WEBVTT 00:00:00.960 --> 00:00:04.616 אז לפני כמה זמן עשיתי ניסוי. 00:00:04.640 --> 00:00:08.080 במשך שנה אחת אמרתי 'כן' לכל הדברים שהפחידו אותי. 00:00:08.720 --> 00:00:12.056 לכל דבר שהלחיץ אותי, הוציא אותי מאזור הנוחות, 00:00:12.080 --> 00:00:13.840 הכרחתי את עצמי לומר 'כן'. 00:00:14.360 --> 00:00:16.015 האם אני רוצה לנאום בפני קהל? 00:00:16.040 --> 00:00:17.720 לא, אבל כן. 00:00:18.280 --> 00:00:20.196 האם אני רוצה להופיע בשידור חי בטלוויזיה? 00:00:20.196 --> 00:00:22.000 לא, אבל כן. 00:00:22.480 --> 00:00:24.296 האם אני רוצה להתנסות במשחק? 00:00:24.320 --> 00:00:27.376 לא, לא, לא, אבל כן, כן, כן. NOTE Paragraph 00:00:27.400 --> 00:00:29.456 ודבר מטורף קרה: 00:00:29.480 --> 00:00:32.216 עשיית הדבר שהפחיד אותי 00:00:32.240 --> 00:00:33.896 העלימה את הפחד, 00:00:33.920 --> 00:00:35.456 עשתה אותו ללא מפחיד. 00:00:35.480 --> 00:00:40.078 הפחד שלי מדיבור בפני קהל, החרדה החברתית שלי, פוף, נעלמו. 00:00:40.600 --> 00:00:43.576 זה מדהים, כוחה של מילה אחת. 00:00:43.600 --> 00:00:45.736 'כן' שינתה את חיי. 00:00:45.760 --> 00:00:47.456 'כן' שינתה אותי. 00:00:47.480 --> 00:00:49.856 אבל זו הייתה 'כן' אחת ספציפית 00:00:49.880 --> 00:00:52.816 שהשפיעה על חיי באופן עמוק. 00:00:52.840 --> 00:00:54.656 באופן שמעולם לא דמיינתי, 00:00:54.680 --> 00:00:57.320 וזה החל בשאלה של בתי הקטנה. NOTE Paragraph 00:00:58.440 --> 00:01:01.736 יש לי שלוש בנות מדהימות, הרפר, בקט ואמרסון, 00:01:01.760 --> 00:01:05.256 ואמרסון היא פעוטה שבאופן בלתי מוסבר פונה לכולם בשם "מותק" 00:01:05.280 --> 00:01:07.136 כאילו הייתה מלצרית מהדרום. NOTE Paragraph 00:01:07.160 --> 00:01:08.376 (צחוק) NOTE Paragraph 00:01:08.400 --> 00:01:11.216 "מותק, אני אצטרך קצת חלב לבקבוק שלי." NOTE Paragraph 00:01:11.240 --> 00:01:12.856 (צחוק) NOTE Paragraph 00:01:12.880 --> 00:01:16.136 המלצרית מהדרום בקשה ממני שאשחק איתה ערב אחד 00:01:16.160 --> 00:01:18.936 כשהייתי בדרכי לאנשהו, ועניתי לה 'כן.' 00:01:18.960 --> 00:01:22.976 וה'כן' הזה היה ההתחלה של דרך חיים חדשה עבור משפחתי. 00:01:23.000 --> 00:01:24.976 נדרתי נדר שמעתה והלאה, 00:01:25.000 --> 00:01:27.336 בכל פעם שאחת הילדות שלי מבקשת ממני לשחק, 00:01:27.360 --> 00:01:29.896 לא משנה מה אני עושה או לאן אני הולכת, 00:01:29.920 --> 00:01:33.520 אני אענה 'כן', בכל פעם. 00:01:34.280 --> 00:01:37.896 כמעט. אני לא תמיד מצליחה לקיים אבל אני משתדלת מאוד. 00:01:37.920 --> 00:01:40.336 להחלטה הזו היה אפקט קסום עלי, 00:01:40.360 --> 00:01:42.760 על ילדיי, על המשפחה שלנו. 00:01:43.520 --> 00:01:46.456 אבל להחלטה הזו הייתה גם ״תופעת לוואי״ מדהימה, 00:01:46.480 --> 00:01:50.056 ורק לאחרונה הבנתי אותה במלואה, 00:01:50.080 --> 00:01:53.656 הבנתי שאמירת כן למשחק עם בנותיי 00:01:53.680 --> 00:01:55.840 ככל הנראה הצילה את הקריירה שלי. NOTE Paragraph 00:01:56.760 --> 00:01:59.896 תראו, יש לי מה שהרוב מכנים משרה חלומית. NOTE Paragraph 00:01:59.920 --> 00:02:02.696 אני תסריטאית. אני מדמיינת. אני ממציאה דברים לפרנסתי. 00:02:02.720 --> 00:02:04.176 משרה חלומית. 00:02:04.200 --> 00:02:05.536 לא. 00:02:05.560 --> 00:02:07.320 אני טיטאנית. 00:02:07.320 --> 00:02:08.640 משרה חלומית. 00:02:08.640 --> 00:02:11.159 אני יוצרת טלוויזיה. אני מפיקה בכירה בטלוויזיה. 00:02:11.159 --> 00:02:13.973 אני עושה טלוויזיה, הרבה מאוד טלוויזיה. 00:02:13.973 --> 00:02:16.112 בצורה כזו או אחרת, בעונה הטלוויזיונית הנוכחית, 00:02:16.112 --> 00:02:19.640 אני אחראית על הוצאת כ-70 שעות של תוכניות אל העולם. 