WEBVTT

00:00:00.665 --> 00:00:02.458
יצירת ערך,

00:00:02.482 --> 00:00:03.783
יצירת עושר.

00:00:03.807 --> 00:00:05.441
אלה מלים ממש חזקות.

00:00:05.465 --> 00:00:08.156
אולי אתם חושבים על פיננסים,
על חדשנות,

00:00:08.180 --> 00:00:10.025
על יצירתיות.

00:00:10.049 --> 00:00:12.239
אבל מיהם יוצרי הערך?

00:00:12.263 --> 00:00:16.199
אם משתמשים במילה הזאת,
יש מן הסתם אנשים שלא יוצרים ערך.

00:00:16.223 --> 00:00:17.382
מי הם?

00:00:17.406 --> 00:00:18.639
בטטות הכורסא?

00:00:18.663 --> 00:00:20.541
מושכי הערך?

00:00:20.565 --> 00:00:22.340
משחיתי הערך?

00:00:22.364 --> 00:00:27.082
כדי לענות על כך, אנו זקוקים
לתיאוריה טובה של ערך.

00:00:27.106 --> 00:00:30.183
ואני באתי בתור כלכלנית
להסביר לכם אותה

00:00:30.207 --> 00:00:32.610
ולומר שדי איבדנו את דרכנו
בסוגיה זו.

NOTE Paragraph

00:00:32.634 --> 00:00:34.657
אל תיראו כה מופתעים.

00:00:34.681 --> 00:00:38.273
כוונתי היא שהפסקנו לערער על כך.

00:00:38.297 --> 00:00:40.922
הפסקנו לשאול שאלות באמת קשות

00:00:40.922 --> 00:00:44.811
על ההבדל בין יצירת ערך
למשיכת ערך,

00:00:44.835 --> 00:00:46.871
פעילויות בונות והורסות.

NOTE Paragraph

00:00:46.895 --> 00:00:49.246
הבה ואתן לכם הקשר.

00:00:49.270 --> 00:00:52.851
2009 היתה רק שנה וחצי

00:00:52.875 --> 00:00:55.148
אחרי אחד המשברים הפיננסיים
הגדולים של זמננו,

00:00:55.172 --> 00:00:58.963
שהחמור ממנו היה רק
השפל הגדול של 1929,

00:00:58.987 --> 00:01:01.690
ומנכ"ל "גולדמן זקס" אמר,

00:01:01.714 --> 00:01:05.543
שעובדי גולדמן זקס הם
הפוריים ביותר בעולם.

00:01:05.567 --> 00:01:07.993
יעילות ופריון, בשביל כלכלן,

00:01:08.017 --> 00:01:09.667
קשורים מאד לערך.

00:01:09.667 --> 00:01:10.864
מדובר בהפקה של דברים,

00:01:10.864 --> 00:01:13.194
הפקה דינמית ויעילה.

00:01:13.194 --> 00:01:16.696
וגם בהפקה של דברים
שהעולם צריך, רוצה וקונה.

00:01:16.720 --> 00:01:19.973
איך ייתכן שהדברים האלה נאמרו
שנה אחת בלבד לאחר המשבר

00:01:19.997 --> 00:01:23.130
שלמעשה הציב את הבנק הזה,
כמו הרבה בנקים נוספים --

00:01:23.154 --> 00:01:25.444
נטפלתי כאן לגולדמן זקס --

00:01:25.468 --> 00:01:28.416
בלב המשבר,
כמי שהוציאו תחת ידם

00:01:28.440 --> 00:01:33.392
כמה מוצרים פיננסיים בעייתים ביותר
שקשורים לא רק למשכנתאות,

00:01:33.416 --> 00:01:37.156
ושגרמו לכך שאלפים רבים
איבדו את בתיהם.

00:01:37.180 --> 00:01:40.014
ב-2010, בחודש אחד בלבד, בספטמבר,

00:01:40.038 --> 00:01:45.370
120,000 איש איבדו את בתיהם
לעיקולים בעקבות המשבר.

00:01:46.019 --> 00:01:48.738
בין 2007 ל-2010,

00:01:48.762 --> 00:01:51.310
8.8 מיליון בני-אדם
איבדו את מקומות העבודה שלהם.

00:01:51.798 --> 00:01:56.195
וגם, משלם המסים האמריקני
היה צריך לחלץ את הבנק

00:01:56.219 --> 00:01:59.274
בסכום של 10 מיליארד דולר.

00:01:59.298 --> 00:02:02.598
לא שמענו שמשלמי המסים
מתפארים בכך שיצרו ערך,

00:02:02.622 --> 00:02:04.211
אבל ברור שכמי שחילצו

00:02:04.235 --> 00:02:06.852
את אחת החברות יוצרות הערך
הכי גדולות ופוריות,

00:02:06.876 --> 00:02:08.141
אולי ראוי היה שיתפארו.

NOTE Paragraph

00:02:08.165 --> 00:02:11.288
כעת אני רוצה שנשאל את עצמנו

00:02:11.312 --> 00:02:13.103
איך איבדנו את דרכנו,

00:02:13.127 --> 00:02:14.486
ובעצם, איך ייתכן

00:02:14.510 --> 00:02:17.024
שהצהרה כזו יכלה לעבור כמעט בשקט:

00:02:17.048 --> 00:02:20.468
זאת לא היתה בדיחה אגבית.
זה נאמר ברצינות גמורה.

NOTE Paragraph

00:02:21.299 --> 00:02:25.498
אז כעת ברצוני להחזיר אתכם
לחשיבה הכלכלית של לפני 300 שנה,

00:02:25.522 --> 00:02:28.176
כשהמונח הזה היה בעצם
שנוי במחלוקת.

