Return to Video

מה קורה כאשר הביולוגיה הופכת לטכנולוגיה?

  • 0:01 - 0:04
    תיק מנהלים מלא בקקי, שינה את חיי.
  • 0:05 - 0:07
    לפני עשר שנים, הייתי סטודנטית לתואר שני
  • 0:07 - 0:09
    ועזרתי לשפוט בתחרות הנדסה גנטית
  • 0:09 - 0:11
    של סטודנטים לתואר ראשון.
  • 0:11 - 0:15
    שם, פגשתי אמנית ומעצבת בריטית
    בשם אלכסנדרה דייזי גינזברג.
  • 0:15 - 0:17
    היא לבשה את חולצת הפולו הלבנה הרקומה
  • 0:17 - 0:19
    של צוות אוניברסיטת קיימברידג'
  • 0:19 - 0:20
    והחזיקה בידה תיק מנהלים כסוף,
  • 0:20 - 0:24
    מהסוג שאפשר לדמיין אזוק לפרק כף ידכם.
  • 0:24 - 0:25
    היא החוותה בידה מעבר לפינה שקטה
  • 0:26 - 0:28
    ושאלה אותי אם הייתי רוצה לראות משהו.
  • 0:28 - 0:30
    במבט ערמומי היא פתחה את המזוודה,
  • 0:30 - 0:35
    ובתוכה היו 6 גללים צבעוניים, מרהיבים,
  • 0:36 - 0:37
    צוות קיימברידג', היא הסבירה,
  • 0:37 - 0:40
    עבד לאורך כל הקיץ בהינדוס חיידקי E. coli
  • 0:40 - 0:43
    שיוכלו לחוש דברים שונים בסביבה
  • 0:43 - 0:46
    ולייצר בתגובה, קשת של צבעים שונים.
  • 0:46 - 0:48
    אם יש ארסן בתוך מי השתייה שלכם?
  • 0:48 - 0:49
    זן זה יהפוך לירוק.
  • 0:49 - 0:52
    היא ושותפה למחקר, המעצב ג'יימס קינג,
  • 0:52 - 0:55
    עבדו עם הסטודנטים ודימיינו את
    התרחישים האפשריים השונים
  • 0:55 - 0:57
    לגבי אפשרויות השימוש בחיידקים האלה.
  • 0:57 - 1:00
    הם שאלו: מה אם, ניתן יהיה להשתמש בהם
  • 1:00 - 1:04
    הן כמשקה פרוביוטי והן כמַשְׁגּוֹחַ
    בריאות, שניהם במשקה אחד?
  • 1:04 - 1:07
    הייתם יכולים לשתות את החיידקים
    והם יחיו במעיים שלכם,
  • 1:07 - 1:08
    ויחושו מה קורה,
  • 1:08 - 1:10
    ואז, בתגובה למשהו,
  • 1:10 - 1:12
    הם יהיו מסוגלים לייצר פלט צבעוני.
  • 1:12 - 1:13
    איזה חרא!
  • 1:13 - 1:15
    צוות קיימברידג' ניצח
  • 1:15 - 1:18
    בתחרות הבינלאומית למערכות הנדסה גנטית,
  • 1:18 - 1:19
    או בקיצור iGEM.
  • 1:19 - 1:22
    ובאשר אלי, הגללים האלה היוו נקודת מפנה.
  • 1:23 - 1:24
    אני ביולוגית סינתטית,
  • 1:24 - 1:28
    וזה כנראה מונח מוזר שרוב האנשים לא מכירים.
  • 1:28 - 1:30
    זה בהחלט נשמע כמו ניב ניגודים.
  • 1:30 - 1:32
    איך יכולה ביולוגיה, שהיא דבר טבעי,
  • 1:32 - 1:33
    להיות סינתטית?
  • 1:33 - 1:36
    איך משהו מלאכותי יכול להיות חי?
  • 1:37 - 1:39
    ביולוגים סינתטיים מחוררים לכאורה
  • 1:39 - 1:43
    את קו הגבול שאנו מתווים,
    בין מה שטבעי למה שטכנולוגי.
