Return to Video

איך משחק חיזק את תחושת העצמי שלי

  • 0:06 - 0:08
    היי חברה,
  • 0:08 - 0:11
    אז אני רוצה להתחיל בתרגיל
    שאנחנו עושים בשיעור דרמה.
  • 0:11 - 0:14
    אז כולם פשוט, אתם יודעים,
    תנערו את הידיים, תרגעו...
  • 0:14 - 0:19
    תכנסו לתנוחה נוחה, ותעצמו את העיניים.
  • 0:19 - 0:21
    עכשיו, ברגע שכולכם עצמתם את העייניים,
  • 0:21 - 0:23
    אני רוצה שתדמיינו:
  • 0:23 - 0:25
    דמיינו דמות שאתם רוצים להיות.
  • 0:25 - 0:27
    היא יכולה להיות כל דבר.
  • 0:27 - 0:33
    היא יכולה להיות מכשף, מרגל,
    גיבור על, נבל על, או אפילו חיה.
  • 0:33 - 0:36
    אז פשוט תחשבו על דמות בראשכם.
  • 0:37 - 0:41
    ברגע שיש לכם את הדמות הזו,
    בואו ניקח צעד אחד עמוק יותר.
  • 0:41 - 0:44
    אתם רוצים לחקור את השכבות העמוקות יותר
    של הדמות הזו.
  • 0:44 - 0:48
    מה האישיות של הדמות שלכם,
    האם יש לו או לה משפחה?
  • 0:48 - 0:50
    מה המטרה שלה, מה המניעים שלה?
  • 0:50 - 0:52
    מה הסיפור של הדמות הזו?
  • 0:54 - 0:58
    ברגע שיש לכם הקשר קצר לדמות,
  • 0:58 - 1:02
    אני רוצה שתעברו לשלב החשוב הבא:
  • 1:02 - 1:06
    דמיינו את עצמכם, תפרידו את עצמכם מהדמות.
  • 1:06 - 1:13
    שימו את הדמות בקופסה, סגרו את הקופסה,
    ושימו את הקופסה בכספת.
  • 1:13 - 1:18
    תנעלו את הכספת,
    ושימו את המפתח במקום בטוח בכיס שלכם.
  • 1:18 - 1:23
    עכשיו יש חוק אחד אחרון,
    ההוראה האחרונה שאני רוצה שתבצעו.
  • 1:23 - 1:27
    לעולם אל תפתחו את הקופסה,
    או תפתחו את הכספת, מחוץ לחדר הזה.
  • 1:27 - 1:30
    אתם יכולים לפתוח את העיניים עכשיו.
  • 1:30 - 1:34
    עכשיו התרגיל הזה הוא משהו שכולנו עשינו
  • 1:34 - 1:37
    או עדיין ממשיכים לעשות בחיי היום יום.
  • 1:37 - 1:42
    אתם מבינים, לאנשים יש את הנטיה לחקות,
    לדמיין דמויות אחרות.
  • 1:42 - 1:46
    יש להם את הנטיה לחקור סיפורים שונים,
    נרטיבים שונים,
  • 1:46 - 1:48
    תחושה של הרפתקאה.
  • 1:48 - 1:50
    ואני מרגיש שזה אחד הפנים העיקריים,
  • 1:50 - 1:54
    אחד האספקטים המרכזיים של הטבע האנושי.
  • 1:54 - 1:57
    לדוגמה, כשהיינו צעירים,
    כולנו שיחקנו בשוטרים וגנבים,
  • 1:57 - 1:59
    שזה למעשה משחק תפקידים,
  • 1:59 - 2:04
    בו אנחנו שמים את עצמנו
    במצב של גנבים ושוטרים.
  • 2:04 - 2:06
    או אפילו בפשטות לדמיין את עצמנו
  • 2:06 - 2:10
    כדמות המרכזית של סרט או ספר אהובים.
  • 2:10 - 2:13
    ככה, אנשים ממשיכים לחקות ולדמיין את עצמם
