WEBVTT 00:00:00.760 --> 00:00:02.216 כשהייתי בכיתה ה', 00:00:02.240 --> 00:00:06.616 קניתי חוברת קומיקס של "DC Comics" מספר 57 00:00:06.640 --> 00:00:09.376 ממדף בחנות הספרים המקומית, 00:00:09.400 --> 00:00:13.096 והחוברת הזאת שינתה את החיים שלי. 00:00:13.120 --> 00:00:16.496 השילוב של מילים ותמונות עשה לי משהו בראש 00:00:16.520 --> 00:00:18.056 שלא קרה לפני כן 00:00:18.080 --> 00:00:21.776 ומיד התאהבתי במדיום של קומיקס. 00:00:21.800 --> 00:00:24.976 הפכתי לקורא נלהב של ספרי קומיקס, 00:00:25.000 --> 00:00:26.696 אבל אף פעם לא הבאתי אותם לבית הספר. 00:00:26.720 --> 00:00:32.536 באופן אינסטינקטיבי ידעתי שאין לספרי קומיקס מקום בכיתה. 00:00:32.560 --> 00:00:34.976 ההורים שלי בוודאי שלא אהבו את העניין, 00:00:35.000 --> 00:00:38.096 והייתי בטוח שגם המורים שלי לא יאהבו אותו. 00:00:38.120 --> 00:00:40.376 אחרי הכל, הם מעולם לא השתמשו בהם כדי ללמד, 00:00:40.400 --> 00:00:44.296 מעולם לא הרשו לקרוא ספרי קומיקס וספרות מאוירת בזמן קריאה שקטה, 00:00:44.320 --> 00:00:47.816 ומעולם לא מכרו אותם במכירת הספרים השנתית שלנו. 00:00:47.840 --> 00:00:50.416 ובכל זאת, המשכתי לקרוא חוברות קומיקס, 00:00:50.440 --> 00:00:52.056 ואפילו התחלתי לצייר אותם. 00:00:52.080 --> 00:00:55.096 בסופו של דבר הפכתי לאומן קומיקס, 00:00:55.120 --> 00:00:57.920 כתבתי וציירתי חוברות קומיקס למחייתי. NOTE Paragraph 00:00:58.680 --> 00:01:00.936 אני גם הפכתי למורה בבית ספר תיכון. 00:01:00.960 --> 00:01:02.256 כאן לימדתי: 00:01:02.280 --> 00:01:05.096 בית הספר התיכון בישוף או'דאוד באוקלנד קליפורניה. 00:01:05.120 --> 00:01:07.656 לימדתי קצת מתמטיקה וקצת אמנות, 00:01:07.680 --> 00:01:09.056 אבל בעיקר לימדתי מדעי המחשב, 00:01:09.080 --> 00:01:11.496 והייתי שם במשך 17 שנים. 00:01:11.520 --> 00:01:13.376 כשהייתי מורה טרי וצעיר, 00:01:13.400 --> 00:01:16.536 ניסיתי להביא חוברות קומיקס לכיתה שלי, 00:01:16.560 --> 00:01:19.656 אני זוכר שסיפרתי לתלמידים שלי ביום הראשון של כל כיתה 00:01:19.680 --> 00:01:21.776 שאני גם אומן קומיקס. 00:01:21.800 --> 00:01:24.896 לא שהתכוונתי ללמד אותם באמצעות חוברות קומיקס, 00:01:24.920 --> 00:01:28.936 אלא יותר קיוויתי שבעזרת חוברות הקומיקס הם יחשבו שאני מגניב. NOTE Paragraph 00:01:28.960 --> 00:01:30.376 (צחוק) NOTE Paragraph 00:01:30.400 --> 00:01:31.776 טעיתי. 