WEBVTT

00:00:01.119 --> 00:00:03.027
מאז ומתמיד רציתי להפוך

00:00:03.027 --> 00:00:05.867
למעבדה מהלכת ליחסים חברתיים,

00:00:05.867 --> 00:00:09.943
כדי לשקף ולהדהד לאנשים
את רגשותיהם, מחשבותיהם,

00:00:09.943 --> 00:00:14.999
כוונותיהם, מניעיהם,
תוך כדי המגע עימם.

00:00:14.999 --> 00:00:20.878
כמדען, תמיד רציתי למדוד
את התהודה הזו,

00:00:20.879 --> 00:00:23.377
את תפישת הזולת,
שמתרחשת כה מהר,

00:00:23.377 --> 00:00:25.682
בהרף-עין.

00:00:25.682 --> 00:00:28.032
אנו חשים אינטואיטיבית
את רגשות הזולת.

00:00:28.032 --> 00:00:29.019
אנו יודעים מהי משמעות מעשיו

00:00:29.019 --> 00:00:31.959
עוד לפני שהם מתרחשים.

00:00:31.959 --> 00:00:33.857
אנו נמצאים תמיד בעמדה
של היותנו

00:00:33.857 --> 00:00:36.828
הנושא לסובייקטיביות של
מישהו אחר.

00:00:36.828 --> 00:00:40.025
אנו עושים זאת כל הזמן.
איננו יכולים לחדול מכך.

00:00:40.025 --> 00:00:41.676
זה כה חשוב, שאותם הכלים
בהם אנו משתמשים

00:00:41.676 --> 00:00:44.079
כדי להבין את עצמנו,
כדי להבין

00:00:44.079 --> 00:00:48.226
את העולם סביבם,
מעוצבים בידי עמדה זו.

00:00:48.226 --> 00:00:51.460
אנו חברתיים עד העצם.

NOTE Paragraph

00:00:51.460 --> 00:00:54.234
מסעי אל האוטיזם החל כשגרתי

00:00:54.234 --> 00:00:57.811
בדיור מוגן לאוטיסטים בוגרים.

00:00:57.811 --> 00:01:01.129
רוב אותם אנשים
בילו את מרבית חייהם

00:01:01.129 --> 00:01:05.021
באישפוזים ממושכים.
זה היה לפני זמן רב.

00:01:05.021 --> 00:01:09.303
ובשבילם, האוטיזם היה נורא.

00:01:09.303 --> 00:01:12.558
הם סבלו מפיגור שכלי עמוק.

00:01:12.558 --> 00:01:15.860
הם לא דיברו.
אך מעל לכל,

00:01:15.860 --> 00:01:19.690
הם היו מבודדים להפליא

00:01:19.690 --> 00:01:22.931
מהעולם סביבם, מסביבתם

00:01:22.931 --> 00:01:25.392
ומאנשים אחרים.

00:01:25.392 --> 00:01:28.244
למעשה, אילו נכנסתם אז
לבית-ספר

00:01:28.244 --> 00:01:32.267
לאוטיסטים, הייתם שומעים המון רעש,

00:01:32.267 --> 00:01:37.730
מהומה רבה, פעילות,
אנשים שעושים דברים,

00:01:37.730 --> 00:01:41.455
אך הם תמיד עשו דברים
בינם לבין עצמם.

00:01:41.455 --> 00:01:45.527
למשל, הם היו בוהים
במנורת התקרה,

00:01:45.527 --> 00:01:48.936
או מתבודדים באיזו פינה,

00:01:48.936 --> 00:01:52.495
או עוסקים בתנועות חוזרות ונשנות,

00:01:52.495 --> 00:01:56.696
בתנועות גירוי-עצמי
שלא הובילו לשום מקום.

00:01:56.696 --> 00:02:00.095
מבודדים עד קיצוניות.

NOTE Paragraph

00:02:00.095 --> 00:02:03.688
היום אנו יודעים שהאוטיזם

00:02:03.688 --> 00:02:07.426
הוא ההפרעה הזו,
ההפרעה בתהודה הזו,

00:02:07.426 --> 00:02:09.770
שעליה אני מספר לכם.

00:02:09.770 --> 00:02:11.728
מדובר בכישורי הישרדות.

00:02:11.728 --> 00:02:13.879
אלו כישורי הישרדות שירשנו

00:02:13.879 --> 00:02:16.433
מזה מאות אלפי שנים

00:02:16.433 --> 00:02:18.719
של אבולוציה.

NOTE Paragraph

00:02:18.719 --> 00:02:24.033
תינוקות הרי נולדים במצב
של פגיעות מוחלטת.

00:02:24.033 --> 00:02:26.064
ללא האדם שמטפל בו,
התינוק לא ישרוד, ולכן הגיוני

00:02:26.064 --> 00:02:28.447
להניח שהטבע יעניק לו

00:02:28.447 --> 00:02:31.680
את מנגנוני ההישרדות האלה.

00:02:31.680 --> 00:02:34.255
התינוק מתביית על המטפל בו.

