WEBVTT 00:00:00.665 --> 00:00:02.458 יצירת ערך, 00:00:02.482 --> 00:00:03.783 יצירת עושר. 00:00:03.807 --> 00:00:05.441 אלה מלים ממש חזקות. 00:00:05.465 --> 00:00:08.156 אולי אתם חושבים על פיננסים, על חדשנות, 00:00:08.180 --> 00:00:10.025 על יצירתיות. 00:00:10.049 --> 00:00:12.239 אבל מיהם יוצרי הערך? 00:00:12.263 --> 00:00:16.199 אם משתמשים במילה הזאת, יש מן הסתם אנשים שלא יוצרים ערך. 00:00:16.223 --> 00:00:17.382 מי הם? 00:00:17.406 --> 00:00:18.639 בטטות הכורסא? 00:00:18.663 --> 00:00:20.541 מושכי הערך? 00:00:20.565 --> 00:00:22.340 משחיתי הערך? 00:00:22.364 --> 00:00:27.082 כדי לענות על כך, אנו זקוקים לתיאוריה טובה של ערך. 00:00:27.106 --> 00:00:30.183 ואני באתי בתור כלכלנית להסביר לכם אותה 00:00:30.207 --> 00:00:32.610 ולומר שדי איבדנו את דרכנו בסוגיה זו. NOTE Paragraph 00:00:32.634 --> 00:00:34.657 אל תיראו כה מופתעים. 00:00:34.681 --> 00:00:38.273 כוונתי היא שהפסקנו לערער על כך. 00:00:38.297 --> 00:00:40.922 הפסקנו לשאול שאלות באמת קשות 00:00:40.922 --> 00:00:44.811 על ההבדל בין יצירת ערך למשיכת ערך, 00:00:44.835 --> 00:00:46.871 פעילויות בונות והורסות. NOTE Paragraph 00:00:46.895 --> 00:00:49.246 הבה ואתן לכם הקשר. 00:00:49.270 --> 00:00:52.851 2009 היתה רק שנה וחצי 00:00:52.875 --> 00:00:55.148 אחרי אחד המשברים הפיננסיים הגדולים של זמננו, 00:00:55.172 --> 00:00:58.963 שהחמור ממנו היה רק השפל הגדול של 1929, 00:00:58.987 --> 00:01:01.690 ומנכ"ל "גולדמן זקס" אמר, 00:01:01.714 --> 00:01:05.543 שעובדי גולדמן זקס הם הפוריים ביותר בעולם. 00:01:05.567 --> 00:01:07.993 יעילות ופריון, בשביל כלכלן, 00:01:08.017 --> 00:01:09.667 קשורים מאד לערך. 00:01:09.667 --> 00:01:10.864 מדובר בהפקה של דברים, 00:01:10.864 --> 00:01:13.194 הפקה דינמית ויעילה. 00:01:13.194 --> 00:01:16.696 וגם בהפקה של דברים שהעולם צריך, רוצה וקונה. 00:01:16.720 --> 00:01:19.973 איך ייתכן שהדברים האלה נאמרו שנה אחת בלבד לאחר המשבר 00:01:19.997 --> 00:01:23.130 שלמעשה הציב את הבנק הזה, כמו הרבה בנקים נוספים -- 00:01:23.154 --> 00:01:25.444 נטפלתי כאן לגולדמן זקס -- 00:01:25.468 --> 00:01:28.416 בלב המשבר, כמי שהוציאו תחת ידם 00:01:28.440 --> 00:01:33.392 כמה מוצרים פיננסיים בעייתים ביותר שקשורים לא רק למשכנתאות, 00:01:33.416 --> 00:01:37.156 ושגרמו לכך שאלפים רבים איבדו את בתיהם. 00:01:37.180 --> 00:01:40.014 ב-2010, בחודש אחד בלבד, בספטמבר, 00:01:40.038 --> 00:01:45.370 120,000 איש איבדו את בתיהם לעיקולים בעקבות המשבר. 00:01:46.019 --> 00:01:48.738 בין 2007 ל-2010, 00:01:48.762 --> 00:01:51.310 8.8 מיליון בני-אדם איבדו את מקומות העבודה שלהם. 00:01:51.798 --> 00:01:56.195 וגם, משלם המסים האמריקני היה צריך לחלץ את הבנק 00:01:56.219 --> 00:01:59.274 בסכום של 10 מיליארד דולר. 00:01:59.298 --> 00:02:02.598 לא שמענו שמשלמי המסים מתפארים בכך שיצרו ערך, 00:02:02.622 --> 00:02:04.211 אבל ברור שכמי שחילצו 00:02:04.235 --> 00:02:06.852 את אחת החברות יוצרות הערך הכי גדולות ופוריות, 00:02:06.876 --> 00:02:08.141 אולי ראוי היה שיתפארו. NOTE Paragraph 00:02:08.165 --> 00:02:11.288 כעת אני רוצה שנשאל את עצמנו 00:02:11.312 --> 00:02:13.103 איך איבדנו את דרכנו, 00:02:13.127 --> 00:02:14.486 ובעצם, איך ייתכן 00:02:14.510 --> 00:02:17.024 שהצהרה כזו יכלה לעבור כמעט בשקט: 00:02:17.048 --> 00:02:20.468 זאת לא היתה בדיחה אגבית. זה נאמר ברצינות גמורה. NOTE Paragraph 00:02:21.299 --> 00:02:25.498 אז כעת ברצוני להחזיר אתכם לחשיבה הכלכלית של לפני 300 שנה, 00:02:25.522 --> 00:02:28.176 כשהמונח הזה היה בעצם שנוי במחלוקת. 