WEBVTT 00:00:04.000 --> 00:00:06.000 לכבוד לי להיות כאן, 00:00:06.000 --> 00:00:08.000 ולכבוד לי לדבר על הנושא הזה, 00:00:08.000 --> 00:00:10.000 שלדעתי יש לו חשיבות עצומה. 00:00:10.000 --> 00:00:12.000 דיברנו הרבה 00:00:12.000 --> 00:00:14.000 על השפעותיו האיומות של הפלסטיק 00:00:14.000 --> 00:00:17.000 על כוכב הלכת ועל מינים אחרים, 00:00:17.000 --> 00:00:19.000 אבל הפלסטיק פוגע גם בבני-אדם, 00:00:19.000 --> 00:00:22.000 במיוחד בבני-אדם עניים. 00:00:22.000 --> 00:00:24.000 והן בייצור הפלסטיק, 00:00:24.000 --> 00:00:27.000 והן בשימוש בפלסטיק ובהיפטרות ממנו, 00:00:27.000 --> 00:00:29.000 מי שעיגול-מטרה מצויר על מצחם, 00:00:29.000 --> 00:00:32.000 הם העניים. 00:00:32.000 --> 00:00:35.000 אנשים הוטרדו מאד 00:00:35.000 --> 00:00:37.000 כשאירעה דליפת הנפט של בי-פי 00:00:37.000 --> 00:00:39.000 ומסיבה טובה מאד. 00:00:39.000 --> 00:00:41.000 אנשים חשבו, "אוי ואבוי, 00:00:41.000 --> 00:00:43.000 זה נורא. הנפט הזה במים 00:00:43.000 --> 00:00:45.000 ישמיד 00:00:45.000 --> 00:00:47.000 את מערכות החיים שם. 00:00:47.000 --> 00:00:49.000 אנשים ייפגעו. 00:00:49.000 --> 00:00:51.000 זה נורא ואיום. 00:00:51.000 --> 00:00:53.000 שהנפט יפגע באנשים שחיים באזור המפרץ." NOTE Paragraph 00:00:53.000 --> 00:00:55.000 אך אנשים לא חושבים על מה שהיה קורה 00:00:55.000 --> 00:00:58.000 אילו הנפט היה מצליח להגיע ליעדו. 00:00:58.000 --> 00:01:01.000 מה אם הנפט היה מגיע לאן שניסה להגיע? 00:01:01.000 --> 00:01:03.000 לא רק שהוא היה נשרף במנועים, 00:01:03.000 --> 00:01:06.000 ובכך מוסיף לההתחממות הגלובלית, 00:01:06.000 --> 00:01:09.000 אלא שקיים מקום בשם "סמטת הסרטן", 00:01:09.000 --> 00:01:11.000 והוא קרוי "סמטת הסרטן" 00:01:11.000 --> 00:01:14.000 בגלל התעשיה הפטרוכימית 00:01:14.000 --> 00:01:16.000 שלוקחת את הנפט והופכת אותו לפלסטיק, 00:01:16.000 --> 00:01:19.000 ואגב כך הורגת אנשים. 00:01:19.000 --> 00:01:22.000 היא מקצרת את חיי האנשים שחיים שם במפרץ. 00:01:22.000 --> 00:01:25.000 כך שהנפט ומוצריו אינם בעייתיים רק כשיש דליפה, 00:01:25.000 --> 00:01:27.000 אלא הם מהווים בעיה גם כשזה לא קורה. 00:01:27.000 --> 00:01:29.000 ומה שאיננו מרבים להעריך 00:01:29.000 --> 00:01:31.000 הוא המחיר שהעניים משלמים 00:01:31.000 --> 00:01:33.000 כדי שיהיו לנו כל המוצרים החד-פעמיים. NOTE Paragraph 00:01:33.000 --> 00:01:35.000 הדבר השני שאיננו מרבים להעריך 00:01:35.000 --> 00:01:38.000 הוא שהעניים סובלים לא רק בשלב הייצור. 00:01:38.000 --> 00:01:40.000 העניים סובלים גם 00:01:40.000 --> 00:01:42.000 בשלב השימוש. 00:01:42.000 --> 00:01:44.000 אלו מאיתנו, בעלי הכנסה מסוימת, 00:01:44.000 --> 00:01:46.000 יש לנו מה שקרוי "אפשרות בחירה". 