Return to Video

החיפוש אחר רגעי "אהה!"

  • 0:01 - 0:07
    השנה היא 1969, ניו יורק סיטי,
  • 0:07 - 0:10
    שיעור מוזיקה בכיתה ג',
  • 0:10 - 0:17
    והמורה שלנו מכניס אותנו לחדר ריק
    למעט פסנתר וכיסאות.
  • 0:17 - 0:19
    ואחד אחד, הוא קורא לנו,
  • 0:19 - 0:22
    והוא מנגן את התו דו,
    ומבקש מאתנו לשיר אותו.
  • 0:23 - 0:25
    (שר)
  • 0:25 - 0:28
    וכל אחד מאתנו מופנה לצד ימין של החדר
  • 0:28 - 0:30
    או לצד שמאל של החדר.
  • 0:30 - 0:32
    (צחוק)
  • 0:33 - 0:37
    וכשכל 35 הילדים מסיימים,
  • 0:37 - 0:40
    הצד השמאלי של החדר, בו אני עמדתי,
  • 0:40 - 0:44
    נאמר לנו לעמוד ולחזור לכיתה שלנו.
  • 0:44 - 0:47
    (צחוק)
  • 0:47 - 0:52
    ואף אחד מאתנו לא השתתף
    באף שיעור מוזיקה מאז
  • 0:52 - 0:53
    בבית הספר היסודי.
  • 0:54 - 0:58
    מועדון פנימי ומועדון חיצוני נוצר,
  • 0:58 - 1:02
    ואפילו לא ידעתי מה היה המשמעות של
    מבחן הסף באותו הרגע.
  • 1:05 - 1:09
    מספר שנים מאוחר יותר, שיעור אנגלית...
  • 1:09 - 1:10
    (צחוק)
  • 1:10 - 1:15
    המשימה הראשונה בסמסטר החדש,
  • 1:15 - 1:17
    ואני מקבל חזרה את המשימה,
  • 1:17 - 1:20
    והציון הוא +C,
  • 1:20 - 1:23
    עם ההערה "הכי טוב שאפשר לקוות".
  • 1:23 - 1:25
    (צחוק)
  • 1:27 - 1:30
    עכשיו, בכנות, לא היה אכפת לי מה+C.
  • 1:30 - 1:33
    הייתי רק שמח שזה לא היה -C או D.
  • 1:34 - 1:37
    אבל ההערה "הכי טוב שאפשר לקוות"...
  • 1:37 - 1:40
    אפילו בגיל כזה צעיר לא נראתה לי נכונה.
  • 1:41 - 1:43
    היא נראתה לי איכשהו מגבילה.
  • 1:46 - 1:51
    כמה אנשים כאן חוו חוויות דומות לזה,
  • 1:51 - 1:53
    בין אם בבית הספר או במקום העבודה?
  • 1:56 - 1:57
    אנחנו לא לבד.
  • 1:59 - 2:03
    אז אני מנחש שזה די אירוני
  • 2:03 - 2:07
    שמסלול החיים שלי הוביל אותי לקריירה
  • 2:07 - 2:11
    ביצירת מוזיקה וכתיבה
    לקבוצת הBlue Man Group
  • 2:11 - 2:13
    (צחוק)
  • 2:13 - 2:14
    ופתיחת בית ספר.
  • 2:14 - 2:17
    (צחוק)
  • 2:17 - 2:19
    אבל בית ספר היה עינוי עבורי.
  • 2:20 - 2:24
    כמישהו שלא היתה לו נטיה טבעית לאקדמיה,
  • 2:24 - 2:28
    והמורים שלי מעולם לא הבינו אותי,
  • 2:28 - 2:30
    לא ידעתי איך לנווט את עצמי בבית הספר
  • 2:30 - 2:32
    ובתי הספר לא ידעו מה לעשות איתי.
  • 2:33 - 2:38
    אז התחלתי לשאול את השאלות, אפילו כבר אז,
  • 2:38 - 2:41
    אם הסביבות האלה לא ידעו מה לעשות
  • 2:41 - 2:45
    עם אנשים שלא התאימו לתבנית הסטנדרטית,
  • 2:45 - 2:48
    למה אנחנו לא מעצבים מחדש את הסביבות
  • 2:48 - 2:51
    כדי שישתמשו לטובה בחוזקות של אנשים?