00:02:19.640 --> 00:02:21.550 ארבע תוכניות טלוויזיה 70 שעות של טלוויזיה NOTE Paragraph 00:02:21.550 --> 00:02:22.370 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:02:22.370 --> 00:02:25.296 שלוש סדרות בו זמנית בשלב הפקה, לעיתים ארבע. 00:02:25.320 --> 00:02:28.656 כל סדרה יוצרת מאות מקומות עבודה, שלא היו קיימים לפני כן. 00:02:28.680 --> 00:02:30.936 התקציב לפרק אחד של סדרת טלוויזיה 00:02:30.960 --> 00:02:33.336 יכול לנוע בין שלושה לשישה מיליון דולר. 00:02:33.360 --> 00:02:34.616 בואו נאמר חמישה. 00:02:34.640 --> 00:02:37.096 פרק חדש נעשה כל תשעה ימים, כפול ארבע תוכניות, 00:02:37.120 --> 00:02:40.050 אז כל תשעה ימים שווים כ-20 מיליון דולר של תכני טלוויזיה. 00:02:40.050 --> 00:02:41.890 ארבע סדרות, 70 שעות של טלוויזיה, 00:02:41.890 --> 00:02:44.030 שלוש סדרות בו זמנית בשלב הפקה, לעיתים ארבע, 00:02:44.030 --> 00:02:46.157 16 פרקים שמשודרים בכל עת: 00:02:46.157 --> 00:02:48.613 24 פרקים של "גריי", 21 פרקים של "סקנדל", 00:02:48.613 --> 00:02:49.909 15 פרקים של "המדריך לרוצח", 00:02:49.909 --> 00:02:52.115 10 פרקים של "המלכוד", אלו 70 שעות של טלוויזיה, 00:02:52.115 --> 00:02:54.112 350 מיליון דולר לעונה. 00:02:54.850 --> 00:02:56.642 בארצות הברית, תוכניות הטלוויזיה שלי 00:02:56.642 --> 00:02:58.648 משודרות אחת אחרי השניה בימי חמישי בערב. 00:02:58.648 --> 00:03:02.816 מסביב לעולם, התוכניות שלי משודרות ב-256 מדינות, ב-67 שפות 00:03:02.840 --> 00:03:04.470 לקהל שמונה כ- 30 מיליון איש. 00:03:04.470 --> 00:03:06.360 המוח שלי הוא גלובלי, 00:03:06.880 --> 00:03:10.216 ו-45 שעות מתוך 70 שעות הטלוויזיה הן תוכניות שאני יצרתי באופן אישי 00:03:10.240 --> 00:03:12.696 ולא רק הפקתי, כלומר בנוסף לכל שאר המטלות שלי, 00:03:12.720 --> 00:03:16.256 אני צריכה למצוא זמן, זמן שקט ליצירה, 00:03:16.280 --> 00:03:18.456 כדי שאוכל לרכז את מעריציי סביב המדורה 00:03:18.480 --> 00:03:19.720 ולספר להם את הסיפורים שלי. 00:03:19.740 --> 00:03:22.253 ארבע תוכניות טלוויזיה, 70 שעות של טלוויזיה, 00:03:22.253 --> 00:03:23.856 שלוש תוכניות בשלב הפקה במקביל, 00:03:23.880 --> 00:03:27.920 לעיתים ארבע, 350 מיליון דולר, מדורות בוערות מסביב לכל העולם. 00:03:28.640 --> 00:03:30.450 אתם יודעים מי עוד עושה את הדברים האלו? 00:03:30.800 --> 00:03:33.536 אף אחד, אז כפי שאמרתי, אני טיטאנית. 00:03:33.560 --> 00:03:34.816 משרה חלומית. NOTE Paragraph 00:03:34.840 --> 00:03:36.050 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:03:36.050 --> 00:03:38.336 אני לא אומרת לכם את זה כדי להרשים אתכם. 00:03:38.336 --> 00:03:42.496 אני אומרת את זה כי אני יודעת מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה "תסריטאי". 00:03:42.520 --> 00:03:45.425 אני מספרת לכם את כל זה כדי שכולכם שעובדים כל כך קשה 00:03:45.449 --> 00:03:48.856 אם אתם מנהלים חברה, או מדינה, או כיתה, 00:03:48.880 --> 00:03:51.376 או חנות, או בית, 00:03:51.400 --> 00:03:54.096 תקחו אותי ברצינות כשאני מדברת על עבודה, 00:03:54.120 --> 00:03:58.096 כדי שתבינו שאני לא בוהה במחשב ומדמיינת כל היום, 00:03:58.120 --> 00:04:00.016 כדי שתקשיבו לי כשאני אומרת 00:04:00.040 --> 00:04:03.520 שאני מבינה שלמשרה חלומית אין קשר לחלומות. 00:04:04.000 --> 00:04:09.416 זה עבודה נטו, מציאות נטו, דם, יזע, בלי דמעות. 00:04:09.440 --> 00:04:13.240 אני עובדת הרבה, קשה מאוד, ואני אוהבת את זה. NOTE Paragraph 00:04:13.840 --> 00:04:16.176 כשאני חזק בעבודה, כשאני עמוק בתוכה, 00:04:16.200 --> 00:04:18.696 אין רגשות אחרים. 