1
00:00:20,482 --> 00:00:21,740
תודה על שנשארתם,

2
00:00:21,740 --> 00:00:25,014
תודה על שנתתם שיצרבו
איקס גדול בתוך עיניכם

3
00:00:25,038 --> 00:00:26,213
במשך שלושת הימים הבאים.

4
00:00:26,237 --> 00:00:27,356
(צחוק)

5
00:00:27,380 --> 00:00:31,216
היום אני רוצה לדבר
על משמעותן של מלים,

6
00:00:31,240 --> 00:00:32,536
איך אנו מגדירים אותן

7
00:00:32,560 --> 00:00:34,736
ואיך הן, כמעט כנקמה,

8
00:00:34,760 --> 00:00:35,959
מגדירות אותנו.

9
00:00:37,640 --> 00:00:40,696
השפה האנגלית היא ספוג נהדר.

10
00:00:40,720 --> 00:00:43,297
אני אוהב את האנגלית.
אני שמח שאני דובר אותה.

11
00:00:43,297 --> 00:00:47,003
אני חושב שגם אתם ברי-מזל
שאתם דוברים אותה.


12
00:00:47,800 --> 00:00:49,800
ועם זאת,
יש בה הרבה חורים.

13
00:00:51,040 --> 00:00:53,376
ביוונית יש מילה, "לכסיזם",

14
00:00:53,400 --> 00:00:56,840
שפירושה "כמיהה לאסון",

15
00:00:57,280 --> 00:01:00,840
למשל, כשאתם רואים
סופת רעמים באופק

16
00:01:00,840 --> 00:01:03,436
ומוצאים שהיא מרתקת אתכם.

17
00:01:04,640 --> 00:01:06,576
במנדרינית יש מילה,
"יו יי" --

18
00:01:06,600 --> 00:01:08,616
אני לא מבטא אותה נכון --

19
00:01:08,640 --> 00:01:12,310
שפירושה הערגה להרגיש שוב,
במלוא העוצמה,

20
00:01:12,310 --> 00:01:14,360
כפי שהרגשת כשהיית ילד.

21
00:01:16,240 --> 00:01:19,376
בפולנית יש להם מילה,
"ז'וסקה",

22
00:01:19,400 --> 00:01:22,936
שפירושה הוא השיחה המשוערת

23
00:01:22,960 --> 00:01:25,390
שאתה מריץ בכפייתיות בתוך הראש.

24
00:01:26,960 --> 00:01:30,096
ולבסוף, בגרמנית -
כמובן שבגרמנית -

25
00:01:30,120 --> 00:01:32,976
ישנה המילה "זילשמרץ",

26
00:01:33,000 --> 00:01:36,416
שהיא האימה מלקבל
את מה שאתה רוצה...

27
00:01:36,440 --> 00:01:40,536
(צחוק)

28
00:01:40,560 --> 00:01:42,900
...ולהגשים סוף-סוף
את חלום חייך.

29
00:01:44,400 --> 00:01:47,656
אני עצמי גרמני,
אז אני מכיר היטב את ההרגשה הזאת.

30
00:01:47,680 --> 00:01:50,296
אני לא בטוח אם אשתמש
באחת המלים האלה

31
00:01:50,320 --> 00:01:51,976
בחיי היומיום שלי,

32
00:01:52,000 --> 00:01:54,136
אבל אני שמח שהן קיימות.

33
00:01:54,260 --> 00:01:57,996
אבל הן קיימות
רק משום שהמצאתי אותן.

34
00:01:58,020 --> 00:02:01,636
אני המחבר של
"מילון העצבויות המעורפלות,"

35
00:02:01,660 --> 00:02:04,559
שאותו כתבתי במהלך
שבע השנים האחרונות.

36
00:02:06,580 --> 00:02:08,596
וכל מטרת המיזם הזה

37
00:02:08,620 --> 00:02:13,796
היא למצוא פערים בשפת הרגשות

38
00:02:13,820 --> 00:02:15,036
ולנסות למלא אותם

39
00:02:15,060 --> 00:02:17,170
כדי שתהיה לנו דרך לדבר

40
00:02:17,170 --> 00:02:21,396
על כל המעידות והשגיונות
של המצב האנושי

41
00:02:21,420 --> 00:02:25,396
שכולנו מכירים, אבל אולי
לא חושבים לדבר עליהם

42
00:02:25,420 --> 00:02:28,116
כי אין לנו המלים
לשם כך.