00:02:28.200 --> 00:02:30.355
זה לא אומר שהוא היה
נכון או מוטעה,

00:02:30.379 --> 00:02:33.721
אלא שלא יכולת סתם כך להגיד
שאתה "יוצר ערך" או "יוצר עושר".

00:02:33.745 --> 00:02:36.766
היו ויכוחים גדולים במקצוע הכלכלה.

00:02:36.790 --> 00:02:39.203
ואני טוענת שדי איבדנו את דרכנו,

00:02:39.203 --> 00:02:42.854
ושהנחנו למונח "יצירת עושר",
או "יצירת ערך",

00:02:42.878 --> 00:02:45.262
להפוך לחלשים ונרפים למדי

00:02:45.286 --> 00:02:47.108
וקלים לאימוץ.

NOTE Paragraph

00:02:47.414 --> 00:02:49.964
בסדר? אז נתחיל --
אני מצטערת לבשר לכם --

00:02:49.988 --> 00:02:51.340
לפני 300 שנה.

00:02:51.364 --> 00:02:53.723
ומעניין שלפני 300 שנה

00:02:53.747 --> 00:02:57.654
החברה היתה עדיין חברה חקלאית.

00:02:57.678 --> 00:03:00.762
לכן אין פלא שהכלכלנים של אז,

00:03:00.786 --> 00:03:02.407
שנקראו "פיזיוקראטים",

00:03:02.431 --> 00:03:05.805
התייחסו במיוחד לעבודת האדמה.

00:03:05.829 --> 00:03:08.119
הם אמרו, "מניין בא הערך?"

00:03:08.143 --> 00:03:09.525
הסתכלו על החקלאות,

00:03:09.549 --> 00:03:13.044
ויצרו את מה שלדעתי
הוא הגליון האלקטרוני הראשון:

00:03:13.068 --> 00:03:14.904
"הטבלה הכלכלית".

00:03:14.928 --> 00:03:18.954
טבע אותו פרנסואה קאניי,
אחד ממנהיגי התנועה הזו.

00:03:18.978 --> 00:03:20.347
וזה היה מעניין מאד,

00:03:20.371 --> 00:03:23.380
משום שהם לא רק אמרו,
"החקלאות היא מקור הערך":

NOTE Paragraph

00:03:23.404 --> 00:03:26.232
הם החלו באמת לדאוג
מה קורה לערך

00:03:26.232 --> 00:03:27.524
לאחר שהופק.

00:03:27.524 --> 00:03:29.345
מה שעושה הטבלה הכלכלית --

00:03:29.369 --> 00:03:31.787
ואני ניסיתי לפשט את זה
ככל האפשר עבורכם --

00:03:31.787 --> 00:03:34.419
היא חילקה את מעמדות החברה לשלושה.

00:03:34.443 --> 00:03:37.846
החקלאים, יוצרי הערך,
שכונו "המעמד היצרני",

00:03:37.870 --> 00:03:40.610
בעוד המעמדות האחרים
רק העבירו את הערך מכאן לשם,

00:03:40.634 --> 00:03:42.360
אבל זה היה מועיל,
זה היה הכרחי.

00:03:42.384 --> 00:03:43.582
אלה היו הסוחרים,

00:03:43.606 --> 00:03:45.286
והם כונו "הבעלים",

00:03:45.310 --> 00:03:48.872
והיה מעמד נוסף
שפשוט גבה מהחקלאים עמלה

00:03:48.896 --> 00:03:51.081
על הנכס הממשי, הקרקע,

00:03:51.105 --> 00:03:53.633
והם כונו "המעמד הסטרילי".

00:03:53.657 --> 00:03:57.522
זאת מילה טעונה ביותר,
אם חושבים על משמעותה:

00:03:57.546 --> 00:04:01.374
אם יותר מדי משאבים
הולכים אל בעלי האדמות,

00:04:01.398 --> 00:04:06.216
מסכנים את פוטנציאל הייצור של המערכת.

00:04:06.240 --> 00:04:09.470
אז כל החיצים האלה
שימשו אותם כדי לדמות --

00:04:09.494 --> 00:04:13.066
שוב, גליונות אלקטרוניים ושיטות הדמיה,
הם עבדו למעשה עם נתוני עתק --

00:04:13.090 --> 00:04:16.586
הם עשו הדמיות למה שיקרה
בתרחישים שונים

00:04:16.610 --> 00:04:20.077
אם העושר לא יושקע בחזרה בייצור

00:04:20.101 --> 00:04:21.890
כדי שהקרקע תהיה פוריה יותר,

00:04:21.914 --> 00:04:24.475
ויישאב החוצה בדרכים שונות,

00:04:24.499 --> 00:04:27.125
או אפילו אם הבעלים
הרוויחו יותר מדי.

NOTE Paragraph

00:04:27.649 --> 00:04:29.697
ומה שקרה בהמשך, במאה ה-19,

00:04:29.697 --> 00:04:32.028
ואז כבר לא היתה המהפכה החקלאית

00:04:32.052 --> 00:04:33.577
אלא התעשייתית,

00:04:33.601 --> 00:04:35.257
הוא שהכלכלנים הקלאסיים:

00:04:35.281 --> 00:04:39.132
אדם סמית', דיוויד ריקרדו
וקרל מרקס המהפכן,

00:04:39.156 --> 00:04:42.047
שאלו גם הם: "מהו ערך?"

00:04:42.071 --> 00:04:44.991
אבל שלא במפתיע,
היות שהם חיו

00:04:45.015 --> 00:04:48.177
בעידן תעשייתי של עליית
המכונות והמפעלים,

00:04:48.201 --> 00:04:50.046
הם קבעו שערך הוא העמל התעשייתי,

00:04:50.070 --> 00:04:52.883
והם ניסחו תיאוריית-עבודה של ערך.