00:01:46.000 --> 00:01:48.000 הסיבה שרוצים לעבוד קשה ולהחזיק במשרה 00:01:48.000 --> 00:01:50.000 ולא להיות עניים חסרי-כל 00:01:50.000 --> 00:01:53.000 היא שתהיינה אפשרויות בחירה כלכליות. 00:01:53.000 --> 00:01:55.000 ניתנת לנו הזדמנות לבחור 00:01:55.000 --> 00:01:57.000 לא להשתמש במוצרים 00:01:57.000 --> 00:01:59.000 שמכילים פלסטיק מסוכן ורעיל. 00:01:59.000 --> 00:02:02.000 לאחרים, לעניים, אין אפשרויות בחירה כאלה. 00:02:02.000 --> 00:02:04.000 כך שאנשים מעוטי-הכנסה הם לרוב אלה 00:02:04.000 --> 00:02:06.000 שקונים את המוצרים הללו 00:02:06.000 --> 00:02:09.000 שמכילים כימיקלים מסוכנים אלה, וילדיהם משתמשים בהם. 00:02:09.000 --> 00:02:11.000 אלה האנשים שבסופו של דבר 00:02:11.000 --> 00:02:13.000 מכניסים לגופם כמות חסרת-פרופורציות 00:02:13.000 --> 00:02:16.000 של הפלסטיק הרעיל הזה ומשתמשים בו. 00:02:16.000 --> 00:02:19.000 אנשים אומרים, "נו, אז שיקנו פשוט מוצר אחר." 00:02:19.000 --> 00:02:22.000 הבעיה היא שכשעניים, הברירה הזו לא קיימת. 00:02:22.000 --> 00:02:24.000 לעתים קרובות מוכרחים לקנות את המוצרים הכי זולים. 00:02:24.000 --> 00:02:27.000 המוצרים הכי זולים הם לעתים קרובות הכי מסוכנים. NOTE Paragraph 00:02:27.000 --> 00:02:29.000 וכאילו לא די בזה, 00:02:29.000 --> 00:02:31.000 ולא רק שייצור הפלסטיק 00:02:31.000 --> 00:02:34.000 מסרטן אנשים במקומות כ"סמטת הסרטן" ומקצר את חייהם 00:02:34.000 --> 00:02:37.000 ופוגע בילדים המסכנים בשלב השימוש, 00:02:37.000 --> 00:02:39.000 הרי בשלב ההשלכה לאשפה, 00:02:39.000 --> 00:02:41.000 העניים הם שוב אלה 00:02:41.000 --> 00:02:43.000 שעליהם נופלת המעמסה. 00:02:43.000 --> 00:02:45.000 אנו מרבים לחשוב שאנו עושים מעשה טוב. 00:02:45.000 --> 00:02:47.000 אתה יושב לך במשרד, 00:02:47.000 --> 00:02:49.000 שותה מים או משהו כזה מבקבוק, 00:02:49.000 --> 00:02:52.000 וחושב לעצמך, "היי, בסוף אשליך את זה לפח. 00:02:52.000 --> 00:02:54.000 לא. הבה אהיה מוסרי, 00:02:54.000 --> 00:02:56.000 ואניח את זה במיכל המיחזור." 00:02:56.000 --> 00:02:58.000 אתה חושב לעצמך, "שמתי את שלי במיכל המיחזור." 00:02:58.000 --> 00:03:01.000 ואתה מסתכל על חברך לעבודה ואומר, 00:03:01.000 --> 00:03:03.000 "יא מפגר, 00:03:03.000 --> 00:03:05.000 שמת את הבקבוק שלך במיכל הלא-נכון." 00:03:05.000 --> 00:03:07.000 וזה משמש לנו כדגדוג מוסרי. 00:03:07.000 --> 00:03:09.000 יש לנו תחושה טובה לגבי עצמנו. 00:03:10.000 --> 00:03:12.000 אולי אוכל לסלוח לעצמי. 00:03:12.000 --> 00:03:15.000 לא אתם, אבל אני מרגיש כך. 00:03:16.000 --> 00:03:19.000 אז יש לנו רגע כזה, של הרגשה טובה מבחינה מוסרית. NOTE Paragraph 00:03:19.000 --> 00:03:22.000 אבל אילו יכולנו להתלוות לבקבוק הקטן הזה 00:03:22.000 --> 00:03:24.000 במסעו, 00:03:24.000 --> 00:03:27.000 היינו מזדעזעים לגלות שלעתים תכופות מדי 00:03:27.000 --> 00:03:29.000 הבקבוק הזה יונח בספינה. 