Return to Video

מסע ההתמודדות עם אובדן ואבל

  • 0:01 - 0:04
    שלוש מילים מסבירות
    מדוע הגעתי לכאן.
  • 0:05 - 0:10
    ״איימי קראוס רוזנטל״
  • 0:11 - 0:13
    בסוף חייה של איימי,
  • 0:13 - 0:15
    כאשר היא על מורפיום ומטופלת בבית,
  • 0:16 - 0:19
    ה״ניו יורק טיימס״
    פרסמו מאמר שכתבה
  • 0:19 - 0:22
    למדור ״אהבה מודרנית״
    ב-3 למרץ שנת 2017.
  • 0:23 - 0:26
    הוא נקרא בכל העולם
    על ידי יותר מחמישה מיליון איש.
  • 0:27 - 0:31
    המאמר היה עצוב לאין שיעור,
  • 0:31 - 0:32
    מצחיק באופן אירוני
  • 0:32 - 0:34
    וכן עד כאב.
  • 0:35 - 0:38
    בעוד הוא סיפר
    על חיינו המשותפים,
  • 0:38 - 0:40
    נושא המאמר היה אני.
  • 0:41 - 0:45
    הוא נקרא ״ייתכן ותרצי
    להתחתן עם בעלי״.
  • 0:45 - 0:48
    זה היה מהלך יצירתי
    לפרסום מודעה בשבילי.
  • 0:48 - 0:52
    איימי פשוטו כמשמעו השאירה
    חלל ריק בשבילי למלא
  • 0:52 - 0:54
    בסיפור אהבה אחר.
  • 0:56 - 0:57
    איימי הייתה אשתי למשך מחצית מחיי.
  • 0:58 - 1:03
    היא הייתה שותפתי בגידול
    שלושה ילדים נפלאים, שכבר גדלו בינתיים,
  • 1:03 - 1:05
    ובאמת, היא הייתה הבחורה שלי, אתם יודעים?
  • 1:05 - 1:07
    היה לנו כל כך הרבה במשותף.
  • 1:08 - 1:10
    אהבנו את אותה אמנות,
  • 1:10 - 1:13
    אותה דוקומנטריה, אותה המוזיקה.
  • 1:13 - 1:15
    מוזיקה הייתה חלק ענק
    מהחיים שלנו ביחד.
  • 1:15 - 1:17
    וחלקנו את אותם הערכים.
  • 1:18 - 1:20
    היינו מאוהבים,
  • 1:20 - 1:24
    ואהבתנו התעצמה עוד ועוד
    עד יומה האחרון.
  • 1:25 - 1:27
    איימי הייתה סופרת מופלאה.
  • 1:27 - 1:30
    בנוסף לשני ספרי זכרונות פורצי דרך,
  • 1:30 - 1:32
    היא פרסמה מעל 30 ספרי ילדים.
  • 1:33 - 1:36
    לאחר מותה, הספר שכתבה
    עם בתנו פריז,
  • 1:36 - 1:37
    הנקרא ״ילדתי היקרה״,
  • 1:38 - 1:41
    הגיע למקום הראשון
    ברשימת רבי המכר של ה״ניו יורק טיימס״.
  • 1:42 - 1:45
    לתפיסתה היא הייתה גם יוצרת סרטונים.
  • 1:46 - 1:49
    גובהה היה רק 1.55 מ׳ והסרטים שלה
    לא היו כאלו ארוכים.
  • 1:49 - 1:50
    (צחוק)
  • 1:50 - 1:54
    הסרטונים שיצרה הם הוכחה לכשרון הטבעי שלה
    לחבר בין אנשים.
  • 1:55 - 1:58
    איימי הייתה גם נואמת נהדרת,
  • 1:58 - 2:01
    היא נאמה בפני ילדים
    ומבוגרים מכל הגילאים
  • 2:01 - 2:02
    בכל העולם.
  • 2:04 - 2:08
    עכשיו, הסיפור על האבל שלי יוצא דופןֿ
    רק במובן של היותו חשוף לציבור.
  • 2:08 - 2:13
    עם זאת, תהליך האבל עצמו
    לא היה סיפורי האישי בלבד.
