מים, תאים וחיים | ד"ר ג'רלד פולאק | TEDxסלון-בניו-יורק

מה בעצם חלקם של המים בנוסחת החיים? מדען המים והמהנדס הביו-רפואי ג'ראלד פולאק משתף אותנו במידע וברעיונות חדשים סביב הדברים הקטנים שביכולתנו לעשות כדי להטעין את תאי גופנו מהר מאשר את הטלפונים הניידים שלנו. דו"ח המעבדה שלו יפתיע אתכם.

בתרגום זה:
EZ - אזור הרחקה

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx

מים, תאים וחיים.

זה מקיף המון.

אבל אני רוצה להיות ספציפי יותר:

מניין אנו משיגים את האנרגיה שלנו?

ברור שאנו מקבלים המון אנרגיה מהמזון,

אבל אני רוצה להציג את הרעיון

לפיו ייתכן שאנו מקבלים
אנרגיה נוספת מהאור.

מדוע אני מעלה שאלה זו?

אני מעלה אותה כי הטבע
נוהג לנצל את האור לצורך אנרגיה,

למשל, אצות ירוקות שמבצעות פוטוסינתזה -

הן קולטות אור
והאור מחולל אנרגיה.

כך גם בבקטריות מסוימות:
גם הן מבצעות פוטוסינתזה.

אבל הכי מוכרים לנו כמובן
הם הצמחים הירוקים.

צמחים ירוקים סופגים אור

וממירים את האור לאנרגיה כימית,

והאנרגיה הכימית הזאת מניעה
את כל מה שהצמח עושה,

את חילוף החומרים, הצמיחה, הנטייה, הכל.

וכל זה פועל על מים -
השורשים קולטים מים,

המים מגיעים אל העלים,

והעלים, כשהם מקבלים אור,

לוקחים את המים שבתוכם

ומחלקים את המטען שלהם לחיובי ושלילי,

חמצן חיובי וחמצן מימני שלילי,

זהו השלב הראשון בפוטוסינתזה
והוא מונע ע"י אור.

אז אפשר לומר שהאור יוצר
מעין סוללה עם קוטב חיובי וקוטב שלילי.

ונשאלת השאלה האם גם אנו
מונעים בכוח סולרי?

האם אנו מנצלים אור
עבור חלק מהאנרגיה שלנו?

ואני אראה לכם שזה מה שאנו עושים.

אנו מבצעים את השלב הראשון בפוטוסינתזה,

כלומר, מחלקים את המטען במים
לשלילי וחיובי.

כשהטבע יצר אותנו,
הוא לא נטש את המנגנון הנפלא הזה

של שימוש באור להשגת אנרגיה.

ואוכיח לכם שזה מוביל
להרבה תובנות

הנוגעות לבריאותנו.

ידוע לכל שגופנו
מורכב בעיקר ממים,

ובמעבדה שלנו, באוניברסיטת וושינגטון,

אנו חוקרים את המים,

וגילינו משהו מעניין מאד.

כשהמים פוגשים חומרים מסוימים -
חומרים הידרופיליים,

חומרים שאוהבים מים,

כמו משטחים שכאשר שופכים עליהם מים,

המים מתפשטים ולא מתקבצים לטיפות,
כמו על טפלון, למשל.

אז מה שקורה הוא שמולקולות המים
נפרדות לחיוביות ולשליליות,

והשליליות מסתדרות בטור,
כמו כאן, ליד החומר ההידרופילי.

המים בעלי המטען השלילי
הם למעשה מים במצב צבירה שונה.

הם אפילו אינם מימן דו-חמצני
אלא תלת-מימן דו-חמצני, כך גילינו.

ובעינינו אלה מים במצב צבירה רביעי,
אם תרצו,

מעבר למוצק, נוזל וגז,

מצב הצבירה הרביעי הזה
הוא חצי-גבישי, א"ה.

מהו א"ה?

א"ה הוא "אזור הרחקה".

כינינו זאת "אזור הרחקה" כשמצאנו

שעם התגבשות
מצב הצבירה הזה של המים,

הם מרחיקים כל מה שיש במים,

כלומר, חומר מומס, חלקיקים, הכל,

ולכן הגיוני היה שנכנה זאת
"אזור הרחקה,"

ואת הצירוף א"ה קל לזכור.

למעשה, זאת אנרגיה פוטנציאלית
כי מדובר בסוללה של מים.

כל סוללה צריכה להיטען,
והשאלה היא,

מה מקור האנרגיה
עבור טעינת הסוללה הזאת?

הניידים שלכם זקוקים להטענה,
זאת סוללה וזאת גם סוללה.

התשובה הגיעה מסטודנט אחד

שעשה משהו
שהוא לא היה אמור לעשות -

הוא ערך ניסוי,

הניסוי הזה כלל חומר הידרופילי

שמקרבים אליו מים,
כפי שזה עתה הראיתי לכם.