  • 2:53 - 2:56
    התחלתי להאמין
  • 2:56 - 3:01
    שאנחנו צריכים ליצור תנאים בטוחים ומפרים
  • 3:01 - 3:06
    לרעיונות חדשים וחדשניים כדי לצמוח לשגשג.
  • 3:08 - 3:11
    אנחנו יודעים שבני אדם הם חדשניים מטבעם,
  • 3:11 - 3:13
    כיוון שאם לא היינו,
  • 3:13 - 3:17
    כולנו עדיין היינו משתמשים באותם ראשי חץ
    בהם השתמשנו לפני 10,000 שנים.
  • 3:18 - 3:22
    אז אחד הדברים שהתחלתי לבחון הוא
  • 3:22 - 3:26
    האם ישנם דרכים להקל על החדשנות
  • 3:26 - 3:29
    ולכך שהיא תתרחש באופן יותר תכוף?
  • 3:30 - 3:32
    האם ישנה דרך לקחת את אותם רגעי "אהה",
  • 3:32 - 3:38
    אותם פריצות דרך שנראה שמתרחשות
    מדי פעם ובאופן אקראי,
  • 3:38 - 3:42
    ולגרום להם להתרחש באופן מכוון ותכוף?
  • 3:43 - 3:46
    כשהתחלנו את Blue Man Group ב1988,
  • 3:46 - 3:49
    מעולם לא עשינו הופעת אוף-ברודווי לפני כן.
  • 3:50 - 3:52
    למעשה כמעט ולא היה לנו ניסיון בתיאטרון.
  • 3:53 - 3:56
    אבל ידענו מה מניע אותנו,
  • 3:56 - 4:00
    וזה היה רשימה שלמה של דברים
    שמעולם לא ראינו על הבמה לפני כן,
  • 4:00 - 4:04
    דברים כמו אומנות ואומנות פופ
    וטכנולוגיה וסוציולוגיה
  • 4:04 - 4:10
    ואנתרופולוגיה וכלי הקשה וקומדיה
    ומימוש האושר שלך.
  • 4:12 - 4:14
    ייסדנו חוק
  • 4:14 - 4:19
    ששום דבר לא עולה על הבמה
    אם ראינו את זה לפני כן.
  • 4:19 - 4:22
    ורצינו לעורר יצירתיות וקשר
  • 4:22 - 4:25
    בעצמנו ובקהלים שלנו;
  • 4:25 - 4:28
    רצינו לעשות קצת טוב חברתי,
  • 4:28 - 4:30
    ורצינו ליהנות תוך כדי.
  • 4:30 - 4:32
    ובמשרד,
  • 4:32 - 4:35
    רצינו ליצור סביבה בה אנשים יתייחסו זה לזה
  • 4:35 - 4:37
    קצת יותר טוב,
  • 4:37 - 4:41
    בקצת יותר כבוד והתחשבות
  • 4:41 - 4:43
    ביחס לעולם שבחוץ.
  • 4:45 - 4:50
    והמשכנו לנסח ולשתף פעולה ולמצוא פתרונות
  • 4:50 - 4:53
    כדי ליצור דברים שלא נראו.
  • 4:55 - 5:00
    במשך הזמן, התחלתי לזהות
    שהתנאים האופטימליים
  • 5:00 - 5:04
    לסוגי הסביבות היצירתיות והחדשניות האלה
  • 5:04 - 5:08
    הם כוונה ברורה, מטרה ואהבה:
  • 5:08 - 5:12
    זה אומר לעבוד על משהו גדול יותר מאתנו.
  • 5:13 - 5:15
    יושרה אישית:
  • 5:15 - 5:17
    זה לעשות מה שאמרנו שאנחנו הולכים לעשות.
  • 5:17 - 5:21
    זה להיות העצמי האמיתי שלנו בכל אינטרקציה.
  • 5:21 - 5:24
    תקשורת ישירה וציפיות ברורות,
  • 5:24 - 5:26
    אפילו כשהנושא לדיון הוא קשה.
  • 5:27 - 5:29
    עבודה קשה והתמדה:
  • 5:29 - 5:32
    ניסוי וטעיה, ניסוי וטעיה, ניסוי טעיה.