00:01:31.800 --> 00:01:33.776 אלו היו שנות ה-90, 00:01:33.800 --> 00:01:38.096 אז לחוברות קומיקס לא היה את המטען התרבותי שיש להן היום. 00:01:38.120 --> 00:01:42.056 התלמידים שלי לא חשבו שאני מגניב. הם חשבו שאני די חנון. 00:01:42.080 --> 00:01:44.976 וגרוע מזה, כשדברים התדרדרו בכיתה, 00:01:45.000 --> 00:01:48.296 הם השתמשו בחוברות קומיקס כדרך להסיט את תשומת הלב שלי. 00:01:48.320 --> 00:01:50.936 הם היו מצביעים ושואלים שאלות כמו, 00:01:50.960 --> 00:01:53.296 "מר יאנג, מי אתה חושב שינצח בקרב, 00:01:53.320 --> 00:01:54.576 סופרמן או הענק הירוק?" NOTE Paragraph 00:01:54.600 --> 00:01:55.616 (צחוק) NOTE Paragraph 00:01:55.640 --> 00:02:00.696 מהר מאוד הבנתי שאני צריך להפריד בין עבודתי כמורה לעבודתי כאומן קומיקס. 00:02:00.720 --> 00:02:04.136 נראה שהאינסטינקטים שלי מכיתה ה' היו נכונים. 00:02:04.160 --> 00:02:07.200 לחוברות קומיקס לא היה מקום בכיתה. NOTE Paragraph 00:02:07.800 --> 00:02:09.240 אבל שוב, טעיתי. 00:02:09.800 --> 00:02:11.856 מספר שנים לתוך הקריירה שלי כמורה, 00:02:11.880 --> 00:02:16.776 למדתי ממקור ראשון את הפוטנציאל החינוכי שטמון בקומיקס. 00:02:16.800 --> 00:02:20.336 סמסטר אחד, התבקשתי לשמש כמורה מחליף עבור שיעור אלגברה. 00:02:20.360 --> 00:02:24.656 התבקשתי להחליף לתקופה ארוכה, ואמרתי כן, אבל היתה בעיה. 00:02:24.680 --> 00:02:28.376 באותו זמן, הייתי גם אחראי על הטכנולוגיה החינוכית בבית הספר, 00:02:28.400 --> 00:02:30.296 כלומר שבכל כמה שבועות 00:02:30.320 --> 00:02:33.736 הייתי צריך להפסיד שיעור אחד או שניים של אלגברה 00:02:33.760 --> 00:02:36.576 בגלל שהייתי צריך להיות בכיתה אחרת ולעזור למורה אחר 00:02:36.600 --> 00:02:38.696 בפעילות הקשורה במחשב. 00:02:38.720 --> 00:02:41.856 עבור אותם תלמידי אלגברה, זה היה נורא. 00:02:41.880 --> 00:02:44.496 אני מתכוון, מספיק שיש לך מורה מחליף לתקופה ארוכה 00:02:44.520 --> 00:02:47.640 אבל להיות מורה מחליף למורה המחליף? זה הכי גרוע שיש. 00:02:48.360 --> 00:02:52.216 במאמץ לספק סוג כלשהו של יציבות לתלמידים שלי, 00:02:52.240 --> 00:02:55.096 התחלתי להסריט את עצמי מעביר הרצאות, 00:02:55.120 --> 00:02:58.736 ואז הייתי מעביר את הסרטונים האלה למחליף שלי שיקרין אותם בפני התלמידים שלי. 00:02:58.760 --> 00:03:03.216 ניסיתי שהסרטונים האלה יהיו מעניינים ככל האפשר. 00:03:03.240 --> 00:03:05.376 אפילו הכנסתי אפקטים מיוחדים כאלה, 00:03:05.400 --> 00:03:08.256 לדוגמא, אחרי שסיימתי לפתור בעיה על הלוח, 00:03:08.280 --> 00:03:09.896 הייתי מוחא כפיים, 00:03:09.920 --> 00:03:12.336 והלוח היה נמחק באורח פלא. NOTE Paragraph 00:03:12.360 --> 00:03:13.776 (צחוק) NOTE Paragraph 00:03:13.800 --> 00:03:15.360 חשבתי שזה די מגניב. 