WEBVTT

00:00:00.760 --> 00:00:02.536
לפני 24 שנים,

00:00:02.560 --> 00:00:04.336
הביאו אותי לניו יורקר

00:00:04.360 --> 00:00:05.880
כעורכת אומנות,

00:00:06.480 --> 00:00:10.016
כדי לרענן

00:00:10.040 --> 00:00:15.056
את מה שהפך עד אז
למוסד די מתון,

00:00:15.080 --> 00:00:17.576
כדי לגייס אמנים חדשים

00:00:17.600 --> 00:00:21.296
וכדי לנסות להוריד את המגזין
ממגדל השנהב שלו

00:00:21.320 --> 00:00:24.656
שיוכל להיות יותר עכשווי.

00:00:24.680 --> 00:00:27.376
וזה היה בדיוק הדבר הכי נכון בשבילי,

00:00:27.400 --> 00:00:32.016
בגלל שאני תמיד נשביתי באיך שתמונה יכולה --

00:00:32.040 --> 00:00:33.736
ציור פשוט --

00:00:33.760 --> 00:00:38.496
יכול להתבלט בצורה חותכת
דרך מבול המראות שאנו רואים בכל יום.

00:00:38.520 --> 00:00:40.976
איך הוא יכול לתפוס את הרגע,

00:00:41.000 --> 00:00:46.216
איך הוא יכול לגבש טרנד
או אירוע מאוד מורכב

00:00:46.240 --> 00:00:51.416
בדרך כזו שהרבה מאוד מילים
לא יצליחו לעשות --

00:00:51.440 --> 00:00:55.240
ואיך אפשר לצמצם את המהות שלו
ולהפוך אותו לקריקטורה.

NOTE Paragraph

00:00:55.800 --> 00:00:57.576
אז הלכתי לספרייה

00:00:57.600 --> 00:01:03.536
והסתכלתי בשער הראשון
שציירה ריה ארווין בשנת 1925 --

00:01:03.560 --> 00:01:07.960
איש גנדרן שמביט בפרפר
דרך המשקף שלו,

00:01:08.760 --> 00:01:11.520
ואנו קוראים לדמות הזו יוסטס טילי.

00:01:12.080 --> 00:01:16.096
והבנתי שכפי שהמגזין נהיה מוכר

00:01:16.120 --> 00:01:21.576
בזכות המחקר העמוק שלו והדיווחים הארוכים,

00:01:21.600 --> 00:01:24.536
חלק מההומור שלו אבד בדרך.

00:01:24.560 --> 00:01:29.456
בגלל שכיום לעיתים קרובות
אנו רואים ביוסטס טילי כגנדרן יהיר,

00:01:29.480 --> 00:01:32.576
אבל למעשה, בשנת 1925,

00:01:32.600 --> 00:01:36.016
כאשר ריה ארווין צייר את התמונה,

00:01:36.040 --> 00:01:38.816
הוא עשה זאת כחלק ממגזין הומוריסטי

00:01:38.840 --> 00:01:41.056
כדי לשעשע את הצעירים של אותה התקופה,

00:01:41.080 --> 00:01:44.160
שאלה היו ה"פלפריות" (צעירות תוססות)
של שנות ה20 הקולניות.

00:01:45.080 --> 00:01:46.336
ובספרייה,

00:01:46.360 --> 00:01:51.296
מצאתי את התמונה 
שממש תפסה את רוח התקופה

00:01:51.320 --> 00:01:53.736
של "השפל הגדול".

00:01:53.760 --> 00:01:58.176
והיא הראתה לנו,
לא רק איך אנשים התלבשו

00:01:58.200 --> 00:01:59.736
או באילו מכוניות הם נסעו,

00:01:59.760 --> 00:02:03.016
אלא גם מה גרם להם לצחוק,

00:02:03.040 --> 00:02:05.336
ומה היו הדעות הקדומות שלהם.