  • 1:43 - 1:46
    ובכל שנה, סטודנטים מכל העולם
    שמתכוננים לתחרות הiGEM
  • 1:46 - 1:47
    עובדים לאורך כל הקיץ
  • 1:47 - 1:50
    בניסיון להנדס ביולוגיה לטכנולוגיה.
  • 1:50 - 1:53
    הם מלמדים חיידקים כיצד לשחק סודוקו,
  • 1:53 - 1:56
    הם מייצרים משי צבעוני מקורי עכביש,
  • 1:56 - 1:58
    הם מייצרים בטון שמתקן את עצמו,
  • 1:58 - 2:01
    מדפסות לרקמות חיות,
    וחיידקים שאוכלים פלסטיק.
  • 2:01 - 2:03
    אולם, עד אותו רגע,
  • 2:03 - 2:06
    הטריד אותי מעט יותר,
    סוג אחר של ניב ניגודים.
  • 2:06 - 2:08
    פשוט מהנדסה גנטית ישנה.
  • 2:08 - 2:10
    הקומיקאי סימון מונרי כתב פעם
  • 2:10 - 2:15
    שהנדסה גנטית מהווה למעשה
    עלבון להנדסה התקינה.
  • 2:15 - 2:19
    הנדסה גנטית דומה יותר להשלכת ערימה
    של בטון ופלדה לנהר
  • 2:19 - 2:22
    ואם מישהו יכול לחצות אותו,
    אתם קוראים לזה גשר.
  • 2:22 - 2:25
    וכך, ביולוגים סינתטיים
    היו די מודאגים בקשר לזה,
  • 2:25 - 2:29
    וחששו שהנדסה גנטית היא
    קצת יותר אמנות מאשר מדע.
  • 2:29 - 2:33
    הם רצו להפוך הנדסה גנטית
    לתחום הנדסי אמיתי,
  • 2:33 - 2:37
    שבו נוכל לתכנת תאים ולכתוב DNA
  • 2:37 - 2:41
    בדרך שבה מהנדסים כותבים תוכנה למחשבים.
  • 2:41 - 2:46
    אותו יום לפני 10 שנים העלה אותי על הדרך
    שהוליכה אותי למקום בו אני נמצאת עכשיו.
  • 2:46 - 2:47
    היום, אני מנהלת הקריאייטיב
  • 2:47 - 2:50
    בחברה לביולוגיה סינתטית
    בשם "גינקו ביווורקס".
  • 2:50 - 2:52
    "מנהל קריאייטיב" הוא תואר מוזר
  • 2:52 - 2:55
    עבור חברת ביוטכנולוגיה
    שבה אנשים מנסים לתכנת חיים
  • 2:55 - 2:57
    באופן בו אנו מתכנתים מחשבים.
  • 2:57 - 2:59
    אבל באותו יום בו פגשתי את דייזי,
  • 2:59 - 3:01
    למדתי משהו על הנדסה,
  • 3:01 - 3:04
    למדתי שהנדסה אינה רק עניין של משוואות,
  • 3:04 - 3:06
    ופלדה, ומעגלים חשמליים,
  • 3:06 - 3:08
    היא בעצם עוסקת באנשים.
  • 3:08 - 3:10
    זה משהו שאנשים עושים, וזה משפיע עלינו.
  • 3:10 - 3:12
    אז בעבודה שלי,
  • 3:12 - 3:15
    אני מנסה לפתוח מרחבים חדשים
    עבור סוגי הנדסה שונים.
  • 3:16 - 3:18
    איך נוכל לשאול שאלות טובות יותר,
  • 3:18 - 3:20
    והאם נוכל לנהל שיחות טובות יותר
  • 3:20 - 3:22
    על מה שאנחנו רוצים מעתיד הטכנולוגיה?
  • 3:22 - 3:25
    איך נוכל להבין את הסיבות הטכנולוגיות,
  • 3:25 - 3:28
    אבל גם החברתיות, הפוליטיות והכלכליות
  • 3:28 - 3:31
    לכך שאורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO)
    כל כך מקטבים בחברה שלנו?