00:04:52.907 --> 00:04:54.991
אך שוב, הם התמקדו בייצור החוזר,

00:04:55.015 --> 00:04:58.167
בדאגה הממשית למה שקורה
עם הערך לאחר שנוצר

00:04:58.191 --> 00:04:59.640
אם הוא נשאב.

NOTE Paragraph

00:04:59.640 --> 00:05:01.202
וב"עושר העמים",

00:05:01.202 --> 00:05:05.131
אדם סמית' הביא דוגמה מעולה
של מפעל לייצור סיכות:

00:05:05.155 --> 00:05:08.151
אם אדם אחד בלבד
מייצר את כל חלקי הסיכה,

00:05:08.175 --> 00:05:10.723
הוא יוכל לכל היותר לייצר
סיכה אחת ביום.

00:05:10.747 --> 00:05:14.474
אבל אם משקיעים בתפוקת המפעל
ובחלוקת העבודה,

00:05:14.498 --> 00:05:15.658
חשיבה חדשה --

00:05:15.682 --> 00:05:18.760
היום היינו משתמשים במונח
"חדשנות ארגונית" --

00:05:18.784 --> 00:05:20.757
ניתן אז להגדיל את הפריון,

00:05:20.781 --> 00:05:22.747
את הצמיחה ואת העושר של העמים.

00:05:22.771 --> 00:05:25.230
הוא הוכיח שעשרה פועלים מומחים

00:05:25.254 --> 00:05:28.100
שהשקיעו בהם, בהון האנושי שלהם,

00:05:28.124 --> 00:05:30.460
יוכלו לייצר 4,800 סיכות ביום,

00:05:30.484 --> 00:05:33.496
בניגוד לסיכה אחת
ע"י עובד לא-מיומן.

00:05:33.520 --> 00:05:36.124
והוא ועמיתיו, הכלכלנים הקלאסיים,

00:05:36.148 --> 00:05:39.500
חילקו את הפעילויות
ליצרניות ולבלתי-יצרניות.

NOTE Paragraph

00:05:39.524 --> 00:05:40.574
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:40.598 --> 00:05:42.319
כשהבלתי-יצרניים הם --

00:05:42.343 --> 00:05:45.785
נראה לי שאתם צוחקים
כי מרביתכם ברשימה הזאת, נכון?

NOTE Paragraph

00:05:45.809 --> 00:05:47.308
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:47.332 --> 00:05:49.945
עורכי-דין! לדעתי הוא צדק
לגבי עורכי הדין.

00:05:49.969 --> 00:05:53.325
בהחלט לא הפרופסורים,
האנשים הכי נחותים...

00:05:53.349 --> 00:05:57.374
עורכי-דין, פרופסורים, חנוונים, מוסיקאים.

00:05:57.398 --> 00:05:58.779
הוא בבירור שנא אופרה.

00:05:58.803 --> 00:06:01.492
הוא מן הסתם ראה
את ההופעה הכי גרועה בחייו

00:06:01.516 --> 00:06:03.186
בערב שלפני כתיבת הספר הזה.

00:06:03.210 --> 00:06:05.227
יש כאן לפחות שלושה מקצועות

00:06:05.251 --> 00:06:06.752
שקשורים באופרה.

NOTE Paragraph

00:06:06.776 --> 00:06:09.749
אבל זה לא היה תרגיל
ב"אל תעשו את זה",

00:06:09.773 --> 00:06:11.499
אלא רק ב"מה יקרה

00:06:11.523 --> 00:06:15.121
"אם נניח לחלקים מסוימים בכלכלה
לגדול יותר מדי

00:06:15.145 --> 00:06:18.050
"מבלי לחשוב ברצינות
איך מגדילים את הפריון

00:06:18.074 --> 00:06:21.372
"של מקור הערך הזה",
שבעיניהם היה העיקרי,

00:06:21.396 --> 00:06:23.237
הלא הוא העמל התעשייתי.

NOTE Paragraph

00:06:23.261 --> 00:06:26.371
ושוב, אל תשאלו את עצמכם
אם זה נכון או לא,

00:06:26.395 --> 00:06:27.714
זה היה רק
מאד שנוי במחלוקת.

00:06:27.738 --> 00:06:29.206
עריכת הרשימות הללו

00:06:29.230 --> 00:06:32.599
אילצה אותם גם
להעלות שאלות מעניינות.

00:06:32.623 --> 00:06:36.158
והמיקוד שלהם,
כמו של הפיזיוקראטים,

00:06:36.182 --> 00:06:39.562
היה למעשה בתנאים האובייקטיביים
של הייצור.

00:06:39.586 --> 00:06:42.078
הם גם בחנו, למשל,
את מלחמת המעמדות.

00:06:42.102 --> 00:06:43.503
המשכורת, לפי הבנתם,

00:06:43.527 --> 00:06:46.880
היתה קשורה ביחסי-כוחות אובייקטיביים,
אם תרצו,

00:06:46.904 --> 00:06:49.465
בכוחות המיקוח של ההון והעבודה.

00:06:49.489 --> 00:06:53.424
אך שוב, מפעלים, מכונות, חלוקת עבודה,

00:06:53.448 --> 00:06:55.774
אדמה חקלאית ומה שקורה לה.

NOTE Paragraph

00:06:55.798 --> 00:06:58.846
אז המהפכה הגדולה שאירעה אז --

00:06:58.870 --> 00:07:01.922
ואת זה, אגב, לא מרבים ללמד
בשיעורי הכלכלה --

00:07:01.946 --> 00:07:04.880
המהפכה הגדולה שאירעה
שיצרה את המערכת הקיימת

00:07:04.904 --> 00:07:06.546
של החשיבה הכלכלית שלנו כיום,

00:07:06.570 --> 00:07:09.148
הקרויה "כלכלה ניאו-קלאסית",

00:07:09.172 --> 00:07:11.698
היתה היפוך גמור של ההגיון.