00:02:34.255 --> 00:02:37.697
החל מהימים והשבועות
הראשונים לחייו,

00:02:37.697 --> 00:02:41.183
התינוק מעדיף לשמוע קולות אנוש
מאשר סתם

00:02:41.183 --> 00:02:43.128
צלילים מן הסביבה.

00:02:43.128 --> 00:02:45.138
הוא מעדיף להביט בפני אנשים
מאשר על חפצים,

00:02:45.138 --> 00:02:47.183
ולא רק זה:
כשהוא מביט באנשים,

00:02:47.183 --> 00:02:49.747
הוא מביט בעיניהם, כי

00:02:49.747 --> 00:02:54.096
העיניים הן חלון
לנסיון חייו של הזולת,

00:02:54.096 --> 00:02:56.214
עד כדי כך שהוא מעדיף
להביט באנשים

00:02:56.214 --> 00:03:00.525
שמביטים בו, במקום באנשים
שמביטים הצידה.

00:03:00.525 --> 00:03:03.131
הוא מתביית אם כן במטפל.

00:03:03.131 --> 00:03:05.458
המטפל מחפש את התינוק.

00:03:05.458 --> 00:03:09.085
ובכוריאוגרפיה הזו,
שנותנת חיזוק הדדי

00:03:09.085 --> 00:03:12.904
טמונה חשיבות כה רבה
לצמיחת הנפש,

00:03:12.904 --> 00:03:17.587
הנפש החברתית,
המוח החברתי, שתלוי בכך.

NOTE Paragraph

00:03:17.587 --> 00:03:20.268
אנו תמיד רואים באוטיזם

00:03:20.268 --> 00:03:25.347
משהו שמתרחש בהמשך החיים.

00:03:25.347 --> 00:03:30.745
זה לא כך.
זה מתחיל בשחר החיים.

00:03:30.745 --> 00:03:35.049
כשהתינוק יוצר מעורבות עם המטפל שלו,
הוא מבין במהרה

00:03:35.049 --> 00:03:39.256
שבין האוזניים יש משהו

00:03:39.256 --> 00:03:40.666
שיש לו חשיבות רבה--

00:03:40.666 --> 00:03:44.849
הוא סמוי, לא רואים אותו--
אבל חשיבותו מכרעת,

00:03:44.849 --> 00:03:46.308
ולדבר הזה קוראים
"תשומת-לב".

00:03:46.308 --> 00:03:49.138
והתינוק לומד מהר מאד,
עוד לפני שהוא מסוגל

00:03:49.138 --> 00:03:51.818
להוציא מילה מפיו,
שביכולתו ללכוד תשומת-לב זו

00:03:51.818 --> 00:03:57.555
ולהפנות אותה לאן-שהוא
כדי להשיג את רצונו.

00:03:57.555 --> 00:04:00.679
הוא גם לומד לעקוב
אחרי מבטם של אנשים,

00:04:00.679 --> 00:04:02.949
כי הדבר שבו אנשים מתבוננים

00:04:02.949 --> 00:04:06.704
זה הדבר שעליו הם חושבים.

00:04:06.704 --> 00:04:09.346
ובמהרה הוא מתחיל ללמוד
את משמעותם

00:04:09.346 --> 00:04:12.771
של דברים,
כי כשמישהו מביט במשהו

00:04:12.771 --> 00:04:14.823
או כשמישהו מצביע על משהו,

00:04:14.823 --> 00:04:17.752
התינוק לא רק מקבל מכך
רמז כיווני,

00:04:17.752 --> 00:04:20.310
אלא גם קולט את המשמעות
שיש לאותו אדם

00:04:20.310 --> 00:04:23.389
לגבי המשהו הזה,
את גישתו, ובמהרה,

00:04:23.389 --> 00:04:27.488
הוא מתחיל לבנות
מאגר של משמעויות,

00:04:27.488 --> 00:04:29.801
ומדובר במשמעויות שנרכשו במסגרת

00:04:29.801 --> 00:04:32.202
יחסי-גומלין חברתיים.

00:04:32.202 --> 00:04:34.043
מדובר במשמעויות שנרכשו כחלק

00:04:34.043 --> 00:04:38.030
מהחוויות המשותפות שלו
עם אחרים.

NOTE Paragraph

00:04:38.030 --> 00:04:44.862
ובכן, זו ילדה בת 15 חודשים,

00:04:44.862 --> 00:04:48.594
והיא אוטיסטית.

00:04:48.594 --> 00:04:52.016
אני מתקרב אליה עד כדי כך
שאני בערך

00:04:52.016 --> 00:04:56.265
במרחק 5 ס"מ מפניה,
והיא לגמרי מתעלמת ממני.

00:04:56.265 --> 00:04:57.623
תארו לעצמכם אילו
עשיתי זאת לכם

00:04:57.623 --> 00:04:59.549
והייתי מתקרב כדי 5 ס"מ
מפרצופכם.

00:04:59.549 --> 00:05:01.655
הייתם ודאי עושים
שני דברים, נכון?