00:03:29.000 --> 00:03:32.000 הוא יפליג סביב כל העולם 00:03:32.000 --> 00:03:34.000 במחיר מסוים. 00:03:34.000 --> 00:03:37.000 והוא ינחת באיזו ארץ מתפתחת - לרוב סין. 00:03:37.000 --> 00:03:40.000 לדעתי אנו מדמיינים שמישהו ייקח את הבקבוק הקטן, 00:03:40.000 --> 00:03:43.000 יאמר, "הו, בקבוק קטון. 00:03:43.000 --> 00:03:45.000 אנו כה שמחים לראותך, בקבוק קטון." 00:03:45.000 --> 00:03:47.000 [צחוק] 00:03:47.000 --> 00:03:50.000 "מילאת את תפקידך כה טוב." 00:03:50.000 --> 00:03:52.000 הוא מלטף את הבקבוק הקטן, 00:03:52.000 --> 00:03:54.000 מעניק לו מדליה. 00:03:54.000 --> 00:03:56.000 ושואל, "מה ברצונך לעשות כעת?" 00:03:56.000 --> 00:03:59.000 והבקבוק הקטן עונה, "פשוט אינני יודע." 00:03:59.000 --> 00:04:02.000 אבל לא זה מה שקורה במציאות. 00:04:04.000 --> 00:04:06.000 הבקבוק 00:04:06.000 --> 00:04:09.000 בסופו של דבר יישרף. 00:04:09.000 --> 00:04:12.000 מיחזור הפלסטיק בהרבה ארצות מתפתחות 00:04:12.000 --> 00:04:14.000 משמעו שריפת הפלסטיק, 00:04:14.000 --> 00:04:16.000 שריפת הפלסטיק, 00:04:16.000 --> 00:04:18.000 שמשחררת כימיקלים רעילים במידה שלא-תיאמן 00:04:18.000 --> 00:04:20.000 ושוב הורגת בני אדם. 00:04:20.000 --> 00:04:22.000 כך שהעניים 00:04:22.000 --> 00:04:24.000 הם שמייצרים את המוצרים האלה 00:04:24.000 --> 00:04:27.000 במרכזים פטרוכימיים כמו "סמטת הסרטן", 00:04:27.000 --> 00:04:29.000 העניים הם שצורכים מוצרים אלה באופן לא-פרופורציונאלי, 00:04:29.000 --> 00:04:31.000 ופעם נוספת, העניים 00:04:31.000 --> 00:04:33.000 שאפילו בקצה-קצהו של המיחזור 00:04:33.000 --> 00:04:36.000 הם שחייהם מתקצרים, 00:04:36.000 --> 00:04:39.000 כל אלה נפגעים בצורה רבה מאד 00:04:39.000 --> 00:04:42.000 מההתמכרות של כולנו 00:04:42.000 --> 00:04:44.000 לחד-פעמיות. NOTE Paragraph 00:04:44.000 --> 00:04:46.000 כולכם ודאי חושבים לעצמכם- אני הרי מכיר אתכם-- 00:04:46.000 --> 00:04:48.000 "זה ממש נורא 00:04:48.000 --> 00:04:50.000 מבחינת העניים האלה. 00:04:50.000 --> 00:04:52.000 זה פשוט איום, 00:04:52.000 --> 00:04:54.000 מסכנים כאלה. 00:04:54.000 --> 00:04:57.000 אני מקווה שמישהו יעשה משהו כדי לעזור להם." 00:04:57.000 --> 00:05:00.000 אך מה שאיננו מבינים הוא, 00:05:00.000 --> 00:05:02.000 שאנחנו, כאן בלוס-אנג'לס, 00:05:02.000 --> 00:05:04.000 טרחנו מאד כדי להפחית את זיהום האוויר 00:05:04.000 --> 00:05:06.000 שיש כאן בלוס-אנג'לס. 00:05:06.000 --> 00:05:08.000 ואתם יודעים מה? 00:05:08.000 --> 00:05:10.000 מאחר שיש כעת כל כך הרבה ייצור מזהם באסיה, 00:05:10.000 --> 00:05:12.000 וחוקי הגנת הסביבה 00:05:12.000 --> 00:05:14.000 אינם מגינים על האנשים באסיה, 00:05:14.000 --> 00:05:16.000 כמעט כל הישגי האוויר הנקי 00:05:16.000 --> 00:05:18.000 וכל הישגי האוויר הרעיל 00:05:18.000 --> 00:05:20.000 שלנו כאן בקליפורניה 00:05:20.000 --> 00:05:23.000 נמחקו בגלל האוויר המזוהם שמגיע מאסיה. 