מבט מפוכח על מחיר, חדשנות ועל מי שמניע את הכלכלה
-
0:01 - 0:02יצירת ערך,
-
0:02 - 0:04יצירת עושר.
-
0:04 - 0:05אלה מלים ממש חזקות.
-
0:05 - 0:08אולי אתם חושבים על פיננסים,
על חדשנות, -
0:08 - 0:10על יצירתיות.
-
0:10 - 0:12אבל מיהם יוצרי הערך?
-
0:12 - 0:16אם משתמשים במילה הזאת,
יש מן הסתם אנשים שלא יוצרים ערך. -
0:16 - 0:17מי הם?
-
0:17 - 0:19בטטות הכורסא?
-
0:19 - 0:21מושכי הערך?
-
0:21 - 0:22משחיתי הערך?
-
0:22 - 0:27כדי לענות על כך, אנו זקוקים
לתיאוריה טובה של ערך. -
0:27 - 0:30ואני באתי בתור כלכלנית
להסביר לכם אותה -
0:30 - 0:33ולומר שדי איבדנו את דרכנו
בסוגיה זו. -
0:33 - 0:35אל תיראו כה מופתעים.
-
0:35 - 0:38כוונתי היא שהפסקנו לערער על כך.
-
0:38 - 0:41הפסקנו לשאול שאלות באמת קשות
-
0:41 - 0:45על ההבדל בין יצירת ערך
למשיכת ערך, -
0:45 - 0:47פעילויות בונות והורסות.
-
0:47 - 0:49הבה ואתן לכם הקשר.
-
0:49 - 0:532009 היתה רק שנה וחצי
-
0:53 - 0:55אחרי אחד המשברים הפיננסיים
הגדולים של זמננו, -
0:55 - 0:59שהחמור ממנו היה רק
השפל הגדול של 1929, -
0:59 - 1:02ומנכ"ל "גולדמן זקס" אמר,
-
1:02 - 1:06שעובדי גולדמן זקס הם
הפוריים ביותר בעולם. -
1:06 - 1:08יעילות ופריון, בשביל כלכלן,
-
1:08 - 1:10קשורים מאד לערך.
-
1:10 - 1:11מדובר בהפקה של דברים,
-
1:11 - 1:13הפקה דינמית ויעילה.
-
1:13 - 1:17וגם בהפקה של דברים
שהעולם צריך, רוצה וקונה. -
1:17 - 1:20איך ייתכן שהדברים האלה נאמרו
שנה אחת בלבד לאחר המשבר -
1:20 - 1:23שלמעשה הציב את הבנק הזה,
כמו הרבה בנקים נוספים -- -
1:23 - 1:25נטפלתי כאן לגולדמן זקס --
-
1:25 - 1:28בלב המשבר,
כמי שהוציאו תחת ידם -
1:28 - 1:33כמה מוצרים פיננסיים בעייתים ביותר
שקשורים לא רק למשכנתאות, -
1:33 - 1:37ושגרמו לכך שאלפים רבים
איבדו את בתיהם. -
1:37 - 1:40ב-2010, בחודש אחד בלבד, בספטמבר,
-
1:40 - 1:45120,000 איש איבדו את בתיהם
לעיקולים בעקבות המשבר. -
1:46 - 1:49בין 2007 ל-2010,
-
1:49 - 1:518.8 מיליון בני-אדם
איבדו את מקומות העבודה שלהם. -
1:52 - 1:56וגם, משלם המסים האמריקני
היה צריך לחלץ את הבנק -
1:56 - 1:59בסכום של 10 מיליארד דולר.
-
1:59 - 2:03לא שמענו שמשלמי המסים
מתפארים בכך שיצרו ערך, -
2:03 - 2:04אבל ברור שכמי שחילצו
-
2:04 - 2:07את אחת החברות יוצרות הערך
הכי גדולות ופוריות, -
2:07 - 2:08אולי ראוי היה שיתפארו.
-
2:08 - 2:11כעת אני רוצה שנשאל את עצמנו
-
2:11 - 2:13איך איבדנו את דרכנו,
-
2:13 - 2:14ובעצם, איך ייתכן
-
2:15 - 2:17שהצהרה כזו יכלה לעבור כמעט בשקט:
-
2:17 - 2:20זאת לא היתה בדיחה אגבית.
זה נאמר ברצינות גמורה. -
2:21 - 2:25אז כעת ברצוני להחזיר אתכם
לחשיבה הכלכלית של לפני 300 שנה, -
2:26 - 2:28כשהמונח הזה היה בעצם
שנוי במחלוקת. -
2:28 - 2:30זה לא אומר שהוא היה
נכון או מוטעה, -
2:30 - 2:34אלא שלא יכולת סתם כך להגיד
שאתה "יוצר ערך" או "יוצר עושר". -
2:34 - 2:37היו ויכוחים גדולים במקצוע הכלכלה.