00:04:18.720 --> 00:04:22.176 בשבילי, העבודה שלי היא כל הזמן לבנות אומה מכלום. 00:04:22.200 --> 00:04:24.976 זה לאייש את הכוחות. זה לצייר על הבד. 00:04:25.000 --> 00:04:27.656 זה להגיע לכל תו גבוה. זה לרוץ מרתון. 00:04:27.680 --> 00:04:29.296 זה להיות ביונסה. 00:04:29.320 --> 00:04:32.240 וזה כל הדברים האלו בו זמנית. 00:04:32.920 --> 00:04:34.576 אני אוהבת לעבוד. 00:04:34.600 --> 00:04:37.656 זה יצירתי ומכני ומתיש וממריץ 00:04:37.680 --> 00:04:40.256 ומצחיק ומטריד וקליני ואימהי 00:04:40.280 --> 00:04:41.656 ואכזרי ושקול, 00:04:41.680 --> 00:04:44.760 ומה שעושה את זה כל כך טוב זה ההמהום. 00:04:45.640 --> 00:04:48.856 יש איזשהו שינוי בתוכי כשהעבודה נעשית טובה. 00:04:48.880 --> 00:04:50.776 המהום מתחיל במוח שלי, 00:04:50.800 --> 00:04:54.496 והוא גדל וגדל וההמהום הזה נשמע כמו הכביש הפתוח, 00:04:54.520 --> 00:04:56.520 ואני יכולה לנסוע בו לעד. 00:04:57.400 --> 00:04:59.781 והרבה אנשים, כשאני מנסה להסביר את ההמהום, 00:05:00.520 --> 00:05:02.736 הם מניחים שאני מדברת על הכתיבה, 00:05:02.760 --> 00:05:04.216 שהכתיבה שלי מסבה לי אושר. 00:05:04.240 --> 00:05:06.560 ואל תבינו אותי לא נכון, היא מסבה לי אושר. 00:05:07.400 --> 00:05:08.600 אבל ההמהום – 00:05:09.640 --> 00:05:11.656 רק כשהתחלתי לעבוד בטלוויזיה 00:05:11.680 --> 00:05:13.896 כשהתחלתי לעבוד ולעשות 00:05:13.920 --> 00:05:16.536 ולבנות, וליצור, ולשתף פעולה, 00:05:16.560 --> 00:05:21.000 גיליתי את הדבר הזה, הבאז הזה, הריגוש הזה, ההמהום הזה. 00:05:21.800 --> 00:05:23.816 ההמהום הוא יותר מאשר הכתיבה. 00:05:23.840 --> 00:05:27.096 ההמהום הוא פעולה ופעילות. ההמהום הוא סם. 00:05:27.120 --> 00:05:29.736 ההמהום הוא מוסיקה. ההמהום הוא אור ואוויר. 00:05:29.760 --> 00:05:33.120 ההמהום הוא הלחישה של אלוהים ישירות לאוזני. 00:05:33.680 --> 00:05:35.400 וכשיש לכם המהום כזה, 00:05:36.120 --> 00:05:38.656 אי אפשר שלא להיות רעבים לגדולה. 00:05:38.680 --> 00:05:43.280 ההרגשה הזו, אי אפשר שלא להיות רעבים לגדולה בכל מחיר. 00:05:44.120 --> 00:05:45.320 זה מה שנקרא ההמהום. 00:05:46.120 --> 00:05:49.696 או, אולי זה מה שנקרא להיות מכורה לעבודה. NOTE Paragraph 00:05:49.720 --> 00:05:51.376 (צחוק) NOTE Paragraph 00:05:51.400 --> 00:05:53.200 אולי זה נקרא גאונות. 00:05:54.200 --> 00:05:55.800 אולי זה נקרא אגו. 00:05:56.520 --> 00:05:58.760 אולי זה פשוט פחד מכישלון. 00:05:59.680 --> 00:06:01.296 אני לא יודעת. 00:06:01.320 --> 00:06:05.136 אני פשוט יודעת שאני לא בנויה לכישלון, 00:06:05.160 --> 00:06:07.000 ואני פשוט יודעת שאני אוהבת את ההמהום. 00:06:07.840 --> 00:06:10.096 אני פשוט יודעת שאני רוצה להגיד לכם שאני טיטאנית, 00:06:10.120 --> 00:06:12.576 ואני יודעת שאני לא רוצה להעמיד את זה בספק. NOTE Paragraph 00:06:12.600 --> 00:06:13.800 אבל הנה העניין: 00:06:15.080 --> 00:06:16.896 ככל שאני נהיית מצליחה יותר, 00:06:16.920 --> 00:06:20.536 ככל שיש יותר תוכניות, יותר פרקים, יותר מחסומים שנשברו, 00:06:20.560 --> 00:06:22.040 ככל שאני עושה יותר עבודה, 00:06:22.760 --> 00:06:24.046 ככל שיש יותר כדורים באוויר, 00:06:24.046 --> 00:06:26.936 ככל שיש עליי יותר עיניים, ככל שאני כותבת את דפי ההיסטוריה, 00:06:26.960 --> 00:06:28.720 ככל שיש ממני יותר ציפיות, 00:06:29.280 --> 00:06:31.376 ככל שאני עובדת יותר בשביל להצליח, 00:06:31.400 --> 00:06:33.670 כך אני יותר צריכה לעבוד. 00:06:33.920 --> 00:06:35.656 ומה אמרתי לגבי עבודה? 