00:02:28.200 --> 00:02:30.355 זה לא אומר שהוא היה נכון או מוטעה, 00:02:30.379 --> 00:02:33.721 אלא שלא יכולת סתם כך להגיד שאתה "יוצר ערך" או "יוצר עושר". 00:02:33.745 --> 00:02:36.766 היו ויכוחים גדולים במקצוע הכלכלה. 00:02:36.790 --> 00:02:39.203 ואני טוענת שדי איבדנו את דרכנו, 00:02:39.203 --> 00:02:42.854 ושהנחנו למונח "יצירת עושר", או "יצירת ערך", 00:02:42.878 --> 00:02:45.262 להפוך לחלשים ונרפים למדי 00:02:45.286 --> 00:02:47.108 וקלים לאימוץ. NOTE Paragraph 00:02:47.414 --> 00:02:49.964 בסדר? אז נתחיל -- אני מצטערת לבשר לכם -- 00:02:49.988 --> 00:02:51.340 לפני 300 שנה. 00:02:51.364 --> 00:02:53.723 ומעניין שלפני 300 שנה 00:02:53.747 --> 00:02:57.654 החברה היתה עדיין חברה חקלאית. 00:02:57.678 --> 00:03:00.762 לכן אין פלא שהכלכלנים של אז, 00:03:00.786 --> 00:03:02.407 שנקראו "פיזיוקראטים", 00:03:02.431 --> 00:03:05.805 התייחסו במיוחד לעבודת האדמה. 00:03:05.829 --> 00:03:08.119 הם אמרו, "מניין בא הערך?" 00:03:08.143 --> 00:03:09.525 הסתכלו על החקלאות, 00:03:09.549 --> 00:03:13.044 ויצרו את מה שלדעתי הוא הגליון האלקטרוני הראשון: 00:03:13.068 --> 00:03:14.904 "הטבלה הכלכלית". 00:03:14.928 --> 00:03:18.954 טבע אותו פרנסואה קאניי, אחד ממנהיגי התנועה הזו. 00:03:18.978 --> 00:03:20.347 וזה היה מעניין מאד, 00:03:20.371 --> 00:03:23.380 משום שהם לא רק אמרו, "החקלאות היא מקור הערך": NOTE Paragraph 00:03:23.404 --> 00:03:26.232 הם החלו באמת לדאוג מה קורה לערך 00:03:26.232 --> 00:03:27.524 לאחר שהופק. 00:03:27.524 --> 00:03:29.345 מה שעושה הטבלה הכלכלית -- 00:03:29.369 --> 00:03:31.787 ואני ניסיתי לפשט את זה ככל האפשר עבורכם -- 00:03:31.787 --> 00:03:34.419 היא חילקה את מעמדות החברה לשלושה. 00:03:34.443 --> 00:03:37.846 החקלאים, יוצרי הערך, שכונו "המעמד היצרני", 00:03:37.870 --> 00:03:40.610 בעוד המעמדות האחרים רק העבירו את הערך מכאן לשם, 00:03:40.634 --> 00:03:42.360 אבל זה היה מועיל, זה היה הכרחי. 00:03:42.384 --> 00:03:43.582 אלה היו הסוחרים, 00:03:43.606 --> 00:03:45.286 והם כונו "הבעלים", 00:03:45.310 --> 00:03:48.872 והיה מעמד נוסף שפשוט גבה מהחקלאים עמלה 00:03:48.896 --> 00:03:51.081 על הנכס הממשי, הקרקע, 00:03:51.105 --> 00:03:53.633 והם כונו "המעמד הסטרילי". 00:03:53.657 --> 00:03:57.522 זאת מילה טעונה ביותר, אם חושבים על משמעותה: 00:03:57.546 --> 00:04:01.374 אם יותר מדי משאבים הולכים אל בעלי האדמות, 00:04:01.398 --> 00:04:06.216 מסכנים את פוטנציאל הייצור של המערכת. 00:04:06.240 --> 00:04:09.470 אז כל החיצים האלה שימשו אותם כדי לדמות -- 00:04:09.494 --> 00:04:13.066 שוב, גליונות אלקטרוניים ושיטות הדמיה, הם עבדו למעשה עם נתוני עתק -- 00:04:13.090 --> 00:04:16.586 הם עשו הדמיות למה שיקרה בתרחישים שונים 00:04:16.610 --> 00:04:20.077 אם העושר לא יושקע בחזרה בייצור 00:04:20.101 --> 00:04:21.890 כדי שהקרקע תהיה פוריה יותר, 00:04:21.914 --> 00:04:24.475 ויישאב החוצה בדרכים שונות, 00:04:24.499 --> 00:04:27.125 או אפילו אם הבעלים הרוויחו יותר מדי. NOTE Paragraph 00:04:27.649 --> 00:04:29.697 ומה שקרה בהמשך, במאה ה-19, 00:04:29.697 --> 00:04:32.028 ואז כבר לא היתה המהפכה החקלאית 00:04:32.052 --> 00:04:33.577 אלא התעשייתית, 00:04:33.601 --> 00:04:35.257 הוא שהכלכלנים הקלאסיים: 00:04:35.281 --> 00:04:39.132 אדם סמית', דיוויד ריקרדו וקרל מרקס המהפכן, 00:04:39.156 --> 00:04:42.047 שאלו גם הם: "מהו ערך?" 00:04:42.071 --> 00:04:44.991 אבל שלא במפתיע, היות שהם חיו 00:04:45.015 --> 00:04:48.177 בעידן תעשייתי של עליית המכונות והמפעלים, 00:04:48.201 --> 00:04:50.046 הם קבעו שערך הוא העמל התעשייתי, 00:04:50.070 --> 00:04:52.883 והם ניסחו תיאוריית-עבודה של ערך. 00:04:52.907 --> 00:04:54.991 אך שוב, הם התמקדו בייצור החוזר, 00:04:55.015 --> 00:04:58.167 בדאגה הממשית למה שקורה עם הערך לאחר שנוצר 00:04:58.191 --> 00:04:59.640 אם הוא נשאב. NOTE Paragraph 00:04:59.640 --> 00:05:01.202 וב"עושר העמים", 00:05:01.202 --> 00:05:05.131 אדם סמית' הביא דוגמה מעולה של מפעל לייצור סיכות: 00:05:05.155 --> 00:05:08.151 אם אדם אחד בלבד מייצר את כל חלקי הסיכה, 00:05:08.175 --> 00:05:10.723 הוא יוכל לכל היותר לייצר סיכה אחת ביום. 00:05:10.747 --> 00:05:14.474 אבל אם משקיעים בתפוקת המפעל ובחלוקת העבודה, 00:05:14.498 --> 00:05:15.658 חשיבה חדשה -- 00:05:15.682 --> 00:05:18.760 היום היינו משתמשים במונח "חדשנות ארגונית" -- 00:05:18.784 --> 00:05:20.757 ניתן אז להגדיל את הפריון, 00:05:20.781 --> 00:05:22.747 את הצמיחה ואת העושר של העמים. 00:05:22.771 --> 00:05:25.230 הוא הוכיח שעשרה פועלים מומחים 00:05:25.254 --> 00:05:28.100 שהשקיעו בהם, בהון האנושי שלהם, 00:05:28.124 --> 00:05:30.460 יוכלו לייצר 4,800 סיכות ביום, 00:05:30.484 --> 00:05:33.496 בניגוד לסיכה אחת ע"י עובד לא-מיומן. 00:05:33.520 --> 00:05:36.124 והוא ועמיתיו, הכלכלנים הקלאסיים, 00:05:36.148 --> 00:05:39.500 חילקו את הפעילויות ליצרניות ולבלתי-יצרניות. NOTE Paragraph 00:05:39.524 --> 00:05:40.574 (צחוק) NOTE Paragraph 00:05:40.598 --> 00:05:42.319 כשהבלתי-יצרניים הם -- 00:05:42.343 --> 00:05:45.785 נראה לי שאתם צוחקים כי מרביתכם ברשימה הזאת, נכון? NOTE Paragraph 00:05:45.809 --> 00:05:47.308 (צחוק) NOTE Paragraph 00:05:47.332 --> 00:05:49.945 עורכי-דין! לדעתי הוא צדק לגבי עורכי הדין. 00:05:49.969 --> 00:05:53.325 בהחלט לא הפרופסורים, האנשים הכי נחותים... 00:05:53.349 --> 00:05:57.374 עורכי-דין, פרופסורים, חנוונים, מוסיקאים. 00:05:57.398 --> 00:05:58.779 הוא בבירור שנא אופרה. 00:05:58.803 --> 00:06:01.492 הוא מן הסתם ראה את ההופעה הכי גרועה בחייו 00:06:01.516 --> 00:06:03.186 בערב שלפני כתיבת הספר הזה. 00:06:03.210 --> 00:06:05.227 יש כאן לפחות שלושה מקצועות 00:06:05.251 --> 00:06:06.752 שקשורים באופרה. NOTE Paragraph 00:06:06.776 --> 00:06:09.749 אבל זה לא היה תרגיל ב"אל תעשו את זה", 00:06:09.773 --> 00:06:11.499 אלא רק ב"מה יקרה 00:06:11.523 --> 00:06:15.121 "אם נניח לחלקים מסוימים בכלכלה לגדול יותר מדי 00:06:15.145 --> 00:06:18.050 "מבלי לחשוב ברצינות איך מגדילים את הפריון 00:06:18.074 --> 00:06:21.372 "של מקור הערך הזה", שבעיניהם היה העיקרי, 00:06:21.396 --> 00:06:23.237 הלא הוא העמל התעשייתי. NOTE Paragraph 00:06:23.261 --> 00:06:26.371 ושוב, אל תשאלו את עצמכם אם זה נכון או לא, 00:06:26.395 --> 00:06:27.714 זה היה רק מאד שנוי במחלוקת. 00:06:27.738 --> 00:06:29.206 עריכת הרשימות הללו 00:06:29.230 --> 00:06:32.599 אילצה אותם גם להעלות שאלות מעניינות. 00:06:32.623 --> 00:06:36.158 והמיקוד שלהם, כמו של הפיזיוקראטים, 00:06:36.182 --> 00:06:39.562 היה למעשה בתנאים האובייקטיביים של הייצור. 00:06:39.586 --> 00:06:42.078 הם גם בחנו, למשל, את מלחמת המעמדות. 00:06:42.102 --> 00:06:43.503 המשכורת, לפי הבנתם, 00:06:43.527 --> 00:06:46.880 היתה קשורה ביחסי-כוחות אובייקטיביים, אם תרצו, 00:06:46.904 --> 00:06:49.465 בכוחות המיקוח של ההון והעבודה. 00:06:49.489 --> 00:06:53.424 אך שוב, מפעלים, מכונות, חלוקת עבודה, 00:06:53.448 --> 00:06:55.774 אדמה חקלאית ומה שקורה לה. NOTE Paragraph 00:06:55.798 --> 00:06:58.846 אז המהפכה הגדולה שאירעה אז -- 00:06:58.870 --> 00:07:01.922 ואת זה, אגב, לא מרבים ללמד בשיעורי הכלכלה -- 00:07:01.946 --> 00:07:04.880 המהפכה הגדולה שאירעה שיצרה את המערכת הקיימת 00:07:04.904 --> 00:07:06.546 של החשיבה הכלכלית שלנו כיום, 00:07:06.570 --> 00:07:09.148 הקרויה "כלכלה ניאו-קלאסית", 00:07:09.172 --> 00:07:11.698 היתה היפוך גמור של ההגיון. 