איך קסם האדיבות עזר לי לשרוד במהלך השואה
-
0:01 - 0:08בספר המקסים "הנסיך הקטן",
-
0:08 - 0:13יש ציטוט שאומר
-
0:16 - 0:21"אין לראות את הדברים היטב אלא דרך הלב.
-
0:22 - 0:25כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין".
-
0:26 - 0:32בעוד שהסופר כתב את המילים הללו
כשהוא יושב בנוחות על כיסא, -
0:32 - 0:36איפשהו בארצות הברית,
-
0:36 - 0:38למדתי את אותו הלקח
-
0:38 - 0:42במרחק קילומטרים בצריף מטונף ומלוכלך
-
0:42 - 0:45במחנה השמדה בפולין.
-
0:46 - 0:53זה לא השווי הכספי או גודל המתנה
שבאמת חשובים, -
0:53 - 0:56זה איך אתם שומרים אותה בלב.
-
0:57 - 0:59כשהייתי בן שש,
-
0:59 - 1:04אמא שלי, אבא שלי, אחותי ואני
-
1:04 - 1:08עזבו את גרמניה שונאת היהודים,
והלכנו ליוגוסלביה. -
1:09 - 1:13וחיינו ביוגוסלביה במשך שבע שנים מאושרות,
-
1:13 - 1:17ואז גרמניה פלשה ליוגוסלביה
-
1:17 - 1:20ופתאום שוב היינו רדופים,
-
1:20 - 1:22והייתי צריך להתחבא.
-
1:22 - 1:25התחבאתי במשך קרוב לשנתיים
-
1:25 - 1:29אצל זוג שהיו חלק מתנועת ההתנגדות.
-
1:30 - 1:33ופיתחתי סרטי צילום, והכנתי הגדלות.
-
1:35 - 1:39יום אחד, כשהייתי בן 15,
-
1:39 - 1:42נעצרתי על ידי הגסטפו
-
1:42 - 1:45והם היכו אותי,
-
1:45 - 1:48ובמשך שנתיים עברתי בין בתי כלא שונים,
-
1:48 - 1:52עד שבסופו של דבר הגעתי
-
1:52 - 1:58למבצר בן 150 שנה בצ'כוסלובקיה,
-
1:58 - 2:02שהנאצים הפכו למחנה ריכוז.
-
2:04 - 2:05הייתי שם במשך עשרה חודשים.
-
2:06 - 2:08עבדתי בהנחת מסילות רכבת,
-
2:08 - 2:10בהשמדת מזיקים,
-
2:11 - 2:12הכנתי סלים,
-
2:12 - 2:13ואחרי עשרה חודשים,
-
2:13 - 2:19כאלפיים מאתנו הועלו לקרונות משא,
-
2:19 - 2:22הדלתות נסגרו והסיעו אותנו מזרחה.
-
2:24 - 2:26במשך שלושה ימים, נסענו ככה,
-
2:26 - 2:28וכשנתנו לנו לרדת,
-
2:28 - 2:32הסרחנו משתן וצואה,
-
2:32 - 2:37ומצאנו את עצמנו במחנה ההשמדה אושוויץ.
-
2:37 - 2:39מחנה, שבאותו הזמן,
-
2:39 - 2:42כבר רצח מעל למיליון איש
-
2:42 - 2:47ושלח אותם דרך הארובות לשמיים.
-
2:48 - 2:52הגענו, לקחנו מאתנו את כל הרכוש שלנו,
-
2:52 - 2:54כל מה שהיה לנו,
-
2:54 - 2:58ונתנו לנו מדי פסים,
-
2:58 - 3:01שמו לנו קעקוע על הזרוע,
-
3:01 - 3:05והעבירו לנו את המסר
-
3:05 - 3:09שאנחנו נשהה שם לשישה חודשים בדיוק.
-
3:10 - 3:13ולאחר מכן, נעזוב את המחנה.
-
3:13 - 3:15דרך הארובה.
-
3:17 - 3:20צוותנו לצריפים שונים.
-
3:20 - 3:25והצריפים היו מלאים בדרגשי עץ,
-
3:25 - 3:28ששה אנשים בכל קומה,
-
3:28 - 3:33שלושה אנשים ישנים בכיוון אחד,
ושלושה בכיוון השני, -
3:33 - 3:36כך שבכל כיוון שבו ישנת,
-
3:36 - 3:39תמיד היו לך זוג רגליים בפרצוף.
-
3:40 - 3:45האדם שלידי היה אדם מאוד נחמד,
-
3:45 - 3:50והוא הציג את עצמו כמר הרברט לוין.
-
3:52 - 3:55מר לוין היה נחמד ונימוסי כלפי.
-
3:56 - 4:00יום אחד, כשחזרתי ממשימת עבודה,
-
4:00 - 4:02טיפסתי לדרגש,
-
4:02 - 4:06הייתי בדרגש העליון מבין השלושה,
-
4:06 - 4:09ושם ישב לו מר לוין עם חפיסת קלפים.