-
2:37 - 2:39ואני טוענת שדי איבדנו את דרכנו,
-
2:39 - 2:43ושהנחנו למונח "יצירת עושר",
או "יצירת ערך", -
2:43 - 2:45להפוך לחלשים ונרפים למדי
-
2:45 - 2:47וקלים לאימוץ.
-
2:47 - 2:50בסדר? אז נתחיל --
אני מצטערת לבשר לכם -- -
2:50 - 2:51לפני 300 שנה.
-
2:51 - 2:54ומעניין שלפני 300 שנה
-
2:54 - 2:58החברה היתה עדיין חברה חקלאית.
-
2:58 - 3:01לכן אין פלא שהכלכלנים של אז,
-
3:01 - 3:02שנקראו "פיזיוקראטים",
-
3:02 - 3:06התייחסו במיוחד לעבודת האדמה.
-
3:06 - 3:08הם אמרו, "מניין בא הערך?"
-
3:08 - 3:10הסתכלו על החקלאות,
-
3:10 - 3:13ויצרו את מה שלדעתי
הוא הגליון האלקטרוני הראשון: -
3:13 - 3:15"הטבלה הכלכלית".
-
3:15 - 3:19טבע אותו פרנסואה קאניי,
אחד ממנהיגי התנועה הזו. -
3:19 - 3:20וזה היה מעניין מאד,
-
3:20 - 3:23משום שהם לא רק אמרו,
"החקלאות היא מקור הערך": -
3:23 - 3:26הם החלו באמת לדאוג
מה קורה לערך -
3:26 - 3:28לאחר שהופק.
-
3:28 - 3:29מה שעושה הטבלה הכלכלית --
-
3:29 - 3:32ואני ניסיתי לפשט את זה
ככל האפשר עבורכם -- -
3:32 - 3:34היא חילקה את מעמדות החברה לשלושה.
-
3:34 - 3:38החקלאים, יוצרי הערך,
שכונו "המעמד היצרני", -
3:38 - 3:41בעוד המעמדות האחרים
רק העבירו את הערך מכאן לשם, -
3:41 - 3:42אבל זה היה מועיל,
זה היה הכרחי. -
3:42 - 3:44אלה היו הסוחרים,
-
3:44 - 3:45והם כונו "הבעלים",
-
3:45 - 3:49והיה מעמד נוסף
שפשוט גבה מהחקלאים עמלה -
3:49 - 3:51על הנכס הממשי, הקרקע,
-
3:51 - 3:54והם כונו "המעמד הסטרילי".
-
3:54 - 3:58זאת מילה טעונה ביותר,
אם חושבים על משמעותה: -
3:58 - 4:01אם יותר מדי משאבים
הולכים אל בעלי האדמות, -
4:01 - 4:06מסכנים את פוטנציאל הייצור של המערכת.
-
4:06 - 4:09אז כל החיצים האלה
שימשו אותם כדי לדמות -- -
4:09 - 4:13שוב, גליונות אלקטרוניים ושיטות הדמיה,
הם עבדו למעשה עם נתוני עתק -- -
4:13 - 4:17הם עשו הדמיות למה שיקרה
בתרחישים שונים -
4:17 - 4:20אם העושר לא יושקע בחזרה בייצור
-
4:20 - 4:22כדי שהקרקע תהיה פוריה יותר,
-
4:22 - 4:24ויישאב החוצה בדרכים שונות,
-
4:24 - 4:27או אפילו אם הבעלים
הרוויחו יותר מדי. -
4:28 - 4:30ומה שקרה בהמשך, במאה ה-19,
-
4:30 - 4:32ואז כבר לא היתה המהפכה החקלאית
-
4:32 - 4:34אלא התעשייתית,
-
4:34 - 4:35הוא שהכלכלנים הקלאסיים:
-
4:35 - 4:39אדם סמית', דיוויד ריקרדו
וקרל מרקס המהפכן, -
4:39 - 4:42שאלו גם הם: "מהו ערך?"
-
4:42 - 4:45אבל שלא במפתיע,
היות שהם חיו -
4:45 - 4:48בעידן תעשייתי של עליית
המכונות והמפעלים, -
4:48 - 4:50הם קבעו שערך הוא העמל התעשייתי,
-
4:50 - 4:53והם ניסחו תיאוריית-עבודה של ערך.
-
4:53 - 4:55אך שוב, הם התמקדו בייצור החוזר,
-
4:55 - 4:58בדאגה הממשית למה שקורה
עם הערך לאחר שנוצר -
4:58 - 5:00אם הוא נשאב.