00:07:11.722 --> 00:07:13.031 ההגיון השתנה בשתי דרכים. 00:07:13.055 --> 00:07:17.484 המיקוד עבר מהתנאים האובייקטיביים לתנאים הסובייקטיביים. NOTE Paragraph 00:07:17.508 --> 00:07:19.249 הבה ואסביר למה כוונתי בכך. 00:07:19.273 --> 00:07:21.453 "אובייקטיבי" - כפי שזה עתה תיארתי. 00:07:21.477 --> 00:07:24.108 "סובייקטיבי", במובן זה שכל תשומת הלב הופנתה 00:07:24.132 --> 00:07:27.287 לאופן בו כל מיני יחידים מקבלים החלטות. 00:07:27.311 --> 00:07:31.668 למשל, העובדים ממרבים את האפשרויות של פנאי לעומת עבודה. 00:07:31.692 --> 00:07:34.753 הצרכנים ממרבים את השירות שהם מקבלים, 00:07:34.777 --> 00:07:36.416 ושמייצג אושר, 00:07:36.440 --> 00:07:39.469 וחברות ממרבות את רווחיהן. 00:07:39.493 --> 00:07:42.798 והרעיון שמאחורי זה היה שאנו יכולים לסכם את זה 00:07:42.822 --> 00:07:44.441 ולראות מה יוצא, 00:07:44.465 --> 00:07:47.033 כלומר, גרפים נאים של ביקוש והיצע 00:07:47.057 --> 00:07:49.307 שמגדירים מחיר, 00:07:49.331 --> 00:07:50.736 מחיר של שיווי-משקל. 00:07:50.760 --> 00:07:53.287 זהו מחיר של שיווי-משקל כי הוספנו לזה 00:07:53.311 --> 00:07:55.471 המון משוואות של פיזיקה ניוטונית 00:07:55.495 --> 00:07:59.437 שבהן מרכז הכובד הוא במידה רבה חלק מהעקרון המארגן. 00:07:59.461 --> 00:08:03.241 אבל הנקודה השניה היא שמחיר או מחירי שיווי-המשקל 00:08:03.265 --> 00:08:05.081 חושפים ערך. NOTE Paragraph 00:08:05.105 --> 00:08:08.190 אז המהפכה כאן היא מעבר מהאובייקטיבי לסובייקטיבי, 00:08:08.214 --> 00:08:11.957 אבל גם ההגיון כבר איננו אומר מהו ערך 00:08:11.981 --> 00:08:13.464 או איך הוא נקבע, 00:08:13.488 --> 00:08:16.097 מהו הפוטנציאל היצרני של הכלכלה - 00:08:16.121 --> 00:08:18.160 מה שבתורו מוביל לתיאוריית מחירים, 00:08:18.184 --> 00:08:19.383 אבל הפוכה: 00:08:19.407 --> 00:08:21.545 תיאוריה של מחירים וחליפין 00:08:21.569 --> 00:08:22.899 שחושפים ערך. NOTE Paragraph 00:08:22.923 --> 00:08:24.946 זהו שינוי עצום. 00:08:24.970 --> 00:08:28.877 וזה איננו רק תרגיל אקדמי, מרתק ככל שיהיה. 00:08:28.901 --> 00:08:30.814 זה משפיע על האופן בו אנו מודדים צמיחה. 00:08:30.838 --> 00:08:34.649 זה משפיע על ניהול הכלכלה שלנו כך שתפיק יותר פעילויות מסוימות 00:08:34.673 --> 00:08:35.841 ופחות פעילויות אחרות, 00:08:35.865 --> 00:08:38.568 איך אנו מתמחרים יותר פעילויות מסוימות מאשר אחרות. 00:08:38.592 --> 00:08:40.822 וזה גם מעורר את התהייה, 00:08:40.846 --> 00:08:44.832 עד כמה אתה שמח לצאת מהמיטה אם אתה יוצר ערך או לא, 00:08:44.856 --> 00:08:48.247 מהי מערכת המחיר עצמה אם לא אתה קובע אותה? NOTE Paragraph 00:08:48.850 --> 00:08:52.404 ציינתי שזה משפיע על האופן בו אנו חושבים על תפוקה. 00:08:52.428 --> 00:08:55.156 אם למשל נכלול בתמ"ג 00:08:55.180 --> 00:08:56.907 רק את הפעילויות שיש להן מחיר, 00:08:56.955 --> 00:08:59.222 יקרו כל מיני דברים משונים. 00:08:59.222 --> 00:09:01.524 כלכלנים פמיניסטיים וכלכלנים סביבתיים 00:09:01.548 --> 00:09:03.671 כתבו על זה לא מעט, למען האמת. 00:09:03.695 --> 00:09:05.162 אתן לכם כמה דוגמאות. 00:09:05.186 --> 00:09:10.620 אם תתחתנו עם השמרטפית, התמ"ג יירד, אז אל תעשו זאת. 00:09:10.644 --> 00:09:12.282 אל תתפתו לכך, בסדר? 00:09:12.306 --> 00:09:15.932 כי זו פעילות שהיתה בשכר, היא עדיין נעשית, 00:09:15.932 --> 00:09:17.278 אבל כבר לא בשכר. NOTE Paragraph 00:09:17.302 --> 00:09:18.397 (צחוק) NOTE Paragraph 00:09:18.421 --> 00:09:19.772 אם אתם מזהמים, התמ"ג עולה. 00:09:19.796 --> 00:09:22.322 בכל זאת אל תעשו זאת, אבל אם כן, אתם תורמים לכלכלה. 