43
00:02:29,015 --> 00:02:32,683
זה החל כשצפיתי בכותרות הסיום
של "סטרדיי נייט לייב",

44
00:02:32,683 --> 00:02:37,013
כשנתקפתי מלנכוליה נפלאה ומכשפת ביותר.

45
00:02:37,037 --> 00:02:39,488
אם אי-פעם מזדמן לכם
להישאר ערים מאוחר בלילה,

46
00:02:39,512 --> 00:02:43,415
אני ממליץ לכם בחום לצפות
בכותרות הסיום של "סטרדיי נייט לייב".

47
00:02:44,480 --> 00:02:49,266
אז החלטתי לנסות להגדיר
את הרגש ההוא.

48
00:02:49,290 --> 00:02:51,706
ובערך באמצע המיזם הזה,

49
00:02:51,730 --> 00:02:53,346
הגדרתי את המילה "סונדר",

50
00:02:53,370 --> 00:02:56,746
הרעיון האומר שכל אחד
רואה בעצמו את הדמות הראשית

51
00:02:56,770 --> 00:02:59,026
כשכל השאר הם רק ניצבים,

52
00:02:59,050 --> 00:03:01,746
כשלמען האמת,
כולנו הדמויות הראשיות,

53
00:03:01,770 --> 00:03:04,849
ורק אתה משמש ניצב
בסיפורו של מישהו אחר.

54
00:03:06,370 --> 00:03:09,466
אז מיד כשפרסמתי את זה,

55
00:03:09,490 --> 00:03:11,170
קיבלתי המון תגובות

56
00:03:11,170 --> 00:03:15,826
שאמרו, "תודה לך על שביטאת
משהו שהרגשתי כל חיי

57
00:03:15,850 --> 00:03:18,866
"אבל לא היתה לי מילה בשבילו."

58
00:03:18,890 --> 00:03:21,000
כלומר, גרמתי להם להרגיש
בודדים פחות

59
00:03:21,370 --> 00:03:23,170
זהו כוחן של המלים:

60
00:03:24,090 --> 00:03:26,850
לגרום לנו להרגיש פחות בודדים.

61
00:03:27,610 --> 00:03:29,346
וזמן לא רב אחר מכן

62
00:03:29,370 --> 00:03:31,146
התחלתי לשים לב שהמילה "סונדר"

63
00:03:31,170 --> 00:03:35,466
נכנסת לשימוש רציני בשיחות ברשת,

64
00:03:35,490 --> 00:03:38,386
וזמן לא רב לאחר מכן

65
00:03:38,410 --> 00:03:41,906
קלטתי אותה בסביבה שלי
בשיחה אמיתית עם מישהו.

66
00:03:41,930 --> 00:03:44,386
אין הרגשה מוזרה יותר
מאשר להמציא מילה

67
00:03:44,410 --> 00:03:48,706
ואז לצפות בה
מקבלת חיים משלה.

68
00:03:48,730 --> 00:03:50,640
לזה אין לי עדיין מילה,
אבל זה יבוא.

69
00:03:50,640 --> 00:03:52,286
(צחוק)

70
00:03:52,290 --> 00:03:53,490
אני עובד על זה.

71
00:03:54,290 --> 00:03:56,970
התחלתי לתהות
מה הופך מלים לאמיתיות,

72
00:03:58,250 --> 00:03:59,680
כי המון אנשים שואלים אותי,

73
00:03:59,680 --> 00:04:02,106
השאלה הכי נפוצה שאני שומע היא,

74
00:04:02,130 --> 00:04:05,386
"רגע, המלים האלה ממוצאות?
אני לא תופש את זה."

75
00:04:05,410 --> 00:04:07,466
לא ידעתי מה לענות להם

76
00:04:07,490 --> 00:04:09,020
כי כש"סונדר" התחילה לתפוס,

77
00:04:09,020 --> 00:04:12,130
מי אני שאומר
אילו מלים אמיתיות ואילו לא?

78
00:04:12,850 --> 00:04:16,906
הרגשתי קצת כמו סטיב ג'ובס,
שתיאר את ההתגלות שהיתה לו

79
00:04:16,930 --> 00:04:20,386
כשהבין שמרביתנו,
בחיי היומיום שלנו,

80
00:04:20,410 --> 00:04:23,410
פשוט מנסים לא להסתבך יותר מדי

81
00:04:23,410 --> 00:04:26,546
ולהמשיך איכשהו לחיות.

