מה שיש לכם פה זו סיגריה אלקטרונית זהו משהו, שמאז שהומצא לפני שנה או שנתיים העניק לי אושר בלתי ניתן לתיאור (צחוק) חלק קטן מזה, אני חושב, זה הניקוטין אבל יש משהו גדול הרבה יותר שהוא, מאז שאסרו בבריטניה על עישון במקומות ציבוריים לא נהניתי יותר מאז ממסיבת קוקטייל (צחוק) והסיבה, הבנתי אותה רק לפני כמה ימים והיא - כשאתה הולך למסיבת קוקטייל ואתה נעמד ומחזיק כוס של יין אדום ואתה מדבר ללא סוף עם אנשים אתה לא באמת רוצה לבלות את כל הזמן בדיבור זה באמת, באמת מעייף לפעמים אתה פשוט רוצה לעמוד שם בשקט, לבד עם המחשבות שלך לפעמים אתה פשוט רוצה לעמוד בפינה ולבהות דרך החלון עכשיו, הבעיה היא, כשאתה לא יכול לעשן אם אתה עומד לבד ובוהה דרך החלון אתה אדיוט לא חברותי וחסר חברים (צחוק) אם אתה עומד לבד ובוהה דרך החלון עם סיגריה אתה פילוסוף מזדיין (צחוק) (מחיאות כפיים) אז הכוח של מסגור-מחדש של דברים אי אפשר להפריז בו מה שיש לנו זה בדיוק אותו הדבר, אותה פעילות אבל אחת מהן גורמת לך להרגיש נהדר והשנייה, רק עם שינוי מזערי בתנוחה גורמת לך להרגיש נורא ואני חושב שאחת הבעיות עם כלכלות קלאסיות היא שהן לחלוטין מרוכזות במציאות והמציאות איננה מדריכה טובה במיוחד לגבי השמחה האנושית למה, למשל פנסיונרים מאושרים יותר מאשר צעירים מובטלים? שניהם, אחרי הכל, באותו מצב בחיים לשניכם יש יותר מדי זמן ופחות מדי כסף אבל פנסיונרים, לפי דיווחים, הם מאוד מאוד מאושרים בעוד שהמובטלים הם אומללים ומדוכאים הסיבה, אני חושב, נעוצה בכך שהפנסיונרים מאמינים שבחרו להיות פנסיונרים בעוד שהמובטלים הצעירים מרגישים שזה נכפה עליהם באנגליה מעמד הביניים-העליון פתר את הבעיה הזו באופן מושלם בגלל שהם מתגו מחדש אבטלה אם אתה אנגלי מהמעמד הבינוני-עליון אתה מכנה אבטלה - שנת חופש (צחוק) וזה בגלל שאם יש לך ילד מובטל במנצ'סטר זה באמת די מביך אבל אם יש לך ילד מובטל בתיאלנד זה נתפס כהישג די נאה (צחוק) אבל בעצם הכוח למתג-מחדש דברים להבין שבעצם החוויות שלנו, עלויות, דברים לא ממש תלויים במה שהם באמת אלא על איך שאנו תופשים אותם באמת שאי אפשר להפריז בכוח הזה יש ניסוי שאני חושב שדניאל פינק מתייחס אליו שבו שמים שני כלבים בקופסא ולקופסא יש רצפה אלקטרונית מדי פעם בפעם מופעל שוק חשמלי ברצפה שמכאיב לכלבים ההבדל היחיד הוא שלכלב אחד יש כפתור קטן בצד שלו בקופסא וכשהוא לוחץ עליו עם האף שלו השוק החשמלי פוסק לכלב השני אין כפתור כזה הוא חשוף בדיוק לאותה מידת כאב כמו הכלב בקופסא הראשונה אבל אין לו שום שליטה על הנסיבות באופן כללי, הכלב הראשון יכול להיות מרוצה באופן יחסי הכלב השני מתדרדר לתוך דיכאון מוחלט הנסיבות של חיינו למעשה משמעותיות פחות לאושר שלנו מאשר תחושת השליטה שאנו מרגישים שיש לנו על החיים שלנו זו שאלה מעניינת אנו שואלים את השאלה - כל הדיון כולו בעולם המערבי הוא בנוגע לרמת המיסוי אבל אני חושב שיש שאלה אחרת שצריכה להישאל שקשורה לרמת השליטה שיש לנו על כספי המיסים שלנו שמה שעולה לנו עשרה ליש"ט בהקשר אחד יכול להיות קללה מה שעולה לנו עשרה ליש"ט בהקשר אחר יכול בעצם להיות מבורך אתם יודעים, שלמו עשרים אלף ליש"ט בחשבונות בשביל בריאות ואתם מרגישים