  • 2:14 - 2:17
    איימי נתנה לי את ההזדמנות להמשיך הלאה,
    ואני כל כך אסיר תודה לה על כך.
  • 2:18 - 2:21
    עכשיו, קצת יותר משנה
    אל תוך חיי החדשים,
  • 2:21 - 2:23
    למדתי מספר דברים.
  • 2:24 - 2:27
    הגעתי לכאן לחלוק איתכם
    חלק מתהליך ההתמודדות
  • 2:27 - 2:29
    עם ולצד האבל.
  • 2:30 - 2:33
    אבל לפני שאגש לעניין,
    יהיה חשוב לדעתי
  • 2:33 - 2:35
    לשוחח מעט על סוף החיים,
  • 2:35 - 2:38
    בגלל שהוא עיצב את המצב הנפשי שלי מאז.
  • 2:39 - 2:41
    מוות הוא נושא כל כך לא מדובר, נכון?
  • 2:42 - 2:46
    איימי אכלה את הארוחה האחרונה שלה
    ב-9 לינואר 2017.
  • 2:47 - 2:49
    איכשהו היא הצליחה לחיות חודשיים נוספים
  • 2:49 - 2:50
    ללא אוכל מוצק.
  • 2:51 - 2:56
    הרופאים שלה אמרו לנו
    שנוכל לטפל בה בבית
  • 2:56 - 2:57
    או לאשפזה בבית חולים.
  • 2:58 - 3:02
    הם לא סיפרו לנו שאיימי
    תצטמק למחצית ממשקל גופה,
  • 3:02 - 3:05
    שהיא לעולם לא תוכל עוד
    לשכב עם בעלה,
  • 3:05 - 3:09
    ושלעלות במדרגות לחדר השינה
    מהר מאוד ירגיש כמו לרוץ מרתון.
  • 3:11 - 3:16
    לטיפול בבית אכן יש הילה מסוימת
    של סביבה נעימה למות בה.
  • 3:16 - 3:19
    כמה נפלא שאתה לא מוקף
    בצלילים של מכונות מצפצפות
  • 3:19 - 3:21
    שנדלקות וכובות כל הזמן,
  • 3:21 - 3:25
    ללא הפרעות בשביל
    תרופות שחייבים לקחת,
  • 3:25 - 3:29
    בבית עם המשפחה בשביל למות.
  • 3:31 - 3:35
    עשינו כל שביכולתנו להפוך את השבועות האלו
    להכי משמעותיים שאפשר.
  • 3:35 - 3:37
    דיברנו רבות על המוות.
  • 3:37 - 3:40
    כולם יודעים שזה יקרה להם,
    כלומר, בוודאות
  • 3:40 - 3:44
    אבל היכולת לדבר על כך בפתיחות
    הייתה משחררת.
  • 3:45 - 3:47
    דיברנו על נושאים כמו הורות.
  • 3:48 - 3:53
    שאלתי את איימי כיצד אוכל להיות
    ההורה הכי טוב שאפשר בהיעדרה.
  • 3:54 - 3:57
    כתוצאה מהשיחות האלו,
    היא העניקה לי בטחון
  • 3:57 - 4:00
    על ידי כך שציינה אילו מערכות יחסים
    טובות יש לי עם כל אחד מהם,
  • 4:00 - 4:02
    ושאני יכול לעשות את זה.
  • 4:03 - 4:05
    אני יודע שיהיו עוד המון פעמים
  • 4:05 - 4:08
    בהם אתפלל שהיא ואני
    נוכל לקבל החלטות ביחד.
  • 4:08 - 4:10
    תמיד היינו כל כך מסונכרנים.
  • 4:12 - 4:15
    הרשו לי להעז ולהציע
  • 4:15 - 4:19
    שתקיימו את השיחות האלו עכשיו,
  • 4:19 - 4:20
    כשאתם בריאים.
  • 4:20 - 4:22
    בבקשה אל תדחו אותן.
  • 4:24 - 4:28
    כחלק מחוויית הטיפול הביתי,
    ארגנו קבוצות של מבקרים.
  • 4:28 - 4:32
    כמה אמיץ מצד איימי לארח אותם,
    אפילו כשהחלה ההתדרדרות הגופנית שלה.