00:05:01.655 --> 00:05:05.767
הייתם נרתעים, וקוראים למשטרה.
[צחוק]

00:05:05.767 --> 00:05:08.316
הייתם עושים משהו,
כי זה ממש בלתי-אפשרי

00:05:08.316 --> 00:05:10.892
לפלוש למרחב הפיזי של מישהו

00:05:10.892 --> 00:05:12.247
מבלי לזכות בתגובה.

00:05:12.247 --> 00:05:15.931
זיכרו שאנו עושים זאת
אינטואיטיבית, ללא מאמץ.

00:05:15.931 --> 00:05:17.348
זאת חוכמת הגוף שלנו.
זה לא משהו

00:05:17.348 --> 00:05:21.898
שמועבר ע"י השפה. הגוף שלנו
פשוט יודע את זה,

00:05:21.898 --> 00:05:24.661
ואנו מכירים את זה
כבר זמן רב.

NOTE Paragraph

00:05:24.661 --> 00:05:27.600
וזה לא קורה
רק אצל בני-אדם.

00:05:27.600 --> 00:05:30.824
זה קורה אצל
כמה מהדודנים שלנו,

00:05:30.824 --> 00:05:32.818
כי אם אתה קוף,

00:05:32.818 --> 00:05:34.914
ואתה מביט בקוף אחר,

00:05:34.914 --> 00:05:38.932
ואותו קוף נמצא
במעמד חברתי גבוה ממך,

00:05:38.932 --> 00:05:42.485
זה נחשב לאות של איום,

00:05:42.485 --> 00:05:45.365
ואתה לא תזכה
לחיות עוד הרבה.

00:05:45.365 --> 00:05:49.786
אז משהו שאצל מינים אחרים
הוא מנגנוני הישרדות,

00:05:49.786 --> 00:05:53.207
שבלעדיהם, עקרונית,
הם לא יוכלו לחיות,

00:05:53.207 --> 00:05:55.907
אנו מביאים זאת להקשר האנושי,

00:05:55.907 --> 00:06:00.070
וזה משהו שאנו זקוקים לו
כדי לתפקד מבחינה חברתית.

NOTE Paragraph

00:06:00.070 --> 00:06:02.973
אז היא מתעלמת ממני,
ואני כה קרוב אליה,

00:06:02.973 --> 00:06:04.971
ואולי אתם חושבים,
"היא לא יכולה לראות אותך,

00:06:04.971 --> 00:06:06.591
או לשמוע אותך."

00:06:06.591 --> 00:06:08.931
אז אחרי כמה רגעים
היא הולכת לפינת החדר

00:06:08.931 --> 00:06:14.530
מוצאת ממתק קטן,
אם-אנד-אם.

00:06:14.530 --> 00:06:19.400
אני לא הצלחתי למשוך
את תשומת ליבה,

00:06:19.400 --> 00:06:21.829
אבל משהו, דבר מסוים,
הצליח.

00:06:21.829 --> 00:06:24.471
רובנו עושים הפרדה גדולה

00:06:24.471 --> 00:06:28.806
בין עולם החפצים ועולם האנשים.

00:06:28.806 --> 00:06:33.397
אך עבור הילדה הזו,
הקו המפריד איננו כה ברור,

00:06:33.397 --> 00:06:36.527
ועולם האנשים לא מושך אותה

00:06:36.527 --> 00:06:38.010
כפי שהיינו רוצים.

00:06:38.010 --> 00:06:40.044
זיכרו שאנו לומדים המון

00:06:40.044 --> 00:06:42.445
דרך השתתפות בחוויות.

00:06:42.445 --> 00:06:45.616
ומה שהיא עושה כרגע הוא,

00:06:45.616 --> 00:06:50.095
שנתיב הלימוד שלה
סוטה יותר ויותר

00:06:50.095 --> 00:06:53.913
והיא מבודדת את עצמה
עוד ועוד.

00:06:53.913 --> 00:06:56.879
לעתים נראה לנו
שהמוח הוא דטרמיניסטי,

00:06:56.879 --> 00:06:59.401
שהמוח מחליט מי נהיה.

00:06:59.401 --> 00:07:02.241
אך למעשה המוח
גם הופך למי שאנו.

00:07:02.241 --> 00:07:06.254
אז בה-בעת שההתנהגויות שלה
מרחיקות אותה

00:07:06.254 --> 00:07:09.137
מתחום יחסי הגומלין החברתיים,
זה קורה גם

00:07:09.137 --> 00:07:14.529
בנפש שלה,
וזה קורה גם במוח שלה.

NOTE Paragraph

00:07:14.529 --> 00:07:20.367
האוטיזם הוא הבעיה
הכי גנטית במקורה

00:07:20.367 --> 00:07:23.820
מכל הליקויים ההתפתחותיים,

00:07:23.820 --> 00:07:26.695
וזהו ליקוי מוחי.

00:07:26.695 --> 00:07:29.304
זהו ליקוי שמתחיל
הרבה לפני המועד

00:07:29.304 --> 00:07:32.170
בו נולד הילד.