כמו פתאים שלמו עשרים אלף ליש"ט כתרומה לאגף בבית חולים ואתם נחשבים לבעלי צדקה אני כנראה נמצא במדינה הלא נכונה כדי לדבר על הנכונות לשלם מיסים (צחוק) אז אתן לכם משהו בתמורה. הדרך שבה אתם ממסגרים דברים מאוד חשובה האם אתם מכנים זאת - ההצלה של יוון או - ההצלה של חבורת בנקים טיפשים שהלוותה ליוון בגלל שהם בעצם אותו הדבר מה שאתם קוראים להם משפיע הלכה למעשה על האופן שבו אתם מגיבים להם, אינטואיטיבית ומוסרית אני חושב שערך פסיכולוגי הוא נהדר, אם להיות כן אחד מחברי הטובים, פרופסור בשם ניק צ'ייטר שהוא פרופסור למדע החלטות בלונדון מאמין שאנו צריכים לבזבז הרבה פחות זמן בחיפוש אחר העומק החבוי של האנושות והרבה יותר זמן בחקר האזורים הרדודים החבויים אני חושב שזה נכון אני חושב שלרשמים יש השפעה מטורפת על מה אנו חושבים ועושים אבל מה שאין לנו זה מודל ממש טוב של פסיכולוגיה אנושית לפחות כזו הקודמת לכהנמן אולי לא היה לנו מודל ממש טוב של פסיכולוגיה אנושית להציב לצד מודלים של הנדסה, של כלכלות ניאו-קלאסיות כך שלאנשים שהאמינו בפתרונות פסיכולוגיים לא היה מודל לא היתה לנו מסגרת זה מה שהשותף העסקי של וורן באפט, צ'רלי מאנגר מכנה סבכה שעליה ניתן לתלות את הרעיונות שלך מהנדסים, כלכלנים, כלכלנים קלאסיים לכולם היתה סבכה קיימת איתנה מאוד שעליה באופן מעשי יכול היה כל רעיון להיתלות לנו יש בקושי אוסף של תובנות אישיות אקראיות בלי מודל כוללני ומה שזה אומר זה שכאשר הסתכלנו על פתרונות סביר להניח שנתנו יותר מדי עדיפות למה שאני מכנה פתרונות טכניים הנדסיים, פתרונות-ניוטון ולא מספיק לפתרונות הפסיכולוגיים אתם מכירים את הדוגמה שלי של רכבת היורו-סטאר שישה מליון ליש"ט בוזבזו כדי להפחית את זמן הנסיעה בין פאריז ללונדון בבערך ארבעים דקות ב0.01 אחוזים מהכסף הזה יכולת לשים חיבור אלחוטי לאינטרנט שלא היה מפחית את זמן הנסיעה אבל היה משפר את ההנאה ממנו ואת היעילות שלו הרבה יותר בשביל בערך עשירית מהסכום יכולת לשלם לכל דוגמניות ודוגמני העל בעולם לצעוד הלוך ושוב במעברי הרכבת ולהגיש בחינם שאטו פטרוס לכל הנוסעים ועדיין היית נשאר עם חמישה ביליון ליש"ט עודפים ואנשים היו מבקשים שהרכבות יאטו (צחוק) למה לא ניתנה לנו ההזדמנות לפתור את הבעיה מבחינה פסיכולוגית? אני חושב שזה בגלל שיש חוסר איזון, חוסר סימטריה באופן שבו אנו מתייחסים לרעיונות פסיכולוגיים יצירתיים שמובלים על ידי רגשות לעומת הדרך שבה אנו מתייחסים לרעיונות רציונליים, נומריים, שאפשר לכתוב אותם על גיליון נתונים אם אתה אדם יצירתי, אני חושב שזה נכון שתשתף את הרעיונות שלך כדי לקבל אישור מאנשים הרבה יותר רציונליים ממך אתה צריך שיהיה לך ניתוח של עלות מול רווח מחקר ישימות, מחקר על תשואה וכד ואני חושב שזה כנראה נכון אבל זה לא עובד בדרך ההפוכה אנשים שיש להם מסגרת קיימת מסגרת כלכלית או הנדסית מרגישים שהיגיון זו התשובה היחידה שישנה עבורה מה שהם לא אומרים זה - טוב, המספרים נראים בסדר אבל לפני שאני מציג את הרעיון הזה, אני אלך להראות את זה לכמה אנשים משוגעים לראות אם הם יציעו רעיונות טובים יותר וכך אנו, בצורה מלאכותית אני חושב, מעדיפים מה שאני מכנה רעיונות מכניים על רעיונות