, 00:03:50.837 --> 00:03:53.677 כנראה טכניקה שרבים מאיתנו משתמשים בה, 00:03:53.677 --> 00:03:55.833 זה הרעיון של לבדוק את הרעיונות שלכם. 00:03:55.833 --> 00:03:57.563 קחו דף חלק, כמובן, 00:03:57.563 --> 00:04:01.593 אבל אז תבדקו את הרעיון שלכם בקצוות -- אין סוף ואפס. 00:04:01.593 --> 00:04:04.775 במקרה הספציפי הזה, איתגרנו את עצמנו עם הרעיון: 00:04:04.775 --> 00:04:07.751 מה אם היינו צריכים לבנות מרכז חלוקה בסין, 00:04:07.751 --> 00:04:10.365 שם זה שוק בעלות מאוד מאוד נמוכה? 00:04:10.365 --> 00:04:13.578 ונגיד, עבודה היא זולה, אדמה היא זולה. 00:04:13.578 --> 00:04:15.224 ואמרנו ספציפית, 00:04:15.224 --> 00:04:18.230 "מה אם זה היה אפס דולרים לשעה לעבודה ישירה 00:04:18.230 --> 00:04:20.946 ונוכל לבנות מרכז חלוקה של 30 דונם?" 00:04:20.946 --> 00:04:23.021 אז באופן טבעי לרעיונות שאמרו, 00:04:23.021 --> 00:04:24.829 "בואו נשים הרבה אנשים במחסן." 00:04:24.829 --> 00:04:27.374 ואמרתי, "רגע, אפס דולר לשעה, 00:04:27.374 --> 00:04:30.231 מה שהייתי עושה זה "לשכור" 00:04:30.231 --> 00:04:34.358 10,000 עובדים לבוא למחסן כל בוקר ב-8, 00:04:34.358 --> 00:04:37.477 להכנס למחסן ולהרים פריט מלאי אחד 00:04:37.477 --> 00:04:39.210 ואז פשוט לעמוד שם. 00:04:39.210 --> 00:04:41.749 אז אתם מחזיקים את קפטן קראנץ', אתם מחזיקים מאונטיין דיו, 00:04:41.749 --> 00:04:43.172 ואתם מחזיקים דיאט קולה. 00:04:43.172 --> 00:04:45.428 אם אני צריך את זה, אני אקרא לכם. אחרת אתם פשוט עומדים שם. 00:04:45.428 --> 00:04:48.815 אבל כשאני צריך דיאט קולה ואני קורא לה, אתם מדברים בינכם. 00:04:48.815 --> 00:04:52.936 דיאט קולה מובאת לחזית -- מרים אותה ושם אותה בסל, והיא ממשיכה." 00:04:52.936 --> 00:04:57.588 וואו, מה אם המוצרים היו יכולים ללכת ולדבר בעצמם? 00:04:57.588 --> 00:04:59.926 זו דרך ממש מעניינת וחזקה 00:04:59.926 --> 00:05:02.520 שנוכל פוטנציאלית לארגן בה את המחסן הזה. NOTE Paragraph 00:05:02.520 --> 00:05:04.868 אז כמובן, עבודה היא לא בחינם, 00:05:04.868 --> 00:05:08.176 באותו מנעד של פרקטי מול מדהים 00:05:08.176 --> 00:05:09.866 (צחוק) 00:05:09.866 --> 00:05:12.983 אז אמרנו מדפים ניידים -- נשים אותם על מדפים ניידים. 00:05:12.983 --> 00:05:17.776 נשתמש ברובוטים ניידים ונניע את הסחורה. 00:05:17.776 --> 00:05:22.194 אז התחלנו עם זה, ואני יושב על הספה שלי ב-2008. 00:05:22.194 --> 00:05:26.013 האם מישהו מכם ראה את אולימפיאדת בייג'ינג, את טקס הפתיחה? 00:05:26.013 --> 00:05:29.054 אני כמעט נפלתי מהכורסא כשראיתי את זה. 00:05:29.054 --> 00:05:30.527 אני כאילו, זה היה האידיאל 00:05:30.527 --> 00:05:35.026 (צחוק ומחיאות כפיים) 00:05:35.026 --> 00:05:38.917 נשים אלפי אנשים על רצפת המפעל, רצפת האיצטדיון. 00:05:38.917 --> 00:05:42.952 אבל מה שמעניין, הדבר מתקשר למעשה לרעיון 00:05:42.952 --> 00:05:48.364 שהאנשים יצרו אמנות דיגיטלית חזקה ומרשימה להפליא, 00:05:48.364 --> 00:05:50.440 הכל בלי מחשבים , נאמר לי, 00:05:50.440 --> 00:05:52.886 זה היה תאום ותקשורת עמית לעמית. 