  • 5:34 - 5:37
    ליצור צוותים שמשתפים פעולה
  • 5:37 - 5:40
    להטמיע אמון מלא וכבוד הדדי.
  • 5:41 - 5:43
    כל חברי הקבוצה נכללים.
  • 5:43 - 5:44
    אין מועדון חיצוני.
  • 5:45 - 5:48
    אנחנו נוסקים כקבוצה ואנחנו נופלים כקבוצה,
  • 5:48 - 5:51
    והחלטות הן החלטות עד שהן כבר לא.
  • 5:52 - 5:54
    אמצו השקפות מרובות.
  • 5:54 - 5:58
    כלומר שלכל הקולות יש ערך,
    לכל הרגשות יש ערך.
  • 5:58 - 6:01
    טפלו באי הסכמות באופן ישיר.
  • 6:01 - 6:03
    אנשים צריכים להרגיש שרואים ושומעים אותם.
  • 6:04 - 6:06
    קחו סיכונים וחגגו טעויות.
  • 6:07 - 6:10
    מחויבות להיות ארגון לומד,
  • 6:10 - 6:15
    שתמיד מנסה לעלות מעלה בחדשנות ולימוד.
  • 6:16 - 6:18
    ודברו בקול אחד.
  • 6:19 - 6:23
    זה אולי הדבק שמחזיק יחד את כל התנאים האלה.
  • 6:24 - 6:28
    הרעיון הוא שאנחנו מדברים באותו האופן בדיוק
  • 6:28 - 6:31
    על מישהו שלא נמצא בחדר
  • 6:31 - 6:32
    כאילו הם נמצאים בחדר.
  • 6:33 - 6:39
    זה נשמע בסיסי, אבל זה תרגיל בשאיפה
  • 6:39 - 6:44
    שמסייע להתמודד מול מצבים קשים
    באופן יותר מכבד.
  • 6:46 - 6:51
    להטמעת הנוהג הזה יש השפעה עמוקה
    על העלאת הרף
  • 6:51 - 6:53
    של כבוד הדדי, אמון,
  • 6:53 - 6:58
    הפחתת הרכילות והפוליטיקות במשרד ובכיתה,
  • 6:58 - 7:03
    ובכך הפחתת הרעש שמפריע לתהליך החדשנות.
  • 7:04 - 7:09
    ב-Blue Man Group, ניסוי וטעיה היה
    דבר הכרחי עבור התהליך היצירתי שלנו.
  • 7:09 - 7:10
    כתבנו יצירה
  • 7:10 - 7:16
    בה ניסינו להמחיש את מעגליות הצרכנות/ בזבוז
  • 7:16 - 7:22
    בדרך מצחיקה ויצירתית ומפתיעה
    עבור הקהלים שלנו.
  • 7:23 - 7:29
    אם אתם בעצמכם ניסיתם לעשות את אותו הדבר,
  • 7:29 - 7:32
    אני יכול לחסוך לכם הרבה זמן כאן ועכשיו.
  • 7:33 - 7:36
    אני יכול לספר לכם בוודאות
  • 7:36 - 7:41
    ששיבולת שועל, ג'לי, סולת,
  • 7:41 - 7:47
    סליים, פודינג, חימר, טפיוקה,
    ברבצק ורסק עגבניות
  • 7:47 - 7:53
    לא מחליקים בצינור שעוטף אותך
    מתחת לתחפושת
  • 7:53 - 7:57
    שאמור לצאת כפתח בחזה שלך
  • 7:57 - 7:59
    ולהתיז על הקהל.
  • 8:00 - 8:01
    זה לא יקרה.
  • 8:01 - 8:03
    (צחוק)
  • 8:03 - 8:10
    אחרי חודשים של עבודה, סוף סוף מצאנו בננות.
  • 8:10 - 8:11
    (צחוק)
  • 8:11 - 8:15
    מי ידע שלבננות יהיה בדיוק
    את התכונות הנכונות
  • 8:15 - 8:20
    להישאר בצורתן גם אחרי
    שדחפנו אותן דרך צינור בלחץ אוויר,
  • 8:20 - 8:27
    ומצד שני יהיו מחליקות מספיק כדי לתת
    את האפקט המנטף הדרמטי
  • 8:27 - 8:28
    שחיפשנו.