00:06:35.680 --> 00:06:37.000 אני אוהבת לעבוד, נכון? 00:06:37.640 --> 00:06:40.016 האומה שאני בונה, המרתון שאני רצה, 00:06:40.040 --> 00:06:42.256 הכוחות, הבד, התו הגבוה, ההמהום, 00:06:42.280 --> 00:06:44.136 ההמהום, ההמהום. 00:06:44.160 --> 00:06:46.456 אני מחבבת את ההמהום הזה. אני אוהבת את ההמהום הזה. 00:06:46.456 --> 00:06:49.040 אני צריכה את ההמהום הזה. אני ההמהום הזה. 00:06:49.600 --> 00:06:51.600 האם אני כלום פרט להמהום הזה? NOTE Paragraph 00:06:53.320 --> 00:06:54.760 ואז ההמהום הזה פסק. 00:06:55.680 --> 00:06:58.096 מותשת, משומשת, 00:06:58.120 --> 00:06:59.416 גמורה, שחוקה. 00:06:59.440 --> 00:07:01.640 ההמהום הפסיק. NOTE Paragraph 00:07:03.080 --> 00:07:05.656 הבינו, שלוש בנותיי רגילות למציאות 00:07:05.680 --> 00:07:07.800 שאימא שלהן היא מכונת עבודה מופלאה. 00:07:08.560 --> 00:07:09.776 הארפר אומרת לאנשים, 00:07:09.800 --> 00:07:12.640 "אימא שלי לא תהיה שם, אבל אפשר לשלוח הודעה למטפלת שלי." 00:07:13.240 --> 00:07:16.760 ואמרסון אומרת, "מותק, אני רוצה ללכת לשונדהלנד." 00:07:17.680 --> 00:07:19.056 הן ילדות של טיטאנית. 00:07:19.080 --> 00:07:20.880 הן טיטאניות קטנות. 00:07:21.520 --> 00:07:24.800 הן היו בנות 12, 3, ו-1 כשההמהום הפסיק. 00:07:25.720 --> 00:07:27.160 ההמהום של המנוע נדם. 00:07:27.800 --> 00:07:30.296 הפסקתי לאהוב עבודה. לא הצלחתי להניע מחדש את המנוע. 00:07:30.320 --> 00:07:32.296 ההמהום לא הצליח לחזור. 00:07:32.320 --> 00:07:34.640 ההמהום שלי היה מקולקל. 00:07:35.480 --> 00:07:39.296 עשיתי את אותם הדברים שתמיד עשיתי, אותה עבודה של טיטאנית, 00:07:39.320 --> 00:07:41.776 15 שעות ביום, כולל כל סוף השבוע, 00:07:41.800 --> 00:07:45.136 בלי חרטות, אף פעם לא נכנעת, טיטאן אף פעם לא ישן, אף פעם לא מוותר, 00:07:45.160 --> 00:07:47.360 לבבות מלאים, עיניים נקיות, בלה, בלה, בלה. 00:07:48.000 --> 00:07:49.520 אבל לא היה המהום. 00:07:50.840 --> 00:07:52.600 בתוכי הייתה דממה. 00:07:54.080 --> 00:07:57.776 ארבע תכניות טלוויזיה, 70 שעות של טלוויזיה, שלוש סדרות בשלב הפקה בו זמנית, 00:07:57.800 --> 00:07:59.016 לפעמים ארבע, 00:07:59.040 --> 00:08:02.856 ארבע תכניות טלוויזיה, 70 שעות של טלוויזיה, שלוש סדרות בשלב הפקה בו זמנית... 00:08:02.880 --> 00:08:04.976 אני הייתי הטיטאן המושלם. 00:08:05.000 --> 00:08:07.320 הייתי טיטאן שאפשר לקחת הביתה להכיר לאימא. 00:08:08.520 --> 00:08:12.080 כל הצבעים היו אותו דבר, וכבר לא חוויתי הנאה. 00:08:12.560 --> 00:08:13.880 וזה היה החיים שלי. 00:08:14.800 --> 00:08:16.136 זה היה כל מה שעשיתי. 00:08:16.160 --> 00:08:18.880 אני הייתי ההמהום, וההמהום היה אני. 00:08:19.640 --> 00:08:22.216 אז מה עושים כשהחיים שלכם, 00:08:22.240 --> 00:08:24.920 העבודה שאוהבים, מתחילה לטעום כמו אבק? NOTE Paragraph 00:08:25.880 --> 00:08:27.936 עכשיו, אני יודעת שמישהו שם חושב, 00:08:27.960 --> 00:08:30.336 "תמשיכי להתבכיין, תסריטאית טיטאנית מטופשת." NOTE Paragraph 00:08:30.360 --> 00:08:32.135 (צחוק) NOTE Paragraph 00:08:32.159 --> 00:08:34.216 אבל אתם יודעים, באמת, 00:08:34.240 --> 00:08:37.105 אם אתם יוצרים, אם אתם עובדים, אם אתם אוהבים את מה שאתם עושים, 00:08:37.105 --> 00:08:40.096 להיות מורה, להיות בנקאי, להיות אימא, להיות צייר, 00:08:40.120 --> 00:08:41.336 להיות ביל גייטס, 00:08:41.360 --> 00:08:44.696 אם אתם פשוט אוהבים אדם אחר וזה נותן לכם את ההמהום, 00:08:44.720 --> 00:08:46.296 אם אתם מכירים את ההמהום, 00:08:46.320 --> 00:08:50.336 אם אתם יודעים איך ההמהום הזה מרגיש, אם הגעתם להמהום, 00:08:50.360 --> 00:08:53.400 כשההמהום מפסיק, מי אתם? 00:08:54.640 --> 00:08:55.840 מה אתם? 00:08:56.760 --> 00:08:58.176 מה אני? 00:08:58.200 --> 00:09:00.080 האם אני עדיין טיטאנית? 