00:07:11.722 --> 00:07:13.031
ההגיון השתנה בשתי דרכים.

00:07:13.055 --> 00:07:17.484
המיקוד עבר מהתנאים האובייקטיביים
לתנאים הסובייקטיביים.

NOTE Paragraph

00:07:17.508 --> 00:07:19.249
הבה ואסביר למה כוונתי בכך.

00:07:19.273 --> 00:07:21.453
"אובייקטיבי" - כפי שזה עתה תיארתי.

00:07:21.477 --> 00:07:24.108
"סובייקטיבי", במובן זה
שכל תשומת הלב הופנתה

00:07:24.132 --> 00:07:27.287
לאופן בו כל מיני יחידים
מקבלים החלטות.

00:07:27.311 --> 00:07:31.668
למשל, העובדים ממרבים את האפשרויות
של פנאי לעומת עבודה.

00:07:31.692 --> 00:07:34.753
הצרכנים ממרבים את השירות שהם מקבלים,

00:07:34.777 --> 00:07:36.416
ושמייצג אושר,

00:07:36.440 --> 00:07:39.469
וחברות ממרבות את רווחיהן.

00:07:39.493 --> 00:07:42.798
והרעיון שמאחורי זה היה
שאנו יכולים לסכם את זה

00:07:42.822 --> 00:07:44.441
ולראות מה יוצא,

00:07:44.465 --> 00:07:47.033
כלומר, גרפים נאים של ביקוש והיצע

00:07:47.057 --> 00:07:49.307
שמגדירים מחיר,

00:07:49.331 --> 00:07:50.736
מחיר של שיווי-משקל.

00:07:50.760 --> 00:07:53.287
זהו מחיר של שיווי-משקל
כי הוספנו לזה

00:07:53.311 --> 00:07:55.471
המון משוואות של פיזיקה ניוטונית

00:07:55.495 --> 00:07:59.437
שבהן מרכז הכובד הוא במידה רבה
חלק מהעקרון המארגן.

00:07:59.461 --> 00:08:03.241
אבל הנקודה השניה היא
שמחיר או מחירי שיווי-המשקל

00:08:03.265 --> 00:08:05.081
חושפים ערך.

NOTE Paragraph

00:08:05.105 --> 00:08:08.190
אז המהפכה כאן היא
מעבר מהאובייקטיבי לסובייקטיבי,

00:08:08.214 --> 00:08:11.957
אבל גם ההגיון כבר איננו
אומר מהו ערך

00:08:11.981 --> 00:08:13.464
או איך הוא נקבע,

00:08:13.488 --> 00:08:16.097
מהו הפוטנציאל היצרני של הכלכלה -

00:08:16.121 --> 00:08:18.160
מה שבתורו מוביל לתיאוריית מחירים,

00:08:18.184 --> 00:08:19.383
אבל הפוכה:

00:08:19.407 --> 00:08:21.545
תיאוריה של מחירים וחליפין

00:08:21.569 --> 00:08:22.899
שחושפים ערך.

NOTE Paragraph

00:08:22.923 --> 00:08:24.946
זהו שינוי עצום.

00:08:24.970 --> 00:08:28.877
וזה איננו רק תרגיל אקדמי,
מרתק ככל שיהיה.

00:08:28.901 --> 00:08:30.814
זה משפיע על האופן
בו אנו מודדים צמיחה.

00:08:30.838 --> 00:08:34.649
זה משפיע על ניהול הכלכלה שלנו
כך שתפיק יותר פעילויות מסוימות

00:08:34.673 --> 00:08:35.841
ופחות פעילויות אחרות,

00:08:35.865 --> 00:08:38.568
איך אנו מתמחרים יותר
פעילויות מסוימות מאשר אחרות.

00:08:38.592 --> 00:08:40.822
וזה גם מעורר את התהייה,

00:08:40.846 --> 00:08:44.832
עד כמה אתה שמח לצאת מהמיטה
אם אתה יוצר ערך או לא,

00:08:44.856 --> 00:08:48.247
מהי מערכת המחיר עצמה
אם לא אתה קובע אותה?

NOTE Paragraph

00:08:48.850 --> 00:08:52.404
ציינתי שזה משפיע על האופן
בו אנו חושבים על תפוקה.

00:08:52.428 --> 00:08:55.156
אם למשל נכלול בתמ"ג

00:08:55.180 --> 00:08:56.907
רק את הפעילויות שיש להן מחיר,

00:08:56.955 --> 00:08:59.222
יקרו כל מיני דברים משונים.

00:08:59.222 --> 00:09:01.524
כלכלנים פמיניסטיים וכלכלנים סביבתיים

00:09:01.548 --> 00:09:03.671
כתבו על זה לא מעט,
למען האמת.

00:09:03.695 --> 00:09:05.162
אתן לכם כמה דוגמאות.

00:09:05.186 --> 00:09:10.620
אם תתחתנו עם השמרטפית,
התמ"ג יירד, אז אל תעשו זאת.

00:09:10.644 --> 00:09:12.282
אל תתפתו לכך, בסדר?

00:09:12.306 --> 00:09:15.932
כי זו פעילות שהיתה בשכר,
היא עדיין נעשית,

00:09:15.932 --> 00:09:17.278
אבל כבר לא בשכר.

NOTE Paragraph

00:09:17.302 --> 00:09:18.397
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:18.421 --> 00:09:19.772
אם אתם מזהמים,
התמ"ג עולה.

