תחינה אישית בגבול ארה"ב-מקסיקו
-
0:02 - 0:03הפעם זה אישי.
-
0:05 - 0:09אני יודע איך זה
כשהממשלה אומרת, -
0:09 - 0:11"מחר בבוקר נהרוג אותך."
-
0:12 - 0:16אני יודע מה זה לעזוב ארץ
בהתראה של שש שעות -
0:16 - 0:18ולישון על הספה של מישהו אחר.
-
0:18 - 0:19זו הסיבה שכתבתי ספר
-
0:19 - 0:22שמסביר מדוע יש מדינות שמצליחות
ומדינות שלא. -
0:23 - 0:25הרשו לי לסכם לכם 250 עמודים.
-
0:26 - 0:31מדינות צריכות לגלות חמלה,
נדיבות, חוכמה ואומץ. -
0:32 - 0:33רוצים לדעת מה לא עובד?
-
0:33 - 0:36כששולטים בעזרת פחד
וכששולטים באמצעות אכזריות - -
0:36 - 0:38זה לא עובד.
-
0:38 - 0:41אפשר להתחפש לזמן-מה
לג'ינג'יס חאן או לסטאלין, -
0:41 - 0:43אפשר להתחפש קצת לפינושה.
-
0:44 - 0:46לאורך ימים - זה לא עובד.
-
0:46 - 0:48וזה לא עובד לאורך ימים
-
0:48 - 0:51כי כדי לשלוט באמצעות פחד ואכזריות
-
0:51 - 0:53עליכם לזרוע פירוד.
-
0:54 - 0:57עליכם לשכנע חלקים גדולים מהארץ
-
0:57 - 0:58שהם לא דומים ל"הם".
-
1:00 - 1:03שאסור להם להתרועע איתם,
לדבר איתם. -
1:03 - 1:04שהאנשים ההם רעים.
-
1:04 - 1:07שהאנשים ההם פושעים,
שהם אנסים -
1:09 - 1:11ושהארץ נתונה בסכנה בגלל "הם".
-
1:13 - 1:16ואם תוציאו על זה מיליונים בארצכם,
-
1:16 - 1:18תיצרו לכם אויבים מבחוץ
-
1:20 - 1:23ופירוד מבפנים.
-
1:23 - 1:25ולכך יש תוצאות.
-
1:25 - 1:30שלושה רבעים מהדגלים,
הגבולות וההמנונים שיש באו"ם כיום -
1:30 - 1:32לא היו שם לפני עשורים אחדים.
-
1:34 - 1:35הגבולות האלה קיימים היום,
-
1:35 - 1:38הדגלים האלה צויירו
כי מישהו אמר, -
1:38 - 1:39"הסקוטים אינם כמונו,"
-
1:39 - 1:41"הוולשים אינם כמונו,"
-
1:41 - 1:42"הבסקים אינם כמונו,"
-
1:42 - 1:44"הצפון-איטלקים אינם כמונו,"
-
1:44 - 1:46"המוסלמים אינם כמונו,"
-
1:46 - 1:48השחורים, הלבנים, הנוצרים.
-
1:49 - 1:51כשאתם יוצרים את "אנחנו" ו"הם"
-
1:52 - 1:54אתם הורסים אומות.
-
1:55 - 1:57חלק מהבעיה של יצירת
ה"אנחנו והם" -
1:57 - 1:59היא שקשה לעשות את זה.
-
2:00 - 2:04עליכם לגרום לאנשים להאמין
בדברים אבסורדיים. -
2:05 - 2:08וכשאנשים מאמינים בדברים אבסורדיים,
-
2:08 - 2:10הם מתחילים לבצע זוועות.
-
2:10 - 2:12זאת הדינמיקה של הדבר הזה.
-
2:12 - 2:14אי-אפשר ליצור את
ה"אנחנו והם"-- -
2:14 - 2:16אי-אפשר להגיע לטבח של רואנדה,
-
2:16 - 2:19או-אפשר להגיע לטבח של יוגוסלביה--
-
2:20 - 2:22אם לא יוצרים את הדינמיקה הזאת.
-
2:22 - 2:24אסכם לכם את מדיניות ההגירה הנוכחית.
-
2:24 - 2:26בואו נרתיע את "הם"
-
2:26 - 2:30בכך שנהיה הכי אכזריים שנוכל,
-
2:30 - 2:32ובואו נתמקד בילדים שלהם.
-
2:33 - 2:36הם יילכו אחרי הילדים.
