1 00:00:00,760 --> 00:00:02,216 כשהייתי בכיתה ה', 2 00:00:02,240 --> 00:00:06,616 קניתי חוברת קומיקס של "DC Comics" מספר 57 3 00:00:06,640 --> 00:00:09,376 ממדף בחנות הספרים המקומית, 4 00:00:09,400 --> 00:00:13,096 והחוברת הזאת שינתה את החיים שלי. 5 00:00:13,120 --> 00:00:16,496 השילוב של מילים ותמונות עשה לי משהו בראש 6 00:00:16,520 --> 00:00:18,056 שלא קרה לפני כן 7 00:00:18,080 --> 00:00:21,776 ומיד התאהבתי במדיום של קומיקס. 8 00:00:21,800 --> 00:00:24,976 הפכתי לקורא נלהב של ספרי קומיקס, 9 00:00:25,000 --> 00:00:26,696 אבל אף פעם לא הבאתי אותם לבית הספר. 10 00:00:26,720 --> 00:00:32,536 באופן אינסטינקטיבי ידעתי שאין לספרי קומיקס מקום בכיתה. 11 00:00:32,560 --> 00:00:34,976 ההורים שלי בוודאי שלא אהבו את העניין, 12 00:00:35,000 --> 00:00:38,096 והייתי בטוח שגם המורים שלי לא יאהבו אותו. 13 00:00:38,120 --> 00:00:40,376 אחרי הכל, הם מעולם לא השתמשו בהם כדי ללמד, 14 00:00:40,400 --> 00:00:44,296 מעולם לא הרשו לקרוא ספרי קומיקס וספרות מאוירת בזמן קריאה שקטה, 15 00:00:44,320 --> 00:00:47,816 ומעולם לא מכרו אותם במכירת הספרים השנתית שלנו. 16 00:00:47,840 --> 00:00:50,416 ובכל זאת, המשכתי לקרוא חוברות קומיקס, 17 00:00:50,440 --> 00:00:52,056 ואפילו התחלתי לצייר אותם. 18 00:00:52,080 --> 00:00:55,096 בסופו של דבר הפכתי לאומן קומיקס, 19 00:00:55,120 --> 00:00:57,920 כתבתי וציירתי חוברות קומיקס למחייתי. 20 00:00:58,680 --> 00:01:00,936 אני גם הפכתי למורה בבית ספר תיכון. 21 00:01:00,960 --> 00:01:02,256 כאן לימדתי: 22 00:01:02,280 --> 00:01:05,096 בית הספר התיכון בישוף או'דאוד באוקלנד קליפורניה. 23 00:01:05,120 --> 00:01:07,656 לימדתי קצת מתמטיקה וקצת אמנות, 24 00:01:07,680 --> 00:01:09,056 אבל בעיקר לימדתי מדעי המחשב, 25 00:01:09,080 --> 00:01:11,496 והייתי שם במשך 17 שנים. 26 00:01:11,520 --> 00:01:13,376 כשהייתי מורה טרי וצעיר, 27 00:01:13,400 --> 00:01:16,536 ניסיתי להביא חוברות קומיקס לכיתה שלי, 28 00:01:16,560 --> 00:01:19,656 אני זוכר שסיפרתי לתלמידים שלי ביום הראשון של כל כיתה 29 00:01:19,680 --> 00:01:21,776 שאני גם אומן קומיקס. 30 00:01:21,800 --> 00:01:24,896 לא שהתכוונתי ללמד אותם באמצעות חוברות קומיקס, 31 00:01:24,920 --> 00:01:28,936 אלא יותר קיוויתי שבעזרת חוברות הקומיקס הם יחשבו שאני מגניב. 32 00:01:28,960 --> 00:01:30,376 (צחוק) 33 00:01:30,400 --> 00:01:31,776 טעיתי. 