00:09:22.322 --> 00:09:25.529 מדוע? כי נצטרך לשלם למישהו כדי לנקות את זה. NOTE Paragraph 00:09:26.264 --> 00:09:29.240 ועוד דבר מעניין מאד הוא מה קורה לכספים 00:09:29.264 --> 00:09:31.285 במגזר הפיננסי של התמ"ג. 00:09:31.309 --> 00:09:35.301 אגב, תמיד מפתיע אותי גם שכלכלנים רבים לא יודעים זאת. 00:09:35.301 --> 00:09:37.042 עד 1970, 00:09:37.066 --> 00:09:40.781 רוב המגזר הפיננסי בכלל לא היה כלול בתמ"ג. 00:09:40.805 --> 00:09:43.302 כאילו בעקיפין, אולי שלא-ביודעין, 00:09:43.326 --> 00:09:46.053 הוא עדיין נראה דרך עיניהם של הפיזיוקראטים 00:09:46.077 --> 00:09:50.134 כהעברה של דברים מכאן לשם בלי ממש לייצר משהו חדש. 00:09:50.158 --> 00:09:54.198 כלומר, נכללו רק אותן פעילויות עם מחיר מפורש. 00:09:54.222 --> 00:09:57.379 למשל, אם רציתם לקבל משכנתא, גבו מכם עמלה, 00:09:57.403 --> 00:10:00.793 והיא חושבה בתמ"ג, בהכנסה הלאומית ובחשבונאות המוצר. 00:10:00.817 --> 00:10:03.570 אבל לא תשלומי הריבית נטו, לדוגמא. 00:10:03.594 --> 00:10:07.553 ההפרש בין מה שהבנקים הרוויחו מהריבית 00:10:07.577 --> 00:10:10.609 כשנתנו לכם הלוואה, לבין מה שהם שילמו על פקדון, 00:10:10.609 --> 00:10:11.778 לא נכלל. NOTE Paragraph 00:10:11.778 --> 00:10:15.401 אז אנשים שהתעסקו בהנהלת חשבונות החלו לבחון נתונים 00:10:15.425 --> 00:10:18.156 שהחלו להראות שכמות הפיננסים 00:10:18.180 --> 00:10:19.542 וכמות תשלומי הריבית-נטו 00:10:19.542 --> 00:10:21.486 גדלים במידה ניכרת. 00:10:21.510 --> 00:10:23.622 והם כינו את זה "בעיית בנקאות". 00:10:23.646 --> 00:10:26.834 אלה היו אנשים שעבדו באו"ם, 00:10:26.858 --> 00:10:29.844 בקבוצה בשם "מערכת החשבונות הלאומיים". 00:10:29.868 --> 00:10:31.447 הם כינו זאת "בעיית בנקאות", 00:10:31.447 --> 00:10:34.631 כאילו, "אוי ואבוי, זאת כמות עצומה ובכלל לא החשבנו אותה." 00:10:34.631 --> 00:10:38.062 אז במקום לעצור, לערוך את הטבלה הכלכלית 00:10:38.062 --> 00:10:40.217 ולשאול כמה שאלות בסיסיות כאלה 00:10:40.217 --> 00:10:43.499 שגם הכלכלנים הקלאסיים שאלו לגבי מה שקורה, 00:10:43.499 --> 00:10:46.632 חלוקת העבודה בין סוגי פעילויות שונים בכלכלה, 00:10:46.632 --> 00:10:49.805 הם פשוט נתנו שם לתשלומי הריבית-נטו האלה. 00:10:49.805 --> 00:10:52.889 הבנקים המסחריים כינו את זה "תיווך פיננסי", 00:10:52.889 --> 00:10:55.081 וזה חושב כחלק מחשבונות ההכנסה והתוצר הלאומיים. 00:10:55.105 --> 00:10:58.745 ובנקי ההשקעות כונו "פעילויות של נטילת סיכונים", 00:10:58.769 --> 00:10:59.920 וככה זה נכנס. 00:10:59.944 --> 00:11:01.779 למקרה שלא הסברתי את זה היטב, 00:11:01.779 --> 00:11:03.942 הקו האדום מראה כמה מהר יותר 00:11:03.966 --> 00:11:06.735 צמח תיווך הביניים כולו 00:11:06.759 --> 00:11:09.952 בהשוואה לשאר הכלכלה, הקו הכחול, התעשיה. NOTE Paragraph 00:11:10.479 --> 00:11:12.549 אז זה היה מדהים למדי, 00:11:12.549 --> 00:11:15.131 כי מה שקרה אז בפועל, ומה שידוע לנו היום, 00:11:15.131 --> 00:11:17.067 ויש אנשים שכותבים על זה, 00:11:17.067 --> 00:11:18.818 הנתונים האלה הם מה"בנק אוף אינגלנד", 00:11:18.818 --> 00:11:21.852 הוא שהרבה ממה שעושים הפיננסים 00:11:21.852 --> 00:11:23.787 משנות ה-70 וה-80 והלאה, 00:11:23.994 --> 00:11:26.524 הוא בעקרון מימון עצמי: 00:11:26.548 --> 00:11:28.401 הפיננסים מממנים את המגזר הפיננסי. 