  • 4:33 - 4:35
    היה לנו ערב קראוס,
  • 4:35 - 4:37
    הוריה ושלושת אחיה.
  • 4:37 - 4:40
    חברים ומשפחה היו הבאים בתור.
  • 4:40 - 4:43
    כל אחד מהם סיפר סיפורים יפהפיים
    על איימי ועלינו.
  • 4:44 - 4:46
    לאיימי הייתה השפעה עצומה
    על כל אחד מחבריה הקרובים.
  • 4:49 - 4:53
    אבל טיפול ביתי הוא לא כל כך יפה
    בשביל בני המשפחה הבריאים.
  • 4:54 - 4:57
    אפתח קצת את לבי כאן
    ואספר לכם שעד היום,
  • 4:58 - 5:01
    ישנם זכרונות מאותם שבועות אחרונים
    שרודפים אותי.
  • 5:03 - 5:06
    אני נזכר בעצמי
    הולך לשירותים,
  • 5:07 - 5:09
    עוזר לאיימי בכל צעד.
  • 5:10 - 5:11
    הרגשתי כל כך חזק.
  • 5:12 - 5:13
    אני לא בחור כל כך שרירי,
  • 5:13 - 5:18
    אבל הזרועות שלי נראו והרגישו כל כך בריאות
    בהשוואה לגופה השברירי של איימי.
  • 5:20 - 5:22
    והגוף הזה כשל בבית שלנו.
  • 5:25 - 5:27
    ב-13 למרץ שנה שעברה,
  • 5:28 - 5:32
    אשתי נפטרה מסרטן השחלות במיטתנו.
  • 5:35 - 5:37
    סחבתי את גופה חסר החיים
  • 5:38 - 5:40
    במורד המדרגות שלנו,
  • 5:42 - 5:43
    דרך פינת האוכל
  • 5:44 - 5:45
    ודרך הסלון
  • 5:47 - 5:48
    אל האלונקה שחיכתה
  • 5:49 - 5:51
    לשריפת הגופה.
  • 5:52 - 5:54
    התמונה הזו לעולם
    לא תצא לי מהראש.
  • 5:55 - 5:58
    אם אתם מכירים מישהו שעבר
    את תהליך הטיפול בבית,
  • 5:58 - 6:00
    הכירו בכך.
  • 6:00 - 6:01
    רק תגידו ששמעתם בחור בשם ג׳ייסון
  • 6:01 - 6:04
    מדבר על כמה קשה זה
    להחזיק בזכרונות כאלו
  • 6:04 - 6:07
    ושאתם שם בשבילם
    אם הם אי פעם ירצו לדבר על זה.
  • 6:07 - 6:09
    אולי הם לא ירצו לדבר,
  • 6:09 - 6:14
    אבל זה נחמד להתחבר למישהו
    שחי כל יום עם הזכרון המתמיד הזה.
  • 6:15 - 6:19
    אני יודעת שזה נשמע לא ייאמן
    אבל מעולם לא נשאלתי את השאלה הזו.
  • 6:21 - 6:24
    החיבור של איימי גרם לי
    לחוות אבל בצורה ציבורית.
  • 6:25 - 6:29
    קוראים רבים שפנו אליי
    כתבו מילות הרהור יפהפיות.
  • 6:30 - 6:33
    היקף ההשפעה של איימי
    היה עמוק ורב
  • 6:33 - 6:35
    מאשר אפילו אנחנו והמשפחה שלה ידענו.
  • 6:36 - 6:40
    חלק מהתגובות שקיבלתי עזרו לי
    עם תהליך האבל
  • 6:40 - 6:41
    בזכות חוש ההומור שבהן,
  • 6:42 - 6:45
    כמו אימייל אחד
    שקיבלתי מקוראת
  • 6:45 - 6:47
    שקראה את המאמר והצהירה,
  • 6:48 - 6:50
    ״אתחתן איתך כשתהיה מוכן--
  • 6:50 - 6:52
    (צחוק)
  • 6:52 - 6:54
    ״בתנאי שתפסיק מיד לשתות.
  • 6:55 - 6:56
    שום תנאי אחר.
  • 6:58 - 6:59
    אני מבטיחה לא למות לפניך.