00:02:05.360 --> 00:02:07.936
ואתה ממש יכול לקבל תחושה

00:02:07.960 --> 00:02:11.440
של איך זה הרגיש
להיות בחיים בשנות ה30.

NOTE Paragraph

00:02:11.960 --> 00:02:15.336
אז יצרתי קשר עם אמנים מודרנים,

00:02:15.360 --> 00:02:17.576
כמו אדריאן טומין כאן.

00:02:17.600 --> 00:02:20.736
לעיתים קרובות הייתי יוצרת קשר
עם אמנים סיפוריים --

00:02:20.760 --> 00:02:23.416
ציירי קומיקס, אמני ספרי ילדים --

00:02:23.440 --> 00:02:25.960
והייתי נותנת להם נושא כללי כגון,

00:02:26.840 --> 00:02:29.176
איך זה מרגיש להיות ברכבת התחתית,

00:02:29.200 --> 00:02:31.376
או ביום האוהבים,

00:02:31.400 --> 00:02:32.776
והם היו שולחים לי סקיצות.

00:02:32.800 --> 00:02:36.696
וברגע שהסקיצות היו מאושרת ע"י העורך,

00:02:36.720 --> 00:02:38.080
דיוויד רמניק,

00:02:39.240 --> 00:02:41.336
יש אישור לרוץ עם זה.

00:02:41.360 --> 00:02:43.336
ואני אוהבת את הדרך

00:02:43.360 --> 00:02:48.616
שהתמונות האלה למעשה
לא מספרות לך מה אתה חושב,

00:02:48.640 --> 00:02:50.856
אבל הן כן גורמות לך לחשוב,

00:02:50.880 --> 00:02:55.896
כי האמן בעצם --

00:02:55.920 --> 00:02:57.176
זה קצת כמו פאזל;

00:02:57.200 --> 00:02:58.696
האמן בעצם רק מצייר נקודות,

00:02:58.720 --> 00:03:02.416
ואתה, הקורא, חייב לחבר אותן וליצור תמונה.

00:03:02.440 --> 00:03:05.816
אז כדי להבין את התמונה הזו
שבצד שמאל שצויירה ע"י אניטה קונץ,

00:03:05.840 --> 00:03:08.896
או זו שמצד ימין שצויירה ע"י תומר חנוכה,

00:03:08.920 --> 00:03:12.056
אתה חייב לשחק "מצא את ההבדלים".

00:03:12.080 --> 00:03:15.000
וזה משהו ש...

00:03:15.720 --> 00:03:19.416
זה מאוד מרגש לראות

00:03:19.440 --> 00:03:25.496
איך ההתעסקות עם הקורא...

00:03:25.520 --> 00:03:30.456
איך התמונות האלה ממש לוכדות --

00:03:30.480 --> 00:03:32.016
שחקו עם הסטריאוטיפים.

00:03:32.040 --> 00:03:33.416
אבל כשאתם מבינים את זה,

00:03:33.440 --> 00:03:37.000
זה מסדר מחדש את הסטריאוטיפים
שנמצאים בראש שלכם.

NOTE Paragraph

00:03:37.560 --> 00:03:40.856
אבל התמונות לא חייבות
רק להראות אנשים,

00:03:40.880 --> 00:03:43.216
לפעמים הן מציגות תחושה.

00:03:43.240 --> 00:03:45.280
ישר אחרי אירועי ה11 בספטמבר,

00:03:46.120 --> 00:03:48.776
הייתי בנקודה,

00:03:48.800 --> 00:03:50.016
בדיוק כמו כל אחד אחר,

00:03:50.040 --> 00:03:55.256
שממש לא ידעתי איך להתמודד
עם כל מה שעבר עלינו,

00:03:55.280 --> 00:04:00.696
והרגשתי ששום תמונה 
לא תוכל לתפוס את הרגע הזה,

00:04:00.720 --> 00:04:03.216
ורק רציתי שהשער יהיה שחור,

00:04:03.240 --> 00:04:04.936
כאילו אין בכלל שער.