-
2:37 - 2:40יש בארה"ב עורכי-דין
שטוענים שילדים לא צריכים -
2:40 - 2:43סבון, חיבוקים או מקלחות,
-
2:43 - 2:45עזרת מבוגרים או תאריך שחרור.
-
2:45 - 2:47עוצרים מישהו בגלל פנס אחורי מקולקל,
-
2:47 - 2:50אדם שעובד פה כבר 20 שנה.
-
2:50 - 2:52והוא נזרק לכלא,
-
2:52 - 2:54אולי לכל החיים,
-
2:54 - 2:56בלי שום ייצוג חוקי.
-
2:56 - 2:59המחבלים שפוצצו את מרכז
הסחר העולמי מקבלים עורכי-דין. -
3:00 - 3:03הילדים האלה, הוריהם,
לא זוכים לעורכי-דין. -
3:04 - 3:07הממשלות אומרות לכמה מהאנשים
הכי נואשים ופגועים בעולם, -
3:07 - 3:09"לקחתי לך את הילד.
-
3:09 - 3:11"עליך לשלם לי 800 דולר
על בדיקת דנ"א -
3:11 - 3:12"לפני שתוכל לקבלו בחזרה."
-
3:13 - 3:15ילדים בני שלוש מובאים לבית המשפט.
-
3:16 - 3:20כולנו ראינו את הסדרות המשפטיות האלה.
-
3:20 - 3:21והן מרגשות,
-
3:21 - 3:24כי השופט או השופטת החכמים
יושבים שם למעלה, -
3:24 - 3:26והתובע תוקף,
-
3:26 - 3:28והסניגור תוקף בחזרה,
-
3:28 - 3:30ואתם מיד מבינים
מה הולך לקרות. -
3:30 - 3:33אני רוצה שתבינו
מה באמת קורה עכשיו. -
3:35 - 3:39התובע-- זהו תובע קשוח.
-
3:40 - 3:44הוא מאשים ותוקף בשמנו, המדינה.
-
3:45 - 3:48השופט נשוא-הפנים יושב למעלה,
-
3:48 - 3:49בגלימתו השחורה
-
3:50 - 3:52והוא חוקר את הנאשם
-
3:52 - 3:54מלמעלה.
-
3:56 - 3:57והנאשם הוא בן שלוש,
-
3:57 - 4:01ועיניו נמוכות מגובה השולחן.
-
4:03 - 4:05הסניגור לא דובר את שפתו.
-
4:06 - 4:10אוזניות התרגום נפלו
מעל ראשו של הנאשם, -
4:10 - 4:16כי אין באולמות המשפט בארה"ב
אוזניות שמתאימות לילדים בני שלוש, -
4:16 - 4:19כי הם לא אמורים להגן על עצמם.
-
4:21 - 4:23זהו לעג לצדק,
-
4:23 - 4:25זהו לעג למערכת המשפט,
-
4:25 - 4:28זהו לעג לנו, כאומה.
-
4:28 - 4:30אלה דברים אבסורדיים.
-
4:30 - 4:32אלה הן זוועות.
-
4:32 - 4:34זה לא ייאמן.
-
4:34 - 4:35אנו מסתכלים בסטטיסטיקה,
-
4:35 - 4:38אבל אני רוצה שתבינו,
-
4:38 - 4:42שזה קורה לעוזרת
שגידלה את ילדיכם. -
4:44 - 4:47זה קורה לגנן
שטיפח את ביתכם. -
4:48 - 4:51זה קורה לבחור ששוטף כלים
-
4:51 - 4:54במסעדה מפונפנת
שבה אכלתם לפני שבוע. -
4:55 - 4:59זה קורה לאנשים
שמביאים לכם את עיתון הבוקר. -
4:59 - 5:00זאת הקהילה שלכם,
-
5:00 - 5:04אלה הם האנשים שחיו לצידכם.
-
5:05 - 5:07שהתייחסו אליכם יפה,
שהתייחסו אליכם בכבוד, -
5:07 - 5:09שטיפלו בילדים שלכם,
-
5:09 - 5:11שטיפלו בסבים שלכם.
-
5:11 - 5:14מדובר בלואיס, בלאורה, בחיימה.
-
5:15 - 5:17זה לא משהו מופשט,
-
5:17 - 5:18"נו, זה קורה בגבול"--
-
5:18 - 5:21זה קורה בקהילה שלנו,
ממש עכשיו. -
5:24 - 5:25והסכנה בדברים האלה
-
5:25 - 5:29היא שכאשר מתחילים לנרמל
דברים אבסורדיים וזוועות, -
5:29 - 5:31אנשים חושבים שאלה אמצעים לגיטימיים.