  • 2:13 - 2:16
    במצבים שונים.
  • 2:16 - 2:20
    עם זאת, בניגוד לדמיונות העשירים האלה,
  • 2:20 - 2:25
    נראה שהרבה מהחברה של היום מעצבת אותנו
    להתאים לטרנדים החברתיים,
  • 2:25 - 2:26
    ולנורמות החברתיות.
  • 2:26 - 2:29
    בעיקר עם הטכנולוגיה והמדיה החברתית
  • 2:29 - 2:31
    שמחברים את כולנו מסביב לעולם.
  • 2:31 - 2:37
    למרות שאנחנו מחוברים, אנחנו עדיין מאוד
    מתאימים את עצמנו לחברה מאוד חד תרבותית.
  • 2:37 - 2:41
    אז בדרך מסויימת החברה הורסת
    את אחד האספקטים הכי יפים של החיים:
  • 2:41 - 2:45
    יצירתיות ומגוון.
  • 2:45 - 2:46
    כשאחותי היתה בכיתה ג',
  • 2:46 - 2:49
    היא בדיוק סיימה לראות
    את הסרט "בת הים הקטנה."
  • 2:49 - 2:52
    והיא באה אלי עם חיוך גדול על הפנים,
  • 2:52 - 2:55
    ואמרה לי שהיא רוצה להפוך לבת ים.
  • 2:55 - 2:59
    וכמובן, זה לא יקרה.
  • 2:59 - 3:02
    העניין הוא, מה שהיה יחודי
    בגרסה שלה של בת הים
  • 3:02 - 3:06
    היה שלגרסה שלה של בת הים
    היו כוחות מיוחדים,
  • 3:06 - 3:07
    תכונות מיוחדות.
  • 3:07 - 3:13
    היו לה סנפירים מנצנים, והיא היתה
    יותר יחודית מבנות הים שאנחנו רואים
  • 3:13 - 3:15
    בסרטים של דיסני.
  • 3:15 - 3:16
    אז מה שהבנתי היה
  • 3:16 - 3:21
    בדמיונות האלו, בתכונות האלה
    שאתם יצרתם לפני כמה דקות,
  • 3:21 - 3:25
    תמיד יש תחושה של מקוריות שמגיעה מכם,
  • 3:25 - 3:27
    בין אם זה הרגשות שלכם, האישיות שלכם,
  • 3:27 - 3:29
    המטרות, המניעים,
  • 3:29 - 3:33
    היכן שהוא בדמות, יש פיסה מכם.
  • 3:33 - 3:34
    אז חשבו על זה.
  • 3:34 - 3:37
    אם אתם נועלים את התכונות האלו,
  • 3:37 - 3:43
    אז במובן מסויים
    אנחנו גם נועלים מעצמנו חלק מעצמנו.
  • 3:43 - 3:47
    עכשיו, אני לא אומר
    שהתאמה לחברה היא לא חשובה.
  • 3:47 - 3:49
    במובן מסויים היא כן.
  • 3:49 - 3:52
    לדוגמה, אתם צריכים לפעול, לדבר, להתנהג,
  • 3:52 - 3:55
    שתהיה לכם אישיות, ללבוש בגדים מסויימים
  • 3:55 - 3:58
    כך שלא יתעלמו מכם
    או יתפשו אתכם כגסים על ידי אחרים.
  • 3:58 - 4:01
    במידה מסויימת, כולנו סוג של משתתפים
  • 4:01 - 4:03
    בתנועה הזו לכיוון של התאמה לחברה.
  • 4:03 - 4:07
    זה מאוד מפתה ללבוש בגדים
    שהחברים שלכם לובשים באינסטגרם
  • 4:07 - 4:11
    או לאכול את האוכל שהסלבריטי
    האהובים עליכם אוכלים בסנאפצ'אט.
  • 4:11 - 4:15
    אז בדרך מסויימת, אנחנו תקועים במצב
    בו אנחנו לא יכולים לאזן
  • 4:15 - 4:19