00:09:19.796 --> 00:09:22.322
בכל זאת אל תעשו זאת,
אבל אם כן, אתם תורמים לכלכלה.

00:09:22.322 --> 00:09:25.529
מדוע? כי נצטרך לשלם למישהו
כדי לנקות את זה.

NOTE Paragraph

00:09:26.264 --> 00:09:29.240
ועוד דבר מעניין מאד
הוא מה קורה לכספים

00:09:29.264 --> 00:09:31.285
במגזר הפיננסי של התמ"ג.

00:09:31.309 --> 00:09:35.301
אגב, תמיד מפתיע אותי גם
שכלכלנים רבים לא יודעים זאת.

00:09:35.301 --> 00:09:37.042
עד 1970,

00:09:37.066 --> 00:09:40.781
רוב המגזר הפיננסי
בכלל לא היה כלול בתמ"ג.

00:09:40.805 --> 00:09:43.302
כאילו בעקיפין,
אולי שלא-ביודעין,

00:09:43.326 --> 00:09:46.053
הוא עדיין נראה
דרך עיניהם של הפיזיוקראטים

00:09:46.077 --> 00:09:50.134
כהעברה של דברים מכאן לשם
בלי ממש לייצר משהו חדש.

00:09:50.158 --> 00:09:54.198
כלומר, נכללו רק אותן פעילויות
עם מחיר מפורש.

00:09:54.222 --> 00:09:57.379
למשל, אם רציתם לקבל משכנתא,
גבו מכם עמלה,

00:09:57.403 --> 00:10:00.793
והיא חושבה בתמ"ג, בהכנסה הלאומית
ובחשבונאות המוצר.

00:10:00.817 --> 00:10:03.570
אבל לא תשלומי הריבית נטו, לדוגמא.

00:10:03.594 --> 00:10:07.553
ההפרש בין מה שהבנקים הרוויחו מהריבית

00:10:07.577 --> 00:10:10.609
כשנתנו לכם הלוואה,
לבין מה שהם שילמו על פקדון,

00:10:10.609 --> 00:10:11.778
לא נכלל.

NOTE Paragraph

00:10:11.778 --> 00:10:15.401
אז אנשים שהתעסקו בהנהלת חשבונות
החלו לבחון נתונים

00:10:15.425 --> 00:10:18.156
שהחלו להראות שכמות הפיננסים

00:10:18.180 --> 00:10:19.542
וכמות תשלומי הריבית-נטו

00:10:19.542 --> 00:10:21.486
גדלים במידה ניכרת.

00:10:21.510 --> 00:10:23.622
והם כינו את זה
"בעיית בנקאות".

00:10:23.646 --> 00:10:26.834
אלה היו אנשים שעבדו באו"ם,

00:10:26.858 --> 00:10:29.844
בקבוצה בשם
"מערכת החשבונות הלאומיים".

00:10:29.868 --> 00:10:31.447
הם כינו זאת "בעיית בנקאות",

00:10:31.447 --> 00:10:34.631
כאילו, "אוי ואבוי, זאת כמות עצומה
ובכלל לא החשבנו אותה."

00:10:34.631 --> 00:10:38.062
אז במקום לעצור, לערוך
את הטבלה הכלכלית

00:10:38.062 --> 00:10:40.217
ולשאול כמה שאלות בסיסיות כאלה

00:10:40.217 --> 00:10:43.499
שגם הכלכלנים הקלאסיים שאלו
לגבי מה שקורה,

00:10:43.499 --> 00:10:46.632
חלוקת העבודה בין
סוגי פעילויות שונים בכלכלה,

00:10:46.632 --> 00:10:49.805
הם פשוט נתנו שם
לתשלומי הריבית-נטו האלה.

00:10:49.805 --> 00:10:52.889
הבנקים המסחריים כינו את זה
"תיווך פיננסי",

00:10:52.889 --> 00:10:55.081
וזה חושב כחלק מחשבונות
ההכנסה והתוצר הלאומיים.

00:10:55.105 --> 00:10:58.745
ובנקי ההשקעות כונו
"פעילויות של נטילת סיכונים",

00:10:58.769 --> 00:10:59.920
וככה זה נכנס.

00:10:59.944 --> 00:11:01.779
למקרה שלא הסברתי את זה היטב,

00:11:01.779 --> 00:11:03.942
הקו האדום מראה
כמה מהר יותר

00:11:03.966 --> 00:11:06.735
צמח תיווך הביניים כולו

00:11:06.759 --> 00:11:09.952
בהשוואה לשאר הכלכלה,
הקו הכחול, התעשיה.

NOTE Paragraph

00:11:10.479 --> 00:11:12.549
אז זה היה מדהים למדי,

00:11:12.549 --> 00:11:15.131
כי מה שקרה אז בפועל,
ומה שידוע לנו היום,

00:11:15.131 --> 00:11:17.067
ויש אנשים שכותבים על זה,

00:11:17.067 --> 00:11:18.818
הנתונים האלה הם מה"בנק אוף אינגלנד",

00:11:18.818 --> 00:11:21.852
הוא שהרבה ממה שעושים הפיננסים

00:11:21.852 --> 00:11:23.787
משנות ה-70 וה-80 והלאה,

00:11:23.994 --> 00:11:26.524
הוא בעקרון מימון עצמי:

00:11:26.548 --> 00:11:28.401
הפיננסים מממנים את המגזר הפיננסי.

