WEBVTT

00:00:06.795 --> 00:00:08.055
סקרנות:

00:00:08.055 --> 00:00:09.863
ברכה או קללה?

00:00:09.863 --> 00:00:11.603
הטבע הפרדוקסלי של התכונה הזו

00:00:11.603 --> 00:00:13.553
הואנש על ידי היוונים הקדומים

00:00:13.553 --> 00:00:15.913
בדמותה המיתולוגית של פנדורה.

00:00:15.913 --> 00:00:17.033
לפי האגדה,

00:00:17.033 --> 00:00:18.743
היא בת-התמותה הראשונה,

00:00:18.743 --> 00:00:23.413
שהסקרנות הלוהטת שלה החלה
שרשרת של ארועים מרעידי ארץ.

NOTE Paragraph

00:00:23.413 --> 00:00:27.076
את פנדורה ברא בנשיפת אפו
הפסטוס, אל האש,

00:00:27.076 --> 00:00:31.266
שנעזר בשותפים האלים שלו
כדי ליצור אותה יוצאת דופן.

00:00:31.266 --> 00:00:34.626
מאפרודיטה היא קיבלה
את היכולת לרגשות עמוקים;

00:00:34.626 --> 00:00:37.386
מהרמס היא קיבלה את השליטה בשפה.

00:00:37.386 --> 00:00:41.826
אתנה נתנה את מתנת האומנות
ושימת הלב לפרטים,

00:00:41.826 --> 00:00:44.506
והרמס נתן לה את שמה.

NOTE Paragraph

00:00:44.506 --> 00:00:48.006
לבסוף, זאוס העניק לפנדורה שתי מתנות.

00:00:48.006 --> 00:00:50.376
הראשונה היתה תכונת הסקרנות,

00:00:50.376 --> 00:00:54.546
שהפכה חלק מרוחה
ושלחה אותה בלהיטות לעולם.

00:00:54.546 --> 00:00:58.926
השניה היתה קופסה כבדה,
מעוגלת, מקושטת וכבדה --

00:00:58.926 --> 00:01:00.792
וסגורה בחוזקה.

00:01:00.792 --> 00:01:04.802
אבל התוכן, זאוס אמר לה,
לא היה מיועד לעיניים אנושיות.

00:01:04.802 --> 00:01:08.592
נאסר עליה לפתוח את הקופסה ויהי מה.

NOTE Paragraph

00:01:08.592 --> 00:01:13.313
בעולמנו, פנדורה נפגשה
והתאהבה באפימתאוס, טיטאן מוכשר

00:01:13.313 --> 00:01:17.093
שעליו הטיל זאוס את המשימה
של תכנון עולם הטבע.

00:01:17.093 --> 00:01:19.763
הוא עבד יחד עם אחיו פרומתאוס,

00:01:19.763 --> 00:01:21.503
שיצר את האנשים הראשונים

00:01:21.503 --> 00:01:24.603
אבל נענש לעד על שנתן להם את האש.

00:01:24.603 --> 00:01:27.103
אפימתאוס מאוד התגעגע לאחיו,

00:01:27.103 --> 00:01:31.773
אבל בפנדורה מצא עוד חברה שאש בליבה.

NOTE Paragraph

00:01:31.773 --> 00:01:34.403
החיים עלי אדמות מילאו את פנדורה בהתרגשות.

00:01:34.403 --> 00:01:37.743
דעתה גם הוסחה בקלות
והיא יכלה להיות חסרת סבלנות,

00:01:37.743 --> 00:01:42.073
בהינתן הצמא שלה לידע
והתשוקה לחקור את סביבתה.

00:01:42.073 --> 00:01:45.568
מחשבתה הרבתה לנדוד
לתוכן של התיבה האטומה.

00:01:45.568 --> 00:01:49.784
איזה אוצרות כל כך גדולים, שלעולם
אסור שייראו על ידי עיניים אנושיות,

00:01:49.784 --> 00:01:51.864
ולמה היא נמסרה לחסותה?

00:01:51.864 --> 00:01:54.244
אצבעותיה השתוקקו לפתוח אותה.

00:01:54.244 --> 00:01:57.234
לפעמים היא היתה משוכנעת
שהיא שומעת קולות לוחשים

00:01:57.234 --> 00:01:59.334
ואת התוכן המרשרש בתוכה,

00:01:59.334 --> 00:02:00.944
כאילו מתאמץ לצאת לחופשי.