00:05:52.886 --> 00:05:54.462 אתם עומדים, אני אתכופף. 00:05:54.462 --> 00:05:56.107 והם עשו אמנות יוצאת דופן. 00:05:56.107 --> 00:05:58.795 זה מראה את הכוח של עליה 00:05:58.795 --> 00:06:02.763 במערכות כשאתם נותנים לדברים להתחיל לדבר אחד עם השני. 00:06:02.763 --> 00:06:06.541 אז זה היה חלק קטן מהמסע. NOTE Paragraph 00:06:06.541 --> 00:06:10.579 אז כמובן, מה עכשיו הפך למציאות הפרקטית של הרעיון? 00:06:10.579 --> 00:06:12.385 הנה מחסן. 00:06:12.385 --> 00:06:16.161 זה מרכז איסוף, אריזה ושילוח שיש לו בערך 10,000 פריטים שונים. 00:06:16.161 --> 00:06:20.298 נקרא להם עטים אדומים, עטים ירוקים, פתקיות צהובות. 00:06:20.298 --> 00:06:23.677 אנחנו שולחים רובוט כתום קטן לאסוף את תאי האכסון הכחולים. 00:06:23.677 --> 00:06:25.845 אנחנו מספקים אותם לצד הבניין. 00:06:25.845 --> 00:06:28.981 אז כל עובדי האיסוף עכשיו נשארים במתחם. 00:06:28.981 --> 00:06:31.323 והמשחק פה הוא לאסוף את המדפים, 00:06:31.323 --> 00:06:34.647 לקחת אותם במורד הדרך המהירה, ולספק אותם ישירות לעובד האיסוף. 00:06:34.647 --> 00:06:36.784 חייו של עובד האיסוף הזה הם שונים לגמרי. 00:06:36.784 --> 00:06:40.201 במקום השוטטות ברחבי המחסן, היא נשארת במקום 00:06:40.201 --> 00:06:41.789 בתחנת איסוף כזו 00:06:41.789 --> 00:06:45.787 וכל מוצר בבניין יכול לבוא אליה עכשיו. NOTE Paragraph 00:06:45.787 --> 00:06:49.065 אז התהליך הוא מאוד יעיל, 00:06:49.065 --> 00:06:53.260 להגיע, לקחת מוצר, לסרוק את הברקוד, לארוז. 00:06:53.260 --> 00:06:54.909 בזמן שאתה מסתובב, 00:06:54.909 --> 00:06:57.948 יש שם מוצר אחר, שמחכה להילקח ולהארז. 00:06:57.948 --> 00:07:00.958 מה שעשינו זה לקחת את כל התוספות חסרות הערך 00:07:00.958 --> 00:07:03.642 ההליכה, החיפוש, הבזבוז, בזבוז-הזמן, 00:07:03.642 --> 00:07:07.920 ופיתחנו דרך מאוד אמינה לקחת את ההזמנות הללו, 00:07:07.920 --> 00:07:12.084 שאתה מכוון את הלייזר, סורק את הברקוד, 00:07:12.084 --> 00:07:15.278 ואז מזהה בעזרת האור לאיזו קופסה הפריט שייך. 00:07:15.278 --> 00:07:18.764 אז יותר יעיל, יותר מדוייק, ומסתבר 00:07:18.764 --> 00:07:23.070 שזו סביבת עבודה יותר מעניינת לפועלי הליקוט הללו. 00:07:23.070 --> 00:07:25.507 הם למעשה משלימים את ההזמנה המלאה, 00:07:25.507 --> 00:07:28.034 אז הם שמים אדום, ירוק וכחול ולא רק חלקים מההזמנה. 00:07:28.034 --> 00:07:31.648 והם מרגישים יותר בשליטה על הסביבה שלהם. NOTE Paragraph 00:07:31.648 --> 00:07:34.846 אז תופעות הלוואי של הגישה הזו 00:07:34.846 --> 00:07:36.414 הפתיעו אותנו מאוד. 00:07:36.414 --> 00:07:37.992 ידענו שזה הולך להיות יותר יצרני, 00:07:37.992 --> 00:07:42.062 אבל לא הבנו עד כמה עמוק דרך החשיבה הזו 00:07:42.062 --> 00:07:47.292 תתרחב לתחומים אחרים במחסן. 