00:03:16.160 --> 00:03:19.016 הייתי די בטוח שהתלמידים שלי יאהבו את זה, 00:03:19.040 --> 00:03:20.256 אבל טעיתי. NOTE Paragraph 00:03:20.280 --> 00:03:21.656 (צחוק) NOTE Paragraph 00:03:21.680 --> 00:03:24.536 ההרצאות המוקלטות האלה היו אסון. 00:03:24.560 --> 00:03:27.136 תלמידים ניגשו אלי ואמרו דברים כמו, 00:03:27.160 --> 00:03:29.416 "מר יאנג, חשבנו שאתה משעמם במציאות, 00:03:29.440 --> 00:03:32.896 אבל בסרטון אתה פשוט בלתי נסבל". NOTE Paragraph 00:03:32.920 --> 00:03:34.536 (צחוק) NOTE Paragraph 00:03:34.560 --> 00:03:39.896 אז כניסיון שני ונואש, התחלתי להפוך את ההרצאות האלה לקומיקס. 00:03:39.920 --> 00:03:42.376 הייתי מצייר אותם במהירות בלי הרבה תכנון מראש. 00:03:42.400 --> 00:03:45.216 פשוט לקחתי טוש וציירתי פאנל אחד אחרי השני 00:03:45.240 --> 00:03:47.936 תוך כדי שאני בונה לעצמי את מה שאני רוצה לומר. 00:03:47.960 --> 00:03:49.696 הרצאות הקומיקס האלה היו יוצאות 00:03:49.720 --> 00:03:51.816 באורך של בין ארבעה לששה דפים, 00:03:51.840 --> 00:03:56.816 הייתי מצלם אותם, נותן אותם למחליף שלי שיחלק לתלמידים. 00:03:56.840 --> 00:03:59.056 ולהפתעתי הרבה, 00:03:59.080 --> 00:04:01.896 הרצאות הקומיקס הפכו ללהיט. 00:04:01.920 --> 00:04:05.456 התלמידים שלנו היו מבקשים ממני לצייר עוד כאלה 00:04:05.480 --> 00:04:08.416 אפילו כשיכולתי ללמד בעצמי את השיעור. 00:04:08.440 --> 00:04:12.536 זה היה כאילו הם אהבו את הגרסה המצוירת שלי יותר מאותי בעצמי. NOTE Paragraph 00:04:12.560 --> 00:04:14.616 (צחוק) NOTE Paragraph 00:04:14.640 --> 00:04:18.336 זה הפתיע אותי, בגלל שהתלמידים שלי הם חלק מדור 00:04:18.360 --> 00:04:20.255 שגדל על מסכים, 00:04:20.279 --> 00:04:23.496 אז חשבתי שהם בטח יאהבו ללמוד מתוך מסך 00:04:23.520 --> 00:04:26.056 יותר מאשר למידה מתוך דף. 00:04:26.080 --> 00:04:27.736 אבל כשדיברתי עם התלמידים שלי 00:04:27.760 --> 00:04:30.976 על למה הם אהבו את הרצאות הקומיקס האלה כל כך, 00:04:31.000 --> 00:04:35.376 התחלתי להבין את הפוטנציאל החינוכי של הקומיקס. 00:04:35.400 --> 00:04:38.016 ראשית, שלא כמו ספרי הלימוד שלהם, 00:04:38.040 --> 00:04:40.616 הרצאות הקומיקס לימדו אותם באופן ויזואלי. 00:04:40.640 --> 00:04:43.456 התלמידים שלנו גדלים בתרבות ויזואלית, 00:04:43.480 --> 00:04:46.216 כך שהם רגילים לקלוט מידע באופן כזה. 00:04:46.240 --> 00:04:49.016 אבל שלא כמו נרטיבים ויזואליים אחרים, 00:04:49.040 --> 00:04:53.856 כמו סרטים או טלויזיה או אנימציה או וידאו, 00:04:53.880 --> 00:04:56.736 הקומיקס הם מה שאני מכנה קבועים. 