00:04:04.960 --> 00:04:08.656
ודיברתי עם בעלי,
הקריקטוריסט ארט שפיגלמן,

00:04:08.680 --> 00:04:12.536
והזכרתי בפניו שאני הולכת להציע שער שכזה,

00:04:12.560 --> 00:04:15.136
והוא אמר "אה, אם את כבר עושה שער שחור,

00:04:15.160 --> 00:04:19.176
"אז למה שלא תוסיפי 
צלליות של מגדלי התאומים,

00:04:19.200 --> 00:04:20.736
בצבע שחור על הרקע השחור?"

00:04:20.760 --> 00:04:22.296
והתיישבתי כדי לצייר את זה,

00:04:22.320 --> 00:04:23.800
וברגע שראיתי את זה,

00:04:24.920 --> 00:04:26.456
קיבלתי צמרמורת בגבי

00:04:26.480 --> 00:04:27.680
והבנתי

00:04:28.640 --> 00:04:32.296
שבסירוב הזה לייצר תמונה,

00:04:32.320 --> 00:04:37.336
מצאנו דרך לתפוס את האובדן

00:04:37.360 --> 00:04:38.856
ואת האבל

00:04:38.880 --> 00:04:40.160
ואת החסך.

00:04:41.880 --> 00:04:46.256
וזה היה דבר מאוד עמוק
שלמדתי בתהליך --

00:04:46.280 --> 00:04:52.216
שלפעמים התמונות שאומרות הכי הרבה

00:04:52.240 --> 00:04:55.320
עושות את זה עם האמצעים הכי דלים.

00:04:55.880 --> 00:04:59.456
ותמונה פשוטה יכולה לדבר בקול רם.

NOTE Paragraph

00:04:59.480 --> 00:05:02.736
זו התמונה שפירסם בוב סטק

00:05:02.760 --> 00:05:06.600
מיד אחרי שברק אובמה נבחר לנשיא,

00:05:08.040 --> 00:05:11.296
והוא תפס רגע היסטורי.

00:05:11.320 --> 00:05:13.536
אבל אנחנו לא באמת יכולים לתכנן לזה,

00:05:13.560 --> 00:05:14.936
בגלל שכדי לעשות משהו כזה,

00:05:14.960 --> 00:05:21.296
אנחנו חייבים לתת לאמן להרגיש
את הרגשות שכולנו מרגישים

00:05:21.320 --> 00:05:22.800
בזמן שזה קורה.

00:05:23.320 --> 00:05:27.136
אז בחזרה לנובמבר 2016,

00:05:27.160 --> 00:05:29.936
במהלך הבחירות שהתקיימו בשנה שעברה,

00:05:29.960 --> 00:05:33.096
התמונה היחידה שיכלנו לפרסם הייתה זו,

00:05:33.120 --> 00:05:37.056
שהייתה בכל דוכן עיתונים
במהלך כל השבוע שאנשים הצביעו.

NOTE Paragraph

00:05:37.080 --> 00:05:38.416
(הקהל צוחק)

NOTE Paragraph

00:05:38.440 --> 00:05:40.896
בגלל שידענו
שמישהו ירגיש את זה --

NOTE Paragraph

00:05:40.920 --> 00:05:42.136
(הקהל צוחק)

NOTE Paragraph

00:05:42.160 --> 00:05:44.840
כשתוצאות הבחירות הוכרזו.

00:05:46.360 --> 00:05:49.320
וכשגילינו מה היו תוצאות הבחירות,

00:05:50.600 --> 00:05:52.456
היינו פשוט אבודים,

00:05:52.480 --> 00:05:58.496
וזו התמונה ששלח בוב סטק שוב,

00:05:58.520 --> 00:06:01.560
והיא באמת פגעה בול.