-
5:00 - 5:01וב"עושר העמים",
-
5:01 - 5:05אדם סמית' הביא דוגמה מעולה
של מפעל לייצור סיכות: -
5:05 - 5:08אם אדם אחד בלבד
מייצר את כל חלקי הסיכה, -
5:08 - 5:11הוא יוכל לכל היותר לייצר
סיכה אחת ביום. -
5:11 - 5:14אבל אם משקיעים בתפוקת המפעל
ובחלוקת העבודה, -
5:14 - 5:16חשיבה חדשה --
-
5:16 - 5:19היום היינו משתמשים במונח
"חדשנות ארגונית" -- -
5:19 - 5:21ניתן אז להגדיל את הפריון,
-
5:21 - 5:23את הצמיחה ואת העושר של העמים.
-
5:23 - 5:25הוא הוכיח שעשרה פועלים מומחים
-
5:25 - 5:28שהשקיעו בהם, בהון האנושי שלהם,
-
5:28 - 5:30יוכלו לייצר 4,800 סיכות ביום,
-
5:30 - 5:33בניגוד לסיכה אחת
ע"י עובד לא-מיומן. -
5:34 - 5:36והוא ועמיתיו, הכלכלנים הקלאסיים,
-
5:36 - 5:40חילקו את הפעילויות
ליצרניות ולבלתי-יצרניות. -
5:40 - 5:41(צחוק)
-
5:41 - 5:42כשהבלתי-יצרניים הם --
-
5:42 - 5:46נראה לי שאתם צוחקים
כי מרביתכם ברשימה הזאת, נכון? -
5:46 - 5:47(צחוק)
-
5:47 - 5:50עורכי-דין! לדעתי הוא צדק
לגבי עורכי הדין. -
5:50 - 5:53בהחלט לא הפרופסורים,
האנשים הכי נחותים... -
5:53 - 5:57עורכי-דין, פרופסורים, חנוונים, מוסיקאים.
-
5:57 - 5:59הוא בבירור שנא אופרה.
-
5:59 - 6:01הוא מן הסתם ראה
את ההופעה הכי גרועה בחייו -
6:02 - 6:03בערב שלפני כתיבת הספר הזה.
-
6:03 - 6:05יש כאן לפחות שלושה מקצועות
-
6:05 - 6:07שקשורים באופרה.
-
6:07 - 6:10אבל זה לא היה תרגיל
ב"אל תעשו את זה", -
6:10 - 6:11אלא רק ב"מה יקרה
-
6:12 - 6:15"אם נניח לחלקים מסוימים בכלכלה
לגדול יותר מדי -
6:15 - 6:18"מבלי לחשוב ברצינות
איך מגדילים את הפריון -
6:18 - 6:21"של מקור הערך הזה",
שבעיניהם היה העיקרי, -
6:21 - 6:23הלא הוא העמל התעשייתי.
-
6:23 - 6:26ושוב, אל תשאלו את עצמכם
אם זה נכון או לא, -
6:26 - 6:28זה היה רק
מאד שנוי במחלוקת. -
6:28 - 6:29עריכת הרשימות הללו
-
6:29 - 6:33אילצה אותם גם
להעלות שאלות מעניינות. -
6:33 - 6:36והמיקוד שלהם,
כמו של הפיזיוקראטים, -
6:36 - 6:40היה למעשה בתנאים האובייקטיביים
של הייצור. -
6:40 - 6:42הם גם בחנו, למשל,
את מלחמת המעמדות. -
6:42 - 6:44המשכורת, לפי הבנתם,
-
6:44 - 6:47היתה קשורה ביחסי-כוחות אובייקטיביים,
אם תרצו, -
6:47 - 6:49בכוחות המיקוח של ההון והעבודה.
-
6:49 - 6:53אך שוב, מפעלים, מכונות, חלוקת עבודה,
-
6:53 - 6:56אדמה חקלאית ומה שקורה לה.
-
6:56 - 6:59אז המהפכה הגדולה שאירעה אז --
-
6:59 - 7:02ואת זה, אגב, לא מרבים ללמד
בשיעורי הכלכלה -- -
7:02 - 7:05המהפכה הגדולה שאירעה
שיצרה את המערכת הקיימת -
7:05 - 7:07של החשיבה הכלכלית שלנו כיום,
-
7:07 - 7:09הקרויה "כלכלה ניאו-קלאסית",
-
7:09 - 7:12היתה היפוך גמור של ההגיון.
-
7:12 - 7:13ההגיון השתנה בשתי דרכים.
-
7:13 - 7:17המיקוד עבר מהתנאים האובייקטיביים
לתנאים הסובייקטיביים. -
7:18 - 7:19הבה ואסביר למה כוונתי בכך.