  • 8:28 - 8:30
    (צחוק)
  • 8:30 - 8:34
    היצירה הזאת הפכה להיות יצירת מופת
    של מופע הBlue Man Group.
  • 8:35 - 8:39
    אבל לא נפטרנו מכל חוקי התיאטרון יחד.
  • 8:39 - 8:43
    היו לנו מעצבי תפאורה ומעצבי תאורה.
  • 8:43 - 8:45
    היו לנו מנהלי במה שניהלו את המופע.
  • 8:46 - 8:50
    אבל אני די בטוח שהיינו
    אחד המופעים הראשונים
  • 8:50 - 8:54
    שתיקשר עם הקהל שלנו באופן מכבד,
  • 8:54 - 8:56
    בכך שתלינו אותם במהופך,
  • 8:56 - 8:59
    (צחוק)
  • 8:59 - 9:01
    טבלנו אותם בצבע,
  • 9:01 - 9:03
    והטחנו אותם בבד קנבס,
  • 9:03 - 9:05
    (צחוק)
  • 9:05 - 9:09
    שמנו את הראש שלהם ב30 קילו של ג'לי,
  • 9:09 - 9:12
    ואז הפכנו אותם לאחד הגיבורים של המופע.
  • 9:15 - 9:18
    (צחוק)
  • 9:18 - 9:22
    מעבר לזה, לא המצאנו מחדש
    את מה שלא היה זקוק להמצאה מחדש.
  • 9:22 - 9:29
    (צחוק)
  • 9:29 - 9:35
    שנים מאוחר יותר, לקחנו את כל הלמידה הזאת
    ויצרנו בית ספר --
  • 9:37 - 9:42
    בית ספר עבור הילדים שלנו שהלוואי והיה לנו,
  • 9:42 - 9:46
    בית ספר בו מה שקורה במסדרונות בין הכיתות
  • 9:46 - 9:49
    לא פחות חשוב
  • 9:49 - 9:52
    ממה שקורה בכיתות עצמן.
  • 9:53 - 9:59
    מקום בו קיבלת שיעורי מוזיקה
    אפילו אם לא יכולת לשיר דו.
  • 10:01 - 10:03
    בבית הספר Blue, מורים והורים ותלמידים
  • 10:03 - 10:06
    הם בעלי תרומה שווה סביב השולחן,
  • 10:06 - 10:09
    יוצרים, באופן מכוון, מרחב בטוח
  • 10:09 - 10:13
    בו הם יכולים לפתח תשוקה מלאת שמחה
    ללמידה שתימשך לכל חייהם.
  • 10:14 - 10:18
    שוב, לא ניסינו להמציא את הגלגל
    כשלא היה צורך להמציא אותו.
  • 10:18 - 10:21
    ואנחנו לא נמנעים ממתודות יותר מסורתיות
  • 10:21 - 10:25
    כמו הוראה ישירה
    אם זו הדרך הטובה ביותר ללמידה.
  • 10:25 - 10:32
    אבל אנחנו מאזנים את זה בגישה
    של למידה אינטגרטיבית עבור כל המקצועות,
  • 10:32 - 10:33
    ואיזון הוא המפתח.
  • 10:34 - 10:37
    למעשה, בית הספר Blue הוקם
  • 10:37 - 10:43
    על האיזון שבין מצוינות אקדמית
    וחשיבה יצירתית,
  • 10:43 - 10:46
    ואינטליגנציה אישית וחברתית.
  • 10:47 - 10:50
    אני מבין שזה יכול להישמע כמו השכל הישר,
  • 10:50 - 10:54
    אבל במעגלים מסוימים, זה נחשב רדיקלי.
  • 10:54 - 10:56
    (צחוק)
  • 10:56 - 11:01
    והתכונות האלה משכו תשומת לב רבה
    לבית הספר Blue
  • 11:01 - 11:03
    כבית ספר ממש חדשני.
  • 11:06 - 11:09
    אחרי כמעט עשר שנים,
  • 11:09 - 11:12
    הכרזנו על הרחבה
    של חטיבת הביניים של בית הספר.
  • 11:12 - 11:15
    צוות המורים שלנו ביקשו
    מתלמידי כיתה ו' שלנו
  • 11:15 - 11:18
    להשתתף בפיתוח ערכי
    חטיבת הביניים של בית הספר.