34 00:01:31,800 --> 00:01:33,776 אלו היו שנות ה-90, 35 00:01:33,800 --> 00:01:38,096 אז לחוברות קומיקס לא היה את המטען התרבותי שיש להן היום. 36 00:01:38,120 --> 00:01:42,056 התלמידים שלי לא חשבו שאני מגניב. הם חשבו שאני די חנון. 37 00:01:42,080 --> 00:01:44,976 וגרוע מזה, כשדברים התדרדרו בכיתה, 38 00:01:45,000 --> 00:01:48,296 הם השתמשו בחוברות קומיקס כדרך להסיט את תשומת הלב שלי. 39 00:01:48,320 --> 00:01:50,936 הם היו מצביעים ושואלים שאלות כמו, 40 00:01:50,960 --> 00:01:53,296 "מר יאנג, מי אתה חושב שינצח בקרב, 41 00:01:53,320 --> 00:01:54,576 סופרמן או הענק הירוק?" 42 00:01:54,600 --> 00:01:55,616 (צחוק) 43 00:01:55,640 --> 00:02:00,696 מהר מאוד הבנתי שאני צריך להפריד בין עבודתי כמורה לעבודתי כאומן קומיקס. 44 00:02:00,720 --> 00:02:04,136 נראה שהאינסטינקטים שלי מכיתה ה' היו נכונים. 45 00:02:04,160 --> 00:02:07,200 לחוברות קומיקס לא היה מקום בכיתה. 46 00:02:07,800 --> 00:02:09,240 אבל שוב, טעיתי. 47 00:02:09,800 --> 00:02:11,856 מספר שנים לתוך הקריירה שלי כמורה, 48 00:02:11,880 --> 00:02:16,776 למדתי ממקור ראשון את הפוטנציאל החינוכי שטמון בקומיקס. 49 00:02:16,800 --> 00:02:20,336 סמסטר אחד, התבקשתי לשמש כמורה מחליף עבור שיעור אלגברה. 50 00:02:20,360 --> 00:02:24,656 התבקשתי להחליף לתקופה ארוכה, ואמרתי כן, אבל היתה בעיה. 51 00:02:24,680 --> 00:02:28,376 באותו זמן, הייתי גם אחראי על הטכנולוגיה החינוכית בבית הספר, 52 00:02:28,400 --> 00:02:30,296 כלומר שבכל כמה שבועות 53 00:02:30,320 --> 00:02:33,736 הייתי צריך להפסיד שיעור אחד או שניים של אלגברה 54 00:02:33,760 --> 00:02:36,576 בגלל שהייתי צריך להיות בכיתה אחרת ולעזור למורה אחר 55 00:02:36,600 --> 00:02:38,696 בפעילות הקשורה במחשב. 56 00:02:38,720 --> 00:02:41,856 עבור אותם תלמידי אלגברה, זה היה נורא. 57 00:02:41,880 --> 00:02:44,496 אני מתכוון, מספיק שיש לך מורה מחליף לתקופה ארוכה 58 00:02:44,520 --> 00:02:47,640 אבל להיות מורה מחליף למורה המחליף? זה הכי גרוע שיש. 59 00:02:48,360 --> 00:02:52,216 במאמץ לספק סוג כלשהו של יציבות לתלמידים שלי, 60 00:02:52,240 --> 00:02:55,096 התחלתי להסריט את עצמי מעביר הרצאות, 61 00:02:55,120 --> 00:02:58,736 ואז הייתי מעביר את הסרטונים האלה למחליף שלי שיקרין אותם בפני התלמידים שלי. 62 00:02:58,760 --> 00:03:03,216 ניסיתי שהסרטונים האלה יהיו מעניינים ככל האפשר. 63 00:03:03,240 --> 00:03:05,376 אפילו הכנסתי אפקטים מיוחדים כאלה, 64 00:03:05,400 --> 00:03:08,256 לדוגמא, אחרי שסיימתי לפתור בעיה על הלוח, 65 00:03:08,280 --> 00:03:09,896 הייתי מוחא כפיים, 66 00:03:09,920 --> 00:03:12,336 והלוח היה נמחק באורח פלא. 67 00:03:12,360 --> 00:03:13,776 (צחוק) 68 00:03:13,800 --> 00:03:15,360 חשבתי שזה די מגניב. 