-
7:19 - 7:21"אובייקטיבי" - כפי שזה עתה תיארתי.
-
7:21 - 7:24"סובייקטיבי", במובן זה
שכל תשומת הלב הופנתה -
7:24 - 7:27לאופן בו כל מיני יחידים
מקבלים החלטות. -
7:27 - 7:32למשל, העובדים ממרבים את האפשרויות
של פנאי לעומת עבודה. -
7:32 - 7:35הצרכנים ממרבים את השירות שהם מקבלים,
-
7:35 - 7:36ושמייצג אושר,
-
7:36 - 7:39וחברות ממרבות את רווחיהן.
-
7:39 - 7:43והרעיון שמאחורי זה היה
שאנו יכולים לסכם את זה -
7:43 - 7:44ולראות מה יוצא,
-
7:44 - 7:47כלומר, גרפים נאים של ביקוש והיצע
-
7:47 - 7:49שמגדירים מחיר,
-
7:49 - 7:51מחיר של שיווי-משקל.
-
7:51 - 7:53זהו מחיר של שיווי-משקל
כי הוספנו לזה -
7:53 - 7:55המון משוואות של פיזיקה ניוטונית
-
7:55 - 7:59שבהן מרכז הכובד הוא במידה רבה
חלק מהעקרון המארגן. -
7:59 - 8:03אבל הנקודה השניה היא
שמחיר או מחירי שיווי-המשקל -
8:03 - 8:05חושפים ערך.
-
8:05 - 8:08אז המהפכה כאן היא
מעבר מהאובייקטיבי לסובייקטיבי, -
8:08 - 8:12אבל גם ההגיון כבר איננו
אומר מהו ערך -
8:12 - 8:13או איך הוא נקבע,
-
8:13 - 8:16מהו הפוטנציאל היצרני של הכלכלה -
-
8:16 - 8:18מה שבתורו מוביל לתיאוריית מחירים,
-
8:18 - 8:19אבל הפוכה:
-
8:19 - 8:22תיאוריה של מחירים וחליפין
-
8:22 - 8:23שחושפים ערך.
-
8:23 - 8:25זהו שינוי עצום.
-
8:25 - 8:29וזה איננו רק תרגיל אקדמי,
מרתק ככל שיהיה. -
8:29 - 8:31זה משפיע על האופן
בו אנו מודדים צמיחה. -
8:31 - 8:35זה משפיע על ניהול הכלכלה שלנו
כך שתפיק יותר פעילויות מסוימות -
8:35 - 8:36ופחות פעילויות אחרות,
-
8:36 - 8:39איך אנו מתמחרים יותר
פעילויות מסוימות מאשר אחרות. -
8:39 - 8:41וזה גם מעורר את התהייה,
-
8:41 - 8:45עד כמה אתה שמח לצאת מהמיטה
אם אתה יוצר ערך או לא, -
8:45 - 8:48מהי מערכת המחיר עצמה
אם לא אתה קובע אותה? -
8:49 - 8:52ציינתי שזה משפיע על האופן
בו אנו חושבים על תפוקה. -
8:52 - 8:55אם למשל נכלול בתמ"ג
-
8:55 - 8:57רק את הפעילויות שיש להן מחיר,
-
8:57 - 8:59יקרו כל מיני דברים משונים.
-
8:59 - 9:02כלכלנים פמיניסטיים וכלכלנים סביבתיים
-
9:02 - 9:04כתבו על זה לא מעט,
למען האמת. -
9:04 - 9:05אתן לכם כמה דוגמאות.
-
9:05 - 9:11אם תתחתנו עם השמרטפית,
התמ"ג יירד, אז אל תעשו זאת. -
9:11 - 9:12אל תתפתו לכך, בסדר?
-
9:12 - 9:16כי זו פעילות שהיתה בשכר,
היא עדיין נעשית, -
9:16 - 9:17אבל כבר לא בשכר.
-
9:17 - 9:18(צחוק)
-
9:18 - 9:20אם אתם מזהמים,
התמ"ג עולה. -
9:20 - 9:22בכל זאת אל תעשו זאת,
אבל אם כן, אתם תורמים לכלכלה. -
9:22 - 9:26מדוע? כי נצטרך לשלם למישהו
כדי לנקות את זה. -
9:26 - 9:29ועוד דבר מעניין מאד
הוא מה קורה לכספים -
9:29 - 9:31במגזר הפיננסי של התמ"ג.