-
5:31 - 5:34ואז הנהלת בית הספר
שולחת לכם מכתב כזה: -
5:34 - 5:36"הורה יקר,
-
5:36 - 5:40"הואיל וילדך חייב כסף
עבור ארוחות צהריים לקפטריה, -
5:40 - 5:42"ילדך עלול להילקח
-
5:42 - 5:44"ולהיות מועבר למערכת האומנה."
-
5:44 - 5:46זה מגיע מהנהלות בתי ספר,
-
5:46 - 5:47כי אנשים חושבים,
-
5:47 - 5:51"טוב, זה כנראה אמצעי של הרתעה."
-
5:53 - 5:55כשאתם עולים למטוס,
-
5:56 - 5:59לפני הילדים, לפני המחלקה הראשונה,
-
6:00 - 6:02עולים החיילים במדים.
-
6:04 - 6:06חלקם - מהגרים.
-
6:07 - 6:09והחוזה הוא כזה:
התגייסו לצבא, -
6:09 - 6:12השלימו את חוק שירותכם,
השתחררו בכבוד, -
6:12 - 6:13ותקבלו אזרחות.
-
6:14 - 6:16אנו מבטלים את החוזים האלה
-
6:16 - 6:18אחרי שהם נחתמו.
-
6:19 - 6:22ואם החיילים האלה
נופלים בעת מילוי תפקידם, -
6:22 - 6:26אנו מַגלים את נשותיהם
ולפעמים את ילדיהם. -
6:26 - 6:28אלה האנשים שמגינים עלינו.
-
6:28 - 6:30אלה האנשים שאנו מכבדים.
-
6:31 - 6:32אלה הם האמיצים.
-
6:32 - 6:33וככה אנו מתייחסים אליהם.
-
6:33 - 6:37אלה אינם אנשים
שחוצים את הגבול שלא כחוק. -
6:37 - 6:40כשמתחילים להרשות התנהגות כזאת,
-
6:40 - 6:44זה נעשה נורמלי בחברה,
וזה קורע את החברה לגזרים. -
6:45 - 6:48ארצות בנויות על עבודתם הקשה
ונחישותם של מהגרים; -
6:48 - 6:50כולנו מהגרים.
-
6:50 - 6:53הגענו פשוט בזמנים שונים.
-
6:53 - 6:5855% מהעסקים העיקריים בארץ הזאת,
-
6:58 - 7:01העסקים הכי מצליחים בארץ הזאת,
חדי הקרן, -
7:01 - 7:05הוקמו בידי אנשים שהגיעו
כסטודנטים זרים או כמהגרים, -
7:05 - 7:08והם המייסדים שלהם
או השותפים לייסודם. -
7:08 - 7:11אז הנה מה שקורה
בשלוש השנים האחרונות -
7:11 - 7:13לטובי המוחות בעולם.
-
7:13 - 7:1542% מהם
לא קיבלו אשרת כניסה -
7:15 - 7:17או העדיפו שלא לקבל אשרה.
-
7:17 - 7:20ככה מוחקים כלכלה.
-
7:20 - 7:22לא מדובר בילדים ובגבולות.
-
7:23 - 7:24מדובר בנו.
-
7:26 - 7:28מדובר במי שאנו,
במי שאנחנו כעם, -
7:29 - 7:31כאומה וכיחידים.
-
7:33 - 7:35זה איננו דיון מופשט.
-
7:38 - 7:40רבים מאיתנו אוהבים לחשוב
-
7:41 - 7:44שאילו חיינו כשהיטלר עלה לשלטון,
-
7:44 - 7:46היינו יוצאים לרחובות,
-
7:46 - 7:49היינו מתנגדים לו,
היינו עוצרים את מנגלה. -
7:49 - 7:50רבים מאיתנו אוהבים לחשוב
-
7:51 - 7:53שאילו חיינו בשנות ה-60
של המאה ה-20, -
7:53 - 7:55היינו מצטרפים לפרידום ריידרס,
"רוכבי החופש". -
7:55 - 7:58היינו על הגשר בסלמה.
-
7:58 - 7:59יודעים מה?
-
8:00 - 8:01זאת ההזדמנות שלכם.
-
8:01 - 8:02עכשיו.
-
8:02 - 8:05וכשחושבים על הדברים האלה,
-
8:05 - 8:07לא מדובר רק בפעולות הגדולות,
-
8:07 - 8:09זה לא רק ללכת ולחסום גשר
-
8:09 - 8:11או לכבול את עצמכם למשהו.