00:11:28.425 --> 00:11:31.956 כלומר, במגזרי הפיננסים, הביטוח והנדל"ן, 00:11:31.980 --> 00:11:33.583 למעשה, בבריטניה, 00:11:33.607 --> 00:11:36.704 משהו כמו 10-20 אחוזים מהפיננסים 00:11:36.728 --> 00:11:39.265 מוצאים את דרכם אל הכלכלה האמיתית, התעשייה, 00:11:39.289 --> 00:11:41.957 כמו מגזר האנרגיה, תעשיית התרופות, 00:11:41.981 --> 00:11:43.699 מגזר המיחשוב, 00:11:43.723 --> 00:11:47.857 אבל רובם חוזרים לתוך ראשי-התיבות האלה, פב"ן: 00:11:47.881 --> 00:11:49.615 פיננסים, ביטוח ונדל"ן. 00:11:49.639 --> 00:11:52.198 נוח מאד לכנות אותם פב"ן. NOTE Paragraph 00:11:52.222 --> 00:11:54.372 וזה בעצם מעניין, 00:11:54.372 --> 00:11:58.825 כי אין בכך כדי לומר שהפיננסים טובים או רעים, 00:11:58.849 --> 00:12:00.259 אלא מדובר במידה שבה 00:12:00.283 --> 00:12:01.886 בכך שנאלצו לתת לזה שם, 00:12:01.910 --> 00:12:04.773 כי למעשה נוצרה כאן הכנסה, 00:12:04.797 --> 00:12:07.920 בניגוד להשהות ותהייה, "מה זה בעצם עושה?" -- 00:12:07.944 --> 00:12:09.409 זאת היתה הזדמנות שהוחמצה. NOTE Paragraph 00:12:09.433 --> 00:12:13.809 בדומה לכך, בכלכלה האמיתית, בתעשיה עצמה, מה קרה? 00:12:14.301 --> 00:12:21.185 והמיקוד המציאותי הזה במחירים וגם במחירי המניות 00:12:21.209 --> 00:12:23.729 יצר בעיה ענקית של השקעות חוזרות, 00:12:23.753 --> 00:12:27.571 שוב, תשומת הלב המציאותית של הפיזיוקראטים והכלכלנים הקלאסיים כאחד 00:12:27.595 --> 00:12:31.196 למידה שבה הערך שנוצר בכלכלה 00:12:31.220 --> 00:12:33.386 הושקע בה בחזרה. 00:12:33.410 --> 00:12:37.403 אז מה שיש לנו היום הוא מגזר תעשייתי במימון-על 00:12:37.427 --> 00:12:41.098 שבו, יותר ויותר, חלק מהרווחים וההכנסה-נטו 00:12:41.122 --> 00:12:43.982 אינם חוזרים אל הייצור, 00:12:44.006 --> 00:12:47.605 להכשרת הון אנושי, למחקר ופיתוח, 00:12:47.629 --> 00:12:51.514 אלא פשוט נשאבים החוצה בצורת קניה עצמית של המניות, 00:12:51.538 --> 00:12:54.318 מה שמגדיל את האופציות בבורסה, וזו למעשה הדרך 00:12:54.342 --> 00:12:56.320 שבה מנהלים רבים מקבלים את שכרם. 00:12:56.344 --> 00:12:58.518 אז כמה קניות חוזרות של מניות - אין בעיה, 00:12:58.518 --> 00:13:00.969 אבל המערכת הזאת מקולקלת לגמרי. 00:13:00.993 --> 00:13:02.862 המספרים שאני מראה לכם כאן 00:13:02.886 --> 00:13:07.083 מראים שבעשר השנים האחרונות, 466 חברות במדד אס-אנד-פי 500 00:13:07.107 --> 00:13:10.832 הוציאו מעל ארבעה טריליון דולר על קניה חוזרת של מניותיהן. 00:13:10.856 --> 00:13:14.671 ואם מסכמים את זה ברמת המאקרו הכלכלית, 00:13:14.695 --> 00:13:17.241 אם מסתכלים על השקעות עסקיות במצטבר, 00:13:17.265 --> 00:13:19.252 שמהווים אחוז מהתמ"ג, 00:13:19.276 --> 00:13:22.930 רואים גם את הנפילה ברמת ההשקעות העסקיות. 00:13:22.954 --> 00:13:24.133 וזאת בעיה. NOTE Paragraph 00:13:24.157 --> 00:13:28.467 אגב, זאת בעיה עצומה מבחינת יצירת כישורים ומשרות. 00:13:28.491 --> 00:13:30.457 אולי שמעתם שכיום מרבים להתעסק 00:13:30.457 --> 00:13:32.750 ב"האם הרובוטים משתלטים על מקומות העבודה שלנו?" 00:13:32.750 --> 00:13:35.980 ברור שהמיכון, לאורך הדורות, גזל מקומות עבודה, 00:13:36.004 --> 00:13:39.330 אבל כל עוד הרווחים הושקעו בחזרה בייצור, 00:13:39.354 --> 00:13:41.352 זה לא שינה: הופיעו מקומות עבודה חדשים. 00:13:41.376 --> 00:13:45.166 אבל המחסור הזה בהשקעה חוזרת מסוכן מאד. NOTE Paragraph 00:13:45.190 --> 00:13:49.332 בדומה לכך, בתעשיית התרופות, איך שהמחירים נקבעים, למשל, 00:13:49.356 --> 00:13:52.737 מעניין מאד שלא מתחשבים שם בתנאים האובייקטיביים 00:13:52.761 --> 00:13:57.120 של הדרך הקולקטיבית שבה נוצר בכלכלה ערך. 00:13:57.144 --> 00:13:59.744 אז במגזר שיש בו המון שחקנים שונים -- 00:13:59.744 --> 00:14:03.523 ציבוריים, פרטיים וכמובן ארגוני המגזר השלישי -- 00:14:03.547 --> 00:14:04.699 שיוצרים ערך, 