-
9:31 - 9:35אגב, תמיד מפתיע אותי גם
שכלכלנים רבים לא יודעים זאת. -
9:35 - 9:37עד 1970,
-
9:37 - 9:41רוב המגזר הפיננסי
בכלל לא היה כלול בתמ"ג. -
9:41 - 9:43כאילו בעקיפין,
אולי שלא-ביודעין, -
9:43 - 9:46הוא עדיין נראה
דרך עיניהם של הפיזיוקראטים -
9:46 - 9:50כהעברה של דברים מכאן לשם
בלי ממש לייצר משהו חדש. -
9:50 - 9:54כלומר, נכללו רק אותן פעילויות
עם מחיר מפורש. -
9:54 - 9:57למשל, אם רציתם לקבל משכנתא,
גבו מכם עמלה, -
9:57 - 10:01והיא חושבה בתמ"ג, בהכנסה הלאומית
ובחשבונאות המוצר. -
10:01 - 10:04אבל לא תשלומי הריבית נטו, לדוגמא.
-
10:04 - 10:08ההפרש בין מה שהבנקים הרוויחו מהריבית
-
10:08 - 10:11כשנתנו לכם הלוואה,
לבין מה שהם שילמו על פקדון, -
10:11 - 10:12לא נכלל.
-
10:12 - 10:15אז אנשים שהתעסקו בהנהלת חשבונות
החלו לבחון נתונים -
10:15 - 10:18שהחלו להראות שכמות הפיננסים
-
10:18 - 10:20וכמות תשלומי הריבית-נטו
-
10:20 - 10:21גדלים במידה ניכרת.
-
10:22 - 10:24והם כינו את זה
"בעיית בנקאות". -
10:24 - 10:27אלה היו אנשים שעבדו באו"ם,
-
10:27 - 10:30בקבוצה בשם
"מערכת החשבונות הלאומיים". -
10:30 - 10:31הם כינו זאת "בעיית בנקאות",
-
10:31 - 10:35כאילו, "אוי ואבוי, זאת כמות עצומה
ובכלל לא החשבנו אותה." -
10:35 - 10:38אז במקום לעצור, לערוך
את הטבלה הכלכלית -
10:38 - 10:40ולשאול כמה שאלות בסיסיות כאלה
-
10:40 - 10:43שגם הכלכלנים הקלאסיים שאלו
לגבי מה שקורה, -
10:43 - 10:47חלוקת העבודה בין
סוגי פעילויות שונים בכלכלה, -
10:47 - 10:50הם פשוט נתנו שם
לתשלומי הריבית-נטו האלה. -
10:50 - 10:53הבנקים המסחריים כינו את זה
"תיווך פיננסי", -
10:53 - 10:55וזה חושב כחלק מחשבונות
ההכנסה והתוצר הלאומיים. -
10:55 - 10:59ובנקי ההשקעות כונו
"פעילויות של נטילת סיכונים", -
10:59 - 11:00וככה זה נכנס.
-
11:00 - 11:02למקרה שלא הסברתי את זה היטב,
-
11:02 - 11:04הקו האדום מראה
כמה מהר יותר -
11:04 - 11:07צמח תיווך הביניים כולו
-
11:07 - 11:10בהשוואה לשאר הכלכלה,
הקו הכחול, התעשיה. -
11:10 - 11:13אז זה היה מדהים למדי,
-
11:13 - 11:15כי מה שקרה אז בפועל,
ומה שידוע לנו היום, -
11:15 - 11:17ויש אנשים שכותבים על זה,
-
11:17 - 11:19הנתונים האלה הם מה"בנק אוף אינגלנד",
-
11:19 - 11:22הוא שהרבה ממה שעושים הפיננסים
-
11:22 - 11:24משנות ה-70 וה-80 והלאה,
-
11:24 - 11:27הוא בעקרון מימון עצמי:
-
11:27 - 11:28הפיננסים מממנים את המגזר הפיננסי.
-
11:28 - 11:32כלומר, במגזרי הפיננסים,
הביטוח והנדל"ן, -
11:32 - 11:34למעשה, בבריטניה,
-
11:34 - 11:37משהו כמו 10-20 אחוזים מהפיננסים
-
11:37 - 11:39מוצאים את דרכם אל
הכלכלה האמיתית, התעשייה, -
11:39 - 11:42כמו מגזר האנרגיה, תעשיית התרופות,
-
11:42 - 11:44מגזר המיחשוב,
-
11:44 - 11:48אבל רובם חוזרים לתוך
ראשי-התיבות האלה, פב"ן: -
11:48 - 11:50פיננסים, ביטוח ונדל"ן.
-
11:50 - 11:52נוח מאד לכנות אותם פב"ן.