  • 7:00 - 7:01
    תודה רבה.״
  • 7:03 - 7:07
    לא אשקר, אני אוהב טקילה טובה,
    אבל זו באמת לא הבעיה שלי.
  • 7:07 - 7:09
    ובכן איך אפשר לסרב להצעה כזו?
  • 7:09 - 7:11
    (צחוק)
  • 7:11 - 7:15
    צחקתי מבעד לדמעות כאשר קראתי
    את ההודעה הבאה מחבר של המשפחה:
  • 7:16 - 7:19
    ״אני זוכר את ארוחות השבת בבית שלכם
  • 7:19 - 7:22
    ואיימי לימדה אותי
    כיצד להכין שקדי מרק.
  • 7:23 - 7:27
    רק איימי יכלה למצוא
    יצירתיות בשקדי מרק״.
  • 7:27 - 7:28
    (צחוק)
  • 7:31 - 7:34
    כבר ב-27 ליולי, חודשים אחדים
    לאחר פטירתה של איימי,
  • 7:34 - 7:36
    אבי נפטר מסיבוכים
  • 7:36 - 7:39
    הקשורים למאבק ארוך שנים
    במחלת הפרקינסון.
  • 7:40 - 7:44
    לא יכולתי שלא לחשוב: עד כמה
    יכול המצב הנפשי לספוג?
  • 7:45 - 7:48
    מה הופך אותנו למסוגלים
    להתמודד עם אובדן כה גדול
  • 7:48 - 7:50
    אך להמשיך הלאה?
  • 7:50 - 7:52
    האם מדובר במבחן?
  • 7:52 - 7:55
    למה דווקא המשפחה שלי וילדיי המדהימים?
  • 7:56 - 8:00
    החיפוש אחר תשובה, אני מצטער לומר,
    הוא משימה שאורכת חיים שלמים,
  • 8:00 - 8:04
    אבל המפתח להתמדה שלי
  • 8:04 - 8:08
    הוא הצו הברור והמאוד ציבורי של איימי
  • 8:08 - 8:10
    שאני מוכרח להמשיך הלאה.
  • 8:12 - 8:14
    במשך השנה האחרונה,
    זה כל מה שעשיתי.
  • 8:15 - 8:19
    ניסיתי לצאת מעצמי
    ולחפש אחר האושר והיופי
  • 8:19 - 8:22
    שאני יודע שהחיים האלו
    מסוגלים להעניק.
  • 8:24 - 8:26
    אבל הנה האמת:
  • 8:27 - 8:28
    המפגשים המשפחתיים,
  • 8:28 - 8:31
    השתתפות בחתונות
    ואירועים לזכרה של איימי,
  • 8:31 - 8:33
    עד כמה שהם נובעים מאהבה,
  • 8:33 - 8:35
    היו כולם מאוד קשים לשאת.
  • 8:36 - 8:37
    אנשים אומרים שאני מדהים.
  • 8:38 - 8:40
    ״איך אתה מתמודד
    בצורה הזו בימים כה קשים?״
  • 8:40 - 8:43
    הם אומרים, ״אתה עושה זאת בכל כך הרבה חן״.
  • 8:45 - 8:46
    אז, נחשו מה?
  • 8:46 - 8:49
    אני בעצם עצוב רוב הזמן.
  • 8:50 - 8:53
    לעתים קרובות אני מרגיש כמו שבר כלי,
  • 8:53 - 8:57
    ואני יודע שהרגשות האלו משותפים
    לבני זוג אחרים שנשארו בחיים,
  • 8:57 - 9:00
    ילדים, הורים
  • 9:01 - 9:02
    ובני משפחה אחרים.
  • 9:04 - 9:07
    באמונה היפנית, יש מושג שנקרא ״שוג׳י״,
  • 9:07 - 9:09
    בתרגום חופשי ״לידה מוות״.
  • 9:10 - 9:13
    אין הפרדה
    בין החיים למוות
  • 9:13 - 9:15
    מלבד קו דק
    שמחבר בין השניים.
  • 9:16 - 9:21
    לידה, או החלקים המאושרים,
    הנפלאים, החיוניים בחיים,
  • 9:21 - 9:23
    ומוות, החלקים שאנו
    מעוניינים להפטר מהם,
  • 9:23 - 9:25
    ההתמודדות עמם היא שווה.