  • 3:31 - 3:33
    האם נוכל ליצור GMO שאנשים יאהבו?
  • 3:33 - 3:39
    האם נוכל להשתמש בביולוגיה כדי ליצור
    טכנולוגיה יותר מקיפה והתחדשותית?
  • 3:39 - 3:43
    אני חושבת שזה מתחיל בהכרה
    שאנחנו כביולוגים סינתטיים,
  • 3:43 - 3:47
    מעוצבים גם על ידי תרבות
    שמעריכה "הנדסה אמיתית"
  • 3:47 - 3:49
    יותר מכל אחד מהדברים המעורפלים.
  • 3:50 - 3:54
    אנו כל כך שקועים במעגלים
    ובמה שקורה בתוך מחשבים,
  • 3:54 - 3:57
    שלעתים אנו מאבדים את הקסם שקורה בתוכנו.
  • 3:57 - 4:00
    יש המון טכנולוגיה מחורבנת שם בחוץ,
  • 4:00 - 4:04
    אבל זו הייתה הפעם הראשונה
    שדמיינתי קקי כטכנולוגיה.
  • 4:04 - 4:08
    התחלתי לראות עד כמה
    הביולוגיה הסינתטית הזו מדהימה,
  • 4:08 - 4:11
    לא בגלל שנוכל לשנות תאים למחשבים,
  • 4:11 - 4:14
    אלא בגלל שנוכל להביא טכנולוגיה לחיים.
  • 4:14 - 4:15
    זו הייתה טכנולוגיה מהבטן,
  • 4:16 - 4:19
    חזון בלתי נשכח של מה שהעתיד
    אולי טומן בחובו.
  • 4:19 - 4:21
    אבל חשוב מכך, זה גם היה מנוסח כשאלה
  • 4:21 - 4:24
    "האם זה סוג העתיד שאנחנו בעצם רוצים?"
  • 4:24 - 4:26
    הבטיחו לנו עתיד של כרום,
  • 4:26 - 4:29
    אבל מה אם העתיד יהיה בשר ודם?
  • 4:29 - 4:31
    מדע ומדע בדיוני
  • 4:31 - 4:34
    עוזרים לנו לזכור שאנחנו
    עשויים מאבק כוכבים.
  • 4:34 - 4:36
    אבל האם זה יכול גם לעזור לנו
    לזכור את הפלא והמסתוריות
  • 4:36 - 4:38
    בלהיות בשר ודם?
  • 4:38 - 4:39
    ביולוגיה זה אנחנו,
  • 4:39 - 4:42
    זה הגוף שלנו, זה מה שאנחנו אוכלים.
  • 4:42 - 4:45
    מה קורה כשהביולוגיה הופכת לטכנולוגיה?
  • 4:46 - 4:48
    התמונות האלו הן שאלות,
  • 4:48 - 4:51
    והן מאתגרות את מה שאנחנו חושבים
    שהוא רגיל ורצוי.
  • 4:52 - 4:55
    והן גם מראות לנו שהעתיד מלא בבחירות
  • 4:55 - 4:57
    ושנוכל לבחור אחרת.
  • 4:57 - 5:01
    מה עתידו של הגוף, של היופי?
  • 5:01 - 5:04
    אם נשנה את הגוף, האם יהיו לנו
    סוגים חדשים של מודעות
  • 5:05 - 5:07
    והאם סוגים חדשים של מודעות
    של העולם המיקרוביאלי
  • 5:07 - 5:09
    ישנו את הדרך בה אנו אוכלים?
  • 5:09 - 5:13
    הפרק האחרון של התיזה שלי
    היה על גבינה שהכנתי
  • 5:13 - 5:16
    תוך שימוש בדגימת חיידקים שהוצאתי
    מבין אצבעות הרגליים שלי.
  • 5:16 - 5:18
    כבר סיפרתי לכם שהקקי שינה את חיי.