פסיכולוגיים הנה דוגמה לרעיון פסיכולוגי מצויין השיפור הטוב ביותר במידת הסיפוק של נוסעים ברכבת התחתית בלונדון עבור כל לירת שטרלינג שבוזבזה התרחש לא כאשר הם הוסיפו עוד רכבות או שינו את התדירות שלהן אלא כשאר הם שמו מסכי תצוגה אלקטרוניים על הרציפים בגלל שטבעה של המתנה לא תלוי רק בערך הנומרי שלה, במשך שלה אלא על מידת חוסר הוודאות שאתם חווים כשאתם ממתינים המתנה של שבע דקות לרכבת עם שעון הסופר לאחור היא פחות מתסכלת ומעצבנת מאשר המתנה של ארבע דקות, עם כסיסת צפורניים כשאתם אומרים לעצמכם - מתי לעזאזל הרכבת הזאת תגיע? הנה דוגמה נהדרת לפתרון פסיכולוגי שאומץ בקוריאה באורות אדומים ברמזור ישנה השהייה עם ספירה לאחור בניסויים הוכח שדבר זה מפחית את שיעורי התאונות למה? מאחר וזעם בכביש, חוסר סבלנות ועצבנות כללית מופחתים באופן ניכר כאשר אתם יכולים לראות את משך הזמן שעליכם לחכות בסין, ללא הבנה ממשית של העיקרון שעומד מאחורי זה הם אימצו את העיקרון הזה לאור הירוק ברמזור (צחוק) זהו לא רעיון מוצלח כל כך אתם נמצאים במרחק של 180 מטר, ואתם מבינים שיש לכם חמש שניות, אתם לוחצים עד הסוף על הגז (צחוק) הקוריאנים, מאוד בחריצות, בדקו את שתי האפשרויות שיעור התאונות יורד כאשר מיישמים זאת על האור האדום ברמזור והוא עולה כאשר מיישמים זאת על האור הירוק זה כל מה שאני מבקש בביצוע החלטות שקשורות לאנשים לשקול את שלושת הדברים הבאים - טכנולוגיה, פסיכולוגיה וכלכלה אני לא מבקש איזו עליונות של דבר אחד על דבר אחר אני פשוט אומר שכשאתם פותרים בעיות אתם צריכים להסתכל על שלושתם באופן שווה ואתם צריכים לשאוף עד כמה שאפשר למצוא פתרונות שיושבים בנקודה המתוקה באמצע למעשה אם תסתכלו על חברה מוצלחת אתם תראו תמיד את שלושת הדברים הללו יחד עסקים באמת באמת מוצלחים גוגל היא הצלחה טכנולוגית נהדרת אבל היא גם מושתתת על תובנה פסיכולוגית מאוד טובה אנשים מאמינים לחברה שעושה רק דבר אחד והיא טובה בזה יותר ממישהו שעושה את אותו הדבר ועוד דברים אחרים זהו דבר מולד הנקרא דילול מטרה איילת פישבאך כתבה מאמר על כך כולם בזמנו של גוגל, פחות או יותר ניסו להיות פורטל כן, יש פונקצית חיפוש אבל יש לך גם מזג אוויר, תוצאות ספורט, מעט חדשות גוגל הבינו שאם אתה רק מנוע חיפוש אנשים יניחו שאתה מנוע חיפוש מאוד מאוד מוצלח כולכם מכירים את זה שאתם הולכים לקנות טלוויזיה ובסופה הדהוי של שורת טלוויזיות שטוחות מסך נמצאים הדברים השנואים הללו המכונים נגני טלוויזיה ודי.וי.די משולבים ואין לנו שום ידע לגבי האיכות של דברים אלו אבל אנחנו מסתכלים עליהם ואומרים - איכס זה בטח מורכב מקצת טלוויזיה מחורבנת וקצת די.וי.די מחורבן אז אנחנו יוצאים מהחנות עם טלוויזיה נפרדת ודי.וי.