-
4:11 - 4:13והוא ערבב את הקלפים.
-
4:13 - 4:15ולא יכולתי להבין את זה, אתם יודעים,
-
4:15 - 4:18חפיסת קלפים באושוויץ
-
4:18 - 4:21היתה כמו למצוא גורילה במקלחת שלך.
-
4:21 - 4:22(צחוק)
-
4:22 - 4:24אתם יודעים, "מה הוא עושה שם?"
-
4:24 - 4:28ואז מר לוין הסתובב אלי
-
4:28 - 4:33והגיש לי את החפיסה, ואמר "תבחר קלף".
-
4:33 - 4:35אז בחרתי קלף,
-
4:35 - 4:37והוא הראה לי תרגיל קלפים.
-
4:38 - 4:39הוא ביצע נס.
-
4:40 - 4:43מעולם לא ראיתי תרגיל קלפים לפני כן,
-
4:43 - 4:47והאדם שביצע אותו ישב ממש שם.
-
4:48 - 4:52ואז מר לוין עשה את הבלתי יאמן.
-
4:53 - 4:56הוא ממש הסביר לי את התרגיל.
-
4:57 - 5:01והמילים נצרבו במוחי.
-
5:01 - 5:03וזכרתי כל מילה ומילה,
-
5:04 - 5:06ומאותו היום,
-
5:06 - 5:10התאמנתי על התרגיל בכל יום.
-
5:11 - 5:14למרות שלא היו לי קלפים.
-
5:16 - 5:18פשוט המשכתי להתאמן.
-
5:20 - 5:23בערך שלושה שבועות לאחר מכן,
-
5:25 - 5:30המחנה כולו, למעט כמה מאות מאתנו,
-
5:30 - 5:33נשלחו לתאי הגז.
-
5:34 - 5:38אני נשלחתי למחנה אחר שם עבדתי באורוות,
-
5:38 - 5:42ואז בינואר 1945,
-
5:42 - 5:47כשהרוסים התקדמו,
-
5:47 - 5:5160 אלף מאתנו נשלחנו לצעדת המוות.
-
5:53 - 5:57וצעדנו במשך שלושה ימים, לסירוגין,
-
5:57 - 6:00ובאמצע החורף,
-
6:00 - 6:04ועד שהגענו לתחנת רכבת,
-
6:04 - 6:06מתוך 60 אלף איש,
-
6:06 - 6:0815 אלף מתו.
-
6:09 - 6:13ואת כל השאר, העלו אותנו
לקרונות רכבת פתוחים, -
6:13 - 6:19ובמשך ארבעה ימים, שלחו אותנו כל הדרך
דרומה מפולין לאוסטריה. -
6:20 - 6:23ומצאנו את עצמנו במחנה מוות,
-
6:23 - 6:26מחנה ריכוז שנקרא מאוטהאוזן,
-
6:26 - 6:29ששוב היה בנוי כמו מבצר.
-
6:30 - 6:35בנקודה הזאת הס.ס. זנחו אותנו,
-
6:35 - 6:37ולא היה שם אף פירור של אוכל,
-
6:37 - 6:41והיו שם אלפים על אלפים של גופות.
-
6:41 - 6:45ישנתי במשך שלושה ימים ליד גוויה של אדם,
-
6:45 - 6:49רק כדי לקבל את המכסה שלו של לחם מעובש.
-
6:49 - 6:55ויומיים לפני סוף מלחמה, ב-5 במאי,
-
6:55 - 6:58שוחררנו על ידי הכוחות האמריקאיים.
-
6:59 - 7:02באותו זמן, הייתי בן 17,
-
7:02 - 7:05ושקלתי 29 ק"ג.
-
7:06 - 7:09תפסתי טרמפים בחזרה ליוגוסלביה.
-
7:09 - 7:11וכשחזרתי ליוגוסלביה,
-
7:11 - 7:13היה שם קומוניזם,
-
7:13 - 7:15לא היתה שם שום משפחה,
-
7:15 - 7:17ולא היו שם שום חברים.
-
7:17 - 7:19נשארתי שם במשך שנתיים,
-
7:19 - 7:23ואחרי שנתיים, הצלחתי לברוח לאנגליה.
-
7:23 - 7:25וכשבאתי לאנגליה,
-
7:25 - 7:27לא יכולתי לדבר אנגלית,
-
7:27 - 7:30לא היתה לי השכלה, לא היו לי כישורים,
-
7:31 - 7:33התחלתי לעבוד,
-
7:33 - 7:37וכשנה אחרי שהגעתי לאנגליה,
-
7:37 - 7:39קניתי לעצמי חפיסת קלפים.
-
7:39 - 7:42ובפעם הראשונה,
-
7:43 - 7:46ביצעתי את התרגיל
-
7:46 - 7:52שראיתי באושוויץ בדרגש בתוך צריף.
-
7:53 - 7:54והוא הצליח.