00:14:04.723 --> 00:14:07.111 הדרך בה אנו מודדים בפועל ערך במגזר הזה 00:14:07.135 --> 00:14:09.340 הוא דרך מערכת התמחור עצמה. 00:14:09.364 --> 00:14:10.877 המחיר מגדיר את הערך. 00:14:10.901 --> 00:14:12.232 אז כשלאחרונה 00:14:12.256 --> 00:14:16.442 מחיר תרופה אנטיביוטית קפץ בן-לילה ב-400 אחוזים, 00:14:16.466 --> 00:14:18.368 והמנכ"ל נשאל "איך אתה מסוגל לעשות זאת? 00:14:18.368 --> 00:14:21.110 "אנשים זקוקים לתרופה הזאת. זה לא הוגן." 00:14:21.110 --> 00:14:22.965 הוא ענה, "יש לנו ציווי מוסרי 00:14:22.965 --> 00:14:26.393 "להניח למחירים לעלות ככל שהשוק יוכל לשאת," 00:14:26.417 --> 00:14:29.476 בהתעלמות גמורה מהעובדה שבארה"ב, למשל, 00:14:29.500 --> 00:14:33.812 מוסדות הבריאות הלאומיים מוציאים מעל 30 מיליארד בשנה 00:14:33.836 --> 00:14:36.146 על מחקר רפואי שמניב תרופות כאלה. 00:14:36.146 --> 00:14:39.304 אז שוב, לא מתייחסים לתנאים האובייקטיביים האלה 00:14:39.304 --> 00:14:42.844 ופשוט מניחים למערכת המחירים להגדיר את הערך. NOTE Paragraph 00:14:42.868 --> 00:14:45.416 זה איננו סתם תרגיל אקדמי, 00:14:45.440 --> 00:14:47.283 מעניין ככל שיהיה. 00:14:47.307 --> 00:14:51.128 כל זה חשוב מאד לדרך בה אנו מודדים תפוקה, 00:14:51.152 --> 00:14:52.726 לדרך בה אנו מכוונים את הכלכלה, 00:14:52.750 --> 00:14:54.865 לעורר הרגשה שאתה יצרני, 00:14:54.889 --> 00:14:58.231 לאילו מגזרים עוזרים ומסייעים 00:14:58.255 --> 00:15:01.435 וגם מעוררים באנשים גאווה להיות חלק מהכלכלה. 00:15:01.459 --> 00:15:03.354 למעשה, אם נחזור לאותה ציטטה, 00:15:03.378 --> 00:15:05.713 לא מפתיע שבלנקפיין היה יכול לומר אותה. 00:15:05.713 --> 00:15:06.783 הוא צדק. 00:15:06.783 --> 00:15:10.746 אם זו הדרך בה אנו מודדים יצרנות, פריון וערך בכלכלה, 00:15:10.746 --> 00:15:13.676 כמובן שעובדי גולדמן זקס הם הכי פרודוקטיביים. 00:15:13.676 --> 00:15:15.157 למעשה, הם מרוויחים הכי הרבה. 00:15:15.157 --> 00:15:17.799 מחיר העבודה שלהם מגדיר את ערכם. 00:15:17.823 --> 00:15:20.304 אבל זה כבר חוזר על עצמו, כמובן. NOTE Paragraph 00:15:20.328 --> 00:15:22.742 אז קיים צורך אמיתי לחשיבה מחודשת. 00:15:23.409 --> 00:15:25.583 עלינו לחשוב מחדש איך אנו מודדים תפוקה, 00:15:25.607 --> 00:15:28.202 ולמען האמת, נערכים בעולם כמה ניסויים מדהימים. 00:15:28.226 --> 00:15:32.760 בניו-זילנד, למשל, יש להם מדד אושר לאומי גולמי. 00:15:32.784 --> 00:15:37.075 בבהוטן גם חושבים על מדדי אושר ואיכות חיים. 00:15:37.099 --> 00:15:40.364 אבל הבעייה היא שאי-אפשר סתם לעשות פעולות חיבור. 00:15:40.388 --> 00:15:41.545 עלינו לעצור, 00:15:41.569 --> 00:15:43.744 ולדעתי זהו הרגע לעצור, 00:15:43.768 --> 00:15:45.760 לאור זאת שמעט מאד השתנה בפועל 00:15:45.760 --> 00:15:47.379 מאז המשבר הכלכלי, 00:15:47.403 --> 00:15:50.911 לוודא גם שאנו לא מבלבלים 00:15:50.935 --> 00:15:52.932 בין משיכת ערך ליצירת ערך, 00:15:52.956 --> 00:15:56.263 כלומר רואים מה כלול ולא סתם להוסיף עוד, 00:15:56.287 --> 00:16:00.154 לוודא למשל שאיננו מבלבלים בין שכ"ד לרווחים. 00:16:00.178 --> 00:16:03.156 שכ"ד בעיני הכלכלנים הקלאסיים היה הכנסה שהוחמצה. 00:16:03.180 --> 00:16:05.682 היום, שכ"ד, כשמדברים על כלכלה, 00:16:05.706 --> 00:16:08.912 הוא סתם מכשול בפני השגת מחיר תחרותי, 00:16:08.936 --> 00:16:12.415 שאפשר להתגבר עליו אם מבטלים קצת א-סימטריוּת. NOTE Paragraph 00:16:13.176 --> 00:16:17.420 שנית, כמובן שאנו יכולים לכוון פעילויות למה שהכלכלנים הקלאסיים כינו 00:16:17.444 --> 00:16:18.720 "גבול הפרודוקטיביות". 00:16:18.744 --> 00:16:20.691 זה לא צריך להיות הם-או-אנחנו, 00:16:20.715 --> 00:16:23.801 מגזר הפיננסי הגדול והרע נגד שאר המגזרים הטובים. 