די נפרד גוגל היא הצלחה פסיכולוגית ממש כפי שהיא הצלחה טכנולוגית אני מציע שאנחנו יכולים להשתמש בפסיכולוגיה כדי לפתור בעיות שאפילו לא הבנו שהם בעיות זוהי ההצעה שלי לגרום לאנשים לגמור את מנת האנטיביוטיקה שלהם אל תנו להם עשרים וארבע כדורים לבנים תנו להם שמונה-עשר כדורים לבנים ושישה כחולים ואמרו להם לקחת את הכדורים הלבנים קודם ואז את הכחולים זה נקרא חילוק לנתחים הסבירות שאנשים יגיעו לסוף היא הרבה יתר גבוהה כאשר יש איזו אבן דרך אי שם באמצע אחת הטעויות הגדולות, אני חושב, של כלכלות היא חוסר היכולת שלהן להבין שמשהו בין אם זה פנסיה, אבטלה, עלות הוא פונקציה לא רק של הכמות שלו, אלא גם של המשמעות שלו זהו מעבר אגרה בבריטניה והרבה פעמים נוצר תור במעברים הללו לפעמים התורים הם ממש ממש ארוכים אפשר ליישם את אותם העקרונות, אם תרצו למעברי הבטיחות בשדות תעופה מה יקרה אם תוכלו לשלם סכום כסף כפול כדי לחצות את הגשר אבל תעברו במעבר שהוא מעבר אקספרס? זה לא דבר בלתי הגיוני לעשות. זה דבר יעיל מבחינה כלכלית לזמן יש משמעות רבה יותר לחלק מהאנשים אם אתם מחכים כדי להגיע לראיון עבודה אתם בוודאי תשלמו עוד כמה לירות שטרלינג כדי לעבור במסלול המהיר אם אתם בדרך לבקר את החותנת שלכם בוודאי תעדיפו להישאר במסלול האיטי הבעיה היחידה מתעוררת כשאר מציגים את הפתרון היעיל כלכלית הזה אנשים שונאים אותו מפני שהם חושבים שאתם במכוון יוצרים עיכובים על הגשר כדי להגדיל את הרווח שלכם ואנשים חושבים - למה שאני אשלם כדי לסבסד את היעדר הכשירות שלך מצד שני, שנו קצת את המסגרת וצרו ניהול מניב צדקה כך שעודף הכסף שאתם מקבלים הולך לא לחברת המנהלת את הגשר אלא לצדקה וההיענות המנטלית לשלם משתנה יש לכם באופן יחסי פתרון יעיל כלכלית אבל כזה שמקבל אישור ציבורי ואפילו מידה קטנה של חיבה בניגוד ללהיתפש כרמאים אז הכלכלנים עושים את הטעות המשמעותית ביותר בעודם חושבים שכסף הוא כסף למעשה הכאב שלי בלשלם חמישה ליש"ט הוא יחסי לא רק לסכום עצמו אלא גם לאיפה שאני חושב שהכסף הולך ואני חושב שההבנה של זה יכולה לחולל מהפכה במדיניות מיסוי זה יכול לחולל מהפכה בשירותים הציבוריים זה יכול לשנות דברים בצורה די משמעותית הנה בחור שכולכם צריכים ללמוד הוא כלכלן מהאסכולה האוסטרית שלראשונה היה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשרים בווינה מה שהיה מעניין באסכולה האוסטרית הוא שהם צמחו לצד פרויד ולכן הם מתעניינים בפסיכולוגיה באופן ניכר הם האמינו שהיתה דיסציפלינה שנקראה פרקסאולוגיה שהיא דיסציפלינה שקדמה ללימודי כלכלה פרקסאולוגיה היא הלימוד של בחירות אנושיות, של פעולות וביצוע החלטות אני חושב שהם צודקים אני חושב שהסכנה שיש בעולמנו כיום הוא שיש לנו את חקר הכלכלה שמחשיב את עצמו כדיסציפלינה הקודמת לחקר הפסיכולוגיה האנושית אבל כמו שצ'רלי מאנגר אומר - אם כלכלה איננה התנהגותית אני לא יודע מה לעזאזל כן וון מיזס, באופן מעניין, מאמין שכלכלה היא רק תת-קבוצה של פסיכולוגיה אני חושב שהוא מתייחס לכלכלה רק כחקר הפרקסאולוגיה האנושית תחת תנאים של מחסור אבל וון מיזס, בין שאר הדברים משתמש אני חושב באנלוגיה שהיא כנראה הצידוק וההסבר הטוב ביותר לערך של שיווק, לערך של ערך נתפש ולעובדה שאנחנו מתייחסים אליו כשווה לחלוטין לכל שאר הערכים אנו נוטים, כולנו, כולל אלה מאיתנו שעובדים בשיווק לחשוב על ערך בשתי דרכים יש הערך האמיתי כאשר אתה מייצר משהו במפעל ונותן שירות ואז יש סוג של ערך מפוקפק שאתה יוצר על ידי כך שאתה משנה את הדרך שבה אנשים מסתכלים על דברים וון מיזס לחלוטין דחה את ההבחנה הזו והוא השתמש באנלוגיה הבאה הוא התייחס לכלכלנים מוזרים שנקראו