-
7:54 - 7:56הוא הצליח באופן מדהים.
-
7:56 - 7:57והראיתי אותו לכמה מהחברים שלי,
-
7:57 - 7:59והם אהבו אותו.
-
8:00 - 8:04והלכתי לחנות קסמים, וקניתי כמה תרגילי קסם,
-
8:04 - 8:06והראיתי אותם לחברים שלי,
-
8:06 - 8:08וקניתי עוד כמה תרגילי קסם
-
8:08 - 8:10והראיתי גם אותם.
-
8:10 - 8:14ואז קניתי כמה ספרי קסמים,
וקניתי עוד כמה ספרי קסמים. -
8:15 - 8:18יש קו דק מאוד
-
8:18 - 8:22בין תחביב לשגעון.
-
8:22 - 8:24(צחוק)
-
8:24 - 8:27בכל מקרה, התחתנתי,
-
8:27 - 8:30והגעתי לארצות הברית,
-
8:30 - 8:35ואחת העבודות הראשונות שלי
-
8:35 - 8:40דרשה ממני לדבר בפני קבוצות קטנות של אנשים.
-
8:40 - 8:43והצלחתי לעשות זאת, הייתי ממש טוב בזה.
-
8:43 - 8:47ואז, לפני 25 שנה יצאתי לגמלאות.
-
8:47 - 8:50והתחלתי לדבר בפני בתי ספר.
-
8:51 - 8:56והסיבה היחידה בגללה יכולתי לדבר בבתי ספר
-
8:56 - 9:01היא כי אדם מאוד חברותי
-
9:01 - 9:06הראה לילד די מפוחד תרגיל קלפים
-
9:06 - 9:09במחנה ריכוז.
-
9:09 - 9:13האדם שהראה לי אותו, מר לוין,
-
9:13 - 9:16היה קוסם מקצועי.
-
9:16 - 9:18הוא עבד בגרמניה,
-
9:18 - 9:23וכשהוא הגיע לאושוויץ, הס.ס. ידעו מי הוא,
-
9:23 - 9:26אז הם נתנו לו חפיסת קלפים,
-
9:26 - 9:28הם נתנו לו חתיכת חוט,
-
9:28 - 9:29הם נתנו לו קוביות משחק,
-
9:29 - 9:31והוא היה מציג בפניהם.
-
9:32 - 9:35ואז הוא גם לימד את חלקם.
-
9:35 - 9:36הוא שרד את המלחמה,
-
9:36 - 9:39אבל אשתו ובנו מתו.
-
9:40 - 9:45הוא הגיע לארצות הברית
והופיע במקומות שונים, -
9:45 - 9:48אבל מעולם לא פגשתי אותו שנית.
-
9:49 - 9:53אבל התרגיל שהוא הראה לי נשאר איתי
-
9:53 - 9:57ואפשר לי לבקר בבתי ספר שונים
-
9:57 - 10:02ולנסות ולהפוך את העולם הזה לקצת יותר טוב,
-
10:02 - 10:09אז אם אתם שומעים על מישהו שזקוק לעזרה,
-
10:10 - 10:13אם אתם מכירים מישהו שמפחד,
-
10:13 - 10:15תהיו אדיבים אליהם.
-
10:16 - 10:19תנו להם עצה,
-
10:19 - 10:21תנו להם חיבוק,
-
10:22 - 10:23למדו אותם תרגיל קלפים.
-
10:26 - 10:28מה שלא תעשו,
-
10:28 - 10:31זה ישמש להם לתקווה.
-
10:32 - 10:35ואם תעשו את זה בזמן הנכון,
-
10:36 - 10:38זה יכנס ללב שלהם,
-
10:38 - 10:43וזה יישאר אתם לכל מקום אליו ילכו, לנצח.
-
10:43 - 10:44תודה רבה.
-
10:44 - 10:48(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך קסם האדיבות עזר לי לשרוד במהלך השואה
- Speaker:
- וורנר רייך
- Description:
-
more » « less
שורד השואה וורנר רייך מספר את סיפור התבגרותו המצמרר כאסיר שהועבר בין מחנות ריכוז - ומספר כיצד מעשה קטן של אדיבות יכול לעורר השראה לחיים שלמים של חמלה. "אם תשמעו אי פעם על מישהו שזקוק לעזרה, אם אתם מכירים מישהו שמפחד, תהיו נחמדים אליהם", הוא אומר, "אם תעשו זאת בזמן הנכון, זה יכנס ללב שלהם, ויישאר אתם לכל מקום שאליו ילכו, לנצח".
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 11:01
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How the magic of kindness helped me survive the Holocaust | |
|
Shai Hakim accepted Hebrew subtitles for How the magic of kindness helped me survive the Holocaust | |
|
|
Shai Hakim edited Hebrew subtitles for How the magic of kindness helped me survive the Holocaust | |
|
Yael Ring edited Hebrew subtitles for How the magic of kindness helped me survive the Holocaust |