הוא לקח מנורה שהיתה מונחת
ליד תא הניסוי,

וסתם ככה האיר בה
לתוך התא,

והוא ראה משהו מדהים.

הוא ראה שבגלל התאורה,

אזור ההרחקה מתרחב, ומתרחב בגדול.

כשהוא סילק את המנורה,
האזור חזר לצורתו המקורית,

פס צר של אזור הרחקה -

אתם רואים בצד שמאל למעלה
שהוא מקביל למשטח -

אז המסקנה הברורה היא
שאם כאשר מאירים זה גדל,

ייתכן שהאור הוא הסיבה.

הפוטונים הם שמספקים את האנרגיה

לגידול אזור ההרחקה.

כמובן שהתרשמנו מאד
מהתוצאה של הסטודנט הזה,

והתחלנו לחקור אור באורכי-גל שונים

החל מעל-סגול, דרך אור נראה
ועד תת-אדום,

וגילינו שהיעיל ביותר הוא
האור התת-אדום.

אור תת-אדום נמצא בכל מקום,
קשה להיפטר ממנו,

ולא רק בבית, אלא גם בחוץ.

זאת בפירוש אנרגיה חופשיה -

למדנו בספרי לימוד הכימיה שלנו
על אנרגיה חופשיה,

היא גם חופשיה וגם חינמית.
היא לא עולה כלום. היא קיימת.

ובגלל שהיא קיימת כל הזמן,

זה אומר שכאשר יש מים
ליד חומר הידרופילי,

המים הם תמיד מי אזור רחקה.

וכמובן, כשמוסיפים עוד אור,
אזור ההרחקה גדל. רואים?

האור למעשה מזין את הגידול.

אז התכונה הזאת,
של הפרדת מטענים באמצעות אור,

יכולה לשמש גם להפקת
אנרגיה חשמלית מאור ומים.

לפחות תיאורטית,
צריך רק לתקוע שתי אלקטרודות -

אחת בצד השלילי ואחת בצד החיובי -

ואולי אפשר להדליק נורת חשמל.

הדגמנו שזה ניתן לביצוע.

רואים כאן? מרימים מתג
ומקבלים אור.

אז בדיוק כפי שהמים מתנהגים
כסוללה שנטענת באור,

גם התאים מתנהגים בדומה לכך,

כסוללה שנטענת באור,

משהו שוודאי לא חשבתם עליו מעולם.

אבל חישבו על התא
ועל מה שבתוכו.

בתוך התא יש מולקולות גדולות,
חלבונים בעיקר,

ולחלבונים האלה יש
פני שטח הידרופיליים,

ויש גם כמובן מים,
יש המון מים בתא.

אז נוצרים אזורי הרחקה,

אלה מים עם מטען שלילי.

והמטענים החיוביים נמצאים
מעבר למטענים השליליים.

אז במציאות, התא דחוס מאד
בחלבונים בעיקר,

ואזורי ההרחקה השליליים
ממלאים בעצם את התא.

ואז המטענים החיוביים נהדפים החוצה,

והתא הופך לבעל מטען שלילי.

אבל מטענים שליליים שנמצאים בסמיכות
דוחים זה את זה,

הם רוצים להתרחק זה מזה.

והנטייה להתרחק יוצרת
אנרגיה פוטנציאלית.

ואנרגיה פוטנציאלית זו משתחררת בעקרון

בצורת קיפול חלבונים -

כלומר, בד"כ החלבונים נמצאים בתצורה אחת,

אבל הם מתקפלים... בהתחלה הם ככה
והם מתקפלים לתצורה אחרת.

למשל, אם זהו תא שריר,

החלבונים יהיו בתצורה אחת,

ויעברו לתצורה אחרת,

וזה מה שאחראי להתכווצות השריר,

ומאפשר לכם לקפוץ.

אז זה נראה ככה:

משמאל זהו חלבון אופייני
בצורתו הפתוחה,

וסביבו מי אזור ההרחקה.

מי אזור ההרחקה נמסים למים רגילים

והחלבון יכול להתקפל.

אבל כמובן שעליו לחזור
למצבו המקורי,

ואת זה הוא עושה
כשמי אזור ההרחקה מצטברים סביבו.

זהו תפקוד נורמלי של חלבון אופייני.

מימין, דמיינו מה קורה
ללא מי אזור הרחקה.

רואים? ללא מי אזור הרחקה,

אין לו פוטנציאל לחזור
לתצורתו המקורית,

ולכן הוא איננו מתפקד.

אז השריר שלכם, או כל תא שהוא,

איננו מתפקד היטב
ללא מי אזור הרחקה.

וכמובן שאם יש מעט
מי אזור הרחקה, הוא יתפקד,

אבל לא היטב כמו עם
תקן מלא של מי אזור הרחקה.

אזור ההרחקה מפיק אנרגיה פוטנציאלית
שמניעה את התא.