    את היחסים בין התאמה לאינדיבידואליות.
  • 4:19 - 4:25
    אז אנחנו צריכים לשאול את עצמנו
    את השאלה הזו, איך אנחנו מאזנים את זה?
  • 4:25 - 4:28
    כשאני שואל את השאלה הזו את עצמי,
    המקום הראשון שאני חושב עליו
  • 4:28 - 4:30
    היה הקופסה השחורה של שיעור הדרמה.
  • 4:30 - 4:34
    בחדר הזה אין מחסומים חברתיים,
    אין תחושה של שפיטה.
  • 4:34 - 4:37
    נוכל להביע כל אישיות, כל רגש,
  • 4:37 - 4:39
    כל רגש ששמרתם לעצמכם.
  • 4:39 - 4:43
    ובשבילי, עברתי את זה במשחק דמויות שונות.
  • 4:43 - 4:46
    לפעמים הייתי מרגיש מעט מוזר,
    אז הייתי משחק דמות מוזרה,
  • 4:46 - 4:50
    והייתי משחרר ומביע
    את כל הרגשות האלה ששמרתי בפנים
  • 4:50 - 4:54
    בין בני המשפחה, בין חברים.
  • 4:54 - 4:59
    וקופסת הדרמה השחורה
    היתה במובן מסויים כמו מערת עטלף בשבילי.
  • 4:59 - 5:03
    מאורה סודית בה יכולתי להראות
    את הזהות הסודית שלי.
  • 5:03 - 5:07
    יכולתי באמת להיות מי שאני ב 100%.
  • 5:07 - 5:10
    אז הנה ההצעה שלי לכולכם.
  • 5:10 - 5:12
    אל תפחדו לצעוד לתוך הקופסה השחורה.
  • 5:12 - 5:14
    אני יודע שבהתחלה זה מאוד מפחיד.
  • 5:14 - 5:17
    אנחנו מתביישים לעמוד מול קהל,
  • 5:17 - 5:20
    ולהביע מי אתם באמת בפנים.
  • 5:20 - 5:23
    במובן מסויים, אתם מרגישים פגיעים.
  • 5:23 - 5:27
    אבל ברגע שתתאפסו על זה, תבינו שכולם בחדר
  • 5:27 - 5:28
    שם מאותה סיבה.
  • 5:28 - 5:30
    הם פה כדי לחקור חלקים מעצמם
  • 5:30 - 5:33
    שהם לא יכולים לחקור בין חבריהם.
  • 5:33 - 5:35
    הם פה כדי להכיר את עצמם טוב יותר,
  • 5:35 - 5:39
    הם פה כדי סוג של לשחרר
    את כל הזעם, כל האושר,
  • 5:39 - 5:45
    כל השמחה שבדרך כלל אתם לא עושים בחברה.
  • 5:45 - 5:48
    אז הכנסו לקופסה השחורה,
    והלחמו בהתאמה החברתית.
  • 5:48 - 5:49
    תודה לכם.
Title:
איך משחק חיזק את תחושת העצמי שלי
Description:

איך אתם מתרגלים את הדמיון שלכם? קרטיס לי אוהב ליצור דמויות, לפתח אותן, ולשחק אותן בשיעור דרמה -- שימוש בדמיון שלו עוזר לקרטיס לקבל ביטחון באינדיבידואליות שלו ולחזק את תחושת העצמי שלו. ועדיין, הוא מודאג שהלחץ החברתי להתאים ירחיק אנשים ממשחק עם הדמיון שלהם, ולכן יסכן את האינדיבידואליות שלהם. בהרצאה מלאת ההשראה הזו, קרטיס חולק אי "להכנס לתוך קופסה שחורה" יכול לעזור לנו למצוא איזון בין קונפורמיות ואינדיבידואליות בלי להקריב אף אחת מהן.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:54

Hebrew subtitles

Revisions