00:07:32.170 --> 00:07:35.884
היום אנו יודעים שיש
קשת רחבה של סוגי אוטיזם.

00:07:35.884 --> 00:07:38.396
יש פרטים בעלי פיגור שכלי עמוק,

00:07:38.396 --> 00:07:41.394
אבל ישנם גם המוכשרים.

00:07:41.394 --> 00:07:43.522
יש פרטים שכלל אינם מדברים.

00:07:43.522 --> 00:07:45.794
יש פרטים שמדברים יותר מדי.

00:07:45.794 --> 00:07:48.295
יש פרטים שכשצופים בהם

00:07:48.295 --> 00:07:51.304
בביה"ס, רואים שהם ירוצו
לאורך הגדר ההיקפית

00:07:51.304 --> 00:07:53.603
כל היום כולו,
אם יניחו להם,

00:07:53.603 --> 00:07:55.961
ועד אותם פרטים שלא יכולים
לחדול מלבוא

00:07:55.961 --> 00:07:57.966
ולנסות להעסיק אותך שוב ושוב,
ללא לאות.

00:07:57.966 --> 00:08:01.897
אך לעתים קרובות באופן משונה,

00:08:01.897 --> 00:08:05.672
ללא אותה תהודה מיידית.

NOTE Paragraph

00:08:05.672 --> 00:08:09.604
זה הרבה יותר רווח
מכפי שחשבנו פעם.

00:08:09.604 --> 00:08:11.088
כשהתחלתי לעסוק בתחום זה,
חשבנו שיש

00:08:11.088 --> 00:08:13.941
ארבעה פרטים עם אוטיזם
לכל 10,000,

00:08:13.941 --> 00:08:15.972
מצב נדיר ביותר.

00:08:15.972 --> 00:08:20.005
אז היום אנו יודעים שזה
קרוב יותר לאחד מכל מאה.

00:08:20.005 --> 00:08:25.028
יש מיליוני פרטים אוטיסטיים
בכל מקום מסביבנו.

NOTE Paragraph

00:08:25.028 --> 00:08:28.394
המחיר החברתי
של המצב הזה הוא עצום.

00:08:28.394 --> 00:08:31.557
רק בארה"ב,
בערך 35-80 מיליארד דולר,

00:08:31.557 --> 00:08:34.864
ואתם יודעים מה?
רוב הכספים האלה מופנים

00:08:34.864 --> 00:08:37.044
למתבגרים ובמיוחד למבוגרים

00:08:37.044 --> 00:08:39.205
בעלי נכות חמורה,

00:08:39.205 --> 00:08:41.344
פרטים שזקוקים לשירותים מסביב לשעון,

00:08:41.344 --> 00:08:44.070
שירותים מאד מאד אינטנסיביים,
ושירותים אלה

00:08:44.070 --> 00:08:48.339
יכולים להסתכם ב-60
עד 80 אלף דולר בשנה.

00:08:48.339 --> 00:08:51.901
מדובר בפרטים שהטיפול המוקדם
לא עזר להם,

00:08:51.901 --> 00:08:56.360
כי כעת אנו יודעים
שהאוטיזם יוצר את עצמו

00:08:56.360 --> 00:08:59.064
כשהאוטיסטים סוטים מנתיב הלמידה

00:08:59.064 --> 00:09:01.200
כפי שציינתי בפניכם.

00:09:01.200 --> 00:09:03.613
לו יכולנו לזהות מצב זה

00:09:03.613 --> 00:09:07.680
בשלב מוקדם יותר,
ולהתערב ולטפל,

00:09:07.680 --> 00:09:09.654
אני מבטיח לכם,
וזה ודאי היה משהו

00:09:09.654 --> 00:09:13.034
ששינה את חיי
ב-10 השנים האחרונות,

00:09:13.034 --> 00:09:16.765
הרעיון הזה
שאנו בהחלט מסוגלים לשכך

00:09:16.765 --> 00:09:18.922
את הבעיה הזו.

00:09:18.922 --> 00:09:21.301
יש לנו גם חלון הזדמנויות,

00:09:21.301 --> 00:09:24.437
כי למשך זמן-מה,
המוח ניתן לעיצוב,

00:09:24.437 --> 00:09:25.789
וחלון הזדמנויות זה נפתח

00:09:25.789 --> 00:09:27.492
ב-3 שנות החיים הראשונות.

00:09:27.492 --> 00:09:30.890
לא שהחלון נסגר. לא.

00:09:30.890 --> 00:09:34.459
אבל הוא מצטמצם
באורח משמעותי.