00:05:24.000 --> 00:05:27.000 כך שכולנו נפגעים. כולנו מושפעים. 00:05:27.000 --> 00:05:30.000 העניים פשוט נפגעים ראשונים והכי גרוע. 00:05:30.000 --> 00:05:33.000 אבל הייצור המזוהם, שריפת הרעלנים, 00:05:33.000 --> 00:05:35.000 העדר תקנים סביבתיים באסיה 00:05:35.000 --> 00:05:38.000 יוצרים למעשה זיהום אוויר כה רב 00:05:38.000 --> 00:05:41.000 שהוא מגיע מעבר לים ומחק את כל השגינו בקליפורניה. 00:05:41.000 --> 00:05:43.000 חזרנו למצבנו בשנות ה-70. 00:05:43.000 --> 00:05:45.000 כך שכולנו חיים על אותו כוכב לכת, 00:05:45.000 --> 00:05:48.000 ועלינו להיות מסוגלים לרדת לשורש הבעיות האלה. NOTE Paragraph 00:05:48.000 --> 00:05:51.000 ושורש הבעיות האלה, בעיני, 00:05:51.000 --> 00:05:54.000 הוא עצם הרעיון של ההשלכה לאשפה. 00:05:54.000 --> 00:05:57.000 כי אם מבינים את הזיקה 00:05:57.000 --> 00:05:59.000 בין מה שאנחנו עושים 00:05:59.000 --> 00:06:01.000 כדי להרעיל ולזהם את כדור הארץ 00:06:01.000 --> 00:06:04.000 ומה שאנו מעוללים לעניים, 00:06:04.000 --> 00:06:06.000 מגיעים לתובנה מאד מטרידה, 00:06:06.000 --> 00:06:09.000 אך גם מאד מועילה: 00:06:09.000 --> 00:06:11.000 כדי לטנף את כדור הארץ, 00:06:11.000 --> 00:06:13.000 צריך לטנף בני-אדם. 00:06:13.000 --> 00:06:16.000 אך אם יוצרים עולם שבו לא מטנפים בני-אדם, 00:06:16.000 --> 00:06:18.000 אי-אפשר לטנף את העולם. 00:06:18.000 --> 00:06:20.000 אז לפי שעה אנו בנקודה 00:06:20.000 --> 00:06:23.000 שבה המפגש בין רעיון הצדק החברתי 00:06:23.000 --> 00:06:25.000 ורעיון האקולוגיה, 00:06:25.000 --> 00:06:27.000 מאפשר לנו לראות 00:06:27.000 --> 00:06:30.000 שבסופו של דבר מדובר למעשה ברעיון אחד ויחיד. 00:06:30.000 --> 00:06:33.000 והרעיון הוא שאין לנו שום דבר בר-השלכה. 00:06:33.000 --> 00:06:36.000 אין לנו משאבים ברי-השלכה. 00:06:36.000 --> 00:06:38.000 אין לנו מינים ברי-השלכה. 00:06:38.000 --> 00:06:41.000 וגם אין לנו בני-אדם ברי-השלכה. 00:06:41.000 --> 00:06:43.000 אין לנו כוכב-לכת בר-השלכה, 00:06:43.000 --> 00:06:46.000 ואין לנו ילדים ברי-השלכה - הכל יקר. NOTE Paragraph 00:06:46.000 --> 00:06:49.000 וכשכולנו מתחילים לחזור להבנה הבסיסית הזו, 00:06:49.000 --> 00:06:52.000 מתחילות לצוץ הזדמנויות פעולה חדשות . 00:06:52.000 --> 00:06:54.000 חיקוי הטבע, 00:06:54.000 --> 00:06:56.000 שהוא למעשה 00:06:56.000 --> 00:06:58.000 תחום מדעי מתפתח, 00:06:58.000 --> 00:07:01.000 נעשה לסוגיה חשובה ביותר של צדק חברתי. 00:07:01.000 --> 00:07:03.000 למי שרק כעת מתוודע לדבר הזה, 00:07:03.000 --> 00:07:05.000 חיקוי הטבע משמעו 00:07:05.000 --> 00:07:07.000 יחס של כבוד לחוכמת כל המינים. 