-
8:12 - 8:15מדובר במה שאתם עושים
בחיי היום-יום שלכם. -
8:15 - 8:20המוזיאון לאמנות של הרווארד
העלה זה עתה תערוכה -
8:20 - 8:23שמראה כיצד אמנים חושבים
על הגירה והקמת בית במקום אחר. -
8:23 - 8:26אנשים יצאו מהתערוכה הזאת
מזועזעים למדי. -
8:26 - 8:28בקצה היה קיר לבן
-
8:30 - 8:33ואוצרי התערוכה עשו משהו
שבד"כ לא קורה: -
8:33 - 8:34הם אילתרו.
-
8:35 - 8:37הם שרטטו ארבעה קווים
ורשמו שתי מלים: -
8:37 - 8:39"אני שייך".
-
8:39 - 8:40אז כשאתם יוצאים מהתערוכה,
-
8:40 - 8:42אתם יכולים להצטלם
על הרקע הזה. -
8:42 - 8:45אני לא יכול לתאר לכם
איזו השפעה יש לזה על אנשים-- -
8:45 - 8:47ראיתי אנשים שיצאו משם,
-
8:47 - 8:49וחלק מהם התיישבו בחזית הציור הזה,
-
8:49 - 8:52והצטלמו עם חיוך גדול על פניהם,
-
8:52 - 8:55ואילו לאחרים היו דמעות.
-
8:55 - 8:57היו שחיבקו זרים
והכניסו אותם לצילום, -
8:57 - 8:59אחרים צירפו בני משפחה.
-
9:02 - 9:06למחוות קטנות של טוב-לב
יש השפעה רבה מאד. -
9:07 - 9:10לא תאמינו כמה כאב
קיים בקהילה שלכם. -
9:11 - 9:14אז בפעם הבאה שתמצאו עצמכם
במחיצת נהג מונית שהוא אחד מ"הם", -
9:14 - 9:16לפי הגדרתם של אנשים מסוימים,
-
9:16 - 9:19תנו לו עוד חמישה דולר.
-
9:20 - 9:22בפעם הבאה שתראו חדרנית מלון,
-
9:23 - 9:25הודו לה והכפילו את הטיפ.
-
9:26 - 9:28בפעם הבאה שתראו
את הגנן שלכם, -
9:28 - 9:30את האומנת,
-
9:30 - 9:32או מישהו שנראה כמותם
-
9:32 - 9:34תנו להם חיבוק גדול
ואימרו להם שהם שייכים. -
9:34 - 9:36תנו להם להרגיש שהם שייכים.
-
9:37 - 9:38הגיעה השעה למדיניות רצינית,
-
9:38 - 9:42אבל גם למעשים רציניים
של טוב-לב. -
9:43 - 9:45משום שעלינו לתבוע לעצמנו את מי שאנו,
-
9:45 - 9:47עלינו לתבוע לעצמנו את האומה הזאת.
-
9:48 - 9:51(בקול נשבר) ואסור לנו
לשבת בחיבוק ידיים -
9:51 - 9:53ולראות את החרא הזה.
-
9:54 - 9:56זה חייב להיפסק,
זה חייב להיפסק עכשיו. -
9:57 - 9:58תודה לכם.
-
9:58 - 10:03(מחיאות כפיים)
- Title:
- תחינה אישית בגבול ארה"ב-מקסיקו
- Speaker:
- חואן אנריקז
- Description:
-
בהרצאה עזה ואישית זו מביא הסופר והאקדמאי חואן אנריקז סיפורים מתוך משבר המהגרים בגבול ארה"ב-מקסיקו בהחזירו למציאות את הדיון הזה, המופשט לעתים קרובות, והוא מראה מה תוכלו לעשות בכל יום ויום כדי לתת למהגרים תחושת שייכות. "לא מדובר בילדים ובגבולות," הוא אומר. "מדובר בנו, מדובר במי שאנו, במי שאנחנו כעם, כאומה וכיחידים."
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 10:15
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for A personal plea for humanity at the US-Mexico border | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for A personal plea for humanity at the US-Mexico border | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for A personal plea for humanity at the US-Mexico border | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A personal plea for humanity at the US-Mexico border | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A personal plea for humanity at the US-Mexico border | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A personal plea for humanity at the US-Mexico border | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A personal plea for humanity at the US-Mexico border | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A personal plea for humanity at the US-Mexico border |