  • 9:27 - 9:29
    בחיים החדשים שמצאתי את עצמי בהם,
  • 9:29 - 9:34
    אני עושה כמיטב יכולים לאמץ את הרעיון הזה
    כאשר אני ממשיך הלאה לצד האבל.
  • 9:35 - 9:38
    בחודשים הראשונים
    לאחר מותה של איימי, אמנם,
  • 9:38 - 9:42
    הייתי בטוח שתחושת הייאוש
    תהיה נוכחת לנצח,
  • 9:42 - 9:43
    שהיא תשאב כל תחושה אחרת.
  • 9:45 - 9:48
    מהר מאוד למזלי
    קיבלתי עצה מעוררת תקווה.
  • 9:50 - 9:52
    חברים רבים במועדון אלמנים-אלמנות
  • 9:52 - 9:53
    פנו אליי.
  • 9:54 - 9:58
    חברה אחת מסוימת שגם
    איבדה בעבר את בן זוגה חזרה ואמרה,
  • 9:58 - 10:02
    ״ג׳ייסון, אתה תמצא אושר״.
  • 10:03 - 10:05
    אפילו לא ידעתי
    על מה היא מדברת.
  • 10:05 - 10:06
    איך זה אפשרי?
  • 10:08 - 10:10
    אבל בגלל שאיימי נתנה לי
    רשות באופן מאוד ציבורי
  • 10:10 - 10:13
    גם למצוא אושר,
  • 10:13 - 10:16
    היום אני גם חווה שמחה
    מפעם לפעם.
  • 10:18 - 10:22
    הנה היא הופיעה, בריקודים אל תוך הלילה
    במופע של LCD Sundsystem,
  • 10:23 - 10:27
    בטיול עם אחי וחבר טוב
    או עם חבר מהמכללה בטיול גברים
  • 10:27 - 10:30
    בשביל לפגוש חבר׳ה טובים
    שמעולם לא הכרתי.
  • 10:31 - 10:36
    מלשים לב שהשמש מכה על
    המרפסת שלי ביום קר,
  • 10:36 - 10:38
    לצאת אליה, לשכב תחת קרניה,
  • 10:38 - 10:40
    החום ממלא את גופי.
  • 10:43 - 10:47
    השמחה מגיעה משלושת
    ילדיי המהממים.
  • 10:49 - 10:51
    בני ג׳סטין,
  • 10:51 - 10:53
    מסמס לי תמונה של עצמו
    עם איש מבוגר
  • 10:53 - 10:58
    בעל זרוע שרירית וחזקה
    עם התיאור ״פגשתי עכשיו את פופאיי״,
  • 10:58 - 11:00
    עם חיוך ענק על פניו.
  • 11:00 - 11:01
    (צחוק)
  • 11:01 - 11:04
    ואחיו מיילס,
    הולך לרכבת
  • 11:04 - 11:06
    ליומו הראשון בעבודה
    כבוגר מכללה,
  • 11:07 - 11:09
    שעצר, הסתובב אליי ושאל,
  • 11:10 - 11:11
    ״מה אני שוכח?״
  • 11:11 - 11:15
    הבטחתי לו בלי היסוס,
    ״אתה מוכן ב100 אחוז. אתה מסוגל״.
  • 11:16 - 11:18
    ובתי פריז,
  • 11:18 - 11:21
    בהליכתנו יחד
    דרך פארק באטרסי בלונדון,
  • 11:21 - 11:23
    העלים נערמו לגובה רב,
  • 11:23 - 11:27
    השמש מנצנצת מוקדם בבוקר
    בדרכנו לשיעור יוגה.
  • 11:29 - 11:32
    ארצה להוסיף שיופי
    נמצא שם גם כדי לגלות,
  • 11:32 - 11:35
    ואני מתכוון ליופי של וואבי-סאבי
  • 11:35 - 11:36
    אבל גם יופי כשלעצמו.
  • 11:37 - 11:40
    מצד אחד, כאשר אני רואה משהו
    מהסוג הזה, אנו רוצה לומר,
  • 11:41 - 11:43
    ״איימי, ראית את זה? שמעת את זה?