82
00:04:26,570 --> 00:04:29,130
אבל כשמבינים שאנשים --

83
00:04:30,970 --> 00:04:34,746
שהעולם הזה נבנה ע"י אנשים
שאינם חכמים יותר ממך,

84
00:04:34,770 --> 00:04:36,866
אתה יכול לצאת מעצמך
ולגעת בקירות האלה

85
00:04:36,890 --> 00:04:38,390
ואפילו להעביר דרכם את היד

86
00:04:38,390 --> 00:04:41,190
ולהבין שיש לך הכוח
לשנות את זה.

87
00:04:42,689 --> 00:04:44,389
זה בלתי-רגיל.

88
00:04:45,737 --> 00:04:50,888
נראה לי שמאז זה שינה
את היחס שלי למלים

89
00:04:50,912 --> 00:04:52,645
ולמה שהופך אותן לאמיתיות,

90
00:04:52,770 --> 00:04:56,426
וכששואלים אותי,
"המלים האלה אמיתיות?"

91
00:04:56,450 --> 00:04:58,470
ניסיתי מספר תשובות.

92
00:04:58,470 --> 00:05:00,260
אחדות היו הגיוניות
ואחרות - לא.

93
00:05:00,260 --> 00:05:02,270
אבל אחת מהתשובות שניסיתי היתה,

94
00:05:02,270 --> 00:05:05,530
"מילה היא אמיתית
אם רוצים שהיא תהיה כזו."

95
00:05:05,530 --> 00:05:10,080
כמו שהשביל הזה אמיתי
כי אנשים רוצים שהוא יהיה שם.

96
00:05:10,080 --> 00:05:11,800
(צחוק)

97
00:05:11,800 --> 00:05:13,670
רואים את זה הרבה
בקמפוסים של מכללות.

98
00:05:13,670 --> 00:05:15,260
זה מכונה "שביל הרצון."

99
00:05:15,260 --> 00:05:17,108
(צחוק)

100
00:05:17,108 --> 00:05:20,024
בדומה לכך, השפה משקפת רצון

101
00:05:20,024 --> 00:05:21,992
משהו שאנשים רוצים שיתקיים.

102
00:05:21,992 --> 00:05:23,925
ואולי זה יהיה הנתיב
שהכי פחות עוברים בו,

103
00:05:23,949 --> 00:05:25,875
אבל הוא יביא אתכם ליעדכם.

104
00:05:26,581 --> 00:05:28,396
אבל זאת לא תשובה מספקת,

105
00:05:28,396 --> 00:05:30,993
אז ויתרתי על זה.

106
00:05:31,970 --> 00:05:34,080
ואז הגעתי למסקנה
שאנשים בעצם שואלים

107
00:05:34,080 --> 00:05:37,226
כשהם שואלים אם מילה כלשהי
היא אמיתית, הם בעצם שואלים,

108
00:05:37,800 --> 00:05:41,750
"לכמה מוחות זה ייתן לי גישה?"

109
00:05:42,549 --> 00:05:45,270
כי לדעתי כך אנו
מתייחסים בד"כ לשפה.

110
00:05:45,270 --> 00:05:48,080
מילה היא במהותה מפתח

111
00:05:48,080 --> 00:05:51,080
שמכניס אותנו לראשם
של אנשים מסוימים.

112
00:05:51,080 --> 00:05:53,550
ואם היא מכניסה אותנו
למוח אחד,

113
00:05:54,390 --> 00:05:55,630
היא לא רצינית,

114
00:05:55,630 --> 00:05:56,910
ולא ממש כדאי לדעת אותה.

115
00:05:56,910 --> 00:05:59,400
שני מוחות - טוב,
תלוי של מי.

116
00:05:59,400 --> 00:06:01,630
מיליון מוחות -
אלו מלים!

117
00:06:02,270 --> 00:06:08,726
כלומר, מילה אמיתית נותנת גישה
למוחות רבים ככל האפשר.

118
00:06:08,750 --> 00:06:12,006
זה מה שהופך אותה
לראויה להכרה.

119
00:06:12,030 --> 00:06:16,161
אגב, המילה הכי אמיתית,
לפי המדד הזה, היא זאת:

120
00:06:16,161 --> 00:06:18,040
[או-קיי]

121
00:06:18,040 --> 00:06:19,270
זהו זה.

122
00:06:19,270 --> 00:06:20,606
המילה הכי אמיתית שיש לנו.

123
00:06:20,630 --> 00:06:23,160
זה הדבר הכי קרוב שיש לנו
למפתח-אב.

124
00:06:23,160 --> 00:06:26,630
זאת המילה הכי מובנת בעולם,
בכל מקום שנמצאים.

125
00:06:26,630 --> 00:06:28,140
הבעיה עם זה היא,

126
00:06:28,140 --> 00:06:30,969
שאיש כנראה לא יודע
מה שתי האותיות האלה מייצגות.