00:09:01.080 --> 00:09:05.840 אם השיר שבליבי מפסיק לנגן, האם אני יכולה לשרוד בדממה? NOTE Paragraph 00:09:07.840 --> 00:09:11.080 ואז המלצרית הפעוטה שלי מהדרום שאלה אותי שאלה. 00:09:11.920 --> 00:09:15.816 אני בדרך החוצה מהדלת, אני מאחרת, והיא אומרת, 00:09:15.840 --> 00:09:18.120 "אימא, רוצה לשחק?" NOTE Paragraph 00:09:18.880 --> 00:09:22.216 ואני בדיוק עומדת להגיד לא, כשאני מבינה שני דברים. 00:09:22.240 --> 00:09:24.840 אחד, אני אמורה להגיד כן להכל, 00:09:25.440 --> 00:09:28.680 ושני, המלצרית שלי מהדרום לא קראה לי "מותק". 00:09:29.560 --> 00:09:31.840 היא כבר לא קוראת לכולם "מותק" יותר. 00:09:32.640 --> 00:09:34.336 מתי זה קרה? 00:09:34.360 --> 00:09:36.846 פספסתי את זה, בהיותי טיטאנית המתאבלת על ההמהום האבוד, 00:09:36.846 --> 00:09:39.760 והנה היא משתנה לי מול העיניים. 00:09:40.440 --> 00:09:43.520 והנה היא אומרת, "אימא, רוצה לשחק?" 00:09:43.960 --> 00:09:45.240 ואני אמרתי, "כן." 00:09:46.160 --> 00:09:48.576 אין שום דבר מיוחד בזה. 00:09:48.600 --> 00:09:51.296 אנחנו משחקות, ומצטרפות אלינו האחיות שלה, 00:09:51.320 --> 00:09:52.776 ויש הרבה צחוק, 00:09:52.800 --> 00:09:56.416 ואני קוראת בצורה דרמטית מהספר "כולם עושים קקי". 00:09:56.440 --> 00:09:57.816 לא משהו יוצא דופן. NOTE Paragraph 00:09:57.840 --> 00:09:58.936 (צחוק) NOTE Paragraph 00:09:58.960 --> 00:10:01.136 ועדיין, זה יוצא דופן, 00:10:01.160 --> 00:10:03.656 כי בתוך הכאב שלי והחרדה שלי, 00:10:03.680 --> 00:10:05.736 מתוך חוסר ההמהום שלי, 00:10:05.760 --> 00:10:08.320 כל מה שאני צריכה לעשות זה לתת תשומת לב. 00:10:08.760 --> 00:10:10.176 התרכזתי. 00:10:10.200 --> 00:10:11.400 עצרתי. 00:10:12.160 --> 00:10:14.536 האומה שאני בונה, המרתון שאני רצה, 00:10:14.560 --> 00:10:17.520 הכוחות, הבד, התו הגבוה לא קיימים. 00:10:18.400 --> 00:10:20.336 כל מה שקיים זה אצבעות דביקות 00:10:20.360 --> 00:10:23.696 ונשיקות רטובות וקולות קטנים ועפרונות צבע 00:10:23.720 --> 00:10:25.296 והשיר הזה על לשחרר 00:10:25.320 --> 00:10:28.336 או מה שזה לא יהיה שההיא מ'לשבור את הקרח' צריכה לעשות. NOTE Paragraph 00:10:28.360 --> 00:10:30.296 (צחוק) NOTE Paragraph 00:10:30.320 --> 00:10:32.480 זה הכל שלווה ופשטות. 00:10:33.880 --> 00:10:38.096 האוויר הוא כל כך דליל במקום הזה בשבילי שאני בקושי יכולה לנשום. 00:10:38.120 --> 00:10:40.280 אני בקושי יכולה להאמין שאני נושמת. 00:10:40.920 --> 00:10:43.600 משחקים זה ההיפך מעבודה. 00:10:44.520 --> 00:10:45.920 ואני שמחה. 00:10:46.680 --> 00:10:48.056 משהו בי משתחרר. 00:10:48.080 --> 00:10:50.400 דלת במוח שלי נפתחת לרווחה, 00:10:51.320 --> 00:10:52.816 ופרץ אנרגיה מגיע. 00:10:52.840 --> 00:10:57.096 וזה לא מיידי, אבל זה קורה, זה בהחלט קורה. 00:10:57.120 --> 00:10:58.320 אני מרגישה את זה. 00:10:58.640 --> 00:10:59.920 ההמהום מזדחל בחזרה. 00:11:00.480 --> 00:11:03.176 לא במלא הכח, בקושי מורגש, 00:11:03.200 --> 00:11:06.496 הוא שקט, ואני צריכה לעצור כדי לשמוע אותו, אבל הוא שם. 00:11:06.520 --> 00:11:09.240 לא ההמהום בהא הידיעה, אבל המהום כלשהו. NOTE Paragraph 00:11:09.880 --> 00:11:13.040 ועכשיו אני מרגישה כאילו שאני מכירה סוד מאוד קסום. 00:11:13.800 --> 00:11:16.296 טוב, בואו לא ניסחף. 