00:04:56.760 --> 00:05:02.416 בקומיקס, העבר, ההווה והעתיד כולם יושבים זה לצד זה על אותו הדף. 00:05:02.440 --> 00:05:05.856 כלומר שקצב מעבר המידע 00:05:05.880 --> 00:05:08.600 תלוי לחלוטין בידי הקורא. 00:05:09.560 --> 00:05:13.576 כשתלמידים שלי לא הבינו משהו בהרצאת הקומיקס שלי, 00:05:13.600 --> 00:05:17.816 הם יכלו פשוט לקרוא שוב את הפסקה במהירות או באטיות שהתאימה להם. 00:05:17.840 --> 00:05:21.816 זה היה כאילו נתתי להם שלט על המידע. 00:05:21.840 --> 00:05:24.736 הדבר אינו נכון לגבי הרצאות הוידאו שלי, 00:05:24.760 --> 00:05:27.536 וזה לא היה נכון אפילו לגבי ההרצאות שלי בכיתה ממש. 00:05:27.560 --> 00:05:32.296 כשאני מדבר, אני מעביר את המידע במהירות או באיטיות לפי שיקול דעתי. 00:05:32.320 --> 00:05:35.696 אז עבור תלמידים מסוימים ומידע מסוים, 00:05:35.720 --> 00:05:40.656 שני ההיבטים האלה של המדיום של הקומיקס, אופיו הויזואלי והקביעות שלו, 00:05:40.680 --> 00:05:44.336 הופכים אותו לכלי חינוכי עוצמתי. NOTE Paragraph 00:05:44.360 --> 00:05:46.336 כשלימדתי את כיתת האלגברה הזו, 00:05:46.360 --> 00:05:50.576 גם עבדתי על המאסטר שלי בחינוך באוניברסיטת קליפורניה. 00:05:50.600 --> 00:05:54.656 וכל כך הסתקרנתי מהחוויה הזו שחוויתי עם הרצאות הקומיקס 00:05:54.680 --> 00:05:59.776 שהחלטתי להתמקד בקומיקס עבור פרויקט הסיום שלי במאסטר. 00:05:59.800 --> 00:06:02.776 רציתי להבין למה מחנכים אמריקאים 00:06:02.800 --> 00:06:08.016 מבחינה היסטורית נמנעו מלהשתמש בספרי קומיקס בכיתות שלהם. 00:06:08.040 --> 00:06:10.136 הנה מה שגיליתי. NOTE Paragraph 00:06:10.160 --> 00:06:12.816 ספרי קומיקס הפכו למדיום נפוץ לראשונה בשנות ה-40, 00:06:12.840 --> 00:06:15.256 עם מכירות של מיליוני עותקים מדי חודש, 00:06:15.280 --> 00:06:17.416 והמחנכים של אז שמו לב לדבר. 00:06:17.440 --> 00:06:21.416 הרבה מורים חדשניים התחילו להכניס ספרי קומיקס לכיתות שלהם 00:06:21.440 --> 00:06:22.776 להתנסות. 00:06:22.800 --> 00:06:26.656 ב1944, "הג'ורנל לסוציולוגיה חינוכית" 00:06:26.680 --> 00:06:30.256 אפילו הקדיש עלון שלם לנושא הזה. 00:06:30.280 --> 00:06:32.656 נראה שהדברים התפתחו. 00:06:32.680 --> 00:06:35.056 מורים התחילו להבין את העניין. 00:06:35.080 --> 00:06:37.376 אבל אז בא הבחור הזה. 00:06:37.400 --> 00:06:41.376 זה פסיכולוג הילדים ד"ר פרדריק ווארת'אם, 00:06:41.400 --> 00:06:45.336 וב1954, הוא כתב ספר בשם "פיתוי התמימים", 00:06:45.360 --> 00:06:49.896 בו הוא טען שספרי הקומיקס גורמים לעבריינות צעירה. NOTE Paragraph 00:06:49.920 --> 00:06:50.976 (צחוק) NOTE Paragraph 00:06:51.000 --> 00:06:52.616 הוא טעה. 00:06:52.640 --> 00:06:55.016 ד"ר ווארת'אם היה בחור די חביב. 00:06:55.040 --> 00:06:58.096 הוא בילה את רוב הקריירה שלו בעבודה עם עבריינים צעירים, 00:06:58.120 --> 00:07:03.336 ושם לב שרוב הקליינטים שלו קראו ספרי קומיקס. 