127
00:06:30,993 --> 00:06:33,126
(צחוק)

128
00:06:33,150 --> 00:06:35,206
קצת מוזר, נכון?

129
00:06:35,230 --> 00:06:38,686
אולי אלה ראשי תיבות שגויות
של "הכל תקין",

130
00:06:38,710 --> 00:06:40,736
או של "קינדרהוק הזקן",
כינויו של הנשיא ה-8.

131
00:06:40,736 --> 00:06:43,846
כנראה שאיש איננו יודע,
אבל העובדה שזה לא חשוב

132
00:06:43,870 --> 00:06:47,366
אומרת משהו על מנהגנו
להצמיד משמעות למלים.

133
00:06:47,390 --> 00:06:50,190
המשמעות איננה במלים עצמן;

134
00:06:51,150 --> 00:06:53,910
אנו אלה שיוצקים את עצמנו לתוכן.

135
00:06:54,670 --> 00:06:58,430
ואני חושב, כשכולנו מחפשים
משמעות בחיינו,

136
00:06:59,270 --> 00:07:01,126
ומשמעות בחיים בכלל,

137
00:07:01,150 --> 00:07:04,770
אני חושב שלמלים
יש איזה קשר לכך.

138
00:07:05,270 --> 00:07:08,010
ולדעתי, אם מחפשים
משמעות של משהו,

139
00:07:08,010 --> 00:07:10,540
המילון הוא מקום מכובד
להתחיל ממנו.

140
00:07:13,022 --> 00:07:17,689
ראיתי ראיון עם המלומד הדתי
ריזה אסלאן.

141
00:07:17,713 --> 00:07:21,299
הוא תיאר אי-הבנה

142
00:07:21,299 --> 00:07:23,017
ביחס שיש לרבים בקשר לדת.

143
00:07:23,017 --> 00:07:25,634
הוא אמר שהדת היא

144
00:07:27,138 --> 00:07:30,525
עקרונית, מערכת סמלים ודימויים

145
00:07:30,549 --> 00:07:32,692
שאנשים יוצקים עצמם לתוכם

146
00:07:32,716 --> 00:07:35,516
כדי לנסות לבטא משהו
שאי-אפשר לבטא.

147
00:07:36,351 --> 00:07:39,009
הדת היא בעצם רק שפה.

148
00:07:39,009 --> 00:07:40,152
זה הכל.

149
00:07:40,152 --> 00:07:42,930
מדובר במיכל עבור המשמעות
שאנו מכניסים לתוכו.

150
00:07:43,938 --> 00:07:45,805
וזה העלה בי מחשבה...

151
00:07:46,969 --> 00:07:49,307
מה אם השפה היא סוג של דת?

152
00:07:50,649 --> 00:07:54,249
זה אומר שזהו בעצם
הספר הקדוש שלנו.

153
00:07:56,469 --> 00:07:58,365
ואם תחשבו על סיפור הבריאה,

154
00:07:58,389 --> 00:08:01,077
מדובר בעצם יותר
בסיפור של הגדרה.

155
00:08:02,109 --> 00:08:05,771
בראשית היה תוהו ובוהו
ומים על פני תהום

156
00:08:05,795 --> 00:08:07,999
ואז אלוהים הפריד
בין היבשה לים,

157
00:08:08,023 --> 00:08:10,820
בין הדגים לציפורים,
בין הגבר לאישה,

158
00:08:10,844 --> 00:08:12,902
בין הנצחי לזמני.

159
00:08:12,926 --> 00:08:14,659
זה כל מה שיש בעמודים אלה.

160
00:08:14,777 --> 00:08:16,644
זאת היא הגדרה.

161
00:08:17,208 --> 00:08:20,999
אז אם אנו מחפשים
משמעות בעולם,

162
00:08:22,005 --> 00:08:24,403
זאת האמונה שלנו,
זהו הספר הקדוש שלנו.

163
00:08:24,991 --> 00:08:26,589
כי המציאות היא,

164
00:08:26,613 --> 00:08:28,767
ותכליתו של הספר הקדוש הזה--

165
00:08:28,791 --> 00:08:31,166
ושל כל הספרים הקדושים, לדעתי--

166
00:08:31,190 --> 00:08:33,966
הוא יצירה של תחושת סדר

167
00:08:33,990 --> 00:08:36,040
ביקום כאוטי ביותר.