  • 11:19 - 11:21
    התהליך שלכם התחיל בשאלה:
  • 11:21 - 11:28
    למה אתם זקוקים מהקהילה שלנו
    כדי להיות שמחים ויצרנים בבית הספר?
  • 11:29 - 11:34
    התלמידים עברו תהליך בן ששה שבועות של
    עבודה עצמאית, עבודה שיתופית,
  • 11:34 - 11:36
    חידוד וקונצנזוס,
  • 11:36 - 11:42
    והרשימה שהם יצרו היא ממש מיוחדת.
  • 11:44 - 11:47
    תהיו מעורבים ונוכחים זה עם זה.
  • 11:49 - 11:55
    כבדו ותמכו במה שאחרים זקוקים לו כדי ללמוד.
  • 11:57 - 12:00
    היו מכלילים בשונות שלנו --
  • 12:00 - 12:03
    הדרך בה אנחנו נראים, חושבים ופועלים.
  • 12:06 - 12:11
    טפחו מודעות עצמית ומודעות לאחרים.
  • 12:12 - 12:15
    כבדו ופנו זמן לכיף והנאה.
  • 12:16 - 12:19
    אתגרו את עצמכם,
  • 12:19 - 12:21
    תרגלו את החוויה של להיות בסדר,
  • 12:21 - 12:23
    לעשות טעויות,
  • 12:23 - 12:25
    ותמכו זה בזה במהלכם.
  • 12:27 - 12:32
    זכרו, הילדים האלה היו בני 11
    כשהם כתבו את אלה.
  • 12:33 - 12:39
    הם ביטאו את מה שלקח לנו 20 שנה לזהות.
  • 12:42 - 12:48
    אחד מתוצאות הלוואי הגדולים ביותר
    של יצירת הקהילות החיות האלה
  • 12:48 - 12:55
    הוא שהפכנו למוקד משיכה לאנשים
    שרוצים לתעדף את הערכים האלה.
  • 12:58 - 13:04
    הם רוצים להציב אותם מעל לדברים
    כמו כסף ויוקרה ומסורת.
  • 13:04 - 13:08
    כולנו יכולים ללכת בדרך זו ביחד,
  • 13:08 - 13:11
    אתם עם הערכים שלכם בחברות שלכם,
  • 13:11 - 13:13
    בקהילות ובמשפחות שלכם.
  • 13:14 - 13:20
    עבורנו, עבורי, מדובר
    בתעדוף של קולות הילדים
  • 13:20 - 13:26
    לתת להם את הכלים לעזור
    לבנות עולם הרמוני ובר קיימא.
  • 13:27 - 13:32
    אני מזמין אתכם להצטרף
  • 13:32 - 13:35
    למסע המרגש, מלא התשוקה והמשמח הזה יחד.
  • 13:37 - 13:41
    וביחד, הכי טוב שאפשר לקוות לו
  • 13:41 - 13:45
    הוא מושג חסר גבולות כשהציפיה
  • 13:45 - 13:49
    היא שבעזרת עיצוב מחדש של הסביבות שלנו,
  • 13:49 - 13:50
    נוכל לשנות את העולם.
  • 13:52 - 13:53
    תודה רבה.
  • 13:53 - 13:59
    (מחיאות כפיים)
Title:
החיפוש אחר רגעי "אהה!"
Speaker:
מאט גולדמן
Description:

ב1988, מאט גולדמן הקים בשותפות את Blue Man Group, מופע אוף-ברודווי שהפך לסנסציה הידועה בשל ההומור שלה, צבע הגוף הכחול וטריקים מופרעים. המופע מתבסס על ההנחה שתנאים מסוימים יכולים ליצור "רגעי אהה!" -- רגעים של הפתעה, למידה והתלהות -- שיהיו תכופים ומכוונים ולא רק רנדומליים ומקריים. עכשיו גולדמן עובד ליישם את הלקחים שנלמדו מBlue Man Group לעולם החינוך, בהקמת בית הספר Blue, בית הספר המאזן בין מצוינות, חשיבה יצירתית ואינטליגנציה אישית וחברתית. "אנחנו צריכים לבנות תנאים בטוחים ומועילים כדי שרעיונות חדשים וחדשניים יתפתחו וישגשגו". אומר גולדמן.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:11

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.