00:11:16.320 --> 00:11:19.400 זה פשוט אהבה. זה כל מה שזה. 00:11:20.240 --> 00:11:23.360 לא קסם. לא סוד. זה פשוט אהבה. 00:11:24.120 --> 00:11:25.640 זה פשוט משהו ששכחנו. 00:11:26.560 --> 00:11:30.056 ההמהום, המהום העבודה, המהום הטיטאן, 00:11:30.080 --> 00:11:31.440 זה רק תחליף. 00:11:32.000 --> 00:11:34.376 אם אני צריכה לשאול אתכם מי אני, 00:11:34.400 --> 00:11:36.336 אם אני צריכה להגיד לכם מי אני, 00:11:36.360 --> 00:11:38.816 אם אני מתארת את עצמי במונחים של סדרות 00:11:38.840 --> 00:11:43.096 ושעות טלוויזיה ואיך המוח שלי הוא אלוף בינלאומי, 00:11:43.120 --> 00:11:46.040 אז שכחתי מהו ההמהום האמיתי. 00:11:46.680 --> 00:11:50.400 ההמהום הוא לא כוח וההמהום הוא לא ספציפי לעבודה. 00:11:50.880 --> 00:11:52.440 ההמהום הוא ספציפי להנאה. 00:11:53.000 --> 00:11:55.296 ההמהום האמיתי הוא ספציפי לאהבה. 00:11:55.320 --> 00:11:58.976 ההמהום הוא החשמל שמגיע מלהיות נרגשים מהחיים. 00:11:59.000 --> 00:12:01.736 ההמהום האמיתי הוא ביטחון ושלווה. 00:12:01.760 --> 00:12:04.256 ההמהום האמיתי מתעלם מההיסטוריה, 00:12:04.280 --> 00:12:07.296 ומהכדורים באוויר, ומהציפיות, ומהלחץ. 00:12:07.320 --> 00:12:09.880 ההמהום האמיתי הוא יחיד במינו ומקורי. 00:12:10.480 --> 00:12:12.536 ההמהום האמיתי הוא לחישה של אלוהים באוזני, 00:12:12.560 --> 00:12:14.936 אבל אולי אלוהים לחש את המילים הלא נכונות. 00:12:14.960 --> 00:12:17.818 כי איזה אלוהים אמר לי שאני טיטאנית? NOTE Paragraph 00:12:18.800 --> 00:12:20.000 זה פשוט אהבה. 00:12:20.920 --> 00:12:23.896 כולנו יכולים להנות מעוד קצת אהבה, 00:12:23.920 --> 00:12:25.280 הרבה יותר אהבה. 00:12:26.280 --> 00:12:28.440 בכל זמן שהילדה שלי מבקשת ממני לשחק, 00:12:28.920 --> 00:12:30.240 אני אומרת כן. 00:12:31.240 --> 00:12:33.136 אני עושה מזה חוק נוקשה מסיבה אחת, 00:12:33.160 --> 00:12:34.416 לתת לעצמי רשות, 00:12:34.440 --> 00:12:36.720 לשחרר את עצמי מכל האשמה הוורקוהולית שלי. 00:12:37.240 --> 00:12:39.536 זה חוק, אז אין לי ברירה, 00:12:39.560 --> 00:12:41.696 ואכן אין לי ברירה, 00:12:41.720 --> 00:12:43.280 לא אם אני רוצה להרגיש את ההמהום. NOTE Paragraph 00:12:44.000 --> 00:12:45.736 הלוואי שזה היה כל כך קל, 00:12:45.760 --> 00:12:49.336 אבל אני לא טובה בלשחק. 00:12:49.360 --> 00:12:50.920 אני לא אוהבת את זה. 00:12:52.440 --> 00:12:56.800 אני לא מעוניינת לעשות את זה באותו אופן שאני מעוניינת בלעשות עבודה. 00:12:57.400 --> 00:13:00.656 האמת היא הרבה יותר מעוררת צניעות וענווה. 00:13:00.680 --> 00:13:02.416 אני לא אוהבת לשחק. 00:13:02.440 --> 00:13:05.216 אני עובדת כל הזמן כי אני אוהבת לעבוד. 00:13:05.240 --> 00:13:09.120 אני אוהבת לעבוד יותר משאני אוהבת להיות בבית. 00:13:10.000 --> 00:13:13.760 קשה להתמודד עם ההכרה בעובדה הזו, 00:13:14.720 --> 00:13:20.720 כי איזה מין בן אדם אוהב לעבוד יותר מאשר להיות בבית? NOTE Paragraph 00:13:21.640 --> 00:13:23.360 ובכן, אני. 00:13:23.920 --> 00:13:27.176 ראו, בואו נהיה כנים, אני קוראת לעצמי טיטאנית. 00:13:27.200 --> 00:13:28.576 יש לי הפרעה. NOTE Paragraph 00:13:28.600 --> 00:13:30.216 (צחוק) NOTE Paragraph 00:13:30.240 --> 00:13:33.256 ואחת הבעיות האלו היא לא שאני רגועה מדי. NOTE Paragraph 00:13:33.280 --> 00:13:35.376 (צחוק) NOTE Paragraph 00:13:35.400 --> 00:13:39.080 אנחנו רצות בחצר הלוך וחזור והלוך וחזור. 00:13:39.720 --> 00:13:42.176 אנחנו עושות מסיבות ריקודים של 30 שניות. 00:13:42.200 --> 00:13:44.760 אנחנו שרות שירים מסדרות. אנחנו משחקות בכדורים. 