Return to Video

הפריטים החיים האחרונים של מין בסכנת הכחדה - יאן סטייסקאל

  • 0:07 - 0:13
    בסוואנה של קניה, שתי נקבות
    של הקרנף הלבן הצפוני, נאג'ין ופאטו,
  • 0:13 - 0:16
    מכרסמות בשביעות רצון את העשב.
  • 0:16 - 0:18
    בזמן פרסום הסרטון הזה,
  • 0:18 - 0:23
    אלו שתי הקרנפות הלבנות הצפוניות
    האחרונות הידועות בכדור הארץ.
  • 0:23 - 0:26
    המין שלהן נמצא בהכחדה תפקודית --
  • 0:26 - 0:30
    בלי זכר, נאג'ין ופאטו לא יכולות להתרבות.
  • 0:30 - 0:34
    אך יש עדיין תקווה להחיות
    את הקרנף הלבן הצפוני.
  • 0:34 - 0:36
    איך זה אפשרי?
  • 0:36 - 0:39
    סיפורנו מתחיל לפני בערך 50 שנה,
  • 0:39 - 0:42
    כשציידים התחילו לצוד באופן לא חוקי
    אלפי קרנפים
  • 0:42 - 0:45
    בכל אפריקה בשביל הקרניים שלהם.
  • 0:45 - 0:48
    תופעה זו, בשילוב עם
    מלחמות אזרחים בטריטוריה שלהם,
  • 0:48 - 0:52
    השמידה את אוכלוסיית
    הקרנפים הלבנים הצפוניים.
  • 0:52 - 0:57
    שומרי סביבה מודאגים החלו לנסות
    להרבות אותם בשבי בשנות ה-70,
  • 0:57 - 1:01
    על-ידי איסוף ושמירת זרע מזכרים.
  • 1:01 - 1:05
    רק ארבעה קרנפים נולדו לבסוף
    דרך תוכנית הרביה השאפתנית.
  • 1:05 - 1:10
    נג'ין, ובתה פאטו היו השתיים האחרונות.
  • 1:10 - 1:15
    ב-2014, שומרי הסביבה גילו
    שאף אחת מהן לא יכולה להוליד.
  • 1:15 - 1:20
    למרות שנג'ין המליטה את פאטו,
    כיום רגליה האחוריות חלשות,
  • 1:20 - 1:23
    וכניסה להריון עלולה לפגוע בבריאותה.
  • 1:23 - 1:27
    לפאטו, התנוון דופן הרחם.
  • 1:27 - 1:34
    אז הקרנף הלבן הצפוני הזכר האחרון - סודאן,
    מת ב-2018.
  • 1:34 - 1:38
    אבל היה שביב של תקווה: הפריה מלאכותית.
  • 1:38 - 1:43
    ללא זכרים חיים ונקבות
    שמסוגלות לשאת להריון,
  • 1:43 - 1:47
    זה תהליך מורכב ומסוכן מאוד.
  • 1:47 - 1:51
    למרות שמדענים שמרו זרע,
    הם היו צריכים לאסוף ביציות --
  • 1:51 - 1:57
    תהליך מורכב שדורש להרדים נקבה עד שעתיים.
  • 1:57 - 2:00
    אז הם יצרו עובר במעבדה --
  • 2:00 - 2:05
    משהו מעולם לא נעשה לפני כן,
    ואף אחד לא ידע איך לעשותו.
  • 2:05 - 2:07
    אך זו היתה רק ההתחלה --
  • 2:07 - 2:10
    אם פונדקאית ממין אחר של קרנף
  • 2:10 - 2:13
    תצטרך לשאת את העובר עד הלידה.
  • 2:13 - 2:17
    נקבות של מין קרוב, הקרנף הלבן הדרומי,
  • 2:17 - 2:21
    הפכו למפתח ליצירת עובר של קרנף במעבדה
  • 2:21 - 2:25
    וגם המועמדות המובילות להיות אם פונדקאית.
  • 2:25 - 2:30
    קרנפים לבנים צפוניים ודרומיים
    התפצלו לפני בערך מיליון שנה
  • 2:30 - 2:34
    למינים שונים -- אך קרובים.
  • 2:34 - 2:38
    הם איכלסו אזורים שונים,
    והיו להם תכונות פיזיות מעט שונות.
  • 2:38 - 2:42
    במקריות בת מזל,
    מספר נקבות של קרנף לבן דרומי
  • 2:42 - 2:45
    נזקקו לטיפולי פוריות משלהן,
  • 2:45 - 2:49
    וחוקרים יכלו לאסוף ביציות כחלק מהטיפול.
  • 2:49 - 2:53
    בגן החיות דבור קרלוב באוקטובר 2015,
  • 2:53 - 2:59
    מומחים מ-IZW ברלין התחילו
    לאסוף ביציות מקרנפות לבנות דרומיות