69 00:03:16,160 --> 00:03:19,016 הייתי די בטוח שהתלמידים שלי יאהבו את זה, 70 00:03:19,040 --> 00:03:20,256 אבל טעיתי. 71 00:03:20,280 --> 00:03:21,656 (צחוק) 72 00:03:21,680 --> 00:03:24,536 ההרצאות המוקלטות האלה היו אסון. 73 00:03:24,560 --> 00:03:27,136 תלמידים ניגשו אלי ואמרו דברים כמו, 74 00:03:27,160 --> 00:03:29,416 "מר יאנג, חשבנו שאתה משעמם במציאות, 75 00:03:29,440 --> 00:03:32,896 אבל בסרטון אתה פשוט בלתי נסבל". 76 00:03:32,920 --> 00:03:34,536 (צחוק) 77 00:03:34,560 --> 00:03:39,896 אז כניסיון שני ונואש, התחלתי להפוך את ההרצאות האלה לקומיקס. 78 00:03:39,920 --> 00:03:42,376 הייתי מצייר אותם במהירות בלי הרבה תכנון מראש. 79 00:03:42,400 --> 00:03:45,216 פשוט לקחתי טוש וציירתי פאנל אחד אחרי השני 80 00:03:45,240 --> 00:03:47,936 תוך כדי שאני בונה לעצמי את מה שאני רוצה לומר. 81 00:03:47,960 --> 00:03:49,696 הרצאות הקומיקס האלה היו יוצאות 82 00:03:49,720 --> 00:03:51,816 באורך של בין ארבעה לששה דפים, 83 00:03:51,840 --> 00:03:56,816 הייתי מצלם אותם, נותן אותם למחליף שלי שיחלק לתלמידים. 84 00:03:56,840 --> 00:03:59,056 ולהפתעתי הרבה, 85 00:03:59,080 --> 00:04:01,896 הרצאות הקומיקס הפכו ללהיט. 86 00:04:01,920 --> 00:04:05,456 התלמידים שלנו היו מבקשים ממני לצייר עוד כאלה 87 00:04:05,480 --> 00:04:08,416 אפילו כשיכולתי ללמד בעצמי את השיעור. 88 00:04:08,440 --> 00:04:12,536 זה היה כאילו הם אהבו את הגרסה המצוירת שלי יותר מאותי בעצמי. 89 00:04:12,560 --> 00:04:14,616 (צחוק) 90 00:04:14,640 --> 00:04:18,336 זה הפתיע אותי, בגלל שהתלמידים שלי הם חלק מדור 91 00:04:18,360 --> 00:04:20,255 שגדל על מסכים, 92 00:04:20,279 --> 00:04:23,496 אז חשבתי שהם בטח יאהבו ללמוד מתוך מסך 93 00:04:23,520 --> 00:04:26,056 יותר מאשר למידה מתוך דף. 94 00:04:26,080 --> 00:04:27,736 אבל כשדיברתי עם התלמידים שלי 95 00:04:27,760 --> 00:04:30,976 על למה הם אהבו את הרצאות הקומיקס האלה כל כך, 96 00:04:31,000 --> 00:04:35,376 התחלתי להבין את הפוטנציאל החינוכי של הקומיקס. 97 00:04:35,400 --> 00:04:38,016 ראשית, שלא כמו ספרי הלימוד שלהם, 98 00:04:38,040 --> 00:04:40,616 הרצאות הקומיקס לימדו אותם באופן ויזואלי. 99 00:04:40,640 --> 00:04:43,456 התלמידים שלנו גדלים בתרבות ויזואלית, 100 00:04:43,480 --> 00:04:46,216 כך שהם רגילים לקלוט מידע באופן כזה. 101 00:04:46,240 --> 00:04:49,016 אבל שלא כמו נרטיבים ויזואליים אחרים, 102 00:04:49,040 --> 00:04:53,856 כמו סרטים או טלויזיה או אנימציה או וידאו, 103 00:04:53,880 --> 00:04:56,736 הקומיקס הם מה שאני מכנה קבועים. 