00:09:34.459 --> 00:09:37.563
ועדיין, הגיל החציוני לאבחון
בארץ הזאת

00:09:37.563 --> 00:09:39.714
הוא עדיין בערך חמש שנים,

00:09:39.714 --> 00:09:41.980
ובאוכלוסיות המקופחות,

00:09:41.980 --> 00:09:45.229
אלה שאין להן גישה
לשירותי רפואה,

00:09:45.229 --> 00:09:48.338
אוכלוסיות כפריות, מיעוטים,

00:09:48.338 --> 00:09:50.957
גיל האבחון גבוה אף יותר,

00:09:50.957 --> 00:09:53.302
שזה כמעט כמו לומר

00:09:53.302 --> 00:09:55.719
שאנו דנים אוכלוסיות אלה
לכך שיהיו בהן פרטים

00:09:55.719 --> 00:10:00.195
אוטיסטיים, שמצבם אפילו יחמיר.

00:10:00.195 --> 00:10:03.168
כך שלדעתי יש לנו חובה
ביו-מוסרית.

00:10:03.168 --> 00:10:06.025
הכלים המדעיים קיימים,

00:10:06.025 --> 00:10:09.083
אבל שום מדע אינו רלוונטי
אם אין לו השפעה

00:10:09.083 --> 00:10:12.741
על הקהילה,
ואנו פשוט לא יכולים לאבד

00:10:12.741 --> 00:10:14.705
את ההזדמנות הזו.

00:10:14.705 --> 00:10:17.861
כי ילדים עם אוטיזם
הופכים למבוגרים עם אוטיזם,

00:10:17.861 --> 00:10:22.139
ולדעתנו, לדברים שביכולתנו לעשות

00:10:22.139 --> 00:10:24.462
למען ילדים אלה,
למען משפחות אלה, בשלב מוקדם,

00:10:24.462 --> 00:10:26.856
תהיינה השלכות לכל החיים,

00:10:26.856 --> 00:10:30.952
על הילד, על המשפחה,
ועל הקהילה בכללותה.

00:10:30.952 --> 00:10:33.672
אז זאת השקפתנו על האוטיזם.

NOTE Paragraph

00:10:33.672 --> 00:10:36.538
יש מעל 100 גנים המשוייכים לאוטיזם.

00:10:36.538 --> 00:10:38.664
למעשה, אנו מאמינים שיתברר

00:10:38.664 --> 00:10:43.168
שיש בין 300 ל-600
גנים המשוייכים לאוטיזם,

00:10:43.168 --> 00:10:46.839
וגם אנומליות גנטיות,
הרבה יותר מגנים בלבד.

00:10:46.839 --> 00:10:51.430
ולמעשה ניצבת מולנו כאן
שאלה מסוימת,

00:10:51.430 --> 00:10:54.915
כי אם יש סיבות כה רבות לאוטיזם,

00:10:54.915 --> 00:10:57.930
איך עוברים מהגורמים האלה

00:10:57.930 --> 00:11:00.930
לתסמונת עצמה?
כי אנשים כמוני,

00:11:00.930 --> 00:11:03.615
כשאנו נכנסים לחדר-משחקים,

00:11:03.615 --> 00:11:06.835
אנו מזהים ילד כאוטיסטי.

00:11:06.835 --> 00:11:08.978
אז איך עוברים מהסיבות המרובות

00:11:08.978 --> 00:11:12.428
לתסמונת שיש לה
אחידות מסוימת?

00:11:12.428 --> 00:11:15.005
התשובה היא: מה שיש באמצע,

00:11:15.005 --> 00:11:17.660
וזו ההתפתחות.

00:11:17.660 --> 00:11:20.776
למעשה אנו מתעניינים מאד באותן

00:11:20.776 --> 00:11:23.515
שנות החיים הראשונות,
כי גורמים אלה

00:11:23.515 --> 00:11:26.269
לא בהכרח הופכים לאוטיזם.

00:11:26.269 --> 00:11:28.765
האוטיזם יוצר את עצמו.

00:11:28.765 --> 00:11:33.614
אם נוכל להתערב
במשך השנים האלה,

00:11:33.614 --> 00:11:36.117
נצליח לשכך את האוטיזם
אצל אחדים, ומי יודע,

00:11:36.117 --> 00:11:39.753
אולי אפילו למנוע אותו
אצל אחרים.

NOTE Paragraph

00:11:39.753 --> 00:11:41.837
אז איך עושים את זה?

00:11:41.837 --> 00:11:44.753
איך מכניסים
את תחושת התהודה הזו,

00:11:44.753 --> 00:11:48.778
איך נכנסים לעצם הוויתו
של אדם אחר?

00:11:48.778 --> 00:11:52.276
אני זוכר, כשעבדתי
עם אותה ילדה בת 15 חודשים,

00:11:52.276 --> 00:11:54.438
הדבר שעלה בדעתי היה,

00:11:54.438 --> 00:11:56.953
"איך להיכנס לעולם שלה?

00:11:56.953 --> 00:12:01.233
האם היא חושבת עלי?
האם היא חושבת על אחרים?"

00:12:01.233 --> 00:12:05.577
קשה לעשות זאת,
אז היה עלינו ליצור

00:12:05.577 --> 00:12:09.056
את הטכנולוגיה. היה עלינו
בעצם להיכנס לתוך הגוף.

00:12:09.056 --> 00:12:12.985
היה עלינו לראות את העולם
דרך עיניה.