168
00:08:36,710 --> 00:08:39,399
ראיית הדברים שלנו כה מוגבלת,

169
00:08:39,423 --> 00:08:44,706
והיקום כל-כך מסובך,

170
00:08:44,730 --> 00:08:47,506
עד שעלינו להמציא דפוסים וקצרנות

171
00:08:47,530 --> 00:08:49,826
כדי לנסות לפרש אותו

172
00:08:49,850 --> 00:08:51,690
כדי שנוכל להמשיך
בענייני היומיום שלנו.

173
00:08:54,682 --> 00:08:57,206
ולשם כך אנו זקוקים למלים,

174
00:08:57,230 --> 00:08:58,740
כדי לתת משמעות לחיינו.

175
00:08:58,764 --> 00:09:00,396
אבל מעבר לכך,

176
00:09:00,420 --> 00:09:03,700
אנו זקוקים למלים שיכילו אותנו,
כדי להגדיר את עצמנו.

177
00:09:04,014 --> 00:09:07,226
ולדעתי, כך אנו מרבים כיום
להשתמש במלים,

178
00:09:07,250 --> 00:09:12,768
כולנו כאילו מבקשים שיגדירו אותנו,
בדרכים מסוימות,

179
00:09:12,792 --> 00:09:16,279
ולדעתי, במיוחד עכשיו,
עם הטכנולוגיה והגלובליזציה,

180
00:09:16,303 --> 00:09:18,039
קל כל-כך ללכת לאיבוד בערפל.

181
00:09:18,063 --> 00:09:20,667
אנו כולנו לא-מוגדרים,
במובן מסוים,

182
00:09:20,691 --> 00:09:23,459
והעולם הולך ונעשה
יותר ויותר לא-מוגדר.

183
00:09:23,601 --> 00:09:28,314
אז אני חושב שרבים מהמבנים
אליהם אנו פונים

184
00:09:28,338 --> 00:09:29,909
בנסיון להכיל את עצמנו

185
00:09:29,909 --> 00:09:31,269
נראים כך.

186
00:09:33,964 --> 00:09:36,347
גם במובן "ליברה" וגם במובן "סולמית".

187
00:09:36,371 --> 00:09:37,521
(צחוק)

188
00:09:38,029 --> 00:09:40,418
זהו נסיון למסגר את עצמנו
בדרכים מסוימות

189
00:09:40,442 --> 00:09:45,039
לפנות לישויות וקטגוריות מסוימות,

190
00:09:45,063 --> 00:09:46,796
ולומר, "כן, זה אני."

191
00:09:47,355 --> 00:09:49,153
אנו מביטים באנשים אחרים

192
00:09:49,177 --> 00:09:50,844
ואומרים, "אתה כמוני...

193
00:09:51,020 --> 00:09:54,738
"וזה הופך אותנו ל'אנו',

194
00:09:55,218 --> 00:09:56,931
"ונותן לנו משמעות."

195
00:09:56,931 --> 00:09:59,168
זאת סתם דרך לשאול משמעות.

196
00:09:59,192 --> 00:10:04,791
הבעיה היא שהרבה מזה
תלוי במוסדות

197
00:10:05,832 --> 00:10:07,580
ושיש כיום כה רבים מאיתנו,

198
00:10:07,604 --> 00:10:11,098
והחיים כה מסובכים וכאוטיים

199
00:10:11,122 --> 00:10:14,114
עד שעלינו להקיף עצמנו בחומות.

200
00:10:14,138 --> 00:10:16,823
אנו הופכים קנאים לאמונותינו.

201
00:10:16,823 --> 00:10:18,563
דבקים בפְּשָט.

202
00:10:19,068 --> 00:10:21,888
כי כולנו מרגישים
שהקטגוריות האלה מתחילות להתפורר.

203
00:10:21,912 --> 00:10:25,301
האם שמתם לב
כמה מהשיחות שלנו כיום

204
00:10:25,325 --> 00:10:27,658
עוסקות בהגדרה של מלים?

205
00:10:28,138 --> 00:10:32,343
אני כבר לא זוכר כמה פעמים
ראיתי שיחות ב"הפינגטון פוסט"

206
00:10:32,367 --> 00:10:34,113
שהחלו ב"האם אתה פמיניסטי?"

207
00:10:34,978 --> 00:10:36,634
"מה המשמעות של 'פמיניסטי'?"

208
00:10:36,658 --> 00:10:39,709
"מי בשולחן הדיונים האלה
הוא פרוגרסיבי אמיתי?"

209
00:10:40,265 --> 00:10:41,687
"מה המשמעות של 'סוציאליסט'?"

210
00:10:41,711 --> 00:10:43,295
"מיהו 'פשיסט'?"