104 00:04:56,760 --> 00:05:02,416 בקומיקס, העבר, ההווה והעתיד כולם יושבים זה לצד זה על אותו הדף. 105 00:05:02,440 --> 00:05:05,856 כלומר שקצב מעבר המידע 106 00:05:05,880 --> 00:05:08,600 תלוי לחלוטין בידי הקורא. 107 00:05:09,560 --> 00:05:13,576 כשתלמידים שלי לא הבינו משהו בהרצאת הקומיקס שלי, 108 00:05:13,600 --> 00:05:17,816 הם יכלו פשוט לקרוא שוב את הפסקה במהירות או באטיות שהתאימה להם. 109 00:05:17,840 --> 00:05:21,816 זה היה כאילו נתתי להם שלט על המידע. 110 00:05:21,840 --> 00:05:24,736 הדבר אינו נכון לגבי הרצאות הוידאו שלי, 111 00:05:24,760 --> 00:05:27,536 וזה לא היה נכון אפילו לגבי ההרצאות שלי בכיתה ממש. 112 00:05:27,560 --> 00:05:32,296 כשאני מדבר, אני מעביר את המידע במהירות או באיטיות לפי שיקול דעתי. 113 00:05:32,320 --> 00:05:35,696 אז עבור תלמידים מסוימים ומידע מסוים, 114 00:05:35,720 --> 00:05:40,656 שני ההיבטים האלה של המדיום של הקומיקס, אופיו הויזואלי והקביעות שלו, 115 00:05:40,680 --> 00:05:44,336 הופכים אותו לכלי חינוכי עוצמתי. 116 00:05:44,360 --> 00:05:46,336 כשלימדתי את כיתת האלגברה הזו, 117 00:05:46,360 --> 00:05:50,576 גם עבדתי על המאסטר שלי בחינוך באוניברסיטת קליפורניה. 118 00:05:50,600 --> 00:05:54,656 וכל כך הסתקרנתי מהחוויה הזו שחוויתי עם הרצאות הקומיקס 119 00:05:54,680 --> 00:05:59,776 שהחלטתי להתמקד בקומיקס עבור פרויקט הסיום שלי במאסטר. 120 00:05:59,800 --> 00:06:02,776 רציתי להבין למה מחנכים אמריקאים 121 00:06:02,800 --> 00:06:08,016 מבחינה היסטורית נמנעו מלהשתמש בספרי קומיקס בכיתות שלהם. 122 00:06:08,040 --> 00:06:10,136 הנה מה שגיליתי. 123 00:06:10,160 --> 00:06:12,816 ספרי קומיקס הפכו למדיום נפוץ לראשונה בשנות ה-40, 124 00:06:12,840 --> 00:06:15,256 עם מכירות של מיליוני עותקים מדי חודש, 125 00:06:15,280 --> 00:06:17,416 והמחנכים של אז שמו לב לדבר. 126 00:06:17,440 --> 00:06:21,416 הרבה מורים חדשניים התחילו להכניס ספרי קומיקס לכיתות שלהם 127 00:06:21,440 --> 00:06:22,776 להתנסות. 128 00:06:22,800 --> 00:06:26,656 ב1944, "הג'ורנל לסוציולוגיה חינוכית" 129 00:06:26,680 --> 00:06:30,256 אפילו הקדיש עלון שלם לנושא הזה. 130 00:06:30,280 --> 00:06:32,656 נראה שהדברים התפתחו. 131 00:06:32,680 --> 00:06:35,056 מורים התחילו להבין את העניין. 132 00:06:35,080 --> 00:06:37,376 אבל אז בא הבחור הזה. 133 00:06:37,400 --> 00:06:41,376 זה פסיכולוג הילדים ד"ר פרדריק ווארת'אם, 134 00:06:41,400 --> 00:06:45,336 וב1954, הוא כתב ספר בשם "פיתוי התמימים", 135 00:06:45,360 --> 00:06:49,896 בו הוא טען שספרי הקומיקס גורמים לעבריינות צעירה. 