מה אם היינו יכולים לקחת כדור או חיסון ואז, בדיוק כמו שאנחנו מחלימים מצינון, הפצעים שלנו היו מחלימים מהר יותר? כיום, אם אנחנו עוברים ניתוח או תאונה, אנחנו נשארים בבית החולים במשך שבועות, ולרוב נשארות לנו צלקות ותופעות לוואי כואבות שהן תוצאה של חוסר היכולת שלנו לשקם או לגדל מחדש איברים בריאים ולא-פגומים. בעבודתי, אני יוצרת חומרים שמורים למערכת החיסון שלנו לתת לגוף את האותות שמורים לו לגדל רקמות חדשות. בדיוק כמו שחיסונים מורים לגוף להילחם במחלות, נוכל, במקום זאת, להורות למערכת החיסון לבנות רקמות ולרפא פצעים מהר יותר. הצמחת איברים מאפס אולי נשמעת כמו קסם, אבל ישנם כמה יצורים שיכולים לעשות זאת. יש לטאות שיכולות לגדל מחדש את הזנב אם הוא נקטע, סלמנדרה שיכול לגדל מחדש זרוע, ואפילו בני אדם פשוטים כמונו יכולים לגדל מחדש את הכבד גם אם איבדנו יותר ממחצית מגודלו המקורי. כדי להפוך את הקסם הזה למשהו יותר מציאותי, אני חוקרת כיצד גופנו מרפא פצעים ומצמיח רקמות בעקבות הוראות של מערכת החיסון. משריטה בברך ועד צינון מעצבן, מערכת החיסון מגינה על גופנו מסכנה. אני אימונולוגית, ועל ידי שימוש במה שאני יודעת על מערכת ההגנה של הגוף, הצלחתי לזהות שחקני מפתח במאבק לרפא את החתכים והחבלות שלנו. כשהסתכלנו על חומרים שכרגע נחקרים עקב יכולתם לסייע ביצירת שרירים מחדש, הצוות שלנו שם לב, שאחרי שמטפלים בשריר פצוע עם החומרים האלו, יש מספר גדול של תאי מערכת החיסון ברקמת השריר שטופלה בחומר הזה. אז במקרה הזה, במקום שתאי החיסון ימהרו לאזור הזיהום כדי להילחם בחיידקים, הם מגיעים בהמוניהם אל הפצע. גיליתי שסוג מסוים של תא חיסוני, תא T מסייע (סוג של תא במערכת החיסון), נמצא בתוך החומר ששתלתי והיתה לו השפעה גדולה על החלמת פצעים. בדיוק כמו כששברתם עיפרון כשהייתם ילדים הייתם מנסים לתקן אותו עם נייר דבק, אנחנו יכולים להתרפא, אבל התהליך לא מאוד יעיל ותישאר צלקת. אז אם אין לנו תאי T מסייעים, במקום שריר בריא יתפתחו בתוך השריר תאי שומן, ואם יש שומן בשריר שלנו, הוא לא כל כך חזק. אבל אם נשתמש במערכת החיסון שלנו, הגוף שלנו יוכל לרפא את עצמו ללא צלקות ולהראות בדיוק כפי שהוא נראה לפני הפציעה. בעבודתי, אני יוצרת חומרים שנותנים לגוף שלנו את האותות לבנות רקמה חדשה על ידי שינוי התגובה החיסונית. אנחנו יודעים שבכל פעם שחומר זר נכנס לגופנו, המערכת החיסונית תגיב. זה נכון לגבי קוצבי לב ומשאבות אינסולין וגם לחומרים שבהם משתמשים מהנדסים כדי לנסות ולבנות רקמות חדשות. אז כשאני מניחה את החומר הזה, כמו פיגום, בתוך הגוף, המערכת החיסון מביאה לסביבה תאים וחלבונים שיכולים לשנות את האופן בו תאי הגזע שלנו מתנהגים. בדיוק כמו שמזג האוויר משפיע על התכניות שלנו להמשך היום כמו לצאת לריצה או להישאר בבית ולצפות ברצף בסדרה שלמה בנטפליקס, הסביבה החיסונית של הפיגום משפיעה על האופן בו תאי הגזע שלנו גדלים ומתפתחים. אם האותות הלא-נכונים ניתנים נקרא להם אותות נטפליקס, נקבל תאי שומן במקום שריר. הפיגומים האלו מיוצרים ממגוון חומרים, מפלסטיק ועד לחומרים ממקורות טבעיים, ננו-סיבים בעובי משתנה, ספוגים, נקבוביים יותר או פחות, וג'לים, צמיגים יותר או פחות. וחוקרים אפילו יכולים לגרום לחומרים האלו לשלוח סוגים שונים של אותות בזמנים שונים. במילים אחרות, אנחנו יכולים לנצח על המחזה של התאים על ידי סידור נכון של הבמה, סימנים ואביזרים שיכולים להשתנות עבור סוגים שונים של רקמות, כמו שמפיק ישנה את הסט בין "עלובי החיים" ל"חנות קטנה ומטריפה". אני משלבת בין סוגים שונים של אותות שמחקים את האופן שבו הגוף שלנו מגיב לפציעה על מנת שנתרפא בקלות. בעתיד נוכל לראות פלסטר נגד צלקות, מתקן שרירים מודולרי ואפילו חיסון לריפוי פציעות. ברור שלא נתעורר מחר עם יכולות הריפוי של וולברין. קרוב לוודאי שגם לא ביום שלישי הבא. אבל בעזרת ההתקדמות שהשגנו, ובהמשך העבודה על ריפוי פצעים וחידוש רקמות בעזרת מערכת החיסון, נוכל להתחיל לראות מוצרים בחנויות שעובדים ביחד עם מערכת ההגנה של הגוף שלנו כדי לעזור לנו להתחדש, ואולי יום אחד, נוכל להדביק את הקצב עם הסלמנדרה. תודה. (מחיאות כפיים)