-
11:52 - 11:54וזה בעצם מעניין,
-
11:54 - 11:59כי אין בכך כדי לומר
שהפיננסים טובים או רעים, -
11:59 - 12:00אלא מדובר במידה שבה
-
12:00 - 12:02בכך שנאלצו לתת לזה שם,
-
12:02 - 12:05כי למעשה נוצרה כאן הכנסה,
-
12:05 - 12:08בניגוד להשהות ותהייה,
"מה זה בעצם עושה?" -- -
12:08 - 12:09זאת היתה הזדמנות שהוחמצה.
-
12:09 - 12:14בדומה לכך, בכלכלה האמיתית,
בתעשיה עצמה, מה קרה? -
12:14 - 12:21והמיקוד המציאותי הזה במחירים
וגם במחירי המניות -
12:21 - 12:24יצר בעיה ענקית
של השקעות חוזרות, -
12:24 - 12:28שוב, תשומת הלב המציאותית
של הפיזיוקראטים והכלכלנים הקלאסיים כאחד -
12:28 - 12:31למידה שבה הערך שנוצר בכלכלה
-
12:31 - 12:33הושקע בה בחזרה.
-
12:33 - 12:37אז מה שיש לנו היום
הוא מגזר תעשייתי במימון-על -
12:37 - 12:41שבו, יותר ויותר,
חלק מהרווחים וההכנסה-נטו -
12:41 - 12:44אינם חוזרים אל הייצור,
-
12:44 - 12:48להכשרת הון אנושי,
למחקר ופיתוח, -
12:48 - 12:52אלא פשוט נשאבים החוצה
בצורת קניה עצמית של המניות, -
12:52 - 12:54מה שמגדיל את האופציות בבורסה,
וזו למעשה הדרך -
12:54 - 12:56שבה מנהלים רבים מקבלים את שכרם.
-
12:56 - 12:59אז כמה קניות חוזרות של מניות -
אין בעיה, -
12:59 - 13:01אבל המערכת הזאת מקולקלת לגמרי.
-
13:01 - 13:03המספרים שאני מראה לכם כאן
-
13:03 - 13:07מראים שבעשר השנים האחרונות,
466 חברות במדד אס-אנד-פי 500 -
13:07 - 13:11הוציאו מעל ארבעה טריליון דולר
על קניה חוזרת של מניותיהן. -
13:11 - 13:15ואם מסכמים את זה
ברמת המאקרו הכלכלית, -
13:15 - 13:17אם מסתכלים על השקעות עסקיות במצטבר,
-
13:17 - 13:19שמהווים אחוז מהתמ"ג,
-
13:19 - 13:23רואים גם את הנפילה
ברמת ההשקעות העסקיות. -
13:23 - 13:24וזאת בעיה.
-
13:24 - 13:28אגב, זאת בעיה עצומה
מבחינת יצירת כישורים ומשרות. -
13:28 - 13:30אולי שמעתם שכיום מרבים להתעסק
-
13:30 - 13:33ב"האם הרובוטים משתלטים
על מקומות העבודה שלנו?" -
13:33 - 13:36ברור שהמיכון, לאורך הדורות,
גזל מקומות עבודה, -
13:36 - 13:39אבל כל עוד הרווחים
הושקעו בחזרה בייצור, -
13:39 - 13:41זה לא שינה:
הופיעו מקומות עבודה חדשים. -
13:41 - 13:45אבל המחסור הזה בהשקעה חוזרת
מסוכן מאד. -
13:45 - 13:49בדומה לכך, בתעשיית התרופות,
איך שהמחירים נקבעים, למשל, -
13:49 - 13:53מעניין מאד שלא מתחשבים שם
בתנאים האובייקטיביים -
13:53 - 13:57של הדרך הקולקטיבית
שבה נוצר בכלכלה ערך. -
13:57 - 14:00אז במגזר שיש בו המון שחקנים שונים --
-
14:00 - 14:04ציבוריים, פרטיים וכמובן
ארגוני המגזר השלישי -- -
14:04 - 14:05שיוצרים ערך,
-
14:05 - 14:07הדרך בה אנו מודדים בפועל
ערך במגזר הזה -
14:07 - 14:09הוא דרך מערכת התמחור עצמה.
-
14:09 - 14:11המחיר מגדיר את הערך.
-
14:11 - 14:12אז כשלאחרונה
-
14:12 - 14:16מחיר תרופה אנטיביוטית
קפץ בן-לילה ב-400 אחוזים, -
14:16 - 14:18והמנכ"ל נשאל
"איך אתה מסוגל לעשות זאת? -
14:18 - 14:21"אנשים זקוקים לתרופה הזאת.
זה לא הוגן." -
14:21 - 14:23הוא ענה, "יש לנו ציווי מוסרי
-
14:23 - 14:26"להניח למחירים לעלות
ככל שהשוק יוכל לשאת," -
14:26 - 14:29בהתעלמות גמורה מהעובדה
שבארה"ב, למשל, -
14:30 - 14:34מוסדות הבריאות הלאומיים
מוציאים מעל 30 מיליארד בשנה -
14:34 - 14:36על מחקר רפואי שמניב תרופות כאלה.