136 00:06:49,920 --> 00:06:50,976 (צחוק) 137 00:06:51,000 --> 00:06:52,616 הוא טעה. 138 00:06:52,640 --> 00:06:55,016 ד"ר ווארת'אם היה בחור די חביב. 139 00:06:55,040 --> 00:06:58,096 הוא בילה את רוב הקריירה שלו בעבודה עם עבריינים צעירים, 140 00:06:58,120 --> 00:07:03,336 ושם לב שרוב הקליינטים שלו קראו ספרי קומיקס. 141 00:07:03,360 --> 00:07:07,096 מה שד"ר ווארת'אם לא הבין הוא שבשנות ה-40 וה-50 142 00:07:07,120 --> 00:07:11,256 כמעט כל ילד באמריקה קרא ספרי קומיקס. 143 00:07:11,280 --> 00:07:14,616 ד"ר ווארת'אם עשה עבודה די מפוקפקת להוכחת הטענה שלו, 144 00:07:14,640 --> 00:07:17,976 אבל הספר שלו כן השפיע על הסנאט האמריקאי 145 00:07:18,000 --> 00:07:20,096 שערך סדרה של שימועים 146 00:07:20,120 --> 00:07:24,120 לראות אם למעשה ספרי קומיקס גורמים לעבריינות צעירה. 147 00:07:24,720 --> 00:07:27,456 השימועים האלה נמשכו כמעט חודשיים. 148 00:07:27,480 --> 00:07:31,976 הם הסתיימו באי ודאות אבל לא לפני שעשו נזק עצום 149 00:07:32,000 --> 00:07:36,176 למוניטין של ספרי הקומיקס בעיני הציבור האמריקאי. 150 00:07:36,200 --> 00:07:40,536 אחרי זה, כל המחנכים האמריקאים המכובדים התרחקו, 151 00:07:40,560 --> 00:07:42,376 והם התרחקו במשך עשורים. 152 00:07:42,400 --> 00:07:43,856 רק בשנות ה-70 153 00:07:43,880 --> 00:07:47,336 מעט נפשות אמיצות התחילו לשוב חזרה. 154 00:07:47,360 --> 00:07:49,416 וזה לא היה עד לאחרונה, 155 00:07:49,440 --> 00:07:51,136 אולי בעשור האחרון בערך, 156 00:07:51,160 --> 00:07:54,056 שספרי הקומיקס חוו קבלה יותר נרחבת 157 00:07:54,080 --> 00:07:55,856 בקרב מחנכים אמריקאים. 158 00:07:55,880 --> 00:08:00,016 ספרי קומיקס וספרות מאוירת סוף סוף עושים את דרכם 159 00:08:00,040 --> 00:08:01,896 חזרה לכיתות הלימוד האמריקאיות 160 00:08:01,920 --> 00:08:05,736 וזה אפילו מתרחש בבישוף או'דאוד, שם נהגתי ללמד. 161 00:08:05,760 --> 00:08:07,656 מר סמית', אחד מעמיתי לשעבר, 162 00:08:07,680 --> 00:08:10,616 משתמש בספרו של סקוט מקלאוד "להבין קומיקס" 163 00:08:10,640 --> 00:08:14,616 בשיעור הספרות וקולנוע שלו בגלל שהספר מעניק לתלמידיו 164 00:08:14,640 --> 00:08:19,736 את השפה בה אפשר לדון במערכת היחסים בין מילים ותמונות. 165 00:08:19,760 --> 00:08:23,656 בכל שנה מר ברנז מחלק משימת קומיקס לתלמידיו. 166 00:08:23,680 --> 00:08:27,616 הוא מבקש מהתלמידים לעבד ספר פרוזה באמצעות תמונות, 167 00:08:27,640 --> 00:08:30,176 מר ברנז מבקש מהם לחשוב לעומק 168 00:08:30,200 --> 00:08:32,135 לא רק על הסיפור 169 00:08:32,159 --> 00:08:35,176 אלא גם על איך הסיפור מסופר. 170 00:08:35,200 --> 00:08:38,296 וגברת מורוק משתמשת בספר שלי "אמריקאי ממוצא סיני" 171 00:08:38,320 --> 00:08:40,096 בשיעור אנגלית שלה. 172 00:08:40,120 --> 00:08:41,736 עבורה, ספרות מאוירת 173 00:08:41,760 --> 00:08:45,536 היא דרך מעולה להשלמת מדד ליבה משותף. 