00:07:07.000 --> 00:07:09.000 הדמוקרטיה, אגב, 00:07:09.000 --> 00:07:11.000 משמעה כבוד לחוכמת כל האדם - ומיד נגיע לכך. 00:07:11.000 --> 00:07:14.000 אבל חיקוי הטבע משמעו כבוד לחוכמת כל המינים. 00:07:14.000 --> 00:07:17.000 מסתבר שאנו מין חכם למדי. 00:07:17.000 --> 00:07:20.000 קליפת המוח, מה שלא תהיה, אנו מאד גאים בעצמנו. 00:07:20.000 --> 00:07:23.000 אך אם ברצוננו לבצע משהו קשה, 00:07:23.000 --> 00:07:26.000 אנו אומרים, "אני יודע, אני אייצר חומר קשה. 00:07:26.000 --> 00:07:29.000 אני יודע, אני אשיג מיכלי-ריק וכבשנים. 00:07:29.000 --> 00:07:31.000 ואוציא חומרים מן האדמה 00:07:31.000 --> 00:07:34.000 ואייצר דברים חמים ורעילים ומזהמים, 00:07:34.000 --> 00:07:37.000 אבל בסוף יהיה לי הדבר הקשה הזה. 00:07:37.000 --> 00:07:39.000 כמה שאני חכם." 00:07:39.000 --> 00:07:42.000 ואז אתם מביטים לאחור, והכל סביבכם הרוס, 00:07:42.000 --> 00:07:44.000 אבל מה? אתם נורא חכמים, 00:07:44.000 --> 00:07:46.000 אלא שאינכם חכמים כמו הצדפה. NOTE Paragraph 00:07:46.000 --> 00:07:48.000 הקונכיה של הצדפה קשה. 00:07:48.000 --> 00:07:51.000 אין שום מיכלי-ריק, שום כבשנים גדולים, 00:07:51.000 --> 00:07:53.000 אין שום רעל, אין שום זיהום, 00:07:53.000 --> 00:07:55.000 מסתבר שהמינים הנוספים 00:07:55.000 --> 00:07:57.000 שחיים לצידנו גילו כבר לפני זמן רב 00:07:57.000 --> 00:08:00.000 איך ליצור רבים מן הדברים שנחוצים לנו 00:08:00.000 --> 00:08:03.000 בתהליכים ביולוגיים שהטבע יודע לנצל היטב. 00:08:03.000 --> 00:08:05.000 התובנה שבחיקוי הטבע, 00:08:05.000 --> 00:08:07.000 שמדענינו קלטו סוף סוף, 00:08:07.000 --> 00:08:09.000 היא שיש לנו כל כך הרבה ללמוד ממינים אחרים- 00:08:09.000 --> 00:08:11.000 אני לא מתכוון לכך שלוקחים עכבר 00:08:11.000 --> 00:08:13.000 ומדביקים לו את החומר הזה. 00:08:13.000 --> 00:08:16.000 לא לכך כוונתי: לא להתעללות במינים הקטנים- 00:08:16.000 --> 00:08:19.000 כוונתי היא לכבד אותם, לכבד את מה שהשיגו. 00:08:19.000 --> 00:08:21.000 קוראים לכך חיקוי הטבע, 00:08:21.000 --> 00:08:23.000 וזה פותח פתח 00:08:23.000 --> 00:08:25.000 לייצור באפס-פסולת, 00:08:25.000 --> 00:08:27.000 ייצור באפס-זיהום -- 00:08:27.000 --> 00:08:29.000 כדי שנוכל באמת ליהנות 00:08:29.000 --> 00:08:31.000 מאיכות חיים גבוהה, רמת חיים גבוהה 00:08:31.000 --> 00:08:33.000 מבלי לטנף את כדור הארץ. NOTE Paragraph 00:08:33.000 --> 00:08:36.000 הרעיון של חיקוי הטבע, 00:08:36.000 --> 00:08:38.000 מתן כבוד לחוכמת כל המינים, 00:08:38.000 --> 00:08:40.000 במשולב עם רעיון 00:08:40.000 --> 00:08:42.000 הדמוקרטיה והצדק החברתי, 00:08:42.000 --> 00:08:45.000 כבוד לחוכמתם ולערכם של כל בני האדם, 00:08:45.000 --> 00:08:47.000 יעניק לנו חברה שונה. 