00:02:00.944 --> 00:02:04.674
החידה שלה הטריפה את דעתה.

NOTE Paragraph

00:02:04.674 --> 00:02:08.736
במשך הזמן, פנדורה הפכה
יותר ויותר אובססיבית לגבי התיבה.

00:02:08.736 --> 00:02:12.396
נראה שכוח מעבר לשליטתה
מושך אותה אל תוכן התיבה,

00:02:12.396 --> 00:02:15.516
שהדהדה את שמה חזק יותר ויותר.

00:02:15.516 --> 00:02:17.817
יום אחד היא לא יכלה לסבול זאת יותר.

00:02:17.817 --> 00:02:19.437
היא התחמקה מאפימתאוס,

00:02:19.437 --> 00:02:21.697
ובהתה בתיבה המסתורית.

00:02:21.697 --> 00:02:23.830
היא תציץ פנימה רק פעם אחת,

00:02:23.830 --> 00:02:27.091
ואז תהיה מסוגלת לשכוח ממנה לתמיד...

NOTE Paragraph

00:02:27.091 --> 00:02:30.339
אבל כשהמכסה נפתח כדי חריץ,
התיבה נפרצה לרווחה.

NOTE Paragraph

00:02:30.339 --> 00:02:32.309
יצורים מפלצתיים וקולות נוראיים

00:02:32.309 --> 00:02:36.639
מיהרו החוצה בענן של עשן
והתפתלו סביבה, צורחים ומצחקקים.

00:02:36.639 --> 00:02:37.629
מפוחדת לגמרי,

00:02:37.629 --> 00:02:42.309
פנדורה נפנפה באויר נואשות
כדי לכוון אותם חזרה לכלא שלהם.

00:02:42.309 --> 00:02:46.222
אבל היצורים יצאו החוצה בענן דוחה.

00:02:46.226 --> 00:02:49.806
היא הרגישה גל מבשר רעות כהם התעופפו משם.

00:02:49.806 --> 00:02:51.826
זאוס השתמש בתיבה ככלי קיבול

00:02:51.826 --> 00:02:55.176
לכל כוחות הרשע והסבל שיצר --

00:02:55.176 --> 00:02:56.276
וברגע ששוחררו,

00:02:56.276 --> 00:02:58.196
אי-אפשר היה לכלוא אותם שוב.

NOTE Paragraph

00:02:58.196 --> 00:02:59.296
כשבכתה,

00:02:59.296 --> 00:03:03.266
פנדורה נעשתה מודעת לקול מהדהד מתוך הקופסה.

00:03:03.266 --> 00:03:05.954
זה לא היה לחשם המפחיד של שדים,

00:03:05.954 --> 00:03:09.264
אלא נצנוץ אור שכמו הקל על סבלה.

00:03:09.264 --> 00:03:11.914
כשהיא הרימה שוב את המכסה והציצה פנימה,

00:03:11.914 --> 00:03:15.914
קרן חמה של אור התרוממה ורפרפה משם.

NOTE Paragraph

00:03:15.914 --> 00:03:19.624
כשהיא צפתה בהבהוב שלה
אחרי גל הרוע שהיא שחררה,

00:03:19.624 --> 00:03:21.934
כאבה של פנדורה הוקל.

00:03:21.934 --> 00:03:24.594
היא ידעה שפתיחת התיבה היתה בלתי הפיכה --

00:03:24.594 --> 00:03:29.464
אבל יחד עם הסבל, היא שחררה את התקווה
כדי לרכך את השפעותיו.

NOTE Paragraph

00:03:29.464 --> 00:03:32.894
היום, קופסת פנדורה מרמזת
על התוצאות הקיצוניות

00:03:32.894 --> 00:03:34.992
של התעסקות עם הלא נודע --

00:03:34.992 --> 00:03:38.822
אבל הסקרנות הבוערת של פנדורה
גם מרמזת על הדואליות שנמצאת

00:03:38.822 --> 00:03:40.752
בלב הסקרנות האנושית.

00:03:40.752 --> 00:03:43.492
האם נגזר עלינו לחקור
כל מה שאנחנו לא יודעים,

00:03:43.492 --> 00:03:45.542
לחפור עוד ועוד בעולמנו --

00:03:45.542 --> 00:03:47.082
או שיש תעלומות מסויימות

00:03:47.082 --> 00:03:48.852
שעדיף לא לפותרן?