NOTE Paragraph

00:12:12.985 --> 00:12:16.024
ומזה שנים רבות אנו בונים

00:12:16.024 --> 00:12:19.657
טכנולוגיות חדשות
המבוססות על מעקב עיניים.

00:12:19.657 --> 00:12:22.175
אנו יכולים לראות
רגע אחר רגע

00:12:22.175 --> 00:12:25.456
את מה שמעניין את הילד.

00:12:25.456 --> 00:12:28.175
זהו עמיתי, וורן ג'ונס, שאיתו

00:12:28.175 --> 00:12:31.152
אנו מפתחים את השיטות האלה,
את המחקרים האלה,

00:12:31.152 --> 00:12:33.143
ב-12 השנים האחרונות.

00:12:33.143 --> 00:12:35.863
כאן אתם רואים ילד שמח
בן 5 חודשים,

00:12:35.863 --> 00:12:41.686
ילד שמח בן 5 חודשים
שמיד יתבונן בדברים

00:12:41.686 --> 00:12:44.509
שיובאו לפניו, מתוך עולמו,

00:12:44.509 --> 00:12:47.088
אימו, המטפלת,
אך גם חוויות

00:12:47.088 --> 00:12:51.520
שאותן יעבור כשיהיה במעון יום.

00:12:51.520 --> 00:12:54.152
אנו מעוניינים
ללכוד את העולם הזה

00:12:54.152 --> 00:12:55.481
ולהביאו למעבדה שלנו,

00:12:55.481 --> 00:12:58.603
אך לשם כך עלינו ליצור

00:12:58.603 --> 00:13:01.853
מדדים מתוחכמים ביותר,

00:13:01.853 --> 00:13:05.280
שמודדים איך אנשים,
איך תינוקות,

00:13:05.280 --> 00:13:08.263
ילדים בני-יומם,
יוצרים קשר עם העולם,

00:13:08.263 --> 00:13:09.890
רגע אחר רגע,

00:13:09.890 --> 00:13:13.163
מה חשוב ומה לא.

NOTE Paragraph

00:13:13.163 --> 00:13:16.104
אז יצרנו את המדדים הללו, וכאן,

00:13:16.104 --> 00:13:19.503
אתם רואים את
מה שאנו מכנים "משפך תשומת-לב".

00:13:19.503 --> 00:13:21.836
זאת צפיה בסרטון -

00:13:21.836 --> 00:13:24.494
בין הפריימים האלה
מפרידה כשניה אחת -

00:13:24.494 --> 00:13:27.262
דרך עיניהם של 35 תינוקות
בהתפתחות טיפוסית,

00:13:27.262 --> 00:13:28.544
בני שנתיים,

00:13:28.544 --> 00:13:31.519
ואנו מקפיאים פריים אחד,

00:13:31.519 --> 00:13:35.020
וזה מה שהילדים האופייניים עושים.

00:13:35.020 --> 00:13:39.461
במעבר הסורק הזה, כאן בירוק
אלה בני השנתיים האוטיסטיים.

00:13:39.461 --> 00:13:43.084
בפריים הזה, הילדים הטיפוסיים

00:13:43.084 --> 00:13:46.039
צופים בזה,

00:13:46.039 --> 00:13:48.588
הבעת רגשות
אצל הילד הקטן הזה,

00:13:48.588 --> 00:13:51.498
כשהוא רב מעט
עם הילדה הקטנה.

00:13:51.498 --> 00:13:53.558
מה עושים הילדים האוטיסטיים?

00:13:53.558 --> 00:13:57.003
הם ממוקדים בדלת המסתובבת,

00:13:57.003 --> 00:13:59.094
שנפתחת ונסגרת.

00:13:59.094 --> 00:14:01.546
אז אני יכול לומר לכם
שהסטיה הזו

00:14:01.546 --> 00:14:02.415
שאתם רואים כאן,

00:14:02.415 --> 00:14:05.605
לא מתרחשת רק בניסוי שלנו,
בן חמש הדקות.

00:14:05.605 --> 00:14:09.006
היא מתרחשת בכל רגע
בחייהם הממשיים,

00:14:09.006 --> 00:14:11.726
והנפשות שלהם מתעצבות,

00:14:11.726 --> 00:14:14.806
והמוחות שלהם מתמחים
במשהו שונה

00:14:14.806 --> 00:14:18.585
מאשר מה שקורה
אצל בני-גילם הטיפוסיים.

NOTE Paragraph

00:14:18.585 --> 00:14:21.772
לקחנו תבנית

00:14:21.772 --> 00:14:24.966
מידידינו, רופאי הילדים,

00:14:24.966 --> 00:14:26.893
את הרעיון של טבלאות גדילה,

00:14:26.893 --> 00:14:28.862
אתם יודעים,
כשלוקחים ילד לרופא הילדים,

00:14:28.862 --> 00:14:33.066
ורושמים את הנתונים הפיזיים
של הגובה והמשקל.