  • 5:18 - 5:21
    עבדתי עם אמנית הריח והחוקרת סיסל טולאס
  • 5:21 - 5:26
    כדי לחקור את כל הדרכים בהן הגוף שלנו
    וגבינה קשורים זה בזה
  • 5:26 - 5:29
    באמצעות ריח ולפיכך חיידקים,
  • 5:29 - 5:31
    ויצרנו את הגבינה הזו
  • 5:31 - 5:33
    כדי לאתגר את האופן בו
    אנו חושבים על החיידקים
  • 5:33 - 5:35
    שהם חלק מחיינו
  • 5:35 - 5:37
    והחיידקים שאנו עובדים איתם במעבדה.
  • 5:37 - 5:40
    אנו אכן, מה שאנחנו אוכלים.
  • 5:40 - 5:42
    על נקודת המפגש בין ביולוגיה וטכנולוגיה
  • 5:42 - 5:46
    מסופר, לעתים קרובות, כסיפור של התעלות
    מעל למציאות שלנו כבשר ודם.
  • 5:46 - 5:48
    אם תוכלו להעלות את המוח למחשב,
  • 5:48 - 5:50
    לא תצטרכו לעשות קקי, בסופו של דבר.
  • 5:50 - 5:53
    וזה בדרך כלל סיפור שמסופר כדבר טוב, נכון?
  • 5:53 - 5:59
    מכיוון שמחשבים נקיים, וביולוגיה מלוכלכת.
  • 5:59 - 6:01
    מחשבים הם דבר הגיוני ומתקבל על הדעת,
  • 6:01 - 6:04
    וביולוגיה היא סבך בלתי צפוי.
  • 6:05 - 6:07
    ומכאן, במידת מה ,מגיעה התפיסה
  • 6:07 - 6:10
    שמדע וטכנולוגיה אמורים להיות הגיוניים,
  • 6:10 - 6:11
    אובייקטיבים
  • 6:11 - 6:13
    וטהורים,
  • 6:13 - 6:16
    ובני האדם הם אלה שבבלגן מוחלט.
  • 6:16 - 6:19
    אבל כמו שביולוגים סינתטיים מחוררים
  • 6:19 - 6:22
    את אותו קו שבין טבע לטכנולוגיה,
  • 6:22 - 6:24
    אמנים, מעצבים ומדענים חברתיים
  • 6:24 - 6:28
    הראו לי שהקווים שאנחנו משרטטים
    בין טבע, טכנולוגיה וחברה
  • 6:29 - 6:31
    הם מעט יותר רכים, ממה שאנחנו חושבים.
  • 6:31 - 6:34
    הם מאתגרים אותנו לשקול מחדש
    את החזון שלנו לעתיד
  • 6:34 - 6:37
    ואת הפנטזיות שלנו על שליטה בטבע.
  • 6:37 - 6:41
    הם מראים לנו כיצד הדעות הקדומות,
    התקוות, והערכים שלנו
  • 6:41 - 6:43
    מוטבעים במדע ובטכנולוגיה
  • 6:43 - 6:46
    באמצעות השאלות שאנו שואלים
    והבחירות שאנו עושים.
  • 6:46 - 6:51
    הם חושפים את הדרכים בהן
    המדע והטכנולוגיה הם אנושיים
  • 6:51 - 6:52
    ולפיכך פוליטיים.
  • 6:52 - 6:55
    מה זה אומר שנוכל לשלוט בחיים
  • 6:55 - 6:56
    למען המטרות שלנו?
  • 6:56 - 6:58
    האמנים אורון כץ ויונת צור
  • 6:58 - 7:00
    עשו פרויקט בשם "עור ללא קורבנות,"
  • 7:00 - 7:03
    שבו הם הינדסו ז'קט עור מיניאטורי
  • 7:03 - 7:05
    מתאי עכבר.
  • 7:05 - 7:07
    האם הז'קט הזה חי?
  • 7:07 - 7:10
    מה נדרש כדי לגדל אותו ולשמור עליו כך?
  • 7:10 - 7:12
    האם הוא באמת ללא קורבנות?
  • 7:12 - 7:15
    ומה זה אומר שמשהו יהיה ללא קורבנות?