211
00:10:44,992 --> 00:10:46,258
"מיהי "אישה'?"

212
00:10:46,814 --> 00:10:47,964
קייטלין ג'נר.

213
00:10:48,233 --> 00:10:50,433
"מיהו 'שחור'?" רייצ'ל דולזל.

214
00:10:50,826 --> 00:10:53,567
אלה כל מיני שיחות
שאנו מנהלים כל הזמן,

215
00:10:53,591 --> 00:10:55,640
אבל הן לא באמת
עוסקות במשמעות,

216
00:10:55,664 --> 00:10:58,264
אלא באופן בו אנו אורזים את העולם.

217
00:10:58,733 --> 00:11:01,342
אז אני חושב שהתוצאה הסופית

218
00:11:01,366 --> 00:11:04,507
היא שאנו נראים בערך ככה,

219
00:11:04,531 --> 00:11:06,798
כשאנו מאפשרים למלים להגדיר אותנו.

220
00:11:07,979 --> 00:11:10,709
אנו שוכחים שכל המלים מומצאות.

221
00:11:11,345 --> 00:11:15,342
הן רק מודלים של העולם,
איך הוא יכול או צריך להיות,

222
00:11:15,366 --> 00:11:19,253
כך שכולנו נסוגים לתוך
חוגי העניין הפרטיים שלנו,

223
00:11:19,277 --> 00:11:20,988
דוברים את לשונותינו האישיות

224
00:11:21,870 --> 00:11:25,764
כשבעצם, העולם הוא יותר מכך.

225
00:11:27,008 --> 00:11:29,074
אני חושב שכולנו חשים

226
00:11:29,098 --> 00:11:33,127
שהקטגוריות בהן השתמשנו
כדי לתת לחיינו משמעות

227
00:11:33,151 --> 00:11:35,751
לא בהכרח מתאימות לנו היטב.

228
00:11:37,145 --> 00:11:39,657
ולכן עלינו להסביר לאנשים,

229
00:11:39,681 --> 00:11:42,462
ש..."כן, אני מתחבר לזה,

230
00:11:42,486 --> 00:11:44,286
"אבל זה לא מגדיר אותי."

231
00:11:44,655 --> 00:11:46,671
אנו נאלצים לעשות זאת
שוב ושוב,

232
00:11:46,671 --> 00:11:52,305
לנהל משא ומתן על התאמתנו
לקטגוריות שלנו.

233
00:11:54,330 --> 00:11:56,370
אני חושב שרבים מאיתנו
מרגישים כלואים

234
00:11:57,250 --> 00:11:58,826
בדרך בה אנו משתמשים
במלים האלה.

235
00:11:58,850 --> 00:12:01,186
אנו שוכחים שהמלים מומצאות.

236
00:12:01,210 --> 00:12:03,570
לא רק המלים שלי:
כל המלים מומצאות,

237
00:12:04,210 --> 00:12:05,890
אבל לא כולן מביעות משהו.

238
00:12:07,022 --> 00:12:09,543
אז מה שהייתי רוצה--

239
00:12:12,181 --> 00:12:15,160
הדימוי שלי לגבי
המקום בו אנו נמצאים כיום,

240
00:12:15,184 --> 00:12:16,651
אני חושב על אנה פרנק.

241
00:12:17,547 --> 00:12:21,571
כי היא היתה
בדירה הקטנה שלה באמסטרדם,

242
00:12:21,595 --> 00:12:24,388
ובתקופה שבה כולם מסביבה

243
00:12:24,412 --> 00:12:26,258
ניסו לארגן את האנושיות

244
00:12:26,282 --> 00:12:29,631
בדרך מובנת, בעלת קווים ברורים
וביעילות אכזרית,

245
00:12:29,655 --> 00:12:33,262
היא נשארה בפנים
וארגנה את אנושיותה שלה.

246
00:12:33,792 --> 00:12:36,519
בעיני, יש בכך משהו
ממש יפה,

247
00:12:36,543 --> 00:12:39,745
כי היא עסקה הרבה בבלבול שלה

248
00:12:39,769 --> 00:12:41,503
ובפגיעות שלה.

249
00:12:41,798 --> 00:12:45,548
ולכן אני חושב
שנחוצה לנו שפה מסוג חדש

250
00:12:45,572 --> 00:12:47,558
שנראית בערך כך.

251
00:12:47,582 --> 00:12:50,753
כי כולנו יכולים להיות אחרים

252
00:12:50,777 --> 00:12:53,602
בכל זמן נתון,
איננו סתם מישהו מסוים,

253
00:12:53,626 --> 00:12:55,426
אלא אנשים רבים בבת-אחת.