00:14:33.066 --> 00:14:35.895
החלטנו לנהל טבלת גדילה

00:14:35.895 --> 00:14:38.354
של מעורבות חברתית,

00:14:38.354 --> 00:14:41.155
וחיפשנו ילדים החל מגיל הלידה,

00:14:41.155 --> 00:14:46.984
ואתם רואים כאן על ציר האיקס
שניים, שלושה, ארבעה,

00:14:46.984 --> 00:14:50.824
חמישה, שישה, תשעה חודשים,
בערך עד גיל 24 חודש,

00:14:50.824 --> 00:14:53.555
וזהו אחוז זמן הצפיה שלהם

00:14:53.555 --> 00:14:55.251
שבו הם מתמקדים בעיני אנשים,

00:14:55.251 --> 00:14:57.611
וזו טבלת הגדילה שלהם.

00:14:57.611 --> 00:15:00.641
הם מתחילים כאן,
הם אוהבים עיניים של אנשים,

00:15:00.641 --> 00:15:03.095
וממשיכים די ביציבות.

00:15:03.095 --> 00:15:07.021
זה קצת עולה בחודשים הראשונים.

00:15:07.021 --> 00:15:09.315
כעת הבה נראה מה קורה
עם תינוקות

00:15:09.315 --> 00:15:11.823
שנעשים אוטיסטיים.

00:15:11.823 --> 00:15:14.028
קורה משהו שונה לגמרי.

00:15:14.028 --> 00:15:17.818
זה מתחיל כאן למעלה,
אך בהמשך זו צניחה חופשית.

00:15:17.818 --> 00:15:21.237
ממש כאילו שהם הביאו לעולם
את הרפלקס

00:15:21.237 --> 00:15:25.168
שמכוון אותם לאנשים,
אבל אין לו המשכיות.

00:15:25.168 --> 00:15:28.238
זה כמעט כאילו
הגירוי הזה, אתם,

00:15:28.238 --> 00:15:31.139
אינכם משפיעים על המתרחש

00:15:31.139 --> 00:15:35.030
כשהם מנווטים
את חיי היומיום שלהם.

NOTE Paragraph

00:15:35.030 --> 00:15:41.052
ואנו חשבנו שהנתונים האלה
כל-כך משמעותיים,

00:15:41.052 --> 00:15:44.060
במובן מסוים, שרצינו לראות
מה קורה

00:15:44.060 --> 00:15:47.453
בששת חודשי החיים הראשונים,
כי אם אתם יוצרים יחסי-גומלין

00:15:47.453 --> 00:15:48.790
עם תינוקות גדולים יותר,
בני חודשיים ושלושה חודשים,

00:15:48.790 --> 00:15:53.342
תופתעו להיווכח
כמה הם נעשו חברתיים.

00:15:53.342 --> 00:15:55.949
ומה שאנו רואים
בששת חודשי החיים הראשונים

00:15:55.949 --> 00:16:02.087
הוא שניתן להבדיל בקלות רבה
בין שתי הקבוצות האלה.

00:16:02.087 --> 00:16:04.961
ובעזרת המדדים האלה,
ורבים אחרים,

00:16:04.961 --> 00:16:08.977
גילינו שהכלים המדעיים שלנו
יכולים למעשה

00:16:08.977 --> 00:16:11.618
לזהות בעיה זו
מוקדם מאד.

00:16:11.618 --> 00:16:14.522
לא היה עלינו להמתין
שההתנהגויות האוטיסטיות

00:16:14.522 --> 00:16:17.670
יופיעו בשנת החיים השניה.

00:16:17.670 --> 00:16:20.932
אם נמדוד דברים,
שמבחינה אבולוציונית

00:16:20.932 --> 00:16:25.054
השתמרו היטב, ושמופיעים
מוקדם מאד מבחינה התפתחותית,

00:16:25.054 --> 00:16:27.755
דברים שקיימים כבר
בשבועות הראשונים לחיים,

00:16:27.755 --> 00:16:29.617
נוכל להקדים את איתור האוטיזם

00:16:29.617 --> 00:16:32.081
כבר לאותם חודשים ראשונים,

00:16:32.081 --> 00:16:36.222
וזה מה שאנו עושים כעת.

NOTE Paragraph

00:16:36.222 --> 00:16:39.290
אבל אנו יכולים ליצור
את מיטב הטכנולוגיות

00:16:39.290 --> 00:16:42.895
ואת מיטב השיטות
לזיהוי הילדים האלה,

00:16:42.895 --> 00:16:46.038
אך כל זה יהיה לשווא
אם לא תהיה לנו השפעה

00:16:46.038 --> 00:16:49.680
על מה שקורה
במציאות שלהם בקהילה.

00:16:49.680 --> 00:16:51.986
כמובן שאנו רוצים שהמכשירים האלה

00:16:51.986 --> 00:16:54.839
יוכנסו לפעולה ע"י הלוחמים בחזית,

00:16:54.839 --> 00:16:57.362
עמיתינו, הרופאים המטפלים,

00:16:57.362 --> 00:17:00.067
שרואים כל ילד וילד,

00:17:00.067 --> 00:17:02.210
ועלינו להפוך
את הטכנולוגיות האלה

00:17:02.210 --> 00:17:05.315
למשהו שייתן ערך מוסף
לפרקטיקה שלהם,

00:17:05.315 --> 00:17:07.520
כי עליהם לראות
ילדים רבים כל-כך.