  • 7:15 - 7:16
    הבחירות שאנו עושים
  • 7:16 - 7:20
    לגבי מה להראות ומה להסתיר
    בסיפורי ההתקדמות שלנו,
  • 7:20 - 7:23
    הם לעתים קרובות בחירות פוליטיות
    שיש להן השלכות אמיתיות.
  • 7:24 - 7:28
    איך טכנולוגיות גנטיות יעצבו את
    הדרך בה אנו מבינים את עצמנו
  • 7:28 - 7:29
    ומגדירים את גופנו?
  • 7:29 - 7:32
    האמנית הית'ר דיואי-הגבורג
    יצרה את הפרצופים האלה
  • 7:32 - 7:35
    שמבוססים על רצפי DNA
    שהיא הפיקה מאשפה על מדרכות,
  • 7:35 - 7:38
    ומכריחים אותנו לשאול שאלות
    על פרטיות גנטית,
  • 7:38 - 7:42
    אבל גם האם וכיצד DNA
    באמת יכול להגדיר אותנו
  • 7:42 - 7:45
    איך נילחם נגד שינויי אקלים ונתמודד איתם?
  • 7:45 - 7:48
    האם נשנה את הדרך בה אנו עושים את הכל,
  • 7:48 - 7:52
    בעזרת חומרים ביולוגיים
    שיכולים לצמוח ולהירקב לצידנו?
  • 7:52 - 7:54
    האם נשנה את גופנו?
  • 7:54 - 7:56
    או את הטבע עצמו?
  • 7:56 - 8:00
    או שנוכל לשנות את המערכת
    שממשיכה לחזק את הגבולות האלה
  • 8:00 - 8:03
    שבין מדע, לחברה, לטבע ולטכנולוגיה?
  • 8:03 - 8:08
    מערכות יחסים שנועלות אותנו
    בתבניות אלו, שאינן בנות-קיימא.
  • 8:08 - 8:10
    האופן בו אנו מבינים ומגיבים למשברים
  • 8:10 - 8:13
    שהם טבעיים, טכניים וחברתיים בו בזמן,
  • 8:13 - 8:15
    מווירוס הקורונה, לשינוי אקלים,
  • 8:15 - 8:17
    הוא מאוד פוליטי,
  • 8:17 - 8:20
    ומדע לא מתרחש בחלל ריק.
  • 8:20 - 8:21
    בואו ונחזור אחורה בזמן
  • 8:21 - 8:24
    לתקופה שהמתיישבים האירופאים
    הראשונים הגיעו להוואי.
  • 8:24 - 8:28
    הם הביאו איתם את הבקר שלהם
    ואת המדענים שלהם.
  • 8:28 - 8:30
    עדרי הבקר שוטטו במורדות הגבעות,
  • 8:30 - 8:33
    כשהם רומסים ומשנים את המערכות האקולוגיות
  • 8:33 - 8:37
    המדענים קיטלגו את המינים שהם מצאו שם.
  • 8:37 - 8:40
    לעתים קרובות הם לקחו מהם את
    הדגימה האחרונה לפני שנכחדו.
  • 8:40 - 8:42
    זהו המאווי האו קואחיווי,
  • 8:42 - 8:45
    או ה"היביסקדלפוס ווילדריאנוס,"
  • 8:45 - 8:47
    שכנקרא כך על ידי גריט ווילדר ב -1910.
  • 8:47 - 8:50
    עד שנת 1912, הוא נכחד.
  • 8:50 - 8:53
    מצאתי את הדגימה הזאת בהרבריום
    של אוניברסיטת הרווארד
  • 8:53 - 8:57
    שם היא מוחזקת עם עוד 5 מיליון
    דגימות אחרות מכל העולם.
  • 8:57 - 9:00
    רציתי לקחת פיסה מעברו של המדע
  • 9:00 - 9:02
    קשור כפי שהיה עם הקולוניאליזם,
  • 9:02 - 9:04
    ואת כל הרעיונות המוטבעים
  • 9:04 - 9:08
    של הדרך שבה הטבע, המדע והחברה
    צריכים לעבוד ביחד,
  • 9:08 - 9:11
    ולשאול שאלות על עתידו של המדע.
