Return to Video

The trouble with measuring an economy

  • 0:01 - 0:03
    חלק מהדברים שטובים עבור התמ"ג,
  • 0:03 - 0:04
    אך נוראיים עבורנו,
  • 0:04 - 0:07
    הם, לדוגמא, הוריקנים
    ואסונות טבע אחרים,
  • 0:07 - 0:09
    מלחמות, סחר בסמים או
    פשעי סייבר.
  • 0:09 - 0:12
    רבים מהדברים האלה
    מצריכים שימוש בשירותי המשטרה,
  • 0:12 - 0:14
    או בסוגים אחרים של שירות ציבורי,
    בכדי להגן עלינו,
  • 0:14 - 0:17
    וזה גורם לתמ"ג לעלות.
  • 0:17 - 0:21
    [ תמ"ג = תוצר מקומי גולמי -
    המדד שמשמש למדידת הכלכלה ].
  • 0:21 - 0:25
    מדד התמ"ג כולל את כל הפעילות
    הכלכלית שהתבצעה בשנה מסוימת.
  • 0:25 - 0:29
    ניתן למדוד אותו על ידי סיכום
    של כל ההוצאות של האוכלוסיה,
  • 0:29 - 0:30
    כל ההכנסות,
  • 0:30 - 0:32
    או כל התוצאות הכלכליות,
  • 0:32 - 0:33
    כמו מדידת גובה של הר
  • 0:33 - 0:35
    או עומק של נהר.
  • 0:35 - 0:36
    אבל לא מדובר כלל
    בגורם טבעי.
  • 0:36 - 0:38
    זהו מבנה אנליטי.
  • 0:38 - 0:41
    אך זוהי הגדרה שרירותית, כמובן,
  • 0:41 - 0:43
    ומעורבות בה הרבה קביעות שרירותיות.
  • 0:43 - 0:45
    ואני חושבת שממש נחוץ
  • 0:45 - 0:48
    שאנשים יצליחו להבין
    את חוסר הודאות
  • 0:48 - 0:50
    שמעורבת במדידת התמ"ג.
  • 0:51 - 0:54
    [ התמ"ג הוא עוצמתי מאד.
    הוא יכול להשפיע על תוצאות בחירות ]
  • 0:54 - 0:56
    [ ולקבוע כמה מדינה יכולה ללוות. ]
  • 0:56 - 1:00
    [ אך כלכלנים החלו להטיל ספק
    ביעילותו כיום. ]
  • 1:00 - 1:03
    המושג הזה נוצר
    במלחמת העולם השנייה,
  • 1:03 - 1:05
    כשהיה צורך להבין
  • 1:05 - 1:07
    מהם המשאבים הנחוצים לכלכלת המלחמה,
  • 1:07 - 1:09
    ומה נדרש מהאזרחים להקריב מבחינת הצריכה,
  • 1:09 - 1:12
    על מנת לפנות את אותם משאבים.
  • 1:12 - 1:14
    ואז נוצרה מערכת שלמה של
    סטטיסטיקה לאומית
  • 1:14 - 1:16
    שמקורה בשנות ה-40.
  • 1:17 - 1:19
    [התמ"ג כולל דברים כמו
    ביעור יערות ]
  • 1:19 - 1:20
    [ או עורכי דין לענייני גירושין, ]
  • 1:20 - 1:22
    אך מתעלם ממשאבים חיוניים].
  • 1:22 - 1:24
    ישנם כמה דברים חשובים מאד
    שנותרו מחוץ לחישובים.
  • 1:24 - 1:28
    כמו המחיר הסביבתי
    של צמיחה כלכלית,
  • 1:28 - 1:32
    או הערך של עבודה לא משולמת
    שאנשים מבצעים בבית.
  • 1:32 - 1:34
    ובנוסף, לא נלקח בחשבון
  • 1:34 - 1:37
    דף המאזן הלאומי,
    כלומר,
  • 1:37 - 1:41
    המשאבים בהם אנחנו משתמשים
    בכדי להנות מההכנסה והצריכה הנוכחיות.
  • 1:41 - 1:43
    אם באמת איכפת לנו מקיימות,
  • 1:43 - 1:45
    חשוב ביותר להתחיל למדוד כראוי
  • 1:45 - 1:47
    גם את כל אותם משאבים.
  • 1:48 - 1:51
    [אז מה אפשר לעשות אחרת?]
  • 1:51 - 1:54
    [גישה אלטרנטיבית אחת אפשרית
    היא להתמקד ב"צמיחה מכילה"]
  • 1:56 - 1:59
    [זוהי מסגרת העבודה של
    הפורום הכלכלי העולמי]
  • 1:59 - 2:01
    [שעוסקת בצמיחה שמיטיבה עם
    החברה בכללותה]
  • 2:01 - 2:02
    באופן מקיים וארוך טווח].
  • 2:02 - 2:06
    [נורווגיה היא המובילה