00:08:47.000 --> 00:08:49.000 תהיה לנו כלכלה שונה. 00:08:49.000 --> 00:08:51.000 תהיה לנו חברה ירוקה 00:08:51.000 --> 00:08:53.000 שד"ר קינג היה מתגאה בה. 00:08:53.000 --> 00:08:55.000 זו צריכה להיות המטרה 00:08:55.000 --> 00:08:58.000 וכדי להגיע אליה עלינו קודם כל להכיר בכך 00:08:58.000 --> 00:09:01.000 שרעיון החד-פעמיות, 00:09:01.000 --> 00:09:03.000 לא רק פוגע 00:09:03.000 --> 00:09:05.000 במינים עליהם דיברנו, 00:09:05.000 --> 00:09:08.000 אלא אפילו משחית את החברה שלנו. NOTE Paragraph 00:09:08.000 --> 00:09:11.000 אנו כה גאים לחיות כאן בקליפורניה. 00:09:11.000 --> 00:09:13.000 היתה לנו עכשיו ההצבעה הזו, וכולם אומרים, 00:09:13.000 --> 00:09:16.000 "לא. לא במדינה שלנו. 00:09:16.000 --> 00:09:19.000 אין לי מושג מה עשו כל המדינות האחרות." 00:09:19.000 --> 00:09:21.000 [צחוק] 00:09:21.000 --> 00:09:23.000 כל כך גאים. 00:09:23.000 --> 00:09:26.000 נכון, גם אני גאה. 00:09:26.000 --> 00:09:29.000 אבל קליפורניה, 00:09:29.000 --> 00:09:32.000 גם אם אנו המובילים בעולם בכמה מובנים ירוקים, 00:09:32.000 --> 00:09:34.000 למרבה הצער, אנו מובילים בעולם 00:09:34.000 --> 00:09:37.000 גם בכמה מובנים דכאניים. 00:09:37.000 --> 00:09:40.000 בקליפורניה יש שיעורי כליאה מהגבוהים ביותר 00:09:40.000 --> 00:09:42.000 מבין כל 50 המדינות. 00:09:42.000 --> 00:09:45.000 ניצב לפנינו כרגע אתגר מוסרי. 00:09:45.000 --> 00:09:48.000 אנו נלהבים בקשר להצלת 00:09:48.000 --> 00:09:50.000 חומרים מתים מהמטמנות, 00:09:50.000 --> 00:09:52.000 אך לעתים לא נלהבים באותה מידה 00:09:52.000 --> 00:09:55.000 להציל יצורים חיים, בני-אדם חיים. 00:09:55.000 --> 00:09:58.000 הייתי אומר שאנו חיים בארץ- 00:09:58.000 --> 00:10:00.000 חמישה אחוזים מאוכלוסיית העולם, 00:10:00.000 --> 00:10:03.000 25 אחוזים מכלל גזי החממה, 00:10:03.000 --> 00:10:05.000 אך גם 25 אחוזים מכלל האסירים בעולם. 00:10:05.000 --> 00:10:08.000 אחד מכל ארבעה אסירים בכל העולם 00:10:08.000 --> 00:10:10.000 כלוא ממש כאן, בארצות הברית. 00:10:10.000 --> 00:10:13.000 כך שזה עולה בקנה אחד עם העובדה 00:10:13.000 --> 00:10:16.000 שאנו מאמינים בחד-פעמיות. NOTE Paragraph 00:10:16.000 --> 00:10:19.000 ועם זאת, 00:10:19.000 --> 00:10:21.000 כתנועה 00:10:21.000 --> 00:10:23.000 שצריכה להרחיב את ציבור הבוחרים שלה, 00:10:23.000 --> 00:10:25.000 שעדיין צריכה לגדול, 00:10:25.000 --> 00:10:28.000 ולחרוג מגבולות אזור הנוחות הטבעי שלנו, 00:10:28.000 --> 00:10:31.000 אחד האתגרים כדי שהתנועה הזו תצליח 00:10:31.000 --> 00:10:34.000 להיפטר מדברים כמו פלסטיק ולסייע לשינוי הכלכלי, 00:10:34.000 --> 00:10:37.000 הוא שאנשים מביטים בתנועה שלנו בחשד מסוים. 00:10:37.000 --> 00:10:40.000 ויש להם שאלה, והשאלה היא: 00:10:40.000 --> 00:10:43.000 איך האנשים האלה יכולים להיות כה נלהבים? 