00:16:23.825 --> 00:16:25.237 יכולנו לתקן את המגזר הפיננסי. 00:16:25.261 --> 00:16:28.327 אחרי המשבר, כמה הזדמנויות טובות אבדו במובן מסוים. 00:16:28.351 --> 00:16:30.919 יכולנו להנהיג את המס על עסקאות פיננסיות, 00:16:30.943 --> 00:16:34.429 שהיה מתגמל עסקאות לטווח ארוך על פני קצרות הטווח, 00:16:34.453 --> 00:16:36.762 אבל לא החלטנו לעשות זאת באופן גלובלי. 00:16:36.786 --> 00:16:38.576 אנו יכולים. באפשרותנו לשנות את דעתנו. 00:16:38.600 --> 00:16:40.729 אנו יכולים גם להקים סוגי מוסדות חדשים. 00:16:40.753 --> 00:16:44.903 יש בעולם סוגים שונים, למשל, של מוסדות פיננסיים ציבוריים 00:16:44.927 --> 00:16:48.591 שמספקים מימון סבלני וארוך-טווח 00:16:48.615 --> 00:16:52.707 שעוזר לחברות קטנות לגדול, שעוזר להקמת תשתיות ולחדשנות. NOTE Paragraph 00:16:52.731 --> 00:16:54.988 אבל העיקר לא צריך להיות תפוקה בלבד. 00:16:55.012 --> 00:16:56.977 העיקר לא צריך להיות קצב התפוקה. 00:16:56.977 --> 00:16:59.077 עלינו גם לעצור, כחברה, 00:16:59.101 --> 00:17:02.043 ולשאול: איזה ערך אנו בכלל יוצרים? 00:17:02.067 --> 00:17:05.798 ואני רוצה לסיים עם העובדה שהשבוע אנו חוגגים 00:17:05.822 --> 00:17:08.443 50 שנה לנחיתה על הירח. 00:17:08.467 --> 00:17:11.255 זה דרש מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי 00:17:11.279 --> 00:17:14.204 להשקיע ולחדש בכל מיני דרכים, 00:17:14.228 --> 00:17:16.054 ולא רק בתחום האווירונאוטיקה. 00:17:16.078 --> 00:17:20.096 זה כלל השקעות בתחומים כמו תזונה וחומרים. 00:17:20.120 --> 00:17:23.361 אגב כך נעשו הרבה שגיאות. 00:17:23.385 --> 00:17:26.796 למעשה, הממשל ניצל את מלוא כוח הרכש שלו, 00:17:26.796 --> 00:17:29.821 למשל, לטובת הפתרונות היזמיים האלה, 00:17:29.845 --> 00:17:31.472 שחלקם נכשלו. 00:17:31.496 --> 00:17:34.312 אבל האם הכשלונות מהווים חלק ביצירה של ערך, 00:17:34.336 --> 00:17:35.660 או שהם סתם טעויות? 00:17:35.684 --> 00:17:39.453 איך אנו גם מטפחים את הנסיונות, 00:17:39.477 --> 00:17:42.029 את הניסוי-וטעייה, את הטעייה-וטעייה? NOTE Paragraph 00:17:42.053 --> 00:17:45.248 מעבדות "בל", מעבדת המו"פ של איי-טי-אנד-טי, 00:17:45.272 --> 00:17:48.999 הוקמו בעידן שבו הממשל היה אמיץ למדי. 00:17:49.023 --> 00:17:53.879 הם דרשו מאיי-טי-אנד-טי שכדי לשמור על המונופול שלה, 00:17:53.903 --> 00:17:57.550 עליה להשקיע מחדש בכלכלה האמיתית את רווחיה, 00:17:57.574 --> 00:17:58.836 חדשנות, 00:17:58.860 --> 00:18:00.538 חדשנות מעבר למערכות תקשורת. 00:18:00.562 --> 00:18:03.136 זאת היתה ההיסטוריה, ההיסטוריה המוקדמת של מעבדות בל. 00:18:03.160 --> 00:18:06.926 אז איך ניצור את התנאים החדשים להשקעה חוזרת 00:18:06.950 --> 00:18:09.802 כדי להשקיע ביחד בסוגי ערך חדשים 00:18:09.826 --> 00:18:12.734 כדי לפתור כמה מהאתגרים הגדולים ביותר של זמננו, 00:18:12.758 --> 00:18:14.029 כמו שינויי האקלים? 00:18:14.053 --> 00:18:16.020 זאת שאלה מרכזית. NOTE Paragraph 00:18:16.044 --> 00:18:17.772 אבל עלינו גם לשאול את עצמנו, 00:18:17.796 --> 00:18:21.483 אילו היה חישוב של ערך-נטו, 00:18:21.507 --> 00:18:24.227 או אילו היה נערך ניתוח עלות-תועלת 00:18:24.251 --> 00:18:27.746 בשאלה אם בכלל לנסות לטוס לירח ובחזרה 00:18:27.746 --> 00:18:29.067 באותו הדור, 00:18:29.091 --> 00:18:31.579 מן הסתם לא היינו מתחילים בכלל. 00:18:31.603 --> 00:18:33.323 אז תודה לאל, 00:18:33.347 --> 00:18:35.487 ככלכלנית, אני יכולה לומר לכם 00:18:35.511 --> 00:18:37.444 שערך איננו רק מחיר. NOTE Paragraph 00:18:37.857 --> 00:18:39.039 תודה לכם. NOTE Paragraph 00:18:39.063 --> 00:18:41.954 (מחיאות כפיים)