-
14:36 - 14:39אז שוב, לא מתייחסים
לתנאים האובייקטיביים האלה -
14:39 - 14:43ופשוט מניחים למערכת המחירים
להגדיר את הערך. -
14:43 - 14:45זה איננו סתם תרגיל אקדמי,
-
14:45 - 14:47מעניין ככל שיהיה.
-
14:47 - 14:51כל זה חשוב מאד
לדרך בה אנו מודדים תפוקה, -
14:51 - 14:53לדרך בה אנו מכוונים את הכלכלה,
-
14:53 - 14:55לעורר הרגשה שאתה יצרני,
-
14:55 - 14:58לאילו מגזרים עוזרים ומסייעים
-
14:58 - 15:01וגם מעוררים באנשים גאווה
להיות חלק מהכלכלה. -
15:01 - 15:03למעשה, אם נחזור לאותה ציטטה,
-
15:03 - 15:06לא מפתיע שבלנקפיין
היה יכול לומר אותה. -
15:06 - 15:07הוא צדק.
-
15:07 - 15:11אם זו הדרך בה אנו מודדים
יצרנות, פריון וערך בכלכלה, -
15:11 - 15:14כמובן שעובדי גולדמן זקס
הם הכי פרודוקטיביים. -
15:14 - 15:15למעשה, הם מרוויחים הכי הרבה.
-
15:15 - 15:18מחיר העבודה שלהם
מגדיר את ערכם. -
15:18 - 15:20אבל זה כבר חוזר על עצמו, כמובן.
-
15:20 - 15:23אז קיים צורך אמיתי
לחשיבה מחודשת. -
15:23 - 15:26עלינו לחשוב מחדש
איך אנו מודדים תפוקה, -
15:26 - 15:28ולמען האמת, נערכים בעולם
כמה ניסויים מדהימים. -
15:28 - 15:33בניו-זילנד, למשל, יש להם
מדד אושר לאומי גולמי. -
15:33 - 15:37בבהוטן גם חושבים
על מדדי אושר ואיכות חיים. -
15:37 - 15:40אבל הבעייה היא שאי-אפשר
סתם לעשות פעולות חיבור. -
15:40 - 15:42עלינו לעצור,
-
15:42 - 15:44ולדעתי זהו הרגע לעצור,
-
15:44 - 15:46לאור זאת שמעט מאד השתנה בפועל
-
15:46 - 15:47מאז המשבר הכלכלי,
-
15:47 - 15:51לוודא גם שאנו לא מבלבלים
-
15:51 - 15:53בין משיכת ערך ליצירת ערך,
-
15:53 - 15:56כלומר רואים מה כלול
ולא סתם להוסיף עוד, -
15:56 - 16:00לוודא למשל שאיננו מבלבלים
בין שכ"ד לרווחים. -
16:00 - 16:03שכ"ד בעיני הכלכלנים הקלאסיים
היה הכנסה שהוחמצה. -
16:03 - 16:06היום, שכ"ד, כשמדברים על כלכלה,
-
16:06 - 16:09הוא סתם מכשול
בפני השגת מחיר תחרותי, -
16:09 - 16:12שאפשר להתגבר עליו
אם מבטלים קצת א-סימטריוּת. -
16:13 - 16:17שנית, כמובן שאנו יכולים לכוון פעילויות
למה שהכלכלנים הקלאסיים כינו -
16:17 - 16:19"גבול הפרודוקטיביות".
-
16:19 - 16:21זה לא צריך להיות
הם-או-אנחנו, -
16:21 - 16:24מגזר הפיננסי הגדול והרע
נגד שאר המגזרים הטובים. -
16:24 - 16:25יכולנו לתקן את המגזר הפיננסי.
-
16:25 - 16:28אחרי המשבר, כמה הזדמנויות טובות
אבדו במובן מסוים. -
16:28 - 16:31יכולנו להנהיג את המס
על עסקאות פיננסיות, -
16:31 - 16:34שהיה מתגמל עסקאות לטווח ארוך
על פני קצרות הטווח, -
16:34 - 16:37אבל לא החלטנו לעשות זאת
באופן גלובלי. -
16:37 - 16:39אנו יכולים.