00:10:43.000 --> 00:10:46.000 אדם עני, מעוט-הכנסה, מישהו שחי ב"סמטת הסרטן", 00:10:46.000 --> 00:10:49.000 מישהו בשכונת וואטס, 00:10:49.000 --> 00:10:51.000 מישהו בהארלם, מישהו בשמורה אינדיאנית 00:10:51.000 --> 00:10:53.000 אולי אומר לעצמו, ובצדק, 00:10:53.000 --> 00:10:56.000 "איך האנשים האלה כל כך נלהבים 00:10:56.000 --> 00:10:58.000 בשאיפתם להבטיח 00:10:58.000 --> 00:11:00.000 שבקבוק פלסטיק 00:11:00.000 --> 00:11:02.000 יזכה להזדמנות נוספת, 00:11:02.000 --> 00:11:05.000 או שפחית-משקה תזכה להזדמנות נוספת, 00:11:05.000 --> 00:11:07.000 אך כשהילד שלי נקלע לצרה 00:11:07.000 --> 00:11:09.000 והוא מגיע לכלא, 00:11:09.000 --> 00:11:11.000 הוא לא זוכה להזדמנות נוספת?" 00:11:11.000 --> 00:11:13.000 איך יכולה התנועה הזו להיות כה נלהבת 00:11:13.000 --> 00:11:16.000 ולומר, לא יהיו לנו חומרים חד-פעמיים מתים, 00:11:16.000 --> 00:11:18.000 ובמקביל להסכין 00:11:18.000 --> 00:11:21.000 עם חיים-להשלכה וקהילות-להשלכה כמו "סמטת הסרטן"? 00:11:21.000 --> 00:11:24.000 אז כעת יש לנו הזדמנות 00:11:24.000 --> 00:11:27.000 להיות גאים באמת בתנועה הזו. 00:11:27.000 --> 00:11:29.000 כשאנו לוקחים על עצמנו נושאים כאלה, 00:11:29.000 --> 00:11:31.000 זה מעניק לנו את הייעוד הנוסף 00:11:31.000 --> 00:11:33.000 להושיט יד לתנועות נוספות 00:11:33.000 --> 00:11:36.000 ולהיעשות מקיפים יותר ולגדול. 00:11:36.000 --> 00:11:39.000 ולבסוף נוכל לצאת מהדילמה המטורפת שבה נמצאנו. NOTE Paragraph 00:11:40.000 --> 00:11:42.000 מרביתכם אנשים טובי-לב. 00:11:42.000 --> 00:11:45.000 כשהייתם צעירים, היה איכפת לכם מכל העולם, 00:11:45.000 --> 00:11:47.000 ובשלב מסוים 00:11:47.000 --> 00:11:49.000 מישהו אמר לכם שעליכם לבחור תחום, 00:11:49.000 --> 00:11:51.000 עליכם לצמצם את כל אהבתכם לתחום בודד. 00:11:51.000 --> 00:11:53.000 אינכם יכולים לאהוב את כל העולם- 00:11:53.000 --> 00:11:55.000 או שתעבדו בתחום העצים, 00:11:55.000 --> 00:11:57.000 או שתעבדו על נושא ההגירה. 00:11:57.000 --> 00:12:00.000 עליכם לכווץ אותה לנושא אחד ויחיד. 00:12:00.000 --> 00:12:03.000 ולמעשה מה שאמרו לכם הוא, 00:12:03.000 --> 00:12:05.000 "מה בכוונתכם לחבק, עץ 00:12:05.000 --> 00:12:07.000 או ילד? תבחרו. 00:12:07.000 --> 00:12:09.000 מה בכוונתכם לחבק, עץ, 00:12:09.000 --> 00:12:11.000 או ילד? תבחרו." 00:12:11.000 --> 00:12:13.000 אז כשמתחילים לעבוד על נושאים כמו הפלסטיק, 00:12:13.000 --> 00:12:16.000 מבינים שהכל קשור, 00:12:16.000 --> 00:12:18.000 ולמרבה המזל, מרביתנו התברכנו בשתי זרועות. 00:12:18.000 --> 00:12:20.000 אנו יכולים לחבק את שניהם. NOTE Paragraph 00:12:20.000 --> 00:12:22.000 תודה רבה לכם. NOTE Paragraph 00:12:22.000 --> 00:12:28.000 [מחיאות כפיים]