254
00:12:56,386 --> 00:13:01,329
לכן עלינו להתאים את עצמנו
יותר לעולם כפי שהוא באמת,

255
00:13:01,353 --> 00:13:05,479
ולא להיצמד מדי למודלים
שכפינו על העולם.

256
00:13:06,908 --> 00:13:10,946
מכשירי גפ"ס יודעים להזהיר אותנו

257
00:13:10,970 --> 00:13:14,570
ולהזכיר לנו שהמפה שאנו רואים
איננה העולם האמיתי,

258
00:13:14,594 --> 00:13:16,731
אז היזהרו לבל תסעו לתוך אגם.

259
00:13:16,980 --> 00:13:18,130
(צחוק)

260
00:13:18,682 --> 00:13:20,651
אני חושב שנחוצה לנו אזהרה זהה,

261
00:13:20,675 --> 00:13:22,530
שהמפה איננה העולם האמיתי

262
00:13:22,554 --> 00:13:25,020
ואם אנו נקלעים לבעיות כאלה,

263
00:13:26,801 --> 00:13:29,207
יש לנו אפשרות
להגדיר דברים למען עצמנו;

264
00:13:29,231 --> 00:13:33,810
אנו לא חייבים
סתם לשאול משמעויות

265
00:13:33,834 --> 00:13:35,901
שנותנות לחיינו משמעות.

266
00:13:36,894 --> 00:13:38,048
זה אפשרי--

267
00:13:38,072 --> 00:13:40,832
ואני יודע זאת כי זה מה שעשיתי
בשבע השנים האחרונות--

268
00:13:40,832 --> 00:13:42,629
להמציא דימויים חדשים

269
00:13:42,629 --> 00:13:45,063
שחושפים את הסמוי.

270
00:13:45,859 --> 00:13:48,024
יש בכך משהו ממש יפה.

271
00:13:48,898 --> 00:13:53,118
ולדעתי, אם ננהל מערכת יחסים
טובה יותר עם התוהו,

272
00:13:54,370 --> 00:13:58,814
אם נפסיק לפשט פישוט-יתר

273
00:13:58,838 --> 00:14:03,073
את הסערה הפנימית
שכולנו מתנסים בה

274
00:14:03,097 --> 00:14:05,763
ואת הבלבול והפגיעות,

275
00:14:05,787 --> 00:14:08,620
ואת העולם הזה, המסובך מאד,

276
00:14:08,644 --> 00:14:11,565
נרגיש שקצת יותר טוב
בתוך עורנו

277
00:14:11,589 --> 00:14:13,272
ולא ניאלץ לסגת

278
00:14:13,272 --> 00:14:16,482
ולהסתגר בקטגוריות
שלהן אנו מאפשרים להגדיר אותנו.

279
00:14:16,506 --> 00:14:19,198
ואז נוכל לקחת בחזרה
את הכוח שהענקנו למלים

280
00:14:19,222 --> 00:14:21,003
ולהגדיר אותן.

281
00:14:21,356 --> 00:14:23,904
לדעתי, זאת מערכת יחסים
קצת יותר בריאה.

282
00:14:23,928 --> 00:14:27,798
אינני יודע מכמה שיחות
אפשר להפיק תועלת--

283
00:14:28,169 --> 00:14:29,823
למשל, המשחק "אימרת-כנף",

284
00:14:30,591 --> 00:14:34,376
שבו עליך לדבר על נושא מסוים

285
00:14:34,400 --> 00:14:36,501
כשהאתגר הוא,
"אל תגיד את המילה הזאת."

286
00:14:36,525 --> 00:14:40,044
לדעתי, אילו נהגנו כך כולנו,
זה היה מועיל לנו.

287
00:14:40,922 --> 00:14:44,346
כי זה מאפשר קצת גמישות
מבחינת אוצר המלים,

288
00:14:44,370 --> 00:14:46,246
שלדעתי אנו מאבדים עכשיו.

289
00:14:46,270 --> 00:14:50,366
כולנו כאילו לכודים,
איש באוצר המלים שלו,

290
00:14:50,390 --> 00:14:55,126
שאיננו בהכרח מתואם
עם אנשים שאינם כמונו,

291
00:14:55,150 --> 00:14:59,766
ולדעתי, המרחקים בינינו
גדלים מעט יותר בכל שנה,

292
00:14:59,790 --> 00:15:02,910
ככל שאנו מרבים
להתייחס למלים ברצינות.