00:11:28.425 --> 00:11:31.956
כלומר, במגזרי הפיננסים,
הביטוח והנדל"ן,

00:11:31.980 --> 00:11:33.583
למעשה, בבריטניה,

00:11:33.607 --> 00:11:36.704
משהו כמו 10-20 אחוזים מהפיננסים

00:11:36.728 --> 00:11:39.265
מוצאים את דרכם אל
הכלכלה האמיתית, התעשייה,

00:11:39.289 --> 00:11:41.957
כמו מגזר האנרגיה, תעשיית התרופות,

00:11:41.981 --> 00:11:43.699
מגזר המיחשוב,

00:11:43.723 --> 00:11:47.857
אבל רובם חוזרים לתוך
ראשי-התיבות האלה, פב"ן:

00:11:47.881 --> 00:11:49.615
פיננסים, ביטוח ונדל"ן.

00:11:49.639 --> 00:11:52.198
נוח מאד לכנות אותם פב"ן.

NOTE Paragraph

00:11:52.222 --> 00:11:54.372
וזה בעצם מעניין,

00:11:54.372 --> 00:11:58.825
כי אין בכך כדי לומר
שהפיננסים טובים או רעים,

00:11:58.849 --> 00:12:00.259
אלא מדובר במידה שבה

00:12:00.283 --> 00:12:01.886
בכך שנאלצו לתת לזה שם,

00:12:01.910 --> 00:12:04.773
כי למעשה נוצרה כאן הכנסה,

00:12:04.797 --> 00:12:07.920
בניגוד להשהות ותהייה,
"מה זה בעצם עושה?" --

00:12:07.944 --> 00:12:09.409
זאת היתה הזדמנות שהוחמצה.

NOTE Paragraph

00:12:09.433 --> 00:12:13.809
בדומה לכך, בכלכלה האמיתית,
בתעשיה עצמה, מה קרה?

00:12:14.301 --> 00:12:21.185
והמיקוד המציאותי הזה במחירים
וגם במחירי המניות

00:12:21.209 --> 00:12:23.729
יצר בעיה ענקית
של השקעות חוזרות,

00:12:23.753 --> 00:12:27.571
שוב, תשומת הלב המציאותית
של הפיזיוקראטים והכלכלנים הקלאסיים כאחד

00:12:27.595 --> 00:12:31.196
למידה שבה הערך שנוצר בכלכלה

00:12:31.220 --> 00:12:33.386
הושקע בה בחזרה.

00:12:33.410 --> 00:12:37.403
אז מה שיש לנו היום
הוא מגזר תעשייתי במימון-על

00:12:37.427 --> 00:12:41.098
שבו, יותר ויותר,
חלק מהרווחים וההכנסה-נטו

00:12:41.122 --> 00:12:43.982
אינם חוזרים אל הייצור,

00:12:44.006 --> 00:12:47.605
להכשרת הון אנושי,
למחקר ופיתוח,

00:12:47.629 --> 00:12:51.514
אלא פשוט נשאבים החוצה
בצורת קניה עצמית של המניות,

00:12:51.538 --> 00:12:54.318
מה שמגדיל את האופציות בבורסה,
וזו למעשה הדרך

00:12:54.342 --> 00:12:56.320
שבה מנהלים רבים מקבלים את שכרם.

00:12:56.344 --> 00:12:58.518
אז כמה קניות חוזרות של מניות -
אין בעיה,

00:12:58.518 --> 00:13:00.969
אבל המערכת הזאת מקולקלת לגמרי.

00:13:00.993 --> 00:13:02.862
המספרים שאני מראה לכם כאן

00:13:02.886 --> 00:13:07.083
מראים שבעשר השנים האחרונות,
466 חברות במדד אס-אנד-פי 500

00:13:07.107 --> 00:13:10.832
הוציאו מעל ארבעה טריליון דולר
על קניה חוזרת של מניותיהן.

00:13:10.856 --> 00:13:14.671
ואם מסכמים את זה
ברמת המאקרו הכלכלית,

00:13:14.695 --> 00:13:17.241
אם מסתכלים על השקעות עסקיות במצטבר,

00:13:17.265 --> 00:13:19.252
שמהווים אחוז מהתמ"ג,

00:13:19.276 --> 00:13:22.930
רואים גם את הנפילה
ברמת ההשקעות העסקיות.

00:13:22.954 --> 00:13:24.133
וזאת בעיה.

NOTE Paragraph

00:13:24.157 --> 00:13:28.467
אגב, זאת בעיה עצומה
מבחינת יצירת כישורים ומשרות.

00:13:28.491 --> 00:13:30.457
אולי שמעתם שכיום מרבים להתעסק

00:13:30.457 --> 00:13:32.750
ב"האם הרובוטים משתלטים
על מקומות העבודה שלנו?"

00:13:32.750 --> 00:13:35.980
ברור שהמיכון, לאורך הדורות,
גזל מקומות עבודה,

00:13:36.004 --> 00:13:39.330
אבל כל עוד הרווחים
הושקעו בחזרה בייצור,

00:13:39.354 --> 00:13:41.352
זה לא שינה:
הופיעו מקומות עבודה חדשים.

00:13:41.376 --> 00:13:45.166
אבל המחסור הזה בהשקעה חוזרת
מסוכן מאד.

NOTE Paragraph

00:13:45.190 --> 00:13:49.332
בדומה לכך, בתעשיית התרופות,
איך שהמחירים נקבעים, למשל,

00:13:49.356 --> 00:13:52.737
מעניין מאד שלא מתחשבים שם
בתנאים האובייקטיביים

00:13:52.761 --> 00:13:57.120
של הדרך הקולקטיבית
שבה נוצר בכלכלה ערך.

00:13:57.144 --> 00:13:59.744
אז במגזר שיש בו המון שחקנים שונים --

00:13:59.744 --> 00:14:03.523
ציבוריים, פרטיים וכמובן
ארגוני המגזר השלישי --

00:14:03.547 --> 00:14:04.699
שיוצרים ערך,

00:14:04.723 --> 00:14:07.111
הדרך בה אנו מודדים בפועל
ערך במגזר הזה

00:14:07.135 --> 00:14:09.340
הוא דרך מערכת התמחור עצמה.