00:13:45.240 --> 00:13:47.336 אני עושה בועות והן מפוצצות אותן. 00:13:47.360 --> 00:13:52.320 ואני מרגישה נוקשה והוזה ומבולבלת רוב הזמן. 00:13:52.800 --> 00:13:55.480 אני כל הזמן רוצה את הטלפון הנייד שלי. 00:13:56.080 --> 00:13:57.896 אבל זה בסדר. 00:13:57.920 --> 00:14:02.776 בנות האדם הקטנות שלי מראות לי איך לחיות וההמהום של היקום ממלא אותי. 00:14:02.800 --> 00:14:05.776 אני משחקת ומשחקת עד שאני מתחילה לתהות 00:14:05.800 --> 00:14:08.800 למה הפסקנו לשחק מלכתחילה. NOTE Paragraph 00:14:09.480 --> 00:14:10.760 גם אתם יכולים לעשות את זה, 00:14:11.480 --> 00:14:14.400 תגידו כן בכל פעם שהילד שלכם מבקש מכם לשחק. 00:14:15.600 --> 00:14:18.496 אתם חושבים שאולי אני אידיוטית בנעלי יהלומים? 00:14:18.520 --> 00:14:21.336 אתם צודקים, אבל אתם עדיין יכולים לעשות את זה. 00:14:21.360 --> 00:14:23.016 יש לכם זמן. 00:14:23.040 --> 00:14:26.776 אתם יודעים למה? כי אתם לא ריהאנה ואתם לא מהחבובות. 00:14:26.800 --> 00:14:29.176 הילד שלכם לא חושב שאתם כאלה מעניינים. NOTE Paragraph 00:14:29.200 --> 00:14:30.336 (צחוק) NOTE Paragraph 00:14:30.360 --> 00:14:32.336 אתם צריכים רק 15 דקות. 00:14:32.360 --> 00:14:35.136 ביתי בת השנתיים וביתי בת הארבע רוצות לשחק איתי 00:14:35.160 --> 00:14:36.576 רק למשך 15 דקות בערך 00:14:36.600 --> 00:14:39.616 לפני שהן חושבות לעצמן שהן רוצות לעשות משהו אחר. 00:14:39.640 --> 00:14:43.216 אלו 15 דקות מדהימות, אבל אלו 15 דקות. 00:14:43.240 --> 00:14:47.216 אם אני לא פרת משה רבנו או ממתק, אני בלתי נראית לאחר 15 דקות. NOTE Paragraph 00:14:47.240 --> 00:14:48.256 (צחוק) NOTE Paragraph 00:14:48.280 --> 00:14:53.016 ובת ה-13 שלי, אם אני יכולה לגרום לבת 13 לדבר איתי למשך 15 דקות 00:14:53.040 --> 00:14:54.376 אני הורה השנה. NOTE Paragraph 00:14:54.400 --> 00:14:56.056 (צחוק) NOTE Paragraph 00:14:56.080 --> 00:14:57.816 15 דקות הן כל מה שאתם צריכים. 00:14:57.840 --> 00:15:02.480 אני לגמרי יכולה למצוא 15 דקות ללא הפרעה ביום הכי גרוע שלי. 00:15:03.120 --> 00:15:05.216 ללא הפרעה זה המפתח. 00:15:05.240 --> 00:15:08.136 בלי סלולרי, בלי כביסה, בלי כלום. 00:15:08.160 --> 00:15:10.896 יש לכם חיים עמוסים. אתם צריכים לבשל ארוחת ערב. 00:15:10.920 --> 00:15:14.056 אתם צריכים להכריח אותם להתקלח. אבל אתם יכולים למצוא 15 דקות. 00:15:14.080 --> 00:15:16.496 הילדות שלי הם המקום השמח שלי, הם העולם שלי. 00:15:16.520 --> 00:15:19.016 אבל זה לא חייב להיות הילדים שלכם, 00:15:19.040 --> 00:15:20.456 הדלק שמזין את ההמהום שלכם, 00:15:20.480 --> 00:15:23.136 המקום שהחיים מרגישים יותר טובים מאשר לא טובים. 00:15:23.160 --> 00:15:25.656 הענין אינו לשחק עם הילדים שלכם, 00:15:25.680 --> 00:15:26.936 הענין הוא הנאה. 00:15:26.960 --> 00:15:29.320 הענין הוא משחק באופן כללי. 00:15:30.160 --> 00:15:32.096 תנו לעצמכם את 15 הדקות האלו. 00:15:32.120 --> 00:15:34.296 תגלו מה גורם לכם להרגיש טוב. 00:15:34.320 --> 00:15:37.600 פשוט תבינו מה זה ותשחקו בזירה הזו. NOTE Paragraph 00:15:38.920 --> 00:15:43.096 אני לא תמיד מצליחה. למעשה, אני נכשלת באותה תדירות שאני מצליחה, 00:15:43.120 --> 00:15:45.960 לראות חברים, לקרוא ספרים, לבהות בחלל. 00:15:46.640 --> 00:15:49.696 "רוצה לשחק?" הפך לשם נרדף לפינוק עצמי 00:15:49.720 --> 00:15:53.936 עליו ויתרתי בערך בזמן שקיבלתי את סדרת הטלויזיה הראשונה שלי, 00:15:53.960 --> 00:15:56.696 בערך בזמן שהפכתי לטיטאנית בהתלמדות, 00:15:56.720 --> 00:16:00.120 בערך בזמן שהתחלתי להתחרות עם עצמי. 00:16:01.240 --> 00:16:04.736 15 דקות? מה יכול להיות לא נכון בלתת לעצמי את תשומת הלב המלאה שלי 00:16:04.760 --> 00:16:06.080 ל-15 דקות? 00:16:06.520 --> 00:16:08.360 מתברר שכלום. 