00:06:02.280 --> 00:06:03.536
ושוב,

00:06:03.560 --> 00:06:09.680
אנחנו לא באמת יכולים לנחש
מה הולך להגיע בעתיד,

00:06:09.680 --> 00:06:12.736
אבל פה הרגשנו שאנו לא יודעים
איך להמשיך ולהתקדם,

00:06:12.760 --> 00:06:14.216
ובכל זאת התקדמנו,

00:06:14.240 --> 00:06:20.456
וזו התמונה שפירסמנו
אחרי הניצחון של דונאלד טראמפ

00:06:20.480 --> 00:06:23.896
ובזמן צעדת הנשים

00:06:23.920 --> 00:06:25.240
בכל ארצות הברית.

NOTE Paragraph

00:06:26.120 --> 00:06:27.976
אז במהלך כל אותם 24 השנים,

00:06:28.000 --> 00:06:32.776
ראיתי מעל ל1,000 תמונות
מתעוררות לחיים שבוע אחר שבוע,

00:06:32.800 --> 00:06:35.376
ולעיתים קרובות נשאלתי
"מי האהובה עלי ביותר?",

00:06:35.400 --> 00:06:37.256
אבל אני לא יכולה לבחור,

00:06:37.280 --> 00:06:43.216
בגלל שהדבר שאני הכי גאה בו
זה איך כל תמונה שונה לחלוטין

00:06:43.240 --> 00:06:44.456
אחת מהשנייה.

00:06:44.480 --> 00:06:47.936
וזה בזכות הכישרון והגיוון

00:06:47.960 --> 00:06:50.920
של כל האמנים שתורמים לעבודה.

NOTE Paragraph

00:06:51.600 --> 00:06:53.376
ועכשיו, טוב...

00:06:53.400 --> 00:06:55.256
עכשיו אנחנו בבעלות רוסיה,

00:06:55.280 --> 00:06:56.496
אז --

NOTE Paragraph

00:06:56.520 --> 00:06:57.736
(הקהל צוחק)

NOTE Paragraph

00:06:57.760 --> 00:07:00.456
בתמונה שרינדר ברי בליט פה,

00:07:00.480 --> 00:07:05.696
יוסטס הפך,
יוסטס ולדימירוביץ' טילי.

00:07:05.720 --> 00:07:10.816
והפרפר הוא לא אחר מאשר
דונאלד טארמפ בפנים נדהמות

00:07:10.840 --> 00:07:12.056
מנופף בכנפיו,

00:07:12.080 --> 00:07:16.136
מנסה להבין
איך לשלוט באפקט הפרפר,

00:07:16.160 --> 00:07:21.736
והלוגו המפורסם
שצוייר ע"י ריה ארווין בשנת 1925

00:07:21.760 --> 00:07:23.360
מופיע כעת באותניות רוסיות.

NOTE Paragraph

00:07:23.920 --> 00:07:28.176
אז מה שהופך אותי לנרגשת ממש
בנוגע לרגע הזה

00:07:28.200 --> 00:07:30.960
זו הדרך שבה...

00:07:32.000 --> 00:07:36.736
אתם יודעים, העיתונות החופשית
היא הכרחית לדמוקרטיה.

00:07:36.760 --> 00:07:40.416
ואנו יכולים לראות מהנשגב למגוכח,

00:07:40.440 --> 00:07:44.856
שאמנים יכולים ללכוד את כל שמתרחש

00:07:44.880 --> 00:07:47.496
בדרך כזו שאמן

00:07:47.520 --> 00:07:52.656
שחמוש רק בדיו או בצבעי מים

00:07:52.680 --> 00:07:58.656
מצליחים ללכוד ולהיכנס לדיאלוג התרבותי.

00:07:58.680 --> 00:08:03.656
וזה שם את אותם אמנים
במרכז התרבות הזו,

00:08:03.680 --> 00:08:06.496
וזה בדיוק
איפה שאני חושבת שמקומם.

00:08:06.520 --> 00:08:09.920
בגלל שהדבר הכי חשוב שאנו צריכים כרגע,
זו קריקטורה טובה.

NOTE Paragraph

00:08:10.400 --> 00:08:11.616
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:08:11.640 --> 00:08:16.120
(מחיאות כפיים)