00:14:09.364 --> 00:14:10.877
המחיר מגדיר את הערך.

00:14:10.901 --> 00:14:12.232
אז כשלאחרונה

00:14:12.256 --> 00:14:16.442
מחיר תרופה אנטיביוטית
קפץ בן-לילה ב-400 אחוזים,

00:14:16.466 --> 00:14:18.368
והמנכ"ל נשאל
"איך אתה מסוגל לעשות זאת?

00:14:18.368 --> 00:14:21.110
"אנשים זקוקים לתרופה הזאת.
זה לא הוגן."

00:14:21.110 --> 00:14:22.965
הוא ענה, "יש לנו ציווי מוסרי

00:14:22.965 --> 00:14:26.393
"להניח למחירים לעלות
ככל שהשוק יוכל לשאת,"

00:14:26.417 --> 00:14:29.476
בהתעלמות גמורה מהעובדה
שבארה"ב, למשל,

00:14:29.500 --> 00:14:33.812
מוסדות הבריאות הלאומיים
מוציאים מעל 30 מיליארד בשנה

00:14:33.836 --> 00:14:36.146
על מחקר רפואי שמניב תרופות כאלה.

00:14:36.146 --> 00:14:39.304
אז שוב, לא מתייחסים
לתנאים האובייקטיביים האלה

00:14:39.304 --> 00:14:42.844
ופשוט מניחים למערכת המחירים
להגדיר את הערך.

NOTE Paragraph

00:14:42.868 --> 00:14:45.416
זה איננו סתם תרגיל אקדמי,

00:14:45.440 --> 00:14:47.283
מעניין ככל שיהיה.

00:14:47.307 --> 00:14:51.128
כל זה חשוב מאד
לדרך בה אנו מודדים תפוקה,

00:14:51.152 --> 00:14:52.726
לדרך בה אנו מכוונים את הכלכלה,

00:14:52.750 --> 00:14:54.865
לעורר הרגשה שאתה יצרני,

00:14:54.889 --> 00:14:58.231
לאילו מגזרים עוזרים ומסייעים

00:14:58.255 --> 00:15:01.435
וגם מעוררים באנשים גאווה
להיות חלק מהכלכלה.

00:15:01.459 --> 00:15:03.354
למעשה, אם נחזור לאותה ציטטה,

00:15:03.378 --> 00:15:05.713
לא מפתיע שבלנקפיין
היה יכול לומר אותה.

00:15:05.713 --> 00:15:06.783
הוא צדק.

00:15:06.783 --> 00:15:10.746
אם זו הדרך בה אנו מודדים
יצרנות, פריון וערך בכלכלה,

00:15:10.746 --> 00:15:13.676
כמובן שעובדי גולדמן זקס
הם הכי פרודוקטיביים.

00:15:13.676 --> 00:15:15.157
למעשה, הם מרוויחים הכי הרבה.

00:15:15.157 --> 00:15:17.799
מחיר העבודה שלהם
מגדיר את ערכם.

00:15:17.823 --> 00:15:20.304
אבל זה כבר חוזר על עצמו, כמובן.

NOTE Paragraph

00:15:20.328 --> 00:15:22.742
אז קיים צורך אמיתי
לחשיבה מחודשת.

00:15:23.409 --> 00:15:25.583
עלינו לחשוב מחדש
איך אנו מודדים תפוקה,

00:15:25.607 --> 00:15:28.202
ולמען האמת, נערכים בעולם
כמה ניסויים מדהימים.

00:15:28.226 --> 00:15:32.760
בניו-זילנד, למשל, יש להם
מדד אושר לאומי גולמי.

00:15:32.784 --> 00:15:37.075
בבהוטן גם חושבים
על מדדי אושר ואיכות חיים.

00:15:37.099 --> 00:15:40.364
אבל הבעייה היא שאי-אפשר
סתם לעשות פעולות חיבור.

00:15:40.388 --> 00:15:41.545
עלינו לעצור,

00:15:41.569 --> 00:15:43.744
ולדעתי זהו הרגע לעצור,

00:15:43.768 --> 00:15:45.760
לאור זאת שמעט מאד השתנה בפועל

00:15:45.760 --> 00:15:47.379
מאז המשבר הכלכלי,

00:15:47.403 --> 00:15:50.911
לוודא גם שאנו לא מבלבלים

00:15:50.935 --> 00:15:52.932
בין משיכת ערך ליצירת ערך,

00:15:52.956 --> 00:15:56.263
כלומר רואים מה כלול
ולא סתם להוסיף עוד,

00:15:56.287 --> 00:16:00.154
לוודא למשל שאיננו מבלבלים
בין שכ"ד לרווחים.

00:16:00.178 --> 00:16:03.156
שכ"ד בעיני הכלכלנים הקלאסיים
היה הכנסה שהוחמצה.

00:16:03.180 --> 00:16:05.682
היום, שכ"ד, כשמדברים על כלכלה,

00:16:05.706 --> 00:16:08.912
הוא סתם מכשול
בפני השגת מחיר תחרותי,

00:16:08.936 --> 00:16:12.415
שאפשר להתגבר עליו
אם מבטלים קצת א-סימטריוּת.

NOTE Paragraph

00:16:13.176 --> 00:16:17.420
שנית, כמובן שאנו יכולים לכוון פעילויות
למה שהכלכלנים הקלאסיים כינו

00:16:17.444 --> 00:16:18.720
"גבול הפרודוקטיביות".