00:07:47.292 --> 00:07:52.124 אבל למעשה מה שהגישה הזו עושה בתוך המחסן 00:07:52.124 --> 00:07:56.588 זה להפוך אותו למנוע עבודות-מקבילות מאסיבי. 00:07:56.588 --> 00:07:59.211 אז זו שוב הפרייה הדדית של רעיונות. 00:07:59.211 --> 00:08:01.150 הנה מחסן, ואנחנו חושבים על 00:08:01.150 --> 00:08:04.669 ארכיטקטורה של מחשב-על לבצע פעולות בו זמנית. 00:08:04.669 --> 00:08:07.066 הרעיון כאן הוא שיש לך 00:08:07.066 --> 00:08:09.863 10 עובדים בצד ימין של המסך, 00:08:09.863 --> 00:08:14.111 שכולם עכשיו עובדים עצמאיים. 00:08:14.111 --> 00:08:18.015 אם העובד בתחנה 3 מחליט לעזוב וללכת לשירותים, 00:08:18.015 --> 00:08:21.499 אין לכך השפעה על הייצור של 9 העובדים האחרים. 00:08:21.499 --> 00:08:25.869 נשווה זאת לרגע עם השיטה המסורתית של שימוש בפס יצור. 00:08:25.869 --> 00:08:27.928 כשעובד מסויים מעביר לך את ההזמנה 00:08:27.928 --> 00:08:30.427 אתה שם משהו ומעביר את זה הלאה להמשך הפס. 00:08:30.427 --> 00:08:33.544 כולם צריכים להיות במקום בשביל התהליך הסדרתי הזה. 00:08:33.544 --> 00:08:36.721 זו הופכת להיות דרך חזקה יותר לחשוב על המחסן. NOTE Paragraph 00:08:36.721 --> 00:08:41.265 ו"מתחת למכסה המנוע" נהייה מעניין, כי באפשרותנו לעקוב אחר 00:08:41.265 --> 00:08:43.003 הפופולאריות של המוצרים. 00:08:43.003 --> 00:08:45.827 אנחנו משתמשים באלגוריתמים דינמיים ומותאים 00:08:45.827 --> 00:08:50.281 למטב את הרצפה של המחסן. 00:08:50.281 --> 00:08:55.165 אז מה שאנחנו רואים כאן אולי השבוע שלפני יום אהבה. 00:08:55.165 --> 00:08:59.008 כל הסוכריות הורודות הועברו לקדמת הבניין 00:08:59.008 --> 00:09:02.901 ועכשיו מלוקטות להזמנות רבות בעמדות הליקוט. 00:09:02.901 --> 00:09:07.064 יומיים אחרי יום האהבה, הסוכריות האלה, השאריות של הסוכריות, 00:09:07.064 --> 00:09:09.337 כולן חזרו לירכתי המחסן, 00:09:09.337 --> 00:09:13.630 ומאכלסות את האזור הקר יותר של זרימת החום שם. 00:09:13.630 --> 00:09:17.113 עוד תוצר לוואי בעקבות גישה זו של פעולות-מקבילות במפעל, 00:09:17.113 --> 00:09:20.108 הוא שהדברים הללו יכולים להיות בקנה מידה עצום. 00:09:20.108 --> 00:09:21.635 (צחוק) 00:09:21.635 --> 00:09:24.369 אז גם אם ישנן שתי תחנות ליקוט, 20 תחנות ליקוט, 00:09:24.369 --> 00:09:27.642 או 200 תחנות ליקוט, יש תכנון של אלגוריתם 00:09:27.642 --> 00:09:30.185 וכל האלגוריתמים של המלאי פשוט עובדים. 00:09:30.185 --> 00:09:34.541 בדוגמא הזו אתם רואים שהמלאי עכשיו 00:09:34.541 --> 00:09:36.867 ממלא את כל ההיקף של הבניין, 00:09:36.867 --> 00:09:39.213 בגלל שזה היכן שהתחנות הליקוט היו. 00:09:39.213 --> 00:09:41.231 הם סידרו זאת בשביל עצמם. NOTE Paragraph 00:09:41.231 --> 00:09:43.518 אסכם עם הסרטון האחרון הזה 00:09:43.518 --> 00:09:46.502 שמראה איך כל זה משתייך 00:09:46.502 --> 00:09:50.096 לחיים היומיומיים של העובדים. 