  • 11:43 - 11:46
    זה יפה מדי
    מכדי שלא תחלקי את זה איתי״.
  • 11:48 - 11:50
    מצד שני,
  • 11:51 - 11:53
    עכשיו אני חווה את הרגעים האלו
  • 11:53 - 11:55
    בדרך חדשה לחלוטין.
  • 11:57 - 11:59
    ישנו היופי שמצאתי במוזיקה,
  • 11:59 - 12:03
    כמו הרגע ההוא
    באלבום החדש של תזמורת מנצ׳סטר,
  • 12:03 - 12:04
    כשהשיר ״החייזר״
  • 12:04 - 12:07
    מתחלף בצורה חלקה
    ל״אור השמש״,
  • 12:08 - 12:12
    או היופי עוצר הנשימה
    ב״הורג אותי״ של לוק סיטל-סינג,
  • 12:12 - 12:14
    שבפזמון שר,
  • 12:14 - 12:17
    ״וזה הורג אותי
    שאת לא כאן איתי.
  • 12:18 - 12:22
    אני חי באושר,
    אבל מרגיש אשם״.
  • 12:24 - 12:28
    ישנו יופי ברגעים הפשוטים
    שלחיים יש להציע,
  • 12:28 - 12:32
    דרך הסתכלות זו על העולם
    הייתה תכונה כל כך מרכזית באיימי,
  • 12:33 - 12:35
    למשל בנסיעות הבוקר שלי,
  • 12:35 - 12:38
    בהסתכלות לעבר השמש
    שמשתקפת באגם מישיגן,
  • 12:38 - 12:41
    או בעצירה והתבוננות אמיתית
    לצורה שבה האור מאיר אחרת
  • 12:41 - 12:44
    בזמנים שונים של היום
  • 12:44 - 12:46
    בבית שבנינו ביחד;
  • 12:47 - 12:51
    אפילו אחרי סערה בשיקגו,
    לשים לב לשלג שנערם מחדש
  • 12:51 - 12:53
    לאורך השכונה;
  • 12:53 - 12:56
    או הצצה לחדרה של בתי
  • 12:56 - 12:59
    בזמן שהיא מתאמנת בגיטרת בס.
  • 13:01 - 13:05
    תראו, אני רוצה להיות ברור
    אני אדם בר מזל.
  • 13:06 - 13:10
    יש לי משפחה מדהימה
    שאוהבת אותי ותומכת בי.
  • 13:11 - 13:14
    יש לי את כל המשאבים לצמיחה אישית
    בזמני האבל.
  • 13:16 - 13:17
    אבל בן אם מדובר בגירושים,
  • 13:18 - 13:21
    לאבד עבודה שעבדת כל כך קשה עבורה
  • 13:21 - 13:23
    או בן משפחה שנפטר באופן פתאומי
  • 13:23 - 13:26
    או מוות איטי וכואב,
  • 13:27 - 13:29
    אני רוצה להציע לכם
  • 13:29 - 13:30
    את מה שניתן לי:
  • 13:31 - 13:34
    דף חלק.
  • 13:35 - 13:39
    מה תעשו
    עם החלל הריק שלכם,
  • 13:40 - 13:43
    עם ההתחלה החדשה שלכם?
  • 13:44 - 13:45
    תודה.
  • 13:45 - 13:51
    (מחיאות כפיים)
Title:
מסע ההתמודדות עם אובדן ואבל
Speaker:
ג׳׳יסון ב. רונזטל
Description:

במאמרה האמיתי עד כאב, מצחיק באופן אירוני ונקרא על ידי רבים על מוות, ״ייתכן ותרצי להתחתן עם בעלי״, הסופרת ויוצרת הסרטים איימי קראוס רוזנטל נתנה לבעלה ג׳ייסון רשות באופן ציבורי ביותר להמשיך הלאה בחייו ולמצוא אושר. שנה לאחר מותה, ג׳ייסון מציג תובנות על תהליך ההתמודדות המתיש של להמשיך הלאה לצד האבל-- וכן חוכמה פשוטה לכל אחד שחווה אובדן משנה חיים.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:08

Hebrew subtitles

Revisions