00:07:03.360 --> 00:07:07.096 מה שד"ר ווארת'אם לא הבין הוא שבשנות ה-40 וה-50 00:07:07.120 --> 00:07:11.256 כמעט כל ילד באמריקה קרא ספרי קומיקס. NOTE Paragraph 00:07:11.280 --> 00:07:14.616 ד"ר ווארת'אם עשה עבודה די מפוקפקת להוכחת הטענה שלו, 00:07:14.640 --> 00:07:17.976 אבל הספר שלו כן השפיע על הסנאט האמריקאי 00:07:18.000 --> 00:07:20.096 שערך סדרה של שימועים 00:07:20.120 --> 00:07:24.120 לראות אם למעשה ספרי קומיקס גורמים לעבריינות צעירה. 00:07:24.720 --> 00:07:27.456 השימועים האלה נמשכו כמעט חודשיים. 00:07:27.480 --> 00:07:31.976 הם הסתיימו באי ודאות אבל לא לפני שעשו נזק עצום 00:07:32.000 --> 00:07:36.176 למוניטין של ספרי הקומיקס בעיני הציבור האמריקאי. NOTE Paragraph 00:07:36.200 --> 00:07:40.536 אחרי זה, כל המחנכים האמריקאים המכובדים התרחקו, 00:07:40.560 --> 00:07:42.376 והם התרחקו במשך עשורים. 00:07:42.400 --> 00:07:43.856 רק בשנות ה-70 00:07:43.880 --> 00:07:47.336 מעט נפשות אמיצות התחילו לשוב חזרה. 00:07:47.360 --> 00:07:49.416 וזה לא היה עד לאחרונה, 00:07:49.440 --> 00:07:51.136 אולי בעשור האחרון בערך, 00:07:51.160 --> 00:07:54.056 שספרי הקומיקס חוו קבלה יותר נרחבת 00:07:54.080 --> 00:07:55.856 בקרב מחנכים אמריקאים. NOTE Paragraph 00:07:55.880 --> 00:08:00.016 ספרי קומיקס וספרות מאוירת סוף סוף עושים את דרכם 00:08:00.040 --> 00:08:01.896 חזרה לכיתות הלימוד האמריקאיות 00:08:01.920 --> 00:08:05.736 וזה אפילו מתרחש בבישוף או'דאוד, שם נהגתי ללמד. 00:08:05.760 --> 00:08:07.656 מר סמית', אחד מעמיתי לשעבר, 00:08:07.680 --> 00:08:10.616 משתמש בספרו של סקוט מקלאוד "להבין קומיקס" 00:08:10.640 --> 00:08:14.616 בשיעור הספרות וקולנוע שלו בגלל שהספר מעניק לתלמידיו 00:08:14.640 --> 00:08:19.736 את השפה בה אפשר לדון במערכת היחסים בין מילים ותמונות. 00:08:19.760 --> 00:08:23.656 בכל שנה מר ברנז מחלק משימת קומיקס לתלמידיו. 00:08:23.680 --> 00:08:27.616 הוא מבקש מהתלמידים לעבד ספר פרוזה באמצעות תמונות, 00:08:27.640 --> 00:08:30.176 מר ברנז מבקש מהם לחשוב לעומק 00:08:30.200 --> 00:08:32.135 לא רק על הסיפור 00:08:32.159 --> 00:08:35.176 אלא גם על איך הסיפור מסופר. 00:08:35.200 --> 00:08:38.296 וגברת מורוק משתמשת בספר שלי "אמריקאי ממוצא סיני" 00:08:38.320 --> 00:08:40.096 בשיעור אנגלית שלה. 00:08:40.120 --> 00:08:41.736 עבורה, ספרות מאוירת 00:08:41.760 --> 00:08:45.536 היא דרך מעולה להשלמת מדד ליבה משותף. 