זה נשמע מוזר לדבר על עבודה,
אבל כשאנחנו מתאהבים,
אנחנו לעתים קרובות לוקחים בחשבון
מה האהבה הזו תגרום בחיינו,
והעבודה והקריירות שלנו
הנם חלק גדול בזה.
[האופן בו אנחנו עובדים]
[מתאפשר עם
התמיכה של Dropbox]
כל הזוגות העובדים עומדים בפני בחירות קשות,
ואלו יכולות להרגיש שהן אחת על חשבון השניה.
לאחד מבני הזוג
מציעים עבודה בעיר אחרת.
כך שהשני חייב לעזוב את העבודה שלו
ולהתחיל מחדש.
אחד מבני הזוג לוקח על עצמו
יותר טיפול בילדים ומשקיע פחות בקריירה שלו
כדי שבן הזוג השני יוכל להשקיע
לקבלת קידום.
אחד מהם מרוויח והשני מפסיד.
ובזמן שישנם זוגות שמרוצים
לעשות את הבחירות האלה
אחרים מתחרטים עליהן מאוד.
מה גורם להבדל?
אני הקדשתי את שבע השנים האחרונות
בלימוד זוגות עובדים,
ומצאתי שזה לא מה שזוגות בוחרים,
אלא איך הם בוחרים.
אנחנו לא יכולים כמובן לשלוט בנסיבות,
וגם אין לנו אין סוף ברירות.
אבל עם אלו שכן יש לנו,
כיצד יכולים זוגות לבחור היטב?
ראשית: התחילו מוקדם, הרבה לפני
שיש לכם משהו ספציפי להחליט.
ברגע שאתם עומדים בפני בחירה קשה,
למשל, אם אחד מכם צריך לחזור ללימודים,
או לקבל הצעת עבודה לא בטוחה,
זה כבר מאוחר מדי.
בחירה טובה מתחילה
עם הבנת השאיפות אחד של השני מוקדם --
שאיפות כמו רצון להקים עסק פרטי,
לגור קרוב למשפחה,
לחסוך מספיק כסף לקנות בית משלנו
או ללדת ילד נוסף.
רבים מאיתנו בוחנים את חיינו
על-ידי השוואה של מה שאנחנו עושים
עם השאיפות שלנו.
כשהפער קטן,
אנחנו מרוצים.
כשהוא גדול,
אנחנו מרגישים אומללים.
ואם אנחנו חלק מזוג,
אנחנו מאשימים, לפחות חלקית,
את בן הזוג שלנו.
פנו לעצמכם זמן לפחות פעמיים בשנה
לדבר על השאיפות שלכם.
אני מאמינה גדולה של שמירת רשומות
של השיחות האלה.
כתיבה ביחד עם בן זוגנו
תעזור לנו לזכור את השאיפות אחד של השני
ושאנחנו כותבים יחד את הסיפור
של חיינו המשותפים.
הצעד הבא: מחיקת אפשרויות
שאינן תומכות בחיים
שאתם רוצים לחיות ביחד.
אתם יכולים לעשות זאת תוך הסכמה על גבולות
שיקלו על לקיחת החלטות קשות.
גבולות כמו מיקום:
איפה אתם רוצים לחיות ולעבוד?
זמן: כמה שעות עבודה שבועיות
יאפשרו חיי משפחה טובים?
נסיעות: עם כמה נסיעות עבודה
אתם מסוגלים לחיות?
ברגע שהחלטתם על הגבולות,
הבחירות ייראו קלות
כשעומדים בפני הזדמנות
שנופלת מחוץ להם,
"אני לא מתכוונת להתראיין לעבודה הזאת,
בגלל שהחלטנו שאנחנו לא רוצים
לעבור לגור בחו"ל."
או, "אני מתכוון לחתוך את השעות הנוספות שלי
בגלל שהחלטנו שזה חיוני
שנבלה יותר זמן ביחד כמשפחה."
זוגות שמבינים את השאיפות אחד של השני
ומתחייבים לגבולות חזקים
יכולים לוותר על הזדמנויות
שנראות אטרקטיביות ללא חרטה.
אם אתם עומדים בפני הזדמנות
שנופלת בתוך הגבולות שקבעתם,
אז מה שחשוב הוא שהבחירות שאתם עושים
שומרות על שיווי המשקל הזוגי שלכם למשך זמן,
גם אם הן לא מתיישרות בצורה מושלמת
עם השאיפות של שני בני הזוג
באותו זמן.
אם הבחירות מונעות בעיקר
על-ידי אחד מבני הזוג
או תומכות בשאיפות של אחד מבני הזוג
יותר מהשני,
יתפתח חוסר איזון כוחות.
אני מצאתי שחוסר האיזון הזה,
הוא הסיבה לכישלון
של רוב הזוגות העובדים שנכשלו.
לבסוף, אנשים מואסים לשמש אביזר בלבד
במקום שותף.
כדי להימנע מזה,
עקבו אחרי ההחלטות שלכם לאורך זמן.
שלא כמו עם השאיפות והגבולות שלכם,
אין צורך לשמור רשומות מפורטות
של כל החלטה שאתם עושים.
רק שמרו על שיח פתוח
לגבי כמה כל אחד מכם מרגיש יכולת
לעצב החלטות שמשפיעות על שניכם.
איך תדעו שבחרתם היטב?
אי-הבנה נפוצה
היא שניתן לדעת אם ההחלטה הייתה נכונה
רק בדיעבד.
ואולי זה נכון
שאנחנו שופטים את החיים אחורה,
אבל אנחנו חייבים לחיות אותם קדימה.
אני מצאתי שזוגות
שמחשיבים החלטה שנעשתה בעבר כנכונה
עושים כך לא רק בגלל התוצאה הסופית;
הם עושים זאת בגלל שהבחירה העצימה אותם
כיחידים וכזוג
בזמן שעשו אותה.
זה לא מה שהם בחרו,
אלא שהם בחרו מתוך כוונה,
וזה גרם להם להרגיש
קרובים וחופשיים יותר ביחד.