הפיזיוקראטים הצרפתים שהאמינו שערך אמיתי הוא רק מה שאפשר להוציא מהאדמה כך שאם אתה רועה צאן או עובד מחצבה או חוואי אתה יצרת ערך אמיתי אם לעומת זאת, קנית קצת צמר מרועה הצאן וביקשת בונוס כדי להפוך אותו לכובע לא באמת יצרת ערך אלא ניצלת את רועה הצאן עכשיו, וון מיזס אמר שכלכלות מודרניות עושות בדיוק את אותה הטעות בנוגע לפרסום ושיווק הוא אומר - אם אתה מנהל מסעדה אין שום אבחנה בריאה בין הערך שיצרת על ידי בישול האוכל והערך שיצרת על ידי טאטוא הרצפה אחד מהם יוצר, אולי, את המוצר העיקרי זה שאנו חושבים שאנו משלמים עבורו השני יוצר הקשר שבתוכו אנחנו יכולים ליהנות ולהעריך את המוצר והרעיון שלאחד מהם צריכה להיות עדיפות על האחר הוא מוטעה מיסודו נסו את ניסוי המחשבה הזריז הזה דמיינו מסעדה שמגישה אוכל שזכה בכוכבי מישלן אבל למעשה המסעדה מסריחה מביוב וישנה צואת אדם על הרצפה הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות שם כדי ליצור ערך הוא לא לשפר עוד את האוכל אלא להיפטר מהריח ולנקות את הרצפה וזה חיוני שנבין זאת אם זה נשמע כמו משהו מוזר וסתום בבריטניה, לדואר היתה הצלחה של 98 אחוזים בחלוקת דואר ביום למחרת הם החליטו שזה לא היה מספיק טוב ורצו לעלות את זה ל-99 אחוזים המאמץ לעשות זאת כמעט שבר את הארגון אם באותו הזמן הלכתם ושאלתם אנשים כמה אחוזים מהדואר מגיע ביום למחרת התשובה הממוצעת, או התשובה השכיחה, היתה בין 50 ל-60 אחוזים עכשיו, אם התפישה שלך הרבה יותר גרועה מהמציאות שלך למה לעזאזל אתה מנסה לשנות את המציאות זה כמו לנסות לשפר את האוכל במסעדה מסריחה מה שאתה צריך לעשות זה קודם כל לומר לאנשים ש-98 אחוזים מהדואר מגיע ליעדו ביום למחרת זה די טוב אני אטען שבבריטניה יש מסגרת התייחסות טובה יותר שהיא - לומר לאנשים שיותר דואר מגיע ביום למחרת בבריטניה מאשר בגרמניה בגלל שבאופן כללי בבריטניה אם אתם רוצים לשמח אותנו לגבי משהו רק תאמרו לנו שאנו עושים אותו טוב יותר מהגרמנים (צחוק) (מחיאות כפיים) בחרו את מסגרת ההתייחסות שלכם והערך הנתפש ולכן הערך הממשי משתנה לחלוטין חייבים לומר לגבי הגרמנים שהגרמנים והצרפתים עושים עבודה מבריקה כדי ליצור אירופה מאוחדת הדבר היחיד שהם לא מצפים לו הוא שהם מאחדים את אירופה על בסיס משותף של שנאה קלה לגרמנים ולצרפתים אבל אני בריטי, כך אנו אוהבים זאת דבר נוסף שניתן להבחין בו הוא שבכל מקרה התפישה שלנו איננה מהימנה אנחנו לא יכולים לומר מה ההבדל בין איכות האוכל והאווירה שבה אנו צורכים אותו כולכם בוודאי ראיתם את התופעה אם המכונית שלם נשטפה או נלקחה על ידי שירות חניה כשאתם נוסעים משם אתם מרגישים כאילו המכונית נוסעת טוב יותר והסיבה לכך היא אלא אם כן שירות החנייה שלי משנה לי באופן מסתורי את השמן ומבצע לי עבודות שאינני משלם עבורן ואינני מודע להן היא שתפישה היא בכל מקרה איננה מהימנה משככי כאבים ממותגים הרבה יותר אפקטיבים בשיכוך כאב מאשר משככי כאבים שאינם ממותגים אני לא מתכוון רק דרך דיווחים על הפחתת כאב אלא על מדידות ממשיות של הפחתת כאב כך שתפישה היא לא מהימנה בכל מקרה כך שאם אתם עושים משהו שהוא רע מנקודת מבט אחת אתם יכולים לגרום נזק לאחרת תודה רבה לכם (מחיאות כפיים)