00:17:07.520 --> 00:17:09.594
ואנו רוצים לעשות זאת
בכל העולם

00:17:09.594 --> 00:17:11.727
כדי שלא נחמיץ אף ילד,

00:17:11.727 --> 00:17:14.180
אבל זה יהיה בלתי-מוסרי

00:17:14.180 --> 00:17:19.081
אם לא תהיה לנו במקביל
תשתית שתאפשר התערבות,

00:17:19.081 --> 00:17:20.328
לצרכי טיפול.

00:17:20.328 --> 00:17:22.864
עלינו להיות מסוגלים
לעבוד עם המשפחות,

00:17:22.864 --> 00:17:26.279
לתמוך במשפחות,
לנהל את אותן שנים ראשונות

00:17:26.279 --> 00:17:30.191
יחד איתן. צריכה להיות לנו
היכולת לעבור

00:17:30.191 --> 00:17:34.348
מסינון כלל-עולמי
לגישה כלל-עולמית לטיפול,

00:17:34.348 --> 00:17:37.451
כי הטיפולים האלה עתידים לשנות

00:17:37.451 --> 00:17:41.030
את חיי הילדים והמשפחות האלה.

NOTE Paragraph

00:17:41.030 --> 00:17:45.287
כשאנו חושבים
על מה שנוכל לעשות

00:17:45.287 --> 00:17:48.510
באותן שנים ראשונות,

00:17:48.510 --> 00:17:50.910
אני יכול לומר לכם,

00:17:50.910 --> 00:17:53.737
מנסיוני הממושך בתחום הזה,

00:17:53.737 --> 00:17:56.832
שזו הרגשה של מרץ מחודש.

00:17:56.832 --> 00:18:00.664
יש תחושה שהמדע
שהושקעה בו עבודה זו

00:18:00.664 --> 00:18:04.371
יכול ממש להשפיע
על המציאות,

00:18:04.371 --> 00:18:07.266
למנוע למעשה את החוויות

00:18:07.266 --> 00:18:11.268
שפגשתי בתחילת מסעי
בתחום הזה.

00:18:11.268 --> 00:18:14.460
חשבתי אז שזו בעיה
בלתי-פתירה.

00:18:14.460 --> 00:18:18.346
לא עוד. אנו יכולים לעשות המון.

NOTE Paragraph

00:18:18.346 --> 00:18:21.083
והרעיון איננו לרפא את האוטיזם.

00:18:21.083 --> 00:18:23.683
לא זה הרעיון.

00:18:23.683 --> 00:18:25.889
אנו רוצים להבטיח

00:18:25.889 --> 00:18:28.465
שאותם פרטים אוטיסטיים
יוכלו להשתחרר

00:18:28.465 --> 00:18:32.695
מהתוצאות המצערות
שמתלוות לכך לפעמים,

00:18:32.695 --> 00:18:35.569
מהפיגור השכלי העמוק,
מהעדר השפה,

00:18:35.569 --> 00:18:39.238
מהבידוד העמוק כל-כך.

00:18:39.238 --> 00:18:41.505
לדעתנו, לפרטים האוטיסטיים

00:18:41.505 --> 00:18:44.300
יש למען האמת
נקודת-מבט מיוחדת על העולם,

00:18:44.300 --> 00:18:47.723
אנו זקוקים למגוון,
והם מסוגלים לעבוד בצורה מעולה

00:18:47.723 --> 00:18:50.090
בתחומי חוזקות מסוימים:

00:18:50.090 --> 00:18:53.493
מצבים ברי-חיזוי,
מצבים שניתן להגדיר.

00:18:53.493 --> 00:18:56.502
כי אחרי הכל,
הם מתוודעים לעולם

00:18:56.502 --> 00:19:01.203
מתוך למידה עליו,
ולא מתוך למידה איך לתפקד בו.

00:19:01.203 --> 00:19:04.001
אבל זו חוזקה,
אם עובדים, למשל,

00:19:04.001 --> 00:19:06.081
בתחום הטכנולוגיה.

00:19:06.081 --> 00:19:08.354
וישנם פרטים שיש להם

00:19:08.354 --> 00:19:09.779
יכולות אמנותיות מדהימות.

00:19:09.779 --> 00:19:11.699
אנו רוצים שהם ישתחררו.

00:19:11.699 --> 00:19:15.084
אנו רוצים שהדור הבא
של אוטיסטים

00:19:15.084 --> 00:19:18.239
יוכלו לא רק לבטא
את החוזקות שלהם,

00:19:18.239 --> 00:19:20.461
אלא גם להגשים את ההבטחה
הגלומה בהם.

NOTE Paragraph

00:19:20.461 --> 00:19:24.030
תודה רבה לכם על הקשבתכם.
[מחיאות כפיים]