    במדד העולמי של שנת 2018].
  • 2:07 - 2:09
    מדובר בשוויון הזדמנויות לנשים,
  • 2:09 - 2:16
    מדובר במערכות חינוך ובריאות
    שממומנות באופן ציבורי
  • 2:16 - 2:20
    ומאפשרות לכולם גישה
    לשירותים הללו.
  • 2:20 - 2:23
    [נורווגיה משתמשת בהון ההיסטורי
    שמגיע ממאגרי הנפט שלה
  • 2:23 - 2:26
    בכדי לממן את השירותים הציבוריים
    ואת המעבר לאנרגיה נקייה].
  • 2:26 - 2:29
    [יותר מ-98 אחוזים מהאנרגיה שלה
    מגיעים כעת ממקורות מתחדשים].
  • 2:31 - 2:34
    [כמו כן, הפער בין עשירים לעניים
    בנורווגיה הוא מהנמוכים בעולם].
  • 2:36 - 2:40
    [פועלי בניין ועובדי נקיון משתכרים
    שכר מינימום של 21$ לשעה].
  • 2:41 - 2:44
    אני מאמינה שההיסטוריה והתרבות שלך
  • 2:44 - 2:47
    משפיעים על האופן שבו
    החברה מנוהלת.
  • 2:47 - 2:50
    כל המדינות יכולות לפעול
    להכלה גדולה יותר
  • 2:50 - 2:54
    תוך הבנה כיצד
    המדינה פועלת.
  • 2:54 - 3:00
    אני חושבת שאנחנו הרווחנו
    מהתעשרות חדשה של חברה די ענייה,
  • 3:00 - 3:04
    אך התעשרנו אחרי שביססנו
    מוסדות חזקים ויציבים.
  • 3:04 - 3:07
    מה שבעצם יש לנו הוא
    מגזר גדול של מלכ"רים
  • 3:07 - 3:09
    ובו מתבצעת הרבה עבודה בהתנדבות,
  • 3:09 - 3:12
    ושם רובם רוצים לחיות את חייהם -
  • 3:12 - 3:13
    בפעילות עם אחרים.
  • 3:13 - 3:16
    ואני חושבת שזה יוצר קשרים קרובים
    בין אנשים.
  • 3:17 - 3:19
    [בעוד צמיחה כלכלית הוציאה
    מאות מיליוני אנשים מעוני]
  • 3:19 - 3:22
    [במהלך 30 השנים האחרונות,]
  • 3:22 - 3:25
    [כמה מהאתגרים הגדולים ביותר
    של תקופתנו - ]
  • 3:25 - 3:27
    כמו אי שיוויון ושינויי אקלים,
    נותרו מחוץ למדידות].
  • 3:28 - 3:31
    [אז איזו תקווה נותרת
    לכלכלת המחר?]
  • 3:33 - 3:35
    [האם עלינו להספיד את התמ"ג?]
  • 3:36 - 3:40
    כרגע קיים רצון עצום
    לחשוב מעבר לתמ"ג,
  • 3:40 - 3:43
    ולהבין טוב יותר
    את ההתפתחות הכלכלית.
  • 3:43 - 3:46
    השינויים הדיגיטליים
    הם חלק מהמניעים
  • 3:46 - 3:48
    למה שאנחנו רואים שקורה בכלכלה.
  • 3:48 - 3:50
    אנחנו צריכים לעקוב אחרי
    התוצאות של זה,
  • 3:50 - 3:52
    שהן, בו זמנית, טובות מאד
  • 3:52 - 3:55
    בזכות החידושים שבהם
    אנחנו יכולים להשתמש,
  • 3:55 - 3:56
    אך גם מדאיגות,
  • 3:56 - 3:59
    אם המשמעות שלהן היא
    איבוד מקומות עבודה.
  • 3:59 - 4:01
    ואחרי זה אנחנו ממש
    צריכים לעקוב.
  • 4:01 - 4:04
    ואני חושבת שזה הפרוייקט
    בו חוקרים ומקבלי החלטות
  • 4:04 - 4:06
    צריכים להתמקד בשנים הבאות -
  • 4:06 - 4:10
    לנהל את השיח על איך
    מתקדמים מעבר לתמ"ג
  • 4:10 - 4:12
    למדידה טובה יותר של התקדמות כלכלית,
  • 4:12 - 4:14
    אבל אחת כזו שבה גם אנחנו כלולים.
  • 4:15 - 4:18
    תרגום וכתוביות: קרן קרוצ'יק
Title:
The trouble with measuring an economy
Description:

more » « less
Video Language:
English
Team:
Amplifying Voices
Project:
Environment and Climate Change
Duration:
04:18

Hebrew subtitles

Revisions