293
00:15:04,270 --> 00:15:07,070
כי, זיכרו: המלים אינן אמיתיות.

294
00:15:07,990 --> 00:15:09,779
אין להן משמעות;
רק לנו יש.

295
00:15:09,803 --> 00:15:11,754
לדעתי, חשוב לזכור את זה.

296
00:15:11,778 --> 00:15:16,393
ואם נהיה קצת יצירתיים ומקוריים

297
00:15:16,417 --> 00:15:18,541
כשאנו ממציאים את עצמנו,

298
00:15:18,565 --> 00:15:19,715
זה אפשרי.

299
00:15:20,364 --> 00:15:25,737
אפשר לנסות דימויים עשירים יותר.

300
00:15:25,761 --> 00:15:27,841
העולם הזה לא היה אף פעם
מסובך כל-כך,

301
00:15:27,865 --> 00:15:31,276
וחיינו מעולם לא היו כה מסובכים
כמו עכשיו.

302
00:15:31,300 --> 00:15:36,585
אז במקום לקפוץ על המילה התקנית
הקרובה ביותר,

303
00:15:36,609 --> 00:15:38,922
או סתם לבקש
להיות מאובחנים במשהו,

304
00:15:38,946 --> 00:15:41,767
כדאי להיות ממש נוכחים,

305
00:15:41,791 --> 00:15:43,936
בעצב, למשל.

306
00:15:43,960 --> 00:15:45,803
בתוהו של הרגש.

307
00:15:46,681 --> 00:15:48,395
אני חושב שזה כדאי.

308
00:15:48,419 --> 00:15:50,652
אני חושב שאנו זקוקים
לראייה חדשה

309
00:15:50,676 --> 00:15:55,278
שתעזור לנו להמשיג את התוהו
שאנו נתקלים בו כל הזמן.

310
00:15:55,302 --> 00:15:56,724
ואם נעשה כך,

311
00:15:56,748 --> 00:16:01,315
אם נהיה כולנו מוכנים
לנסות להגדיר מי אנו

312
00:16:01,339 --> 00:16:03,617
במידה מסוימת של יצירתיות,

313
00:16:03,641 --> 00:16:06,141
אני חושב שהעולם יוכל להיראות
קצת יותר ככה.

314
00:16:07,482 --> 00:16:08,632
מבולגן באמת.

315
00:16:09,202 --> 00:16:10,924
אני חושב שאנו אנשים
מבולגנים מאד

316
00:16:10,924 --> 00:16:12,995
ושהעולם הוא עולם מבולגן מאד.

317
00:16:13,825 --> 00:16:15,723
ולדעתי, לא יהיה כל-כך רע

318
00:16:15,747 --> 00:16:17,610
אם ניצוק את עצמנו
אל מחוץ המוסדות האלה,

319
00:16:17,634 --> 00:16:20,114
שהולכים ונחלשים,

320
00:16:20,138 --> 00:16:21,931
ונפגוש איש את רעהו
כפי שאנו באמת,

321
00:16:21,955 --> 00:16:24,361
עם כל פגיעותנו,

322
00:16:24,385 --> 00:16:26,625
כשרגשותינו גלויים.

323
00:16:27,525 --> 00:16:28,675
ואני חושב,

324
00:16:29,676 --> 00:16:31,416
שעם כל הבלגן,

325
00:16:32,530 --> 00:16:36,330
יהיה קצת יותר מספק
אם נעשה זאת.

326
00:16:37,400 --> 00:16:40,200
ואני רוצה לסיים בהקראה

327
00:16:40,680 --> 00:16:43,296
מדברי אחד הפילוסופים
האהובים עלי,

328
00:16:43,320 --> 00:16:45,856
ביל ווטרסון,
שכתב את "קלווין והובס."

329
00:16:45,880 --> 00:16:47,080
הוא אמר,

330
00:16:47,960 --> 00:16:51,776
"בריאה של חיים שמשקפים
את ערכיך ומספקים את נשמתך

331
00:16:51,800 --> 00:16:53,456
"הינה הישג נדיר.

332
00:16:53,480 --> 00:16:55,936
"להמציא את משמעות חייך שלך -

333
00:16:55,960 --> 00:16:57,496
"זה לא קל,

334
00:16:57,520 --> 00:16:59,336
"אבל זה עדיין מותר,

335
00:16:59,360 --> 00:17:01,820
"ונראה לי שאם תטרח לעשות זאת,
תהיה מאושר יותר."

336
00:17:02,240 --> 00:17:03,456
תודה לכם.

337
00:17:03,480 --> 00:17:08,990
(מחיאות כפיים)