00:09:50.096 --> 00:09:54.432 אז כמו שהזכרנו, התהליך הוא לשנע מלאים בדרך המהירה 00:09:54.432 --> 00:09:57.084 ואז למצוא את דרכך לתחנות הליקוט הללו. 00:09:57.084 --> 00:09:59.555 והתוכנה שלנו ברקע 00:09:59.555 --> 00:10:02.306 מבינה מה קורה בכל אחת מהתחנות, 00:10:02.306 --> 00:10:04.917 אנחנו מכוונים את העגלות בדרך המהירה 00:10:04.917 --> 00:10:07.631 ואנחנו מנסים ליצור מערכת שעובדת לפי תור 00:10:07.631 --> 00:10:10.515 כדי להציג את העבודה לפועל הליקוט. 00:10:10.515 --> 00:10:13.760 מה שמעניין הוא שאנו יכולים אפילו להתאים את המהירות של פועל הליקוט. 00:10:13.760 --> 00:10:17.686 העובדים המהירים מקבלים יותר עגלות, ואיטיים יקבלו פחות. 00:10:17.686 --> 00:10:20.824 אבל העובדת הספציפית הזו חווה עכשיו בדיוק 00:10:20.824 --> 00:10:22.677 את מה שתיארו קודם. 00:10:22.677 --> 00:10:25.221 היא מושיטה את היד. המוצר קופץ לידה. 00:10:25.221 --> 00:10:27.426 או שהיא צריכה להתכופף ולהביא אותו. 00:10:27.426 --> 00:10:29.871 היא סורקת אותו ושמה אותו בסל. 00:10:29.871 --> 00:10:33.667 כל שאר הטכנולוגיה היא סוג של מאחורי הקלעים. 00:10:33.667 --> 00:10:37.528 אז היא מתרכזת כעת בחלק של הליקוט והאריזה של עבודתה. 00:10:37.528 --> 00:10:40.802 אין לה רגע דל, והיא לא צריכה לזוז מהתחנה שלה. 00:10:40.802 --> 00:10:44.942 ולמעשה אנו חושבים שזו לא רק דרך יעילה יותר 00:10:44.942 --> 00:10:48.212 ומדוייקת ויותר לטפל בהזמנות. 00:10:48.212 --> 00:10:51.622 אנחנו חושבים שזו דרך יותר מספקת לטפל בהזמנות. NOTE Paragraph 00:10:51.622 --> 00:10:54.830 הסיבה שאנחנו יכולים לומר זאת, היא שהעובדים 00:10:54.830 --> 00:10:56.972 בהרבה מהמבנים האלו מתמודדים עכשיו 00:10:56.972 --> 00:11:00.154 על הזכות לעבוד בסביבת ״קיווה״ בימים אלו. 00:11:00.154 --> 00:11:02.817 ולפעמים אנחנו נתפוס אותם במכתבי המלצה מצולמים 00:11:02.817 --> 00:11:04.934 אומרים דברים כמו, 00:11:04.934 --> 00:11:09.180 שיש להם יותר אנרגיה אחרי יום העבודה לשחק עם נכדיהם, 00:11:09.180 --> 00:11:13.776 או שבמקרה אחר, מישהו אמר ש-״סביבת ה"קיווה" היא כל כך נטולת לחץ 00:11:13.776 --> 00:11:16.891 שממש הפסקתי לקחת את התרופות נגד לחץ הדם שלי״ 00:11:16.891 --> 00:11:18.725 (צחוק) 00:11:18.725 --> 00:11:22.724 זה היה בהפצה של בתי מרקחת, אז אמרו לנו לא להשתמש בסרטון. 00:11:22.724 --> 00:11:26.292 (צחוק) NOTE Paragraph 00:11:26.292 --> 00:11:29.316 אז מה שאני רוצה להשאיר לכם היום זה הרעיון 00:11:29.316 --> 00:11:32.171 שכשאתה נותן לדברים להתחיל לחשוב וללכת 00:11:32.171 --> 00:11:37.462 ולדבר בעצמם, תהליכים ויעילויות מעניינים יכולים לצוץ. 00:11:37.462 --> 00:11:40.403 ועכשיו אני חושב שבפעם הבאה שתלכו למפתן הדלת 00:11:40.403 --> 00:11:42.914 ותרימו את הקופסא שהזמנתם ברשת, 00:11:42.914 --> 00:11:45.138 תפתחו אותה וה׳גו׳ יהיה שם, 00:11:45.138 --> 00:11:47.891 תעלה בכם השאלה האם רובוט 00:11:47.891 --> 00:11:50.484 עזר באריזת החבילה שהזמנתם. NOTE Paragraph 00:11:50.484 --> 00:11:52.163 תודה לכם. 00:11:52.163 --> 00:11:56.793 (מחיאות כפיים)