174 00:08:45,560 --> 00:08:48,456 המדד קובע שתלמידים צריכים להיות מסוגלים לנתח 175 00:08:48,480 --> 00:08:54,200 כיצד אלמנטים ויזואליים תורמים למשמעות, לגוון וליופי של הטקסט. 176 00:08:54,760 --> 00:08:57,976 בספריה, גברת קאונטס בנתה אוסף די מרשים 177 00:08:58,000 --> 00:09:00,336 של ספרות מאוירת עבור בישוף או'דאוד. 178 00:09:00,360 --> 00:09:03,536 גברת קאונטס וכל עמיתותיה הספרניות 179 00:09:03,560 --> 00:09:06,576 ממש עמדו בחזית לתמיכה בספרי קומיקס, 180 00:09:06,600 --> 00:09:10,096 בעצם מאז שנות ה-80, כשכתבה בעלון ספריות בתי ספר 181 00:09:10,120 --> 00:09:14,456 קבעה שעצם הנוכחות של סיפורת מאוירת בספריה 182 00:09:14,480 --> 00:09:17,256 הקפיצה את השימוש בכמעט 80 אחוזים 183 00:09:17,280 --> 00:09:21,336 והעלתה את התחלופה של חומרי קריאה שאינם קומיקס 184 00:09:21,360 --> 00:09:22,600 בכמעט 30 אחוזים. 185 00:09:23,240 --> 00:09:26,656 ההשראה שנבעה מההתעניינות המחודשת הזו מצד מחנכים אמריקאים, 186 00:09:26,680 --> 00:09:31,616 הביאה לכך שאמני קומיקס אמריקאים כיום מייצרים יותר תוכן חינוכי מוצהר 187 00:09:31,640 --> 00:09:34,336 עבור טווח הגילאים של גן עד י"ב מאשר אי פעם. 188 00:09:34,360 --> 00:09:37,536 הרבה מזה מכוון לאומנות השפה, 189 00:09:37,560 --> 00:09:39,616 אבל יותר ויותר ספרי קומיקס וספרות מאוירת 190 00:09:39,640 --> 00:09:43,136 מתחילים להתמודד עם נושאים של מתמטיקה ומדעים. 191 00:09:43,160 --> 00:09:47,656 ספרי קומיקס בנושאי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה הם ממש ארץ לא נודעת, 192 00:09:47,680 --> 00:09:49,120 המוכנה לגילוי. 193 00:09:49,920 --> 00:09:52,416 אמריקה סוף סוף מתעוררת לעובדה 194 00:09:52,440 --> 00:09:56,616 שספרי קומיקס לא גורמים לעבריינות צעירה. 195 00:09:56,640 --> 00:09:57,656 (צחוק) 196 00:09:57,680 --> 00:10:01,856 שהם כן שייכים בארגז הכלים של כל מחנך. 197 00:10:01,880 --> 00:10:05,216 אין שום סיבה טובה להרחיק ספרי קומיקס וספרות מאוירת 198 00:10:05,240 --> 00:10:07,296 מהחינוך של גילאי גן עד י"ב. 199 00:10:07,320 --> 00:10:08,976 הם מלמדים באופן ויזואלי, 200 00:10:09,000 --> 00:10:11,760 הם נותנים לתלמידים שלנו את אותו השלט. 201 00:10:12,520 --> 00:10:15,216 הפוטנציאל החינוכי נמצא שם 202 00:10:15,240 --> 00:10:16,976 רק מחכה שיפתחו אותו 203 00:10:17,000 --> 00:10:18,680 על ידי אנשים יצירתיים כמוכם. 204 00:10:19,440 --> 00:10:20,656 תודה רבה. 205 00:10:20,680 --> 00:10:23,760 (מחיאות כפיים)