00:16:08.960 --> 00:16:13.016 עצם זה שלא עבדתי איפשר להמהום לחזור, 00:16:13.040 --> 00:16:16.480 כאילו שהמנוע של ההמהום יכול היה להתדלק רק כשהייתי רחוקה. 00:16:17.600 --> 00:16:20.120 עבודה לא תיתכן בלי משחקים. NOTE Paragraph 00:16:21.400 --> 00:16:24.040 זה לוקח קצת זמן, אבל אחרי כמה חודשים, 00:16:24.600 --> 00:16:26.216 יום אחד הסכר נפרץ 00:16:26.240 --> 00:16:29.616 ויש ריגוש, ואני מוצאת את עצמי עומדת במשרד שלי 00:16:29.640 --> 00:16:33.736 מלאה במנגינה לא מוכרת, קצב מלא בתוכי, ומסביבי, 00:16:33.760 --> 00:16:36.536 והוא ממלא אותי ברעיונות, 00:16:36.560 --> 00:16:39.616 וכביש ההמהום נפתח, ואני יכולה לנסוע בו עוד ועוד, 00:16:39.640 --> 00:16:41.400 ואני אוהבת לעבוד שוב. 00:16:42.000 --> 00:16:45.736 אבל עכשיו, אני מחבבת את ההמהום, אבל אני לא אוהבת את ההמהום. 00:16:45.760 --> 00:16:47.016 אני לא צריכה את ההמהום. 00:16:47.040 --> 00:16:50.216 אני לא ההמהום. ההמהום הוא לא אני, 00:16:50.240 --> 00:16:51.440 כבר לא. 00:16:52.040 --> 00:16:55.736 אני בועות ואצבעות דביקות וארוחות ערב עם חברים. 00:16:55.760 --> 00:16:56.960 אני ההמהום הזה. 00:16:57.400 --> 00:16:58.736 ההמהום של החיים. 00:16:58.760 --> 00:17:00.056 ההמהום של האהבה. 00:17:00.080 --> 00:17:04.319 ההמהום של העבודה הוא עדיין חלק ממני הוא פשוט כבר לא כל כולי, 00:17:04.880 --> 00:17:06.400 ואני כל כך אסירת תודה. 00:17:07.200 --> 00:17:09.296 ולא אכפת לי מלהיות טיטאנית, 00:17:09.319 --> 00:17:12.480 כי אני אף פעם לא ראיתי טיטאן משחק קדרים באים. NOTE Paragraph 00:17:13.880 --> 00:17:18.175 אני אמרתי כן לפחות עבודה ויותר משחקים, ואיכשהו אני עדיין מצליחה להתנהל בעולם שלי. 00:17:18.200 --> 00:17:21.160 המוח שלי עדיין גלובלי. המדורות שלי עדיין בוערות. 00:17:21.960 --> 00:17:25.359 ככל שאני משחקת יותר, אני מאושרת יותר, והילדים שלי מאושרים יותר. 00:17:25.920 --> 00:17:29.176 ככל שאני משחקת יותר, אני מרגישה יותר שאני אימא טובה. 00:17:29.200 --> 00:17:31.656 ככל שאני משחקת יותר, המוח שלי נהיה חופשי יותר. 00:17:31.680 --> 00:17:33.576 ככל שאני משחקת יותר, אני עובדת טוב יותר. 00:17:33.600 --> 00:17:36.096 ככל שאני משחקת יותר, אני יותר מרגישה את ההמהום, 00:17:36.120 --> 00:17:38.496 המדינה שאני בונה, המרתון שאני רצה, 00:17:38.520 --> 00:17:41.140 הכוחות, הבדים, התו הגבוה, ההמהום, ההמהום, 00:17:41.164 --> 00:17:43.564 ההמהום האחר, ההמהום האמיתי, 00:17:44.000 --> 00:17:44.969 ההמהום של החיים. 00:17:45.270 --> 00:17:46.966 ככל שאני מרגישה יותר את ההמהום הזה, 00:17:46.966 --> 00:17:50.296 כך הלא-טיטאנית המשונה, הרועדת, 00:17:50.320 --> 00:17:51.656 הפתוחה, הלגמרי חדשה, 00:17:51.680 --> 00:17:54.200 החיה, מרגישה כמוני. 00:17:55.120 --> 00:17:58.000 ככל שאני מרגישה את ההמהום יותר, כך אנ יודעת יותר מי אני. 00:17:58.560 --> 00:18:01.680 אני כותבת, אני ממציאה דברים, אני מדמיינת. 00:18:02.400 --> 00:18:05.256 החלק הזה של העבודה, זה לחיות את החלום. 00:18:05.280 --> 00:18:07.360 זה החלומיות שבעבודה. 00:18:07.960 --> 00:18:10.880 כי עבודה חלומית צריכה להיות קצת קסומה. NOTE Paragraph 00:18:11.840 --> 00:18:14.760 אני אמרתי כן לפחות עבודה ויותר משחקים. 00:18:15.680 --> 00:18:17.360 מבלי להתחשב בזה שאני טיטאנית. NOTE Paragraph 00:18:18.160 --> 00:18:19.360 רוצים לשחק? NOTE Paragraph 00:18:19.960 --> 00:18:21.176 תודה. NOTE Paragraph 00:18:21.200 --> 00:18:24.330 (מחיאות כפיים)