באפשרותנו לשנות את דעתנו. -
16:39 - 16:41אנו יכולים גם להקים
סוגי מוסדות חדשים. -
16:41 - 16:45יש בעולם סוגים שונים, למשל,
של מוסדות פיננסיים ציבוריים -
16:45 - 16:49שמספקים מימון סבלני וארוך-טווח
-
16:49 - 16:53שעוזר לחברות קטנות לגדול,
שעוזר להקמת תשתיות ולחדשנות. -
16:53 - 16:55אבל העיקר לא צריך להיות
תפוקה בלבד. -
16:55 - 16:57העיקר לא צריך להיות
קצב התפוקה. -
16:57 - 16:59עלינו גם לעצור, כחברה,
-
16:59 - 17:02ולשאול: איזה ערך אנו בכלל יוצרים?
-
17:02 - 17:06ואני רוצה לסיים עם העובדה
שהשבוע אנו חוגגים -
17:06 - 17:0850 שנה לנחיתה על הירח.
-
17:08 - 17:11זה דרש מהמגזר הציבורי
ומהמגזר הפרטי -
17:11 - 17:14להשקיע ולחדש בכל מיני דרכים,
-
17:14 - 17:16ולא רק בתחום האווירונאוטיקה.
-
17:16 - 17:20זה כלל השקעות בתחומים
כמו תזונה וחומרים. -
17:20 - 17:23אגב כך נעשו הרבה שגיאות.
-
17:23 - 17:27למעשה, הממשל ניצל
את מלוא כוח הרכש שלו, -
17:27 - 17:30למשל, לטובת הפתרונות היזמיים האלה,
-
17:30 - 17:31שחלקם נכשלו.
-
17:31 - 17:34אבל האם הכשלונות מהווים חלק
ביצירה של ערך, -
17:34 - 17:36או שהם סתם טעויות?
-
17:36 - 17:39איך אנו גם מטפחים את הנסיונות,
-
17:39 - 17:42את הניסוי-וטעייה, את הטעייה-וטעייה?
-
17:42 - 17:45מעבדות "בל", מעבדת המו"פ
של איי-טי-אנד-טי, -
17:45 - 17:49הוקמו בעידן שבו הממשל
היה אמיץ למדי. -
17:49 - 17:54הם דרשו מאיי-טי-אנד-טי
שכדי לשמור על המונופול שלה, -
17:54 - 17:58עליה להשקיע מחדש בכלכלה האמיתית
את רווחיה, -
17:58 - 17:59חדשנות,
-
17:59 - 18:01חדשנות מעבר למערכות תקשורת.
-
18:01 - 18:03זאת היתה ההיסטוריה,
ההיסטוריה המוקדמת של מעבדות בל. -
18:03 - 18:07אז איך ניצור את התנאים החדשים
להשקעה חוזרת -
18:07 - 18:10כדי להשקיע ביחד בסוגי ערך חדשים
-
18:10 - 18:13כדי לפתור כמה מהאתגרים
הגדולים ביותר של זמננו, -
18:13 - 18:14כמו שינויי האקלים?
-
18:14 - 18:16זאת שאלה מרכזית.
-
18:16 - 18:18אבל עלינו גם לשאול את עצמנו,
-
18:18 - 18:21אילו היה חישוב של ערך-נטו,
-
18:22 - 18:24או אילו היה נערך
ניתוח עלות-תועלת -
18:24 - 18:28בשאלה אם בכלל לנסות
לטוס לירח ובחזרה -
18:28 - 18:29באותו הדור,
-
18:29 - 18:32מן הסתם לא היינו מתחילים בכלל.
-
18:32 - 18:33אז תודה לאל,
-
18:33 - 18:35ככלכלנית, אני יכולה לומר לכם
-
18:36 - 18:37שערך איננו רק מחיר.
-
18:38 - 18:39תודה לכם.
-
18:39 - 18:42(מחיאות כפיים)
- Title:
- מבט מפוכח על מחיר, חדשנות ועל מי שמניע את הכלכלה
- Speaker:
- מריאנה מזוקאטו
- Description:
-
מניין נובע עושר, מי יוצר אותו ומה משמיד אותו? מריאנה מזוקאטו צוללת לתוך הכלכלה העולמית ומסבירה איך איבדנו את משמעותו של הערך ומדוע עלינו לחשוב מחדש על המערכות הפיננסיות הנוכחיות שלנו, כדי שניתן יהיה לכוון את הקפיטליזם לעבר עתיד אמיץ, חדשני ומקיים לטובת כולנו.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:55
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for What is economic value, and who creates it? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for What is economic value, and who creates it? | ||
Shai Hakim accepted Hebrew subtitles for What is economic value, and who creates it? | ||
Shai Hakim edited Hebrew subtitles for What is economic value, and who creates it? | ||
Shai Hakim edited Hebrew subtitles for What is economic value, and who creates it? | ||
Shai Hakim edited Hebrew subtitles for What is economic value, and who creates it? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for What is economic value, and who creates it? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for What is economic value, and who creates it? |