00:08:45.560 --> 00:08:48.456 המדד קובע שתלמידים צריכים להיות מסוגלים לנתח 00:08:48.480 --> 00:08:54.200 כיצד אלמנטים ויזואליים תורמים למשמעות, לגוון וליופי של הטקסט. NOTE Paragraph 00:08:54.760 --> 00:08:57.976 בספריה, גברת קאונטס בנתה אוסף די מרשים 00:08:58.000 --> 00:09:00.336 של ספרות מאוירת עבור בישוף או'דאוד. 00:09:00.360 --> 00:09:03.536 גברת קאונטס וכל עמיתותיה הספרניות 00:09:03.560 --> 00:09:06.576 ממש עמדו בחזית לתמיכה בספרי קומיקס, 00:09:06.600 --> 00:09:10.096 בעצם מאז שנות ה-80, כשכתבה בעלון ספריות בתי ספר 00:09:10.120 --> 00:09:14.456 קבעה שעצם הנוכחות של סיפורת מאוירת בספריה 00:09:14.480 --> 00:09:17.256 הקפיצה את השימוש בכמעט 80 אחוזים 00:09:17.280 --> 00:09:21.336 והעלתה את התחלופה של חומרי קריאה שאינם קומיקס 00:09:21.360 --> 00:09:22.600 בכמעט 30 אחוזים. NOTE Paragraph 00:09:23.240 --> 00:09:26.656 ההשראה שנבעה מההתעניינות המחודשת הזו מצד מחנכים אמריקאים, 00:09:26.680 --> 00:09:31.616 הביאה לכך שאמני קומיקס אמריקאים כיום מייצרים יותר תוכן חינוכי מוצהר 00:09:31.640 --> 00:09:34.336 עבור טווח הגילאים של גן עד י"ב מאשר אי פעם. 00:09:34.360 --> 00:09:37.536 הרבה מזה מכוון לאומנות השפה, 00:09:37.560 --> 00:09:39.616 אבל יותר ויותר ספרי קומיקס וספרות מאוירת 00:09:39.640 --> 00:09:43.136 מתחילים להתמודד עם נושאים של מתמטיקה ומדעים. 00:09:43.160 --> 00:09:47.656 ספרי קומיקס בנושאי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה הם ממש ארץ לא נודעת, 00:09:47.680 --> 00:09:49.120 המוכנה לגילוי. NOTE Paragraph 00:09:49.920 --> 00:09:52.416 אמריקה סוף סוף מתעוררת לעובדה 00:09:52.440 --> 00:09:56.616 שספרי קומיקס לא גורמים לעבריינות צעירה. NOTE Paragraph 00:09:56.640 --> 00:09:57.656 (צחוק) NOTE Paragraph 00:09:57.680 --> 00:10:01.856 שהם כן שייכים בארגז הכלים של כל מחנך. 00:10:01.880 --> 00:10:05.216 אין שום סיבה טובה להרחיק ספרי קומיקס וספרות מאוירת 00:10:05.240 --> 00:10:07.296 מהחינוך של גילאי גן עד י"ב. 00:10:07.320 --> 00:10:08.976 הם מלמדים באופן ויזואלי, 00:10:09.000 --> 00:10:11.760 הם נותנים לתלמידים שלנו את אותו השלט. 00:10:12.520 --> 00:10:15.216 הפוטנציאל החינוכי נמצא שם 00:10:15.240 --> 00:10:16.976 רק מחכה שיפתחו אותו 00:10:17.000 --> 00:10:18.680 על ידי אנשים יצירתיים כמוכם. NOTE Paragraph 00:10:19.440 --> 00:10:20.656 תודה רבה. NOTE Paragraph 00:10:20.680 --> 00:10:23.760 (מחיאות כפיים)