  • 9:11 - 9:13
    כשעבדנו עם צוות מדהים בגינקגו,
  • 9:13 - 9:15
    ועם אחרים באוניברסיטת סנטה קרוז,
  • 9:15 - 9:18
    הצלחנו להוציא מעט מה- DNA
  • 9:18 - 9:20
    מתוך רסיס זעיר של דגימת הצמח הזו
  • 9:20 - 9:22
    ולרצף את ה- DNA שבפנים.
  • 9:22 - 9:25
    ואז לסנתז מחדש גרסה אפשרית
  • 9:25 - 9:29
    של הגנים שיצרו את ריחו של הצמח.
  • 9:29 - 9:31
    על ידי הכנסת הגנים האלה לשמרים,
  • 9:31 - 9:34
    אפשר לייצר חלקיקים קטנים של הריח הזה
  • 9:34 - 9:35
    ואולי להצליח להריח
  • 9:35 - 9:38
    מעט ממשהו שאבד לנצח.
  • 9:38 - 9:40
    כשעבדתי שוב עם דייזי ועם סיסל טולאס,
  • 9:40 - 9:42
    שותפיי לפרויקט הגבינה,
  • 9:42 - 9:46
    שיחזרנו והרכבנו ריח חדש של הפרח הזה,
  • 9:46 - 9:49
    ויצרנו מתקן שמאפשר לאנשים לחוות את זה,
  • 9:49 - 9:53
    להיות חלק מההיסטוריה הטבעית הזו
    והעתיד הסינתטי.
  • 9:54 - 9:57
    לפני עשר שנים הייתי ביולוגית סינתטית
  • 9:57 - 10:00
    המודאגת מכך שהנדסה גנטית
    היא יותר אמנות מאשר מדע,
  • 10:00 - 10:01
    ושהאנשים מבולגנים מדי
  • 10:01 - 10:03
    והביולוגיה מסובכת מדי.
  • 10:04 - 10:07
    עכשיו אני משתמשת בהנדסה גנטית כבאמנות,
  • 10:07 - 10:10
    כדי לחקור את כל הדרכים השונות
    בהן אנחנו שזורים זה בזה
  • 10:10 - 10:12
    ולדמיין צורות אפשריות שונות של עתיד,
  • 10:12 - 10:14
    עתיד בשר ודם
  • 10:14 - 10:17
    הוא כזה שמזהה את כל אותם חיבורים
  • 10:17 - 10:20
    וסוגי המציאות האנושית של טכנולוגיה.
  • 10:20 - 10:23
    אבל הוא גם מכיר בכוחה המדהים של הביולוגיה,
  • 10:23 - 10:25
    בחוסנה ובקיימות שלה,
  • 10:25 - 10:28
    ביכולתה לרפא, לצמוח ולהסתגל.
  • 10:28 - 10:30
    ערכים שכל כך נחוצים
  • 10:30 - 10:33
    לחזון העתיד שיכול להיות לנו היום.
  • 10:33 - 10:35
    טכנולוגיה תעצב את העתיד הזה,
  • 10:35 - 10:37
    אבל בני אדם מייצרים טכנולוגיה.
  • 10:38 - 10:40
    כיצד נחליט מה יהיה העתיד הזה
  • 10:40 - 10:42
    תלוי בכולנו.
  • 10:43 - 10:44
    תודה.
Title:
מה קורה כאשר הביולוגיה הופכת לטכנולוגיה?
Speaker:
כריסטינה אגאפקיס
Description:

"הבטיחו לנו עתיד של כרום - אבל מה אם העתיד הוא בשר ודם?" שואלת המעצבת הביולוגית כריסטינה אגאפקיס. בשיחה מעוררת התפעלות זו, אגפקיס מספרת פרטים על עבודתה בביולוגיה סינתטית - תחום מחקר רב תחומי, שמנקב חורים בקו שבין הטבעי למלאכותי - ומשתפת כיצד שבירת הגבולות בין מדע, חברה, טבע וטכנולוגיה תאפשר לנו לדמיין עתידים אפשריים שונים.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
10:58

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.