האור, כפי שאמרתי,
אחראי ליצירת מי אזור הרחקה,

בניית המטען השלילי,

וזה מה שנותן לתא
את האנרגיה שלו.

והאנרגיה נצרכת

כשהחלבונים האלה עושים
את עבודת התא, את פעילותכם, ומתקפלים

אם מבינים את הקשר בין השניים.

אז האור הוא שמניע
את פעולת התאים,

או שהוא אחראי לתפקודכם.

בתוך התא יש גם מבנים
הקרויים "מיטוכונדריה",

והם מוכרים כמפעלי האנרגיה של התא,

יש להם תפקיד מרכזי בהפקת אנרגיה.

איך זה עובד במסגרת מה שתיארתי?

הביטו בקרומיות שבתוך התא.

הקרומיות האלה הן
משטחים הידורפיליים.

וכפי שציינתי, ליד משטח הידרופילי
נוצר אזור הרחקה.

אז זאת תצורה מושלמת
לבניית אזורי הרחקה ומטען שלילי,

וזה תורם עוד אנרגיה לתא.

ומניין אנו מקבלים
את האנרגיה שלנו?

ממזון,

(צחוק)

וברור שאנו יכולים לקבל
המון אנרגיה בנסיבות מסוימות,

אבל אנו מקבלים אנרגיה
גם מהאור,

האור נספג במים,

וספיגת האור בונה אזורי הרחקה
ומייצרת אנרגיה.

האם זה חשוב?

לדעתי, כן.

האור חשוב לתפקוד,
ולכן גם לבריאות;

וגם המים חשובים לתפקוד
וגם לבריאות.

כי שניהם בונים אזורי הרחקה
ואלה חשובים לתפקוד תקין.

אז מבחינת בריאותכם,
מה בונה מי אזור הרחקה בתאיכם?

יש כמה דברים שאפשר לחשוב עליהם.

ראשית, שתיית מים.

מים הם חומר הגלם
לבניית מי אזור הרחקה,

אז ברור שצריך לשתות הרבה
כדי לתפקד היטב.

מיץ ירוק - המיץ שבתוך תאי הצמח.

זהו בעצם מיצוי
של מי אזור ההרחקה מתאי הצמח

וקליטתם בתאיכם.

זאת שיטה טובה,
ולכן אנשי רפואה אינגרטיבית רבים

טוענים שמיץ ירוק הוא הדרך
הכי קלה וטובה

לשמור על הבריאות,
בגלל מי אזור ההרחקה, לדעתי.

יש חומרים נוספים
שמוכרים מזה אלפי שנים

כטובים לבריאות,
והנה כמה דוגמאות:

כורכום, מי קוקוס -

חקרנו כשישה מהם במעבדה,

ומצאנו שתוספת קטנה שלהם למים

בכמות שתואמת לזו שעשויה להיות בגוף

בונה אזורי הרחקה.

זה טרם פורסם,
אבל אנו עוסקים בכך.

אור-שמש - צאו לשמש,

אתם תרגישו טוב, בריאים,
שמחים לחיות.

האור שאתם קולטים בונה אזורי הרחקה.

וסאונה אולי אפקטיבית עוד יותר

כי החום שלה מייצר
אור תת-אדום,

ואור תת-אדום בונה אזורי הרחקה
בעוצמה וביעילות,

ולכן מרגישים כל-כך טוב
אחרי סאונה.

ולבסוף, חיבור לאדמה,

לחבר את עצמכם לקרקע.

אפשר לעשות זאת אם חולצים נעליים
ומטיילים על החוף.

ומרגישים טוב.

ומדוע אתם מרגישים טוב?

אולי זה עניין פסיכולוגי,

אבל אתם מתחברים לאדמה,

והאדמה ידועה מזה מאות שנים
כבעלת מטען שלילי.

זהו מאגר עצום, בלתי-מוגבל בעצם,
של מטען שלילי.

אתם סופגים המון מטען שלילי
שבונה אזורי הרחקה.

האם אנו מונעים בכוח סולרי?

לדעתי, כן. כמו מינים רבים.

והטבע לא זנח מנגנון מופלא זה

של ניצול אור השמש
לטובת אנרגיה ובריאות.

וזה קורה, לפי ההוכחות,

באמצעות פיצול המים,

ממש כמו בשלב הראשון
של הפוטוסינתזה.

כלומר, אנו, ולא רק הצמחים,

עוברים את השלב הראשון בפוטוסינתזה.

התאים שלנו זקוקים לאנרגיה,
בדיוק כמו הטלפון הנייד,

וחלק ממנה מגיע מהאור,
לא רק מהמזון אלא גם מהאור.

ובמגבלות מסוימות, ככל שנקבל
יותר אור, נהיה בריאים יותר.

אז הפנו פניכם לשמש.

תודה לכם.

(מחיאות כפיים)