00:16:18.744 --> 00:16:20.691
זה לא צריך להיות
הם-או-אנחנו,

00:16:20.715 --> 00:16:23.801
מגזר הפיננסי הגדול והרע
נגד שאר המגזרים הטובים.

00:16:23.825 --> 00:16:25.237
יכולנו לתקן את המגזר הפיננסי.

00:16:25.261 --> 00:16:28.327
אחרי המשבר, כמה הזדמנויות טובות
אבדו במובן מסוים.

00:16:28.351 --> 00:16:30.919
יכולנו להנהיג את המס
על עסקאות פיננסיות,

00:16:30.943 --> 00:16:34.429
שהיה מתגמל עסקאות לטווח ארוך
על פני קצרות הטווח,

00:16:34.453 --> 00:16:36.762
אבל לא החלטנו לעשות זאת
באופן גלובלי.

00:16:36.786 --> 00:16:38.576
אנו יכולים.
באפשרותנו לשנות את דעתנו.

00:16:38.600 --> 00:16:40.729
אנו יכולים גם להקים
סוגי מוסדות חדשים.

00:16:40.753 --> 00:16:44.903
יש בעולם סוגים שונים, למשל,
של מוסדות פיננסיים ציבוריים

00:16:44.927 --> 00:16:48.591
שמספקים מימון סבלני וארוך-טווח

00:16:48.615 --> 00:16:52.707
שעוזר לחברות קטנות לגדול,
שעוזר להקמת תשתיות ולחדשנות.

NOTE Paragraph

00:16:52.731 --> 00:16:54.988
אבל העיקר לא צריך להיות
תפוקה בלבד.

00:16:55.012 --> 00:16:56.977
העיקר לא צריך להיות
קצב התפוקה.

00:16:56.977 --> 00:16:59.077
עלינו גם לעצור, כחברה,

00:16:59.101 --> 00:17:02.043
ולשאול: איזה ערך אנו בכלל יוצרים?

00:17:02.067 --> 00:17:05.798
ואני רוצה לסיים עם העובדה
שהשבוע אנו חוגגים

00:17:05.822 --> 00:17:08.443
50 שנה לנחיתה על הירח.

00:17:08.467 --> 00:17:11.255
זה דרש מהמגזר הציבורי
ומהמגזר הפרטי

00:17:11.279 --> 00:17:14.204
להשקיע ולחדש בכל מיני דרכים,

00:17:14.228 --> 00:17:16.054
ולא רק בתחום האווירונאוטיקה.

00:17:16.078 --> 00:17:20.096
זה כלל השקעות בתחומים
כמו תזונה וחומרים.

00:17:20.120 --> 00:17:23.361
אגב כך נעשו הרבה שגיאות.

00:17:23.385 --> 00:17:26.796
למעשה, הממשל ניצל
את מלוא כוח הרכש שלו,

00:17:26.796 --> 00:17:29.821
למשל, לטובת הפתרונות היזמיים האלה,

00:17:29.845 --> 00:17:31.472
שחלקם נכשלו.

00:17:31.496 --> 00:17:34.312
אבל האם הכשלונות מהווים חלק
ביצירה של ערך,

00:17:34.336 --> 00:17:35.660
או שהם סתם טעויות?

00:17:35.684 --> 00:17:39.453
איך אנו גם מטפחים את הנסיונות,

00:17:39.477 --> 00:17:42.029
את הניסוי-וטעייה, את הטעייה-וטעייה?

NOTE Paragraph

00:17:42.053 --> 00:17:45.248
מעבדות "בל", מעבדת המו"פ
של איי-טי-אנד-טי,

00:17:45.272 --> 00:17:48.999
הוקמו בעידן שבו הממשל
היה אמיץ למדי.

00:17:49.023 --> 00:17:53.879
הם דרשו מאיי-טי-אנד-טי
שכדי לשמור על המונופול שלה,

00:17:53.903 --> 00:17:57.550
עליה להשקיע מחדש בכלכלה האמיתית
את רווחיה,

00:17:57.574 --> 00:17:58.836
חדשנות,

00:17:58.860 --> 00:18:00.538
חדשנות מעבר למערכות תקשורת.

00:18:00.562 --> 00:18:03.136
זאת היתה ההיסטוריה,
ההיסטוריה המוקדמת של מעבדות בל.

00:18:03.160 --> 00:18:06.926
אז איך ניצור את התנאים החדשים
להשקעה חוזרת

00:18:06.950 --> 00:18:09.802
כדי להשקיע ביחד בסוגי ערך חדשים

00:18:09.826 --> 00:18:12.734
כדי לפתור כמה מהאתגרים
הגדולים ביותר של זמננו,

00:18:12.758 --> 00:18:14.029
כמו שינויי האקלים?

00:18:14.053 --> 00:18:16.020
זאת שאלה מרכזית.

NOTE Paragraph

00:18:16.044 --> 00:18:17.772
אבל עלינו גם לשאול את עצמנו,

00:18:17.796 --> 00:18:21.483
אילו היה חישוב של ערך-נטו,

00:18:21.507 --> 00:18:24.227
או אילו היה נערך
ניתוח עלות-תועלת

00:18:24.251 --> 00:18:27.746
בשאלה אם בכלל לנסות
לטוס לירח ובחזרה

00:18:27.746 --> 00:18:29.067
באותו הדור,

00:18:29.091 --> 00:18:31.579
מן הסתם לא היינו מתחילים בכלל.

00:18:31.603 --> 00:18:33.323
אז תודה לאל,

00:18:33.347 --> 00:18:35.487
ככלכלנית, אני יכולה לומר לכם

00:18:35.511 --> 00:18:37.444
שערך איננו רק מחיר.

NOTE Paragraph

00:18:37.857 --> 00:18:39.039
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:18:39.063 --> 00:18:41.954
(מחיאות כפיים)