  • 2:59 - 3:05
    ושלחו אותן לאבנטאה,
    מעבדת שכפול חיות באיטליה.
  • 3:05 - 3:12
    שם, מדענים פיתחו ושכללו
    שיטה ליצור עובר תקין.
  • 3:12 - 3:14
    ברגע שהם השתלטו על השיטה,
  • 3:14 - 3:20
    חוקרים שאבו ביציות מנג'ין ופאטו
    ב-22 באוגוסט 2019
  • 3:20 - 3:22
    והטיסו אותן לאיטליה.
  • 3:22 - 3:25
    שלושה ימים מאוחר יותר,
    הם הפרו את הביציות עם זרע
  • 3:25 - 3:28
    מזכר קרנף לבן צפוני.
  • 3:28 - 3:32
    אחרי שבוע נוסף, שתיים מהביציות
    הגיעו לשלב של התפתחות
  • 3:32 - 3:36
    בו ניתן להקפיא את העובר ולשמור אותו לעתיד.
  • 3:36 - 3:41
    איסוף נוסף בדצמבר 2019 יצר עוד עובר.
  • 3:41 - 3:48
    נכון ל-2020, התוכנית היא לאסוף
    את הביציות של נג'ין ופאטו שלוש פעמים בשנה
  • 3:48 - 3:50
    אם הן בריאות מספיק.
  • 3:50 - 3:52
    בינתיים, חוקרים וחוקרות מחפשים
  • 3:52 - 3:55
    פונדקאיות קרנפות לבנות דרומיות --
  • 3:55 - 3:59
    שבאופן אידיאלי נשאו הריון לפני כן.
  • 3:59 - 4:02
    תוכנית הפונדקאות היא שאפתנית --
  • 4:02 - 4:05
    קרנפים לבנים צפוניים ודרומיים התרבו בינהם
  • 4:05 - 4:10
    במהלך עידן הקרח האחרון,
    ולאחרונה גם ב-1977,
  • 4:10 - 4:14
    אז החוקרים אופטימיים שקרנפה לבנה דרומית
  • 4:14 - 4:17
    תוכל לשאת הריון של קרנפה לבנה צפונית.
  • 4:17 - 4:21
    כמו כן, משך ההריונות של שני המינים זהה.
  • 4:21 - 4:25
    ועדיין, השתלת עובר לקרנפה היא מסובכת
  • 4:25 - 4:27
    בגלל המבנה של צוואר הרחם.
  • 4:27 - 4:30
    המטרה הסופית, שתיקח עשורים,
  • 4:30 - 4:34
    היא להקים אוכלוסיית רביה
    של קרנפים לבנים צפוניים
  • 4:34 - 4:37
    באיזור המקורי שלהם.
  • 4:37 - 4:40
    לפי המחקרים, יש לנו דגימות ממספיק פריטים
  • 4:40 - 4:45
    כדי ליצור אוכלוסיה בעלת אותו גיוון גנטי
    שהיתה למינים לפני מאה שנה.
  • 4:45 - 4:48
    למרות שפרטי המבצע הם יחודיים,
  • 4:48 - 4:52
    מינים נוספים עומדים בפני סכנת הכחדה
    או הכחדה תפקודית,
  • 4:52 - 4:56
    ולכן עולות גם שאלות גדולות:
  • 4:56 - 5:00
    האם יש לנו אחריות
    לנסות להחזיר מינים מהקצה,
  • 5:00 - 5:04
    בעיקר כשהאנושות הביאה אותם למצב הזה?
  • 5:04 - 5:07
    האם יש גבול למאמץ שאנחנו צריכים להשקיע
  • 5:07 - 5:10
    בהצלת חיות בסכנת הכחדה?
Title:
הפריטים החיים האחרונים של מין בסכנת הכחדה - יאן סטייסקאל
Speaker:
יאן סטייסקאל
Description:

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/the-last-living-members-of-an-extinct-species-jan-stejskal

בסוואנה של קניה, שתי נקבות של קרנף לבן צפוני, נג'ין ופאטו, אוכלות בשביעות רצון עשב. הן הקרנפות הלבנות הצפוניות האחרונות שנשארו בכדור הארץ. המין שלהן נמצב במצב של הכחדה תפקודית -- בלי זכר הן לא יכולות להתרבות. אך יש תקווה להחיות את הקרנף הלבן הצפוני. איך זה יכול להיות? יאן סטייסקאל צולל למדע שמחיה מינים העומדים להיעלם.

שיעור מאת יאן סטייסקאל, בימוי של דניס צ'אפון.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:11

Hebrew subtitles

Revisions